איתמר לוין, אלימות עובדים סוציאליים, לורי שם טוב, עיריית תל אביב

עובדות סוציאליות מנסות לסתום פיות המבקרים אותן

"עובדות סוציאליות מנסות לסתום פיות", איתמר לוין , news1 , 13.19.2016

כתב הגנה מוטי לייבל , לורי שם טוב – תגובה לתביעת עיריית תל אביב

לורי שם-טוב ומוטי לייבל בכתב הגנה לתביעת עובדות סוציאליות בעיריית תל אביב: הן עצמן משתמשות בתקשורת לצרכיהן ואף דאגו לפרסום נרחב של תביעתן

▪ ▪ ▪
תביעת לשון הרע שהגישו עובדות סוציאליות בעיריית תל אביב היא ניסיון להשתמש בהליכי משפט כדי לסתום פיות ולמנוע ביקורת. כך טוענים העיתונאים והפעילים החברתיים לורי שם-טוב ומוטי לייבל, בכתב הגנה שהגישו (יום ה', 13.10.16) לבית משפט השלום בתל אביב.

התביעה עוסקת בשורה של פרסומים אינטרנטיים שלטענת התובעות הכפישו אותן. שם-טוב ולייבל טוענים בתגובה, כי אין כל הוכחה שיש להם קשר כלשהו לפרסומים אלו, ולפיכך הם מבקשים מהשופט משה סובל למחוק על הסף את התביעה. עוד הם טוענים, כי התובעות עצמן עושות שימוש בתקשורת כדי לנסות ולהשפיע על בית המשפט, ובמסגרת זו דאגו לפרסום נרחב של התביעה.

לדברי שם-טוב ולייבל, כעיתונאים אין הם יוצרים את המציאות אלא מדווחים עליה. לטענתם, התובעות פועלות להאדיר את עצמן בתקשורת, אך ממהרות לתבוע כאשר באותה תקשורת עצמה מתפרסם דבר-מה שאינו לרוחן. עוד נטען, כי התובעות מבקשות מגוגל ופייסבוק – הנתבעות אף הן – להסיר פרסומים מכפישים, אך מדובר בסעדים כוללניים שלא ניתן להעניק להן. טענת הגנה נוספת היא, שהתביעה הוגשה בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים בנוגע לתביעות דיבה של רשויות מקומיות.

עוד נטען בכתב ההגנה, כי לתובעות אין שם טוב, הן מנתקות ילדים מהוריהן בצורה פסולה ובית המשפט אינו מעביר את החלטותיהן תחת שבט ביקורתו אלא סומך עליהן בעיניים עצומות. בכתב התביעה מועלות טענות בוטות ומתלהמות, נאמר, והטענות העובדתיות של התובעות מוכחשות לגופן.

העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב מתעדים שחרור שני ילדים ממכלאת שבתאי לוי של משרד הרווחה

"עובדות סוציאליות מנסות לסתום פיות", איתמר לוין , news1 , 13.19.2016

אגרת אכיפה, דוד שפירא, מי אביבים, עיריית תל אביב, תביעה יצוגית, תובענה ייצוגית

מי אביבים ועיריית תל אביב גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום

מרץ 2015 -מאת: עו"ד דוד שפירא אתר "פסק דין" –  תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה וחברת המים שלה התקבלו, ונקבע כי הן גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. הן חויבו להחזיר את הכסף לתושבים. 

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

עדי ליבוביץ, תושב ת"א, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מעיריית ת"א ומחברת המים שלה "מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור "אגרת אכיפה". כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב גם ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דוח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.

ליבוביץ הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.

התובע טען, כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע עפ"י הרף המירבי שבתקנות המיסים (גביה) (שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקלים), אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף, כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל – שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.

לשיטת התובע, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן הן משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסויימת.

הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.

הנתבעות טענו כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן "הוצאות ישירות" שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה כולל שכר הפקידים נע בין 30 ל-45 שקלים, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.

הנתבעות הוסיפו, כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסויימים. לבסוף, הנתבעות הפנו להנחיית היועמ"ש, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.

שכר הפקידים לא נחשב

השופטת יהודית שיצר ציינה, כי פקודת המיסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות שהוצאו" בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.

לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11.5.2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.

בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים ערירים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק".

המשיבות חויבו לשלם 250,000 שקל לתובע המייצג ו-750,000 שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40,000 שקל.

ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר

* עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.

** הכותב לא ייצג בתיק.

אנשים עם מוגבלויות, ארין הלל מזרחי, דו"ח חניה, לשכת הרווחה תל אביב, ניצולי שואה, נכה, עיריית תל אביב, קשיש

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.


"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".

בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".

העיריה עיקלה את חשבון הבנק וקצבת הזקנה של ניצול שואה
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט".

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה – תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה – ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו…

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

ילדים פליטים, לשכת הרווחה תל אביב, מדיניות משרד הרווחה, סחר בילדים, עיריית תל אביב, תחקיר

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב

יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.


גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.

לתחקיר המלא הקלק על התמונות …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים:

לשכת הרווחה תל אביב, מדיניות משרד הרווחה, מינהל שירותים חברתיים תל אביב, עיריית תל אביב, פלייליסט, תל אביב

פלייליסט – פשעי לשכת הרווחה תל אביב

פלייליסט – הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב – גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע
.

.
קישורים:

התעללות, חד הורית, לשכת הרווחה תל אביב, מדיניות משרד הרווחה, עיריית תל אביב

לשכת הרווחה ת"א מתעללת אינטנסיבית במשפחה חד הורית דרת רחוב

הכתבה שנה בלי תקווה: אם ובנותיה גרות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה , nrg – מאי 2011 – יובל גורן – אם וארבע בנותיה מתגוררות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה בתל אביב. האם שנקלעה למצוקה כלכלית טוענת שאינה מקבלת עזרה. בעירייה מדגישים: אנו מלווים את המשפחה באופן צמוד. בינתיים, לילדות אין בית.
בשכונת התקווה בתל אביב, מרחק מאות מטרים בודדים מהמרכזים העירוניים הקהילתיים "דוהל" ו"בית דני", מתגוררת כבר קרוב לשנה דינה (שם בדוי) עם ארבע מבנותיה הקטינות, באוהל.
את חלק מהלילות מעבירות הילדות, בנות 8, 9.5 ,11.5 ו-6 בבית סבתן שנמצא בקרבת מקום, אולם לאור הצפיפות בבית הסבתא, חוזרות הילדות אל אימן, לאוהל.
.


.
עד לפני שנה חיה דינה וילדיה יחד עם בעלה בדירה קטנה בשכונה, אולם המצב הכלכלי הקשה אליו הגיעו הביא לפירוק המשפחה. המראה סביב האוהל קשה. בקבוקים עם מי ברז המשמשים לשטיפת הפנים ורחיצת שיניים בבוקר, בגדי הילדות וחפציהן האישיים הספורים מוחזקים בארגזי קרטון מרופטים.

לפני מספר חודשים, מספרת דינה, לאחר שרשויות הרווחה גילו כי היא מתגוררת במקום עם ארבע בנותיה, הודיעו לה כי יפעלו להעברתן לפנימיות ברחבי הארץ. "אמרתי להם שאני לא אתן לזה לקרות, ומאז אני מנסה שהילדות ישנו אצל אמא שלי. יש לי שבעה ילדים, בחיים לא האמנתי שאגיע למצב הזה. היום, כל מה שנותר לי לחיות עבורו זה הילדות".

על ספרי לימוד אין מה לדבר, והילדות הולכות לבית הספר הסמוך אולם לעיתים קרובות מתעקשות להישאר עם אימן, ובמכולת החוב הולך וגודל.

קישורים:

הונאות משרד הרווחה, מדיניות משרד הרווחה, עושק, עיריית תל אביב, קשיש, שביתת עובדים סוציאליים

מדיניות רשויות הרווחה – עושק וגזל קשישים וילדים למימון תוספות שכר עובדים סוציאליים

שר הרווחה משה כחלוןאפריל 2011 – "הסדר החברתי" של העובדים הסוציאליים – עושק קשישים וילדים תחת חסותם למימון תוספות לשכרם.

בעוד חצי שר הרווחה משה כחלון מצהיר הצהרות יחצניות כי "יסייע" לקשישים ניצולי שואה בתרופות, מתברר כי משרדו עושק וגוזל קשישים וילדים בחסות הרווחה על מנת לממן תוספת שכר לעובדים סוציאליים.
.

.
קישורים: