דיור ציבורי, חדשות, משרד השיכון, נציבות תלונות הציבור, עמיגור, צריכה משותפת, צריכת מים חריגה

דיור ציבורי – אחריות החברה המשכנת בעלויות צריכת מים חריגה עקב תקלות תשתית – מדו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2016

יוני 2016 – להלן קטע מדו"ח נציבות תלונות הציבור מספר 43 לשנת 2016 על נשיאת חברת עמיגור בעלויות של צריכת מים חריגה בדיור הציבורי עקב ליקויים בתשתית

נשיאת החברה המשכנת בעלויות של צריכת מים חריגה
בנציבות התקבלו שתי תלונות בנושא נזילות בצנרת המשותפת בדירות השייכות לדיור הציבורי, שבעקבותיהן נגרמה צריכת מים חריגה:
1. מתלוננות תושבות אופקים המתגוררות בבניין השייך לחברה המשכנת עמיגור ניהול נכסים בע"מ (להלן – עמיגור) גילו להפתעתן כי הן משלמות סכום גבוה עבור צריכה משותפת חריגה של מים בבניין מגוריהן.
הבירור העלה כי עמיגור ביצעה בדיקות בסיסיות לאיתור הנזילה שגרמה לצריכה החריגה, אך רק לאחר שהזמינה חברה המתמחה באיתור נזילותסמויות אותרה הנזילה והצנרת תוקנה. עד לתיקון הצנרת נאלצו דיירי הבנייןלשאת בהוצאות בגין צריכת המים המשותפת החריגה.
מאחר שעמיגור אינה גוף שהנציבות מוסמכת לברר עליו תלונות, פנתה הנציבות למשרד השיכון, האחראי לפיקוח על הדיור הציבורי ולאסדרה של תחום זה, והטעימה כי מן הראוי שיורה לעמיגור, המשכירה דירות לאנשים קשי יום והאחראית לתקינותה של הצנרת בבניין שבו מתגוררות המתלוננות, לשאת בעלויות שהושתו על הדיירים בגין הצריכה המשותפת החריגה.
משרד השיכון הודיע לנציבות כי עמיגור החליטה לשאת בעלויות האמורות. (924681)
2. מתלוננת תושבת אשקלון המתגוררת בדירה השייכת לעמיגור טענה כי עמיגור לא ביצעה טיפול יסודי בצנרת המים של הבניין, אף שהצנרת חלודה ונוטה להתפוצץ. לדבריה, בשל הטיפול הלקוי בצנרת הייתה נזילת מים ממנה, וזו גרמה לצריכה משותפת חריגה של מים בבניין.
בעקבות התערבות הנציבות הודיע לה משרד השיכון כי עמיגור תישא בהוצאות הדיירים המתגוררים בדירות השייכות לה בגין הצריכה המשותפת החריגה. (927421)
הפרשי מדידה, יעל אופן קולה, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת, תאגיד מי בת ים

עו"ד יעל אופן קולה בשם תאגיד מי בת ים – כתוצאה מ"טעות טכנית" חויבו כלל הצרכנים בבניין בהפרשי מדידה חריגים של 21.1 קו"ב – 273 ש"ח

נובמבר 2015 – התשובות הלקוניות של תאגיד מי בת ים לחיובי חריגים: "טעות טכנית" – כך השיבה עו"ד יעל אופן קולה מנציבות תלונות הציבור למתלונן על חיוב חריג של 21.1 קו"ב מים לכל דייר בבניין שבו כ- 30 דיירים.
מנין הוסיף התאגיד לכל הדיירים 630 קו"ב מים צריכה? בגלל "טעות" טכנית או במילים אחרות "שיטת מצליח".

עו"ד יעל אופן קולה השיבה באופן חלקי לתלונה ומספר סעדים נוספים נותרו ללא מענה, למשל מי יפצה את הדיירים שבזבזו חצי יום יום עבודה ורצו למשרדי העיריה להסדיר הצריכה החריגה המוטעת בחשבונם, או מדוע העירייה אינה עוקבת אחר התלונות נגד התאגיד באמצעות מספרי פניות ועוד…

להלן התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים:

מר… הנכבד…

הנדון: תלונתך על חברת מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ בעניין צריכה משותפת חריגה

פנית לנציבות תלונות הציבור וביקשת להלין על חיוב בגין צריכה משותפת חריגה בחשבון פברואר-
. אפריל 2015

כפי שמסרנו לך במכתבנו שבסימוכין, פנינו למי בת ים- תאגיד מים וביוב בע"מ )להלן: תאגיד המים(
וביקשנו את התייחסותם לטענותיך.

מתאגיד המים נמסר כי בעקבות פנייה שלך ישירות למח' הגבייה של התאגיד, נערכה בדיקה של
חשבונך כמו גם של יתר הצרכנים בבניין בו אתה מתגורר, לתקופת חיוב פברואר- אפריל, אשר
העלתה כי כתוצאה מטעות טכנית חויבו כלל הצרכנים בהפרשי מדידה חריגים של 55.5 קו"ב.

בעקבות כך, בוטלו החיובים בגין הפרשי המדידה כאמור ובוצעו זיכויים בחשבונות הצרכנים כבר ביום 7.6.15 בסך של 273.36 ש"ח. מתאגיד המים נמסר כי פנייתך אליהם טופלה בתוך 5 ימים.

בנסיבות אלה, משהודיע תאגיד המים כי תלונתך טופלה עוד קודם לפניית הנציבות וכי טעות טכנית
גרמה לחיוב החריג אשר בוטל ובוצע זיכוי, אנו מסיימים את הבירור בתלונה.
התנצלותנו על העיכוב במשלוח מכתבנו זה.
בכבוד רב,
יעל אופן-קולה, עו"ד
סגנית בכירה למנהל אגף

התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים
הפרשי מדידה, עיריית רחובות, צריכה משותפת

עיריית רחובות – העמסת צריכת מים של העירייה על הצרכנים – מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

דייר בבית משותף ברחובות הלין אף הוא על חיובו בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. בירור התלונה העלה כי אחד מהצרכנים המחוברים למד המים הראשי של הבניין אינו מחויב כלל בתשלום עבור הפרשי המדידה. יצוין כי אותו צרכן הוא לא אחר מאשר עיריית רחובות, שהיא בעלת זכויות בשטח ציבורי פתוח המצוי בקרבת הבניין וגם ספקית המים של הבניין.

בעקבות הבירור תיקנה עיריית רחובות את חיובי המים של דיירי הבניין וזיכתה אותם בסכומי היתר ששילמו עקב חיובם בחלקה של העירייה בצריכה המשותפת. הזיכוי נעשה למפרע לתקופה של שבע שנים.

הנציבות הודיעה לעירייה כי עליה לבחון אם קיימים עוד מקרים שבהם היא לא חויבה בתשלום עבור צריכת מים בנכסים שבחזקתה, ולתקן את חשבונות המים של הדיירים הרלוונטיים בהתאם. ( 814878)

הפרשי מדידה, מי אביבים, צריכה משותפת

מי אביבים – טיוח צריכה משותפת מנופחת לצרכנים – מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

לפי הכללים, חיוב צרכן באגרת מים וביוב נקבע על פי קריאת מד המים בנכס, המודד את כמות המים שנצרכת בו. בבתים משותפים מחויבים הדיירים גם בצריכת המים המשותפת בבניין, הנקבעת על פי ההפרש בין צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי של הבניין ובין סך צריכות המים שנמדדו במדי המים הדירתיים (להלן – הפרשי מדידה). ככלל, התשלום עבור צריכת המים המשותפת מחולק שווה בשווה בין כל דיירי הבניין. תלונות רבות נסבות על הדרישות לתשלום עבור הפרשי מדידה. להלן תיאור שתיים מהן:

דיירת בבית משותף בתל אביב התלוננה על חיובה בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. לטענתה, לחלק מדיירי הבניין אין מדי מים פרטיים, וממילא מתווספת צריכת המים שלהם לצריכה המשותפת – דבר המשפיע על הפרשי המדידה. המתלוננת הוסיפה כי חרף פניותיה החוזרות לחברת מי אביבים 2010 בע”מ (להלן – מי אביבים), לא נבדק עניינה, ומי אביבים אף החלה לנקוט נגדה הליכי גבייה בשל סירובה לשלם את הסכום שחויבה בו.

הבירור העלה כי על אף פניות המתלוננת, לא בדקה מי אביבים את עניינה במשך כשנה ולא ביצעה סקר צרכנים בבניין, כמתחייב מהכללים. רק בעקבות התערבות הנציבות בדקה החברה ומצאה כי לארבעה דיירים בבניין אכן אין מדי מים פרטיים, ולכן צריכת המים שלהם מתווספת לצריכת המים המשותפת של הבניין.

בעקבות הבירור החלה מי אביבים לחייב את ארבעת הדיירים האמורים באגרות מים, על פי הכללים שנקבעו לגבי צרכנים חסרי מד מים. נוסף על כך זיכתה מי אביבים את חשבונה של המתלוננת בסכומי היתר ששילמה עבור צריכת המים המשותפת בבניין. הזיכוי נעשה למפרע, מהמועד שבו פנתה המתלוננת למי אביבים לראשונה בעניין. (70321)

מי בת ים, צריכה חריגה, צריכה משותפת, צריכה פרטית, תאגיד מי בת ים

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח

יוני 2015 – תאגיד מים וביוב מי בת ים שותל נתוני כזב של צריכה משותפת וצריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן.

קישורים:

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

מי בת ים, נזילה, צריכה חריגה, צריכה משותפת, תאגיד מים וביוב מי בת ים

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012

במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו. העירייה והתאגיד טענו כי הצריכה החריגה מקורה בנזילה בצנרת הבניין, אולם אינסטלאטור מטעם הדיירים שבדק את הצנרת לא מצא בה נזילה.

בלית בררה בדקו הדיירים בעצמם את מדי המים בבניין ומצאו שככל הנראה מד המים של מלון שפועל בבניין אינו תקין ועקב כך נכללת צריכת המים שלו במסגרת הצריכה המשותפת של דיירי הבניין.

לאחר שהתאגיד החליף את מד המים של המלון חזרה הצריכה המשותפת בבניין לערכיה הקודמים.

בעקבות התערבות הנציבות זוכו דיירי הבניין בהחזר עבור תשלומי היתר שנגבו מהם. (605208)

קישורים:

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

גנבת מים, מי שקמה, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת

מי שקמה – חיוב שלא כדין עבור צריכת מים משותפת – מדו"ח נציבות תלנות הציבור מס' 39 – מאי 2013

מי שקמה – תאגיד המים והביוב בע"מ – חיוב שלא כדין עבור צריכת מים משותפת

המתלונן הלין על כך שתאגיד המים והביוב של חולון "מי שקמה" (להלן – התאגיד) מחייב אותו לשלם אגרות מים בסכומים גבוהים עבור מים שלא צרך. לטענת המתלונן, עד ספטמבר 2009 לא עלתה צריכת המים שלו על 15 מ"ק לתקופת חיוב, אולם מאותו חודש הוא נדרש לשלם עבור מאות מ"ק של מים, המוגדרים צריכה משותפת, וכל פניותיו לתאגיד לבירור העניין לא נענו.

בירור התלונה העלה את הפרטים האלה:

החמתלונן מפעיל מסגרייה במתחם שבו פועלים כמה עסקים ובהם מרכול (סופרמרקט), משתלה, קיוסק ומכון לשטיפת מכוניות (להלן – המתחם). חלק מהעסקים באותו מתחם מופעלים בידי פולשים.

בתחילה היו מדי מים פרטיים רק למסגריית המתלונן ולמרכול. בסמוך לאוגוסט 2009 התברר למרכול כי כמה נכסים במתחם התחברו באופן בלתי חוקי למד המים שלו, וכתוצאה מכך הוא מחויב באגרות מים בשיעורים גבוהים. המרכול פנה בעניין לתאגיד, ובעקבות זאת ניתק התאגיד את החיבורים ממד המים שלו. נוסף על כך התקין התאגיד מד מים ראשי בכניסה למתחם וחיבר אליו בצינור את מד המים הפרטי של המתלונן. ואולם לאחר פעולות אלה של התאגיד, הנכסים שנותקו ממד המים של המרכול התחברו באופן לא חוקי למד המים הראשי, וכל המים שנצרכו באמצעות התחברויות אלה – כמה מאות קוב בכל תקופת חיוב – נמדדו במד המים הראשי כצריכה משותפת. מאחר שרק למתלונן היה מד מים במתחם, התשלום עבור צריכה זו הושת עליו.

התאגיד מסר בתגובה כי מלבד המרכול, כל הנכסים שבמקום, לרבות נכסו של המתלונן, מצויים במתחם אחד, ולכן הוא התקין בגבול המתחם מד מים ראשי המודד את סך כל צריכת המים במקום. התאגיד טען כי לפי החוק, הוא אחראי רק לתשתיות המים אשר נמצאות לפני מד המים הראשי, והצנרת שבמתחם היא באחריות הצרכנים במקום. אמנם ידוע לו שבמתחם נמצאים פולשים שהתחברו

לצנרת באופן בלתי חוקי, אך אין לו יכולת של ממש להתמודד עם גנבות המים, מאחר שסמכויות האכיפה שבידיו דלות ואינן יעילות, ופניותיו למשטרת ישראל בעניין לא הועילו. בנסיבות אלה, ומאחר שעל התאגיד לגבות תשלום עבור המים שנצרכו, אין מנוס מהשתת החיוב בגינם על המתלונן.

בעקבות התערבות הנציבות התקין התאגיד, בסמוך לאפריל 2011, מדי מים לרוב הנכסים במקום, וניתק את הנכס של המתלונן ממד המים הראשי. התאגיד הודיע לנציבות כי לאחר שימדוד את צריכת המים של כל אחד מהנכסים במשך שנה, יתוקנו חשבונות המים מספטמבר 2009 עד אפריל 2011 למפרע, וכך ישלמו בעליו של כל נכס במתחם עבור הכמות המשוערת של המים שצרכו באותה תקופה.

ואולם משביקשה הנציבות לוודא שחשבון המים של המתלונן אכן תוקן, התברר לה כי התאגיד חזר בו מהחלטתו. התאגיד חזר לפני הנציבות על עמדתו ולפיה לעניין התקופה שקדמה להתקנת מדי המים לנכסים האחרים יש לראות בכל המתחם נכס אחד ובכל צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי, למעט הצריכה שנמדדה במדי המים הפרטיים, "צריכת מים משותפת"[1]. מאחר שבאותה תקופה רק למתלונן היה מד מים פרטי, הוא נדרש לשלם עבור צריכת המים המשותפת במתחם.

הנציבות קבעה בהחלטתה כי התלונה מוצדקת:

צריכה משותפת נמדדת בנכס משותף, דוגמת בית משותף (כך אף עולה מהגדרת המונח "צריכה משותפת" באתר האינטרנט של התאגיד), והיא נובעת משימושים המשותפים לכלל המחזיקים בנכס: הסקה מרכזית, השקיית גינות משותפות, ניקיון השטחים המשותפים וכד'. לעומת זאת, במתחם שבו עוסקת התלונה פועלים עסקים שאין ביניהם כל קשר, פיזי או אחר, ולכן אי-אפשר להגדירו נכס אחד ולהתקין בו מד מים ראשי אחד. מאחר שלמסגרייה של המתלונן אין שום קשר לנכסים האחרים במתחם, אין שום עילה שבדין לדרוש ממנו לשלם עבור המים שצרכו.

במקום להתמודד בצורה ראויה עם גנבת המים במתחם, לפי הסמכויות שהוקנו לתאגיד בדין, הטיל התאגיד על המתלונן את האחריות להתחברות הבלתי חוקית לצינור המוליך אליו את המים ותיקן את הפגיעה שנגרמה למרכול, כתוצאה מגנבת המים, באמצעות פגיעה במתלונן.

אשר על כן, הנציבות קבעה כי דרך פעולתו של התאגיד אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון, ההגינות ותום הלב שרשות ציבורית מחויבת לפעול לפיהם, ועל התאגיד למחוק אפוא את חובו של המתלונן בגין צריכת המים המשותפת ולהשית עליו רק את התשלום עבור המים שצרך, לפי קריאת מד המים בנכס שלו.

התאגיד הודיע כי פעל בהתאם להחלטת הנציבות וביטל את יתרת החוב של המתלונן עבור הצריכה המשותפת.

(502970)

[1] בסעיף 1 לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009, שהיו בתוקף באותה עת, הוגדרה "צריכת מים משותפת" – "הפרש הקריא של מד-המים הראשי של הנכס, המותקן בגבול הנכס, ושל כלל הקריאים של מדי המים של כל יחידות הדיור או צרכני המים בנכס".