בית המשפט העליון, חזרה על הסכמה לראיות לכאורה, כללי, לורי שם טוב, עוזי פוגלמן, ערר, ערר פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
מודעות פרסומת
בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

15.10.2018 – לורי שם טוב הגישה הבוקר ערר לבית המשפט העליון בש"פ 7235/18 . להלן קטע מהערר:

העוררת מתכבדת להגיש בזאת ערר על החלטת כב' השופט הימן מבית המשפט המחוזי בת"א מתאריך 03.10.2018 בתיק מ"ת 14280-04-17 אשר בה דחה כבוד השופט הימן וכן בקשת העוררת לחזור בה מהסכמה לכאורה תחת לחץ לראיות לכאורה, לעיין לראשונה בעילת המעצר, לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולעיין מחדש בקביעות המסוכנות.

העוררת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה לחזור בה מהסכמה לראיות לכאורה, אשר נתנה תחת לחץ של בית המשפט והסנגור על מנת לנדב לבית המשפט הסכמה מאולצת ללא תמורה, בתאריך 10/9/2017, ולעיין מחדש בהחלטת המעצר עד תום ההליכים בהתחשב בכך שהעוררת כופרת בראיות לכאורה, בחלוף הזמן מאז הדיונים בראיות לכאורה, בכרסומים בראיות לכאורה שנתגלו באופן כללי ובפרט בקבילות הצווים שבאמצעותם אספה המשטרה ראיות, ובמסוכנות. יודגש שלגבי בדיקת בית המשפט את עילת המעצר והראיות לכאורה לא התקיימה בדיקה קודמת, וזוהי בקשה לבדיקה ראשונית. מאחר ובית המשפט כן קבע קביעות קודמות לגבי מסוכנות, הרי שרק לגבי כך מדובר בעיון מחדש.

כמו כן ביקשה העוררת להוסיף טיעונים שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא טען בדיון הראשון (10.9.2017) כגון אכיפה סלקטיבית, ביקורת פוליטית, וכן שהעונש הצפוי לא יהיה יותר משנתיים. פסקי דין שניתנו או נתגלו מאז ההחלטה הקודמת פועלים לטובתה של העוררת.

לפיכך מתבקש בית המשפט העליון לקבוע שטעה בית המשפט קמא בכך שלא התיר לעוררת לחזור בה מהסכמתה הלכאורית לראיות לכאורה, טעה בהחלטתו שהסכמה לראיות לכאורה מחייבת את העוררת ללא יכולת לסגת ממנה, וכן טעה בית המשפט קמא בכך שלא הסכים לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולבדוק טענות שקיימות חולשות משמעותיות באיכות הראיות לכאורה, שהראיות אינן מקימות עילת מעצר (בפרט כשמדובר בחופש ביקורת על בתי המשפט עצמם, והזרוע הארוכה שלהם, עובדות סוציאליות).

טעה בית המשפט קמא בכך שסירב לדון בטענת העוררת כי הלכת זאדה פוגעת בנאשמים באופן אנוש, שכן הלכה זו מאפשרת חממה לסיפורי בדים, זכ"דים מגמתיים, מסמכים ספקולטיביים, ומסמכים חסרי פשר שאותם אפשר להציג באופן מסוף ולהשיג מעצר עד תום ההליכים. הגיעה העת שבית המשפט יאמץ את דעת המיעוט של השופטת דורנר בהלכת זאדה ויבדוק אן הראיות בעלות משקל של מעבר לספק סביר, ולא סתם ראיות גולמיות ומגמתיות.

כמו כן טעה בית המשפט בהערכת המסוכנות כשמדובר בעברות החוסות תחת חופש הביטוי, והנזק היחיד הנטען הוא נזק לשם טוב, לכאורה. בדיון הראשוני בית המשפט לא שקל נסיבות אישיות כי אלה לא הוצגו בפניו מחמת אי מוכנותו של הסנגור מטעם הסנגוריה.

הליך החקירה בעניינה של העוררת טרם מעצרה ובתקופת מעצר הימים לקוי ביסודו הואיל ונעשה ללא ביקורת שיפוטית הולמת. כל הצווים שמהם הופקו תוצרים וראיות לכאורה, לקויים. נראה כי השופטים המעורבים בחתימה על צווי בתקופת החקירה הסמויה שימשו סניף של התביעה וחתמו כחותמת גומי. כך גם קבע נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית מבלי שהיושב/ת על כס השיפוט בדק/ה על מה הוא חותם.

העוררת טוענת כי לא ניתן לייצר עילת מעצר סטטוטורית בגין שימוש במקלדת. מקלדת אינה שקולה לנשק חם או נזק גוף. נזק לשם טוב מקומו בבית משפט אזרחי, ואין עילת מעצר שכזו שלשם שמירה על שלום הציבור עוצרים את מי שמביע ביקורת פוליטית באמצעות שימוש במקלדת נגד המשטר ועושי דברו. מי שייצר את עילת המעצר בגין עבירות פרסום וביטוי היה כבוד השופט סולברג ביום ה 5 למעצר לפני 20 חודש, והוא עשה זאת בדרך של הטלת רפש בעוררת, הטרדתה המינית בפומבי, החפצתה, והכל באמצעות פתגם מספר משלי הממשיל את העוררת לזונה מופקרת ששפתיה נוטפות דבש, מסתובבת עם חרב דו כיוונית ונועצת את חרבה בגברים פתאים. כאשר שופט עליון מפליג בדמיונו לעולמות התנ"ך, ידיהם של שופטי המחוזי כבולות לאותו פתגם תנכ"י, וגם הם מחויבים לראותה כזונה אפיקורסית ופתיינית.

עוד יצוין שהעוררת עצורה 20 חודשים ולמעשה משלמת מקדמה על חשבון העונש. העוררת הביאה בפני כבוד השופט הימן רשימת גזרי דין המראים כי לא צפוי לה עונש של יותר משנתיים, כך שהיא עתידה להיות יצורה יותר מהעונש שתקבל. בית המשפט קמא לגלג על טענה זו וקבע כי זו השערה.

בנוסף, הסנגוריה נטשה את העוררת והודיעה על הפסקת ייצוג. היות והעוררת נשארה ללא ייצוג, לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר וחובה לשחרר אותה, שהרי היא עצורה כאשר לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר. הסנגור הציבורי הזדרז ומינה לעוררת סנגוריות חדשות מבלי שביקשה זאת, רק כדי להבטיח שניתן יהיה להטיל מאסר על העוררת. מכך ברור שהסנגוריה משתפת פעולה עם התביעה ושל בית המשפט.

ערר לורי שם טוב
לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות
חדשות, מעצר עד תום ההליכים, עוזי פוגלמן, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

צבי זר לחלופת מעצר, ומעצר עד תום ההליכים עקב פרסומים "מעוררי שאט נפש"

פרקליטות מוסיפה קריטריונים למעצר עד תום ההליכים30.11.2017 – 9 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בבתי כלא עקב פרסומים מעוררי שאט נפש שלכאורה פרסמו באינטרנט. תחילת משפטם לא נראה באופק. כב' השופט פוגלמן בית המשפט העליון החליט לאפשר חלופת מעצר לנאשם מספר 3 בפרשה המואשם בפרסומים מעוררי שאט נפש. האם יש לעצור אדם עד תום ההליכים בשל "פרסומים מעוררי שאט נפש"?

מתוך דף פייסבוק , Moti Eran Ariel-Levi‎‏ , 30.11.2017

שחרור עו"ד צבי ממעצר לחלופת מעצר, החלטת השופט פוגלמן מאתמול:
————————————————————————————

לצפיה / הורדת ההחלטה בש"פ 9132/17 מה-  29.11.2017 הקלק כאן 

למרות שבשורה התחתונה נתנה החלטה לאפשר לצבי זר חלופת מעצר בצורה של מעצר בית (ומרבית האנשים כידוע מתעניינים רק בשורה התחתונה ולא ממש מתעמקים באמירות שיש בפסה"ד), אני עדיין סבור כי מדובר בהחלטה בעייתית ומסוכנת ביותר שפוגעת בזכויות אדם ובעלת השפעת רוחב הרסנית לעתיד ואנמק.

לצורך קיום מעצר עד תום ההליכים צריכים להתקיים שלושה תנאים (באופן מצטבר ולא די שרק תנאי אחד יתקיים).

1. קיום ראיות לכאורה (וקיום ניצוץ ראייתי מקדמי יותר לצורך מעצר ביניים).
2. עילת מעצר.
3. היעדר חלופות מעצר.

החלטת השופט פוגלמן קובעת כי מתקיימים התנאי הראשון והשני אולם התנאי השלישי לא מתקיים ולכן יש לאפשר חלופת מעצר לעו"ד צבי זר.

לצורך הדיון אני מוכן להניח כי קיימות ראיות לכאורה (התנאי הראשון) בעניינו של צבי זר וכי התביעה הצליחה להוכיח זאת.

אשר לעניין עילת המעצר (התנאי השני):

עילת מעצר מוגדרת בסעיף 21 לחוק המעצרים כרשימת עבירות כמו עבירות שדינן מאסר עולם, עבירות בטחון, סמים מסוכנים, אלימות קשה, או עבירות אלמ"ב. עבירות אלו מקימות חזקת מסוכנות המוגדרות חזקת מסוכנות סטטוטורית.

בנוסף לרשימת העבירות המנויות לעיל קיימות עילות מעצר נוספת המוגדרות כך:

"קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת"

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

אשר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, אין כל חולק וגם התביעה לא טוענת זו, כי הנאשם (זר) מואשם בעבירות המנויות לעיל. אין גם כל טענה כי הנאשם צפוי לשבש הליכי משפט או לפגוע בראיות וכיוצ"ב ומכל מקום טענה זו לא הוכחה. מדוע אפוא נקבע כי קיימת עילת מעצר כנגד עו"ד צבי זר??

מסתבר שפוגלמן קבע כי העבירות בהם מואשמים הנאשמים מקיימות את האמור בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים:

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

לשיטת פוגלמן הפרסומים הרבים "המעוררים שאט נפש" נעשו בצורה שיטתית ורצופה ועל כן מקיימים חזקת מסוכנות של פגיעה בבטחונו של אדם (ראוי לציין כי גם פוגלמן עצמו הרגיש לא נוח עם החלטתו וטרח לציין כי מדובר בעילת מעצר (עילת מסוכנות) פחותה.

הרחבה זו של רשימת העבירות המהוות עילת מסוכנות הגם שעבירות אלו לא מנויות בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הנה הרחבה מסוכנת. בעבר רחוק הורחבה עילות המעצר ע"י ביהמ"ש העליון מספר פעמים וכך למשל עבירות רכוש שיטתיות עשויות לקיים מעצר עד תום ההליכים בשל עילת מסוכנות.

הגם כי ניתן אולי להבין כי עבירות רכוש שיטתיות עשויות לפגוע בבטחון הציבור או האדם (וגם זה בספק) הרי בכל הכבוד, הקביעה כי פרסומים "מעוררי שאט נפש" ככל שיהיו אינם יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיסכנו את בטחונו של אדם.

זוהי קביעה מסוכנת ובעייתית ביותר שתאפשר בעתיד לעצור נאשמים עד תום ההליכים בשל עבירות פרסום באינטרנט ומהווה נגיסה משמעותית בזכויות אדם במדינת ישראל. אני גם סבור כי החלטת פוגלמן נוגדת אמנות בינלאומיות לזכויות אדם שמדינת ישראל חתומה עליהן אם כי לא ממש בדקתי זאת.

עו"ד צבי זר אמור היה להיות משוחרר ממעצר עד תום ההליכים ללא תנאים מגבילים וללא חלופות מעצר ולא היה כל צורך לדרוש ממנו חלופות מעצר ובטח שלא לדון בטיבן של חלופות אלה. עו"ד צבי זר לא היה אמור גם להפקיד ערבויות עצמיות וערבויות צד ג' בסכומי עתק.

קביעת פוגלמן מסוכנת ובעייתית ויש לבקר אותה בחריפות. מצופה מאגודות ועמותות לזכויות אדם לפעול בעניין זה כמיטב יכולתן.

החלטת השופט עוזי פוגלמן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

 

 

חדשות, חלופת מעצר, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, ערר פרשת הבלוגרים, פרקליטות, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

ערר חלופת מעצר: לורי שם טוב בית משפט עליון 22.11.2017

22.11.2017 – דיון ערר לחלופת מעצר לורי שם טוב בפני כב' השופטת ברון בית המשפט העליון.
במהלך הדיון קיבלנו עדויות על התנהגות גסה של סוהרי שב"ס נגד העצירה שם טוב: כליאה בחדר המתנה כשהיא אזוקה, וכן פציעה שנגרמה לה ברגל עקב שבס.
בדיון סוכם בין כב' השופטת ברון לעו"ד רבינוביץ' בא כוחה של שם טוב כי הערר ידחה, והשופטת תמליץ בפרוטוקול על הגשת חלופת מעצר חדשה לשם טוב שתאושר ע"י קצין המבחן.

לורי שם טוב ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים של יחידת נחשון שירות בתי הסוהר) כשהיא אזוקה בידיים וברגליים ומעדה עקב המדרגה בגבוה של הרכב. כתוצאה מכך נחבלה ברגל.
פרקליטות המדינה ממשיכה באמירות הפתטיות, כן לדוגמא טענה פרקליטות המדינה כי אין לשחרר את שם טוב למעצר בית כי איימה שתפרסם נגד שווטרים, נשאלת השאלה האם ראוי לכלוא אדם במעצר עד תום ההליכים מחשש שיפרסם נגד שוטרים?

איור, איורים, איורים לשון הרע, בית המשפט העליון, הארכת מעצר, הטרדה מינית, הסתה, חדשות, לשון הרע, מעצר עיתונאים, נעם סולברג, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

האם שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית?

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השתלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב?

סולברג אינו מציג תימוכין לפסוק הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ויציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

אורי שהם, חדשות, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים, צבי זר

ערר צבי זר להקדמת דיון מעצר תסקיר ק. מבחן בפני אורי שהם 03.10.2017

03.11.2017 – שופט בית המשפט העליון אורי שהם, דחה את הערר שהגיש צבי זר לעניין הקדמת מועד הדיון בתסקיר מבחן בעניינו, אך רמז לשופט הימן בסעיף 4 להחלטה, כי מוטב שיקדים את הדיון לעניין תסקיר המבחן של צבי זר, לחול המועד סוכות.

שהם נימק החלטתו כי "אין מקום, כפי שביקשו באי כוח העורר, לקיים דיונים נפרדים, דבר שימנע מבית המשפט לראות את התמונה הכוללת…"

אורי שהם, חדשות, מוטי לייבל, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים, צבי זר

פרשת הבלוגרים: 169 יום במעצר – נדחה ערר מוטי לייבל בפני כב' השופט אורי שהם – 16.08.2017

16.08.2017 – החלטת כב' השופט אורי שהם בעניין ערר שהגיש מוטי לייבל על מעצרו הממושך כ- 6 חודשים ללא שהחל דיון ענייני בראיות נגדו.

לצפיה / הורדת החלטת הערר של מוטי לייבל הקלק כאן

את תגובת כב' שופט העליון אורי ניתן לתמצת בציטוט (סעיף 8): "עניינו של העורר דומה, גם אם לא זהה, לזה של הנאשם 3, הגם שמוסכם כי האשמות המיוחסות לנאשמת 1 חמורות יותר. לפיכך, אמת המידה, לצורך דיון והכרעה בבקשה דנן, תתבסס על ההחלטה שניתנה בהקשרו של הנאשם 3 (בש"פ 4410/17 זר נ' מדינת ישראל ( 21.6.2017 ) (להלן: עניין זר)). בהיעדר הבחנה של ממש בין העורר לבין הנאשם 3, אינני רואה טעם מבורר ליתן החלטות סותרות, במסגרת כתב אישום זה". כלומר כב' השופט הימן מפנה לנימוקים להחלטת כב' השופט דנצינגר בעניינו של זר.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006