הפרעות קשב ריכוז, פעילות גופנית, ריטלין

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין

ניסוי בכיתה: אופניים במקום ריטלין , נטעלי גבירץ | mako | פורסם 28/03/13

ילדים רבים הסובלים מקשיי קשב וריכוז, מתקשים לשבת במקום אחד הרבה זמן, בטח ובטח בשיעור בכיתה. בבית ספר בדאלאס מצאו פתרון: שיעור על אופני כושר. בינתיים משתתפים במחקר שבוחן את יעילות הרעיון כמאה תלמידים, אך הם מדווחים כי יכולותיהם השתפרו פלאים. "תנועה חזרתית עוזרת להתרכז", אומרת מטפלת מוסמכת

הפידול הבלתי פוסק מחליש מיידית את הסימפטומים של קשיי קשב וריכוז. תלמידים בכיתה המיוחדת
צילום : צילום מסך

בעוד האבחונים להפרעות קשב וריכוז מתרבים בכל שנה שעוברת, הפתרונות שמציעה לעניין מערכת החינוך הם מועטים ביותר, ומסתכמים רובם בהפניה לרופא שירשום לילד תרופה שתעזור לו להתרכז. במסגרת מחקר חדשני ומעניין שמתרחש בבית ספר תיכון שלטון בדאלאס, ארה"ב, מציעים לילדים חלופה לתרופה: זוג אופני ספינינג. במסגרת התכנית הניסיונית מתבקשים התלמידים המתקשים לשבת על הטוסיק וללמוד, לבלות שעת לימודים אחת ביום על אופני כושר בכיתה מיוחדת, שם הם לומדים ועובדים על מחשבים ניידים בעודם מסובבים את הפדלים ללא הפסקה.
"הפעילות הגופנית מחדירה חמצן למח" "אני לא מסוגלת לשבת בלי לזוז", מסבירה סופיה רודריגז בת ה-16 המשתתפת בפרוייקט. "אני לא אוהבת את זה שאני לוקחת כדורים, זה גורם לי להרגיש חלשה בעיני החברה. מגיל אפס היה לי קשה להתרכז. מאז התכנית אני משתמשת בפחות תרופות כי אני מסוגלת לשמר בראש יותר אינפורמציה בצורה יותר טובה, ולהיזכר בה יותר מהר מקודם. אני מתחילה להרגיש את השינוי גם ביתר השיעורים, לא רק בשיעור על האופניים".

הרעיון לפרוייקט נולד במוחו של מנהל בית הספר, שהציע שבמקום שסופיה תשב בכיתה ולא תפסיק לזוז במקום, פשוט יושיבו אותה על זוג אופני כושר. הוריה של סופי התלהבו מהרעיון, וגם מומחים מהאוניברסיטה המקומית, וכך הפך הרעיון לתכנית של ממש, לה הוקצה מקום וציוד, ובמסגרתה מנטרים את פעילות הלב של הילדים, מוודאים שקצב הלב הוא ב-70 אחוז סיבולת, ועוקבים אחר התקדמותם הלימודית. "אם אנו יכולים לנסות ולחקור דרכים שיעזרו לילדינו ללמוד ולהכין שיעורי בית, ומתוך כך לשפר את הציונים ולהפוך אותם לתלמידים טובים יותר, אני חושב ששווה לנסות. אני מאמין שהשיטה טובה ותעזור לילדים בכל מקום".

במשך השנתיים הקרובות ישתתפו מאה תלמידים בתכנית, והחוקרים מאמינים כי הפידול הבלתי פוסק מוריד מיידית את הסימפטומים של ADHD, ועוד קשיי למידה שונים, ללא צורך בהתערבות תרופתית. גם בבית הספר עצמו נדהמים מאפקטיביות התכנית, שהחלה רק לפני חודשיים. "מדהים לראות מה נעשה עבור ילדינו בשבועות האחרונים זה מרגש מאוד", מספרת סוזן סטל, סגנית מנהל בית הספר. "זה לא סטנדרטי, זה ללא ספק שונה, אבל זה עובד. הגוף זז, הוא עסוק, וזה מפנה מקום למח לשים לב לחומר".

החוקרים אופטימיים ונרגשים, אך לא תמימים. "אנו מאוד מקווים שהשיטה הזו לפחות תפחית את הצורך בתרופות אצל הילדים, ואצל חלקם אף תבטל את הצורך לחלוטין". אם התכנית תראה תוצאות מרשימות לאחר תקופה של שנתיים, היא מובטחת להתפרש ולגדול לבתי ספר נוספים ורבים.

"קשה לומר אם הניסוי יצליח או לא, אך נראה שהם מתבססים כאן על שילוב של שני גורמים", מסבירה מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "קודם כל, בלי קשר להפרעות קשב וריכוז, בזמן פעילות ומאמץ מגיע יותר חמצן למח. שנית, יש משהו בתנועתיות חזרתית שסוגר מעגל קשב ומאפשר לילד להתרכז. מדובר בכל תנועה מחזורית שחוזרת על עצמה, כולל תיפוף על השולחן או נדנוד של הרגל. אלא אם כן התנועתיות מפריעה להורים ולמורים, אנו ממליצים לתת לילד להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. זה לא אומר שהוא לא מקשיב למורה, להפך. שיטות הנוירופידבק בהן אנו עוסקים הן למעשה אימון של המח לפעול בצורה אחרת, עקבית, מסודרת ומבוקרת, כך המח למד כיצד לעבוד והתוצאות נשמרות. כשעושים משהו יותר אקראי, של פחות מפעמיים-שלוש בשבוע, קשה להאמין שהמח יכול ללמוד ולהכיל את הנושא לעניינים אחרים. כמו בכל למידה צריך לתרגל, וכל שיטה שמאמנת את המח צריכה להיות מספיק עקבית".

בריאות, בריאות הנפש, דיכאון, חרדה, נוגדי דיכאון, פעילות גופנית

פעילות גופנית מפחיתה את הסמפטומים של דיכאון

המאמר פעילות גופנית – השפעת האימון הגופני על דיכאון , ד"ר איתי זיו, צור קסטל, מאמר אורח , וואלה בריאות , יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

חדר כושר, ריצה, ואפילו קפיצה בחבל – כדאי שתפרגנו לגוף שלכם עם ספורט קבוע כדי לשקשק את המערכת ולצאת מהדיכאון

שינוי לרעה במצב הרוח, ירידה בתחושת האושר, תחושת עצב, ייאוש לעיתים, הנאה ירודה בתחומים שונים ועוד, הנם רק רשימה חלקית של המאפיינים של דיכאון (Depression) שמוגדר כהפרעה נפשית. עקב דיכאון חלים שינויים פיזיולוגיים במערכות הגוף השונות בכלל ובמוח בפרט. כ- 80% מהסובלים מדיכאון מתלוננים על חוסר יכולת להירדם בלילה, ועקב כך יש ירידה נוספת ברמת האנרגיה, בערנות ובמצב הרוח. כמו כן, ישנם שינויים בהפרשת הורמונים שונים וחומרים כימיים. גם מחסור תזונתי בוויטמינים מסוימים עלול לעודד תופעת דיכאון. למותר לציין את הדיכאון הקליני שהנו הפרעה נפשית של ממש וההתמודדות עמה לא פשוטה כלל ועיקר.

הטיפול בדיכאון נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. מדובר לעתים בתהליך ממושך, וטיפולים אלה במקרים רבים מלווים בנטילת תרופות מסוגים שונים. בשנים האחרונות מצטברות והולכות עדויות רבות על השפעת הפעילות הגופנית להפחתה במדדי הדיכאון ומסתבר שיש קשר הדוק בין מידת העיסוק בפעילות הגופנית, סוגה, תדירותה וכדומה למידת הירידה במדדי הדיכאון, הוויטליות (חיוניות) של האדם, תקופת ההשפעה על המתאמן ועוד.

מומלץ להתחיל באימון קל

חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת. השפעות הפעילות הגופנית על הפחתת רמת הדיכאון באות לידי ביטוי ב:

• העלאת רמת האנרגיה, הערנות, המרץ והחיות
• העלאת הביטחון העצמי
• העלאת תחושת השליטה בחיים
• סיוע בהורדת מתח ותחושת תסכול
• שינה טובה
• הסטת מחשבות מטרידות ודאגות
• שיפור הבריאות

אחת הבעיות בדיכאון היא חוסר הרצון לבצע פעילות כלשהי ודחיית דברים למועד מאוחר יותר. לכן, כאשר מתחילים בפעילות גופנית, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית בעצימות קלה ולקבוע יעדים שקל להשיגם. פעילות גופנית אירובית כמו הליכה או ריצה קלה היא המומלצת ביותר בזכות העלאת רמת האנדורפינים הגורמת לתחושת האופוריה הידועה בשמה ה "Runner's High"-. חשוב שהפעילות תהיה פעילות מהנה שהמתאמן ירצה לחזור ולעסוק בה תקופה ממושכת.

מומלץ אף שהפעילות תהיה בחברה או בחוץ ולא תבודד את המתאמן. ניתן לשלב פעילות נמרצת כמו הליכה, ריצה ומשחקי כדור ביחד עם פעילות התורמת לרוגע ולשלווה הנפשית כמו יוגה וטאי צ'י. מומלצות גם פעילויות הדורשות לימוד תרגילים והתנסות חוזרת ונשנית על מנת לפתח את המיומנויות כמו אימון על מכשירי כוח בחדר הכושר, פילאטיס או אומנויות לחימה.

סקירת מחקרים בתחום

ככל שהם התמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו
1. במחקר שנערך במרכז פסיכיאטרי באוניברסיטה בדנמרק ( Psychiatric Center Bispebjerg, Bispebjerg University Hospital, Denmark) נמצא קשר הפוך בין זמן ההתערבות הקלינית בדיכאון לבין מידת ההשפעה של האימון הגופני על דיכאון. אולם, נמצא לפי מספר מחקרים שנבדקו שאין לאימון גופני השפעה ארוכת טווח על שיפור הדיכאון הקליני וההשפעה פגה לאחר מספר חודשים (במידה ומפסיקים להתאמן על בסיס קבוע). לפיכך ניתן להבין שלאימון הגופני השפעה קצרת טווח על דיכאון. לכן מומלץ להתמיד בפעילות הגופנית על מנת להאריך את השפעת האימון להפחתת רמת הדיכאון.

2. מחקר שערך מכון פסיכיאטרי בלונדון ( Department of Psychological Medicine, Institute of Psychiatry, Weston Education Centre, London. UK. ) בדק כ- 400 איש. מולאו שאלונים לגבי מידת הפעילות הגופנית שלהם ואופי הפעילות וכן מידת הדיכאון והחרדה של המשתתפים. נמצא קשר הפוך בין מידת הפעילות הגופנית שהמשתתפים עשו בזמנם הפנוי לבין חומרת הסימפטומים של דיכאון – ככל שהתמידו יותר בפעילות גופנית כך הסימפטומים לדיכאון פחתו. עצימות הפעילות הגופנית לא הייתה משמעותית לתוצאות המחקר. לפי הממצאים, מבוגרים העוסקים בפעילות גופנית סדירה בכל עצימות שהיא ילקו פחות בדיכאון. מסתבר שההקשר של הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובחברותא הוא בעל משמעות בהפחתת הסימפטומים לדיכאון.

3. במחקר שנערך במחלקה פסיכיאטרית בברלין (Department of Psychiatry and Psychotherapy, Campus Charité Mitte, Charité – Universitätsmedizin Berlin, ) נבדקה ההשפעה של אימון גופני על רמות החרדה והדיכאון ואת הפוטנציאל הטיפולי של אימון גופני בהפרעות אלו. נמצא כי אימון גופני סדיר יעיל במיוחד בהפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון. עם זאת השימוש הקליני באימון גופני לצורך זה עדיין נמצא בחיתוליו (נכון לשנת המחקר – 2008).

לסיכום, פעילות גופנית יכולה להוות כלי יעיל במיוחד לטיפול בדיכאון. חשוב לזכור שעל מנת שהתוצאות תהיינה טובות חשוב להקפיד על ביצוע של פעילות אירובית והתמדה בפעילות הגופנית על בסיס קבוע.

ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב. הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית – "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים". צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

קישורים: