כללי, לורי שם טוב, עוזי פוגלמן, ערר, ערר פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

מודעות פרסומת
בית המשפט העליון, חזרה על הסכמה לראיות לכאורה, כללי, לורי שם טוב, עוזי פוגלמן, ערר, ערר פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
אורי שהם, חדשות, לורי שם טוב, ערר, ערר פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: היום ה- 132 למעצר – נדחה הערר של לורי שם טוב

09.07.2017 – 132 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים לכאורה שפרסמו ברשת האינטרנט בענייני שיימינג, וטרם החל דיון ענייני בראיות. פרקליטות המדינה ממשיכה "לטפטף" מידי שבוע דיסקים וקלסרים של ראיות לכמות העצומה הקיימת: 50,000 דפים כתובים, 400 דיסקים של הקלטות, ועוד דיסק 4TB של ראיות.

לצפיה / הורדת ערר לורי שם טוב בפני השופט אורי שהם בש"פ 4311/17 הקלק כאן

העוררת לורי שם טוב באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' (נאשמת מספר 1) טוענת כי טרם סופקו כל חומרי הראיות ולכן יש לשחררה ע"פ חוק המעצרים.

תשובת השופט אורי שהם:  "שעה שערר שהוגש מטעמו של הנאשם 3 בטענה דומה נדחה.  סבורני, כי כל החלטה אחרת תביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה יינתנו על ידי בית משפט זה החלטות שונות בעניינם של שני נאשמים באותו כתב אישום, מבלי שקיימת הבחנה רלוונטית ביניהם".

נימוק זה שבו משתמש אורי שהם אינו מופיע בספר החוקים אולם לא ניתן לערער על החלטתו הואיל ומדובר בשופט בית משפט עליון.

Document-page-001Document-page-002

 

ביקור בית, גמלת ילד נכה, ועדה רפואית, ערר, פרוטוקול ועדה רפואית, קצבת שירותים מיוחדים

אי-משלוח פרוטוקולים של ועדות רפואיות – מתוך דוח נת"צ 38 לשנת 2011

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) מופקד על תשלום גמלאות שונות למבוטחים הסובלים מנכויות שונות, ובהן גמלת נכות כללית, גמלת נכות מעבודה, גמלת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות. הזכאות לגמלה ושיעורה נקבעים על ידי ועדות רפואיות הבודקות את המבוטחים. לפי החוק, על החלטות הוועדה הרפואית ניתן לערער לפני ועדות ערר, ועל החלטות ועדות הערר אפשר לערער לפני בית הדין לעבודה.

הוועדות הרפואיות וועדות הערר אמורות לנהל פרוטוקול שבו יתועדו הליך הבדיקה והחלטות הוועדה. לפי נוהלי המוסד, יש לצרף להודעה הנשלחת למבוטחים בעניין החלטת הוועדה הרפואית בעניינם את פרוטוקול הוועדה, כדי שיהיו לפניהם הנתונים שעליהם התבססה ההחלטה וכן שיקולי הוועדה.

למרות הנוהל האמור התקבלו בנציבות תלונות הציבור כמה תלונות ולפיהן להודעות בדבר ההחלטות לא צורף פרוטוקול הדיון של הוועדה, ובשל כך לא היו לפני המתלוננים מלוא הנתונים שלפיהם יוכלו להחליט אם להגיש ערר על החלטת הוועדה ובאיזו עילה:

· בתלונה אחת הלינה מתלוננת כי להודעה בדבר ההחלטה לדחות את תביעת בתה לגמלת ילד נכה, ששלחה לה הוועדה הרפואית לעררים שבסניף המוסד בבני ברק, לא צורף פרוטוקול הדיון של הוועדה. התלונה נמצאה מוצדקת, ובעקבות פניית הנציבות נשלח למתלוננת הפרוטוקול המבוקש.

· בתלונה אחרת הלין מתלונן כי להחלטה שנשלחה אליו בנוגע לשלילת זכאותו לקצבת שירותים מיוחדים לא צורף דוח ביקור הבית שנערך לו ופרוטוקול הדיון שבמסגרתו קיבלה הוועדה הרפואית החלטה בעניינו.

הבירור העלה כי בניגוד להנחיות המוסד, להודעה על דחיית התביעה שסניף המוסד בנהרייה שלח למתלונן לא צורפו המסמכים האמורים. בעקבות הבירור נשלחו למתלונן המסמכים המבוקשים, ולפי פניית הנציבות נתן המוסד למתלונן ארכה להגשת הערר, באופן שמניין 90 הימים שנקצבו להגשתו יחל ביום שבו קיבל המתלונן את המסמכים ולא ביום שקיבל את החלטת הוועדה.

· בתלונה נוספת הלין מתלונן כי סניף המוסד בקריות לא שלח אליו את פרוטוקול הדיון של הוועדה הרפואית לעררים – שבמסגרתו החליטה הוועדה לדחות את תביעת בנו לגמלת ילד נכה – בצירוף החלטת הוועדה. בעקבות הבירור נשלח למתלונן הפרוטוקול המבוקש.

נציבות תלונות הציבור הפנתה את תשומת לבה של הנהלת המוסד לתלונות האמורות, והנהלת המוסד השיבה לנציבות כי נוכח החשיבות הרבה של שקיפות הטיפול במבוטחים, רואה המוסד בחומרה רבה מקרים שבהם לא נשלח פרוטוקול הוועדה למבוטחים, וכי בעקבות התלונות הוציא המוסד הוראת ריענון לכל סניפי המוסד על מנת למנוע הישנות מקרים מסוג זה.

(601998, 605112, 610099)

ועדה רפואית, ועדה רפואית לעררים, מחלקת נכות כללית, נכות רפואית, ערר, קצבת נכות כללית

ליקויים בטיפולן של ועדות רפואיות – מדו"ח שנתי 33 נציבות תלונות הציבור

התלונה

המתלוננת הגישה בפברואר 2005 לנציבות תלונות הציבור (להלן – הנציבות) תלונה על המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד). ואלה פרטי התלונה:
1. המתלוננת הגישה למוסד תביעה לתשלום קצבת נכות כללית, אך המוסד קבע כי היא לא איבדה מכושרה להשתכר ולכן אינה זכאית לקצבה. ביום 28.8.03 הגישה המתלוננת ערר על ההחלטות שהתקבלו בעניינה, הן בעניין קביעת שיעור הנכות והן בעניין אבדן הכושר להשתכר.
2. לטענת המתלוננת, על אף פניותיה החוזרות ונשנות למוסד ואף שהופיעה פעמים רבות לפני הוועדה הרפואית לעררים, מאז הגשת הערר באוגוסט 2003 ועד פנייתה לנציבות בפברואר 2005 לא הסתיים הטיפול בערר. לדבריה, עקב העיכוב בטיפול בעניינה נגרמה לה עגמת נפש רבה ומצבה הכלכלי הידרדר.

בירור התלונה

1. (א) לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קביעת הזכאות לקצבת נכות נעשית בשני שלבים; תחילה נבדק שיעור הנכות הרפואית של תובע הקצבה, ורק אם שיעור נכותו גבוה מהסף שנקבע נבחנת דרגת אי-כושרו להשתכר ונקבע אם יש לשלם לו קצבה בשל כך.
(ב) עם התחלת בירור התלונה בסניף המוסד בירושלים (להלן – הסניף) נמסר לנציבות כי ביום 23.1.05 הוועדה הרפואית לעררים (הקובעת את שיעור הנכות הרפואית) קבעה כי למתלוננת נכות רפואית בשיעור של 40%. ועדה לעררים – נכות (הקובעת את דרגת אי-הכושר להשתכר) קבעה ביום 2.3.05 שדרגת אי-כושרה להשתכר היא 60% מיום 1.1.05. לפיכך החל המוסד לשלם לה קצבת נכות ביום 1.4.05, ונשלחה לה הודעה על החלטת הוועדה לעררים ועל האפשרות לערער עליה.
2. מאחר שהנציבות סברה כי אין בהחלטה המאוחרת כדי לתקן את הפגם שבעיכוב הממושך בטיפול בערר, היא שבה וביקשה את הסברי המוסד לעיכוב. מנהלת מחלקת נכות כללית בסניף השיבה: "לצערי עקב טעות אנוש שאין באפשרותי להצדיקה, שובצה וזומנה המתלוננת לבדיקות בפני ועדות שהרכבן לא תאם את מעמדה".

להלן השתלשלות העניינים שתיארה מנהלת המחלקה:

(א) בעקבות ההחלטה לדחות את תביעתה של המתלוננת לתשלום קצבת נכות היא הוזמנה להופיע לפני ועדה רפואית לעררים ביום 2.11.03, ואחר כך זומנה לבדיקות רפואיות בימים 2.12.03 ו-3.12.03. המתלוננת זומנה להתייצב שוב לפני הוועדה ב-18.4.04 לדיון המסכם, אולם כשהתייצבה לפני הוועדה נאמר לה כי לא היה צורך בבואה.

(ב) הוועדה דנה בערר וסיכמה את הדיון ביום 18.4.04, ורק ביום 1.7.04, כשהגיע תיקה של המתלוננת למחלקת נכות כללית בסניף, התגלה שהרכב הוועדה היה פסול בשל טעות של המזכירות הרפואית של הוועדה – בין חברי הוועדה היה רק רופא אחד הכלול ברשימת הרופאים שקבע שר העבודה, במקום שניים או שלושה כנדרש בתקנות [*] . בעקבות זאת הוחלט בהתייעצות עם הלשכה המשפטית של המוסד על ביטול החלטת הוועדה, ולפיכך היה צורך לקבוע הרכב חדש לוועדה ולזמן את המתלוננת להופיע לפניו.

(ג) המתלוננת הוזמנה להופיע לפני ועדה לעררים בהרכב מתוקן ביום 22.8.04. לפי הנחיות המוסד, כשמזמנים מבוטח לבדיקה נוספת בשל שינוי בהרכב ועדה יש להבהיר את סיבת הזימון בטופס ההזמנה. סיבת הזימון לא הובהרה בהזמנה שנשלחה למתלוננת, אך היא נמסרה לבעלה בשיחת טלפון.

(ד) בעקבות הופעת המתלוננת לפני הוועדה בהרכבה המתוקן היה בכוונת הוועדה להפחית את שיעור הנכות הרפואית שנקבע למתלוננת. לפי הנחיות המוסד, לפני קבלת החלטה על הפחתת שיעור הנכות הרפואית על הוועדה לזמן את המבוטח להופיע לפניה, ולפיכך זומנה המתלוננת להופיע שוב לפני הוועדה בהרכב המתוקן ביום 17.10.04 כדי שתוכל להציג את טיעוניה נגד ההפחתה. אחד מחברי ההרכב המתוקן של הוועדה שהה בחופשה במועד שנקבע לדיון ולמרות זאת נקבע בטעות שהוא ישתתף בדיון. בהיעדרו לא הייתה הוועדה רשאית לדון בעניין המתלוננת ולפיכך לא התקיים הדיון.

(ה) ביום 23.1.05 קיימה הוועדה, בהשתתפות המתלוננת, את הדיון המסכם בדבר דרגת נכותה.

(ו) עם סיום הדיון בנכות הרפואית הועבר תיקה של המתלוננת לוועדה לעררים – נכות, וכאמור לעיל קבעה הוועדה ביום 2.3.05 שדרגת אי-כושרה להשתכר היא 60% מיום 1.1.05.

תוצאות הבירור

1. נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת.
(א) המתלוננת הוזמנה להופיע לפני ועדה שלא הייתה מוסמכת לדון בעניינה בשל הרכבה, והוועדה דנה בעניינה בלא סמכות, וכך נגרם עיכוב כפול: גם בשל ההמתנה להחלטת הוועדה וגם בשל פרק הזמן שעבר עד הגילוי שההחלטה חסרת תוקף.
(ב) המתלוננת הוזמנה לדיון המסכם של הוועדה בלא צורך.
(ג) המתלוננת הוזמנה להופיע לפני ועדה נוספת בגלל הטעות בהרכב, אך בהזמנה לא נמסרה לה סיבת הזימון הנוסף, בניגוד לקבוע בנוהלי המוסד.
(ד) המתלוננת הוזמנה להופיע לפני הוועדה אף שאחד מחבריה נעדר בשל חופשה, ועקב כך נדחה הדיון והמתלוננת נאלצה לסור למוסד פעם נוספת.
2. הנציבות הסבה את תשומת לבו של המוסד לליקויים שהתגלו בפעולתו וביקשה שיודיע לה על הצעדים שנקט למניעת ליקויים דומים.
סמנכ"ל גמלאות במוסד הודיעה לנציבות כי מדובר בצירוף נדיר של תקלות רבות בעניין מבוטח אחד, וכי למרות זאת זומן דיון עם מנהל הסניף ומנהלת מחלקת הוועדות הרפואיות כדי לוודא שבעתיד לא יתרחשו תקלות דומות.

* תקנה 19(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, קובעת כי ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, שרופא מוסמך בחר בהם מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.

ביקורת ניכויים, הודעות ביטוח לאומי, ועדת שומה, ערר

דחיית עררים על תשלום דמי ביטוח שלא לפי החוק – מדו"ח שנתי 36 של נציבות תלונות הציבור

המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) עשה ביקורת ניכויים בספרי החברה שהמתלונן משמש מנכ"ל שלה וקבע, על פי סמכותו לפי סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), כי החברה חייבת בתוספת דמי ביטוח בסך 112,201 ש"ח. בהודעה ששלח המוסד לחברה צוין כי ניתן לערער בכתב על הקביעה "תוך 30 יום מתאריך מכתב זה".
בא כוחה של החברה הגיש ערר על הקביעה, אך המוסד דחה את הערר בנימוק שהוא הוגש "לאחר שחלפו 30 יום מהיום שבו נמסרה ההודעה על הקביעה". המתלונן טען לפני המוסד כי הגיש את הערר במועד, וכי דחיית הערר על הסף אינה מוצדקת, אך פניותיו לא נשאו פרי. לפיכך ביקש כי הנציבות תורה למוסד לדון בערר.
על פי סעיף 359 לחוק, מי שחויב בתשלום תוספת דמי ביטוח לפי סעיף 358 לחוק רשאי לערור על החיוב "לפני ועדת שומה הפועלת לפי סעיף 372[* ]" (להלן – ועדת השומה), "תוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה". בעקבות פניית הנציבות הודיעה הלשכה המשפטית במוסד לנציבות כי תוקן המכתב שנשלח למבוטחים באופן שהובהר בו כי מניין הימים הקבוע בסעיף 359 לחוק יחל במועד מסירת המכתב ולא במועד המצוין על המכתב.
אשר למתלונן, אף שלטענת המוסד הלה הגיש את הערר יותר משלושים יום לאחר המועד שבו נמסר לו המכתב, הוחלט לפנים משורת הדין לראות אותו כאילו הוגש במועד, אולם לגופו של עניין דין הערר להידחות.
הנציבות ביקשה לוודא כי הערר הובא לפני ועדת השומה, כנדרש בסעיף 359 לחוק, ובתגובה על כך הודיע המוסד כי טרם הוקמו ועדות שומה, ולמעשה אין גוף שלפניו

אפשר להשיג על סכום דמי הביטוח. לדברי המוסד, בהיעדר ועדות, מוקפאים הליכי גביית חובות בכל המקרים שבהם הוגש ערר על קביעת דמי ביטוח שנעשתה לפי סעיף 358, ולכן החברה אינה נדרשת בשלב זה לשלם את תוספת דמי הביטוח.
סמנכ"ל מינהל הגבייה והביטוח במוסד הודיע לנציבות כי המוסד אינו מוכן לפעול להקמת ועדות השומה, וכי בכוונתו לפעול לשינוי החוק בעניין ולהקמת מנגנון ערר חלופי.
הנציבות קבעה כי התלונה מוצדקת, וכי המוסד פעל שלא כחוק בעניינו של המתלונן:
במכתב ששלח לחברה ובו קבע את סכום דמי הביטוח שתשלם נאמר כי ניתן לערער בכתב על הקביעה בתוך 30 יום מתאריך המכתב, ואילו לפי החוק ניתן להגיש ערר בתוך 30 ימים מיום מסירת המכתב, ובהתאם לכך דחה המוסד את הערר על הסף. רק בעקבות התערבות הנציבות קבעה הלשכה המשפטית של המוסד כי יש לדון בערר.
נוסף על כך, המוסד לא נקט את הפעולות הנדרשות להקמת ועדות שומה כנדרש על פי החוק. הודעת המוסד כי בכוונתו לפעול לשינוי החוק אין בה כדי לתקן את המחדל של אי-הקמת ועדות השומה כמתחייב על פי החוק.
הנציבות עוקבת אחר יישום הוראות החוק.
(תלונה 387865)

* בסעיף נקבע, בין השאר, כי ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת שומה, והיא תקבע, לפי בקשת החייב בתשלום דמי ביטוח, את סכום דמי הביטוח שעליו לשלם.