אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, מדיניות משרד הבריאות, סוכרת

מוסד פסיכיאטרי באר יעקב – אשפוז בכפייה בשם "טובת" האזרחית ו"הגנתה" הביא למותה תוך ימים ספורים

תודות למנהלי אתר לשכות רווחה גבעתיים, רמת גן – מידעון בהכנת הפוסט.

פרופ' משה קוטלר- מנהל בית החולים באר יעקב - התנהלות חמורה במישור האתי מקצועיהכתבה מחפש תשובות , יחזקאל אדירם, משה רונן , צילום עמית מגל , ידיעות אחרונות, 24 שעות, 21 במרץ 2011

ג'ון בורקט לא מבין איך זה קרה. כשהגיע עם אישתו מרילין לבית החולים כדי לטפל בסיבוכים של מחלת הסוכרת, הוא לא האמין שכך זה יגמר. היא אושפזה בכפיה במוסד פסיכיאטרי באר יעקב, והלכה לעולמה ימים ספורים לאחר מכן, מבלי שיהיה לצידה. "הם טוענים שניסו להציל אותה אבל חייה הסתיימו"…

זועקת יום ולילה
"במיון הכירורגי היה מומחה לכלי דם שאמר לנו שאין ברירה: צריך לכרות את רגלה של מרילין עד הירך", מספר ג'ון. כשרופא אחר באסף הרופא רמז להם שניתן לכרות רק את העקב שעליו נמצא הנמק, ולא את כל הרגל, החליטו בני הזוג לקבל חוות דעת נוספת.

"אמרנו למומחה באסף הרופא שאנחנו מתכוונים לפנות לקבלת דעה נוספת בבית החולים איכילוב. הוא אמר שיש לנו זכות לחוות דעת שניה, אבל רצה ללכת ישירות לחדר הניתוח". בני הזוג חזרו לביתם במודיעין, אך הם לא עמדו להישאר שם לאורך זמן.

לדברי ג'ון, בחדר המיון נכחה פסיכיאטרית מבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. "לא ידענו על קיומה עד לשלב מאוחר יותר. היא לא אמרה לנו דבר ולא הציגה את עצמה. הייתי עם אשתי כל הזמן, ואני יכול לומר בוודאות שאף פסיכיאטרית לא דיברה איתה".

ימים ספורים לאחר מכן נשמעו דפיקות חזקות על דלת ביתם של בני הזוג בורקט. "דרך חור ההצצה ראיתי שני גברים גדולי גוף, לבושים בבגדים אזרחיים, שנראו לי כמו בריונים. אמרתי להם שאני לא יודע מיהם, ולא פתחנו את הדלת עד שהזעיקו את המשטרה", מספר ג'ון בקול רגוע. "השוטרים הציגו בפנינו מסמך בעברית. אני ומרילין דוברי אנגלית ולא הבנו מה כתוב. השוטרים הסבירו לנו שזהו צו אשפוז בכפייה של מרילין"

שני ה"ביריונים" היו אחים פסיכיאטריים, ומרילין שסירבה ללכת איתם וצעקה בהתרגשות, עד שהתעלפה. "אבל הם לא התרגשו", ממשיך ג'ון. "הם הושיבו אותה על כיסא הגלגלים שקיבלנו מיד שרה והכניסו אותה לאמבולנס שחנה בחוץ הצטרפתי אליה, ולקחו אותנו לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב. כשהגענו לשם הכניסו אותנו לחדרים נפרדים וראינו את שנינו בנפרד".

לדבריו, שניהם עברו בדיקות פסיכיאטריות. "לא היה לי ברור אם הצו מתיחס אליה או אל שנינו", הוא אומר. לדברי משרד הבריאות, שיחה עם בני משפחה מהווה חלק מתהליך קבלת חולה.

על הצו שהביאו האחים הפסיכיאטריים חתמה הפסיכיאטרית המחוזית, ד"ר מרילנה לבן. בכתב יד צפוף היא נימקה את הוראת האשפוז בכפיה: "על פי בדיקה פסיכיאטרית, מרילין בורקט שרויה במצב פסיכוטי פעיל, המתבטא במיעוט אכילה, בהזנחה, בהתנהגות מניפולטיבית ובסירוב לטפל בנמק. מקבלת טיפולים הניתנים על ידי בעלה, שהחמירו את מצבה. הפרעה בשיפוט, היעדר תובנה למחלתה. במצבה הנוכחי הנ"ל מסוכנת מיידית לעצמה וזקוקה לטיפול ולאשפוז".

על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם בכפיה ללא בדיקה. האשפוז מתבצע עם נמצא שהאדם לוקה במחלת נפש ומסכן את עצמו או אחרים. רק אז יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפיה או על טיפול מרפאתי כפוי. הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשפז אדם בכפיה לשבעה ימים, ובסמכותו להאריך את ההוראה בשבוע נוסף, על פי בקשה מנומקת בכתב מאת הרופאים המטפלים.

לדברי ג'ון, מרילין לא נבדקה מעולם ע"י פסיכיאטרים בטרם הגיעו לביתם האחים עם צו האשפוז הכפוי. היא אושפזה ב- 8 בפברואר. את הימים הטראומטיים שבילה עם אישתו בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב, ג'ון בורקט לא ישכח לעולם. "לא הסבירו לי למה אשפזו אותה. לא מסרו לי שום מסמך, התנהגו כאילו הם לא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד"

ג'ון: "זה מוסד פסיכיאטרי, לא בית חולים שמטפל במחלות פיזיות, אבל הם ניסו לטפל בה, היא לא ישנה בגלל הכאבים, והם נתנו לה אופטלגין. הם אילצו אותה לקבל תרופות שגרמו לה להקיא. הזריקו לה אינסולין למרות שהתנגדה. היא לא ישנה, זעקה יום ולילה מכאבים ורעב, ביקשה עזרה ולא קיבלה".

מבחן התוצאה

ב- 17 בפברואר 2011 סגן בית החולים הפסיכיאטרי, ד"ר וייס, הודיע לג'ון שהוא שולל ממנו את הזכות לבקר את אשתו. "הוא לא הסביר לי מדוע, אבל ניתנה הוראה לא להכניס אותי לבית החולים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "מנהל מחלקה קובע האם בני משפחה יכולים להימצא במחלקה. בעלה של החולה התבקש לעזוב לאחר שנראה מכניס למחלקה עשבים ותרופות מוזרות ללא רשות, ומכיוון שניסה לטפל בפצע נמק באופן מסוכן".

כעבור יומים קיבל ג'ון שיחת טלפון מאשתו, שבה הודיעה לו שמעבירים אותה לאסף הרופא מחשש לדימום פנימי בבטנה. הוא מיהר להגיע לבית החולים ונשאר לצד מרילין עד שהחזירו אותה למוסד הפסיכיאטרי – ושוב, לא הרשו לו להתלוות אליה.

הבעל אובד העצות פנה לפרקליטו, עו"ד יצחק חושן, ששלח מכתב בהול לסגן מנהל בית החולים הפסיכיאטרי. "מרשתי דורשת העברה מידית לבית החולים איכילוב, לקבלת חוות דעת נוספת בנוגע למצבה הרפואי. דרישתה עולה בקנה אחד עם חוק זכויות החלה, לפיו מטופל זכאי להשיג דעה נוספת בענין הטיפול בו, והמוסד הרפואי יסייע למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו. סגן המנהל יישא באחריות לכל נזק שיגרם למרשתי אם הטיפול בה יעוכב".

המכתב לא הרשים כנראה את מנהלי בית החולים הפסיכיאטרי. ב- 15 בפברואר יצאה הוראת אשפוז כפוי נוספת נגד מרילין בורקט: "טרם חל שיפור מהותי במצב המטופלת", כתבה סגנית הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר אגתה שוצמן. "היא עדיין שרויה במצב פסיכוטי (…) ומגלה התנהגות מינופלטיבית. עדיין מהווה סכנה לעצמה (…) וזקוקה לטיפול".

עו"ד חושן פנה לבית החולים בשיחות טלפוניות ובמכתבים ללא מענה. בסופו של דבר, ב- 16 בפברואר 2011, אחרי שעורך הדין איים בתביעה משפטית, נשלחה מרילין באמבולנס לבית החולים איכילוב.
"כשהיא הגיעה לשם היא נראתה אחרת, כחושה ותשושה", אומר ג'ון. "היא התקשתה לדבר וישנה רוב הזמן".

ביום חמישי, 17 בפברואר 2011, יום אחרי הגעתה לאיכילוב, נפטרה מרילין בורקט בבית החולים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החולה הגיעה לאשפוז כפוי בתוקף הוראת הפסיכיאטרית המחוזית בשל עדות למצב נפשי שסיכן את חייה. רמת הסוכר בדמה היתה מסכנת חיים. פצעי נמק נגרמו עקב מחלת הסוכרת המוזנחת. היא טופלה באינסולין על פי המלצת היועצים הפנימאים לשם הצלת חייה".
באסף הרופא טוענים כי לא היה להם כל קשר לאשפוזה הכפוי של מרילין בורקט. "למיטב ידיעתנו היא אושפזה בבאר יעקב בעקבות אבחנה פסיכיאטרית שנעשתה ללא קשר עם המרכז הרפואי אסף הרופא", אומרת ענת ליהי זקלר, דוברת בית החולים. "היא הגיעה אלינו לצורך שלילת דמם ממערכת העיכול ואבחנה זו נשללה, לכן היא הוחזרה לבאר יעקב".
זקלר מסבירה כי לפי החוק חולה שנמצא בהכרה מלאה ומתמצא בזמן ובמקום רשאי לסרב לטיפול, גם אם הוא מיועד להצלת חייו. "אם החולה איננו מתמצא בזמן ובמקום ומוגדר על ידי פסיכיאטר כלא אחראי למעשיו, רשאים הרופאים לבצע את הפעילות בניגוד לרצונו לאחר חתימה של שלושה רופאים בכירים".

סיבת המוות לא נמסרה לבעל האבל. חודש אחרי, הוא עדיין ממתין לתוצאות הנתיחה שלאחר המוות, שנערכה לגופתה לפי בקשתו. בלוויה קטנה, כמעט ללא מלווים, נקברה מרילין בורקט בבית הקברות של מודיעין. ג'ון חזר לבדו לדירתם הריקה והתישב על כורסתו הגדולה בסלון. "הפסיכיאטרים טוענים שעשו הכל כדי להציל את חייה", הוא אומר. "אבל במבחן התוצאה חייה הסתיימו".


אשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי באר יעקבקישורים:

איתמר לוין, בית חולים פסיכיאטרי באר יעקב, חוות דעת פסיכיאטרית, טיוח רשלנות רפואית, סוכרת, פרופ. משה קוטלר, קופת חולים כללית, רשלנות רפואית, שירותי בריאות כללית

התנהלות חמורה במישור האתי מקצועי – פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר - מנהל בית חולים באר יעקב
משה קוטלר

הכתבה פסיכיאטר בכיר שינה חוו"ד לביהמ"ש לבקשת ב"כ הכללית , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין

פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, שינה חוות דעת שהגיש לבית המשפט וזאת לבקשת שירותי בריאות כללית – עבורה הכין את חוות הדעת. כך קובעת בפסק הדין שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

קוטלר, מנהל בתי החולים בבאר יעקב ונס ציונה, הגיש חוות דעת בתביעה שהגיש מאיר אברמוביץ נגד הקופה וד"ר מוסא מנסור, בטענה לרשלנות רפואית. אברמוביץ טען, באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, כי הקופה והרופא התרשלו בגילוי הסוכרת ממנה הוא סובל ואשר גרמה לנכותו.

אברמוביץ טען בין היתר לנזקים נפשיים והגיש חוות דעת מטעמו, ואילו הכללית שכרה את קוטלר להגיש חוות דעת נגדית. בחקירתו הנגדית של קוטלר הסתבר, כי באת-כוחה של הכללית, עו"ד קוליץ, ביקשה ממנו למחוק שני סעיפים מחוות דעתו. האחד: העובדה שחוות דעת המומחה מטעם התובע הייתה לנגד עיניו כאשר כתב את שלו. המשפט השני היה הקביעה, לפיה מחלת הסוכרת ממנה סובל אברמוביץ התפתחה כבר בשנת 2002.

גנות אומרת על כך: "התנהלות זו היא חמורה הן במישור האתי-מקצועי של בא-כוח הנתבעים והן במישור האתי של פרופ' קוטלר". את עיקר ביקורתה מותחת גנות על קוליץ ואומרת, כי לא ייתכן שעורך דין ישנה חוות דעתו של מומחה.

על קוטלר אומרת גנות, כי יש להצר על שנענה לבקשה ונתן את ידו לשינוי. עם זאת מדגישה גנות, כי אין בכך כדי לומר דבר וחצי דבר על מקצועיותו, והיא העדיפה את חוות דעתו על פני זו של המומחה מטעם התובע.

גנות קבעה, כי הכללית והרופא התרשלו בצורה חמורה ביותר באבחון מחלתו של אברמוביץ. היא חייבה אותם לפצותו ב-2.9 מיליון שקל, מתוכם ינוכו 500 אלף שקל שישלם הביטוח הלאומי, ובתוספת שכר טירחת עו"ד בשיעור 20%.
פסיכיאטר משה קוטלר שינה חוות דעת רפואית לבקשת בא כח קופת חולים כללית

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

 

הוסטל, הוסטלים פסיכיאטריים, טיפול פסיכיאטרי, סוכרת, תופעות לוואי, תרופות אנטי פסיכוטיות

תחלואי הפסיכיאטריה – פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות

הכתבה "פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות" , רן רזניק , ynet , מנטה , 25.08.2010

סקר שנערך במשרד הבריאות גילה: 20% מהדיירים בהוסטלים הפסיכיאטריים סובלים מסוכרת. בכיר במשרד במסמך פנימי: פסיכיאטרים רבים לא משתפים את החולים במידע על תופעות הלוואי המסוכנות של חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות

חובתם החוקית והאתית של הרופאים בבתי החולים ובקופות החולים לדווח למטופלים על תופעות הלוואי האפשריות של התרופות שהם רושמים, אמורה להיות נר לרגלי כל העוסקים ברפואה. כך גם החובה לערוך מעקב אחר תופעות לוואי אפשריות, שעלולות, לעתים, להיות קשות מאוד. ואולם ממסמך פנימי במשרד הבריאות, אשר הגיע למגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה, עולה כי לעתים קרובות הרופאים בארץ לא מקפידים לבצע חובות אלה, והדבר פוגע באופן משמעותי ומתמשך במטופלים רבים.

מגדילים את מספר הנפגעים

יחיאל שרשבסקי הוא הממונה במשרד הבריאות על שיקום 14 אלף חולי נפש במוסדות השיקום בישראל. במכתב פנימי יוצא דופן בחומרתו שמיען לפרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, התייחס שרשבסקי לסקר פנימי שנערך ב־2008 במשרד הבריאות, ובו נמצא כי קרוב ל־20% מהדיירים בהוסטלים פסיכיאטריים סובלים מסוכרת. הוא קשר בין התרופות הפסיכיאטריות לבין האחוז הגבוה של מחלת הסוכרת בקרב הנוטלים אותן: "ידוע לי כי גם בתחום הבריאות הפיזית לא כל רופא מקפיד להסביר למטופליו את הנדרש, אך בתחום הפסיכיאטרי אין ספק כי המצב חמור בהרבה", כתב. לדבריו, רופאים רבים רושמים לחולים תרופות שתופעות הלוואי שלהן הן השמנה, התפתחות סוכרת ובעיות לב, בלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי שלהן, וכי "המצב הנוכחי מגדיל מדי יום את מספר הנפגעים מתופעות הלוואי".

"מתוך שיחות רבות עם מטופלים אנו מודעים לכך שלא כל הפסיכיאטרים חושבים כי נכון וכי יש טעם בשיתוף ובהתייעצות עם המטופלים ביחס לתרופות", כותב שרשבסקי. "יש לעשות מאמץ נרחב ומעמיק להפחתת הסטיגמה אצל המטפלים ולהגברת שיתופם של המטופלים בשיקולים שמאחורי מתן כל תרופה". עוד הוא מדגיש כי הבעיה שהוא מעלה אמורה להעסיק גם את קופות החולים מתוך דאגה לבריאותם של חבריהן מקבלי התרופות הפסיכיאטריות וגם משיקולים כלכליים ומתוך האחריות הביטוחית־מקצועית של הקופות.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל בבת ים, מגיב לדברים: "לצערי, אני מסכים לחלוטין. הדבר נכון הן בקרב פסיכיאטרים ובעיקר בקרב רופאי המשפחה שקופות החולים מקציבות להם רק שבע דקות כדי לבדוק כל חולה, וכך המפגש עם החולה הרבה יותר טכני ופחות אישי". ד"ר ברוך אומר עוד כי יש חשיבות גדולה לחנך את המטופלים לשאול את הרופאים יותר ביוזמתם על הסיכונים והסכנות בתרופות שהם נוטלים.

פסיכיאטר המכהן בתפקיד בכיר במשרד הבריאות אמר ל"מנטה" כי "בתחום בריאות הנפש הבעיה היא שלעתים קל לשכוח שהמטופלים מבינים את ההסברים, ומתייחסים אליהם כאל 'פגועי נפש' שלא מבינים שום דבר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לכל רופא המטפל בתרופות אנטי פסיכוטיות יש הנחיות ברורות לעדכן את כל מטופליו בתופעות הלוואי האפשריות של כל תרופה. המעקב שמנהל הרופא כולל בין היתר מעקב אחר תופעות הלוואי".

המשרד צירף לתגובתו מכתב שכתבו ראשי האגף לבריאות הנפש שמיועדים למטופלים במוסדות שיקום הנפש, ובו ביקשו להסב את תשומת לבם לתופעות הלוואי של התרופות ולחשיבות השמירה על אורח חיים בריא כדי למנוע או למתן תופעות אלה באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ובדיקות. אציין, כי מבדיקתי עולה שהמכתב הופץ רק בעקבות פנייתנו – יותר משנה וחצי לאחר המכתב המתריע של שרשבסקי.

קישורים:

אביליפיי, גאודון, סוכרת, סכיזופרניה, סרוקוול, ערן שיפרמן, קלוזאריל, ריספרדל, תרופות אנטי פסיכוטיות

סמים אנטיפסיכוטיים – סוכרת בתוספת למחלת הנפש

תרופות הדור החדש נגד סכיזופרניה ומחלות אחרות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת – כך מזהירים ארגוני בריאות בארצות הברית.

הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004
ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר.

המדובר בתרופות הדור החדש לטיפול במחלות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), שטיון ואוטיזם. התרופות הן קלוזאריל של נובארטיס, זיפרקסה של אלי לילי (מוכר גם כאולנזפין של חברת טבע), סרוקויל של אסטרא-זנקה, ריספרדל של ג'ונסון וג'ונסון, גאודון של פייזר (הגורמת הפרעות בקצב הלב) ואביליפיי של בריסטול-מאיירס-סקוויב. בהודעה מודגשת השפעתן השלילית של זיפרקסה וקלוזריל.

זו הפעם הראשונה שארגוני בריאות רשמיים יוצאים חוצץ באופן רשמי נגד תרופה כלשהי וייתכן שצעד זה ינחית מכה קשה על החברות המייצרות את התרופה. לדוגמה: אלי לילי מוכרת את הזיפרקסה במחזור שנתי של ארבעה מיליארדי דולרים, שהוא מחצית מכל הכנסותיה.

הודעה זו באה לאחר חודשים ארוכים שבהם מתנהל דיון מדעי סביב תופעות הלוואי של תרופות אלו. הדיווחים הראשונים על מקרי סוכרת הקשורים באופן כלשהו לתרופות האנטי-פסיכוטיות – בין שהן דור חדש או ישן – החלו להגיע לקהילה הרפואית עוד בתחילת שנות התשעים, זמן קצר יחסית לאחר הופעתן של תרופות אלו. בנובמבר 2003 הודיעו חוקרים מניו יורק, כי חולים הנוטלים אותן צריכים להיבדק דרך שגרה כנגד סוכרת. החוקרים בדקו את הרישומים הרפואיים במשרדי בריאות הנפש של מדינת ניו יורק ומצאו עלייה בשיעור החולים בסוכרת בקרב הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, לעומת אלה הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הישן.

במאי 2003 התפרסם מחקר שלפיו חולים הנוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש נתונים בסיכון הגדול עד פי שלושה לעומת האוכלוסייה הרגילה ללקות בסוכרת סוג 2. האופן שבו התרופות האנטי-פסיכוטיות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת אינו ברור לחוקרים בשלב זה.

תרופות הדור החדש נחשבות ליעילות יותר בטיפול בתסמיני המחלות שבעבורן הן ניתנות ונחשבות לגורמות לפחות תופעות לוואי. גם חולי סכיזופרניה שאינם בטיפול תרופתי באנטי-פסיכוטים לוקים בסוכרת בשיעור גבוה בהרבה מאשר כלל האוכלוסייה.

קרוב לוודאי שחברות התרופות ייצאו למאבק משפטי ממושך ברשויות הבריאות בארה"ב נגד החלטתן. הן ינסו לטעון כי עד כה צבר העדויות הקושרות בין התרופות לבין סוכרת הוא נסיבתי בלבד וכי בהעדר מנגנון ברור שיסביר את התופעה אין סיבה לצאת בהצהרה גורפת.

הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004

קישורים:

בריאות הנפש, דן אבן, סוכרת, סרוקוול, ריספונד, ריספרדל, תופעות לוואי, תרופות אנטי פסיכוטיות

תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש לרבות ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול וריספונד גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת

תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש גורמות לעלייה במשקל ולסוכרתהכתבה תרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש גורמות לעלייה במשקל ולסוכרת , דן אבן , הארץ , 09.07.2010 , תצלום: טלי מאייר

משרד הבריאות הזהיר אלפי חולים

ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות פנו בימים האחרונים לכ-16 אלף נפגעי נפש משתקמים המתגוררים במסגרות קהילתיות לאחר אשפוזים פסיכיאטריים, וקראו להם לבחון עם רופאיהם את השפעת התרופות שהם צורכים. הרקע לפנייה הוא סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת ועלייה במשקל בעקבות שימוש בתרופות נגד פסיכוזה מהדור החדש, שנמצאות בשימוש נרחב בקרב נפגעי הנפש בארץ. סקר שנערך במשרד הבריאות לפני כשנה מצא כי כ-20% מהדיירים בהוסטלים בישראל סובלים מסוכרת – נתון הקשור לטענת המשרד לשימוש בתרופות פסיכיאטריות.

בפנייה למשתקמים קבעו ראש האגף לבריאות הנפש, ד"ר גדי לובין, מנהל המערך הקליני, ד"ר איגור ברש, והממונה על השיקום במשרד הבריאות, יחיאל שרשבסקי, כי "תרופות מהדור החדש גורמות לפחות תופעות לוואי שהפריעו מאוד למטופלים בעבר לרבות קושי בתנועות, נוקשות בשרירים וכיווצי שרירים. עם זאת, התרופות יכולות להגביר תיאבון וצריכת אוכל אצל המטופלים וכתוצאה מכך לגרום לעלייה במשקל ולסוכרת, עלייה ברמת השומנים בדם ועלייה בלחץ הדם". ראשי המשרד קוראים למשתקמים להקפיד על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית יומיומית כדי לצמצם את הסיכון לתופעות הלוואי, ולעקוב אחר משקל הגוף ורמות הסוכר בבדיקות דם.

נושא תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש הועלה כבר במארס 2009 בפני יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, פרופ' משה קוטלר. במכתב שלח שרשבסקי לקוטלר נטען כי רופאים רבים בישראל נוטים לתת תרופות מהדור החדש לחולים רבים הסובלים מהתקפים פסיכוטיים, ובעיקר חולי סכיזופרניה, "מבלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי של התרופות". לדבריו, "ידוע כי תופעות לוואי אינן מופיעות אצל כל משתמש בתרופות מהדור הישן, ולכן ראוי כי אלו שלא יפתחו תופעות אלו ישתמשו בתרופות מהדור הישן. יהיו אף אנשים שבמכלול השיקולים יעדיפו אותן על פני התרופות החדשות מחשש להשמין ולחלות בסוכרת".

בישראל מטופלים עשרות אלפי אנשים בתרופות נגד פסיכוזה. בעבר היו נהוגות תרופות מהדור הראשון, להן נלוו תופעות המכונות אקסטרפירמידליות, הכוללות בעיקר כיווצי שרירים ורעידות. בעשור האחרון נכנסו בהדרגה לשימוש תרופות מהדור החדש, המכונות אטיפיות, אולם במהרה התברר כי גם להן תופעות לוואי של עלייה במשקל וברמות הסוכר בדם, הבאות לעתים לידי ביטוי רק בשימוש מתמשך. התרופות שנמנו במכתב של משרד הבריאות הן זיפרקסה וריספרדל, וקיימות גם תרופות נוספות, לרבות ריספונד – שהיא תרופת העתק (גנרית) לריספרדל וסרוקואל, שנקבע כי הן עלולות לגרום לשינויים ברמות הסוכר בדם.

במשרד הבריאות מדגישים כי "לאחר ההחלטה על התרופות המועדפות, הכרחי להקפיד על נטילתן היות והן מונעות החמרה במצב הנפשי". כמו כן, ממליצים במשרד להתייעץ עם רופא המשפחה בנוגע לאורח החיים הבריא המתאים לכל אחד, תוך התחשבות בתרופות שהוא נוטל.

קישורים:

  • סמים אנטיפסיכוטיים – סוכרת בתוספת למחלת הנפשתרופות הדור החדש נגד סכיזופרניה ומחלות אחרות מגבירות את הסיכון ללקות בסוכרת – כך מזהירים ארגוני בריאות בארצות הברית – הכתבה סוכרת בתוספת למחלת הנפש , ערן שיפרמן , הארץ , מרץ 2004– ארבעה ארגוני בריאות גדולים בארצות הברית יצאו בסוף ינואר בהודעה משותפת ובה הם מזהירים כי לתרופות אנטי-פסיכוטיות ממשפחת ה-atypical יש תופעת לוואי של עלייה בסיכון ללקות בסוכרת ו/או במשקל יתר…