חדשות, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, צפיפות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002