בית דין לעבודה, מדיניות משרד החינוך, משרד החינוך, עירית מורה, פיטורין

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך – התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות
אייל לוי – מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת…משרד החינוך היה מודע…בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל…המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר…אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

מודעות פרסומת
איגוד העובדים הסוציאליים, אלימות ביורוקרטית, אריה אהרון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פאשיזם, פיטורין

אריה אהרון – עובד סוציאלי מנהל מחוז באיגוד העו"ס – סמנכ"ל בלמ"ס מפטר עובדת

נובמבר 2012 – השיטות המזוהמות של אריה אהרון העובד הסוציאלי, מנהל תפעול סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפטר עובדת.
אריה אהרון משמש גם באיגוד העובדים הסוציאליים כמנהל מחוז, עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט לנוער ללא ראיות.
אריה אהרון נוהג בלמ"ס כבשלו ומפטר עובדת בשיחת טלפון לא מזוהה, מבלי לתת הסבר או סיבה, באמצעות מנהלת משאבי אנוש אליסה. אריה אהרון מבזה בהתנהגותו את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נהלי הל"ס התקשי"ר ועוד.
אריה אהרון באמצעות ה"כישורים" הסוציאליים המלוכלכים שרכש כעובד סוציאלי מפטר את העובדת בדרך הפוגענית שיותר שהוא מסוגל.

קישורים:

אריה אהרון – מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 – אריה אהרון מנהל אגף תפעול – יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.

למ"ס או חמאס – השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים…

דמי אבטלה, הוועדה לביטול חובות, פיטורין, קיזוז חוב, שירות התעסוקה

קיזוז "חוב" מדמי אבטלה – מדוח נת"צ 38 לשנת 2011

המתלוננת פוטרה מעבודתה ונמצאה זכאית לדמי אבטלה החל מאוקטובר 2010. בתלונתה טענה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) ניכה מדמי האבטלה ששולמו לה באותו החודש סכום של 905 ש"ח בגין חוב למוסד (להלן – החוב).

כאשר פנתה המתלוננת אל המוסד לבירור פשר החוב, נמסר לה כי על בסיס מידע שקיבל המוסד משירות התעסוקה הוא קבע כי היא לא הייתה זכאית לתשלום עבור חמישה ימי אבטלה שקיבלה בספטמבר 2000. בעקבות זאת נוצר חוב שלה למוסד, ואותו קיזז המוסד במלואו מדמי האבטלה ששולמו לה באוקטובר 2010.

המתלוננת טענה כי לא ידוע לה שהייתה חייבת למוסד חוב כלשהו, וכי המוסד לא הודיע לה מעולם על דבר קיומו של החוב. היא הוסיפה וטענה כי בכל השנים עבדה והתפרנסה, ואילו הייתה נדרשת בעבר לשלם את החוב, בהנחה שהוא היה מוצדק, היה לה קל יותר לשלמו. כיום היא אינה עובדת וזקוקה לכל דמי האבטלה שהיא מקבלת, ודווקא עתה, כשמצבה הכלכלי דחוק, מבקש המוסד לגבות ממנה חוב ישן שכאמור כלל לא ידעה על דבר קיומו.

המוסד השיב לפניית הנציבות כי הנתונים בדבר החוב הוזנו במערכת הממוחשבת של המוסד כבר בנובמבר 2000, אולם מאחר שעד לתשלום דמי האבטלה באוקטובר 2010 לא קיבלה המתלוננת שום קצבה, לא הייתה למוסד כל דרך לקזז את החוב. המוסד הוסיף כי כיום אין באפשרותו לאתר הודעות חוב שנשלחו למתלוננת.

המוסד טען כי מאחר שהחוב כבר נוכה מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת, אין כיום מקום לשקול את ביטולו.

עמדת הנציבות הייתה כי על המוסד לשקול את ביטול החוב ואת החזר הסכום שקוזז, מהסיבות שלהלן:

1. לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, אם המוסד משלם למבוטח גמלת כסף שלא כדין, הוא רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור "מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין". ואולם, בהיעדר ראיה לכך שהמוסד שלח למתלוננת הודעות על דבר החוב בסמוך למועד היווצרותו, לא ניתן לקבוע כי המתלוננת ידעה שנוצר חוב כאמור, ולפיכך נראה כי גם לא יכלה לערער עליו. בנסיבות אלה אי-אפשר לקבוע חד-משמעית כי המתלוננת קיבלה גמלה שלא כדין, דבר שהוא תנאי הכרחי להחלת סעיף 315.

2. המוסד, בהיותו מופקד על ביצוע חוק שהוא סוציאלי במהותו, כפוף לכללי המשפט המינהלי שמתוקפם הוא חב כלפי המבוטחים חובה מוגברת של תום לב, הגינות ושקיפות. ולמרות זאת, במשך כעשר שנים ישב המוסד בחוסר מעש ולא נקט שום פעולות לגביית החוב, וככל הנראה אף לא הודיע עליו למתלוננת. רק כאשר היה צריך להתחיל לשלם למתלוננת דמי אבטלה בשנת 2010 הוא קיזז מהם את החוב.

3. אין לקבל את טענת המוסד ולפיה מאחר שהחוב כבר שולם, אין מקום לשקול היום את החזרתו; שהרי המוסד הוא שקיזז, בבת אחת וללא כל הודעה מראש, את החוב מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת.

נוכח עמדת הנציבות הובא העניין לדיון לפני הוועדה לביטול חובות במוסד, והוועדה קבעה כי בנסיבות העניין יש להחזיר למתלוננת את הסכום שקוזז מדמי האבטלה שקיבלה.

(602580)

יעל גרמן, לשכת הרווחה הרצליה, עיריית הרצליה, פיטורין, פיצויי פיטורים

יעל גרמן ראש עיר הרצליה – מוציאה ילדים בכפיה מביתם ושולחת מכתבי פיטורין לעובדי עירייה כל קיץ

ראש העיר הרצליה יעל גרמן - התנכלות לתושבי העיראוגוסט 2011 – סיפורה של א' מתאר את האכזריות של העובדות הסוציאליות מאגף הרווחה עיריית הרצליה בראשותה של יעל גרמן. עו"סיות בליווי שוטרים חמושים באו בלילה לביתה של א' וחטפו מידיה את תינוקה מאחר והיו "סבורות" כי התינוקת בסיכון. הרווחה בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מתנכלת למשפחה מזה שנים. מתבר כי ראש העיר גרמן מתעמרת ומתנכלת בפראות גם לתושבים אחרים העובדים בעירייה.

בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מזלזלים גם בעובדי עירייה. סיפורה של שוש בראונשטיין שכל שנה בקיץ מקבלת מכתב פיטורין מראש העיר הרצליה יעל גרמן.

הכתבה תמיד ישברו אותך: לקבל מכתב פיטורים מהעירייה בכל קיץ , אורלי וילנאי , אוגוסט 2011

בכל קיץ מקבלת שוש בראונשטיין מחדש מכתב פיטורים מהעירייה, כך אין צורך לשלם לה בחודשי החופש; לדמי אבטלה היא לא זכאית. אז מה אם מנכים לה דמי ביטוח לאומי

הסיפור של שוש בראונשטיין מכיל את תמצית התסכול הקיומי של מי שמנסה להתפרנס במדינה הזאת בכבוד. במחאת האוהלים אולי לא קוראים לתחושה הזאת בשם, אבל אין ספק שהיא אחת הסיבות המרכזיות ליציאתם של אנשים לרחובות: התחושה שלא משנה כמה תתאמץ להיות חזק וחרוץ – תמיד ימצאו את הדרך לשבור אותך.

בראונשטיין היא בת 60. 22 שנה עבדה בתעשייה הצבאית עד שב-2003 נכפתה עליה יציאה לפנסיה מוקדמת בשל צמצומים. בגיל 52 היא מצאה את עצמה בחוץ, עם פנסיה של 5,275 שקל ברוטו והמון יכולת ורצון להמשיך לעבוד ולהתפרנס, אלא שמולה ניצב שוק תעסוקה שבאופן עקבי מפנה עורף לנשים בגיל הזה.

לפני חמש שנים היא מצאה סוף סוף עבודה בעיריית הרצלייה, כסייעת טיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים. חצי משרה, 25.87 שקל לשעה, אבל זה מה שיש, ועל זה, גמלה ההחלטה בלבה, היא מסתערת. אלא שלפני שלוש שנים הוחלט בעירייה, שסייעות לא תקבלנה קביעות, וכך בכל שנה ב-20 ביוני היא מפוטרת ורק כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים מודיעים לה שהיא ממשיכה. אתמול, למשל, קיבלה הודעה שהיא מתחילה את שנת הלימודים. מין ריטואל שכזה. כך מרוויחים בעירייה, המעסיק של בראונשטיין, פעמיים: גם לא מחויבים לשאת במימון זכויותיה, שכן היא "זמנית", וגם חוסכים כי לא משלמים לה שכר בקיץ.

בכל שנה פונה בראונשטיין אל הביטוח הלאומי בבקשה לקבל דמי אבטלה לחודשי הקיץ. אלא ששם היא מוגדרת כ"עשירה" – פנסיה של 5,275 שקלים, מתברר, מבטלת את הזכות לדמי אבטלה. האבסורד זועק, שכן גם מהפנסיה וגם מהשכר בעירייה מנכים לה דמי ביטוח לאומי.

"הקונץ של העירייה וההתחשבנות של הביטוח הלאומי – לאן הם מכוונים אותי?" היא שואלת, "שאלך לעבוד בשחור, כמו המטפלות? שלא אשלם מסים? הדרך היחידה להרוויח יותר היא לרמות ואני לא מסוגלת". בראונשטיין פנתה פעם אחר פעם לביטוח הלאומי בבקשה שיסבירו לה למה היא משלמת מסים כחוק, אבל החוק מונע ממנה את זכויותיה; התשובה היא שזה החוק.

בינתיים היא כלואה במלכוד הזה, מצד אחד בגיל 60 היא לא מוצאת עבודה אחרת, מצד אחר היא לא מצליחה להתקיים מהפנסיה בלבד. מלשכת שר הרווחה משה כחלון השיבו לה שהנושא בבדיקה.

בינתיים פנינו לאתר "ישראל הוגנת", שאנשיו מלווים לבתי המשפט את הנתקלים בחומות המערכת – ויש הצלחות. מייסד האתר, קובי וולך, טוען שלפי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין התנהלות העירייה לכאורה אינה חוקית. לגבי הביטוח הלאומי ספק אם אפשר לעשות משהו, לדבריו, אבל הבטיח לטפל בעניין הפיטורים החוזרים, ואנחנו מבטיחים ללוות את המהלך.

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה, כי "גברת בראונשטיין מועסקת בעירייה בתפקיד חונכת לילד בעל צרכים מיוחדים הלומד בחינוך הרגיל. בהתאם לחוקת העבודה, עובדי השלטון המקומי (הסכם קיבוצי) בתפקיד זה מועסקים רק במשך שנת הלימודים ואינם זכאים לקבל קביעות בעבודתם בעירייה. מאחר שאין הם מקבלים שכר מהעירייה בחופשת הקיץ, הם זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי. אנחנו אף ממלאים בעבורם את הטפסים הרלוונטיים".

קישורים:

אימוץ, משפחת אומנה, עובדת סוציאלית, פיטורין, שיקולים זרים

פקידי רווחה במדינת קנטאקי – שררה, זיוף מסמכים, שקרים בבית משפט, איומים ונקמה

במדינת קנטאקי שבארצות הברית מופעל לחץ על עובדים סוציאליים להגדיל את מכסת תיקי האימוץ.

ראה סרטון כ-5 דקות
.
עובדת סוציאלית פוטרה משום שלא שלחה ילדים למשפחת אומנה מזניחה ומתעללת
רק משום שלא יכלה להתעלם מאותם שש פעמים בהם התעללה משפחת אומנה, פוטרה עובדת סוציאלית מעבודתה. "עשיתי מה שהייתי צריכה לעשות, זה היה היה הדבר הנכון לעשותו, ואני עומדת מאחורי התלונה", אמרה העו"ס שפוטרה.
פאט מור, עובדת סוציאלית האמינה בצדקתה, הגישה תביעת נזיקין בגין פיטוריה, והמדינה החליטה לפצות אותה בסכום של $380,000., כשגילתה ששני הורי האומנה בעלי עבר פלילי, ובנם שגר עימם, בעל מספר לא מבוטל של עבירות, ושכנם – עבריין מין שהורשע בדין, מבקר את המשפחה האומנת, ולעתים משגיח על הילדים. היא סרבה לאשר להם אימוץ, המפקחת שלה הגיבה לסירוב, וכתבה כי יש להחיש את הליכי האימוץ, במשפחה האומנת העבריינית.
.
שיקולים זרים בהוצאת ילדים מהבית
עורך הדין של העו"ס פאט מור: "אנו חושבים כי הסיבה להחלטה ההזויה הזאת היא כסף, בכל פעם שילד אינו מוצא מביתו, מערכת הרווחה של הרשות המקומית בקנטאקי מפסידה כספי מדינה".
בהאשמה זאת נתקלנו אינספור פעמים, במהלך התחקיר הארוך שלנו על פשעי שירותי הרווחה של קנטאקי. במקום לאחד את המשפחה, ראשי משרד הרווחה כופים לבצע יותר אימוצים, כדי לגייס יותר כספים מתקציב המדינה.
.
מערכת שבנויה על סטטיסטיקה, ושבחים על קריעת ילד ממשפחתו
"המערכת בנויה על סטטיסטיקה, גורמי הרווחה מפעילים לחצים כדי לייצר סטטיסטיקה, משום שתקציבי המדינה שמוזרמים לגורמי הרווחה מסתמכים על סטטיסטיקות" – עדותה של עובדת סוציאלית לשעבר אשר פוחדת מנקמה במשפחתה, ע"י פקידי הסעד ברווחה, ביקשה להסוות את זהותה.
"אתה מקבל שבחים, משרד הרווחה משבח אותך על הפרת זכויות ההורים לגדל את ילדיהם ולבצע אימוצים מהירים" אומרת העו"ס.
.
אימוץ בהזמנה מראש
העובדת הסוציאלית טוענת כי המאמץ המדאיג להוציא ילדים ממשפחתם לאימוץ, הגיע לממדים חסרי תקנה, עד כדי שהיתה עדה למקרה, בו עובדים סוציאליים, הוציאו ילדים לאימוץ ע"פ הזמנה מראש: "אדם מסוים שלא יכל להביא ילד לעולם ורצה ילד איתר משפחה קשת יום, במסגרת הקהילה שבה הוא חי, משפחה שנכנסה למצוקה וקשיים, ומסר לעובדים הסוציאליים כי הוא מעוניין לאמץ את ילדיה של אותה משפחה, וזה אכן מה שקרה".
.
איומים, הטרדות
מפקחת נוספת אשר פוחדת מנקמה אומרת כי אם הזמנה לילד היתה מתעכבת או נשללת, המנהלים שלה היו הופכים את ההחלטות שלה על פיהן.
"כאשר קרה שלמשפחה מסוימת הובטח ילד לאימוץ, ובמקביל הוחלט ברמה המקומית כי הילד יחזור למשפחתו הביולוגית, ההורים הביולוגים היו מוזמנים אל פקידת הסעד המחוזית, מוטרדים ומאוימים, ע"י פקידת הסעד המחוזית והצוות שלה, רק משום שעובדי הרווחה במחוז לא היו מרוצים מההלטה של הרשות המקומית"
.
נקמה ושחיתות שגרת יומם של עובדי הרווחה בחסות החיסיון החד צדדי
ידוע מקרה של אזרחית אשר ילדיה נלקחו ממנה, וכאשר התלוננה, לקחו גם מקרובי משפחתה את ילדיהם, וכאשר ערערה בבית המשפט, לקחו גם מעורך דינה את ילדיו.
עובדים סוציאליים לשעבר טוענים כי פעולות כוח ונקמה כגון אלו, הם שגרת יומם של עובדים סוציאליים המנצלים את החיסיון החד צדדי שניתן להם כדי להוציא ילד ממשפחתו ברגע, ללא שיצטרכו לתת על כך את הדין.
.
תסקירים בדויים ושקריים
פקידת סעד מחוזית לשעבר: "אני יכולה מחר להכין תסקיר (דוח) בדוי, לתאר פרטים חסרי חשיבות, ולנפח אותם לכדי ממצאים "מדאיגים", ואז המשפחה תזומן לחקירה, ומי שיקרא את הדוח יכול להגיע למסקנה, שיש בידיו ראיות להזנחה בעוד שהכל שקר, אבל זה לא משנה לאף אחד".
מבקר המדינה שחקר את מחוז קנטאקי הגיע למסקנה שהעובדים הסוציאליים השתמשו לרעה בסמכותם, ודווחו דווחי שקר בדוחות שלהם.
.
ראה סרטון כ-5 דקות
אימוץ בהזמנה מראשקישורים: