איור בית משפט, איור פרקליטות המדינה, איורים, איורים בית משפט, איורים לשון הרע, איורים פרשת הבלוגרים, חדשות, לשון הרע, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

איור ניצוץ ראייתי, איור פרקליטות המדינה, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – הלכת הניצוץ הראייתי

הלכת ניצוץ ראייתי.pngיוני 2018 – הלכה קיימת בבתי המשפט במדינת ישראל שאין לה שום תוקף בחוק המעצרים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמה "הלכת הניצוץ הראייתי". ע"פ הלכה זאת ניתן לעצור אדם לזמן לא מוגבל ע"פ אמירה של הפרקליט כי ברשותו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם". הפרקליט אינו מחויב להציג שום ראיה אלא די שיאמר זאת בפני השופט או יכתוב זאת בבקשת מעצר עד תום ההליכים.
הלכה זאת נותנת בפני הפרקליט לשלוט במשפט במעמד צד אחד משום שהנאשם ובא כוחו אינם יודעים מהן הראיות.
במצב זה המעצר נקרא "מעצר עד לקבלת החלטה" מונח שאין לו אחיזה משפטית. הנאשם יכול להיקלע לסוג זה של מעצר לתקופה לא מוגבלת וזה מאפשר לפרקליט לקבוע מצב מדומה כאילו יש ראיות מוצקות ולכן בית המשפט קבע תקופת מעצר כה ארוכה בעוד לא הוצגה אף ראיה.
בשלב הבא יבקש הפרקליט מעצר עד תום ההליכים על סמך "ראיות לכאורה" גם במצב זה לא ידונו בשום ראיה לגופה אלא האם קיימות ראיות לכאורה, אולם עובדה זאת כבר נקבעה על סמך "הלכת הניצוץ הראייתי" ולכן הנאשם ישאר במעצר עד תום ההליכים.
וכך יוצא כי נאשם יכול להיות שנים במעצר מבלי שנדונה שום ראיה לגופה.

איור פרקליטות המדינה, איורים פרקליטות המדינה, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, ניצוץ ראייתי, פרקליטות

פרקליט מבקש הארכת מעצר ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי"

מאי 2018 – "הניצוץ הראייתי" היא הלכה לפיה אם הפרקליטות מכריזה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחה לכאורית של אשמה זה יכול לשמש עילה למעצר עוד בטרם הוגשו הראיות. זוהי מעין הלכת מעצר מנהלי שכל עניין המעצר תלוי בפרקליטות בלבד.

פרקליט מבקש הארכת מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי

איורים פרשת הבלוגרים, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: 8 חודשים במעצר ללא שום בסיס ראייתי לכאורה שנדון בבית משפט

ב- 27.02.2017 נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. עד ל- 06.04.2017 היה מעצרם מעצר ימים. חומר החקירה חסוי מאחר והתנהלה חקירה באותה העת, ולכן לא ניתן היה לקיים דיון ענייני להוכחת חפותם.
להמשך המעצר לאחר מעצר הימים השתמשה הפרקליטות ב"הלכת הניצוץ הראייתי". זהו מעין הלכה הקובעת כי די בכך שהפרקליט מכריז כי יש בידיו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים" כדי לעצור אותם לזמן בלתי מוגבל. לקביעת מסוכנות הציגה הפרקליטות ציטוטים של שופטים בהליך מעצר הימים. וכך גם להוכחת סכנת שיבוש הליכי משפט.
למעשה לא הציגה הפרקליטות אף ראיה ביום ה- 06.04.2017 להמשך מעצר החשודים או אפילו ראיה לכאורה. כל שהציגה הפרקליטות היא ההצהרה: "בידי המבקשת (פרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים". די בכך היה כדי לעצור הנאשמים לעוד מספר חודשים עד הגשת חומר ראיות לסנגורים.

סרגל מעצרים

 

איור, איורים, איורים פרשת הבלוגרים, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, ניצוץ ראייתי, פרקליטות

הלכת הניצוץ הראייתי – אילוסטרציה

אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.

זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

שבעה חודשי מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי

חדשות, מעצר עד תום ההליכים, נגה ויזל, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים, שופט יורם דנצינגר

השופט יורם דנצינגר וחרפת הניצוץ הראייתי

חופש ביטויהניצוץ הראייתי והבעייתי , עו"ד נוגה ויזל , 26 ספטמבר 2017 , פוסט

העו"ד נוגה ויזל על הביטוי שצץ לאחרונה ואמור להפחיד לא רק בלוגרים בוטים שעצורים עד תום ההליכים, אלא גם את כל מי שחרד לזכויות האזרח ואפילו את ראש הממשלה

הפרקליטות מבקשת לעצור מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים עשרות אלפי אזרחים בשנה, עוד לפני שבכלל הוכחה אשמתם. לרוב זוהי פשוט דרך של מערכת המשפט לגבות מקדמות ימי מאסר על חשבון העונש, ולגרום לאותו אדם לבוא על ארבע לפרקליטות ולהתחנן לעסקת טיעון.

מאז שהוחלט כי תחנות המשטרה יימדדו על פי מספרי המעצרים וכמויות המעצרים עד תום ההליכים, המערכת זקוקה לבני אדם כדי לעצור אותם.

כדי לעצור בני אדם, גם כשאין עילת מעצר סטנדרטית עד תום ההליכים (כלומר: עד שייגמר המשפט הפלילי) יש צורך להוריד את סף הראיות הנדרש כדי לשכנע שופטים שלמשטרה יש ראיות טובות להרשעה. אמנם, כדי להרשיע נדרשות ראיות חזקות ברמה של מעבר לספק סביר שהנאשם אכן אשם בעבירה המיוחסת לו, אבל כדי לעצור – מסתבר שכמעט לא צריך הרבה. אפשר לעצור אנשים גם באמצעות ראיות קלושות ונסיבתיות, וגם אין צורך לבחון את האמינות של אותן ראיות. בעבר קראו לזה "ראיות לכאורה" אך לאחרונה צץ לו הביטוי "הניצוץ הראייתי". הניצוץ הזה מפחיד את כל מי שחרד לזכויות האזרח בישראל.

הבלוגרים כמשל

לפני כחצי שנה עצרה המשטרה קבוצת פעילי מחאה ובלוגרים שקראו תיגר נגד עוולות המערכת, פרסמו מאמרי ביקורת ארסיים במיוחד נגד פסקי דין של שופטים, אותם כינו "אנטי דמוקרטיים" ונגד פעולות של עובדות סוציאליות שאותן כינו "חוטפות ילדים" ו"זונות משוקמות". פורסמו גם כתבות על פרקליטים ותובעים משטרתיים שנכשלו ולא הצליחו לגרום להרשעה והם כונו "תופרי תיקים לחפים מפשע שניזונים מדם חפים מפשע".

שבעה חודשי מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי
הלכת הניצוץ הראייתי

לאחר שנעצרו מעל עשרים איש ואישה, וגם נחקרו מספר לא מבוטל של עורכי דין, הוגש בחודש אפריל 2017 כתב אישום נגד שני בלוגרים פעילי מחאה ידועים, ועורך דין אחד. כתב האישום מבוסס כולו על עבירות של חופש ביטוי.

מאז, למעלה משישה חודשים ששלושת הנאשמים מוחזקים ב"מעצר ביניים", מעצר ללא ראיות, וכל זאת על סמך "ניצוץ ראייתי". בסופו של דבר, מדובר בעבירות של חופש ביטוי, עבירות שיימינג מסוג העלבת עובדי ציבור וזילות בית משפט. אמנם הכתבות היו וולגריות במיוחד, וחלקן משובצות בקללות מיניות עסיסיות וגם חלק מהשופטים קיבלו "ביקור בית" מסוג "עושים שכונה" – הפגנה קולנית באמצעות מגפון. אולם, אלה עדיין עבירות חופש ביטוי, עם הסברים מפורטים מדוע אותם שופטים ועובדות סוציאליות זכו למטר הקללות והביקורות.

בערעור על המעצר, שהגיע אל שולחנו של כב' השופט יורם דנצינגר מבית המשפט העליון, קבע השופט כי הפרקליטות בכלל לא צריכה להציג ראיות כלשהן בעלות סיכוי להרשיע לצורך מעצר ביניים, וזאת לתקופה בלתי מוגבלת בזמן, היות וכעת שופט המעצרים רשאי להגיע למסקנה שיש "ניצוץ ראייתי" רק על סמך הצהרות התביעה. השופט דנצינגר קבע שניתן לסמוך על "חזקת ההגינות המנהלית" – כלומר: שהתביעה היא תמיד "הוגנת" ואף פעם לא הטעתה את בית המשפט – והתביעה לא תצהיר שקיימות ראיות בעלות סיכויים טובים להרשעה, אם הן לא קיימות.

יורם דנצינגר
יורם דנצינגר

הפרדת הרשויות

למעשה, מה שקבע השופט דנצינגר הוא, שהבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.

זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

וכך, יום יום ברחבי הארץ, מובלים אנשים באזיקים לאולמות שופטי המעצרים, לשמש תפאורה בדיונים שהתוצאות שלהן ידועות מראש. תמיד יהיה ניצוץ ראייתי, כי בית המשפט העליון קבע מראש שהתביעה תמיד הוגנת ולא צריך ראיות.

יודגש שגם הסמכות לעצור מעצר ביניים היא תוצר של הפסיקה ולא של החוק הקיים. הכנסת לא חוקקה סמכות מעצר כזו. חוק המעצרים החדש, שנחקק בשנות ה-90 לאור הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נועד להקל על מעצרים ולא להחמיר אותם.

עתה, לא נותר אלא לשאול: אם הפרקליטות מדליפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שישנן כנגדו ראיות לקבלת שוחד, אם וכאשר התיק יגיע לבית המשפט – איך יתגבר ראש הממשלה שלנו על הניצוץ הראייתי וחזקת ההגינות המנהלית, אם חזקה שהתביעה תמיד צודקת?

חוק המעצרים או בשמו הרשמי – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) דורש תיקוני חקיקה דחופים על מנת להחזיר על כנו את עיקרון הפרדת הרשויות ואת כבוד האדם וחירותו, ולבטל את חרפת הניצוץ הראייתי, שאין לה זכר בחוקים שחוקקה הכנסת.

 

הניצוץ הראייתי והבעייתי

חדשות, מעצר בלתי חוקי, ניצוץ ראייתי, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים, צבי זר, שופט יורם דנצינגר

פרשת הבלוגרים – 117 ימים במעצר: נדחה הערר עו"ד צבי זר

נ121.06.2017 – 117 ימים כלואים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עקב "ניצוץ ראייתי" נגדם הנובע מבקשת הארכת המעצר, כך עולה מהחלטת כבוד השופט דנצינגר על ערר שהגיש נאשם מספר 3 בפרשת הבלוגרים עו"ד צבי זר.

לצפייה בהחלטת כב' השופט דנצינגר – ערר צבי זר נגד מדינת ישראל

הניצוץ הראייתי הוא סעיף בשם "ראיות לכאורה" בבקשת מעצר עד לתום ההליכים שהגישה הפרקליטות. הסעיף מתחיל במשפט: "בידי המבקשת (הפרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים (הנאשמים) כדלקמן…".  הפרקליטות מפרטת רשימת ראיות לכאורה כגון עדויות של מתלוננים על פגיעות נפשיות כלשהן מפרסומים, עדות מתלוננת על סחיטה באיומי פרסומים במסגרת הליך גישור, האזנות סתר הקושרות את הנאשמים לאתרים מסוימים, דוחות של ספק אתרים וחברת אשראי הקושרים את הנאשמים לאתרים מסוימים, מחשבים, טלפונים סלולרים ומסמכים הקושרים את הנאשמים לאתרים המכפישים.

הניצוץ הראייתי הוא ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים בקשר לפרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.

עו"ד צבי זר ערר לבית המשפט העליון כי חלקו בפרשה קטן מחלקם של הנאשמים 1, 2 וכי יעץ להם כעו"ד. בנוסף טען עו"ד זר כי הוא בסטטוס "מעצר ארעי" עקב אי הגשת חומרי החקירה.

כב' השופט דנצינגר דחה הערר בטענה כי קיים "ניצוץ ראייתי" לחלקו של העורר בפרשה בשל כתובות IP מביתו, ובשל ראיות שנמצאו במחשבו האישי. בעניין אי העברת חומרי החקירה במועדם כותב דנצינגר אינו מצב ראוי כלל ועיקר אך אינו מצדיק שחרורו של העורר.

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009