הוצאת ילדים מהבית, חדשות, חטיפת ילדי תימן, סחר בילדים, עמותת עמרם, פשעי השירות למען הילד, פשעי משרד הרווחה, פשעי עובדות סוציאליות, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, שלומי חתוכה

עובדות סוציאליות – פשעים נגד האנושות אז והיום

יולי 2016 – פשעי העובדות הסוציאליות נגד האנושות – תלישת ילדים מבתיהם ע"פ רקע אתני תוך שימוש במכבסת מילים "טובת הילד" , "עבודת קודש" ועוד. שלומי חתוכה מדבר עם עובדות סוציאליות באוניברסיטת בן גוריון.

עבודה סוציאלית: מאוניברסיטה לפשעים נגד האנושות

מה היה תפקידה של העבודה הסוציאלית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, וכיצד הוא השפיע על אופיה של העבודה הסוציאלית בישראל כיום?

שלומי חתוכה, מייסד ואוסף עדויות בעמותת עמר״ם, נפגש עם חברות וחברי קבוצת ״עו״ס חושבת שינוי״ באוניברסיטת בן-גוריון כדי לדון באחראים, במניעים ובהשלכות של הוצאת ילדים מחיק המשפחה.

זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המאבק החברתי החשוב והמסקרן ביותר בישראל.

יוצרים: אלעד בן אלול ויוסי בראומן

פסקול מקורי: עמית חי כהן

לורי שם טוב, מוסד בראשית, מוסדות משרד הרווחה, סחר בילדים

שחרור ילד ממוסד כליאה בראשית של משרד הרווחה

מדף פייסבוק מוטי לייבל נובמבר 2016 –
"אבא
כי התגעגעתי אליו
חשבתי איך יכול להיות כיף אם הייתי איתו
בשבת, מדבר איתו…
איך יכל להיות נחמד עם אבא"

זה מכתב שמצאנו במגרה של הילד!

אתמול 2/11/2016 נסענו לבאר שבע להוציא נער צעיר שנחטף על ידי חוטפת סוציאלית מביתר עילית בשם אהובה רוט…
אהובה חושבת שילד זה צעצוע, משחק, שפן ניסיונות של הרווחה והפסיכיאטריה….
היא דחפה את הילד במוסד בבאר שבע ומשם גרמה לו לאישפוז של שבוע בשלוותה (בי"ח פסיכיאטרי) ועוד אשפוזים בכפייה כאשר כל מה שהילד צריך זה…. חום ואהבה – מושג שאין לחוטפות הסוציאליות שמץ מהו.

אז נסענו עם פסק דין מבית הדין למשמורת ההורים ואפוטרופוסותם – כמובן שבהתחלה סרבו, אבל חזרנו איתו הביתה אצלנו ברכב.

לורי שם טוב התותחית ותודה מיוחדת ליניב מויאל עורך הדין על הליווי וההנחיה הטלפונית.

הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילדים מהבית, טובת הילד, סחר בילדים, עובדות סוציאליות

פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת ילדים מהבית ע"י עובדות סוציאליות

מתוך הסרט "קראו לנו שפחות" של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.

ג'סיקה וטורי דמבו, הוצאת ילדים מהבית, משפחת אמבש, סחר בילדים, פוליגמיה

פשעי משרד הרווחה נגד משפחת אמבש

"קראו לנו שפחות" סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש
 – פברואר 2016 – מתוך הסרט: שמי עמנואל אתנסיו, עו"ד ופעיל זכויות אדם, אני עורך דין שעורך חקירה ראשונית על התיק של דניאל אמבש. הוזמנתי על ידי קבוצת אמנים צרפתיים, שביקשו ממני להגיע לירושלים ולתל אביב כדי לראות בדיוק מה קרה.
המצב די מסובך, כך שבכל מקרה, זה נמצא מחוץ למצב המקובל. גם עורך דין מאוד מנוסה, פלילי, עדיין צריך להבין היטב איך זה עובד. כיצד משפחה, שלא נוהגת לפי כללי החברה, מתנהלת בחיי היומיום.
אם מדינת ישראל מחשיבה אתכן כקורבנות , אז המדינה הייתה צריכה לתמוך בכן במקום לשים אתכן בכלא. כך שבכל מקרה, במשפט הזה יש סתירה ענקית.

פרופ' בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים:
האומדן של הרשעות חפים מפשע הוא בין 5 ל- 10 אחוזים שזה המון, גורמים המערכתיים שתורמים להרשעות של חפים מפשע, הם בכל הדרגים, בכל הפונקציות. כאשר לימדתי על הקונספציה של האשמת החשוד שבמסגרתה חוקרי המשטרה ובעקבותיהם לעיתים גם התובעים, ובעקבותיהם לעיתים גם השופטים, ננעלים על המחשבה שהחשוד שבידיהם הוא האדם שביצע את העבירה.
החוקרים לא מחפשים כיווני חקירה אחרים.
אני מדמה את זה לסוס שחוסמים לו את העיניים בצדדים כדי שהוא יילך כל הזמן ישר, ככה מתקדמת החקירה המשטרתית. כמו שהיה פעם ציד מכשפות בתקופות קודמות, אז גם בימינו יש מידי פעם מצבים כאלה שבהם שמועות הופכות לציד של אנשים מסויימים.
פרופ' אסתר הרצוג, מומחית לאנתרופולוגיה חברתית, פעילה פמיניסטית ומקימת תנועת ש.י.ן:
אני מעורבת בנושא זה למעלה מעשרים שנה, והבנתי שהדברים נעשים גרועים יותר כל הזמן.
העובדים הסוציאליים משקרים לילדים, ומספרים להם שההורים שלהם לא רוצים לראות אותם, או שהם לא יכולים לבוא לבקר אותם או סיפורים אחרים. וכן, הם משקרים גם לשופטים.
ובשם טובת הילד, נעשים הדברים האיומים ביותר לילדים.
למה זה קורה? למה עובדים סוציאליים, שחונכו להיות אידיאליסטים, למה הם מתנהגים כך? אני הייתי אומרת שזה קשור להתנהגות הארגונית. ארגונים רוצים להיות בעלי כוח רב יותר, לקבל עוד כסף ועוד עובדים, וכשיש להם את כל המוסדות האלה, הם לא רוצים לסגור אותם. וכמובן, כל הכסף שמסתובב סביב המוסדות זה כסף גדול, זה בערך שבעים אלף שקלים לחודש, שמשולם על כל ילד במוסד, אז אנחנו מדברים על כמיליארד וחצי שקלים לשנה שמסתובבים סביב העסק הזה.
* לדניאל אמבש 17 ילדים.
אז זוהי למעשה תעשיה, הילדים הם תעשיה. כן, אני חושבת כך.

אלונה לוי, ורדה שטיינברג, חטיפת תינוק לאימוץ, חטיפת תינוק מבית חולים, לשכת הרווחה אריאל, מוטי לייבל, סחר בילדים

מנגנוני חטיפת ילדים: פקידת סעד אלונה לוי, בית משפט לנוער ובית יולדות בלינסון – מוטי לייבל מדווח

פקידת סעד אלונה לוי - מצפצפת על החלטות בית משפט22.09.2016 – נוי חזרה הביתה!
העיתונאי מוטי לייבל, ליווה את הסיפור של ההורים נטלי ואנדרי, שנפלו ניסיון קורבן לחטיפת התינוקת שלהם לאימוץ.
עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, השיבה להורים את התינוקת שלהם.
מדובר בזוג הורים שבאו לבית חולים בלינסון פתח תקוה ללדת תינוק ונפלו קורבן למנגנוני פשע בירוקרטים של פקידת סעד אלונה לוי, שופטות נוער טובה פרי וגלית מור ויגוצקי. היולדת עוכבה בבית החולים כדי לאפשר לפקידת הסעד אלונה לוי לתפור תיק אימוץ. הודות לסיוע שך עו"ד ורדה שטיינברג שערערה למחוזי הוציא כבוד השופט משה דרורי צו לשחרר ההורים והתינוק לאלתר מבית החולים.
חרף צו בית המשפט הורתה ללא סמכות פקידת הסעד אלונה לוי לבית החולים לא לשחרר את היולדת והתינוק.אתמול, ניתן צו של שופט ביהמ"ש מחוזי משה דרורי, המורה להשיב להורים את התינוקת שלהם לאלתר. עו"ס אלונה לוי, צפצפה על ההחלטה וסירבה לשחרר את התינוקת, כך שנוי נמצאה במעצר מנהלי בבית חולים בלינסון.

צפו בסרטון המרגש. נוי שבה הביתה עם הוריה.

הוצאת ילדים מהבית, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה

יצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה פקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים

ספטמבר 2016 – חדשות ערוץ 2
מדי שנה מוצאים מבתיהם בישראל 10,533 ילדים. במרבית המקרים להורים כלל אין ייצוג בערכאות השונות ובבית המשפט, ומבלי להבין מה מתרחש – הילד נלקח מהוריו על ידי הרשויות. "לא האמנו שזה משהו שיכול בכלל לקרות", אמרה יעל לחדשות 2. "לא היינו עם ייצוג של עורך דין ויצאנו מבית המשפט עם עגלה ריקה ופקידת הסעד לקחה לי את התינוקת מהידיים אחרי שלושה חודשים".

יעל היא דוגמה למצב המורכב שעוברות המשפחות. בעלה הקודם, לפני 14 שנים, היה אלכוהוליסט ולמרות ניסיונותיה לשכנע אותו להיגמל היא לא הצליחה. היא לא חשבה שהמחיר שתשלם יהיה לאבד את ילדיה. "אני הייתי בהלם טוטאלי, לא יכולתי ברגע אחד להיות בלי התינוקת שלי", היא תיארה.

עכשיו, כשהצליחה לשכור עורך דין, היא מחדשת את המאבק להחזרתם של הילדים לחיקה, אבל בלי הייעוץ שלו זה לא היה מתאפשר. על פי נייר שהוכן באחרונה בסיוע המשפטי במשרד המשפטים – ב-93% מהמקרים שבהם להורים לא היה עורך דין, הבקשה להוציא את הילד מהבית התקבלה בבית המשפט, לעומת רק כ-63% מהמקרים כשההורים היו מיוצגים.

מבין כ-850 הליכים חדשים מדי שנה העוסקים בהוצאה ממשמורת, פחות ממחצית מיוצגים – כ-370 בלבד. מדי שנה מוציאה המדינה 685 מיליון שקלים על מסגרות חוץ ביתיות. עלות לכל ילד או ילדה נעה בין 5,000 ל-14 אלף שקלים לחודש. גם הדס שבנה הוצא מהבית לפני חמש שנים לא הבינה שהיא לבד במערכה הזו.

"אין כסף לממן עורך דין, המצב על הפנים"

"לא יכולנו לעשות כלום, לא יכולנו להתנגד, לעשות כלום, כלום, שום דבר", היא טענה. "לא היה לנו עורך דין. ממש אין לי כסף לממן עורך דין. המצב שלי ממש ממש ממש על הפנים".

כדי לקבל סיוע משפטי מהמדינה צריך לעמוד במבחן זכאות מחמיר מאוד, למרות העובדה שגם כך מרבית המשפחות המגיעות לדיונים כאלה נמצאות במצב כלכלי חמור. שר הרווחה חיים כץ אימץ חלק ממסקנות ועדת סילמן שבחנה את הנושא, ונתן להורים אפשרות לערער על הוועדות בטרם מגיעים לבית המשפט, אבל בבית המשפט המצב נמשך. אם אדם יגנוב לחמניה מהמכולת ויעמוד לדין, הוא יזכה להגנה מלאה מטעם המדינה, אבל מי שילדיו עשויים להיות מוצאים בכוח לפנימייה יהיה חשוף לגמרי בבית המשפט.

גם העובדים הסוציאליים שחושבים שלמרות הקושי צריך להוציא ילדים מהבית, סבורים שבכל מקרה צריך לדאוג גם לזכויות של ההורים. בתצהירים שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעתירה לבג"ץ כתב עובד סוציאלי: "פעם נכחתי בוועדה עם סבתא ממוצא אתיופי, שלא הבינה בכלל עברית. אמנם הייתה מתורגמנית, אבל דיברו שם על אפשרות של הכרזה על הנכד כקטין 'נזקק' והיה ברור שהסבתא לא מבינה בכלל מה זה ומה המשמעות של זה למרות שהיא הסכימה לזה… זו בעיה, הורים לא לגמרי מבינים מה קורה".

גם בתחום של ייצוג ילדים בבתי משפט, ישראל נמצאת מאחור. זה נתון לשיקול דעתו של השופט ורק מחצית מהילדים מיוצגים בארץ, בניגוד למצב בחו"ל שבו יש חובה להצמיד לילד עורך דין בכל הליך של הוצאה מהבית. כעת צריכה המדינה להכריע אם תספק לכל אזרח את זכות הייצוג, גם כשזה נוגע לתא המשפחתי.