חדשות, מעצר עד תום ההליכים, עוזי פוגלמן, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

צבי זר לחלופת מעצר, ומעצר עד תום ההליכים עקב פרסומים "מעוררי שאט נפש"

פרקליטות מוסיפה קריטריונים למעצר עד תום ההליכים30.11.2017 – 9 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בבתי כלא עקב פרסומים מעוררי שאט נפש שלכאורה פרסמו באינטרנט. תחילת משפטם לא נראה באופק. כב' השופט פוגלמן בית המשפט העליון החליט לאפשר חלופת מעצר לנאשם מספר 3 בפרשה המואשם בפרסומים מעוררי שאט נפש. האם יש לעצור אדם עד תום ההליכים בשל "פרסומים מעוררי שאט נפש"?

מתוך דף פייסבוק , Moti Eran Ariel-Levi‎‏ , 30.11.2017

שחרור עו"ד צבי ממעצר לחלופת מעצר, החלטת השופט פוגלמן מאתמול:
————————————————————————————

לצפיה / הורדת ההחלטה בש"פ 9132/17 מה-  29.11.2017 הקלק כאן 

למרות שבשורה התחתונה נתנה החלטה לאפשר לצבי זר חלופת מעצר בצורה של מעצר בית (ומרבית האנשים כידוע מתעניינים רק בשורה התחתונה ולא ממש מתעמקים באמירות שיש בפסה"ד), אני עדיין סבור כי מדובר בהחלטה בעייתית ומסוכנת ביותר שפוגעת בזכויות אדם ובעלת השפעת רוחב הרסנית לעתיד ואנמק.

לצורך קיום מעצר עד תום ההליכים צריכים להתקיים שלושה תנאים (באופן מצטבר ולא די שרק תנאי אחד יתקיים).

1. קיום ראיות לכאורה (וקיום ניצוץ ראייתי מקדמי יותר לצורך מעצר ביניים).
2. עילת מעצר.
3. היעדר חלופות מעצר.

החלטת השופט פוגלמן קובעת כי מתקיימים התנאי הראשון והשני אולם התנאי השלישי לא מתקיים ולכן יש לאפשר חלופת מעצר לעו"ד צבי זר.

לצורך הדיון אני מוכן להניח כי קיימות ראיות לכאורה (התנאי הראשון) בעניינו של צבי זר וכי התביעה הצליחה להוכיח זאת.

אשר לעניין עילת המעצר (התנאי השני):

עילת מעצר מוגדרת בסעיף 21 לחוק המעצרים כרשימת עבירות כמו עבירות שדינן מאסר עולם, עבירות בטחון, סמים מסוכנים, אלימות קשה, או עבירות אלמ"ב. עבירות אלו מקימות חזקת מסוכנות המוגדרות חזקת מסוכנות סטטוטורית.

בנוסף לרשימת העבירות המנויות לעיל קיימות עילות מעצר נוספת המוגדרות כך:

"קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת"

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

אשר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, אין כל חולק וגם התביעה לא טוענת זו, כי הנאשם (זר) מואשם בעבירות המנויות לעיל. אין גם כל טענה כי הנאשם צפוי לשבש הליכי משפט או לפגוע בראיות וכיוצ"ב ומכל מקום טענה זו לא הוכחה. מדוע אפוא נקבע כי קיימת עילת מעצר כנגד עו"ד צבי זר??

מסתבר שפוגלמן קבע כי העבירות בהם מואשמים הנאשמים מקיימות את האמור בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים:

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

לשיטת פוגלמן הפרסומים הרבים "המעוררים שאט נפש" נעשו בצורה שיטתית ורצופה ועל כן מקיימים חזקת מסוכנות של פגיעה בבטחונו של אדם (ראוי לציין כי גם פוגלמן עצמו הרגיש לא נוח עם החלטתו וטרח לציין כי מדובר בעילת מעצר (עילת מסוכנות) פחותה.

הרחבה זו של רשימת העבירות המהוות עילת מסוכנות הגם שעבירות אלו לא מנויות בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הנה הרחבה מסוכנת. בעבר רחוק הורחבה עילות המעצר ע"י ביהמ"ש העליון מספר פעמים וכך למשל עבירות רכוש שיטתיות עשויות לקיים מעצר עד תום ההליכים בשל עילת מסוכנות.

הגם כי ניתן אולי להבין כי עבירות רכוש שיטתיות עשויות לפגוע בבטחון הציבור או האדם (וגם זה בספק) הרי בכל הכבוד, הקביעה כי פרסומים "מעוררי שאט נפש" ככל שיהיו אינם יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיסכנו את בטחונו של אדם.

זוהי קביעה מסוכנת ובעייתית ביותר שתאפשר בעתיד לעצור נאשמים עד תום ההליכים בשל עבירות פרסום באינטרנט ומהווה נגיסה משמעותית בזכויות אדם במדינת ישראל. אני גם סבור כי החלטת פוגלמן נוגדת אמנות בינלאומיות לזכויות אדם שמדינת ישראל חתומה עליהן אם כי לא ממש בדקתי זאת.

עו"ד צבי זר אמור היה להיות משוחרר ממעצר עד תום ההליכים ללא תנאים מגבילים וללא חלופות מעצר ולא היה כל צורך לדרוש ממנו חלופות מעצר ובטח שלא לדון בטיבן של חלופות אלה. עו"ד צבי זר לא היה אמור גם להפקיד ערבויות עצמיות וערבויות צד ג' בסכומי עתק.

קביעת פוגלמן מסוכנת ובעייתית ויש לבקר אותה בחריפות. מצופה מאגודות ועמותות לזכויות אדם לפעול בעניין זה כמיטב יכולתן.

החלטת השופט עוזי פוגלמן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

 

 

בית משפט לנוער, חוק הנוער, טיפול פסיכיאטרי לילדים, לשכת הרווחה רעננה, לשכת הרווחה תל אביב, עוזי פוגלמן

השופט עוזי פוגלמן – אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

עוזי פוגלמן - אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

רע"א 2224/14 – אפריל 2014 – חוק הנוער סעיף 3.ד.2 קובע כי "בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:… בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו".

במקרה הנדון רע"א 2224/14 החליטו ערכאות שיפוטיות בית משפט לנוער, מחוזי ( השופטת ורדה פלאוט) , ובית משפט עליון – השופט עוזי פוגלמן בהמלצת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה רעננה ולשכת הרווחה תל אביב כי יוארך האשפוז למשך 3 חודשים.

ע"פ השתלשלות האירועים שמתאר עוזי פוגלמן בהחלטתו בסעיף 2 לא נעשתה בדיקת פסיכולוג מומחה לבדיקת הילד, חרף דרישת האב למסלול טיפול פסיכולוגי לבנו במקום האשפוז הפסיכיאטרי.

עוזי פוגלמן ושאר הערכאות השיפוטיות הסתמכו על סעיף 68. (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי,..."

טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער

ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:…
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

סוף דבר 


במקרה דנן עוזי פוגלמן לא התבסס על הוראות הסעיף בעת שהכריע בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

עוזי פוגלמן בהתנהגותו משתמש באמצעים דורסניים נגד הילד ומשפחתו בניגוד לחוק (שהרי שמדובר בטיפול פסיכיאטרי לילדים ברור שהמסלול הוא חוק הנוער) והוא משית נורמות פסולות של תיוגים פסיכיאטריים, אשפוזים פסיכיאטריים, ומתן תרופות פסיכיאטריות עתירי תופעות לוואי לילדים שלא לצורך.
עוזי פוגלמן נמנע מלהשזכיר שמות שופט בית משפט לנוער, פקידי הסעד, ושם המוסד הפסיכיאטרי שבו עבר הילד התעללות חרף העובדה שזהו מידע חשוב לציבור. התנהגותו של פוגלמן מדיפה ריח טיוח ורמיה.

אלכסנדר קיסרי, בית משפט לנוער, היאם קרוואני, חוק הנוער, נזקקות, סעיף 12, עוזי פוגלמן

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן

שופט עוזי פוגלמן - הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה ותקדים העליון

יולי 2011 – רע"א 5413/11 – א' – מדובר בהורים לשלשה ילדים אשר הוצאו מחזקתם ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתם ודעת ילדיהם. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן.

בית משפט לנוער בראשות השופטת היאם קרוואני הוציא ילדים מחזקת ההורים על מצג שווא והטעייה מצד לשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ואינם מתפרסמים, אך מהערעור לעליון רע"א 5413/11 – א' ניתן לראות שרשרת כשלים בענייני נוער ברווחה, ובתי המשפט בערכאות השונות.

קרוואני ושולה החליטו הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד לסעיף 8 לחוק הנוער

בית המשפט לנוער קיבל את ההחלטה על הרחקת הילדים בטרם הוגש לו תסקיר, כנדרש על-פי סעיף 8 לחוק הנוער, ואף מבלי שזימן את ילדיו להעיד בפניו על טיב הקשר שלהם עמו.

קרוואני ושולה החליטה הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד למדיניות שמציג משרד הרווחה לציבור

הרחקת הילדים נעשתה בניגוד למדיניות משרד הרווחה שלפיה ילדים אינם נלקחים מהוריהם ללא דיון לפני ועדה לתכנון וטיפול ועדת החלטה).

היאם קרוואני ושולה מנחם פעלו בניגוד לסמכויותיהם ע"פ תקדים בית משפט עליון בעניין סעיף 12 לחוק הנוער

סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לכניין סעיף 12 לחוק הנוער.

הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן קרוואני ושולה הוציאו הילדים מביתם ומשפחתם ללא סמכות.

הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה בפסק הדין (סעיף 5): " לבסוף, ועדת תכנון, טיפול והערכה (ועדת החלטה) נקבעה לתאריך 25.5.2011 , אך משנבצר מבא-כוח המשיב ללוותו, ומשהמשיב עצמו סירב להיכנס לוועדה, לא התקיים בה דיון. יש לקוות כי דיון בוועדה יערך בהקדם אם אכן טרם התקיים."
ע"פ נוהלי משרד הרווחה (תע"ס 8.9 סעיף 5 ד') אין חובה לזמן את ההורים לוועדות ההחלטה ואפשר לקיימן ללא נוכחות ההורים. פוגלמן זורה חול בעיני ההורים ומסנגר על תעלולי לשכת הרווחה כרמיאל.

הצגה מוטעית טיוח תקדים העליון לסעיף 12 לחוק הנוער – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה וכותב (סעיף 5): " סעיף 12 לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר"
פוגלמן מטעה. סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לעניין סעיף 12 לחור הנוער.
הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן פוגלמן מטעה את האבא ואת הציבור.

שיפוט לקוי של פוגלמן באשר לאופן טיפולו באירוע

פוגלמן מטעה (סעיף 5): "לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי עילה המצדיקה היעתרות לבקשתו. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, ותיוחד למקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים… שאלה כזו איננה מתעוררת במקרה שלפנינו"
ברור שעוזי פוגלמן טועה הרי עניין מהותי וחמור כזה של חריגת בית משפט לנוער (קרוואני) מסמכותו להוצאת ילדים בכפייה מביתם נידון בתקדים העליון לעניין סעיף 12 לחוק הנוער.
פוגלמן מתנער מאחריותו לטפל בעניין כפי הנראה עקב חשיפת מחדלי לשכת הרווחה כרמיאל ושופטת הנוער קרוואני.

גישה שטחית ומעוותת באשר לזכויות אדם וזכויות הילד – עוזי פוגלמן

פוגלמן כותב (סעיף 5): "הקטינים טרם הובאו לעדות היות שבית המשפט לנוער סבר,כעמדת המשיבה (רווחה כרמיאל), כי מפגש עם המשיב (האב) באותה עת בין כותלי בית המשפט עשוי לפגוע בהם רגשית (החלטה מיום 12.4.2011)".
בעניינים מהותיים אלו אין די ב"סברות" של הרווחה או בתי משפט. יש צורך בעובדות וראיות. לא ייתכן כי קולם ורצונם של ילדים לא ישמעו, וזכויותיהם יפגעו בצורה חמורה עקב "סברות".
יתרה מכך, ניתן להביא קטינים להעיד ללא נוכחות אביהם.

גישת "ראש קטן", התנערות, תירוצים ביורוקרטיים – השופט אלכסנדר קיסרי
כאמור מדובר באבא ששלשת ילדיו הוצאו מחזקתו מבלי שהוכרזו נזקקים, ללא דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו, בניגוד לחוק ולכללים. בערעור שהגיש לבית משפט מחוזי קיבל דחיה בנימוקים לקוניים מהשופט אלכסנדר קיסרי. וכך מתאר פוגלמן את תגובת קיסרי: "בית המשפט המחוזי (שופט אלכסנדר קיסרי) ציין כי גם לאחר שלבקשת בית המשפט הגיש המבקש הודעת הבהרה, לא עלה בידיו לרדת לסוף דעתו של המבקש בדבר הסעד שביקש מערכאת הערעור. לפי קביעת בית המשפט, אם בקשתו היא כי המשמורת על ילדיו תעבור לידיו ללא דיחוי, וטענתו המרכזית היא כי אין צורך להמתין עד שיוגשו הסיכומים, הרי שדינה של זו להידחות. זאת שכן המבקש לא הראה מהי החלטת בית המשפט לנוער שאליה מכוונת בקשתו, ומדוע יש להתערב בה".
כאמור למרות שברור כשמש כי הילדים הוצאו מביתם ומשפחת שלא כדין השופט קיסרי משתמש בתירוצים בירוקרטיים במקום לפתור את הבעיה עד תום, ובכך שולח את המשפחה לתסבוכת מרירה עם רשויות הרווחה ובתי המשפט.
.

קישורים: