דיור ציבורי, חדשות, משרד השיכון, נציבות תלונות הציבור, עמיגור, צריכה משותפת, צריכת מים חריגה

דיור ציבורי – אחריות החברה המשכנת בעלויות צריכת מים חריגה עקב תקלות תשתית – מדו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2016

יוני 2016 – להלן קטע מדו"ח נציבות תלונות הציבור מספר 43 לשנת 2016 על נשיאת חברת עמיגור בעלויות של צריכת מים חריגה בדיור הציבורי עקב ליקויים בתשתית

נשיאת החברה המשכנת בעלויות של צריכת מים חריגה
בנציבות התקבלו שתי תלונות בנושא נזילות בצנרת המשותפת בדירות השייכות לדיור הציבורי, שבעקבותיהן נגרמה צריכת מים חריגה:
1. מתלוננות תושבות אופקים המתגוררות בבניין השייך לחברה המשכנת עמיגור ניהול נכסים בע"מ (להלן – עמיגור) גילו להפתעתן כי הן משלמות סכום גבוה עבור צריכה משותפת חריגה של מים בבניין מגוריהן.
הבירור העלה כי עמיגור ביצעה בדיקות בסיסיות לאיתור הנזילה שגרמה לצריכה החריגה, אך רק לאחר שהזמינה חברה המתמחה באיתור נזילותסמויות אותרה הנזילה והצנרת תוקנה. עד לתיקון הצנרת נאלצו דיירי הבנייןלשאת בהוצאות בגין צריכת המים המשותפת החריגה.
מאחר שעמיגור אינה גוף שהנציבות מוסמכת לברר עליו תלונות, פנתה הנציבות למשרד השיכון, האחראי לפיקוח על הדיור הציבורי ולאסדרה של תחום זה, והטעימה כי מן הראוי שיורה לעמיגור, המשכירה דירות לאנשים קשי יום והאחראית לתקינותה של הצנרת בבניין שבו מתגוררות המתלוננות, לשאת בעלויות שהושתו על הדיירים בגין הצריכה המשותפת החריגה.
משרד השיכון הודיע לנציבות כי עמיגור החליטה לשאת בעלויות האמורות. (924681)
2. מתלוננת תושבת אשקלון המתגוררת בדירה השייכת לעמיגור טענה כי עמיגור לא ביצעה טיפול יסודי בצנרת המים של הבניין, אף שהצנרת חלודה ונוטה להתפוצץ. לדבריה, בשל הטיפול הלקוי בצנרת הייתה נזילת מים ממנה, וזו גרמה לצריכה משותפת חריגה של מים בבניין.
בעקבות התערבות הנציבות הודיע לה משרד השיכון כי עמיגור תישא בהוצאות הדיירים המתגוררים בדירות השייכות לה בגין הצריכה המשותפת החריגה. (927421)
מודעות פרסומת
הודעה על צריכת מים חריגה, התעללות בקשישים, מי אביבים, עיקול, צריכת מים חריגה, קרן בצר

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן – צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל – פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

הונאות תאגיד מי בת ים, מי בת ים, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת, צריכת מים חריגה, תאגיד מי בת ים

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה

יוני 2015 – דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת

1. שמי ד'

2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)

3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.

4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.

5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

6. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.

7. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.

9. לטיפולך אודה

ד'

טבלת השוואה – דרכי רמיה תאגיד מי בת לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה

קישורים

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

מי לוד, נזילה, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת, צריכת מים חריגה, תאגידי המים

מי לוד – אי יידוע במועד על צריכת מים חריגה – מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

המתלוננים, חלקם עולים קשישים, מתגוררים בדירות השייכות לדיור הציבורי, הממוקמות בבניין משותף בן שבע כניסות בלוד. לדבריהם דרש תאגיד מי לוד בע"מ (להלן – התאגיד), תאגיד המים והביוב של לוד, מכל אחד מהם לשלם כ-2,000 ש"ח עבור צריכת מים משותפת בחודשים אוגוסט-נובמבר 2012.

המתלוננים טענו בתלונתם כי נדרשו לשלם סכום גבוה זה, אף שרק בנובמבר 2012 קיבלו דיירי הבניין הודעת התאגיד, ולפיה קיימת בבניין צריכת מים חריגה, וכי עליהם לתקן בדחיפות את צנרת המים בו. המתלוננים הוסיפו כי מיד לאחר קבלת ההודעה, שרברב שהוזמן לבדוק את התקלה איתר פיצוץ בצנרת המים הראשית ותיקן אותה. לדבריהם, לאחר תיקון הנזילה פנו דיירי הבניין לתאגיד בבקשה לקבל זיכוי בגין הכספים ששילמו לפני איתור התקלה, על פי הנקבע בכללי רשות המים[1]. ואולם הזיכוי שניתן לדיירים היה חלקי בלבד, והם עדיין נדרשו לשלם סכומים גבוהים עבור צריכת המים המשותפת בחודשים האמורים.

בתגובה על התלונה מסר התאגיד כי לאחר שהתברר לו בסוף ספטמבר 2012 כי בבניין קיימת צריכת מים חריגה, בדק עובד מטעמו את מונה המים בבניין ומצא כי הוא תקין, ולאחר הבדיקה תלה מודעה בכניסה לבניין בנוגע לצריכה חריגה. התאגיד הוסיף כי ב-8.11.12 נעשתה ביקורת בבניין, ונמצא כי עדיין קיימת נזילה בצנרת המים שלו. לדברי התאגיד, עובד שלו הודיע לאחד הדיירים על הנזילה והאיץ בו לפעול לתיקונה.

הבירור העלה כי ב-28.10.12 קיבלו כל הדיירים הודעה בדבר הצריכה החריגה בבניין. ואולם ההודעה לא הייתה ברורה, שכן נאמר בה שצריכת המים בבניין גבוהה ב-0.00% מהצריכה הממוצעת. רק ב-8.11.12 קיבלו הדיירים הודעה ברורה בדבר הנזילה, בצירוף דרישה לתקנה בתוך 24 שעות. בעקבות הודעה זו תיקנו הדיירים את הנזילה.

בנסיבות אלה, ובעקבות התערבות הנציבות, החליטה הנהלת התאגיד, לפנים משורת הדין, כי התאגיד יישא בעלויות שנגרמו עקב הנזילה – מהמועד שבו התברר לו כי בבניין יש צריכת מים חריגה (סוף ספטמבר 2012) ועד למועד שלגביו אין מחלוקת בדבר יידוע הדיירים על הנזילה (8.11.12). בעקבות ההחלטה זיכה התאגיד כל דייר בבניין בכ-900 ש"ח.

(800466, 801534, 714302, 714229)

[1] כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011.

נזילה, נציבות תלונות הציבור, צריכת מים חריגה

"מי אשקלון" – חיוב שלא כדין בשל צריכת מים חריגה – מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

המתלונן חויב לשלם למי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (להלן – תאגיד מי אשקלון) סכום של כ-7,700 ש"ח בגין צריכת מים. בירור התלונה העלה כי המתלונן חויב בתשלום עבור צריכת מים של 173 מ"ק בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 ועבור צריכת מים של 345 מ"ק בחודשים ינואר-פברואר 2013, אף שצריכת המים הממוצעת שלו בשנתיים שלפני כן הייתה כ-30 מ"ק לחודשיים.

כשפנה המתלונן לתאגיד מי אשקלון בעניין, התברר לו כי בצנרת הפרטית מתחת לבניין שהתגורר בו היה פיצוץ, שהוא לא ידע עליו. המתלונן תיקן את הנזילה בצנרת והגיש לתאגיד אישור על כך. לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011 (להלן – הכללים), אם אותרה נזילה ותוקנה, זכאי הצרכן לשלם בגין צריכת המים שחרגה מצריכת המים הממוצעת שלו לפי תעריף מוזל. ואכן, לאחר שתיקן המתלונן את הנזילה חייב אותו תאגיד מי אשקלון בתשלום לפי תעריף זה. נוסף על כך הודיע התאגיד למתלונן כי ניתנת לו ארכה בנוגע לתשלום חוב זה וכן הפחית את הריבית שהצטברה בשל אי-תשלום החוב.

סעיף 13 לכללים מטיל חובה על תאגיד מים להודיע לצרכנים על חריגה גבוהה בצריכת המים בהודעת החיוב הבאה. אם מדובר בחריגה בשיעור של יותר מ-200% מהצריכה הממוצעת, על התאגיד לנסות להשיג את הצרכן בטלפון ולהודיע לו על כך.

הנציבות ביקשה לדעת אם ניתנה למתלונן הודעה על צריכה חריגה לפי סעיף 13 לכללים, בייחוד מאחר שהצריכה החריגה נמשכה שתי תקופות חיוב. הנציבות ציינה כי יש להניח שאילו היה המתלונן מקבל הודעה מידית על החריגה הגבוהה בצריכת המים, הוא היה פועל למציאת הסיבה לכך, מאתר את הנזילה ומתקן אותה – וכך הייתה נמנעת צריכה חריגה לפחות בתקופת החיוב השנייה.

מתשובת תאגיד מי אשקלון עלה כי בבדיקתו נמצא שבניגוד לכללים לא ניתנה למתלונן הודעה על הצריכה החריגה.

בעקבות התערבות הנציבות החליט תאגיד מי אשקלון לחייב את המתלונן לשלם עבור שתי תקופות החיוב האמורות לפי הצריכה הממוצעת שלו, במקום לחייבו בתשלום על הצריכה החריגה לפי התעריף המוזל, ובהתאם לכך זוכה חשבונו של המתלונן בסכום של 6,730 ש"ח.

(807595)