התעללות בקשישים, חברות הסיעוד, עובדים סיעודיים, פיקוח, קשיש, רשות ההגירה והאוכלוסין

משרד הרווחה מפקיר קשישים להתעללות בידי מטפלים

מול ההתעללות בקשישים, הרשויות חסרות ישע , לי ירון , 19.01.2016

מקרי ההתעללות בזקנים הולכים ומתרבים, אך 
משרד הרווחה אינו עומד ביעדי הפיקוח על מצבם, רק במקרים מעטים מוגשים כתבי אישום ואין דרך למנוע ממטפל שפגע בקשיש להמשיך ולעבוד בתחום 

פלייליסט – התעמרות והתעללות בקשישים בישראל


באוקטובר האחרון נעצרה בראש העין צעירה מהודו שטיפלה בחולת אלצהיימר בת 87, בחשד שהכתה אותה והתעללה בה מינית. באפריל נעצר עובד זר מסרי לנקה, שנחשד שהתעלל בבן 84 בעת שהיה מרותק למיטתו, לאחר שתועד במצלמת אבטחה מטיח את הזקן בחוזקה מצדה האחד של המיטה אל צדה האחר בלי שזה יכול להתנגד.

לא מדובר במקרים נקודתיים. נתונים חדשים מעידים כי מספר מקרי התעללות הפיזית של עובדי סיעוד בזקנים שבהם הם מטפלים הולך וגדל. ב–2014 נרשמו 299 אירועים מסוג זה, עלייה של כ–20% בתוך שנתיים. למרות זאת, האכיפה והפיקוח הנדרשים על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלה לוקים בחסר: אין תקנות המונעות מעובדים שהתעללו בזקן סיעודי לחזור ולעבוד בחברה אחרת אצל מטופל אחר, אף שבביטוח הלאומי מצהירים כי הן נחוצות; רשיונה של אף חברה המעסיקה עובדים סיעודיים לא נשלל, אף שלרשות ההגירה אפשרות לפעול לשלילה מסיבה זו; ורק בכ–60% מהאירועים שדווחו לרשויות הרווחה הועבר דיווח גם למשטרה.
במוסד לביטוח לאומי, המפעיל את חברות הסיעוד ואחראי לפקח עליהן, מודים כי המצב הקיים מקשה על מניעת מקרי התעללות. "אפילו אם העובד המתעלל מסיים את עבודתו ועובר לחברת סיעוד אחרת, אין כלים להתריע בפני החברה החדשה מפניו", הסבירה רוחמה מרזם, ממונה בכירה באגף הסיעוד במוסד. "יש לאסור בחוק על המתעלל להמשיך ולתת שירותי סיעוד". היא מציינת שהביטוח הלאומי אינו יכול לאסור על העסקת עובד מסוים או להזהיר מפניו, אם לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה, מחשש לתביעות דיבה.

יתרה מזאת: רשות ההגירה והאוכלוסין, המעניקה את ההיתרים לחברות פרטיות בסיעוד, לא שללה אף רישיון או היתר של חברה שהעסיקה עובד שהתעלל בזקן, אף שזה אחד הקריטריונים המאפשרים שלילת רישיון. אנשי הרשות לא השיבו על השאלה אלו סנקציות אחרות הופעלו, אם הופעלו, על לשכות פרטיות ועובדים זרים בעקבות התעללות בקשישים. מבדיקת מבקר המדינה בנושא הפיקוח והאכיפה של רשות האוכלוסין על המעסיקים והלשכות הפרטיות בסיעוד בשנת 2010 עלה, שגם כאשר נמצאו הפרות לכאורה של הוראות על ידי החברות הפרטיות, הרשות לא מיצתה את הליכי השימוע לחברות ובדרך כלל נמנעה מלהטיל עליהן סנקציות בהתאם לסמכותה.

מהרשות נמסר בתגובה כי "נהלי רשות ההגירה קובעים כי כל לשכה פרטית, בעלת היתר לתיווך וטיפול בעובדים זרים לסיעוד, מחויבת להעסיק עובד סוציאלי מנוסה, האחראי לטפל בכל אירוע חריג המגיע לידיעת הלשכה, תוך תיאום והדרכה על ידי עובדת סוציאלית מפקחת ארצית ברשות ההגירה. כן מחייבים הנהלים הפרדה בין עובדים סוציאלים אחראיים של חברות סיעוד ולשכות פרטיות וכן חובת הדרכה ופיקוח על עובדים סוציאליים זוטרים. בנוסף, הנהלים קובעים מספר ביקורים מקסימאלי של לשכה בהתבסס על נהלים דומים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי".

בדו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נכתב כי "עולות שאלות בנוגע לקיום הליכי אכיפה כאשר עולים חשדות להתעללות של עובד סיעוד זר בזקן". הדו"ח חובר לקראת דיון שהתקיים אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוזמת ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת. עוד נאמר בדו"ח: "במקרים שבהם עלו חשדות להתעללות לא ברור מהן פעולות האכיפה שננקטו בפועל, אם ננקטו. למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא הצלחנו לקבל מידע על תהליכי האכיפה ותוצאותיהם בעניין מעשי התעללות בזקנים בידי עובד סיעוד זר".

עוד קובע הדו"ח כי "הסיכון להזנחת זקנים בביתם בידי מטפליהם גובר ככל שהמטפל שחוק, בודד, נתון בדיכאון או במצב כלכלי קשה, וככל שהזקן פגיע יותר התפקוד שלו ירוד יותר ורמתו והקוגניטיבית נמוכה יותר". נוסף על כך, מאחר שהתעללות בזקנים והזנחתם נעשות פעמים רבות מצד בני משפחה או מצד מטפלים בשכר, זקנים רבים חוששים או מתביישים לדווח עליה; לעתים אינם יכולים להגיב או אינם יודעים כיצד לעשות זאת, לעתים הם בוחרים לשתוק כדי לגונן על הפוגע או מחשש שינטוש אותם. בעיית תת־הדיווח במקרים אלה עולה גם מתוצאות סקר שערכו המוסד לביטוח לאומי וחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ב–2011, שבו איש לא דיווח על חשיפה לאלימות פיזית או מינית, וכ–5% מהנשאלים דיווחו על חשיפה לאלימות נפשית או כלכלית. בהקשר זה אמר בדיון בכנסת ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), שר הרווחה בממשלה הקודמת: "לצערי נתקלתי במקרים של משפחות שהתנגדו להוצאת העובד הסיעודי המכה מבית הקשיש חרף התעללות, כי קשה מאוד למצוא מטפל חלופי".

העלייה במספר אירועי ההתעללות אינם מוגבלת למטפלים: בתוך חמש שנים חל זינוק של כ–33% במספר הזקנים שעברו התעללות פיזית בביתם, אם על ידי מטפל ואם על ידי בן משפחה או קרוב. בשנת 2014 הגיע מספר הקשישים שדיווחו למשרד הרווחה כי עברו התעללות פיזית ל–1,015 אנשים — כלומר, כשלושה קשישים עברו התעללות בכל יום, לעומת שנת 2010, אז המספר היה 762 איש. בנוסף, כ–166 קשישים הוצאו מביתם על ידי שירותי הרווחה והועברו למסגרות מוגנות, מפאת חוק ההגנה על חוסים בשל ניצול או התעללות מצד המשפחה. למרות מספר המקרים הגבוה, רק בכ–60% מכלל מקרי התעללות הפיזית שדווחו למשרד הרווחה נפתח תיק במשטרה — כ–1,230 תיקים בשנים 2013–2014. מתוך אלה, הוגש כתב אישום רק בכ–23% מהתיקים, שהם כ–15% ממקרי ההתעללות המדווחים.

המשטרה אינה מבחינה בין תיקי ההתעללות לפי העבריין — מטפל, בן משפחה או אדם אחר. לדברי שמולי, "חוסר המידע הזה גורר חוסר אכיפה. לא ברור מה ידוע ומה נעשה בפועל. כמה כבר יעלה למשטרה לבצע הבחנה של זהות הפוגע בדו"חות הסטטיסטיים שלה? גם משרד הרווחה לא מעביר את מלוא המידע ואנחנו נאלצים להסתפק בנתונים של פחות מ–22% מהרשויות. הנתונים מזעזעים והענישה מגוחכת".

בסך הכל טופלו ב–2014 5,318 מקרים של התעללות בקשישים והזנחתם. מלבד מה שהוגדר כהתעללות פיזית נרשמו 829 אירועים של התעללות נפשית, למשל גרימת סבל נפשי, קללות, השפלת ואיומים; 1,589 מקרי הזנחה — אי־מתן מזון, ביגוד או טיפול רפואי או בידוד של הזקן; 924 אירועי ניצול כלכלי, שבהם נעשה שימוש לרעה וללא רשות ברכושו של הזקן, כולל גנבה והונאה; 326 מקרים של הפרת זכויות הקשיש, כמו נעילתו בבית, ניתוק הטלפון ומניעת ביקורים מצד גורמים מטפלים. כמו כן התרחשו 42 אירועים של ניצול מיני.

העלייה במספר ההתעללויות נובעת בין השאר מהעובדה שקשישים רבים יותר בוחרים להישאר בביתם ולא לעבור לבתי אבות או לדיור מוגן. כך עלה מספר הזכאים לגמלת סיעוד מכ–141 אלף איש ב–2010 לכ–161 אלף ב–2015. "מדובר במגמה כללית בעולם, של אנשים מבוגרים שמעדיפים להישאר בביתם משיקולי נוחות, שמתעצמת בשנים האחרונות גם בישראל", אמרה דליה רזניק, המפקחת הארצית על חוק הסיעוד במשרד הרווחה.

משרד הרווחה, רשות האוכלוסין וההגירה והביטוח הלאומי הם הגופים המפקחים על מצבם של קשישים סיעודיים. כיום רק ב–21% מהרשויות המקומיות בארץ, 55 מתוך 255, פועלות ועדות למניעת התעללות בזקנים, המתכנסות לדון באירועי התעללות מורכבים וקובעות כיצד לטפל ואלו גופים לערב בכל מקרה. במרבית הרשויות בישראל, הטיפול מתבצע רק על ידי העובד הסוציאלי. כעת במשרד הרווחה מתכננים לפתוח ועדות מסוג זה בעשר רשויות נוספות בשנת 2016, לאחר שהועברה תוספת תקציב לנושא. "אנחנו שמים דגש על נושא ההתעללות ונמשיך לפעול כדי לנסות ולשפר את הפיקוח, בהוראת השר חיים כץ שהגדיל את התקציבים לנושא", אמרה רזניק. "פתיחת כל ועדה כזאת מותנית בתוספת תקנים ותקציב לטיפול באזרחים ותיקים הנתונים בסיכון. מלבד זאת אנחנו מגבירים את ההכשרות של כלל העובדים הסוציאליים, כדי שיהיו להם יותר כלים לזהות את האירועים".

כיום נדרשים העובדים הסוציאליים לערוך שני ביקורים בשנה בביתו של כל זקן סיעודי, כדי לוודא שמצבו תקין ולאתר בעיות. אבל בדו"ח מודה משרד הרווחה כי בפועל לא כל הביקורים מתקיימים. זאת, לאחר שמספרם כבר צומצם ב–2010, עד אז היו מחויבים העובדים לארבעה ביקורים בשנה. רזניק הדגישה כי "העובדים מפעילים שיקול דעת, מתי מדובר במקרה חמור שיש להגיע בו חמש או שש פעמים בשנה לביתו של הזקן, ומתי מספיק להגיע פעם אחת".

"העובדים הסוציאליים מתקשים לקיים את ביקורי הבקרה בתדירות הנדרשת עקב עומס העבודה וריבוי התיקים שבהם עליהם לטפל", נכתב בתשובת משרד הרווחה בדו"ח שנערך על ידי החוקר מתן שחק. "בעיה זו עלתה בעבר בדו"חות מבקר המדינה, אך לא באה על פתרונה. נוסף על כך, הזמן המוקצה לביקורי הבקרה מושקע בפיקוח על השירותים הניתנים במסגרת ביטוח סיעוד ואינו מאפשר בחינה מספקת של נושא ההתעללות". מהדו"ח עולה כי נושא ההתעללות כלל אינו מוגדר רשמית כאחד מתחומי הפיקוח של העובדים הסוציאליים, שמשקיעים את רוב זמן ביקורי הבקרה בבחינת חמישה נושאים עיקריים: שירותי טיפול אישי, מוצרי ספיגה, מרכז יום, לחצן מצוקה ושירותי כביסה.

"המסקנה החד־משמעית שעולה מהנתונים היא ברורה: מדינת ישראל פשוט הפקירה את הקשישים הסיעודיים לתופעות של פגיעה והתעללות והותירה אותם מאחור", אומר ח"כ שמולי. "ההפקרות היא מערכתית ואני מתכוון לדרוש תשובות ברורות מהממשלה בנוגע לצעדים נוספים שחייבים להיעשות על מנת להפסיק את התופעה. חברה שמחשיבה עצמה נאורה לא יכולה עוד להתייחס בסלחנות כל כך גדולה כלפי התופעה המזעזעת של פגיעה בחסרי ישע".

דו"ח המבקר מתח ביקורת גם על העדר הסדרה מצד רשות האוכלוסין וההגירה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה בנוגע להעברת המידע על ביקורי הבית בבית הזקן. למרות זאת, גם כיום לא קיים נוהל המסדיר העברת מידע בין הגופים האחראים למתן טיפול לזקן הסיעודי, וטרם הוקם ממשק עבודה ממוחשב לשיתוף מידע ביניהם בנוגע לממצאים מביקורי בית בכלל או לדיווחים על התעללות בזקנים. נראה כי אין בקרה על הטיפול בתלונות ובממצאים על אירועים אלו. במשרד הרווחה מודים כי המשרד "שבע רצון באופן חלקי ממידת שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בתחום זה. קיים צורך בהקמה של מערכת מידע משותפת לצורך תכנון ההתערבויות וחלוקת אחריות בטיפול בין הגורמים השונים".

בעיית התיאום אינה מסתכמת רק בהעברת המידע ומתבטאת גם בכך שאין הגדרה אחידה להתעללות. יש פערים בין הגדרת רשות האוכלוסין וההגירה לבין הגדרת משרד הרווחה ולא קיימת אחידות בהנחיות לאיתור סימני התעללות בטופס שיש למלא במסגרת ביקורי הבקרה בבית הזקן ובתנאים שלפיהם יש לקבוע כיצד לטפל בהתעללות. כך, למשל, לפי משרד הרווחה, התעללות פיזית כוללת פגיעה ברכוש, אך לפי הרשות "פגיעה פיזית" אינה כוללת מקרים כאלה. בהגדרת הרשות אין קטגוריה של "הפרת זכויות", בניגוד להגדרת משרד הרווחה.

באחרונה נשקלה במשרד הרווחה האפשרות להפריט את הפיקוח על הזקנים השוכרים מטפל בעצמם, ללא תיווך של חברת סיעוד. לאחר שנה של דיונים התקבלה בחודש שעבר ההחלטה שלא להפריט את השירות. כעת היא ממתינה לאישור הכנסת. "החלטנו בסופו של דבר שהשירותים לא יופרטו משיקולים של ידע מקצועי. הביקורים שנעשים על ידי העובדים הסוציאליים הם המקצועיים ביותר, הם יכולים לסייע לזקן במגוון של תחומים ולזהות בעיות נוספות, מה שגוף פרטי לא יידע לתת", אומרת רזניק.

מודעות פרסומת
אפוטרופסות, מבקר המדינה, מדיניות משרד הרווחה, משמורת, פיקוח, פקידת סעד ראשית

חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי – הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג – פרק ראשון – ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה

טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה – להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.

על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

אשפוז פסיכיאטרי, גבי גזית, ירון קנר, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, פיקוח

ירון קנר אשפז את עצמו ב'אברבנאל' כדי לבדוק מה קורה בחדרי החדרים של המוסד

גבי גזית – 103 FM – נובמבר 2012 – מנכ"ל רדיו 'קול ברמה' ירון קנר עבד בשנת 1996 ככתב בעיתון 'ידיעות אחרונות' וביקש לבדוק אם יוכל להתאשפז ב'אברבנאל' בת ים. בשיחה עם גבי הוא מספר על הזוועות שראה שם.
קנר טוען כי ההזנחה וההתעללות בחוסים במוסדות נובע מאחר והם מוחלשים. גבי גזית סיפר כי פנה לרשויות הרווחה והבריאות מדוע אינם מפקחים באמצעות סוכנים כפי שעשה קנר, התשובה שקיבל היא "חיסיון רפואי"

השירות לילד ונוער, מבקר המדינה, מירב שרי, משפחת אומנה, פיקוח, פיקוח על משפחות אומנה

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

דו"ח מבקר המדינה מצא ליקויים במעקב אחר הטיפול בילדים באומנה, שבאחריות השירות לילד ונוער במשרד העבודה והרווחה. בתקופת הבדיקה של המבקר שהו ילדים במשפחות אומנה ב- 144 רשויות מקומיות. אבל עובדים סוציאליים שמונו לטפל ישירות במשפחות פעלו ב- 64 רשויות בלבד.

השירות לילד ונוער מופקד, בין השאר, על המעקב אחר הטיפול בילדים באומנה ועל המעקב והפיקוח על משפחות אומנות.

באוגוסט 1997 שהו מטעם השירות כ- 1,450 ילדים במשפחות אומנות. השירות פועל באמצעות לשכות הרווחה ברשויות המקומיות.

הדוח מצא כי הדיווח של לשכות הרווחה לשירות לילד ונוער לוקה בחסר. עד מרץ 1997 דווח על 44% מכלל הילדים. הדוח קובע כי דיווח חסר פוגע ביכולת השירות לקבל תמונה ברורה ומקיפה על כלל הילדים באומנה ועל כל ילד בנפרד.

הטיפול הישיר במשפחות האומנות שברשות המקומית אמור להיעשות בידי עובד סוציאלי שמונה להיות מנחה אומנה. המשרד קבע, כי על מנחה האומנה במשרה מלאה לטפל ב- 32 משפחות אומנות. אבל בפועל, מנחה אומנה מטפל בממוצע ב- 23 משפחות בלבד.

המפקחים המחוזיים לאומנה מטעם המשרד לא פיקחו על הפעולות שננקטו בתחום האומנה בשלוש הערים הגדולות. בבדיקה שערך המבקר בלשכות הרווחה בארבע רשויות מקומיות נבדקו כל התיקים של המשפחות האומנות – 32 משפחות, שבהן שהו 39 ילדים באומנה. לגבי 14 ילדים לא נמצא בתיק תיעוד של ועדת החלטה בדבר השמתם באומנה. לא נמצא תיעוד מלא ורצוף של דוחות ועדות הערכה בנוגע לכל הילדים, פרט לשניים, ששהו באומנה יותר משנה. הדוח קבע עוד כי לא היה בשירות גורם שריכז ותכנן ברמה ארצית קורסים שנועדו להכשיר את המשפחות האומנות.

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998
מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

 פלייליסט משפחות אומנה

קישורים:

משרד הרווחה הפקיר נערה לאונס והתעללות במשפחת אומנה – חשד: נערה אומצה למשפחת אומנה – ונאנסה על ידי האב , יאיר אלטמן, מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2014 – משטרת ירושלים עצרה גבר חשוד שאנס פעמים רבות נערה המתגוררת בהוסטל, שלנה בבית משפחתו בסופי השבוע. לפי החשד, רעייתו הייתה מעורבת במקרים הקשים. מעצרו הוארך בארבעה ימים..

הלוקשים של עובד סוציאלי זכי חרוב על הקשר אומנה משפחה – נומבמבר 2013 – עובד סוציאלי זכי חרוב מנכ"ל ארגון שחר למשפחות אומנה משקר באובססיביות על ילדים הנשלחים לאומנה בכפייה ע"י רשויות הרווחה. מדובר בעבודה יחצנית של עו"ס זכי לקידום תעשיית סחר ילדים במשפחות אומנה. עובד סוציאלי זכי מדבר בנחמדות וטוען כי לאומנה חשוב הקשר של הילדים למשפחותיהם, וכי יש קשר בין המשפחות לאומנות בעוד בשטח רשויות הרווחה ועמותותיה נוהגים בברוטליות ואכזריות נגד המשפחות והילדים…

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס התעללות והזנחה ב"משפחת" אומנה במשך שנים – יוני 2012 – כאשר מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, פקידת הסעד ועוזריה מאזינים בקשב לכל "דיווח" ו"תופרים" עלילה בשלל הבלים מורעלים מפיה של פקידת הסעד נגד המשפחה מעולם הפסיכיאטריה, ההתעללות והזנחה, הם גם מגישים תלונות שווא במשטרה נגד ההורים שנסגרות בסופו של יום…

פשעי לשכת הרווחה ירושלים – הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים – נובמבר 2011 – אגף הרווחה ירושלים התרשל בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה…

סיפור אומנה – דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים – ספטמבר 2009 – פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה. הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית…

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי – ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין- פלונית מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה…

מגרסת רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ממשיכה להרוס – בן 8 תוייג סכיזופרן ותקוע שנה במוסד פסיכיאטרי בגלל סחבת– יוני 2010 – דפוס העבודה הנוקשה והאטום של מערכת הרווחה (בתי משפט לנוער בתוכה) הוא אבחון, תיוג וטיפול. הדפוס הורס חיי הפרט והמשפחה. התוצאה הינה מערכת הרווחה אינה עוזרת לפרט ולמשפחה אלא מערכת בירוקרטית מדושנת והרסנית רוויה חוות דעת וצווים שיפוטיים חסרי תועלת וקטלניים. סיפורו של ילד בן 8 שמערכת הרווחה תייגה אותו כסכיזופרן ומפקירה אותו במוסד פסיכיאטרי במשך שנה שלא לצורך…

ילד חוץ – הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה – פברואר 2010 , המאמר ילד חוץ , ליאת שלזינגר , צילום: אלי דסה , סופשבוע , מעריב , 05.02.2010 –
בלק הגיע בשנות החמישים עם אחיו לבית האומנה, שנוהל ע"י בני הזוג גרטה ולודוויג שטראוס, בעקבות גירושי הוריו. את השנים בבית שטראוס, עם המכות וההשפלות התכופות, הוא לא מצליח למחוק מזיכרונו. כשאנו נכנסים לבית בעל החזות הפסטורלית, שמשמש היום כגן ילדים, הוא מוליך במהירות אל חדרו הישן. המרצפות עדיין עקומות, החלון חורק כמו פעם. "כאן הגברת שטראוס הייתה מושיבה אותנו על הברכיים"…

אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ  – לקחו אותי למשפחה ברמת החייל והייתי שם עם עוד כמה נערות , ולמרות שלהורים הללו היו בנות בגילנו, רק אנו בנות האומנה נדרשנו לנקות את הבית. היה לנו אוכל וכלי אוכל בנפרד. לנו היה אוכל סטנדרטי, ולבני המשפחה הביולוגית, אוכל משובח …. –  נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים , ילדים ממשפחות אומנה מדברים …

התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנהפקיד הסעד של לשכת הרווחה הוציא בכפייה ילד בן 8 מחזקת אמו והעביר אותו למשפחת אומנה. פקיד הסעד והעובד הסוציאלי איימו על האם כי אם לא תשתף פעולה אז היא לא תראה יותר את בנה. במשך 8 חודשים שהה הילד המשפחת אומנה שם עבר התעללות הכוללת מתן כדורים פסיכיאטריים והזנחה. בביקוריו בבית אימו בסוף שבוע היה מרגיש נורא, פיצוצים בראש, עייפות, נטייה ליפול. …

מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור – סיפורה של ילדה אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחת אומנה מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. אותות המצוקה ששידרה לא הדליקו נורות אזהרה אצל העובדים הסוציאלים, גם לא דוח פסיכולוגי ותלונות האב הביולוגי. כשסוף סוף שיתפה בסוד הנורא, קיבלה תשובה מתחמקת. היא החליטה להדחיק ולשרוד. עד שבגיל 27, בעקבות טיפול פסיכולוגי, הגישה תלונה ונתקלה בחוק ההתיישנות. לתמר אין ספק, "אני קורבן של רשויות מנוולות". …

הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת – לשכת הרווחה גנזה את התיק – פברואר 2008 – ילדה בת 12 מהצפון אומצה במשפחת אומנה ע"י תושב הדרום אשר הפך את חייה לסיוט. במשך שנתיים נהג האב להטריד אותה מינית. הילדה פנתה ללשכת הרווחה העירונית אך אלו גנזו את התיק. הילדה הבינה כי המוצא היחיד מהסיוט הוא תיעוד מצולם של ההטרדות. …

הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת

עמותת "אור שלום" – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו – במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער

בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים – ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים – יהרוג אותו …

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת – נובמבר 2009 – אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. …

אפוטרופוס, המרכז הישראלי לאפוטרופסות, מבקר המדינה, סל טיפול לחסוי, פיקוח, קשיש

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג – 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

הזנחת ילדים, התעללות בילדים, מבקר המדינה, מדיניות משרד הרווחה, פיקוח, פנימיות ומעונות

דוח מבקר המדינה 64ג: משרד הרווחה הביא מחו"ל אלפי ילדים והפקירם במוסדות בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2014 – דוח מבקר המדינה 64ג בנושא "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" חושף מחדלים חמורים של משרד הרווחה כגון: הפקרת אלפי ילדים במסגרות שאינן מתאימות, ללא מעקב או אפוטרופסות  בניגוד לחוק ולכללים ועוד. להלן תקציר הפרק "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" מדוח מבקר המדינה 64ג.

תקציר
בישראל פועלת משנת 1992 תכנית ממשלתית להבאת בני נוער זכאי שבות  ללימודי תיכון במדינה לשם השגת תעודת בגרות ופיתוח זהות יהודית – תכנית נוער עולה לפני ההורים (להלן – נעל"ה או תכנית נעל"ה). את התכנית מפעיל משרד החינוך.
במשרד החינוך קיימת תכנית נוספת שבמסגרתה מגיעים בני נוער ממדינות דוברות צרפתית ופורטוגזית ללימודים בפנימיות בישראל (להלן – תכנית המגמות).
נוסף על תכניות מוסדרות אלה קיימת תופעה של הבאת קטינים  ללא הוריהם לישראל על ידי גורמים פרטיים. לדוגמה, בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים החלה עמותת צעירי אגודת חב"ד – המרכז (להלן – העמותה) להביא לישראל באופן עצמאי ילדים מאזור אסון צ'רנוביל  (להלן – ילדי צ'רנוביל) ולהעניק להם חינוך יהודי בישראל (להלן – פרויקט צ'רנוביל). הפרויקט מתוקצב על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).
פעולות הביקורת
בחודשים נובמבר 2011 – ספטמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את נושא הבאת ילדים לישראל שלא על ידי הוריהם. עדכונים נעשו עד אפריל 2013 (להלן – מועד סיום הביקורת). הבדיקה נעשתה במשרד החינוך, במשרד הרווחה וברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים (להלן – רשות ההגירה). בדיקות משלימות נעשו גם במינהלת נעל"ה שבאגודה לקידום החינוך ובלשכת הקשר נתיב  (להלן – נתיב).
עיקרי הממצאים
1. כניסת ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה: בחוקים, בתקנות או בנהלים הנוגעים לכניסה לישראל ולהענקת אשרות שהייה לאזרחים זרים אין הוראות מיוחדות לכניסת ילדים ללא הוריהם, וכן אין מגבלות על הבאה יזומה של ילדים בידי מי שאיננו האפוטרופוס החוקי שלהם. קיים נוהל הטיפול בכניסה ויציאה של קטינים נלווים במעברי גבול, שעניינו מניעת עברות פליליות או השתקעות ילדים בארץ שלא כדין, אולם אין בו הוראות שעניינן הגנה על הילדים.
רשות ההגירה מנהלת רישום של הילדים הנכנסים לישראל, אך בידיה נתונים מועטים ביותר עליהם. במקרה שבו נכנס הילד לישראל עם מלווה חסרים פרטי זיהוי ויצירת קשר של המלווה, זיקתו אל הילד והגורם שאישר את הליווי. כמו כן אין נתונים על המקום שבו צפוי הילד לשהות ועל אפשרויות יצירת קשר עמו, עם הוריו או עם מי שאמון על השמירה עליו. בידי הרשות גם אין נתונים בדבר מספר הילדים שנכנסו לישראל ללא הוריהם. המצב הקיים מאפשר לגורמים שונים להביא ילדים לישראל אף שאינם אחראים בהכרח לדאוג לשלומם ולמחייתם, וללא ידיעת רשויות המדינה.
על פי החלטת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בדצמבר 2007 הוקמה ועדה בין-משרדית לצורך כתיבת נהלים בנושא הכניסה של ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה. ואולם ועדה זו קיימה פגישה ראשונה רק בפברואר 2009, והגישה את המלצותיה למנכ"ל רשות ההגירה במרץ 2013 – כעבור חמש שנים וחצי. ביולי ובאוקטובר 2013 הוצגו ההמלצות לשר הפנים, והוא אישר אותן עקרונית בכפוף להצגת נוהל פרטני. במועד סיום הביקורת טרם אושרו הנהלים האמורים.
2. פרויקט צ'רנוביל: בשנת 1995, בעקבות החלטת שֹרת העבודה והרווחה דאז, התקשר משרד הרווחה עם עמותת צעירי אגודת חב"ד – המרכז עבור החזקת חלק מילדי צ'רנוביל שנקלטו בפנימייה שבניהולה. בשנים 2000 עד 2011 שילם המשרד לעמותה יותר מ-18.5 מיליון ש"ח עבור החזקת חלק מהילדים.
התקשרות משרד הרווחה עם העמותה נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מ-1992 אשר ביטלה החלטת ממשלה קודמת שקראה להקצות אמצעים לטיפול בילדי צ'רנוביל. החלטת המשרד חייבה הקמת צוות רב-מקצועי בדרג הנהלת המשרד בתחומי המשפט, הבריאות ועוד, על מנת לגבש נוהלי טיפול באוכלוסייה ייחודית זו. צוות כזה לא הוקם, לא התקיים דיון בדרג מנכ"ל, ובמשך יותר מ-25 שנה לא ניתנו הנחיות מפורטות לטיפול בפרויקט על כל היבטיו.
משרד הרווחה לא קבע נורמות או קריטריונים לאיתור נזקקותם והתאמתם של ילדי צ'רנוביל לקליטה בפנימייה בישראל, לפני הבאתם ארצה. בכך אִפשר את הבאת הילדים, הכרוכה בעזיבת מדינתם, ביתם וחיק הוריהם ומשפחתם – הגם שאלה נעשו בהסכמת ההורים ולעתים אף בהתאם לרצונם ובחירתם – בלי שטובת הילד והשלכות המעבר לישראל נבחנו כלל בידי גורם מקצועי בלתי תלוי בעמותה. המשרד גם לא וידא שהעמותה העבירה לנתיב, הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה, את שמות הילדים כדי שתיבחן זכאותם על פי חוק השבות, התש"י-1950 כדרוש – לא לפני הבאתם לישראל ואף לא לאחריה.
משרד הרווחה כשל בבקרה על ההתקשרות עם העמותה. הוא אפשר לעמותה להחזיק בפנימייה ילדים בני פחות מ-12 שנה, ביניהם גם בני שש ושמונה, בניגוד לכללים. הוא לא אכף על העמותה את דרישותיו לפעול למינוי אפוטרופוס לילדים בישראל. משנת 1997 ועד 2012 היו בידי משרד הרווחה מסמכים של כ-50 מאלפי הילדים שהביאה העמותה באותן שנים, לצורך הסדרת מינוי אפוטרופסות. המשרד לא בדק אם העמותה החזיקה מסמכים תקפים בדבר הסכמת ההורים להחזקת הילדים על ידיה. המפקחים ולשכת הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה לא תיאמו את הפעולות עם העמותה ולא דיווחו אלה לאלה על מינוי אפוטרופסים או על היעדרם.
אף שאחת הסיבות להבאת הילדים ארצה הייתה הסכנה הבריאותית שבחשיפה לקרינה הרדיואקטיבית במקום מגוריהם, מ-1992 ועד מועד סיום הביקורת לא פנה משרד הרווחה לקבלת חוות דעת רפואית מגורם בלתי תלוי המתמחה בהשפעות אסון צ'רנוביל, ולא עקב אחר מצבם הרפואי של הילדים ואחר הטיפול בהם.
משרד הרווחה לא בדק אם חל שינוי במעמדם החוקי של הילדים במהלך השנים, או אם הם נמצאים בישראל. חלק מהילדים יצאו לחו"ל ושהו בפנימייה רק כמה חודשים בשנה, אך המשרד שילם לעמותה בגין החזקתם בפנימייה גם בעת היעדרות ממושכת. הביקורת העלתה כי תשלומי היתר בגין ארבעה מן הילדים שיצאו לחו"ל הסתכמו במאות אלפי ש"ח.
משרד הרווחה אישר לעמותה מימון עבור עד 71 ילדים השוהים בפנימייה, אך ידע ששוהים בה ילדים נוספים על אלה שהעמותה דיווחה עליהם. המשרד לא פיקח על שהותם של הילדים הנוספים שהעמותה הביאה לישראל.
משרד הרווחה חתם עם העמותה על הסכם התקשרות אחיד להפעלת פנימיות אף שסבר כי ההסכם לא מתאים לפרויקט צ'רנוביל. הוא המשיך את ההתקשרות עם העמותה גם בשנים שנשלל ממנה אישור ניהול תקין בשל אי-סדרים כספיים בהתנהלותה, ובניגוד להחלטת הממשלה המחייבת התקשרות של משרדי ממשלה רק עם עמותה בעלת אישור כאמור.
3. תכנית נעל"ה ומסלול נעורים: כל המועמדים לתכנית נעל"ה עוברים תהליך מיון בחו"ל על ידי צוותי המיון של מינהלת נעל"ה. מועמד לתכנית צריך לענות על דרישות שונות, ובהן יכולת התמודדות במצבי לחץ; יכולת התמודדות עם ניתוק מהבית; התאמה חברתית; עמידה ברמת לימודים נדרשת; התאמות פסיכולוגיות והיעדר בעיות נפשיות ובעיות רפואיות. בעשר השנים הראשונות לתכנית נעל"ה הגיעו לישראל 811 תלמידים בממוצע כל שנה. בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב (2012-2007)  ירד מספר התלמידים הממוצע ל-443, כלומר ירידה של
כ-45%. כדי להגדיל את מספר התלמידים הפעיל בשנת 2008 המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער שבמשרד החינוך (להלן – המינהל), האחראי לתכנית נעל"ה, מסלול אחר בתנאים אחרים – "נעורים", שתנאי הקבלה אליו הוגמשו ביחס לנעל"ה. לנעורים התקבלו מועמדים שלא נמצאו מתאימים לנעל"ה, על רקע קשיים לימודיים או בשל בעיות התנהגות, בעיות רגשיות או שניהם.
במינהל לא נמצאו מסמכים המתעדים עבודת מטה שקדמה לפתיחת מסלול נעורים – עבודה הנדרשת להגדרת יעדי התכנית, אופי התלמידים שיתקבלו ועוד. מן הראוי היה שמשרד החינוך יביא את מסלול נעורים לאישור הממשלה, שכן יעדיו אינם תואמים להחלטתה בעניין נעל"ה.
4. תכנית המגמות: בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב השתתפו בתכנית המגמות 881 תלמידים. בניגוד להליכי המיון הנדרשים להבאת תלמידים בתכנית נעל"ה, התאמת המועמדים לתכנית המגמות אינה נבדקת בארץ המוצא על ידי צוות רב-תחומי ובלתי תלוי. את האישורים הרפואיים והפסיכולוגיים מספקת משפחת התלמיד והם מאושרים בארץ על ידי רופא או פסיכולוג דובר השפה. אף שהתכנית מיועדת לזכאי שבות ולנוער יהודי, יהדותם וזכאותם של המועמדים אינן נבדקות על ידי גורם שהוסמך לכך מטעם המדינה. תכנית הלימודים בתכנית המגמות מבוססת על תכניות הלימוד של מדינות מוצאם של התלמידים, ברזיל וצרפת, ומתקיימת בשפתן, ותעודות הבגרות שמקבלים בוגרי התכנית הן תעודות של המדינות הזרות. משרד החינוך מממן את תכנית המגמות אך אינו מעורב בתכנית הלימודים הנלמדת בה.
5. עמותות המביאות ילדים: קיימות עמותות המביאות לפנימיות בישראל ילדים ללא הוריהם בלי שזכאותם תיבדק על ידי נתיב, שהיא הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה מחבר המדינות  לישראל, ובלי שמשרד החינוך תיאם זאת עם המדינות שמהן הם מגיעים, כקבוע בהסכמים. משהתחייבה המדינה לפעול בהתאם להסכם לשיתוף פעולה עם ממשלות זרות בתחום החינוך, ומשידע משרד החינוך על הימצאות ילדים ללא הוריהם במסגרות חינוכיות בארץ מעצם העברת הכספים בגינם, היה על המשרד לדאוג לקיים את התחייבויות המדינה בנושא זה.
סיכום והמלצות
בישראל נמצאים ילדים שהובאו אליה ללא הוריהם. ילד ללא הורים או ללא אפוטרופוס בישראל, שאין גורם שלטוני הדואג למימוש ההגנה עליו, עלול להיות חשוף לפגיעה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העיכוב המתמשך בעבודת הוועדה הבין-משרדית ובקביעת הנהלים ואישורם. על רשות ההגירה והמשרדים הרלוונטיים לפעול ללא דיחוי נוסף לאישורם ולהטמעתם של נהלים לכניסת ילדים לישראל ויציאתם ממנה, לרבות מנגנוני בקרה ופיקוח על מקום הימצאותם ועל הגורם האחראי להם. על הרשות לדאוג שיהיה בידיה מידע עדכני ומלא עליהם ולהסדיר את העברתו למשרדים הרלוונטיים, בהתאם לדין ובכפוף להגנת הפרטיות.
מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לקידום הסדרה חוקית של אפוטרופסות נוספת על זו של ההורים השוהים בחו"ל, לילד השוהה לבדו בישראל תקופה ממושכת, וזאת בהתחשב בגילו ובמשך השהות שלו ותוך שמירה על איזון בין אחריות ההורים לבין דרישות החוק להגנה על הילד.
על משרד החינוך לבחון את התכניות שבאחריותו, שבמסגרתן מובאים בני נוער לישראל ללא הוריהם, לרבות בחינת האפשרות לאחד את הליכי המיון ואת דרישות הקבלה לתכנית נעל"ה, למסלול נעורים ולתכנית המגמות. כמו כן, עליו לקבוע את מדיניות המשך הפעלת התכניות בשים לב לתקציבים המושקעים בהן ולמידת השגת המטרות שהוגדרו להן.
הנהלות משרד הרווחה כשלו בכך שאפשרו את תקצוב העמותה בלא שנתנו הנחיות מפורטות לטיפול בילדים ובפרויקט צ'רנוביל על כל היבטיו. על משרד הרווחה היה לקיים פיקוח רצוף וצמוד על הפנימייה – על אחת כמה וכמה במקרה של אוכלוסיית ילדים שהובאו לישראל ללא הוריהם על ידי גורם פרטי – לרבות פיקוח על מינוי אפוטרופוס לכל ילד, על נוכחותם בפנימייה, על מצבם הבריאותי ועל מעמדם החוקי. אם ראה המשרד בפרויקט זה צורך חיוני, היה עליו להביאו לאישור הממשלה. כמו כן על משרד הרווחה לפעול להשבת כספים ששולמו ביתר לעמותה.
חלק מן הילדים מגיעים לתכניות שבפיקוח משרד החינוך וחלקם מובאים לישראל בידי גורמים פרטיים, ללא ידיעת המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין המדינה יכולה להסכים לתופעה של הבאת ילדים אליה ללא הוריהם בידי מי שאיננו מוסמך על ידה ובלא שיהיה בידיה מלוא המידע עליהם. במצב זה אין המדינה יכולה לפקח על הטיפול בילדים אלה, בשים לב לאמנה הבין-לאומית שהיא חתומה עליה. על המשרדים הנוגעים בדבר ללמוד את הממצאים שהועלו בדוח זה ולבצע חשיבה מחודשת בנושא חשוב ורגיש זה.
התעללות בחוסים, טיפול פסיכיאטרי, כתב תביעה, לשכת הרווחה פתח תקווה, נווה יעקב, פיקוח, תביעות נגד משרד הרווחה

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה – גלי צה"ל – שרון פולבר – יולי 2013 – ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם

שמונה חודשים עברו מאז התפוצצה פרשת בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב. מסמכים שהגיעו לגלי צה"ל חשפו בשבוע שעבר כי משרד הבריאות המליץ לסגור את המקום בשנת 2007, חמש שנים לפני שהוגשה תלונה במשטרה עוד נחשף כי בפרשה לא הוגש אף כתב אישום ו-13 החשודים שוחררו לביתם, וכי ועדת החקירה שהקים משרד הבריאות לא הגישה את מסקנותיה.

הפרקליטות לא הזדרזה להגיש את כתבי האישום, אבל הפרשה בכל זאת מצאה את דרכה לבית המשפט. משפחות מנווה יעקב הגישו הבוקר תביעה אזרחית לבית משפט השלום בתל אביב נגד משרד הבריאות, משרד הרווחה וסנטוריום נווה יעקב.


כתב התביעה הוגש על ידי עורך הדין דוד מנע ונפתח בציטוט של אלברט אינשטיין "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין" . בכתב התביעה מאשימות המשפחות כי משרד הבריאות והרווחה הפריטו את שירותי האשפוז הפסיכיאטריים בלי להסדיר את הפיקוח והביקורת עליהם, וידעו על ההזנחה המתמשכת וההתעללות הקשה שחווים החוסים – אך בחרו להתעלם.

כתב התביעה מגולל גם הוא התעללות קשה בחולים: מתן יתר של תרופות, מכות והזנחה, שמדווחים שוב ושוב אך לא זוכים להתייחסות. כל אחד מהתובעים עותר לפיצוי על סך 600 מאות אלף שקלים. עם זאת, לאחר תחקיר גלי צה"ל הזדרז משרד הבריאות לפרסם את מסקנות ועדת החקירה: בדו"ח חמור מתואר מצב של השלמה ארוכת שנים עם סטנדרטים נמוכים של טיפול בחולים, היעדר אכיפה, וחוסר תיאום בין האגף לבריאות הנפש למחלקה הפסיכיאטרית של מחוז מרכז.

כעת קובעת הועדה כי יש להפסיק את פעילות כלל המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות בבתי החולים, להקים מחלקות ייעודיות בבתי החולים הציבוריים לסובלים מתחלואה כפולה – חולים הלוקים במחלה נפשית ובנוסף גם בפיגור, ולבחון מחדש את מסגרות הדיור בקהילה.

משרד הרווחה נמסר בתגובה: "נווה יעקוב היה מוסד אשפוז פסיכיאטרי השייך למשרד הבריאות וקיבל את הרישוי ממשרד הבריאות ועליו חל חובת הפיקוח והבקרה. מעט החוסים ששהו בנווה יעקוב במימון משרד הרווחה הופנו לשם באמצעות ועדת הכרעה בין משרדית שהיא ועדה משותפת לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולמשרד הרווחה בשל מאפייניהם. כל תלונה פרטנית שהגיעה למשרד הרווחה נבדקה."

ממשרד הבריאות נמסר כי כתב התביעה טרם הגיע לידיהם ולכשיגיע הם ילמדו אותו ויגיבו בהתאם.

ציטוטים מכתבת mynet

המשפחות מוסיפות בכתב התביעה כי לחוסים ניתנו תרופות שגרמו לפגיעה קשה בתפקודם ונועדו לנטרל אותם מכל פעילות במהלך היום והלילה, עד שהפכו לישנוניים ומנותקים: "החוסים חוו התעללות מתמשכת ושיטתית שבאה לידי ביטוי בהכאות, במניעת מקלחות, בהזנחה פיזית, במניעת חימום בחורף, בקשירתם לכיסאות, בהעברתם בכפייה למחלקה הסגורה – ללא הצדקה וללא חוות דעת רפואית כנדרש בחוק".

בידי הפרקליטות

אחת התובעות (חנה־שם בדוי) היא תושבת האזור, אם לצעיר בשנות ה־20 לחייו שחסה במוסד. מצבו הנפשי אף פעם לא היה מזהיר, וכבר מילדות הוא אובחן כסובל מהפרעות קשב, מהיפראקטיביות ומהתנהגות שהלכה והחמירה עם השנים. למרבה הצער, שהותו לצד אחיו הקטנים הפכה לבלתי אפשרית מבחינת המשפחה.

לאחר שברח מהבית כמה פעמים למשך ימים נאלצו הוריו לאשפזו מדי פעם לתקופות קצרות במוסדות סגורים ובהוסטלים שונים. כשהגיע לגיל 18, המליצה להורים אחת ממחלקת הרווחה במרכז הארץ להעבירו לנווה יעקב.

"אמרו לי שזה רק לתקופה קצרה", נזכרת אמו, "הבטיחו לי שיידרשו כמה שבועות כדי 'לאפס' אותו, ואז הוא ישוחרר. הבעיה היא שככל שחלף הזמן ראיתי איך מצבו נהיה גרוע יותר. משבוע לשבוע כבר לא הכרתי אותו. תוך חודשים ספורים הוא השיל 25 ק"ג ממשקלו. היה לי ברור שמשהו רע עובר עליו".

בכתב התביעה נטען כי כשהגיעו הוריו לבקרו הם מצאו על גופו סימני אלימות, חבלות וכוויות. הבן טען בפני הוריו מספר פעמים שהוא מוכה על ידי מטפלים במוסד. ההורים מציינים עוד כי בנם אושפז במחלקה סגורה "ללא כל הצדקה או אינדיקציה רפואית ראויה".

בעקבות החשדות, כאמור, סגר משרד הבריאות את בית החולים והוקמה ועדה במטרה לבדוק את הכשלים במקום. לפני עשרה ימים התפרסמו המסקנות, שלא החמיאו גם למשרד הבריאות.

משטרת פתח־תקוה, שניהלה את הפשיטה על המקום, העבירה לאחר מספר שבועות את הטיפול בפרשה לידי ימ"ר מרכז, שם מצהירים כי פעולות החקירה תמו מזמן וכי הנושא נתון באחריות הפרקליטות. גורם בפרקליטות ציין השבוע כי מדובר בפרשה "מסועפת ומסובכת" והעריך כי הדברים יבשילו לידי כתבי אישום בחודשים הקרובים.

אולם, אמו של הצעיר אינה משוכנעת בכך. "איבדתי לחלוטין את האמון במערכות הרווחה, הבריאות והאכיפה", היא אומרת. "איך אפשר לתת אמון אם אחרי כל מה שקרה אפילו אדם אחד לא הועמד עדיין לדין? יש לי תחושה שפשוט רוצים למרוח את זה".

היום שאחרי

למרות אנחת הרווחה של המשפחות עם סגירת המוסד, הן לא מלקקות מאז דבש. הבהילות למצוא לקרוביהן מקום חלופי, יחד עם החשש שהתופעות הקשות יחזרו על עצמן, גרמו לשיבושים קשים בתפקודן היומיומי. "הם בכלל לא התחשבו בנו", מספרת האם. "פיזרו את החוסים במוסדות ברחבי הארץ בלי קשר למקום המגורים של המשפחות. הרבה חוסים שמשפחותיהם גרות במרכז נשלחו למוסדות בצפון הארץ. לבקר אותו היום זה זמן כפול, לכן אנחנו מגיעים אליו פחות מבעבר".

נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית בארגון 'בזכות' שסייע בחשיפת הפרשה, מודה כי למשפחות יש קושי להסתגל למצב החדש. עד היום היא מלווה את חלקן. "כל התהליך של סגירת המקום והמעבר נעשה במהירות", היא מוסיפה. "עבור חלק מהחוסים זה רק העצים את הטראומה. גם לא כולם הגיעו למקומות שמתאימים להם. למשל, יש בחור שהועבר למחלקה פסיכיאטרית ללא צורך להיות שם. לאדם אחר לא נמצא מקום, והוא גר עם ההורים. ועם כל זה, צריך לומר שטוב שהמקום נסגר. בכל מקרה עדיף המצב הנוכחי על מצב שבו מתעללים בהם".

עו"ד דוד מנע, שהגיש את כתב התביעה בשם המשפחות יחד עם עו"ד חיה מנע, מסכם: "אני מאמין שחמש המשפחות הללו הן רק הגל הראשון. צריך להבין שיש חוסים שהאפוטרופוס שלהם הוא המדינה, ולכן הם מתקשים להצטרף לתביעה. הרי המדינה לא מתלהבת מהרעיון להגיש תביעה נגד עצמה.

"אבל, אני מאמין שבסוף נצליח. בעיניי זה חמור מאוד שהחשודים לא נתנו את הדין והם מסתובבים חופשי. לפחות שהמשפחות יפוצו בתביעת נזיקין. מוכרחים להפסיק את המדיניות הסלחנית כלפי פוגעים בחסרי ישע".

קישורים:

אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר המוסד נווה יעקב הסאדיסטי של משרד הרווחה – הכתבה אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר מוסד נווה יעקב , חדשות נענע , נובמבר 2012 -משרד הבריאות העביר אתמול את אחרון החוסים למוסד אחר לבריאות הנפש. לאחר שההעברה בוצעה, הורשה מנהל נווה יעקב לחזור למקום. המטופלים המורכבים מהמחלקה הסגורה הועברו ברובם לבתי חולים ציבוריים לבריאות הנפש, וחלק קטן למוסדות הרווחה. "התהליך בוצע ביסודיות, ברגישות ובמהירות", נמסר מהמשרד…

"מכניסים 18-20 מטופלים למקלחת אחת" , מתוך שידורי גלי צה"ל , נובמבר 2012

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד – תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד – המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 – משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות…

"החוסים חיבקו את השוטרים שפרצו למוסד: 'הצלתם אותנו" , אבי אשכנזי וחיים גריידינגר , nrg , אוקטובר 2012 – לאחר חשיפת פרשת ההתעללות במוסד הסיעודי בפ"ת, תיארה מפקדת המבצע המשטרתי את התמונה הקשה בביה"ח: "גברים ונשים ישנו עירומים באותם חדרים". במשטרה הוסיפו כי מלבד החשדות באלימות, היו גם מקרים של הטרדות ומעשים מגונים…

חוסה שהותקף במוסד "נווה יעקב" של משרד הרווחה: 'מרביצים סתם כי בא להם' – חוסה שהותקף במוסד: 'מרביצים סתם כי בא להם' , ynet , אוקטובר 2012 – חוסים במוסד "נווה יעקב" בפתח-תקווה, שעליו פשטה המשטרה, סיפרו ל-ynet על התעללות אנשי הצוות, בזמן שבני משפחתם נשמו לרווחה: "ליום הזה חיכינו שנים". 13 מ-75 העובדים שנחקרו נעצרו, בית המשפט האריך את המעצר של חלקם…