ורדה שטיינברג, כללי, עיריית ירושלים, פייסבוק ורדה שטיינברג

קצינת ביקור סדיר עיריית ירושלים

פברואר 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק ורדה שטיינברג ברכה על קצינת ביקור סדיר עיריית ירושלים

השמיים הם הגבול …
עכשיו בשיחה מול בת שבע יהושוע
קצינת ביקור סדיר בעירית ירושלים
(שיחה מוקלטת תעלה בהמשך )
כפי הנראה רגילה בת שבע לאיים על הורים
ומיתוך הרגל
העזה לאיים גם עלי.
בת שבע הצהירה כי תבדוק את מצב הגעתם הסדירה של ילדיי לבית הספר מול קצינת ביקור סדיר בעיר מודיעין ?!
ואני התקשרתי כדי לשנות מועד פגישה מתוקף תפקידי כעו"ד מייצגת
לאור האמור לעיל, ביקשתי שלפגישה אשר נקבעה בעניינה של הלקוחה שלי יצטרף יועמ"ש עירית ירושלים על מנת לקבל הסבר לאיומים שקיבלתי מבת שבע עובדת עירית ירושלים וכדי שלא תרשה לעצמה להמשיך ולחרוג מסמכותה אני תקווה שזה יאלץ אותה לנהוג על פי דין
ושעירית ירושלים תדע ותבין שתביעות השתקה על חשבון משלם המסים מעודדות עובדים להתנהג בדרך פסולה. ובניגוד לדין …
המציאות עולה על כל דמיון וזה סופי .

ת1

אודל שולמית אמבש, חדשות, חוק הנוער, חוק הנוער טיפול והשגחה, יוסי נקר, לשכת הרווחה ירושלים, עיריית ירושלים, פייסבוק יוסי נקר, פשעים נגד האנושות

עיריית ירושלים מאיימת להפעיל סעיף חיסיון חוק הנוער נגד עו"ד גם כאשר הנער אינו בחיים

יוני 2018 – אחד ממאפייני מדיניות משרד הרווחה הוא החיסיון על דרכי פעולתם ובעיקר כאשר נדובר במחדל או רשלנות מצידם. דוגמא לכך הוא פרשת רצח הנערה בת ה- 15 באחריותם אודל שולמית אמבש.
גם לאחר מותה של אודל ז"ל מאיימים רשויות הרווחה על מי שמפרסם אודות אודל בתואנה כי חל איסור בשל חוק הנוער. אלא שחוק הנוער חל על חיים ולא על מתים.
מדובר במדיניות אלימה תוקפנית אשר אינה מוכנה לסבול ידיעת הציבור או הביקורת הציבורית על מעשיה. אודל ז"ל נרצחה עקב תקיפה מערכתית נגדה ומשפחתה באמצעות פקידות סעד, מאבחנים מטעמם ובתי משפט המוציאים צווים כחותמת גומי. גורמי הרווחה ממשיכים במדיניותם התוקפנית גם נגד עיתונאים ובאי כוחם על המשפחות החושפים את הפרשה לציבור.
להלן מכתב איומים מעיריית ירושלים נגד עו"ד יוסי נקר ב.כ. המשפחה על פרסום הפרשה.

 

א1

א2

ת1
סטטוס פייסבוק יוסי נקר 19.06.2018
דיור מוגן, הנחת בתשלום ארנונה, התעללות בחוסים, לשכת הרווחה ירושלים, מעון יום, עיריית ירושלים

עיריית ירושלים עיקלה חשבונות של חוסים במעון משכורת 800 שקלים בחודש

האטימות של לשכת הרווחה ירושלים מול ההתעללות הבירוקרטית של העירייה בחוסים חסרי ישע
בכיכר ספרא החליטו לעקל חשבונות בנק של חוסים במערכי דיור מוגן, שמפעילות עמותות שונות בעיר. הסיבה: החלטה לבטל את הפטור מארנונה שניתן לעמותות הללו. מדובר בחוסים שמרוויחים כ־800 שקל בחודש. העירייה: בוחנים איך נוכל לסייע להם

בגלל חוב ארנונה: עיריית ירושלים עיקלה חשבונות בנק של חוסים במערכי דיור מוגן שמפעילות עמותות בעיר. בעמותות טוענים שמדובר בצעד אכזרי, שכן מדובר בחוסים מוגבלים שעובדים במערך התעסוקה שמפעילות העמותות ומשתכרים משכורת חודשית של 800 שקל בחודש בלבד. בתחילת השבוע הם החליטו לצאת למאבק נגד מדיניות העירייה ולהקים מולה מחאה המונית.

למאבק חברו עמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים), עמותת 'עלי שיח' שמפעילה מערך דיור לאנשים שסובלים מלקות שכלית והתפתחותית, עמותת 'שיח סוד' לקידום החינוך החרדי וכן העמותות אלווין ואקי"ם שמקדמות מערכי חינוך למוגבלים.

חלק מהחוסים. עיקול ממשכורות מגוחכות (צילום: שלומי כהן)
חלק מהחוסים. עיקול ממשכורות מגוחכות (צילום: שלומי כהן)

חובות ענק

עד שנת 2009 נהנו העמותות מפטור מלא מתשלום ארנונה עבור הדירות שהן מפעילות בעיר ומשכנות בהן חוסים. הדירות מנוהלות בפיקוח העמותות ומדריכים מיוחדים מלווים את החוסים ומקנים להם כלים שיאפשרו להם לנהל אורח חיים כמה שיותר עצמאי בתוך הקהילה.

לפני שש שנים שינתה העירייה את מדיניותה והחלה לדרוש מהעמותות תשלומי ארנונה עבור הדירות שבהן מתגוררים החוסים. לדברי סמנכ"ל 'שיח סוד' יוסף ברסקי, אילו כל אחד מהחוסים היה גר בבית הוריו, הם היו זכאים לפטור של 80 אחוז לפחות מתשלום הארנונה בגלל הלקות השכלית או ההתפתחותית של הבן או הבת.

"החוק פוטר מתשלום ארנונה את מה שמוגדר 'מעון יום'. באה אלינו העירייה ואמרה, אתם לא מפעילים מעונות יום – אתם מפעילים מעונות, והחוק אינו פוטר מעונות מתשלום ארנונה", אומר אחד הבכירים בעמותת 'שיח סוד'. "התוצאה היא כמעט מכת מוות לעמותות קטנות כמונו, שמתקיימות מתמיכות ממשלתיות".

כתוצאה מהשינוי במדיניות העירייה החלו העמותות לצבור חובות בגלל אי תשלום הארנונה עבור הדירות שהן מפעילות, והחובות הללו ותופחים מיום ליום בשל הצטברות של ריבית והצמדות. עמותת שק"ל, למשל, צברה כבר חוב של ארבעה מיליוני שקלים, 'שיח סוד' חייבת חצי מיליון שקל ו'עלי שיח' נושאת גיבנת כספית של כשלושה מיליוני שקלים.

לדברי סגן מנהל מערך הדיור בשק"ל מלאכי בעדני, מדובר בסכומים כבדים מאוד עבור עמותה שממומנת בעיקר מתקציבי ביטוח לאומי, משרד הרווחה וקצת תרומות. "החוב הנוראי הזה עלול בסופו של דבר לגרום לנו לקצץ במתן שירותים לחוסים, שכן אנחנו מתחזקים את הדירות ומממנים את כל הוצאות הדיירים, כמו חשמל, מים, אוכל והסעות למרכזי התעסוקה", הוא מסביר.

גם בכיר בעמותת 'שיח סוד' טוען שהחוב שהצטבר לעירייה עלול לפגוע בחוסים. "המשאבים שלנו מצומצמים וגם אנחנו מתקיימים מתמיכות ומהקצבות של משרדי ממשלה", הוא אומר.

מרוויחים 800 שקל

עמותת שק"ל מפעילה בירושלים 70 דירות שבהן מתגוררים 280 חוסים הסובלים מלקות שכלית ומאוטיזם. 'עלי שיח' מחזיקה בעיר 47 דירות שבהן היא משכנת 245 דיירים, שמרביתם סובלים מלקות שכלית והתפתחותית. ב־30 הדירות של 'שיח סוד' בבירה גרים כ־ 220 דיירים.

אולם בעירייה לא הסתפקו בהפסקת מתן הפטורים מארנונה לדירות ולאחרונה גילו שק"ל ועלי שיח שבעקבות החובות עוקל כספם המועט של כמה מהחוסים. "העירייה עיקלה חשבונות בנק של חוסים באחת הדירות", מספר בעדני. "מדובר בחוסה שבחשבון הבנק שלו היו פחות מ־2,000 שקלים והוא משתכר 830 שקל בחודש במרכז התעסוקה שאנחנו מפעילים".

גם ברסקי מ'עלי שיח' טוען שחשבונות בנק של חוסים בדירות שהעמותה מפעילה עוקלו עקב אי תשלום חובות הארנונה. "הייתי פשוט בשוק כשנודע לי שהעירייה עיקלה חשבונות בנק של חוסים", הוא אומר. העמותה שלו מפעילה מרכז תעסוקה בשכונת רוממה, שם עוסקים החוסים בהכנת אריזות ועובדים מ־8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים ומשתכרים כ־800 שקל בחודש.

בתחילת השבוע החליטו נציגי העמותות להיאבק נגד המדיניות החדשה. הם פנו להנהלת העירייה והזהירו שבכוונתם לפנות לערכאות ולצאת למאבק מתוקשר. בינתיים החליטה העירייה להקפיא את ההליכים שהחלו נגד העמותות עד לבירור הנושא.

בעמותות טוענים שהקפאת הליכים לחודש ימים הוא "בבחינת אקמול" והחלו לגבש תוכנית פעולה. בעדני: "העירייה לא תרד מהגב שלנו אם לא נפעל באופן נחרץ. ההססנות לא הובילה אותנו לשום מקום".

ההחלטה שקיבלו העמותות היא שאם בתוך חודש העירייה לא תחליט להעניק להן פטורים מארנונה על המעונות, כפי שהיה עד שנת 2009, כל החוסים, שלוקים בנכויות שונות, בעיקר שכליות והתפתחותיות, יבואו לכיכר ספרא ויעוררו מחאה שהציבור יתקשה להתמודד איתה.

העירייה: "אנו מעניקים הנחות מארנונה לנכסים של העמותות שיש בהם פעילות כגון מעון יום, מפעל מוגן וכדומה, בהתאם לחוק ולהנחיות משרד הפנים. החוק לא מאפשר לעירייה להעניק הנחות בארנונה לדירות שמשמשות עמותות למגורים, ועל כן אנו בוחנים את הנושא מול העמותות ומול משרד הפנים כדי לבחון איך נוכל לסייע להן".

עיריית ירושלים עיקלה חשבונות של חוסים משכורת 800 שקלים בחודש , ציפי מלכוב , mynet , 26.07.2015

הגיחון, חברת הגיחון, חיוב דירה שכורה, עיריית ירושלים

הגיחון – דרישה לתשלום אגרות מים ממי שלא צרך אותם בפועל – מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור 38 פורסם מרץ 2012

חברת הגיחון בע"מ – דרישה לתשלום אגרות מים ממי שלא צרך אותם בפועל

בנציבות התקבלו כמה תלונות שבהן הלינו מתלוננים על כך שחברת הגיחון בע"מ, תאגיד הביוב והמים של ירושלים (להלן – הגיחון או התאגיד) דרש מהם לשלם חוב בגין צריכת מים בנכס אף שהם לא התגוררו בנכס בפרק הזמן שבגינו נוצר החוב. להלן תיאורן של שתיים מהתלונות:

1. מתלוננת הלינה על כך שהגיחון דרש ממנה לשלם חוב בגין צריכת מים בדירה עד יולי 2009 אף שלטענתה מיולי 2005 היא אינה מתגוררת בדירה.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת התגוררה בדירה בשכירות מיולי 2003 ועד יולי 2005 וכשהסתיימה השכירות היא הודיעה על כך לעיריית ירושלים אך לא לגיחון. עקב כך היא הייתה רשומה בגיחון כמחזיקה בדירה עד דצמבר 2009.

עוד העלה הבירור כי בעת שהמתלוננת שכרה את הדירה האחריות לענייני המים בירושלים כבר הייתה בידי הגיחון, אך עדיין נשמרה זיקה בין העירייה ובין הגיחון, ומחזיקי הנכסים בעיר דיווחו לעירייה בלבד על תחילת חזקה בנכס או על הפסקתה הן לעניין תשלומי הארנונה והן לעניין תשלומי אגרות המים. משנת 2004 המחזיקים היו אמורים לדווח לגיחון על חזקה או על הפסקת חזקה בנכס לעניין תשלום אגרות מים.

המתלוננת טענה כי בעת ששכרה את הדירה היא הודיעה על כך לעירייה ועקב כך חשבונות הארנונה והמים הוסבו על שמה. ביולי 2005, כשעזבה את הדירה, היא דיווחה על כך לעירייה וסברה כי הדיווח יחול גם על חשבונות המים.

הן הגיחון והן עיריית ירושלים לא המציאו לנציבות ראיות המעידות על כך שהובא לידיעת צרכני המים בירושלים שעליהם לדווח לגיחון על הפסקת החזקה בנכס.

הנציבות בפנייתה לגיחון, עמדה על כך שמרישומי העירייה עולה כי המתלוננת לא התגוררה בדירה לאחר יולי 2005 ולכאורה בעת שהודיעה לעירייה על עזיבת הדירה

היה לה יסוד סביר להניח כי די בהודעה זו כדי להפסיק גם את החיוב באגרות המים. בנסיבות אלה, מן הראוי שהגיחון לא יחייב את המתלוננת לשלם עבור מים שנצרכו בדירה בתקופה שהיא לא התגוררה בה, בייחוד לנוכח העובדה שלפי פסיקת בתי המשפט רק מי שהחזיק בדירה וצרך את המים בפועל חייב לשלם את אגרות המים[1].

בעקבות זאת הודיע הגיחון לנציבות כי העביר את חשבונות המים על שם הדיירים שהתגוררו בדירה לאחר שהמתלוננת עזבה אותה.

2. בדצמבר 2010 הלין מתלונן על כך שהגיחון דורש ממנו לשלם חוב בסך של כ-5,000 ש"ח בגין אי-תשלום עבור צריכת מים בחודשים אוקטובר 2006 – מרץ 2008 בדירה שבבעלותו, אף שבפרק זמן זה התגורר שוכר בדירה. לטענתו, בעת שהתבצעו חילופי מחזיקים בדירה הוא הודיע על כך לכל הרשויות הרלוונטיות (לרבות הגיחון), אך כבר אין ברשותו העתקים של ההודעות ששלח.

הגיחון טען כי לא דווח לו על חילופי מחזיקים בדירה, ומכיוון שהמתלונן היה רשום אצלו כמחזיק בתקופה הרלוונטית עליו לשלם את החוב.

בתגובה על האמור לעיל המציא המתלונן לנציבות חוזה שכירות מהתקופה שעליה נסבה התלונה, ולפיו באותה תקופה התגורר השוכר בדירה. הוא הוסיף וטען כי הגיחון ידע כבר בשנת 2008 כי בנכס מתגורר שוכר, שכן הגיחון הגיע עם השוכר להסדר תשלומים בהוראות קבע לכיסוי החוב, וככל הנראה רק לאחר שלא כובדו הוראות הקבע פנה הגיחון אל המתלונן בדרישה לתשלום החוב.

הנציבות פנתה לגיחון והטעימה כי גם אם מסיבה כלשהי לא בוצעו חילופי מחזיקים ברישומי התאגיד, נודע לגיחון עוד בשנת 2008 כי אדם אחר שכר את הנכס בתקופת החוב והוא אף החל לפעול לגבייתו מהשוכר. זאת ועוד, לטענת המתלונן הגיחון לא שלח אליו הודעות בעניין החוב, ולכן לא היה באפשרותו לדעת כי לא בוצע שינוי מחזיקים בדירה.

בעקבות פניית הנציבות הסב הגיחון את החוב על שם השוכר שגר בדירה.

(511430, 513541)

[1] ראו למשל: ע"א (תל-אביב) 1982/97 כהן צדוק נ' עיריית תל אביב-יפו, תקדין.

הומלס, חסרי דיור, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה, ניצולי שואה, עיריית ירושלים

מחדלי לשכת הרווחה ירושלים – כבר שבוע: ניצולת שואה ובנה ישנים ברחוב בירושלים

שר הרווחה משה כחלון - משרד הרווחה מסייע ב'תחום אחריותו' בלבד
שר הרוווחה והשירותים החברתיים – משה כחלון

מחדלי לשכת הרווחה ירושלים – הכתבה כבר שבוע: ניצולת שואה ובנה ישנים ברחוב בירושלים
ניצולת השואה אדית וארגה ובנה דוד, שברחו לאחרונה מגרמניה לישראל, ישנים ברחובות ירושלים כבר שבוע: "חשבנו שפה בארץ יעזרו לנו, אבל נשארנו לבד"

מאיה הורודניצ'אנו | 1/4/2012

אדית וארגה (68), ניצולת אושוויץ, ובנה דוד (38), הגיעו לארץ לפני כחודשיים. בשבוע האחרון הם מסתובבים ברחובות העיר, וסוחבים איתם עגלה ובה כל רכושם.

אדית וארגה

אדית וארגה צילום: פלאש 90

וארגה עלתה לארץ מגרמניה בשנות השבעים וחיה בארץ עם בעלה בטרם נולד בנה. לאחר כשנתיים הם החליטו לחזור לגרמניה, ושם נולד בנה דוד. לאחר מכן היא ובעלה התגרשו. "בשנת 1989 אבא שלו התגייר פתאום. הוא עבר לגור בערד, אבל הוא לא רוצה שום קשר איתנו", מספרת וארגה.

מסמכים שווארגה נושאת עמה לכל מקום מעידים על סיפור חיים קשה. באחד המסמכים המתורגמים מפורטת עדותה על האירועים שפקדו אותם בשנתיים האחרונות ששהו בגרמניה. על פי העדות, בנה דוד היה מורה בבית ספר תיכון, אך מדינת בוואריה אסרה אליו לעסוק בהוראה והוא הוכנס ל"רשימה השחורה" – לטענת וארגה, ללא כל סיבה.

וארגה העידה כי בשל האיסור שהוטל עליו דוד לא הורשה לעבוד כמורה בכל רחבי המדינה, וניתן לו צו איסור לעסוק במקצועו ללא הגבלת זמן. הוא עבר לעבוד כמורה מחליף במינכן, שם לא חל האיסור, אך לדבריה גם שם התעוררו בעיות שונות. הוא ובית הספר הגישו זה נגד זה כמה תביעות, ובסופו של דבר הוא הוגדר כבלתי כשיר לעבודה. אך תביעתו לגמלה נדחתה.

מכאן ואילך העניינים רק הידרדרו, ווארגה לא מצליחה לעצור את הדמעות כשהיא מספרת על כך: "דוד אושפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית סגורה. הוא עבר שם טיפולים קשים, כמו שוק חשמלי, ומאז איבד חלק מזיכרונו", היא מעידה. לדבריה, רק לאחר ששהה כחודש בבית החולים אפשרו לה להוציא משם את בנה, והוא נהפך ל"גרוטאה אנושית". מיד לאחר מכן היא נאסרה לחמישה חודשים בשל העלבת שופט.

נשארנו לבד

"היינו מוכרחים לברוח מגרמניה כדי שלא יאשפזו אותו שוב", מספרת וארגה. "חשבנו שבגלל ההיסטוריה נקבל פה בארץ עזרה. לפני שהגענו לפה עברנו דרך בודפשט, כי פחדתי שאם נקנה כרטיס טיסה בגרמניה לא יתנו לנו לעזוב. קנינו שם כרטיס וטסנו לארץ".

לדבריה, משדה התעופה נסעו היא ובנה ישירות למשרד הקליטה בירושלים. "חשבנו שהניירות שיש לנו על ההיסטוריה של דוד יעזרו לנו, אבל סילקו אותנו משם והלכנו עם כל הדברים למלון. פנינו שוב למשרד הקליטה ואמרו לנו שישלמו לנו רק יומיים לא יותר.

"גם אם לא מגיע לנו סל קליטה יש זכויות הומאניטריות, אבל אנחנו לא מקבלים שום עזרה. משרד הקליטה שלח אותנו למשרד הרווחה, ושם הסכימו לשלם לנו על שבוע אחד במלון", היא מספרת.

אחרי השבוע שמימן משרד הרווחה נשארו השניים במלון ככל שכספם אפשר להם, אך הכסף אזל והם נאלצו לעבור לרחוב ולקחו עמם את החפצים המועטים שהצליחו להביא מגרמניה. "היינו חייבים לברוח משם. חשבנו שפה בארץ יעזרו לנו, אבל נשארנו לבד. אנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו מפחדים לישון פה ברחוב כי אנחנו מפחדים שיפגעו בנו", מסיימת וארגה בבכי.

במשרד הקליטה הפנו אותנו לקבלת תגובה מהעירייה.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדובר באם ובנה, בן כ~40, אשר הגיעו לארץ מגרמניה לפני כחודשיים (האם תושבת חוזרת והבן עולה חדש). תחומי הסיוע בדיור ובכלכלה נמצאים באחריות משרד השיכון ומשרד הקליטה, והבן אכן קיבל סל קליטה למחצית השנה הקרובה.

"לפנים משורת הדין, אגף הרווחה של העירייה סייע לאם ולבן בתחומים הבאים: תיווך בינם ובין משרדים ממשלתיים לסיוע במיצוי הזכויות; סיוע זמני בדיור עד שבוצעה העברת כספים מחו"ל; הפניה למסגרות שונות לסיוע בקבלת מזון באופן שוטף; תיווך עם גורמים בגרמניה למען מיצוי זכויותיהם ומימון הוצאות רפואיות ואחרות. אגף הרווחה ימשיך לסייע לאם ולבן בכל אשר בתחום אחריותו".

אנשים עם מוגבלויות, גישה לנכים, לשכת הרווחה ירושלים, לשכת עיר גנים - ירושלים, נכה, עיריית ירושלים

הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים

oBnrHolder.addBanner('mako', 'news', '180X150XARTICLE', 'article', 'article1', '/vertical1=News_country/vertical2=News_country_education');הכתבה הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה , דפנה ליאל , חדשות 2 , נובמבר 2009

לשכות הרווחה אמורות לטפל באוכלוסיות שנזקקות להן. אבל מסתבר שבירושלים, רובן כלל אינן נגישות להם. בדרך לפגוש את הפקיד צריכים הנכים להתגבר על אינספור מדרגות ועוד שלל מכשולים
.


.
הבוקר של ליאון פלג, פעיל בעמותת "נכים עכשיו", התחיל באנחות רווחה. למרות שלשכת הרווחה בשכונת עיר גנים בירושלים לא מצאה לנכון להקצות חניה לנכים, הוא איתר מקום פנוי וירד למדרכה בבטחה. מהר מאוד הוא גילה שאת הדרך הזו עשה לחינם.
.
כל הדרכים שמובילות ללשכת הרווחה, שאמורה לטפל באוכלוסייה החלשה ביותר כוללות אינספור מדרגות, דבר שמקשה מאוד גם על קשישים ואמהות.

דוח שחיברה מבקרת עיריית ירושלים מראה שהלשכה הזו היא אחת מרבות. ב-72% מהלשכות אין נגישות למבנה או לתוכו, ב-65% מהן אין חניית נכים וב-62% אין שירותים המותאמים לצרכיהם.

עיריית ירושלים: נשפר את הנגישות

אבל גם כשהנכים מצליחים להיכנס פנימה, הם מגלים לעיתים קרובות שאין להם שום סיכוי לראות להגיע לפקיד. בלשכות רבות יש מדרגות בלי מעקה ולפעמים צריך לעלות יותר מקומה אחת.

מעיריית ירושלים נמסר כי הדוח מתייחס לקדנציה הקודמת ויצאה ביוזמה לאתר ליקויים ולשפר את הנגישות אף הקצתה מיליון ו-200 אלף שקלים לצורך התחלת הפעולות וביצוע סקר, אבל כפי שמראות התמונות, הדרך עדיין ארוכה.

קישורים: