חיים קליר, חנה לפין, ערכאת ערעור, ערעור גלגול שלישי, צבי זילברטל, תביעה נגד פסיכיאטר

ההורים שילמו, הפסיכיאטר התרשל והרוויח – מאמר מאת עו"ד חיים קליר

ההורים שילמו, הפסיכיאטר התרשל והרוויח , עו"ד חיים קליר , ינואר 2015 , ynet

פסיכיאטר העניק טיפול רשלני לאישה וגרם לה נזק נפשי כבד. עקב כך נדרש לשלם פיצוי של 350 אלף שקל, אך ביהמ"ש לא חייב אותו בהחזר תשלום התרופות היקרות שהורה לה לרכוש – כי מי ששילם עבורן היו הורי האישה ולא היא עצמה. נשמע הגיוני? כך מאבד הציבור את האמון בביהמ"ש העליון

פסיכיאטר עלום שם טיפל באישה פגועת נפש משך תשע שנים. הטיפול היה רשלני. הרופא רשם תרופות לא מתאימות. גם המינונים היו לקויים. כך קבעה השופטת חנה לפין הראל מבית משפט השלום בחיפה. מדוע הפסיכיאטר נותר עלום שם? כי בית המשפט הורה להסתיר את שמו. אולי כדי לא לפגוע בכבודו. אולי כדי לא לגרוע מפרנסתו. לעולם לא נדע מדוע.

מכל מקום, השופטת לפין הראל פסקה כי לאישה נגרמו נזקים נפשיים כתוצאה מהטיפול הרשלני. השופטת הטילה על הרופא לפצות את האישה בסכום של 350,000 שקל עבור "עוגמת נפש, הפסד הנאה מהחיים ופגיעה באוטונומיה". קרוב לוודאי כי סכום זה ישולם על ידי חברת הביטוח של הרופא.

האישה ביקשה מהשופטת לחייב את הפסיכיאטר להשיב את הכספים שקיבל עבור הטיפולים הכושלים וכן לשלם עבור התרופות היקרות אותן צרכה לשווא במשך השנים הארוכות. זה לא מגיע לך, פסקה השופטת, מי ששילם עבור הטיפולים והתרופות היו ההורים שלך. לך לא נגרם כל חיסרון כיס.

האם יש בתוצאה זו היגיון או צדק? בוודאי שלא. תארו לעצמכם ששופט יפטור יצרן מלהחזיר לכם את תמורתו של מוצר פגום רק משום שלא אתם שילמתם עבורו אלא הוריכם.

הקורא הנבון יאמר זו בדיחה. אבל בתחום הביטוח והנזיקין בתי המשפט דשו ודשו בשאלה זו. תילי תילים של הלכות סותרות נכתבו עליה. לבסוף נתקבלה ההלכה שסוכמה בפשטות ובחדות על ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס: "המזיק (או חברת הביטוח של המזיק) אינם יכולים 'להרוויח' מכך שבני משפחה מסייעים לנכה בלא תמורה".

צודקת, אבל את "בגלגול שלישי"

נחזור כעת למקרה הטראגי של האישה פגועת הנפש. הפסיכיאטר ערער על פסק הדין של בית משפט השלום שהכריז עליו רשלן. האישה ערערה על סכום הפיצויים המקפח שנפסק לה באותו פסק דין. שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה דחו את שני הערעורים.

האישה לא ויתרה. היא פנתה לבית המשפט העליון וביקשה רשות לערער על העובדה שבתי המשפט, השלום והמחוזי הגיעו ל"תוצאה מקפחת באופן קיצוני". העובדה שההורים מימנו את הטיפולים הכושלים ותרופות השווא, כך טענה בפני השופט צבי זילברטל, לא צריכה לפטור את הרופא הרשלן מחובתו להשיב את עלותם.

ראה החלטת השופט צבי זילברטל

ומה ענה השופט זילברטל? השופט קבע כי האישה צודקת. כאשר בן משפחה מסייע בתשלום לחולה או סועד אותו, הוא מבקש להיטיב עם בן משפחתו מתוך הרגשת חובה מוסרית. הוא לא חפץ להיטיב עם המזיק או עם חברת הביטוח של המזיק. "הלכה זו משקפת את המדיניות המשפטית לפיה אין לאפשר למזיק "להרוויח" מטובת ההנאה שניתנה על ידי המיטיב לנכה".

יש שופטים בירושלים, שמחה האישה. אלא שמיד הבינה כי שמחתה מוקדמת מידי. אכן, פסק השופט זילברטל, הרופא הרשלן חייב להשיב לך את הוצאות הטיפולים והתרופות אבל את נמצאת פה "בגלגול שלישי" לאחר שתי ערכאות, שלום ומחוזי. כאשר אדם מגיע אלינו בגלגול שלישי, גם אם הוא צודק, הוא לא מקבל את מה שמגיע לו אלא אם פנייתו אלינו "מעלה שאלה שיש לה היבט כללי המשתרע מעבר לעניינם של בעלי הדין עצמם".

אי אמון של הציבור במערכת המשפט

לסיכום, אמר לאישה, אין ספק שהשופטים בערכאות הקודמות טעו וקיפחו אותך, אבל זה עניינך האישי. לכן את לא תקבלי דבר.

בכל זאת טרחתי וכתבתי ניתוח יפה של הסוגיה, ביקשה החולה לדבר על ליבו של השופט, סימן שראית כאן משהו החורג מהעניין הלא חשוב שלי.

זה נכון הודה השופט, אבל עשיתי זאת "רק כדי להעמיד הלכה על מכונה" לא כדי לעשות צדק במקרה הספציפי שלך.

בקיצור, גם השופט זילברטל שילח את האישה פגועת הנפש לביתה בלא כלום ואפילו חייב אותה בהוצאות משפט בסך של 2,500 שקל למרות שצדקה לגופו של עניין.

ואני מבקש ברשותכם לפנות אל לבם של שופטינו בבחינת את אשר יאהב יוכיח. אין לכם מושג כמה פסק דין שכזה מעורר זעם ואי אמון בציבור הרחב. לא רק בקרב ציבור הנכים והמבוטחים. טייקוני הביטוח אמנם צוחקים כל הדרך אל הבנק עם כספה של האישה האומללה, אבל גם הם מבינים כי הם זכו מן ההפקר. הם לא מעריכים את מי שהביא לזכייתם.

מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם חברות הביטוח פנו אליכם בגלגול שלישי ושם תיקנתם עוול ספציפי שנגרם לחברת הביטוח למרות שלא היה בעוול כל "היבט כללי". כך לדוגמא, לבקשת אחת מחברות הביטוח, החזרתם לבית משפט השלום דיון בעניינו של מבוטח שעסקו נשרף בטענה שנגרם לכלל "אי צדק דיוני".

העובדה שהמבוטח זכה בדין לאחר שש שנות התדיינות בשתי ערכאות קודמות ובינתיים פרנסתו חרבה עליו, לא הובאה בחשבון בבואכם לתקן את העוול הדיוני הספציפי של חברת הביטוח.

מודעות פרסומת
בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, דנה מרשק מרום, לשכת הרווחה אלעד, סחר בילדים, עינב נגר, ערכאת ערעור

שופטת דנה מרשק מרום – דרכי רמיה לסחר בילדים

שופטת דנה מרשק מרום - התנהגותה מדיפה סחר בילדי משפחות מוחלשות

אוקטובר 2014 – שלמה המלך עליו השלום היה אומר "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי טו, ד) והכוונה: לשון שמרפאת בדבריה את כאבי הנפש של הזולת דומה לעץ חיים, המציל את השומע ממוות נפשי או התאבדות; אולם סילוף ועיוות במילים או בטון הדיבור עלול לשבור את רוחו של השומע ולדכא אותו, כמו עץ הנשבר ברוח חזקה.

ובימינו הפכו בתי משפט לנוער על ערכאותיהן מכבסת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים אשר רשויות הרווחה נקרו בדרכם. דברי התרעלה של העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה אלעד מצאו את דרכן אל פסק הדין של שופטת המחוזי דנה מרשק מרום. ומה מועילות מילות חיצי הרעל  העובדות סוציאליות למשפחה, או שמא תאוות בצע ושוחד הוא ההסבר לחוסר ההיגיון בהתנהגות בית המשפט ורשויות הרווחה.

ענ"א 57203-09-14 – מדובר בערכאת ערעור בפני השופטת דנה מרשק מרום על בדיקות פסיכולוגיות הנכפים על הורים קשי יום ע"י לשכת הרווחה אלעד ולא ילדיהם יסחרו במוסדות הרווחה המופרטים, משפחות אומנה ועוד. לשכת הרווחה אלעד במקום לתת יד ברוח טובה להורים הם כופים עליהם אבחונים וטיפולים משפילים וחסרי תועלת וזאת כדי לסחור בילדים במוסדות הרווחה, וע"י כך ינותבו המשאבים לכיסם פסיכולוגים, מכוני מסוגלות, מוסדות מופרטים ועוד תוך שהם משאירים משפחה מפורקת.

בפסק הדין נוקטת השופטת מרשק בדמגוגי ודברי תרעלה בעיקר נגד ההורים ואינה מתייחסת לשלמות המשפחה שזהו הדבר הראשון במעלה לטובת הילדים.

להלן דרכי הרמיה של השופטת דנה מרשק מרום לסחר בילדים:

1. טשטוש האבחנה בין עובדות לדעות ודיווחים  – בסעיף 5 כותבת מרשק: "ב.כ המערערים כלל לא פירט או התייחס למסכת העובדות….על כן הרקע העובדתי אשר יפורט להלן…". ובהמשך בסעיף 6 כותבת מרשק: "הדיווחים הראשונים הגיעו מבית הספר…. בדיווחים אלו נמסר… בחודש אפריל 2011 התקבל דווח…". מרשק המשיכה במסכת ה"דיווחים" עד סעיף 11 ועוד. עובדתית הגיעו דיווחים אך לא ציינה מרשק כי הדיווחים אומתו או שהמדווחים עומתו עם ההורים ובא כוחם. יוצא אפוא כי פסק הדין של מרשק אינו מבוסס על תשתית ראייתית או עובדתית כלשהי אלא אוסף גיבובי הבלים ודברי בלע סלקטיבים של פקידת הסעד.

2. טשטוש אהבת ההורים לילדיהם כדי לבזות את ההורים – מרשק כותבת בסעיף 15: "מהחלטת בית משפט קמא… עולה כי ההורים עברו להתגורר בסמוך לקטינים, דבר אשר הקשה על התנהלות המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה" – הרי ברור שההורים החרדים לילדיהם ואוהבים אותם יהיו קרובים אליהם, מדוע אם כן לשונה של מרשק מרעילה נגד ההורים בעוד שהתנהגות משפחות האומנה הנה חוסר סובלנות וסבלנות אשר מטיל ספק ליכולתן לשמש אומנה, ומעלה תהיות לכוונותם. מרשק משרה תפיסה של סחר בילדים באומנה, יוצרת אוירת הפקרות לגורל ילדים שנלקחו מהוריהם בכפייה. התנהגותה של מרשק מהווה קרקע פוריה לעשיית כסף קל והרס משפחות תוך הפקרת ילדים ללא פיקוח.

3. מרשק מטייחת התעללות הרווחה והאומנה בילדים – לאחר שגוננה על רשלנות ועצלות משפחות האומנה ממשיכה מרשק ומטייחת את מצבם הריגשי הקשה של הילדים באומנה וכך כותבת מרשק בסעיף 15: "… המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה. בנוסף האבחונים אשר נערכו לקטינות ר' ונ' העלו מצב רגשי קשה…". וברור ששתי קטינות אשר נתלשו בפתאומיות מביתם ומשפחתם והופרדו מהוריהם וביניהן לא יהיו במצב רגשי קשה?, מדובר בהתנהלות מופקרת של לשכת הרווחה אלעד ושופטת הנוער שרון הלוי שבמקום לסייע למשפחה, תלשו ממנה בברוטליות את ילדיה לסחור בהם במוסדות הרווחה המופרטים. מרשק משיתה מדיניות טיוח הסחר בילדים תוך האשמת ההורים בכל מצב עניין. מדובר בהנהגות מכוערת ושטחית של השופטת דנה מרשק מרום אשר פוגעת באיכות ואמון בבית המשפט.

4. טיוח כשלון אנשי מקצוע מטעם הרווחה –  מרשק מטייחת כשלון אנשי מקצוע בסיוע למשפחה ומפסק הדין ניתן להבין כי מדובר בחבורת פקידים קצרי רוח נכשלים. מרשק מנסה להפיל את אשמת הכשלון על המשפחה האומללה. כן לדוגמא בסעיף 15 כותבת מרשק: "כן צוין כי שילוב הסומכת לא צלח על רקע התנגדות המערערת וכן בשל שינוי מקום המגורים". מרשק בדרך רמיה מאשימה את המשפחה בשינוי מקום מגוריה שגרם לכשלון "עבודת הסומכת". מרשק כרגיל אינה רושמת את תגובת המשפחה.

מרשק ממשיכה ומשחירה את ההורים בכל דבר ועניין מבלי לציין ולו בפעם אחת התייחסותם. ואולם מתוכן הדברים עולה התנהלות רשלנית ופרועה של לשכת הרווחה אלעד ובית משפט לנוער פתח תקווה שופטת שרון הלוי, שתלשו בפתאומיות ילדים מביתם ומשפחתם, הפרידו ביניהם והפקירו אותם במוסדות מופרטים ואין מושיע.

התנהגותה של השופטת דנה מרשק מרום מדיפה ריח סחר בילדים תוך פגיעה באמון מערכת המשפט תוך סילוף עובדות, וטיוח מחדלי משרד הרווחה ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות. מדנה מרשק מרום משיתה בהתנהגותה נורמות פסולות ולמעשה מייתרת את הערכאות השיפוטיות על החלטות הרווחה, שכן פסק הדין כולו נראה כמו אוסף הבלים בצורת "דיווחים" ו"חוות דעת" שעל פיהם סובלת משפחה מנזקים כלכליים פיסיים ונפשיים.

שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים
פלייליסט – טיפול והשגחה במשפחות אומנה


ביטול פסק דין, בית משפט לענייני משפחה, בן ציון ברגר, הליך הוכחות, ערכאת ערעור

שופט בן ציון ברגר – בית משפט לענייני משפחה חיפה – פסק דין ללא הליך הוכחות בניגוד לחוק

בן ציון ברגר - פעל ללא סמכות לשלול מבעל דין את הזכות שהוקנתה לו בחוק לנהל הליך הוכחות

ספטמבר 2011 – עמש xxx-09-11 מדובר בערעור על פסק דין שנתן השופט בן ציון ברגר בית משפט לענייני משפחה חיפה מבלי שהתקיים הליך הוכחות.
 מדובר בתביעת מזונות של קטין הנמצא במשמורת האב נגד אימו. השופט בן ציון ברגר דחה בקשת באת כוח הקטין להוכחות וקבע כי אינו רואה צורך לקיים ישיבת הוכחות לצורך בירור התביעה. בן ציון ברגר ביקש מהצדדים להגיש סיכומים מסמכים רלוונטיים (תלושי שכר, חשבונות בנק, הוצאות הקטין …). הצדדים הגישו סיכומים ובית המשפט קבע פסק הדין מבלי שניתנה למי מהצדדים לחקור את השני ולעמתו עם המסמכים שצורפו.

שופטת בית משפט מחוזי לערעורים יעל וילנר קבעה:

 "תקנה 150 לתקנות סדר דין אזרחי קובעת כי 'נסתיים הקדם משפט יקבע תאריך לדיון', מכאן שלבית המשפט אין סמכות לשלול מבעל דין את הזכות שהוקנתה לו בחוק לנהל הליך הוכחות. על בית המשפט לקבוע במסגרת קדם המשפט את תאריך דיון ההוכחות ואופן הגשת הראיות. הדברים נכונים במיוחד שעה שבעל הדין עומד על זכותו לקיים הליך הוכחות כפי שארע במקרה שלפנינו. מכאן שבית המשפט קמא לא היה מוסמך לשלול מהמערער את זכותו לנהל הוכחות.

אשר על כן אין מנוס מביטול פסק דינו של בית משפט קמא והחזרת התיק לבית משפט קמא…"

להלן קטעים מהחלטת בית משפט מחוזי לערעורים

אליקים רובינשטיין, בית משפט עליון, הסדרי ראיה, חוות דעת מומחה, משוא פנים, ערכאת ערעור, תיוג

השופט אליקים רובינשטיין, חוות דעת "מקצועיות" ומרעילות ומשוא פנים בהליכי גירושין

מרץ 2014 בע"מ 2355/14 – מדובר בערעור אב ישראלי יהודי עובד ונורמטיבי נגד גרושתו הרוצה לשוב עם שני ילדיהם לארץ מוצאה אנגליה. השניים נפגשו בהונג קונג; לעת ההיא היתה האמא חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אמה, ועלו ארצה. לזוג שני ילדים, בת ילידת 2007 ובן יליד 2008. לימים התגיירה האמא בישראל, והצדדים נישאו שוב כדת משה וישראל בשלהי שנת 2009.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את הערעור ואיפשר החלטות בית משפט לענייני משפחה המתירות לאמא לשוב לאנגליה ארץ מוצאה עם שני הילדים. בית משפט קמא הורה, כי ייקבעו הסדרים לקיום קשר טלפוני וחזותי עמם. כן נקבע, כי האמא תגיע לישראל לפחות פעמיים בשנה, והיא תשא במימון הטיסות, בתנאי שההאב יפרע את חיוביו למזונות, שאחרת יישא הוא בהוצאות הללו. עד להגירת האמא עם הקטינים יתקיימו הסדרי ראייה במרכז קשר תחת פיקוח. הושתו על המבקש הוצאות בגובה 70,000 ₪.


אליקים רובינשטיין לא הסתפק בשבר הקשה שפקד את המשפחה המפורקת וציטט חוות דעת מכפישות ומרעילות ללא שום ביסוס אובייקטיבי נגד האבא.
אליקים רובינשטיין כתב נגד האבא (סעיף ד): "עולה מחוות הדעת, כי שיפוט המציאות של המבקש לקוי, הוא בעל אישיות פרנואידית… עלול להוות סיכון פיסי למשיבה ולקטינים", עם הכפשות כל כך קשות ומרעילות נגד האב מדוע לא הציג אליקים רובינשטיין תמיכה ראייתית להכפשותיו לדוגמא אשפוז פסיכיאטרי כלשהי בעברו והסיבות, או הרשעה פלילית, או חבלות בקטינים או באמא עקב התוקפנות לכאורה שמתייג רובינשטיין את האב.

אליקים רובינשטיין משקר נגד האב וכותב (סעיף ד)  "אינו משתף פעולה עם גורמי המקצוע", הרי האב נפגש עם בעלי המקצוע של רשויות הרווחה ואף סופג מהם הכפשות מרעילות ללא בסיס ראייתי, מדוע מסלף אליקים רובינשטיין וכותב כי האב אינו משתף פעולה.

אליקים רובנשטיין מרעיל נגד האב בדרך דמגוגית וכותב (סעיף ב): "המבקש הוא יהודי ולעת ההיא היתה המשיבה חסרת דת. ביום 18.8.06 נישאו באנגליה, שם מתגוררת אם המשיבה, ועלו ארצה" – האב מעולם לא עלה ארצה או ירד מהארץ הוא מאז ומתמיד אזרח ישראלי. חזרתה של האמא עם הילדים לארץ מוצאה מכנה אליקים רובינשטיין "הגירה", הרי זוהי ארץ מוצאה, ביתה, שם גרים כל משפחתה, למעשה היא אזרחית בריטניה, מדוע מציג רובינשטיין את האבא כ"עולה" לארץ בעוד היה מאז ומעולם ישראלי, ואת האמא כ"מהגרת" לאנגליה בעוד היא אזרחית בריטית לכל דבר?

אליקים רובינשטיין נוקט באופן סדרתי בהכפשות מרעילות נגד האבא חסרות בסיס בדרך רמיה, עורמה ודמגוגיה.

התנהגותו של השופט אליקים רובינשטיין מדיפה ריח משוא פנים ורמיה. אליקים רובינשטיין משיט בהתנהגותו נורמות פסולות, שנאה ואיבה וחוסר אמון של הציבור במערכת המשפט. רובינשטיין במעמדו והתנהגותו ביזה את הרשות השופטת.

קישורים:

 ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה  – יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" – פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר…
הוצאת ילד מהבית, טיוח, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, ערכאת ערעור, פנימייה, רונית וינגרטן, רמיה

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין



קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, יהושוע גייפמן, ערכאת ערעור

יהושוע גייפמן – שופט בית משפט מחוזי

 שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון – יוני 2013 – תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה – מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד…

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו…

הוצאת ילד מהבית, טיוח, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, ערכאת ערעור, פנימייה, רונית וינגרטן, רמיה

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….