בירור תלונה נגד שופט, כללי, לורי שם טוב, נציב תלונות הציבור על שופטים, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט, תלונה נגד שופט מעצרים

הנציב נמנע לברר תלונה על עינוי דין בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.
גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: "היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל".
בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה.
הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר".
מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן – נציב תלונות הציבור על שופטים – תיק 332-19 מה- 19.05.2019.

Document-page-001Document-page-002

בני שגיא, הלכות נציבות תלונות הציבור על שופטים, חדשות, נציב תלונות הציבור על שופטים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פרוטוקול דיון, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

נציב תלונות על שופטים: מהערות הצדדים ניתן להבין מה אמר השופט

אפריל 2018 – הלכת נציב תלונות הציבור על שופטים: מהערות הצדדים בפרוטוקול הדיון ניתן להבין מה היו דברי השופט לכן השופט אינו מחויב לרשום דבריו בפרוטוקול.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. מקריאת הפרוטוקול נראה כי השופט אינו מדבר אלא רק מחליט מה שלא היה בדיון ופוגם בהבנת הדיון ומה התרחש בו ובפרוטוקול שמופיעות בו הערות סתומות של הצדדים שלא ניתן להבין מדוע נאמרו.

תשובת נציב תלונות הציבור על שופטים: "אכן הפרוטוקול אינו ערוך באופן בו דברי בית המשפט נרשמים במפורש, אולם מדבריהם של באי כח הצדדים בדיון ניתן להבין מהן ההערות שהעיר בית המשפט"
כלומר השופט אינו חייב לרשום דבריו שנאמרו בדיון בפרוטוקול. דבריו יהיו נתונים לפרשנות לקורא.

לצפייה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופט בני שגיא הקלק כאן – תלונה מספר 190/18

מהערות הצדדים ניתן להבין מה הערות השופט
קטע מתגובת נציב תלנות על שופטים לתלונה על השופט בני שגיא (תלונה 190/18)
בית המשפט העליון, חדשות, לורי שם טוב, נעם סולברג, נציב תלונות הציבור על שופטים, פרשת הבלוגרים

השופט נעם סולברג והזונה האפיקורסית ברישא הפסוק שציטט

דצמבר 2017 – למה התכוון שופט העליון נעם סולברג בציטוט הפסוק מספר משלי: כִּי נֹפֶת תִּטֹפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָּה. וְאַחֲרִּיתָה מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיֹות" משלי ה, ד.
מדובר בציטוט בהחלטה שניתנה ב- 3.3.2017 לבקשה של לורי שם טוב לא לפרסם את שמה.
לקריאת / הורדת החלטת השופט נעם סולברג, בש"פ 1999/17 – הקלק כאן.

"זרה" ע"פ המפרשים היא זונה, אפיקורסית. נציב תלונות הציבור על שופטים טוען כי סולברג לא התכוון לרישא של הפסוק שציטט, אלא לסיפא.

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.

ביזוי בית המשפט, ביזוי כבוד אדם, בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, הדס מגן, טובה שטרסברג-כהן, נועה גרוסמן, נציב תלונות הציבור על שופטים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, תלונה נגד שופט

השופטת נועה גרוסמן התבטאה באופן לא ראוי וספגה תלונה מוצדקת

שופטת נועה גרוסמן - הערות פוגעות במתדיינים ובאי כוחם

הכתבה השופטת חיפשה את הטישיו – וספגה הערה מנציבת תלונות הציבור , הדס מגן , מאי 2005 , גלובס
נועה גרוסמן התבטאה בציניות כלפי עורכת דין * עם זאת, שתי תלונות אחרות של אותו עורך דין נגד אותה שופטת לא נמצאו מוצדקות בידי טובה שטרסברג-כהן

נציבת תלונות הציבור נגד שופטים, טובה שטרסברג-כהן, מצאה כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, נועה גרוסמן, בדבר הערה צינית שהעירה במהלך המשפט. שטרסברג-כהן ציינה, כי על בית המשפט להימנע מלהעיר הערות שאינן מועילות לקידום ההליכים בתיק, ופוגעות במתדיינים ובאי כוחם.

המתלונן, עו"ד יצחק מינא, טען, כי בדיון שהתקיים בפני גרוסמן, הופיעה עורכת דין ממשרדו. בתשובה לשאלה מדוע לא הופיע הוא בעצמו, אמרה עורכת הדין, כי הוא שוהה בפריז. על כך הגיבה השופטת באומרה: "איפה הטישיו כדי שאוכל לנגב את הדמעות".

שטרסברג-כהן ציינה, כי על בית המשפט לשמור על איפוק וריסון בהתבטאויותיו כלפי עורכי הדין כשאינם נמצאים באולם הדיונים. להחלטה צורפה המלצה שלא פורסמה.

מינא, המייצג את התובע בתיק, טען עוד בתלונתו, כי משלא התקבלה הצעת הפשרה של גרוסמן, היא העירה, כי לתביעה אין כל בסיס וכי כך יחשוב גם השופט שיישב בדין אחריה.

עוד טען, כי גרוסמן ביטלה החלטה קודמת, שחייבה את הנתבע להפקיד פיקדון לקופת בית המשפט, בציינה, כי החלטתה בדבר הפקדת הפיקדון נעשתה במטרה ללחוץ על הנתבע לפשרה.

באשר להתבטאותה של גרוסמן בדבר סיכויי התביעה ציינה שטרסברג-כהן, כי מדובר בהתבטאות לגיטימית של בית המשפט, ביושבו כשופט מוקד שלא דן בתיק. באשר להתבטאותה השנייה קבעה, כי לא נמצאה כל תשתית אובייקטיבית לאמירה המיוחסת לבית המשפט.

הכתבה השופטת חיפשה את הטישיו - וספגה הערה מנציבת תלונות הציבור , הדס מגן , מאי 2005 , גלובס
בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, דלתיים סגורות, הנהלת בתי משפט, זיוף, זיוף פרוטוקול, זיוף פרוטוקול בית משפט, טיוח, טיוח פשעי שופטים, נציב תלונות הציבור על שופטים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פומביות הדיון

החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה

שופטת לימור מרגולין יחידי - האם זייפה פרוטוקול כדי לשבש בדיקת תלונה נגדה?

יולי 2013 – החלטת נציב התלונות מעלה חשש – השופטת לימור מרגולין יחידי זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה.

ע"פ המתלונן שופטת בית משפט השלום בתל אביב לימור מרגולין יחידי קיבלה תלונה בגלל שזרקה אדם שנוכח בדיון בית משפט על החזרת תפוסים, למרות שהדיון נערך בדלתיים פתוחות. היא פשוט נענתה לבקשת בא כוח המשטרה שחשב שדיונים בבית משפט זה דבר שאסור לאחרים לראות.
בתום הדיון, נמסר לצדדים פרוטוקול הדיון. על פרוטוקול זה לא היה כיתוב כלשהו שהדיון נערך בדלתיים סגורות. קרי, הדיון היה פתוח לציבור – בדלתיים פתוחות.

אבל כשהשופטת לימור מרגולין יחידי קיבלה מכתב מנציב תלונות הציבור על שופטים להגיב לתלונה, היא החלה לעסוק בזיוף מסמכים. את הפרוטוקול שכבר היה במערכת נט המשפט היא "מחקה" והעלימה, ויצרה פרוטוקול חדש שהכיל את הכיתוב "בדלתיים סגורות". את הזיוף הזה מסרה השופטת לנציב אליעזר גולדברג.

בנציבות הבינו שמדובר בזיוף, וכדי לברר, הם ביקשו מהשופטת תשובות לשאלות קשות, כמו למשל – היכן ההחלטה השיפוטית שקובעת שהדיון יהיה בדלתיים סגורות. השופטת כמובן לא הצליחה לשחזר.
הנציב מצא את התלונה מוצדקת. בשפה עדינה, חלבית מאוד, הוא קבע שהשופטת לא נתנה החלטה על סגירת דלתיים, ונתן לקורא להבין שבוצע זיוף של פרוטוקול."

החשדות לפלילים של השופטת לימור מרגולין יחידי טויחו על ידי הנהלת בתי המשפט

גולדברג כותב בהחלטתו, בה נמצאה התלונה מוצדקת, כי במערכת "נט המשפט" לא נמצאה החלטה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי מרגולין-יחידי לא ידעה להסביר מדוע אין תיעוד שכזה. בדיקת News1 העלתה, כי בפרוטוקול המקורי אין כל זכר לדלתיים סגורות, אף אחד מהצדדים לא ביקש לתקן את הפרוטוקול, והמשטרה אף השתמשה בו כמות שהוא בהמשך ההליך.

לא מסתדר עם ממצאיו

למרות כל זאת, אומרת הנהלת בתי המשפט: "כידוע לפי חוק מנועה מערכת בתי המשפט מלהתייחס להחלטות נציב תלונות הציבור על שופטים. יחד עם זאת ולשם העמדת הדברים על דיוקם, כלל אין מדובר במקרה של זיוף פרוטוקול. כעולה מן ההחלטה, הנציב אף קיבל את ההסבר של השופטת וכל שנמצא הוא פגם פרוצדוראלי. נוכח הממצאים, לא נדרש המשך טיפול בעניין. השופטת לא הוצאה לחופשה ולא יצאה לחופשה על-רקע הדברים".

תגובת הנהלת בתי המשפט מסתמכת על הפיסקה האחרונה בהחלטתו של גולדברג, בה נאמר: "כבוד השופטת ביקשה מהמתלונן 2 לעזוב את האולם, אחרי ששמעה את דבריו של נציג המשטרה, ונראה שכוונתה למשמע הדברים הייתה, כי המשך הדיון יהיה בדלתיים סגורות. אולם, יישום הכוונה הוא שלקה בחסר, ומכאן מסקנתי, כי התלונה מוצדקת".

ניסוח עמום זה של גולדברג אינו עולה בקנה אחד עם ממצאיו שלו, כפי שהם מובאים בעמודים הקודמים של ההחלטה. אין זו הפעם הראשונה בה גולדברג נמנע מאמירות ברורות לנוכח התנהגות פלילית לכאורה של שופטים. גם כאשר השופטת ורדה אלשיך זייפה פרוטוקול, נמנע גולדברג מלהגדיר במפורש את מעשיה כזיוף, לא העביר את ממצאיו לחקירת המשטרה ונמנע מלקרוא להדחתה. עקב כך, כידוע, ממשיכה אלשיך לכהן בתפקידה.

לא "פגם פרוצדוראלי"

יצוין, כי בניגוד לדברי הנהלת בתי המשפט – אין מדובר בפגם פרוצדוראלי. המילים "בדלתיים סגורות" הופיעו במפתיע על הפרוטוקול, ללא כל החלטה על כך, רק לאחר שהוגשה התלונה נגד מרגולין-יחידי. אם הדיון אכן היה מתנהל בדלתיים סגורות, הרי שהוצאתו של המתלונן הייתה לגיטימית. לעומת זאת, סילוקו מהאולם בלא סיבה מהווה פגיעה חמורה בעיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון יסוד במערכת המשפט במדינה דמוקרטית. לפיכך, מדובר לכאורה בזיוף שנועד לרפא בדיעבד את טעותה של מרגולין-יחידי.

יתרה מזו: הפיכת הדיון לכזה שהתנהל לכאורה בדלתיים סגורות, אוסרת לפרסם את תוכנו ואוסרת על הנוכחים בו לשוחח עליו. לכן, הרישום ה"פרוצדוראלי" הופך מעשה לגיטימי לעבירה פלילית.

 

להורדת תגובת נציבות תלונות הציבור על שופטים נגד השופטת לימור מרגולין יחידי על זיוף פרוטוקול הקלק כאן

לימור מרגולין
חשיפה ב-News1 / החלטת נציב התלונות מעלה חשש: השופטת לימור מרגולין-יחידי זייפה
פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה – news1 7.7.2013

קישורים:

תלונה נגד השופטת חנה ינון – רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים – פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…

שופטת חנה ינון – שקרים ומניפולציות בבית המשפט – המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 – "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי…

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב – ניהול משפט לקוי ומלוכלך – אפריל 2012 – מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג…

בית משפט לענייני משפחה, יורם שקד, נציב תלונות הציבור על שופטים

הנציב לא קיבל ההכפשות ודברי בלע השופט יורם שקד וקבע שהתבטאויותיו יצרו אוירה של כפייה

שופט יורם שקד - השמיץ בעלי בעלי דין והנציב פסק נגדו
הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה

הכתבה התלונה נגד השופט נמצאה מוצדקת. אז מה?  , ענת רואה , ינואר 2013 , כלכליסט

חודשיים אחרי החשיפה ב"כלכליסט", נציב התלונות על שופטים קבע שהתלונה נגד השופט יהורם שקד, שהפעיל לחץ על מתדיין, מוצדקת

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קיבל תלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן, יהורם שקד, וקבע שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

ההתבטאויות שיוחסו לשופט שקד נחשפו ב"כלכליסט" בספטמבר האחרון, אז פורסם שהמתלונן, מתדיין בסכסוך ירושה, ביקש מהשופט שקד לפסול את עצמו בעקבותיהן. המתדיין טען שהשופט שקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט שייצג אותו ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

ב"כלכליסט" פורסם שההכרעה בבקשת הפסילה התעכבה שבועות ארוכים, שבמהלכם ניסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים. באוקטובר פורסם ב"כלכליסט" שהשופט שקד דחה את בקשת הפסילה בנימוק שהוגשה חודשים ארוכים לאחר הדיון המדובר. השופט לא כתב בבירור בהחלטתו אם הוא מאשר את המיוחס לו, אך קבע שאף אם הדברים נאמרו, הרי שהם הוצאו מהקשרם.

כעת מתברר שבמקביל הגיש המתדיין תלונה לנציב. בתגובה שהגיש השופט שקד לנציב נכתב שבקשת הפסלות והתלונה התקבלו אצלו "בהפתעה גמורה" והוא ביקש ש"אם הדיון הוקלט ע"י מי מהמתלוננים, יתכבדו ויצרפו את התמלול המלא ורק אז אוכל להתייחס לכל מילה שאכן נאמרה על ידי". בעקבות זאת ביקש הנציב מהמתלונן להמציא לו תיעוד או ראיות לכך שהשופט אמר את הדברים. בשלב זה הומצאה לנציב תרשומת שערכה עו"ד מור ורשיצקי ממשרדו של עו"ד רנן גרשט. עו"ד ורשיצקי אף צירפה תצהיר שמאמת כי התרשומת נערכה במהלך הדיון. הנציב קבע שעיון בתרשומת מעלה שנרשמו בה האמירות המיוחסות לשופט בתלונה. לפיכך הוא פנה שוב לשופט בבקשה שישלים את תגובתו לאור החומר הנוסף, וכן ביקש מעו"ד בעז קראוס, שייצג את הצד השני בתיק, לקבל את תגובתו. לפי הנכתב בהחלטה עו"ד קראוס לא השיב למרות תזכורת שנשלחה אליו.

השופט שקד מסר בתגובתו המשלימה שלא זכור לו שמי מבאי כוח הצדדים ערך תרשומת, ואף הוסיף ש"הדבר נראה כניסיון חמור ליצור ראיה יש מאין". השופט אף הוסיף שלתחושתו, פרקליטי המתלונן "מנסים להלך אימים על בית המשפט, ולשיא הגיעו בהצגת אותה תרשומת שנסיבות כתיבתה תמוהות ביותר, אם לא מעבר לכך".

למרות דבריו החמורים של השופט שקד, הנציב העדיף את גרסת המתלונן וקבע: "איני מוצא סיבה לפקפק באמינות באת כוח המתלונן על נסיבות כתיבת התרשומת או לדחות הכתוב בתרשומת כבלתי אמין". הנציב הוסיף שעו"ד של הצד שכנגד בחר שלא להגיב, "משכך רוצה אני להניח שהאמור בתרשומת ובתצהירים הוא אמת".

בהחלטת הנציב נקבע ש"ביהמ"ש המציע פשרה צריך לתת את הדעת גם לזכותו של בעל דין לא להסכים, ולהקפיד שהסכמתו לפשרה תינתן מרצון חופשי. סבורני שאמירותיו של כב' השופט במהלך הדיון יצרו אווירה של כפייה והפעלת לחץ בלתי ראוי על המתלונן ובאי כוחו".

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

יורם שקד – שופט בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין בתיק "בהתעלם מהסיכומים" , אוגוסט 2011- השופט יהורם שקד ציין בפסק דין כי הוא עיין בסיכומי הצדדים, אך לבקשת אחד הצדדים למחוק את סיכומי הצד השני, הבהיר שפסק דינו ממילא ניתן "בהתעלם מהסיכומים"…

בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, טובה צימוקי, טובת הילד, משמורת, נפתלי שילה, נציב תלונות הציבור על שופטים, פשעים נגד האנושות, תלונה נגד שופט

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהן המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…