ד"ר אילן זמיר, הומאופטיה, חדשות, עמותת מגן לזכויות אנוש

ד"ר אילן זמיר: טיפול בסימפטומים פסיכיאטריים באמצעות הומאופטיה

 15.09.2017 – תערוכת בריאות הנפש = זכויות אדם? וייצמן 4 תל אביב בית אסיה בחסות עמותת מגן זכויות אנוש.

ד"ר אילן זמיר טוען כי לפסיכיאטריה אין יכולת לרפא אנשים הסובלים מתסמינים פסיכיאטריים, הפסיכיאטריה אולי מקלה, או מטשטשת אך אינה מרפאה. ההומאופטיה לעומת זאת מרפאה את התסמינים הפסיכיאטריים.

 

חדשות, עמותת מגן זכויות אנוש, עמותת מגן לזכויות אנוש, פסיכיאטריה, תערוכה

תמונות נוספות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

חדשות, עמותת מגן לזכויות אנוש, פסיכיאטריה, תערוכה

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תמונות מתערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" – בית אסיה וייצמן 4 תל אביב 15.09.2017

תערוכה בינלאומית, תיעודית ונוקבת אודות השפעתה של הפסיכיאטריה על כל תחום של חיינו, המסיירת כבר 10 שנים ברחבי העולם, ב-17 שפות. בישראל כבר ביקרו בתערוכה מעל 50,000 איש. בתערוכה מוצגים, בין היתר, 20 לוחות תצוגה ותשעה מסכי וידיאו עם סרטונים הממחישים את ההיבטים השנויים במחלוקת של מקרי התעללות והפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש כיום.

אטנט, הפרעת קשב ריכוז, יהודה קורן, עמותת מגן לזכויות אנוש, קובלנה נגד נוירולוג, ריטלין

הוגשו קובלנות כנגד שני נויירולוגים בנוגע לרישום ריטלין לקטין

אטנט

דצמבר 2016 – רוקח, תושב השפלה, הגיש קובלנות לרשויות כנגד שני נוירולוגים בטענה לטיפול בלתי הולם בבנו. האב, שהינו רוקח במקצועו, התנגד שבנו יעבור אבחון לקשב וריכוז ובמיוחד שלא ייטול ריטלין. כיון שהאם תמכה באבחון, הנושא הגיע לבית המשפט, וזה פסק שייעשה אבחון ללא ריטלין.

לטענת האב המתלונן, הנוירולוג המאבחן הפר את הוראת בית המשפט וביצע אבחון עם ריטלין, ולמרות שהממצאים לא היה חד משמעיים, כפי שהנוירולוג בעצמו הודה בפני האב, מסר לאמו של הילד מרשם לריטלין. בהשפעת הריטלין הובהל הילד באותו ערב למוקד חירום כאשר הוא סובל מקור בראש, עייפות, כאבי בטן ונימול בידיים וברגליים.

האב נפגש עם הנוירולוג וזה הודה בפניו שהילד אינו זקוק לריטלין ושרשם אותו רק בלחץ המשפחה. לטענת האב הוא גם סיפק מרשם נוסף למרות שידע על תופעות הלוואי שהילד סבל מהן עוד במהלך הבדיקה.

לאחר שהאם העתיקה את מגוריה מהעיר שבה גרו, עבר הילד לטיפולו של נוירולוג אחר. זה המשיך לתת לילד ריטלין למרות שידע על התנגדות האב, ואף החליף אותו בתרופה אחרת בשם אטנט. בקובלנתו מסתמך האב על אזהרה המופיעה בעלון האטנט בלשון זו: "אין להשתמש בתכשיר אם אתה סובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט". לטענתו, על פי סיכום ביקור אצל רופא המשפחה "הילד סובל מפחדים לא רציונאליים, ופחד מוות, התקפי בכי, ודאגות למשפחה המורחבת". לטענת האב מתן אטנט במקרה כזה הינו טיפול בלתי הולם הגובל ברשלנות. עוד הוא מצטט מעלון התרופה כי היא עלולה לגרום להתפתחות בעיות פסיכיאטריות אצל כלל החולים, כולל הפרעות התנהגות וחשיבה, התפתחות מחלה דו קטבית, תוקפנות, עוינות והופעת תופעות פסיכוטיות (כגון שמיעת קולות או מאניה.)

הקובלנות הוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי לאור הסיכונים ותופעות הלוואי שבמתן ריטלין יש לתקן תקנות שלא יתירו לרשום אותו במקרים קלים או בינוניים, אלא אך ורק במקרים חריפים במיוחד.

לפרטים נוספים:
יהודה קורן
דובר
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
0523350928

DSM, אבחון פסיכיאטרי, הונאות הפסיכיאטריה, עמותת מגן לזכויות אנוש, ריטלין

על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות פרק 9

21 ביולי 2014 – מהי באמת "הפרעת קשב וריכוז"? מה למעשה עושים לילד כשנותנים לו ריטלין? מהו המדריך האיבחוני שנכתב עבור תינוקות וזאטוטים בגילאים 0-3?
צפה בפרק 9 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".

טיפול פסיכיאטרי לאסירים, יהודה קורן, עמותת מגן לזכויות אנוש, פסיכיאטרי בית כלא, תלונה נגד פסיכיאטר

"שלושה אסירים התאבדו באגף שלי ב-2014, רבים נוספים ניסו"

11.12.2016  – "שלושה אסירים התאבדו באגף שלי ב-2014, רבים נוספים ניסו"

כך מעיד אסיר משוחרר בתלונות לרשויות שהגיש כנגד שני פסיכיאטרים מהשב"ס

לאחרונה נחשפו בתקשורת נתונים קשים על התנהלות פוגענית כלפי מאושפזים במחלקות הפסיכיאטריות הסגורות, הרחוקות מעיני הציבור וכלי התקשורת.

משתי תלונות, שהוגשו השבוע לרשויות על ידי אסיר משוחרר כנגד שני פסיכיאטרים שטיפלו בו בהיותו בכלא, מתעורר חשש, שגם בבתי הכלא נדרש פיקוח חיצוני על ההתנהלות הפסיכיאטרית כלפי אסירים לאור תוצאות טרגיות, שהציבור וכלי התקשורת לרוב אינם חשופים אליהם.

בתלונות, שהוגשו בסיוע מתנדבי עמותת "מגן לזכויות אנוש", מספר הצעיר כי עקב התנהגות סרבנית חייבו אותו לראות פסיכיאטר. הפסיכיאטר נתן לו שילוב של שלוש תרופות במינונים שמסתבר שהיו גבוהים במיוחד. כאשר התריע על סחרחורות, דיכאונות, התקפי זעם, התקפי חרדה ומחשבות אבדניות נאמר לו בכל פעם על ידי הפסיכיאטר להמשיך ליטול את התרופות באותו מינון גבוה. דוגמה לרשום בעלון של אחת התרופות שקיבל:

"יש להקפיד לפנות לרופא לאחר 2-4 שבועות, כיון שהטיפול נועד לתקופות זמן קצרות בלבד. השימוש בתכשיר עלול להעלות את הסיכון למחשבות והתנהגויות אבדניות. שימוש ממושך עלול לגרום לתלות." בספטמבר 2014, שנה לאחר תחילת נטילת התרופות הללו, ולאחר ששלושה אסירים התאבדו באותו אגף ועוד רבים ניסו וכשלו, ניסה גם הצעיר להתאבד. בעקבות האירוע, זינק הטיפול שקיבל למינון קיצוני של 12 כדורים פסיכיאטריים ביום שדרדרו מאד את מצבו, והפכו אותו לשבר כלי עד היום.

יהודה קורן, דובר "מגן לזכויות אנוש" אומר שגם לאסירים מגיעה הסכמה מדעת לגבי טיפול שהם מקבלים, שפירושה הסבר ברור לגבי ההשלכות והסיכונים שיכולים לקרות בעקבות השימוש בתרופות פסיכיאטריות בכלל ובתרופות המסוימות בפרט. בנוסף, החשיבות של מעקב פסיכיאטרי הינה להבחין בין קשיי המטופל לבין תופעות הלוואי שהתרופות גורמות לו, ולהתאים את המינון בהתאם לכך, כדי לא להזיק.

כאשר פסיכיאטרים נותנים מינונים בלתי סבירים, ומתעלמים מתלונות המטופל על תופעות הלוואי של התרופות, במידה שגורמת לו ולרבים באותו אגף למעשים אבדניים, נדרשת חקירה דחופה גם ברמה הארצית בחשד למדיניות פוגענית ולהתנהלות רשלנית ופוגענית של פסיכיאטרים כלפי אסירים בשירות בתי הסוהר.

למידע נוסף:
יהודה קורן,
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928

אבחון דידקטי, הפרעת קשב ריכוז, טיפול סוציאלי, סמים פסיכיאטריים לילדים, עמותת מגן לזכויות אנוש, פקידת סעד

מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!

מקור – אתר עמותת מגן זכויות אנוש
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!  ,   5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?

לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.

מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').

כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).

אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.

טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.

נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).

ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.