כללי, מרדכי גילת, פרקליט המדינה, שי ניצן

ביקורת קשה על התנהלות פרקליט המדינה שי ניצן

מתוך כאן 10.08.2018 – פרסום של פרשננו מרדכי גילת בחדשות השבוע: ביקורת חריפה מאוד בפרקליטות נגד פרקליט המדינה שי ניצן – "מכירת חיסול של הפרקליטות". מאשימים אותו שכשיפרוש ישאיר אחריו "אדמה חרוכה".

בפרקליטות ביקרו בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן ואמרו כי הוא "משאיר אחריו אדמה חרוכה". פרשננו מרדכי גילת דיווח הערב (שישי) בחדשות השבוע בכאן 11 כי מאשימים את ניצן כי הוא מורח תיקים ופרשיות רגישות.
עוד האשימו כי ניצן מוריד את רף המלחמה בשחיתות וכי הוא גורם ל"מכירת חיסול של הפרקליטות". טוענים כי הוא מציג את עצמו כלוחם בשחיתות, אך "החלטותיו מעידות אחרת".

 

אורי שהם, יחצנות הפרקליטות, כללי, לורי שם טוב, פרקליט המדינה, פרשת הבלוגרים, שי ניצן

פרשת הבלוגרים: פרקליט המדינה שי ניצן נואם בפני שופטי עליון על משפט תלוי ועומד בטיפולם

03.08.2018 – פרקליט המדינה שי ניצן מדבר נגד הנאשמת לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון במהלך טקס בעוד תלוי ועומד נגדה הליך משפטי בפני אותם שופטים. ניצן אומר על לורי שם טוב בפני שופטי העליון: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה..", כלומר קובע כי שם טוב פרסמה ללא סייג או שימוש במילה 'לכאורה' כפי שנכתב בכל ההחלטות במשפט. שם טוב אמנם עצורה אך חזקת החפות עדיין עומדת לה. לכנס לא הוזמן נציג מטעם שם טוב להתייחס לאמירות הקשות של ניצן.
דקה 00:00:10
עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו של השופט בעניין לורי שם טוב בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט, של עובדי ציבור.
בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק, קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברךף החומרה הגבוה ביותר ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית.
החלטה זו תורמת, לטעמי רבות, לחיזוק במאבק התקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה במסירות, למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורך וללא חת לטובת הציבור.

הילה גרסטל, פרקליט המדינה, פרקליטות, שי ניצן, תנועת אומ"ץ

אומ"ץ דורשת משרת המשפטים להשעות את שי ניצן פרקליט המדינה בגין רמיה, התנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל הפרקליטות.

22/12/2015  –  אומ"ץ דורשת משרת המשפטים להשעות את שי ניצן פרקליט המדינה בגין רמיה, התנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל הפרקליטות.

בפנייה של תנועת אומ"ץ אל שרת המשפטים כותב יו"ר הנהלת התנועה אריה אבנרי:
תנועת אומ"ץ פונה אלייך בדרישה להשעות לאלתר מתפקידו את פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן בעקבות פניית…
ה השבוע של נציבת הפרקליטות, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, אל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שבו היא האשימה את עו"ד ניצן באי-אמירת אמת, התנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל הפרקליטות.
אנחנו מפרטים להלן את השתלשלות הפרשה החושפת את התנהלותו הבלתי ראויה של פרקליט המדינה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום…
בראשית מכתבה של נציבת הביקורת אל היועץ המשפטי תקפה היא את פנייתו של עו"ד ניצן לוינשטיין בכוונה למנוע ביקורת על התנהגותו האישית והמקצועית הבלתי ראויה.
גרסטל כתבה על כך:
"ברצוני להביע צער על העובדה שפרקליט המדינה בחר לפנות אליך במכתב שבסימוכין, תוך שימוש בביטויים בוטים ואמירות חמורות, אשר כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, אינם מבוססים. צר לי גם על כך שבמקום לקבל את הביקורת שהובעה בהכרעתי בצורה מתונה, מינימליסטית ומכובדת, להפנים אותה ולהפיק ממנה לקחים, בחר פרקליט המדינה לתקוף את הכרעתי באופן שעשה, תוך שימוש באמירות לא ענייניות שמטרתן היחידה היא השפעה לא עניינית על שיקול דעתך בסוגיה…המאמץ האדיר שמושקע על-ידי פרקליט המדינה בביטול הכרעתי שבנדון אמור להדאיג את מי ששלטון החוק חשוב לו".

לטענתה, "הפגמים שהתגלו בהתנהלות הפרקליטות בפרשה אף היו גדולים מכפי שנראה מלכתחילה".
מכתבה של גרסטל אל היועץ המשפטי לממשלה מהווה תגובה לפנייתו של ניצן לוינשטיין, שבו הוא ביקש לבטל את מסקנותיה של גרסטל בגלל תצהירו של ד"ר חן קוגל, מנכ"ל המכון הפתולוגי, בתביעתה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק נגד המדינה, אחרי שנחסמה דרכה לעבודה במכון.
במכתבה עוסקת גרסטל בדרישתו של ניצן למנוע את כניסתה של פורמן-רזניק לתפקיד מנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית ,בעקבות הביקורת החריפה שמתח עליה בית המשפט המחוזי במשפט זדורוב.
הנציבה מתארת כיצד ביקשה מעו"ד ניצן הסבר למקור הסמכות המשפטי מכוחו המעלה דרישה זו בפני מנכ"ל משרד הבריאות, ומכוח מה התנה את הסכמתו למינויה של פורמן-רזניק במגבלות חמורות שלא על דעת שרת הבריאות ומנכ"ל משרדה.
גרסטל מציינת עוד, כי עו"ד ניצן השיב תחילה שהסתמך על עמדתו של וינשטיין ועשה זאת כדי לחסום את הביקורת של הנציבות על פעילותו, שכן חוות דעתו של היועץ המשפטי מעניקה חסינות מביקורת הנציבות.
בהמשך, גרסטל טוענת בהקשר לכך, כי הנציבות אינה רשאית לבקר רק את פעולותיו של היועץ כראש התביעה הכללית ולא את אלו שהוא מבצע בכובעו כיועץ משפטי.
הנציבה קבעה, כי שלוש פרקליטות בכירות התערבו שלא כדין בתצהירו של קוגל כאשר דרשו להשמיט ממנו קטעים: המשנות ליועץ המשפטי, אורית קורן ודינה זילבר ומנהלת המחלקה למשפט עבודה, רחל שילנסקי. עו"ד ניצן טען שמדובר בהתנהלות ראויה בעליל.
היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין משום מה קיבל את עמדתו של פרקליט המדינה מבלי שטרח להיכנס לעובי הקורה.
התברר שדבריו של פרקליט המדינה ניצן היו שקריים, שכן קוגל התבקש למחוק קטעים מהותיים ולא "עמדות משפטיות" או "הגיגים אישיים" כפי שטענו ניצן והפרקליטות הבכירות.
נציבת הביקורת גוללה במכתבה אל וינשטיין את השתלשלות הפרשה, כפי שלא עשתה עד כה, משום שטרם ניתן פסק דין סופי במשפטו של רומן זדורוב – שהיה העילה לתביעתה של פורמן-רזניק.
בשולי הדברים אף אומרת גרסטל, כי לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון (הצפוי ב-23.12.15) יהיה מקום לבדוק מי מאנשי הפרקליטות הסתיר מידע מבית המשפט, כפי שטוען קוגל.
גרסטל דוחה מכל וכל את גרסתו של ניצן לגבי תוכן השיחה ביניהם בנושא זה וקובעת שהיא מעולם לא הציגה לו את השאלה בנוסח שתיאר. חשוב מכך, ממשיכה גרסטל, ניצן לא גילה לה שלפני מתן תשובתו השנייה לפנייתה, הוא שוחח עם וינשטיין בשאלה האם ניתן לטעון שמדובר בעמדה משפטית (החסינה מביקורת), אלא טען בפניה – בצורה שאינה אמת – שהוא עומד לפנות בנושא לוינשטיין.
גרסטל מסכמת באומרה, שהסבריו של עו"ד ניצן השתנו לאורך הזמן ורק לבסוף הודה ששגה.
לדברי גרסטל, קיים דמיון בין התנהלותו של עו"ד ניצן בנושא זה לבין הטענות שהעלה בנוגע לתצהירו של קוגל.
בנושא התצהיר מגלה גרסטל, כי היתה הסכמה שקוגל יחתום עליו בפני עו"ד בני אבישר, היועץ המשפטי של המכון לרפואה משפטי, דהיינו, בפני פרקליט בשירות המדינה ולא בפני עורך דין חיצוני, כפי שעלה מטענותיהם של אנשי הפרקליטות.
עוד מדגישה גרסטל, כי תצהירו של קוגל הוגש לאחר שזומן לעדות בידי בא-כוחה של פורמן-רזניק. במצב זה, היא אומרת, לא ניתן לטעון שמדובר ב"שיג ושיח" עם המצהיר, כפי שטענה שילנסקי.
אין גם אמת בטענה שהוא התבקש להכניס שינויים בטיוטת תצהירו, שכן שילנסקי קיבלה תצהיר גמור וחתום. הפרקליטות לא יכלה להתערב בתצהירו של קוגל גם משום שכאמור לא העיד מטעם המדינה אלא מטעמה של פורמן-רזניק, מדגישה גרסטל.
"נראה שלאחר סיום ההליך יהיה נכון לבדוק גם – למי מאנשי הפרקליטות היו ידועות עובדות בתיק זדורוב שלא הובאו לידיעת בית המשפט (כאמור בעדותו של ד"ר קוגל בבית הדין לעבודה) ומדוע מנעה הפרקליטות מד"ר קוגל להביע את עמדתו המקצועית בפני בית הדין" – מציינת גרסטל.
בנוגע למכתבו של עו"ד ניצן לוינשטיין אומרת גרסטל, כי כפי שעשה בעבר – הוא שלח אותו מבלי להעביר אליה העתק. היא מציינת, שקיבלה העתק ממנו שעה וחצי לאחר שהועבר לוינשטיין וכאשר כבר הודלף לתקשורת.
לגופם של דברים קובעת גרסטל חד-משמעית בעניין תצהיר קוגל:
"התנהלות זו היא התנהלות פגומה ואסורה. מדובר בניסיון לשנות עדותו של עד, ניסיון למנוע את התמונה העובדתית-המקצועית המלאה מבית המשפט, כשאין מדובר בעמדה משפטית הנוגדת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כאשר היה ברור שד"ר קוגל מעיד מטעם המבקשת ולא מטעם המדינה".
על טענתו של ניצן, לפיה מדובר בשיקול דעת משפטי, משיבה גרסטל:
"אין בכך אמת עובדתית וניצן לא העלה אותה בזמן אמת. אין מנוס מהמסקנה שמדובר בניסיון, אחד מיני כמה, להימנע ולמנוע ביקורת. העלאת טענה של 'שיקול דעת משפטי' אך ורק כדי להימנע מביקורת, בנסיבות אלו, נגועה בחוסר תום לב".
על טענתו של ניצן בדבר התיאום בין שילנסקי לבין קורן וזילבר אומרת גרסטל, כי גם זהו ניסיון להתחמק מביקורת. שילנסקי הייתה פעילה ביותר בנושא התצהיר והיא נתונה לביקורת הנציבות, וכאמור – המעורבות של קורן וזילבר לא הייתה בתחום התביעה אלא בתחום הייעוץ, ולכן גם הן נתונות לביקורת. "הסתתרות מאחורי גורמים שאינם מבוקרי נבת"ם תוך מענה לתגובות, מסתמנת כאחת הטכניקות שאימץ פרקליט המדינה כדי להימנע מביקורת נבת"ם", טוענת גרסטל.
גרסטל ממשיכה ודוחה את טענתו של ניצן, לפיה בהחלטתה נפלה טעות משפטית ברורה, שכן משמעותה שכל עובד מדינה יוכל לחתום על תצהיר בפני עו"ד חיצוני ולא ניתן יהיה לשנותו.
היא מגיבה: "עמדה זו של פרקליט המדינה מדאיגה ביותר באשר היא מתעלמת מהעובדות הרלוונטיות לתיק. ד"ר קוגל, כפי שפורט לעיל, לא היה עד מטעם המדינה, למרות שהיה משיב בהליך בבית הדין לעבודה, ב"כ ד"ר פורמן הוא שביקש זימונו להעיד".
גרסטל טוענה עוד: "אין לי אלא להביע תמיהה על טענותיו האפוקליפטיות של פרקליט המדינה כי ניתן להשליך מהמקרה דנן על בקשות לשינויים בטיוטות תצהיר" וכי מסקנותיה יפגעו קשות בעבודת הפרקליטות.
היא ממשיכה בציניות: "רוצה אני להאמין כי מדובר במקרה חריג ביותר והמדינה אינה נוהגת כדבר שבשגרה לדרוש שינויים בתצהירים חתומים של עדים של הצד שכנגד, או אף של עדים מטעם עצמה, המביעים עמדות מקצועיות אישיות".
גרסטל מסכמת את מכתבה: "איני מתייחסת לשאלת סמכות היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הכרעתי שבנדון, אך אני סבורה שהגיעה העת לומר באופן ברור ונחרץ כי אין זה סביר ואין זה מקובל שפרקליט המדינה יפנה מחד-גיסא, חדשים לבקרים, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשות להגנה, לכאורה, מפני נבת"ם, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיה, שלא לומר למנוע את פעילותה כליל, ומאידך-גיסא, יהיה שותף גם באופן אישי וגם כמנהל להתעלמות בוטה, עקבית וממושכת של הפרקליטות מהוראות היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים אשר הקימו, מכוח סמכותם המנהלית, את נבת"ם וקבעו גם לאחר המלצות דו"ח גולדברג שיש לשתף עמה פעולה".
אומ"ץ דורשת ממך בתוקף תפקידך כשרת המשפטים שלא לתת יד לטיוח הפרשה.
העתקים:
נציבת הביקורת במערך התביעה – השופטת (בדימוס) הילה גרסטל
פרקליט המדינה – עו"ד שי ניצן
היועץ המשפטי לממשלה – יהודה וינשטיין

איום, אלי שלזינגר, העלבת עובד ציבור, מחאה פוליטית, פגיעה בפרטיות, פרקליט המדינה, שי ניצן

שי ניצן – התנהלות חרדתית ואלימה נגד מוחה פוליטי

דצמבר 2015 – בושה לפרקליטות: זוכה 'תוקף' שי ניצן – התיק שהחל בקול רעש גדול ועם בקשה למעצר עד תום ההליכים – הסתיים בזיכוי כמעט מוחלט
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015

להורדת הכרעת הדין הקלק כאן

ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.

תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.

האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.

לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.

יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.

ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר – סנגורו של גרונר.

התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.

כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.

לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.

לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.

בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.

השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.

מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015
מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015