בית משפט השלום תל אביב, הונאות בתי משפט, יוסי סילמן, משוא פנים, עיתונאות, פאשיזם, פגיעה בפרטיות, שמאי בקר

השופט שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות

שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות

"אם מותר לשלטון, מבחינה עקרונית, למנוע הבעת דעה, אין לדבר הזה גבול" (ישעיהו ליבוביץ')

פברואר 2016 – ת"פ 54376-12-14 – מדובר בעיתונאית שפרסמה ברשתות החברתיות אודות עובד ציבור ששימש כמנכ"ל משרד הרווחה. הפרסום כלל בעיקר התנהגות לא נאותה כלפי הרשויות כגון מכתבי התראה על עיקולים בגין אי תשלום חובות עירייה, ועד בית, ועוד. העיתונאית מעצם היותה עיתונאית המעבירה מידע לציבור העבירה את המידע שקיבלה על התנהגות יוסי סילמן כלפי הרשויות משום שסברה שיש בכך עניין ציבורי.

כדי להרשיע את העיתונאית השתמש שמאי בקר בדמגוגיה משפטית ועוות המשפט ורוח הדמוקרטיה הישראלית. שמאי בקר ניצל בציניות וברמיה היות העיתונאית נפגעת משרד הרווחה שנפגשה עם יוסי סילמן בהיותו מנכ"ל משרד הרווחה.

סרוס העיתונאות

בשלב הראשון קבע שמאי בקר כי העיתונאית ביצעה את המעשה שלא מתום לב מסיבות אלו:
– שבועות קודם לכן לא צלחו פגישותיה עם יוסי סילמן לקבוע הסדרי ראיה עם ילדיה אותם אינה רואה במשך שנים.
– תגובית שפרסמה העיתונאית בפייסבוק בעניין סילמן.
– העיתונאית לא ביקשה תגובת סילמן. (הערת כותב הפוסט יש מקום בבלוג של העיתונאית מקום לאינספור תגובות)
– העיתונאית לא פרסמה בכתבתה גילוי נאות שנפגשה עם סילמן
"סיבות" אלו הנן אבני נגף שמנסה שמאי בקר להציב לעיתונאי הרוצה לפרסם מאמר. שמאי בקר מתרה בעיתונאים ומזהיר אותם כי לפני פרסום יוודאו כי הם, העורכים שלהם, המו"ל, בעל העיתון ועוד בעלי תפקידים בעיתון כי אין להם עניין אישי עם נשוא הכתבה, ואם יש לציין, ולהיזהר בתגוביות בפייסבוק באשר לנשואי הכתבה ועוד אבני נגף, שאם לא יזהרו יהיו חשופים לפגיעה בפרטיות ולשון הרע.
זאת ועוד העיתונאית פירסמה ומפרסמת כל העת פרסומים נוספים על נשואי כתבה נוספים, מדוע תימנע מפרסום על יוסי סילמן.

לאחר שסרס את העיתונאות בשלב הראשון טוען שמאי בקר בשלב השני כי גם אם פעלה העיתונאית בתום לב הרי שמדובר בפרסומים שאין להם עניין ציבורי. נשאלת השאלה האם יש עניין ציבורי לכך שעובד ציבור המנהל תקציבים של מליארדים אינו משלם כהלכה חובותיו לרשויות ומקבל בשל כך מכתבי עיקול? ובכן העיתונאית ורבים אחרים סבורים שכן וזה אכן פורסם בתקשורת.

 משוא פנים לעובדי ציבור

שמאי בקר כותב בסעיף 39 להכרעת הדין "שמם הטוב ופרטיותם של עובדי ציבור – לא יכולים להיות למרמס" – טענה זאת נכונה בעיקר לאזרחים מו השורה ופחות לעובדי ציבור בשל הגנות לשון הרע לפרסומים נגד עובדי ציבור. שמאי בקר מטעה ומסלף בפרשנות חוק לשון הרע כביכול עובדי ציבור מוגנים יותר משאר האזרחים בלשון הרע ופגיעה בפרטיות בעוד ההיפך הוא הנכון.

הכרעת הדין של שמאי בקר רוויה בהערות מטופשות רבות נציג שלש מהן: "ספק רב בליבי אם היו הפרסומים רואים אור על ידה או באתרה – לו היה סילמן נענה לכל בקשותיה." (סעיף 27 להכרעת הדין) – ועל זה נאמר "אם לסבתא היו גלגלים היתה אוטובוס" או "ב'אם' אפשר להכניס את כל פריס לבקבוק". בנוסף יש בהערה זאת משום הצביעות, הרי ישנם עיתונים רבים אינם מפרסמים נגד תאגידים עקב תשלומי פרסומות שהם מקבלים מהם, אלו הם כללי העיתונות החופשית.

סעיף 33 להכרעת הדין כותב שמאי בקר: "אם פלוני חנה מספר פעמים ב"אדום – לבן", למשל 2, משך השנים, ולא שילם הדוחות – הפסול הוא  למשרה ציבורית?" – על זה נאמר "מה עניין שמיטה להר סיני" הרי העיתונאית פרסמה הודעות עיקול חשבון למנכ"ל משרד הרווחה על חובות שאינו משלם לרשויות ולא על דוחות חניה.

אמירה מטופשת נוספת של שמאי בקר ניתן לראות בסעיף 39: "פגיעה בעובדי ציבור העושים מלאכתם הקשה – לא תסכון" – ומה על פגיעה בנכים וחסרי ישע, או האם עובדי ניקיון ועובדי קבלן עובדים פחות קשה ומרוויחים יותר כסף מעובדי ציבור. האם דמם מותר יותר מדמם של עובדי הציבור.

סוף דבר

התנהגותו של שמאי בקר בהכרעת הדין מעלה צחנה של רוח פאשיסטית ורמיה כדי להרשיע עיתונאית העובדת קשה להביא לידיעת הציבור עוולות נוראות של רשויות הרווחה לאזרחים טובים. שמאי בקר שימש עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה בדרך של ניסיון כושל להשתיק עיתונאים בעידן הסייבר.

מודעות פרסומת
גזענות, יוצאי אתיופיה, מדיניות משרד הרווחה, פאשיזם, פקידת סעד

התבטאויות גזעניות של ארגון הפשיעה הסוציאלי – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית"

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציההמדיניות הפאשיסטית גזענית של משרד הרווחה נגד אזרחים הנקרים בדרכם מתבטאת האלימות בירוקרטית, מוסר כפול, אלימות מילולית  ועוד.
ראינו התנהגותה המזוהמת של בתיה זכי עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפהשהישוותה בין אזרחית לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו.
גם עובדת סוציאלית שירה שביט אורגד הרעילה מפיה וצעקה באמוק "אני בכלל לא בעסק" תוך שהיא מסרבת למסור פרטיה, נוכח מינוי אפוטרופוס לאישה בהליך מופקר ואלים ללא תסקיר ע"י השופט שמואל בוקוסקי מבלי שראה אותה והחריב את חייה.

הכתבה  – פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית" , עומרי אפרים , ינואר 2013 , ynet
בני משפחתה של תינוקת ממוצא אתיופי נדהמו מחוות דעתה החשוכה של פקידת סעד, שטענה שהם "חמולה". שר הרווחה הורה על בירור המקרה

בלי בושה: משרד הרווחה פתח בבדיקה בעקבות אמירות קשות וגזעניות של פקידת סעד, שנדרשה באחרונה לתת את חוות דעתה על משפחה ממוצא אתיופי שאחת מבנותיה, תינוקת בת שבועות ספורים, הוצאה מחזקת אמה בגלל מצבה הנפשי של האם לאחר הלידה. התינוקת הועברה למרכז חירום של משרד הרווחה, אך במקביל במשרד לא עברו בשתיקה על אמירותיה של פקידת הסעד, שכינתה את המשפחה "חמולה".

בני משפחתה של התינוקת ביקשו להעבירה להשגחתם, אך פקידת הסעד יצאה נגד הבקשה, בטענה שהסבתא היא "פרימיטיבית". בני המשפחה ועורך הדין מעמותת טבקה שמלווה אותם נדהמו מדבריה של הפקידה, שהצדיקה את הכינוי המביש בכך שהסבתא לכאורה נוהגת לרחוץ את התינוקת במים קרים.

אמירותיה של פקידת הסעד הובאו לידיעתם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד), והשניים החליטו לפתוח בבירור התנהלותה של הפקידה. "אני נותרתי מזועזע", אמר ל-ynet מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. "אלו התבטאויות שמזכירות תקופות חשוכות ואנחנו רואים אותן בצורה חמורה ביותר", ציין.

ביום רביעי תתכנס ועדה שתחליט על גורלה של התינוקת, וביום חמישי יגישו הגורמים המקצועיים במשרד למנכ"ל סילמן ולשר כהן את המלצותיהם באשר לצעדים האישיים נגד פקידת הסעד. בנוסף, בעקבות התבטאויותיה הקשות יופץ בקרב העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה חוזר מיוחד שיבהיר כי יש לנהוג במשנה רגישות בסוגיות של פערים תרבותיים.

באחרונה נחשפו ב-ynet שני מקרים הקשורים לעדה האתיופית ושעוררו מחדש את הדיון הציבורי בגזענות שחווים בני העדה בישראל. התחושה שהגזענות עוד קיימת ומכתיבה התנהלויות רבות במדינה, גם ובעיקר במוסדותיה, עלתה ביתר שאת לאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את "ילד המריבה" בחזקת משפחת האומנה שאימצה אותו. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר שנאסר על חברת הכנסת תמנו שטה לתרום דם בכנסת.

בני משפחתו של "ילד המריבה" הבהירו שבכוונתם לעתור לבית המשפט העליון ולדרוש דיון בהרכב מורחב יותר. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את משפחתו הביולוגית של הפעוט, אמרו: "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צורחת באמוק: "אני בכלל לא בעסק"

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, מדיניות משרד הרווחה, מעון למפגרים, פאשיזם, פרקליטות, רשלנות

המוסר הכפול של הפרקליטות נגד מוחלשים – מטייחים אחריות מוסדות רווחה על חסרי ישע

המדיניות הסטאליניסטית המסוכנת של הפרקליטות ביד אחת עם משרד הרווחה. מצד אחד תולשים ילדים מבתיהם ללא משפט באמצעות צווי חירום (חוק הנוער סעיף 11) למוסדות משרד הרווחה, ובמוסדות משרד הרווחה הילדים וההורים חסרי זכויות, לעומת הגנה לעובדי המוסדות ומנהליו מכל עבירה פלילית.
מצב זה מאפשר לפרקליטות ולמשרד הרווחה להתעלל בכל משפחה במדינה כרצונה מבלי שבני המשפחה נשפטו או ביצעו עבירה כלשהי

התנהגותם של הפרקליטות ומשרד הרווחה מהווה קרקע פוריה לביצוע פשעים נגד משפחות ומגזרים כרצונם.

להלן כתבה על לוקה בשכלה שהותקפה קשות במוסד משרד הרווחה והפרקליטות מגנה על רשלנות מנהלי המוסד.

יהודה וינשטיין ומאיר כהן - מדיניות סטאלניסטית פאשיסטית נגד מוחלשים

הכתבה לוקה בשכלה הותקפה – ותובעת את המעון: "הפקרות" , גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות –  6 במאי 2013, 

מ' הותקפה מינית על ידי חוסה אחר במעון של משרד הרווחה שבו אושפזה. בפרקליטות החליטו שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, שלדבריה התרשלו בפיקוח. אמה: "אמרו שזה באשמתה"


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

הפקרות במעון חוסים בשרון? מ' בת ה-35 סובלת מפיגור שכלי ומשורה של הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות. כתוצאה מכך, היא אושפזה במשך 13 שנים במעון של משרד הרווחה בשרון. לפני כשלוש שנים, לטענתה, היא הותקפה פעמיים על ידי חוסה אחר, ותקיפה אחת כללה גם לכאורה תקיפה מינית. הפרקליטות החליטה שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, לאחר שנקבע כי פעלו כשורה. אולם, מ' אינה מוכנה לוותר, וכעת היא ואמה תובעות 2.5 מיליון שקל מהמעון, שלטענתן התרשל בפיקוח על הצעירה. אמה של מ': "אמא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".

על פי התביעה, שתוגש בימים הקרובים באמצעות עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, במאי 2010 הותקפה מ' על ידי חוסה אחר הסובל מפיגור שכלי, אדם רחב-ממדים, אלים, המבוגר ממנה בשנים רבות. כתוצאה מהתקיפה, נשבר אפה והיא נאלצה לעבור שני ניתוחים. לאחר התקיפה נקבע כי יש צורך בפיקוח והפרדה של מ', אולם הדבר לא קרה, וכחודשיים לאחר מכן היא הותקפה באכזריות פעם נוספת על ידי אותו חוסה. הפעם, התקיפה לוותה גם בתקיפה מינית קשה. בעקבות התקיפות הוציאה האם את בתה מהמעון.

עוד נטען בתביעה, כי במהלך החקירה המשטרתית נטען כי התנהגותה של החוסה תרמה לאירועים. לטענת התובעות, הדבר אינו נכון, אבל גם אם היה נכון, המעון היה צריך להביא זאת בחשבון, להשגיח על מ' ולדאוג שלא תיווצר סיטואציה שעלולה להוביל לפגיעה בה. יצוין כי בעקבות חקירת המקרה הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד החוסה, כיוון שאינו כשיר לעמוד לדין. עוד נקבע כי אין מקום להעמיד לדין מי מעובדי המוסד. בסופו של יום, צעירה הוכתה באכזריות פעמיים, ואיש לא עמד לדין.
"לא שמרו עליה, היא נכנסה לחרדות"


"פגיעה בוטה באוטונומיה שלה על גופה". עו"ד אביתר קציר


"הצוות אמור להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע פגיעות כה חמורות". עו"ד גיורא אבן צור

"לא ניתן לקבל את זה שדווקא במקום שאמור היה להיות מעוז ההגנה והשמירה על זכויות אדם כה מוחלש וכה פגיע – דווקא שם תהפוך חובת השמירה החוקית להפקרות שהובילה לפגיעה גופנית באישה חסרת הגנה וייגרמו לה נזקי גוף ופגיעה כה בוטה באוטונומיה שלה על גופה", נכתב בתביעה. "ההליך המשפטי חושף תמונה מדאיגה מאוד על הנעשה בין כותליו של מוסד המפוקח על ידי הרשויות, ושאמור לספק הגנה לאוכלוסיות כה מוחלשות וכה פגיעות", הוסיפו עורכי הדין. "הציפייה היא שדווקא במקום כזה אמור הצוות להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע מהחוסים, שגורלם כבר התאכזר אליהם, פגיעות כה חמורות".

אמה של מ' סיפרה על הסבל שחוותה בתה. "עברנו תקופה קשה מאוד. היא הותקפה ועברה ניתוחים, זה היה נורא ואיום. נגרם לה נזק גדול. לא שמרו עליה פשוט. ואם זה לא מספיק, אמרו שזה באשמתה. היא נכנסה לחרדות ואני הייתי צריכה לטפל בה ולהפסיק לעבוד. חבל שהכנסתי אותה לשם", אמרה אמה של מ' לוואלה! חדשות. "היום, ברוך השם, מצבה טוב, אבל לקח זמן רב עד שהיא התאוששה. אימא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".

מהמוסד נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה מצער שקרה בין שני חוסים מוגבלים שכלית והתפתחותית שכושר השיפוט שלהם מוגבל. מספר גורמים חיצוניים חקרו את המקרה ומצאו שקשה להאשים מי מהם. מסיבות אתיות, לא נוכל לפרט יותר בשלב זה. כשתתקבל התביעה, נגיב עליה בהתאם ובצינורות המקובלים".

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם

קישורים:

טיפול בילדים, פאשיזם, שואה, תיוג

תיוג ילדים בתקופת השואה

אפריל 2013 – התיוג נועד להבדיל מיעוט מסוים של אוכלוסיה מוחלשת מן הכלל. האוכלוסיה המתוייגת נחותה אינה זוכה למשפט הוגן. לאוכלוסיה המתויגת יש פחות זכויות עד כדי ללא זכויות. חיי אוכלוסיה מתויגת נקלות בעיני הממסד. ה"טיפול" באוכלוסיה מתויגת מתבצע הרחק מעיני הציבור תוך שימוש בתירוצים שונים כגון" "להגן עליה", "עבודת קודש" וכדו'.

תיוג ילדים בתקופת השואה
תיוג ילדים בתקופת השואה
דבורה ברלינר, הפרת זכויות אדם, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פאשיזם

השופטות דבורה ברלינר וזיוה הדסי-הרמן קבעו נוהל שיפוטי פאשיסטי לא חוקי

השופטות דבורה ברלינר וזיוה הדסי-הרמן קבעו נוהל שיפוטי פאשיסטי לא חוקי

הכתבה "נוהל שקבעו השופטות ברלינר והדסי-הרמן – לא חוקי" , יובל יועז , 3/4/13 , גלובס

‎נציב התלונות על שופטים יוצא ‎נגד נוהל המיושם בבתי משפט השלום והמחוזי בת"א, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בענייני מעצר וחקירה בצירוף תגובת המשטרה ■ הבעיה: המשטרה מסרבת למסור תגובה כשהעצור לא מיוצג בידי עו"ד

לצפיה בנוהל והתייחסות הנציב הקלק כאן

נוהל שקבעו נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, ונשיאת בתי משפט השלום בתל-אביב, זיוה הדסי-הרמן, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בצירוף תגובת הצד שכנגד, ניתן ללא עיגון חוקי – כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.

מהחלטתו של גולדברג עולה כי ההחלטה על הנוהל, המיושם במחוזי ובשלום בתל-אביב קרוב ל-3 שנים, מהווה קביעת סדרי דין ללא סמכות חוקית, ועלולה אף לפגוע בזכות הגישה לערכאות של חשודים, עצורים ונאשמים שאינם מיוצגים על-ידי סנגור.

מדובר בנוהל פנימי שפירסמה ברלינר במאי 2010, על דעתה של הדסי-הרמן, והקובע כיצד יטפלו המזכירויות הפליליות של בתי המשפט בבקשות דחיית דיונים, בקשות דיוניות אחרות וכן בקשות מהותיות בתיקים המתנהלים.

"יש להגיש בקשות דחייה עם תגובת הצד או הצדדים שכנגד", נכתב בנוהל. "המזכירות תונחה שלא לטפל בבקשות המוגשות ללא תגובה שכזו. בגדר תגובה, תתקבל במקרים דחופים וחריגים גם הודעה כי נעשה ניסיון שיפורט להשיג את תגובת הצד שכנגד, והדבר לא התאפשר".

באשר לבקשות מהותיות, נקבע כי במקרים שבהם מוגשת בקשה ללא תגובת הצד שכנגד, "יציין המבקש במפורש ובמודגש כי הבקשה מוגשת ללא תגובה, וינמק".

אלא שמשטרת ישראל, המהווה צד בהליכים פליליים בענייני מעצר וחקירה, מסרבת למסור את תגובתה לצד שכנגד, כאשר הצד שכנגד הוא חשוד, עצור או נאשם שאינו מיוצג על-ידי עורך דין.

כתוצאה מכך, אירעו מקרים שבהם סירבה מזכירות בית המשפט לקבל בקשות מטעם בעלי דין, מהסיבה שאלה הוגשו ללא תגובת הצד שכנגד – הוא המשטרה.

בתלונה שהוגשה לנציב התלונות על שופטים, ציין המתלונן כי במשטרה הגיבו לבקשתו בכך ש"המשטרה לא מקבלת הוראות מחשודים, ולא מוסרת תגובות לחשודים אלא לבית המשפט בלבד".

במקרה אחר, קיבלה המזכירות את הבקשה והעלתה אותה לשופטת לימור מרגולין, ואולם גם היא פעלה בנוקשות בהתאם להוראות הנוהל, קבעה כי "יש לצרף את תגובת המשטרה" וסירבה לטפל בבקשה או להעבירה לתגובת המשטרה.

העתק ללבני

בעקבות הגשת התלונה, פנה הנציב גולדברג לנשיאה הדסי-הרמן, ובתגובתה היא ציינה כי "הנוהל מיושם זה שנים רבות בבתי משפט השלום בתל-אביב, ומטרתו לייעל את הדיון המשפטי, להביא בפני השופט את עמדות הצדדים במרוכז ולאפשר לו לתת החלטה לגופו של עניין. הנוהל מנוסח בצורה בהירה, חל על כל הליך פלילי ובמקרים חריגים מאפשר הגשת בקשות ללא תגובה".

הדסי-הרמן הוסיפה כי "אמנם הנוהל מאזכר גופי תביעה וסנגורים, אך הלכה למעשה מיושם על כל מגיש בקשה. הנוהל והפעלתו על-ידי המזכירות נותנים ראויים ונותנים מענה הולם לכל הצדדים, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו".

הנציב קבע כי מבחינה פורמלית, אין בסמכותו לברר את התלונה, ואולם העביר העתק מהחלטתו לשרת המשפטים, ציפי לבני, ולמנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר.

"סבורני כי על שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט לתת את הדעת לטענותיו של המתלונן", כתב הנציב. "לא זו בלבד שהנוהל מיושם גם כשמגיש הבקשה אינו מיוצג, בעוד שנאמר בו כי הוראותיו חלות על גופי התביעה ועל סנגורים, אלא שהוא גם אינו מציין את מקור הסמכות להוצאתו. זאת, למרות שהוא אינו נותן רק הוראות מינהליות למזכירות, אלא קובע ראשית לכל סדרי דין, ובגדרם מטיל חובות שאינן מנויות בדין, על מי שמבקש להגיש בקשה בעניינים פליליים לבית המשפט, בכללם חשודים, עצורים ונאשמים".

"נוהל בסמכות"

דוברת בתי המשפט מסרה בשמן של הנשיאות ברלינר והדסי-הרמן כי "הנוהל התקבל לאחר דיון משותף עם הגורמים הרלוונטיים ובהסכמתם. הנוהל כשמו כן הוא – הוראות מעשיות המצויות בתחום סמכותו הטבועה של בית המשפט, שנועדו להסדיר את עבודת המזכירות בנושא זה. הנוהל מותיר פתח נרחב למקרים חריגים. פנייה של אדם שאינו מיוצג יכולה להיחשב כנופלת בקטגוריה זו. בפועל מזכירות בית המשפט נוהגת אכן לפנות בעצמה לקבל תגובה במקרים הולמים".

עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, שהייתה שותפה לגיבוש הנוהל המקורי, אומר כי "מטרתו המקורית של הנוהל הייתה ראויה, והיא ייעול וקיצור ההליכים בתחום הפלילי, ואולם תוצאתו היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות של חשודים ונאשמים בלתי מיוצגים. לכך אין בידינו להסכים, ויש לשנות את הנוהל בהתאם".

הוצאת ילדים מהבית, מרינה סולודקין, פאשיזם, פשעי משרד הרווחה

ח"כ לשעבר מרינה סולודקין נפטרה בלטביה – יהי זכרה ברוך

17.03.2013 – ד"ר מרינה סולודקין, שכיהנה יותר מ-16 שנה בכנסת, נמצאה ללא רוח חיים במלון בריגה בלטביה. היא הגיעה לשם לכנס נגד פאשיזם.

מרינה סולודקין לחמה במהלך כהונתה כחברת כנסת נגד האלימות הפאשיסטית של רשויות הרווחה התולשות באכזריות ילדים וקשישים מביתם וסוחרת בהם במוסדות כליאה מופרטים, ציבוריים.

מרינה הקימה שדולה בכנסת נגד הוצאת ילדים מביתם אליה באו הורים והביעו עמדתם להוצאת ילדים בכפייה מביתם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתה: "מרינה סולודקין היתה נציגת ציבור ערכית שאוזנה היתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. בדרכה הצנועה והישרה היא דאגה לרווחת האזרחים ובמיוחד לטפל בבעיותיהם של העולים החדשים. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו". 


יו"ר קדימה שאול מופז כתב: "הייתה לי הזכות להכיר ולעבוד לצד מרינה סולודקין. הכרתי אישה ישרת דרך, שהקדישה את חייה לעשייה למען הכלל, למען שוויון הזדמנויות וצדק חברתי. מרינה אהבה את מדינת ישראל ופעלה ככל יכולתה להפוך את הארץ הנפלאה הזו למקום טוב יותר, הוגן יותר וצודק יותר. יהי זכרה ברוך".

 יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' הביעה צער עמוק: "מרינה הייתה אדם מבריק, עם השכלה כלכלית נרחבת, דעתנית, אמיצה וחרוצה. היינו חברות, ולא פעם התייעצתי אתה בעניינים פוליטיים וכלכליים. העצות שלה היו החלטיות ומדויקות. היה לה בראש מחשבון שידע לעבד את כל הפרמטרים להחלטה נכונה: מוסרי, פוליטי, פרגמטי. הובלנו יחד את המאבק בתוכנית ויסקונסין, וחוקקנו יחד חוקים. טיפוס יוצא דופן עם לשון חריפה. היא תיעבה פוליטיקאים מושחתים ומניפולטורים וכינתה אותם בבוז 'שולרים' ע"ש שושלת רוסית של אנשי עסקים מפוקפקים. היא עזרה באופן אישי לאלפי אנשים והייתה פרטנרית נפלאה. קבענו להיפגש בשבוע הבא, ועכשיו בא המוות הלא-צפוי שלה, ואני מאוד עצובה. הציבור בישראל הפסיד פרלמנטרית נהדרת שדלתה פתוחה ואזנה קשובה לכל מצוקה וסבל. יהי זכרה ברוך".

מרינה סולודקין לחמה בגבורה נגד פשעי משרד הרווחה – יהי זכרה ברוך.

להלן מקצת פעילותה הציבורית של מרינה סולודקין:

חה"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום – דצמבר 2012 – ח"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות נורמטיביות שיחה עם ד"ר מרינה סולודקין שמסכמת את הקדנציה שלה בכנסת ומספרת על משפחות נורמטיביות שפנו ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע כלכלי ומצאו את עצמם במלחמה מול רשויות הרווחה שחטפו מהן את ילדיהן. לדעתה, זו תופעה המקיפה מאות משפחות נורמטיביות, בעוד משפחות שבהן יש אלימות לא מצליחות לשלוח את הילדים למוסדות סיוע – כי אין מקום. סיפור מזעזע!…

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר – הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה…

פשעי משרד הרווחה – נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוערנאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער – – 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין – אדוני היושב ראש, – כנסת נכבדה, – הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים…

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג – חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"…
חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו – שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות…

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה – עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה – ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד – נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים…".

חה"כ מרינה סולודקין – משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים – נובמבר 2009 – חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה…

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין – ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה…

אפרטהייד, גזענות, מדיניות ביטוח לאומי, מדיניות משרד הרווחה, פאשיזם

ביטוח לאומי בשירות עצמו

המאמר ביטוח לאומי בשירות עצמו , רומן ברונפמן , 16.07.2012 , הארץ דעות

המוסד לביטוח לאומי מציג את עצמו באתר האינטרנט שלו כ-"אחד מעמודי התווך שעליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל", וככזה ש"נועד להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולמשפחות שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס כלכלי לקיומן". המנכ"ל החדש, פרופ' שלמה מור יוסף, כותב כי המוסד "מגלם בפעילותו את רעיון הערבות ההדדית הקיים ביהדות ובחברה הישראלית… ומהווה את חוד החנית של רשת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל … המבטיחה את חובת המדינה לאזרחיה: חובה לרווחה, לקיום, לדאגה בפני מחסור ולהגנה בשעת הצורך". גורלו של משה סילמן, שהצית את ייאושו ברבים בהפגנה בתל-אביב בליל שבת האחרון, מוכיח שמדובר במילים ריקות מתוכן.

במקביל להתרחקותו המתמשכת של השלטון הישראלי מאופיה הדמוקרטי של המדינה, תוך גילויים רבים של גזענות ואפרטהייד בתוך גבולות ישראל ומעבר לקו הירוק, נרמסות חדשות לבקרים גם הזכויות החברתיות הבסיסיות של אזרחי ישראל. משה סילמן הוא קורבן של מערכת שערכי היסוד שלה התעוותו והצדקת קיומה כקופה שיתופית נשכחה.

המוסד לביטוח לאומי הוקם למען מטרה אחת – לתמוך באזרחים הנזקקים. לכן אזרחי המדינה מפרישים לקופתו מדי חודש מיליארדי שקלים. על ניהולם וחלוקתם ההוגנת אמון המוסד. הבעיה היא, שהביטוח הלאומי במתכונתו ובתרבותו הארגונית כיום, איבד כליל את ייעודו המקורי, והוא מתנהל כגוף מסורבל ומנוכר, שפועל לטובת הארגון עצמו יותר מאשר לטובתו של האזרח.

מצב דומה שורר כמעט בכל זרוע שלטונית: פקידי משרד הפנים ממשיכים להתעלל באזרחי המדינה, המבקשים להתאחד עם בני זוגם הלא-יהודים, שוטרי משטרת ישראל נתפסים לעיתים קרובות מדכאים ומכים פעילים חברתיים שמפגינים למען החלשים, מפקחי עיריות מתנפלים על מפגינים בניגוד לסמכויותיהם הקבועות בחוק. אנדרלמוסיה שלטונית זו איננה מקרית. מקורה במסר ברור המחלחל מלמעלה, מראש הפירמידה: עם אשר מנושל מזכויותיו החברתיות הוא עם שקל יותר לשלוט בו, להטעות אותו ולנצלו.

המקרה של משה סילמן נראה על פניו כתוצר של ביורוקרטיה אטומה שלפעמים אף הורגת. מבט מדוקדק יותר מגלה מגמה של שינוי תרבות שלטונית מסוכן, כאשר ערך האדם, ערך האזרח, איננו עוד ערך עליון, אלא כלי בידי השחקנים הפוליטיים. כששליחי הציבור הופכים לאדוני הציבור, הקופות המשותפות – הן בתחום הסוציאלי והן בתחום הפנסיוני – מאבדות את ייעודן החברתי המקורי, והופכות לשמש ככלי עבור "אבירי" ההון והשלטון.

כיום השלטון בישראל מוצא לנכון מצד אחד לתקוף פעילי זכויות אדם, לגרש זרים, להשתיק קולות ביקורתיים מבית ומחוץ ולהתעלם ממצוקתם של החלשים; מצד שני הוא מעלה על נס בריונים פוליטיים, מעשיר את בעלי ההון, מתגמל את מנהלי הכסף המשותף, ומחלק אוצרות טבע לידיים פרטיות.

לאורך ההיסטוריה למדנו, כי הדיכוי החברתי והשיסוי ההדדי של מגזרים באוכלוסייה הוא למעשה כלי תמרון וניצול בידיהם של משטרים טוטליטריים. אם לשפוט לפי מצב הדברים בישראל 2012 – הרי שאנחנו לא רחוקים ממצב מדאיג זה. ד"ר רומן ברונפמן היה ח"כ בין השנים 2006-1996