הוצאת ילדים מהבית, השמה חוץ ביתית, מכון חרוב, נפגעי משרד הרווחה, פלילים

דו"ח מכון חרוב: משרד הרווחה – קרקע פוריה לילד להיות בעל תיק במשטרה

העובדת הסוציאלית פתחה לך תיק בלשכת הרווחה?, הסיכוי של ילדך להסתבך בפלילים קפץ במאות אחוזים.

אפריל 2011 – דו"ח מכון חרוב על ילדים ילידי 1989 שטופלו במהלך ילדותם ע"י רשויות הרווחה.
מהדו"ח עולה כי הסיכוי להיות בעל תיק פלילי בקרב ילדים המטופלים ע"י משרד הרווחה הוא 23% גבוה פי 3.3 מן הסיכוי של כלל ילדי השנתון – 7%.

הסיכוי גבוה עוד יותר בקרב הבנות מן האוכלוסייה הנחקרת בהשוואה לכלל הבנות בשנתון – פי 5.1 , לעומת פי 2.7 בקרב הבנים בהשוואה לכלל הבנים בשנתון. לכ- 12% מכלל הבנים בשנתון יש תיק פלילי. בקרב הילדים בפנימיות המינהל לחינוך התיישבותי השיעור גבוה יותר – 19.8% , ובקרב הילדים בהשמה חוץ ביתית של הרווחה גבוה במידה ניכרת- 37.9% באומנה, 40.7% בפנימיות רווחה ו- 67.7% בהשמה חוץ ביתית אחרת.

כשבוחנים את ההתפלגויות בקרב הבנות, נראה שהפערים בין הבנות שהוצאו מהבית לבנות שלא הוצאו הם אף בולטים יותר מאשר הפערים בקרב הבנים. למשל, בעוד שבקרב כלל בנות ה- 19 בשנתון יש פחות משני אחוז של בנות עם תיקים, הרי השיעור בקרב הבנות באומנה הוא פי יותר מששה ויותר מפי שבעה בקרב הבנות בפנימיות הרווחה.

תיקים פליליים בקרב ילדים בהשגחת משרד הרווחה בהשוואה לכלל אוכלוסיית הילדים
תיקים פליליים בקרב ילדים בהשגחת משרד הרווחה בהשוואה לכלל אוכלוסיית הילדים – מתוך דו"ח מכון חרוב

 

מודעות פרסומת
אלימות משרד הרווחה, דוד גולן, האמא ל', יוסי סילמן, מאיר כהן, משטרה, פלילים, שר הרווחה מאיר כהן

יוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן: עבריין סדרתי בחסות שר הרווחה מאיר כהןיוסי סילמן – עבריין בחסות השר – מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, הצליח תוך זמן קצר, בשורה של פעולות שביצע, לחשוף את דמותו האמיתית: פרחח, מניפולטור, שקרן, אלים, בריון, איש גס רוח, עבריין סידרתי. חמור מכך – דמותו של סילמן מתגלית כשל ברנש קטן וחסר עכבות, שלא נמנע מפגיעה באינטרסים האישיים של ל' ושל ילדיה הקטינים, וזאת בתגובה ישירה לחשיפות מצד ל' ברשת האינטרנט (המחזיקה בתעודת עיתונאי) על מעלליו ועל עיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים, מצד כמה גורמים. כל זאת תוך ניצול לרעה של מעמדו המקצועי, לצרכיו האישיים, ושימוש במידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה. ל' אינה היחידה הסובלת ממעשיו של סילמן. פעילים נוספים הנזקקים לשירותי משרד הרווחה, בראשו הוא עומד, מכונים על-ידי סילמן ומקורביו: "חוליגנים", וזוכים ליחס "בהתאם": התקפות באמצעות רשת הפייסבוק, הודעות דוברות מטונפות, וגם – כנקמה, שימוש במערכת בית המשפט כדי לשלול מהם את זכויותיהם כהורים.

א. השר מאיר כהן נמנע מביצוע חובתו

יוסי סילמן ביצע, כפי שנפרט להלן, שורה ארוכה של פעולות פליליות כדי להכות ב-ל', שנודעה בביקורתה החריפה נגד פקידות הסעד במשרד הרווחה, וגם נגדו. סילמן הגביר את פעילותו נגדה לאחר שחשפה את מעלליו, כאמור, והתחמקותו הסדרתית מתשלום חובותיו. החשיפות, שנעשו מצד ל' בחמש כתבות נפרדות ברשת האינטרנט, כללו מידע ומסמכים על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו של סילמן, לרבות: מצד עיריית רמת השרון, עיריית הרצליה, עיריית כפר סבא, כביש 6 ואפילו מצד וועד הבית. התחמקותו המביכה מתשלום חובותיו נעשתה למרות שהוזהר שוב ושוב.

במקום להשיב עניינית למידע המביך שנחשף על מעשיו הפיננסיים המכוערים, פצח סילמן בשורה של פעולות, כאמור, כדי לפגוע ב-ל'. סילמן זוכה, אגב, לגיבוי ולחסות מצד שר הרווחה מאיר כהן, שנמנע, למרבה הצער, מביצוע חובתו הממלכתית כשר במשרד כה-רגיש. במקום לערוך בירור ענייני ולהסיק את המסקנות המתבקשות, ולהשעות את יוסי סילמן מתפקידו, מתנהל מאיר כהן באופן מפוחד ורופס, ונמנע מעשיית צדק ומתיקון העוולות שנעשו נגד ל'. יודגש כאן: למרבה הצער, השר מאיר כהן מיטב לדבר "יפה", ולנסוך בשומעיו תקוות-שווא, אך בפועל הוא נרתע מאכיפת מרותו וסמכויותיו על-פי דין על מנהלים ופקידים, שסרחו ועיוולו, הכפופים אליו מתוקף תפקידו כשר במשרד הרווחה.

ב. סדרה של פרסומים עברייניים

סילמן לא נמנע, כאמור, מהתנהלות כוחנית, עבריינית ובריונית. הוא ניצל לרעה את מעמדו כמנכ"ל, ולא נמנע ממתן פומבי לעניינים האסורים בפרסום – החוסים תחת החוק. סילמן אף לא נמנע מהשמצות נגד ל' ומשימוש במעמדם האישי והמשפטי של ילדיה הקטינים. המטרה, לדידו – לפגוע ב-ל', כתגובה ובניסיון לטהר עצמו מהחשדות שהטיחה נגדו עם חשיפת התנהלותו הפיננסית הבעייתית, קידשה את האמצעים. לכן, כאמור, לא נמנע מביצוע שורה של עבירות פליליות:

1) ביום 16.05.14 פרסם סילמן סטטוס ברשת הפייסבוק וכנקמה על החשיפות מצד ל' בענייניו הפיננסיים המוזרים כתב כדלהלן: אין לי כוונה להתערב במקרה של ל' [וכאן ציין את שמה המלא, י.י.]. שירותי הרווחה הצילו את ילדיה של ל' [שוב, בפרסום צויין שמה המלא, י.י.] ואני מחזק את ידיהם".

2) ביום 26.05.14, ובהתייחסות ישירה לפרסומים מצד ל' על התנהלותו הפיננסית המופקרת, פרסם סילמן סטטוס באתר פייסבוק ובו כתב כדלהלן: "אז חברים אחסוך מכם ולא אספר מי זאת, אך מדיניות משרד הרווחה לגבי הגנה על ילדים בסיכון לא תשתנה ותפקידנו להגן על ילדים בסכנה למרות איומים כאלה ואחרים…"

3) ביום 18.06.14 פרסם סילמן פוסט משתלח ופוגעני, מלא דברי בלע ולשון הרע ובאופן חריג ובוטה במיוחד, המתיר את דמה של ל'. לא נחזור כאן על ההשמצות ועל הלשון המאיימת שבה השתמש גם נגד הח"מ, "שהעז" לפרסם מידע על מעשיו. בתגובה לפרסום הגיב גם דובר איגוד העובדים הסוציאליים, דוד גולן. הוא עודד את סילמן לפצוח במלחמה כללית נגד ל', גם בדרך של הגשת תביעות ותלונות למשטרת ישראל, עד שזו תידרש למכור אפילו כליה, כדבריו, למימון ההליכים המשפטיים ופסקי הדין – כאשר תחויב בדין, כביכול, וגם אם תצטרך לחיות בשארית חייה עם דיאליזה. על תגובתו של דוד גולן עשה סילמן "לייק". אכן, נראה כי סילמן אהב את הלשון שליחכה את ישבנו.

4) סילמן לא נמנע משימוש במשטרת ישראל ובמערכת בית המשפט ומניצול מעמדו כדי לפגוע ב-ל', כתגובה ישירה לחשיפות דבר העיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים ואי-הסדרים בענייניו הפיננסיים. סילמן ניצל זאת להגשת תלונה על הטרדה מאיימת, כביכול, ועל פגיעה, כביכול, בפרטיותו. סילמן ביקש לפתוח נגדה בחקירה פלילית. ואכן, מבוקשו ניתן לו: ביום 15.05.14 הגיעו לביתה שלושה שוטרים, ביצעו חיפוש בביתה והובילו אותה לחקירה במתקן משטרתי. זעקותיה כי היא הקורבן למעלליו של סילמן וכי היא ביצעה את הפרסומים מתוקף היותה עיתונאית, לא הועילו. בעיצומה של החקירה המוזמנת הוצאה ל' על-ידי החוקר למרפסת המתקן המשטרתי, ושם הציע לה החוקר: "אנחנו מדברים בארבע עיניים, זה לא נכנס לפרוטוקול, תסירי את הפרסומים ותוכלי ללכת. את סתם מסתבכת…". החוקר אמר עוד, בחקירה: "יוסי סילמן אומר שהמסמכים שפרסמת מזויפים. מה יש לך להגיד על-כך?". ל' השיבה: אם הוא טוען שהם מזויפים שיגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט, ושם אדרוש ממנו בצו גילוי מסמכים להוכיח את טענותיו". ל' שוחררה, בו-יום, בעקבות דרישתו של בא-כוחה, עו"ד פנחס פישלר, ולאחר שצוות החקירה המיוחד שהוקם, אוי לבושה, נוכח כי היא אינה מסכנת את שלום הציבור…

5) ביום 18.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו של שי ודרור ברשת 103FM ושם כינה שוב את ל' כאישה הזויה, מתחזה לעיתונאית, וציין: "לקחו לה את הילדים לאחר בדיקה".

6) ביום 19.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו בגל"צ "מה בוער", בהגשת רינו צרור. סילמן הוזמן להגיב על הטענות נגדו, בדבר השימוש שעשה במשטרת ישראל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כדי להתנקם ב-ל'. אלא שבמקום להשיב לגופו של עניין, לא נמנע סילמן, גם הפעם, מניצול מעמדו ומידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה, ואמר, בשידור חי: "אותה עיתונאית כביכול ל' [סילמן נקב כאן בשמה המלא, י.י.]. ל' [גם כאן נקב בשמה המלא, י.י.] ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא…".

ג. מדוע לא יושעה יוסי סילמן

הצבענו לעיל על ששה מקרים בהם ביצע יוסי סילמן עבירות על חוקי המדינה: פגיעה בפרטיות של ל' וילדיה הקטינים – תוך הפרת איסור פרסום של עניין התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה, הפרת חובת הסודיות, הפרת אמונים, ניצול לרעה של כוח המשרה, הוצאת לשון הרע, הימנעות מכוונת מתיקון עוולות שבוצעו נגדה על-ידי פקידות סעד (למרות הצהרותיו הברורות בפני הח"מ כי הוא יודע היטב על העוול והבטחותיו לטפל בזאת), ועוד ועוד ועוד.

המקרים עליהם הצבענו לעיל, מלמדים: יוסי סילמן מנצל לרעה, וביודעין, את מעמדו ותפקידו כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה את מעשיו הפיננסיים הבעייתיים; או למצער – כי סילמן אינו שולט עוד במעשיו ו/או אינו מבין מה הוא עושה. בשני המקרים, בין אם מדובר בעבריין סדרתי, כאמור לעיל, ובין אם מדובר באדם שמוחו מכווץ ביחס למידות גופו וביחס לנדרש ממנכ"ל, עולה השאלה: מדוע לא יפעל שר הרווחה מאיר כהן, ולאלתר, כדי להשעות את יוסי סילמן מתפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה.


גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית
בית חולים פסיכיאטרי כפר שאול, הפרת זכויות אדם, טיפול בכפייה, יוסף זיטלין, פלילים

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

יוני 2012 – ד"ר פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע (גזר הדין) בביצוע עבירה של טיפול מרפאתי כפוי בניגוד לחוק, על פי סעיף 44 (ד) ביחד עם סעיף 11 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א 1991 , וכן עבירה של הפרת חובת ניהול רשומה רפואית, על פי סעיף 17 ביחד עם סעיף 28 (ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו.

אוקטובר 2012 – יוסף זיסלין הורשע ע"י בית דין למשמעת של עובדי המדינה אשר גזר והטיל עליו אמצעי משמעת חמורים ( בד. 2012-976 -בד"מ 70/12 ): 

א. נזיפה חמורה.
ב. פיטורים לאלתר.
ג. פסילה לשירות המדינה למשך 10 שנים.
ד. פסילה לכל תפקיד במשרד הבריאות למשך 15 שנים.

הכתבה של"צ לפסיכיאטר שסייע לניסיון לחטוף חרדית , איתמר לוין , news1 , יוני 2012

ד"ר יוסף זיסלין, פסיכיאטר אשר סייע להוריה של נערה חרדית בניסיון להוציא אותה מן הארץ בעל כורחה, הורשע (12.6.12) בשתי עבירות ונדון ל-250 שעות עבודה לתועלת הציבור. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, דחה את בקשתו של זיסלין להימנע מהרשעתו אך החליט להקל בעונשו.

בשנת 2010 היה זיסלין בעל תפקיד ניהולי בבית החולים לחולי נפש כפר שאול, ועמד בקשרים מקצועיים עם מלכה בלומא גליק שהייתה אחראית על החולים החרדים. באותה עת החליטה הצעירה בה מדובר, שהיא בעלת צרכים מיוחדים, שאינה מעונינת להתגורר בבית הוריה, והללו החליטו להוציא אותה בכוח מן הארץ. הם הסתייעו בזיסלין, מבלי לגלות לו את האמת על מניעיהם. הצעירה הובאה לבית החולים, זיסלין הציג את עצמו בפניה כפסיכיאטר, והזריק לה חומרים מטשטשים בניגוד לרצונה בלא כל רישום ותיעוד. זוסלין ליווה את הצעירה לנתב"ג, אך בהמשך הלילה נעצרו ההורים במטוס לפני שהמריא.

גורפינקל עומד בהחלטתו על שורת המעשים הפסולים שביצע זיסלין: קבלתה של הצעירה לטיפול ללא תיעוד, מתן טיפול רפואי בכפייה, הסכמתו שהיא תצא לנתב"ג במקום להישאר להשגחה בבית החולים והתעלמותו משורה של איתותי אזהרה שהיו צריכים לעודד את חשדו שלא קיבל מידע מדויק על מצבה של הצעירה.

"העבירות בהן הודה הנאשם אינן מהעבירות החמורות שבספר החוקים, יחד עם זאת הנסיבות בהן בוצעו, כפי שתואר לעיל, חמורות ביותר. לגבי כל אחת מהנסיבות ניתן לטעון שמדובר בטעות, אך צירוף הנסיבות יחד מצייר תמונה של התנהלות חריגה ובלתי סבירה מצד הנאשם", אומר גורפינקל. אומנם לצעירה לא נגרם נזק של ממש, אך אילו הייתה מזימת ההורים עולה יפה – הנזק היה עצום. הוא מוסיף: "מעשיו כפסיכיאטר בכיר מערערים את אמון הציבור במערכת ופוגעים בתדמית הרופאים הפסיכיאטריים. בנוסף, ביצוע המעשים בין כותלי בית החולים, הביא להכתמת שמו של בית החולים בפרט ושמה של מערכת הבריאות הציבורית בכלל". לאור כל זאת, החליט גורפינקל להרשיע את זיסלין.

לעומת זאת, לעניין העונש מונה גורפינקל שורה של נסיבות מקלות: ההשלכות החמורות הצפויות לזיסלין במישור המקצועי, העובדה שההורים נדונו רק לשישה חודשי עבודות שירות, והעונשים הקלים (שנת מאסר וקנס) הקבועים בצידן של העבירות בהן הורשע.

פסיכיאטר אילן רבינוביץ' למאזין גל"צ: "שים לבתך כדור בכוס ללא ידיעתה"

קישורים:

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
בית חולים כפר שאול, הפרת זכויות אדם, טיפול בכפייה, יוסף זיטלין, פלילים

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

יוני 2012 – ד"ר פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע (גזר הדין) בביצוע עבירה של טיפול מרפאתי כפוי בניגוד לחוק, על פי סעיף 44 (ד) ביחד עם סעיף 11 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א 1991 , וכן עבירה של הפרת חובת ניהול רשומה רפואית, על פי סעיף 17 ביחד עם סעיף 28 (ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו.

הכתבה של"צ לפסיכיאטר שסייע לניסיון לחטוף חרדית , איתמר לוין , news1 , יוני 2012

ד"ר יוסף זיסלין, פסיכיאטר אשר סייע להוריה של נערה חרדית בניסיון להוציא אותה מן הארץ בעל כורחה, הורשע (12.6.12) בשתי עבירות ונדון ל-250 שעות עבודה לתועלת הציבור. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, דחה את בקשתו של זיסלין להימנע מהרשעתו אך החליט להקל בעונשו.

בשנת 2010 היה זיסלין בעל תפקיד ניהולי בבית החולים לחולי נפש כפר שאול, ועמד בקשרים מקצועיים עם מלכה בלומא גליק שהייתה אחראית על החולים החרדים. באותה עת החליטה הצעירה בה מדובר, שהיא בעלת צרכים מיוחדים, שאינה מעונינת להתגורר בבית הוריה, והללו החליטו להוציא אותה בכוח מן הארץ. הם הסתייעו בזיסלין, מבלי לגלות לו את האמת על מניעיהם. הצעירה הובאה לבית החולים, זיסלין הציג את עצמו בפניה כפסיכיאטר, והזריק לה חומרים מטשטשים בניגוד לרצונה בלא כל רישום ותיעוד. זוסלין ליווה את הצעירה לנתב"ג, אך בהמשך הלילה נעצרו ההורים במטוס לפני שהמריא.

גורפינקל עומד בהחלטתו על שורת המעשים הפסולים שביצע זיסלין: קבלתה של הצעירה לטיפול ללא תיעוד, מתן טיפול רפואי בכפייה, הסכמתו שהיא תצא לנתב"ג במקום להישאר להשגחה בבית החולים והתעלמותו משורה של איתותי אזהרה שהיו צריכים לעודד את חשדו שלא קיבל מידע מדויק על מצבה של הצעירה.

"העבירות בהן הודה הנאשם אינן מהעבירות החמורות שבספר החוקים, יחד עם זאת הנסיבות בהן בוצעו, כפי שתואר לעיל, חמורות ביותר. לגבי כל אחת מהנסיבות ניתן לטעון שמדובר בטעות, אך צירוף הנסיבות יחד מצייר תמונה של התנהלות חריגה ובלתי סבירה מצד הנאשם", אומר גורפינקל. אומנם לצעירה לא נגרם נזק של ממש, אך אילו הייתה מזימת ההורים עולה יפה – הנזק היה עצום. הוא מוסיף: "מעשיו כפסיכיאטר בכיר מערערים את אמון הציבור במערכת ופוגעים בתדמית הרופאים הפסיכיאטריים. בנוסף, ביצוע המעשים בין כותלי בית החולים, הביא להכתמת שמו של בית החולים בפרט ושמה של מערכת הבריאות הציבורית בכלל". לאור כל זאת, החליט גורפינקל להרשיע את זיסלין.

לעומת זאת, לעניין העונש מונה גורפינקל שורה של נסיבות מקלות: ההשלכות החמורות הצפויות לזיסלין במישור המקצועי, העובדה שההורים נדונו רק לשישה חודשי עבודות שירות, והעונשים הקלים (שנת מאסר וקנס) הקבועים בצידן של העבירות בהן הורשע.

פסיכיאטר אילן רבינוביץ' למאזין גל"צ: "שים לבתך כדור בכוס ללא ידיעתה"

קישורים:

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
עדה גרשט, עובדת סוציאלית, ענת קם, פלילים, פשעי הרווחה

ענת קם – בתה של העובדת הסוציאלית במשרד הרווחה עדה גרשט תישלח לכלא לארבע וחצי שנים

העובדת הסוציאלית במשרד הרווחה עדה גרשטהכתבה ענת קם נשלחה ל-4.5 שנות מאסר בפועל , נעמה כהן פרידמן, ynet , כלכליסט , אוקטובר 2011

העיתונאית שהוגדרה כ"חיילת מרגלת" והורשעה במסירת מידע סודי ובהחזקת ידיעה סודית הולכת לכלא. השופטים גזרו עליה 54 חודשי מאסר בפועל, אחרי שנתיים במעצר בית. "קם ניצלה באופן מחפיר את האמון בה", כתבו השופטים בהחלטה

ענת קם, שעמדה במרכז פרשת הדלפת המסמכים הגדולה מצה"ל, נידונה הבוקר (א') ל-54 חודשי מאסר בפועל, בתום משפט ממושך וחסוי ברובו – ושנתיים במעצר בית. השופטים אמרו כי התקופה בה היתה במעצר בית, לא תנוכה מהעונש. בנוסף נגזרו עליה 18 חודשי מאסר על תנאי. עורכי דינה של ענת קם ביקשו לדחות את ריצוי העונש בשבועיים.
.


.
קם ישבה על דוכן הנאשמים כשהיא כפופה ופניה מושפלות. בתחילה פירטה השופטת נורית אחיטוב את השתלשלות הפרשה ועיקרי הדברים מתוך כתב האישום. השופטת מרים דיסקין הזכירה את עדותו של מומחה מטעם התביעה, שאמר כי המסמכים שלקחה קם מלשכת האלוף יאיר נוה היו רגישים ביותר, והיה יכול להיגרם נזק עצום אם היו נופלים לידיים זרות.

השופטים אמרו כי "מדובר בכמות בלתי נתפסת של 2,085 מסמכים, שהנאשמת העתיקה לתקליטור ומצוי בהם ידע מקצועי ומודיעיני". הם אמרו כי המחשב של קם לא היה מאובטח וכך גם ככל הנראה מחשבו של אורי בלאו. הם ציינו כי "אם צה"ל לא יכול לתת אמון בחייליו הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר". בהמשך הדיון המשיכו השופטים בביקורת על קם. "מסירת המסמכים תוך הפרת חובות בסיסיות, מהווה הפרה של נורמות פליליות מהחמורות ביותר", הם אמרו. "מצופה מחייל המשרת בצה"ל, שימלא את תפקידו מתוך תחושת נאמנות למדינה".

העונש המירבי – 22 שנות מאסר

במסגרת עסקת טיעון שאושרה על-ידי הרכב השופטים, בראשות נורית אחיטוב, קם הורשעה בעבירות של "מסירת מידע סודי", עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 15 שנות מאסר, ו"החזקת ידיעה סודית" שהעונש עליה הוא 7 שנות מאסר. מכתב האישום המקורי נגדה נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

למרות הסדר הטיעון לא הצליחו סניגוריה של קם, עורכי הדין איתן להמן ואביגדור פלדמן, להגיע להסכמה גם על העונש. התובעת, עו"ד הדס פורר-גפני, ביקשה להטיל על קם עונש ממושך. מנגד, עורכי דינה ביקשו להימנע ממאסר בפועל ולהסתפק בענישה מתונה יותר.

בדצמבר 2009 נעצרה קם, ששירתה כפקידה בלשכת מפקד פיקוד מרכז בתקופת האלוף יאיר נוה, בחשד שהעבירה לכתב "הארץ" אורי בלאו מעל 2,000 מסמכים – חלקם סווגו "סודי ביותר". היא צרבה את המסמכים והעתיקה אותם לאחר מכן למחשבה הביתי.

בעזרת המידע שהעבירה אליו קם, אז כתבת באתר "וואלה", פרסם בלאו החל מנובמבר 2008 מספר כתבות, ביניהן כתבה על התנקשויות צה"ל במבוקשים פלסטינים, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. הכתבות לרבות המסמכים שהוצגו בה אושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.

קם, שנחקרה על ידי השב"כ, סיפרה בחקירתה כי פעלה על רקע אידיאולוגי. בהמשך, בעדותה בבית המשפט, שינתה גרסה ואמרה כי פעלה מתוך טמטום, ואמרה כי זה היה "רעיון מטופש להפליא". בתחילה נשלחה קם למעצר בית וצו איסור פרסום הוטל על הפרשה. שמועות על המקרה נפוצו באינטרנט, רמיזות שונות הופיעו בעיתונות בארץ ומאוחר יותר פורסמו פרטי הפרשה בתקשורת זרה. באפריל 2010 הוסר חלקית הצו, ונחשף דבר מעצרה.

המשטרה והשב"כ ביקשו לחקור גם את העיתונאי אורי בלאו, אולם זה שהה במשך חודשים ארוכים בלונדון, וסירב לשוב ארצה בטענה כי השב"כ הפר סיכום מוקדם עמו. באוקטובר 2010 חזר בלאו ונחקר באזהרה חמישה חודשים לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה אמור להחליט אם להעמידו לדין.

קישורים:

  • פרשת אגרון 2006 – רשלנות פושעת משרד הרווחה – אוקטובר 2011 – פשעי משרד הרווחה – ההתנהלות הרשלנית הפושעת של הפקידים במשרד הרווחה פוגעת בביטחון האישי של אזרח במדינת ישראל ובביטחון המדינה כולה. בעוד פקידי הרווחה שומרים בפרנואידיות על פשעיהם בענייני פרט ומשפחה מאחורי הדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, הם מפקירים בדרכם הרשלנית הפושעת מידע על אזרחי מדינת ישראל ומסכנים את ביטחון הפרט המשפחה והחברה.
חקירה פלילית, עובדת סוציאלית, פלילים, פקידת סעד

פקידי סעד ועובדים סוציאליים – תביעות משפטיות ופלילים