איור פקידת סעד, חדשות, מרב בטיטו, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקידת סעד, פקידת סעד לחוק הנוער, צבי גילת

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.

והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:

"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד".

יתומי הרווחה
פקידת סעד – אילוסטרציה

 

מודעות פרסומת
הוצאת ילדים מהבית, טובת הילד, יאיר רונן, מדיניות משרד הרווחה, צבי גילת

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי?

משרד הרווחה - הלב פתוח לרווחה?
משרד הרווחה – הלב פתוח לרווחה?

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? , יאיר רונן, ישראל צבי גילת , דצמבר 2016 , משפט ועסקים יט, תשע"ז

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי- אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, – נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה – בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר הקלק כאן

פלייליסט הוצאת ילדים מהבית

אימוץ, הוצאת ילדים מהבית, טובת הילד, טובת הקטין, כנס סולודקין יוני 2013, צבי גילת

פרופ. ישראל צבי גילת – מחשבות על אימוץ וטובת הילד

כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – 14 ביוני 2013

פרופ' צבי ישראל גילת מחבר דוח ועדת גילת שפורסם בנובמבר 2002 וביקר את מערכת רשויות הרווחה בנושא הוצאת ילדים בכפיה ממשמורת הורים.
אם אנחנו מסתכלים באמת בצורה רצינית מהי טובת הילד אנחנו רואים שיש פיצול. יש סכסוך בין ההורים, ואז ביהמ"ש מכריע איפה לילד יהיה טוב יותר. שם אנחנו אומרים: "הטוב ביותר ינצח".

אבל – כאשר המדינה עומדת בצד אחד וההורים עומדים בצד שני, שם לא נכון יהיה להגיד "כאשר אנחנו מוציאים ילד לאימוץ, אנחנו נקבע מהי טובת הילד".

 

קישורים:

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי…

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם – עושים סדר חדש – הטלביזיה החינוכית – ערוץ 23 – יוני 2011 – ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה – ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית – הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה…

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות – פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערדערוץ 1- פוליטיקה – יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 – דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער…

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה 

פקידי סעד לחוק הנוער – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, פקידת סעד לחוק הנוער, צבי גילת

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת

פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה.
צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן.
בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי.
.


.
קישורים:

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, ילדים רחוקים, יעקב אליה, יתומי הרווחה, מרב בטיטו, צבי גילת

יתומי הרווחה – כתבת תחקיר של העיתונאית מרב בטיטו על דרכי עבודת פקידות סעד לחוק הנוער

בבדיקת חוות דעת של מומחים בתחום, והמטופלים (הלקוחות) של פקידי הסעד מתבררת תמונה קשה. בכתבת תחקיר "יתומי הרווחה" של העיתונאית מירב בטיטו מה -22.02.2008 במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות נרשם אודות דרך עבודת פקידי הסעד: " 40 אלף ילדי רווחה בישראל חיים כיום מחוץ לבתיהם – שיעור הגבוה פי חמשה מהממוצע בעולם המערבי. תחקיר '7 ימים' חושף את הקלות הבלתי נסבלת שבה מסייעים פקידי סעד ממשלתיים להוצאת אלפי ילדים מבתיהם מדי שנה. הנפגעים העיקריים: משפחות מעוטי יכולת, חד הוריות ועולים. ח"כים, ארגונים חברתיים והורים תוקפים את מדיניותו הדורסנית של משרד הרווחה: 'זה יותר גרוע מחטיפת ילדי תימן' …
ד"ר צבי גילת: ' אנשים פונים לרווחה כדי לקבל סיוע כלכלי, והעובד הסוציאלי הוא המושיע שלהם. הם מספרים לו על כל הקשיים, הכאבים, כל מה שאמרו בחדרי חדרים בדם ליבם יצוטט בתסקירים שימליצו להוציא מהם את הילד' …
יעקב אליה, מחבר הספר 'ילדים רחוקים' : 'ישראל היא מדינת הייטק, ואת יכולה להשיג כל נתון שתרצי בלחיצת כפתור, אבל לא כמה ילדים הוצאו מחוץ לביתם. זו מערכת שבנויה על הסתרה, משום שההחלטות המתקבלות בה הן שרירותיות.' "

קטעים מכתבת התחקיר של העיתונאית מרב בטיטו:

סיפורה של תמר (שם בדוי) – בהרחבה: עמוד 2, עמוד 3
בנה של תמר, רועי (שם בדוי) הצביע על מקל ואמר למורה "עם זה מרביצים לי בבית", וזו דווחה לרווחה שבאו לחקור את הילד בבית הספר. המורה עדכנה את תמר, כעבור יומיים קיבלה קיבלה תמר טלפון מהרווחה שעליה לבוא ללשכת הרווחה והם יקחו את רועי מבית הספר. פקידי הרווחה לקחו את בנה של תמר למרכז חירום. תמר ובעלה פנו לעו"ד וזה הסביר להם כי פקידת הסעד יכולה להוציא ילד מביתו מייד אם היא סוברת שהוא בסכנה, לאחר שבוע נדרש אישור בית משפט לנוער. השופט מאשר לפקידת הסעד להמשיך להחזיק בילד מחוץ לבית אם אין התנגדות מנומקת. ההורים חייבים לפעול מייד ולהציג הצעה לשופט כיצד יטפלו בילד. יש להיזהר ממלכודת פקידי הרווחה: אם ההורה ירוץ ללשכת הרווחה לדרוש בתקיפות החזרת ילדו, יטענו פקידי הרווחה כי נהג באלימות כלפיהם מה שיתן להם קייס נוסף, ויאמת את טענותיהם. צו בית המשפט יצא עוד בטרם הספיקו תמר ובעלה לפעול, רועי שהה במרכז חירום ואח"כ בבית חולים פסיכיאטרי, סכ"ה נעדר מביתו מספר שבועות (לפחות 4). המשפחה מטופלת אצל פסיכולוג ע"פ דרישת ועדת החלטה בלשכת הרווחה. התיק שנפתח בפרקליטות נגד תמר ובעלה בגין התעללות נסגר בשל חוסר ראיות. מלבד עגמת הנפש והנזק הנפשי לרועי, ישנן הוצאות משפט של מעל מאה אלף שקלים לתמר ובעלה.

סיפורה של אלונה (שם בדוי) עמ' 4
מדובר באם לשלשה, חד הורית אשר פנתה ללכת הרווחה לקבל סיוע, העובד הסוציאלי הערים עליה והביא אותה לבית משפט לצורך פתיחת "תיק נזקקות" כלשהו. בדיון בבית המשפט נתברר לה כי למעשה מוציאים את ילדיה מחזקתה. ניסיונה של אלונה להשאיר את ילדיה בחזקתה הביא למלכודת נוספת שטמן לה העובד הסוציאלי והיא עברה פלילית על חטיפה.

סיפורה של פריי
(שם בדוי) עמ' 5
פריי אשה משכילה עלתה לארץ מאתיופיה עם 3 ילדים והכירה גרוש בן 70, לשניים נולדה ילדה, שרה (שם בדוי) פריי ובן זוגה נפרדו כשרה הייתה בת שלש. הפריי נסעה למס' ימים לאתיופיה להלווית בעלה לשעבר, פקידי הרווחה מיהרו להתקשר לאב שיבוא לקחת את הילדה, ללא צו בית משפט. העובדת הסוציאלית שפגשה את פריי הייתה עוינת וחקרה בשאלות מכשילות ולא ענייניות. פריי נאלצה לעבור דירה על מנת לפגוש את בתה במרכז קשר. כעבור שש שנים הועברה שרה לחזקתה של פריי אך הילדה איבדה אמון באמה והרבתה לריב איתה. ועדת החלטה של לשכת הרווחה החליטה לשלוח את הילדה לפנימיה מבלי לשאול את פריי. מסמך הסיכום של הועדה סולף ובו נרשם כי פריי נתנה הסכמתה לשלוח את בתה לפנימיה.

אירועים דומים הם סיפורה ח"כ מרינה סולודקין אודות סבתא שפנתה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע, הרווחה לקחו את הנכדה לאימוץ סגור ובכך איבדה את נכדתה, כן הסיפור על אם במקלט לנשים מוכות שהרווחה רצו לקחת את ששת ילדיה, וכן סיפורם של לריסה ויבגני (מאי 2005, שמות בדויים), זוג עולים, שאינם נשואים שהרווחה לקחו את ילדם.

נקודות:

  • העובד הסוציאלי ו/או פקיד הסעד בלשכת הרווחה מוציאים בפתאומיות את הילד מביתו למרכז חירום, מעשה לכשעצמו גורם נזק (במקרה של רועי בית חולים פסיכיאטרי).
  • העובד הסוציאלי מודיע להורים במפתיע כי ילדם נלקח מהם ובכך טומן להם מלכודת שכן הם עלולים להיכשל בתגובתם.
  • העובד הסוציאלי מנהל חקירת חרש להוצאת הילד מהבית, וההורים יודעים על כך אחרונים ומאוחר מידי.
  • העובד הסוציאלי יוצר תהליך של חוסר אונים של ההורים, אם ירצו להתלונן עליו על ההרס שזרע במשפחה.
  • שופט בית משפט לענייני משפחה מקבל את סברות העובד הסוציאלי כעובדות, ומאשר את החלטותיו.
  • ברגע שהורה מדבר עם עובד רווחה ילדיו ו/או יקיריו הופכים אוטומטית להיות בסיכון.
  • אוכלוסיה חלשה היא בד"כ הסובלת מהתנכלות העובדים הסוציאליים של הרווחה.
  • העובד הסוציאלי מהתל בבעלי הדין (לקוחותיו) הוא רוקם מזימה עם האחד נגד השני על גבו של החסוי/קטין.
  • ועדת החלטה רושמת בסיכומיה כל העולה על רוחה, מעגלת פינות ומסלפת דברי הלקוחות.
קישורים: