סמים, ראיות

מדוע בוטל כתב אישום חמור נגד עבריין מלוד על ניסיון חיסול בתחנה המרכזית?

יולי 2014 – "מדוע בוטל כתב אישום חמור נגד עבריין מלוד על ניסיון חיסול בתחנה המרכזית?": הנה פרק על עבודה חלמאית של משטרה שאינה טורחת לספק ראיות. הנה כי כן, כך חושף אמיר זוהר ]"פוסטה", 01 [: "עד ראייה ומצלמות אבטחה תיעדו את מורד קליואת יורה 10 כדורים באיאד אבו בילל //// 0/12  במרכז הסחר בסמים, אולם כתב האישום שהוגש נגדו בוטל במפתיע פרקליטות מחוז תל אביב החליטה בצעד חד צדדי לבטל כתב אישום שהגישה נגד מורד קליואת, בן / 0 מלוד, אשר הואשם בניסיון חיסול – של איאד אבו בילל, בדואי מרהט, במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. לפי כתב האישום, ב  11  ליוני עמד אבו בילל עם אנשים אחרים בצומת הרחובות סולומון והגליל, לפתע הגיח קליואת עם אקדח בידו, וירה לעבר אבו בילל 10 כדורים שפגעו בחלקים שונים בפלג גופו התחתון של אבו בילל. כתב האישום הקצרצר, שמייחס לקליואת עבירות של חבלה בכוונה והחזקת נשק, אינו מתייחס לרקע של האירוע אשר התרחש במרכז סצינת הסחר בסמים שבמתחם התחנה הישנה. במהלך החקירה נעצרו שני תושבי לוד, שהם חבריו של קליואת, אולם הם שוחרר מחוסר ראיות נגדם. הסנגורית של קליואת, עו"ד אורית חיון, טענה כי גם מרשה חף מפשע, והוא אינו היורה שלפי המשטרה מתועד בצילומים ובחומר מפליל נוסף שלא הוטח בנאשם. השופט שמואל מלמד עיין בדו"חות הסודיים של – המשטרה, ובהצהרת הפרקליט המלווה על כתב אישום שיוגש, והאריך את מעצרו מספר פעמים. ב  12  ליולי, חודש לאחר אירוע הירי הוגש נגדו כתב האישום, שאליו צורפה בקשה למעצר עד תום ההליכים ובה פורטו הראיות נגדו: סרטוני וידאו המתעדים לכאורה את הנאשם באירוע הירי ממצלמות אבטחה בזירה. עדי ראייה ועדות של אדם המכיר את קליואת ואת הקורבן, שזיהה אותו כיורה. קליואת אף הוגדר בבקשה כעבריין פעיל עם הרשעות בעבירות אלימות וסמים. שבוע לאחר הגשת כתב האישום, ועוד לפני שהסנגורית קיבלה את חומר הראיות בתיק, הודיע נציג הפרקליטות, עו"ד רביד שיפמן, לבית המשפט: "המאשימה מתכבדת בזאת להודיע לבית המשפט על חזרה מכתב האישום", ועל שחרור לאלתר של הנאשם. מי שלא קיבלו הודעה מוקדמת על ההחלטה היא הסנגורית של הנאשם והוא עצמו, שנקלע למבוכה לנוכח סימני השאלה בנוגע לסיבות שהובילו את התביעה לחזור בה מאישום עם ראיות חזקות יחסית. עו"ד חיון לא הופתעה מההחלטה, שכן לטענתה מלכתחילה לא היו ראיות להגשת כתב האישום, אבל היא ביקשה הבהרות בנוגע להחלטת בית המשפט בה נמסר על "התליית ההליכים", מה שיאפשר לתביעה להחזיר את כתב האישום. עו"ד חיון פנתה לבית המשפט וביקשה לקבל הבהרות לפיהן ההחלטה היא על ביטול כתב האישום ולא התלייה שלו. עוד היא ביקשה כי "הפרקליטות תצהיר לפרוטוקול כי לא נחתם עימו כל הסכם ולא ניתנה לו כל טובה הנאה בגינם מבקשת הפרקליטות למחוק את כתב האישום… שחרורו ללא מתן הנמקה מעמיד את חייו בסכנה מול גורמים עברייניים".
מהפרקליטות נמסר בתגובה כי מדובר בטעות סופר וכי כתב האישום בוטל "כתוצאה משיקולים ראייתיים אליהם נחשפה הפרקליטות לאחר הגשת כתב האישום התבקש בית המשפט לבטל את ההליכים בתיק זה. ואכן, ההליכים בתיק זה בוטלו"

איציק מליק, בית משפט לענייני משפחה, דלתיים סגורות, חיסיון, פקידת סעד, ראיות, שיקולים זרים

פקיד הסעד ובית משפט לענייני משפחה

החלטת בית משפט לענייני משפחה

ראינו כי עבודת פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה העירוניות אינה סיוע סוציאלי אלא חקירה, איסוף חומר אשר ישמש בהמשך לטיפול כפייתי כלשהו. וכן ראינו כי פקידי הסעד לא עושים עבודה סוציאלית אלא הם פקידי בית משפט המספקים תסקירים לבית המשפט שהוא הלקוח המוציא צווים שיפוטיים למימוש הטיפול הכפוי. ואולם פקיד הסעד אינו עובד לבדו אלא עם פקידי רווחה נוספים אשר כבר גיבשו את הטיפול, ולכן התסקיר הוא מסמך שיווקי תעמולתי לקדם את הטיפול.

לדוגמה אשה ביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות – לשכת הרווחה דרשה להוציא את ששת ילדיה מחזקתה, דוגמה נוספת סבתא אשר ביקשה סיוע סוציאלי ונכדתה נשלחה לאימוץ סגור, ובכך איבדה את נכדתה.

ברגע שהוצא הצו מימושו מגיע בהפתעה: הקשיש מגלה בוקר אחד שיש לו אפוטרופוס ומשמורן המנהל את חייו שהשתנו לרעה ונגד רצונו בד"כ. הילד מחכה שאמו תבוא לקחת אותו מהגן אך הוא רואה את אמו חסרת האונים בצד ואת פקידת הסעד בליווי שוטרים לוקחים אותו. ידוע סיפורו של איציק מליק שהרווחה לקחו את נכדו מיד אחרי ברית המילה. תגובתם של פקידי הרווחה לאירועים אלו הם בד"כ לקוניות כגון: "כך החליט בית המשפט", "ההורה יכול לערער" ועוד. למרות שפקידי הרווחה יודעים כי השופט פועל ע"פ המלצתם ללא סייג. מבחינתם של פקידי הרווחה מדובר בפעולות טכניות, מבחינתה של המשפחה מדובר בשבר.
האזרח הבוטח בבית המשפט כי שם יעצור מחול השדים של פקידת הסעד, מגלה לתדהמתו כי השופט בבית משפט לענייני משפחה פועל כרצונה ומוציא צווים מבלי לברר לעומק ומבלי לדרוש הוכחות כלשהן מפקידת הסעד טרם קריעת הילד/חסוי מהמשפחה.
איציק מליק דקות לפני שנכדו נלקח על ידי הרווחה

הסיבה לכך פשוטה והיא דיוני בתי משפט לענייני משפחה מתנהלים ב"דלתיים הסגורות ". השופטים ופקידי הסעד מרשים לעצמם לנהוג בקלות יתרה בדבר היקר ביותר לאזרח והיא משפחתו.

הלורד דנינג שופט אנגלי ידוע אמר: "בית המשפט, אם הוא איננו פומבי, הוא חייב להיות מושחת", משפט זה אומץ במחוזותינו ע"י נשיא העליון השופט לנדוי :"מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת". בנוסף: "אין כשמש לטהר ולחטא", כדברי השופט לואיס ברנדייס (שופט אמריקאי ידוע), וכדברי הנביא מלאכי (ג', כ') "שמש צדקה ומרפא בכנפיה".
לפקידי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה אינטרס משותף להפקרות: נפח פעילות גבוה המגדיל את תקציבי גופים אלו, עבודה קלה יחסית, אין צורך בראיות כמו בבית משפט פלילי, והאוכלוסייה הנפגעת היא בעיקר החלשה בעלת יכולת תגובה אפסית. שיקול זר נוסף של פקיד הסעד בהיותו עובד עירייה. הוא יחפש פתרון נוח לרשות המקומית כגון פנימיות, משפחות אומנה, הוצאת הילד מהבית ועוד. שיקולים זרים נוספים יהיו עוד ועוד … שהרי : "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת". שופטים ופקידים אלו גם מנותקים מדעת הציבור שאינו יכול להגיב על המתרחש באולם בית המשפט מאחר ו"הדלתיים סגורות", ועל זה נאמר: "לא ידעו, ולא יבינו, בחשכה יתהלכו" (תהילים פב, ה).
מצב מעוות זה מקרין על כל מערך הרווחה. בוועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. בנוסף בפנימיית בני ארזים בראשון לציון – השפלות, צעקות, ואחיזות מכאיבות, ואלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה… ועוד.
בתי המשפט לענייני משפחה וגורמי הרווחה אינם רוצים לחשוף את הנעשה בחדרי דיונים אלו גם לא תוך שמירת פרטיות בעלי הדין, פתיחת ה'דלתיים' תעמיד אותם לביקורת הציבור, ונפח הפעילות יקטן באופן מהותי שכן פקידי הסעד לא יביאו תיקים לבית משפט מחשש להתבזות בציבור ביחד עם שופטי בתי המשפט למשפחה. מידי פעם מתפרסם פרוטוקול דיון מבתי משפט אלו תוך שמירת פרטיות בעלי הדין, אך פרוטוקול זה עלול להטעות את הציבור, הוא נבחר בקפידה.

קישורים: