הוצאת ילדים מהבית, מדיניות משרד הרווחה, עובדת סוציאלית, פקיד סעד, פשעי הרווחה

עובדות סוציאליות לחוק, פקידות סעד – סרטן בחברה הישראלית

סרטון זה מדגים איך משרד הרווחה מבזבז את תרומות האזרחים בצדקה ומסים על צבא העובדות הסוציאליות שהוא פי 4 יותר גדול בארץ מאשר במקומות הכי מסוכנים בארה"ב להרוס דורות משפחות ישראליות.
רשויות הרווחה עובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות ובדלתיים סגורות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים בהמלצות פקידות סעד כסוף פסוק. באופן זה רשויות הרווחה ובתי המשפט פועלים מזה שנים בפראות להוצאת ילדים מביתם, פירוק משפחות, הרס הפרט המשפחה והחברה.

קישורים: 

מודעות פרסומת
בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, מדיניות משרד הרווחה, עדנה ארבל, פקיד סעד

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטות פקידת סעד

עדנה ארבל - מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד
עדנה ארבל – מדיניות רקובה בענייני רווחה ופקידי סעד

יוני 2012 – בית משפט לנוער ו/או בית משפט לענייני משפחה מוסמכים למנות מטעמם פקיד מרשות מקומית, עובד סוציאלי שהוסמך ע"י שר הרווחה שיגיש להם תסקיר לסייע להם בקבלת החלטותיהם. בתי המשפט אימצו לעצמם נורמה פסולה לאמץ את החלטות פקידי הסעד במלואן בכל הערכאות השיפוטיות, חרף העובדה שהחוק אינו מתיר זאת, שהרי לשם מה קיימים בתי משפט על ערכאותיהן השונות. בפועל הפכו פקיד הסעד ברשויות המקומיות לסמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות בחיסיון ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.

מדובר במדיניות בתי משפט הפוגעת קשות באוכלוסיות שלמות, מוחלשות בעיקר, פוגעת בערכי המשפט לרבות הדמוקרטי ומהווה קרקע פוריה לשחיתות.
החלטה שיפוטית ברוח זאת היא החלטת שופטת העליון עדנה ארבל בבקשה של אמא ל' המבקשת לראות את ילדיה כ- 4 שנים בערכאות ותהליכים שיפוטיים שונים ומשונים. מדובר באם ללא רבב עובדת. להלן תמצית מדיניות בתי המשפט כפי שמציגה עדנה ארבל: "אני תקווה כי המבקשת תמצא דרך לשתף פעולה עם רשויות הרווחה, על מנת להסדיר את הקשר עם ילדיה, מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם"

עדנה ארבל מייתרת את בתי המשפט על ערכאותיהן השונות בפני פקידות סעד העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות.
עדנה מסיימת את משפט המחץ ההורס משפחות וילדים ואמון הציבור במערכת המשפט בהערה צינית: "מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם". כביכול הטלת האחריות לחידוש הקשר על האמא הנאבקת מזה 4 שנים ברשויות אטומות, בהוצאות כספיות עתק עד כדי התרוששות, כדי לראות את ילדיה שעה בשבוע.

סוף דבר
עדנה ארבל מציגה בציניות מדיניות מסוכנת ופוגענית של בתי המשפט על ערכאותיהן השונות המעניקים  לפקידות הסעד ברשויות המקומיות סמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהן, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.
מדובר במדיניות הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ערכי הדמוקרטיה, ופותחת פתח לשחיתות, סחר בילדים, קשישים, התעללות והזנחה ועוד…

להלן מסמך החלטת שופטת העליון עדנה ארבל

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד
שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטת פקידת סעד

קישורים:

איגוד העו"ס, מדיניות משרד הרווחה, עובדים סוציאליים, פקיד סעד, שביתת עובדים סוציאליים

תגובית על שביתת השרלטנים הסוציאליים – מרץ 2011

השרלטנים הסוציאליים מיללים בחוצות העיר על שכרם ומאיימים בשביתה, בעוד שכרם מהגבוהים במשק, הם נהנים מביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים, קורסים, השתלמויות, כנסים במלונות מפוארים עם ארוחות מדושנות ועוד.

העובדים הסוציאליים גוזלים רכושם של המוחלשים תוך שהם מעלילים עליהם. הם חוטפים ילדים כי הם "סבורים" שהם בסיכון, ואז ההורים נאלצים לשלם מאות אלפי שקלים להחזיר את הילד.

הם עושקים קשישים, מלאימים את רכושם ומפקירים אותו בידי עמיתיהם האפוטרופוסים, ומסממים אותם עד יומם האחרון.

העובדים הסוציאליים בזויים ומושחתים – היזהרו מהם.


.
קישורים:

איתקה, בית משפט לנוער, חוק הנוער, כת, מדיניות משרד הרווחה, פקיד סעד, שי אברהמוב

פרשת שי אברהמוב חשפה התעללות רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במשפחות ובילדיהן

פרשת שי אברהמוב מייסד כת האיתקה חשפה את חוסר האונים של משפחות הנתונות לחסדיהן של רשויות הרווחה. פקיד הסעד סבור כי לילד בעיות רגשיות, נפשיות ושולח אותו אותו לאבחון. המאבחנים ה"מומחים" של הרווחה מנפיקים "אבחונים" על פי בקשת פקידי הסעד מוכתבות מראש ע"י פקידי הסעד וזאת על מנת שלא יתויגו כמי שאינם משתפים פעולה ולא יקבלו מטופלים מהרווחה.
שלב הבא הוא הטיפול. פקיד הסעד מציג את ה"אבחון" לבית משפט לענייני משפחה ונוער וזה מחייב את ההורים לשלם למטפלים שונים ומשונים עבור "טיפולים" לילדים על מנת שיפתרו הבעיות הרגשיות של הילדים.
למטפל המשפחתי כוח רב על המשפחה האומללה. עלות מפגש עם המטפל היא כ- 700 שקלים והוא מגיש לפקיד הסעד את תוצאות הטיפול. אם המשפחה תתנגד לטיפול הילדים יוצאו מיד מהבית למרכז חירום, פנימייה או משפחת אומנה או אימוץ, בתואנת הזנחה או התעללות.
המטפל הוא הקובע מתי יפסק הטיפול, וטיפולים אלו עלולים להימשך שנים. למטפל אינטרס להמשיך בטיפולים מאחר והוא מרוויח כסף רב ללא מאמץ.
מדובר בטיפולים שונים ומשונים לרב חסרי תועלת במקרה הטוב, במקרה הרע מסבים נזקים קשים, פיסיים ונפשיים לבני המשפחה, פירוק המשפחה ועוד.
אם אחד מבני המשפחה יתנגד לטיפול, פקיד הסעד יעכס בפיו כנגדו בדברי בלע וירחיקו מהמשפחה.

האזינו להשתלשלות דרכי השתלטות המטפל המשפחתי מטעם רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער, שי אברהמוב, על משפחתה של המורה מנתניה.
.
http://www.viddler.com/player/fa8feee8/
.
קישורים:

בית ספר, מורה, מנהל, משרד החינוך, משרד הרווחה, עובד סוציאלי, פסיכיאטר, פקיד סעד

"עוד לבנה בחומה" – פארודיה של הפינק פלויד על "חינוך" תוקפני

פארודיה של הפינק פלויד על העיצוב מחדש של ילדים במערכת החינוך.
.

.
מערכת החינוך במדינת ישראל הפכה להיות כלי שרת בידי רשויות הרווחה לאכלוס פנימיות, ומסגרות השמה חוץ ביתית, אשפוזים פסיכיאטריים כפויים שלא לצורך, טיפולים "תרופתיים" בסמים פסיכיאטריים מסוכנים בעלי תופעות לוואי קטלניות, ועוד.
מדובר במודל עסקי אשר נועד לספק פרנסה לעובדים סוציאליים, פקידי סעד, פסיכיאטריים, חברות התרופות פסיכולוגים ועוד כל מיני.
המודל כשל לחלוטין, רמת החינוך וההשכלה נמצאים בירידה מתמדת, העוני והפשיעה בעליה. זוהי מדיניות חינוך ורווחה הנשלטת ע"י ארגונים תאבי כוח ובצע.
היוקרה של בעלי מקצוע העוסקים בתחום: שופטי נוער, משפחה, עורכי דין, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מנהלי בתי ספר, אבדה, והם מאבדים את אמונם בציבור.
.
מילות השיר:

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone
All in all it's just another brick in the wall
All in all you're just another brick in the wall

We don't need no education
We dont need no thought control
No dark sarcasm in the classroom
Teachers leave them kids alone
Hey! Teachers! Leave them kids alone!
All in all it's just another brick in the wall

"Wrong! , Do it again"
All in all you're just another brick in the wall

"If you don't eat yer meat, you can't have any pudding. How can you
have any pudding if you don't eat yer meat?"

"You! Yes, you behind the bikesheds, stand still laddy"


.

.

קישורים:

בית משפט לנוער, בית משפט לענייני משפחה, לשכת רווחה, פקיד סעד, קשיש, שחיתות, שיקולים זרים

זהירות – פקידי הסעד בועטים גם בקשישים

פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים
פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים פקידי הסעד בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הנם עובדי עירייה בעלי סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר. הם פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי משפט לענייני משפחה ונוער בהם מופיעים פקידי הסעד מנוהלים בדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית, והשופטים מקבלים את חוות דעתם הסובייקטיבית כסוף פסוק – או במילים אחרות : השחיתות בהתגלמותה.

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת "טיפול תרופתי" שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל"טפל" בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת"א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות לסייע לקשישה.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על כתבי אישום נגד שישה רופאים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד – קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים של אפוטרופוסים הרוצים קשישם עם נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.

לשכת רווחה, מדיניות משרד הרווחה, משפחת חביבי, משרד הרווחה, פקיד סעד, פרופ. אסתר הרצוג

סיפור משפחת חביבי – שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה – רדיפות, עלילות, התעמרות…

משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד. (ראה קישורים להלן)
להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם.
.
.
המאמר "האם שהתבצרה בכנסייה ברחה עם בנה לרשות" , ynet , ספטמבר 2009
.
ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני שלוש שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי הרשויות, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. כעת מספר האב שרעייתו ברחה עם בנם בן ה-6 לרשות הפלסטינית: "שלא יהרסו לו את החיים, כמו לשאר ילדינו"

המשפחה שהסעירה את המדינה לפני כשלוש שנים וחצי חוזרת לכותרות. ויולט חביבי, שיחד עם בעלה חיים ובתם אודליה התבצרה בתחילת 2006 בכנסיית הבשורה בנצרת במחאה על כך שילדיהם האחרים של בני הזוג נלקחו על-ידי רשויות הרווחה, נמלטה אתמול (יום ב') לדברי בעלה עם בנם, היום בן שש, לשטחי הרשות הפלסטינית.
האב חיים סיפר כי הבן שעמו נמלטה האם לא נמצא בשום מסגרת, וכי רעייתו היתה נסערת כשלקחה אותו. "אני מכיר את שירותי הרווחה, ואנחנו מפחדים שיקחו לנו גם את הבן הקטן, ויהרסו לו את החיים, כמו שעשו עם שאר הילדים", אמר בשיחה עם ynet.
"זו רדיפה של שנים, ואף אחד לא מקשיב לנו", הוא מתלונן. "חושבים שאנחנו משוגעים. אנחנו במצב כלכלי קשה מאוד, ואני מפחד שיזרקו אותנו לרחוב. אני מכיר את שירותי הרווחה, הם יקחו לנו את הילד". חביבי סיפר כי בנו אינו רשום לבית ספר כלשהו: "אני מפחד שיהרסו אותו, שישימו אותי בבית הכלא, ויקחו אותו לפנימיות כמו שעשו עם הילדים האחרים שלי".

בני הזוג ניסו במהלך השנים לתת פומבי לבעיותיהם, אך במארס 2006 עוררו מהומות דווקא בקרב הציבור הערבי. השניים, יהודי ונוצריה, הסתננו לכנסיית הבשורה בנצרת תוך שהם מתחזים לצליינים יחד עם בתם אודליה, והפעילו בה נפצים. הם חולצו בתום שעה ארוכה של מצור, שבמהלכו נפצעו קל.
מחוץ לכנסייה התאסף אז המון מקרב תושבי העיר, שחשב כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני, והתפרע. 17 אזרחים ועשרה שוטרים נפצעו באורח קל בעימותים, שכללו יידוי אבנים. שש ניידות משטרה ניזוקו, ושתיים נשרפו כליל. למחרת נערכה בעיר תהלוכת מחאה רבת משתתפים.
לדבריו של האב חיים, הוא אינו חושש מהעובדה שאשתו נמצאת עם בנם הקטן בשטחי הרשות. "אין לי מה לפחד, רק שיש להם בעיה עם הקליטה בטלפון הסלולרי, אבל אני בטוח שהבעיה תסתדר". ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי המשפחה מוכרת זה שנים רבות לשירותי הרווחה, אך לא היתה כל כוונה להוציא את הילד בן השש מביתו.


חטיפות, איומים ברצח ובריחות לרשות
 משפחת חביבי עברה תלאות רבות בשנים שלפני אירוע ההתבצרות בנצרת, וסיפקה מעברים תכופים מישראל לרשות הפלסטינית ובחזרה, איומים של האם לרצוח את ילדיה ותלונות רבות על יחס לא ראוי מצד הרשויות.
בסוף שנות ה-90, מיד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, עברו בני הזוג חביבי עם שלושת ילדיהם ליריחו, וביקשו אזרחות פלסטינית, בטענה שהיחס אליהם שם טוב יותר מאשר בישראל. בהמשך שבו בני הזוג לישראל.


האם ויולט התבצרה לאחר מכן עם ילדיה בביתה, ואיימה להרוג אותם בשל יחס הרשויות כלפי משפחתה. משטרת ירושלים עמדה בקשר עם בני הזוג, וניהלה עמם משא ומתן. כעבור זמן מה הוציאה המדינה את הילדים מחזקת בני הזוג חביבי, ואפשרה להם לפגוש אותם מדי פעם.
באחד המפגשים קיבלו ההורים אישור לקחת את ילדיהם ללונה פארק, אך במקום זאת חטפו אותם למוקאטעה ברמאללה. הם שבו ארצה, ברחו פעם נוספת לכנסיית המולד, והתבצרו בה. בשובם לישראל נפתח נגדם הליך פלילי. במרוצת השנים נכנס האב חיים לכלא, וילדיהם הקטינים הועברו למסגרות של משרד הרווחה – פנימייה ומשפחת אומנה, והאם ויולט אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי.

קישורים