אברהם שיינפלד, אסתר הרצוג, הוצאת ילדים מהבית, נחום עידו, פשעי משרד הרווחה, רונית צור

רווחה שכולה היסטריה – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

רווחה שכולה היסטריה , פרופ. אסתר הרצוג , 19/2/2006 , nrg

אסתר הרצוג יוצאת נגד רשויות הרווחה, שיצאו במתקפה חסרת רסן נגד שופטים ועיתונאים, שאינם אומרים אמן על כל בקשה להוצאת ילד ממשפחתו

מערכת הרווחה בהיסטריה. בכותרת של קידוש לבנה הודיעה מערכת הרווחה, באמצעות מרב דוד (מעריב, 13.2), כי היא יוצאת בקמפיין נגד בתי המשפט ובפרט נגד שופטים, שאינם מקבלים את חוות הדעת של פקידות הסעד. באתר "מחלקה ראשונה" התפרסם מאמר של דובר משרד הרווחה, נחום עידו ("זה הזמן לאתיקה", 26.1), ובו התקפה שלוחת רסן נגד התקשורת, אמהות ופעילי ציבור, וכן דברי שקר ולשון הרע (הוגשו תלונה למשטרה ותביעת דיבה).

הרקע להתנהלות ההיסטרית של צמרת משרד הרווחה היא כתבת תחקיר של איריס מיזן, שהתפרסמה בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10, לפני כשבועיים. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי" של ריצ'רד גארדנר (תיאוריה שעל בסיסה, כך נטען בכתבתה של מיזן, מאיימות פקידות סעד להוציא ילדים מאמהות המבקשות להגן עליהם מפגיעה פיזית ומינית של אבותיהם, והן מואשמות ב"הסתה הורית").

במאמרו מאשים עידו את רוזן במניפולטיביות, בהיעדר "אתיקה והגינות ציבורית ואישית", ואפילו בפשע נגד "מקצוע העיתונות". עידו מאשים את רוזן ואת העיתונות בכלל ב"שפלות ונבזות".

אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים

ההשתלחות של עידו בעיתונות די מובנת. לאורך 14 שנות מעורבותי בסוגיה של הוצאת ילדים מבתיהם, ראיתי פעם אחר פעם כיצד מצליחים הדובר והיועצים המשפטיים של משרד הרווחה לחסום כל פרסום, שעלול להתפרש כביקורת על מערכת הרווחה, והכל בשם "טובת הקטין".

מרב דוד פורשת בכתבתה את טענות אנשי הרווחה נגד שופטים "אשמים". תמונותיהם מוצגות, ללא שנזכר אף שם של הפוסלים אותם. אחת הפסולות היא השופטת ניצנה בן-דוד, שביקשה מילדה בת שבע להסביר לה "איפה היא רוצה לחיות – בפנימייה, או עם אמא שלה".

אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים. לעומת זאת, אברהם שיינפלד, נשיא בית המשפט לנוער לשעבר, עובד סוציאלי לשעבר, מקובל על ממסד הרווחה. ומה הפלא? הוא סיפק לפקידות הסעד אישור מיוחד להגיש את בקשותיהן לבית המשפט בתל-אביב, כדי לעקוף את השופטת שירלי נווה-דקל מבית המשפט לנוער בראשון-לציון.

היא נאשמת בכך ש"אינה מסוגלת להחליט בתיקים שבהם מדובר במקרה חירום". מדובר בהוצאת ילדים, ללא דיון משפטי וללא מתן הזדמנות להורים להתגונן ולהגן על ילדיהם מהחלטות שרירותיות של פקידות סעד.

אכן, כך ייעשה לפעילים חברתיים (כמו פרופ' סמדר לביא, שמעון תג'ורי וכמוני), לעיתונאים (כמו עמנואל רוזן), לשופטים (כמו נווה-דקל ובן-דוד), אשר מעזים לפעול ולהחליט בדרך שאינה לשביעות רצונה של מערכת הרווחה.

כתבת תחקיר של איריס מיזן, בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי"

רווחה שכולה היסטריה , פרופ. אסתר הרצוג , 19/2/2006 , nrg
מודעות פרסומת
אמיר שוורץ, התעללות בחוסים, טיוח, מעון בית עדן, נחום עידו, פיקוח

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה"

אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.
מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה

פקידי רווחה אמיר שוורץ, נחום עידו - תרבות שקר, תאוות בצע, התעללות בנכים, סחר בילדים, טיוח...
עלילות הבלים ודברי בלע נגד חוסים ומשפחותיהם

שר הרווחה מר מאיר כהן.
ברצוני לגולל בפניך את סיפור חייה של בתי וחיי.
בתי בת 18 וחצי, היא סובלת מבעיות התנהגות ומפגור קל.
בתי הוצאה למסגרת חוץ ביתית בשל הקושי וחוסר הכלים לטפל בה.
מהיום שבתי הוצאה מהבית למוסד,החיים נעשו יותר קשים,ואני כאמא מרגישה "בתוך מלחמה ללא הפסקת אש"..
בגיל 8 בתי הועברה למעון "בית עדן" שבלוד.
משך שהותה במעון זה היה כשנתיים,באחד הימים אחד העובדים התקשר אלי וסיפר כי אחת המטפלות היכתה את ביתי ומשכה בשערות ראשה…
דבר שקומם אותי ,בשל הקשר הלקוי של המוסד עם ההורה!
כשהגעתי למוסד ,פניתי אל מנהל המקום, כשאני כועסת נירגשת ויותר מזה מאוכזבת…ושאלתי את המנהל, "למה לא דיווחתם לי על כך בזמן? ומדוע לא פנו לחוק?
כמובן..שהשתיקה שלהם העידה על הכשל בטיפול בנושא זה.
ואני כאם אגבה את ביתי ואתמוך בה!
כשפניתי אל החוק, ראיתי את מר אמיר שוורץ שם, וכאשר נידרש לתת עדות על מקרה זה, שמעתי אותו אומר לחוקר "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה, ובנוסף אמר לחוקר "כי מדובר באמא מטורפת".
הוחלט שביתי תעבור למוסד אחר, דבר שהשפיע מאוד על ביתי,ובשל כך, היא הצטרכה לעבור דרך הפסיכיאטרי לאיזון.
היא עברה למוסד בשם "עין השלשה".
ואני כאם תמיד הייתי "עם היד על הדופק".
כמובן שאני מדברת על ילדה עם בעיות התנהגות שמלוות גם פיגור קל,ובשל כך,היו לה ימים "טובים",וימים לא כ"כ "טובים".
בחלוף הימים התחלפו המנהלים במוסד זה,ואת תפקיד ה"מנהלת",קיבלה העו"ס שעבדה במוסד זה.
לאותה המנהלת לא התאים כ"כ שביתי תשהה במוסד זה,מאחר ואני אמא "נודניקית"..שתמיד דואגת ורצה לבתי, ולטענתה "מאוד קשה לעבוד מולי", והם לא ידעו לקבל ביקורות בונות…הם תמיד היו צודקים!!!!
היא תמיד חיפשה את המומנט הנכון להעיף את ביתי מהמוסד.
באחד הימים, אחד המטפלים הכה את בתי בצורה אכזית ביותר,
כתוצאה מהמכות, הוא שבר לה צלע, ואמטומות(סימנים כחולים) סביב העיניים.
כמובן ששוחתי עם המנהלת לפני כל צעד שעשיתי (כי ידעתי שהיא מבחינתה הילדה לא תישאר שם,ומאוד חששתי מכך), והיא הבטיחה שהיא תהיה אחריי בכל צעד שאעשה, וזאת לאחר שראתה את ביתי עם כל החבלות המזעזעות.
אני כמובן סמכתי עליה (המנהלת) ופניתי לחוק, ומשם לביה"ח על מנת שביתי תקבל טיפול.
ומאותו הרגע, הדברים השתנו. היא ניצלה את המקרה הזה, ועירבה את מר אמיר שוורץ,
אין לי מושג על מה היא שוחחה איתו, אבל אני מקבלת שיחת טלפון ממנה, והיא אומרת לי בכזה ביטחון "אל תחזירי את דבורה למעון ,אנחנו לא ניפתח לך את השער" וניתקה לי בפנים את הפון.
בתחילה הייתי בשוק,עד שהתעשתי והתקשרתי לאמיר שוורץ,שגם הוא נתן את אישורו על כך שביתי לא תחזור למוסד.
הייתי חסרת אונים,לא ידעתי מה אני עושה. פניתי אל עו"ס שבקהילה
וסיפרתי לה הכל.
לאחר שהע"וס שוחחה עם כולם,היא חזרה אליי ואמרה לי "את לא יכולה להחזיר את הילדה למוסד".
לא נתנו לי שום התראה ולא ידעתי למי עוד לפנות.
הילדה נישארה חודשיים בבית עם כל הקושי ולאף אחד לא היה איכפת.
בתקופה זו,אמיר שוורץ קבע שאנו נגיע לירושלים לישיבה, ועליי להגיע עם ביתי.
(הנסיעה הייתה גהנום..ביתי קמה באוטובוס והתפרעה)
וכשהגענו למקום..חוץ מלשמוע העלבות והשמצות, שום פיתרון לא נתנו לי.
אמיר שוורץ אמר לי "אין מה לעשות,ואנחנו מודעים לקושי של הילדה בבית, אבל את תיאלצי להחזיק אותה עד שנימצא מקום".
ואילו,מר עידו נחום אמר לי "את לא יודעת איזה רושם יש עלייך במשרד החינוך".
במהלך הישיבה, ביתי ניכנסה "לאמוק" וצעקה.."לאאא…לאא…אל תרביץ לי..זה כואב..דיי דיי…
לא יכולתי לראות את ביתי במצוקה זו..ושאלתי אותם.."מה היה קורה לי אם אני הייתי מכה אותה בכזו אכזריות?..בטוח שהייתי אחרי סורג ובריח.
כמובן שאמיר שוורץ, עידו נחום, ומנהלי המוסד צפו בא באותה השעה, בזמן שהם תומכים באותו המטפל שהיכה קשות את ביתי.
ולא היה איכפת להם מה ביתי עוברת..
במהלך הזמן שביתי הייתה בבית,התמוטטתי והצטרכתי לקבל טיפול בביה"ח,והמשך טיפול בבית (כדורים פסיכיאטרים).
כעבור חודשיים..היא עברה למעון "טללים" שבמקום מגורינו.
מזה שנה וחצי שביתי שוהה במעון זה בחוסר מעש..
היא לא הולכת ללמוד,ואין לה שום תעסוקה,הדבר מביא את ביתי לאי שקט ולהתנגות קשה כלפי הסביבה.
במהלך השהות שלה,התנהלו מ"ס ישיבות עם אמיר שוורץ והמפקחת כוכבה,בישיבה זו..חוץ מאיומים לא שמעתי משהו שיכול להועיל לביתי (כמו תעסוקה).
חשוב לי לציין..שהמטרה שלהם היא להרחיק את ביתי ממני.שכמה שפחות אני אראה ואשמע,ככה יהיה להם יותר קל לעבוד!!
אמרו לי שהיא תעבור לאיזור הצפון (לכפר לי),ואם אני יסבר הם יפנו לבית משפט להוציא צו!!!
התחחנתי אליהם שיעזרו לי להכניס אותה לבית ספר צב"ר שבמקום מגורינו,והם לא היו מוכנים לשמוע.
אני רוצה שהיא תהיה לידי…זו הבת שלי..היא חלק מאוד גדול בחיי,לא יכולה לחשוב שהיא תתרחק ממני ולא אוכל לתמוך בה ברגעים קשים,ולראות אותה כפי שאני רגילה מ"ס פעמים בשבוע ובכל סוף שבוע שהיא מגיעה הבייתה!!!!

מוסד בשם "נווה יונה",קיבל הוראה ממר אמיר שוורץ ללכת לראות את בתי במעון ולהחליט אם היא מתאימה למוסד.
המוסד נימצא באזור כפר סבא,
ושוב..הם מנסים להרחיק את ביתי ממני.
אני מאוד פוחדת שהיא תעבור למקום אחר ורחוק ממני,הילדה זקוקה לי.ואני זקוקה לה..כי רק בשבילה ולמענה אני חיה,אחרת אין טעם לחיי.
קיבלנו תשובה חיובית,שהיא מתאימה למקום,ואני לא רוצה ולא מסכימה בכלל שהיא תתרחק ממני!!!!

"מר מאיר כהן-שר הרווחה.
פונה אני אלייך,בכל לשון של בקשה,ומתחננת,,,מתחננת שתעזור לי.
אני אם חד הורית,ומצבי הבריאותי לא במיטבו.

תעזור לי שביתי לא תתרחק ממני,זה דבר שיכול להביא להדרדרות במצבי הבריאותי.
תעזור לי על מנת שהילדה תקבל מה שמגיע לה כילדה חוסה,ותישאר במקום מגורייה.ליד אמא ואחיה.שתלך לבי"ס בצורה מסודרת.
רק שלא תעזוב אותי למקום רחוק,כי אחרים החליטו בשבילנו..
מר מאיר כהן..אתה ה"גלגל הצלה" האחרון שנותר לי,
אנא……תעזור לי!!!!!

התעללות בחוסים במוסד עין השלושה של משרד הרווחה

קישורים:

התעללות בילדים חוסים במוסד אתגר של משרד הרווחה


משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…
פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע – נחום עידו – יולי 2008 – תכנית "שומר מסך" של העיתונאי החוקר אמנון לוי חשפה התעללות קשה בילדים חוסים ע"י מטפלת במוסד אתגר. התברר כי מדובר בכשל מערכתי של משרד הרווחה שכן האלימות של המטפלת הייתה ידועה למשרד הרווחה עוד מלפני כ- 3 שנים מהמוסד הקודם שבו עבדה. משרד הרווחה העביר אותה למוסד "אתגר" שם המשיכה להתעלל בחוסים. משרד הרווחה כתגובה הגיש תלונה במשטרה נגד העיתונאי החוקר אמנון לוי. לטענת משרד הרווחה אמנון לוי לא דווח די מהר על החשש להתעללות אלא התעכב כעשרה ימים עד לדווח על המטפלת האלימה הידועה למשרד מזה כשלש שנים…

כשלים חמורים במשרד הרווחה – מעון ה"שלושה" לחוסים אוטיסטים עם פיגור קל – תחקיר תכנית "שתולים" – אפריל 2010 – בתכנית שתולים בהנחייתה של אורלי וילנאי, נשלח השתול יובל אזולאי להיות מטפל בפנימייה של משרד הרווחה בשם "מעון השלושה". הבעיה העיקרית אינה ההתעללות הקשה בחוסים בחוסים החמורה לכשעצמה, אלא הטיפול הלקוי של בכירי משרד הרווחה. כשלים אלו במעון השלושה עלולים להיות בכל מסגרת השמה חוץ ביתית של הרווחה.
אורלי וילנאי, אלימות, טיוח, יצחק (בוז'י) הרצוג, מעון השלושה, מעון למפגרים, נחום עידו

כשלים חמורים במשרד הרווחה – מעון ה"שלושה" לחוסים אוטיסטים עם פיגור קל – תחקיר תכנית "שתולים"

אפריל 2010 – בתכנית שתולים בהנחייתה של אורלי וילנאי, נשלח השתול יובל אזולאי להיות מטפל בפנימייה של משרד הרווחה בשם "מעון השלושה". הבעיה העיקרית אינה ההתעללות הקשה בחוסים בחוסים החמורה לכשעצמה, אלא הטיפול הלקוי של בכירי משרד הרווחה. כשלים אלו במעון השלושה עלולים להיות בכל מסגרת השמה חוץ ביתית של הרווחה.


להלן עיקר הכשלים החמורים ומאפייניהם:


אין תעסמדריך צועק על חוסה שקם ממקומווקה לחוסים, והם נדרשים לשבת כל היום במקומותיהם: ה"שתול" יובל מספר: חלק מהדיירים יותר מידי זמן רואים טלביזיה. המדריכים כמעט לא מפעילים אותם, ואם מישהו קם אז צועקים עליו. אין כמעט ספרים, אין משחקים, ואם מישהו קם אז צועקים עליו הם משתדלים לא לעשות הרבה, וכדי לא לעשות הרבה הם צועקים על הדיירים .. צורחים עליהם ככה בצורה הכי לא הגיונית שאפשר".מתייחסים אל החוסים כמו חתיכות של זבל – השתול דווח כי המדריכים צועקים על החוסים ומזלזלים בהם ו"מתייחסים אליהם כמו חתיכות של זבל"

שימוש ב- 2 סכיני גילוח משומשים ל- 13 דיירים: השתול מספר: "היום היינו צריכים לגלח את החברים. היא (האחראית) הביאה רק שני סכיני גילוח, שניים, בשביל 13 דיירים. היא עוד מחזירה את השני סכינים האלו לארון … בשלב מסוים הגיע הרכז לבית .. הוא אומר לי 'אין מה לעשות, ככה זה פה'".נחום עידו - למשרד הרווחה אין שמץ מושג מה קורה במעונותפיקוח לא אפקטיבי של משרד הרווחה – החוסים מופקרים: נחום עידו האחראי על החוסים ברמה ארצית במשרד הרווחה משתמש בססמאות תנועות ידיים וחיוכים ומשבח את הפיקוח, אך בשטח הפיקוח חסר ערך. בשיחה עימו שאלה אותו אורלי וילנאי:
"כמה משלמת המדינה עבור כל חוסה"
"8,000 שקלים" ענה נחום עידו
"ומה זה אמור לספק לו"
"את כל הצרכים, החל מהצרכים הבסיסיים של ביגוד ומשחת שיניים, וסכין גילוח, מגבת ובגדים, וכלה בתעסוקה ושעות פנאי, ואוכל וכל מה שצריך"
"אז איך זה יכול להיות שנותנים לחוסים להתגלח כולם ביחד עם אותו סכין, שאין לאף אחד אפילו את הדבר הפרטי הזה"
"אני קשה לי להאמין ואני אגיד לך גם למה, כי במעון הזה המפקח הספציפי שהיה במעון הזה עד לפני כמה חודשים, אחד הדברים הראשונים שהוא בודק זה מברשת שיניים וסכין גילוח אישיים .. זה אצלו בדם"

עובדים חוששים לדווח על התעללות מחשש לאבד את מקום עבודתם – ה"שתול" יובל דיבר עם מדריך שעזב את העבודה וחזר לעבוד. המדריך מספר: "הבעיה היא שברגע שזה (דיווח על התעללות) עובר להנהלה נותנים לך בראש".
מדריך אחר שעבד בארבעה מוסדות סיפר לאורלי וילנאי: "הדפוס הזה הוא דפוס שחוזר, היו מקרים שהרביצו עם מצקת, הייתה מדריכה שמושכת באוזניים, האחת הראש של החניך ברצפה" , "ודווחת על האירועים האלה?" , "כן" , "ומה קרה?" , "כלום, שום דבר, זה לא יעבור למשטרה, .. ההורים שוודאי שלא ידעו כלום, אנחנו לא רוצים יותר מידי לעשות בלגן ואנחנו לא רוצים שההורים יכעסו ולהתחיל לערב גורמים מבחוץ".

מדריך מכה חוסה עם מקללמשרד הרווחה אין מושג מה קורה במעונות: נחום עידו אומר: "אנחנו לא יכולים לדעת כל דבר, אם לא יהיה לי אמון במנהל מעון, אז אנחנו יכולים פשוט לסגור את כל המעונות ויש לנו אמון מתוך זה שאנחנו נמצאים שם … פעם בשבועיים שלשה מפקח מגיע לחצי יום עד יום"

בתמונה רואים רכז מכה במעון השלושה שלנחום עידו יש אמון במנהל. הרכז מכה את החוסה עם מקל מטאטא וצועק לדייר: "קח, תנשוך, תנשוך את זה".

שיטת האמון של משרד הרווחה במנהלי המעונות נכשלה ופוגעת בגופם ובנפשם של החוסים

מדריכים מגבים אחד את השני ומשקרים להורים – ה"שתול" ראה אירועי אלימות והשפלה כלפי חוסים לאורך כל זמן שהותו במעון השלושה. אירועי אלימות גם של הרכז האמור לשמש דוגמא לשאר המדריכים. לכל צוות המעון ברור וידוע כי יש אלימות נגד חוסים. כאשר באה אמא של אחד החוסים להתלונן על מדריכה בשם רינה עונה לה מייד אחד המדריכים: "פה לא מרביצים", מבלי שבדק או בירר, למרות שבירור וידוע כי יש אלימות נדג חוסים במעון.

מנהל המעון מעביר ביקורת תמוהה על המדריך במקום לטפל בדיווחו כנדרש – כאשר בא ה"שתול" ומדווח למנהל המעון על חוסה שהוכה ע"י אחת המדריכות וברצון החוסה להתלונן נגד המדריכה המכה, עונה מנהל המעון באופן תמוה ולא ענייני.
מנהל המעון שואל את המדריך לאחר קבלת הדיווח:"וזה הפריע לך הציק לך (המכות שהוכה החוסה)"
"מאוד, בכללי יש תחושה של חוסר הבנה של הדיירים, תחושה של צעקות שיש הרבה צעקות כלפי הדיירים", ענה המדריך.
המנהל שואל: "אתה רואה שיש פה איזשהו עניין תרבותי גם? .. אתה בא מהמרכז עם תואר ראשון .. לבוש יפה .. זה מישהו שבא עם משקפיים ועם תואר לא יודע מה .. ואתה מביא איזושהי תרבות שונה"
למרות הדווח החמור של ה"שתול" למנהל המעון המחייב דווחה למשטרה ולרווחה, מנהל המעון מתחיל לדבר עם השתול על התרבות שלו לבושו והמשקפיים שלו.

מדריכים מטייחים לתקשורת ומוציאים דיבה על חוסים – כאשר באה אורלי וילנאי ושואלת את המדריך מדוע האמא (שבא להתלונו נגד מדריך מכה) נמצאת פה, ענה לה המדריך: "כי יש איזה חניך שרב עם הבן שלה". כלומר לא רק שסילף את האמת, אלא גם הוציא דיבה על חוסים אחרים.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג מתייג חוסים מוכים ב'חוסר שקט'שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג מוציא דיבה על חוסים בדרך של תיוג "חוסר שקט" -שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג הסביר את התנהגות המדריכים באלו המילים: על החוסים: "הם רואים אדם עם פיגור שכלי מתנהג בחוסר שקט … ואז מה קורה". על המדריכים: "זה לא בא מרוע. בוז'י כביכול ניסה לאזן את התמונה ולומר כי עבודת המדריכים קשה ולכן הם נכשלים בתגובתם ומכים "מידי פעם" את החוסים. לחוסים בוז'י גרם עוול בל ישוער כשתייג אותם ב"חוסר שקט". בעית אלימות נגד חוסים היא מערכתית בכל רשויות הרווחה ולמעשה בעומד בראשה שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג. משום שרוע יש בכל מערכת, השאלה היא אם העומד בראשה מגנה את הרוע, פועל בשקיפות ובזריזות, ומסלק את הרוע. בוז'י בוחר לשתוק, ולהעליל, הוא חסר שיעור קומה לעמוד מול כוחות פוליטים במשרד הרווחה, ובוחר לשתוק או לטייח. ובכך הוא גוזר על החלשים וחסרי הישע עוול קשה צער ויגון.

זהו מסר ברור לאזרח להתרחק מרשויות הרווחה כי גורלו יהיה כמו החוסים של בוז'י.

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, ילדים עם פיגור, מדיניות משרד הרווחה, נחום עידו

משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים

הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום

הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"

לא פשוט להיות הורים לילדים בישראל, בטח שלא באזורי הפריפריה, אבל קשה עוד יותר להיות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה הרחוקה. קבוצת הורים מהצפון אשר ילדיהם פגועי מוחין וזקוקים לעזרה סיעודית גילו לאחרונה שכאשר ימלאו לילדיהם 21 הם ייאלצו להישאר איתם בבית, וזאת בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות לילדים סיעודיים בגליל ובגולן.

אמנם קיימים בארץ מרכזי תעסוקה שיקומיים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בני 21 ומעלה, וזאת כדי לאפשר להם להיות יצרניים ולהורים שלהם לצאת לעבוד, אבל דווקא בצפון הרחוק, מקום שבו מעטים המפעלים ומקומות התעסוקה המאפשרים לילדים פגועי מוחין להשתלב בעבודה – אין בנמצא מסגרת מתאימה.

ההורים של הילדים הללו חסרי אונים וחרדים לגורלם: "בעוד שנתיים בתי תהיה בת 21 וכבר בשנה הקרובה אני צריכה לעשות לה חפיפה ולהרגיל אותה למקום חדש", מספרת יוספה הבר, יו"ר אקים סניף קריית שמונה. "כולם יודעים על הבעיה הזאת, אבל אף אחד לא עושה דבר. אנחנו כל הזמן מדברים עם הגורמים בעירייה ומציגים בפניהם את הבעיות, אבל שום דבר לא קורה", היא ממשיכה. לדבריה, חלק מההורים נאלצו לקחת עובדת זרה צמודה עבור ילדיהם או פשוט להישאר בבית: "יש כאן בני מושבים שיכולים להרשות את זה לעצמם כלכלית, אבל הרוב לא מסוגלים. יש כאן ילד שכבר בשנה הבאה צריך להימצא במסגרת כלשהי וההורים בלחץ אטומי. הם לא יודעים מה לעשות ואני לא יכולה לעזור להם, פשוט אין פתרון. אנחנו לא יודעים מה לעשות".

הבר היא אמא לשלושה ילדים מאומצים, שניים מהם עם תסמונת דאון. לדבריה, גם המסגרות הקיימות בקריית שמונה לילדים עם פיגור קל הן מסגרות מיושנות. מספר הילדים שאין להם שום מענה נע בין חמישה לעשרה ילדים בכל אזור הצפון.
ההורים של הילדים הללו מחפשים פתרון בדחיפות וכבר נערכים למצב שבו ייאלצו להתפטר מהעבודה. הצעות לפתרונות יש בשפע. הבעיה, כרגיל, היא כלכלית וכל הפתרונות הללו עולים כסף.

ח"כ דני דנון, שגם אליו פנו ההורים, אומר כי לצערו אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נתקל במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה לזכויות הילד במקרים שבהם ילדים מאזור הפריפריה מופלים לרעה בגלל חלוקה תקציבית. "בני נוער בעלי צרכים מיוחדים נזרקים לרחוב רק בגלל מקום מגוריהם", הוא אומר, "אילו אותם בני נוער היו תושבי כפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון תקציבי לבעיה. על שר הרווחה להגדיל מיידית ובאופן משמעותי את התקציב המיועד לכך ולצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה".

ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד, בשיתוף המועצות האזוריות בצפון, מגבש תוכניות עבור אוכלוסיות עם פיגור שכלי באזור. שירותים אלו יהיו אזוריים, עם מגוון של שלוחות מקומיות, ויכללו, בין היתר, שירותי תעסוקה, שירותים לאנשים טיפוליים סיעודיים ושירותי פנאי לכל הגילים. במקרים שבהם אנשים עם פיגור שכלי לא מתקבלים למסגרות יום על ידי נותני השירותים, הם מוזמנים לפנות לפיקוח המחוזי של משרד הרווחה, אשר מבטיח למצוא למענם פתרונות וחלופות הולמים".
————— סוף כתבה

נחום עידו – מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
מדיניות כושלת במציאת דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות

נחום עידו - נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
קישורים:

אירגון בזכות, אנשים עם מוגבלויות, הוסטל, חוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, נחום עידו

משרד הרווחה מערים קשיים על זכותם של אנשים עם מוגבלויות להתגורר בקהילה

נובמבר 2009 – כתבה ברשת ב על ארבעה צעירים עם פיגור הרוצים לתגורר בקהילה ומשרד הרווחה מערים להם קשיים.
לפני כשנתיים עתרו לבג"צ עם משפחותיהם, ובג"צ קבע כי הם רשאים להתגורר בקהילה. משרד הרווחה יצא במכרז ונקבע כי יגורו בבית צפאפא. מדובר בצעירים בעלי פיגור יהודים חילונים, ומשרד הרווחה כופה עליהם להתגורר ב"קהילה" בשכונה ערבית.
אמן של שתיים מהצעירות בעלות פיגור טוענת כי הרעיון של העתירה לבג"צ ביתה שהבנות יגורו בקהילה שלהן, ובית צפאפא זה לא הקהילה שלהן, זה לא השפה שלהן, בנוסף כשאר באים מתנדבים בגיל העשרה לסייע, תהיה בעיה לשכנע את הוריהם לאפשר להם להגיע לקהילה שלא שלהם בשעות החשיכה.
נעמה לרנר מארגון בזכות טוענת כי הארגון פועל שבחוק שיוויון אנשים עם מוגבלויות יהיה סעיף בדבר זכותם לגור בקהילה.
.
האזינו לכתבה המלאה ברשת ב
http://www.viddler.com/player/94b9e1a4/
.

נחום עידו – מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות

נחום עידו - נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
תויות: עתירה, בג"צ, הוסטל,

קישורים:

אחיזת הולדינג, זיכרון יעקב, נחום עידו, סמי עלי, פנימיה פוסט אשפוזית, פנימיית רננים, רוית לוי

אלימות קשה של מדריכים על בני נוער בפנימיית רננים

מרץ 2007פנימיית רננים – החניך הותקף, נחבל, טופל בבית חולים, והמדריך החשוד בתקיפה התלונן נגדו במשטרה.

הכתבה אלימות קשה בפנימיית רננים , מגזין המושבות , סמי עלי , מרץ 2007

ביום רביעי שעבר הגיע לבית החולים הלל יפה, תלמיד בן 17 מפנימיית "רננים", כשהוא חבול קשות בפניו, החבלות הן כתוצאה של עימות אלים שפרץ בין התלמיד לבין אחד המדריכים בפנימייה. המשטרה עדיין חוקרת. המוסד החינוכי מגבה את המדריך. מידע פנימי אשר הגיע ל"מגזין המושבות" מעלה את החשד כי המדריך הפעיל כח חריג ולא לראשונה. לעומת זאת, מי שהולך לשלם את המחיר הוא הנער ומשפחתו אשר אין ביכולתם לעמוד מול הממסד.
.

ביום רביעי ה-28 לחודש ביצע מדריך מפנימיית רננים השכמה בביתני המתבגרים שהם הנערים המבוגרים ביותר בפנימייה. אחד מהחניכים נער בן 17, שאינו מקובל חברתית ומשמש כקורבן לחבריו שלא אוהבים אותו מסיבות שונות הקשורות למצבו האישי, התקשה להתעורר. המדריך ניסה להעירו מספר פעמים, ולא היסס להשתמש בשיטות לא שגרתיות ואף בברוטליות ובבעיטות למיטה ומשיכת השמיכה בכוח מהילד וזריקתה אל מחוץ לחדרו. בעקבות זאת התלמיד שסובל מבעיות רבות ובעיות התנהגותיות, (להזכיר שהנער בגיל התבגרות ומדובר בפנימייה פוסט אישפוזית), החל לקלל את המדריך, שנכח לבד בביתן החניכים בניגוד להנחיות ולתקנות. אז החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון. הנער הגן על עצמו ניבל את פיו כלפי המדריך והשליך עליו סל כביסה.
.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
.
הנער הובהל לבית החולים הלל יפה על ידי העובדת הסוציאלית של הפנימייה, ושם הוא ניבדק וקבל טיפול רפואי. מבית חולים הילל יפה נמסר שביום רביעי בצהריים הגיע קטין לבית החולים והוא טופל במשך מספר שעות עקב פציעתו – מכות יבשות, שטפי דם מסביב לעיניים, חתכים שטחיים וחבלות יבשות הנער עבר סדרת בדיקות וצילומים, ולא התגלו שברים. הנער שוחרר לאחר מספר שעות. החבלות היו בעיקר בפנים, פניו של הנער היו נפחות אך מבחינה רפואית לא נשקפה סכנה לחייו. המשטרה זומנה על ידי הצוות הרפואי, המשטרה גבתה עדות מהקטין ומהמדריך. המדריך טען שהוא נפצע במהלך ניסיון להרגיעו ולא עקב תקיפה. כמקובל בית החולים הזמין משטרה והחוקרים גבו עדויות מהנער, במקביל המדריך מהר והגיש תלונה במשטרה נגד הנער, לאחר שקבל הנחייה מהנהלת הפנימייה, שדאגה בראש וראשונה לדאוג לעצמה ולפנימייה. משפחתו של הנער הגיעה למקום. והוריו מתכוונים לעקוב אחר החקירה.
עדויות תלמידים שהגיעו לידינו מציירות תמונה אחרת. לדברי התלמידים, החוששים להיחשף, התקיף המדריך, שזו אינה הפעם הראשונה שהוא נוקט באלימות, את התלמיד, בעודו ישן. האלימות של המדריך הסלימה את תגובתו של הנער, שכאמור אכן סובל מבעיות שונות, והוא הגיב באלימות משל עצמו.
.
עוד נודע למגזין המושבות כי המדריך החשוד בתקיפה, העובד במקום עשר שנים, ניהל שיחות אינטנסיביות עם עמיתיו המדריכים ועם תלמידים רבים, ואף יצר איתם קשר טלפוני במהלך היום. הוא, על פי מקורותינו, דאג לעשות להם מין שטיפת מוח, והקים מטה מאבק כנגד הנער, שגם כך איננו אהוד ואינו מקובל בקרב הצוות או חבריו. הוא ביקש מעמיתיו שיעידו לצידו ויטילו את האשמה על הנער. ואף גבש גרסה לאירוע, שמתכונתה היא שהנער התחיל ותקף אותו ופגע בו ואז הוא התגונן והגן על עצמו מפני הנער המשתולל, בעת שניסה לרסן אותו, וכך הנהלת הפנימייה תדאג שנער לא יחזור למתחמה ויגורש ממסגרת רננים.
.
הנהלת הפנימייה, מגבה כאמור את המדריך. רוית לוי מנהלת הפנימייה, סיפרה שהמדריך עשה השכמה בבוקר שלמחרת מסיבת פורים, הוא ניסה להעיר את הנער אשר סירב לקום, הנער קם עצבני והחל להשתולל טרק דלתות. המדריך עזב את החדר וירד במדרגות, הנער הטיח בראשו של המדריך סל כביסה מלא בגדים באופן מכוון. המדריך נפגע בראשו עקב כך, המדריך חזר וניסה להרגיע את הנער שהיה בתקרית זעם, ניסה לרסנו. הנער התנגד פיזית. המדריך עשה כל מאמץ להרגיעו מאחר והוא סיכן את הנערים, המדריך והסביבה. באירוע נכחו הנערים הנוספים השוהים בביתן מספר 15. בסופו של דבר הצליח המדריך להרגיעו והנער נלקח למרפאה הפנימייה הרופא המליץ להעבירו למיון מאחר ומדובר בפציעות ראש, פנים וחתכים. הנער נלקח על ידי אחות ופסיכולוגית וטופל בנוכחות הוריו. ההורים זעמו על המקרה ובמקביל דיווחה ההנהלה לכל הגורמים. המדריך הגיע אף הוא לרופא מאחר וסבל מפגיעה בראשו ובחילות. עקב זאת יצא לחופשה ולא הגיע לעבודתו. המשטרה גבתה עדות מהמדריך והנער והוא שוחרר לאחר מספר שעות לביתו לבלות שם את חופשת הפורים. הנער אמור לחזור ביום שלישי בבוקר מהחופשה. ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה עד לסיום החקירה והבדיקה.
לשאלה "האם היא מודעת שפתיחת תיק פלילי במשטרה יכולה לגרום לנער לפגיעה חמורה בעתידו?"
היא ענתה ש"נפתח תיק במשטרה מאחר ומדובר באשמה חמורה ונאלצנו לעשות זאת כי היה מצב מסוכן שיכל לגרום נזק לאנשים רבים. במקרים שכאלה הנושא תלוי בנער עצמו ובהתנהגותו. הטיפול עובר לידי שירות מבחן, שם ישנה הזדמנות לנער להביע חרטה ולשקם את עצמו ובכך להביא לסגירת התיק ומניעת מצב בו התיק יתגלגל הלאה ויביא לכליאתו."
היא מקווה מאד שהכתבה תציג את מלוא התמונה והעובדות ולא תעסוק בהכפשות. הפנימייה אינה סובלת מאירועים כאלו וזה מקרה יוצא דופן והוא מטופל בצורה המקצועית והטובה ביותר.
נחום עידו, דובר משרד הרווחה אמר שמבדיקה ראשונית של משרד הרווחה עולה כי הנער הוא זה שתקף את המדריך בזמן שזה בה להעירו. הנער סירב להתעורר ותקף בחמת זעם והמדריך היה חייב לרסן אותו בשיטה הנקראת בשפה המקצועית "הולדינג" אשר פירושה להצמיד לרצפה כדי לא לפגוע באחרים. יצוין כי מדובר בנער שניסה להפעיל את כוחו נגד המדריך, ומדובר בנער חזק מאד המדריך וגם הנער הגיעו לבית החולים וקבלו טיפול. שניהם הגישו תלונה במשטרה, המשרד ימתין עד לסיום חקירת המשטרה וקבלת מסקנות, ואז המשרד יסיק מסקנות וינהג בהתאם.
המידע שקבלנו ממקורות פנימיים, מצייר תמונה שונה במקצת. המקור מציין שזו לא הפעם הראשונה שהמדריך החשוד בתקיפת הנער נוהג באלימות כנגד חניכים. המידע מדגיש שהמדריך נוהג לתת סטירות, צביטות ובעיטות לחניכים באופן די קבוע בהתנהלותו. ומאידך זוכה לגיבוי של הנהלת הפנימייה אליה הוא מקורב באופן אישי.
יצוין כי פנימיית רננים הינה מסגרת מיוחדת, פוסט אשפוזית, וחניכים אשר נפלטים ממנה מוצאים את דרכם או לכלא או למוסדות נוער סגורים, ובמצבים קיצוניים מוצאים עצמם בבתי חולים לחולי נפש. ההתנהלות והתגובות מסמנות שאכן הולכים לנקוט צעדים קשים ביותר נגד הנער שעלולות לפגוע בעתידו. בניגוד למדריך שהתנהל בצורה מחפירה כנגד הילד ואף התסיס את שאר הנערים כלפיו, כנראה במטרה להרחיק את הנער לצמיתות מהפנימייה וכל זאת נעשה תחת חסותה של ההנהלה. בצל הקשיים שחיים הוריו שסובלים מבעיות נפשיות, ואינם יכולים לטפל בבעיה ללא מעורבות ותמיכה של צד שלישי. מבלי שיש לו או למשפחתו את היכולת והאפשרות להגן עליו מפני ההשלכות של התנהלות הפנימייה שהעדיפה לגלגל את האחריות כלפי הנער.
.
תגובות:
בוקסה: תגובת המשטרה – רפ"ק אבי דניאלי
הנושא הגיע לידי רפ"ק אבי דניאלי, מפקד תחנת זכרון יעקב, בינתיים חוקרים את המקרה וצוין כי המדריך מהפנימייה הגיש תלונה מיד לאחר האירוע נגד הנער שתקף אותו. התלמיד הגיע למחרת, רק לאחר ששוחרר מבית החולים, יום לאחר האירוע, הגיע עם הוריו למשטרת חדרה שם הוגשה תלונה מטעם ההורים והנער נגד המדריך בגין תקיפה אלימה במסגרת חינוכית אשר הועברה לטיפול בתחנת זכרון. לפי החקירה יש לנער סימני חבלה, המדריך נחקר. החקירה נמשכת ועדיין אין התקדמות.
.
לידים:
החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה על לסיום החקירה והבדיקה.

הכתבה אלימות קשה בפנימיית רננים , מגזין המושבות , סמי עלי , מרץ 2007

.
קישורים:

אלימות מוסדות משרד הרווחה, התעללות בחוסים, התעללות בחסרי ישע, התעללות בנכים, התעללות פיסית, טיוח התעללות בחוסים, טיוח פשעי משרד הרווחה, כפר נחמן, כרמלה מנשה, מדיניות משרד הרווחה, מוסד מקי"ם, מוסדות משרד הרווחה, מעון אביב, מעון מקי"ם, נחום עידו, פשעי משרד הרווחה, רמלה, תחקיר, תיוג

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – תחקיר

תחקיר מבט שני – מרץ 2009 – "הסבל, הכאב, הפגיעות, והאונס, הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא".
מצעד האיוולת: משרד הרווחה מאבחן אנשים טובים, הגונים, ונבונים, ע"פ קריטריונים הזויים שאימץ לעצמו, כולא אותם, מתעלל בהם, והורס את חייהם.
זהו סיפורם של חוסים שאושפזו במוסדות למפגרים במשך שנים כאשר משרד הרווחה מתעלם ממצבם האמיתי. ידוע סיפורו של דודו דהאן אשר היה כלוא כ-30 שנה במוסדות משרד הרווחה, ולבסוף הצליח להיחלץ מהכלא של משרד הרווחה.

במרץ 2009 הוצגה כתבת תחקיר נוספת של כרמלה מנשה בערוץ 1 על פשעי משרד הרווחה בכליאה לאורך שנים של חוסים ללא הצדקה.

סיפורם של שרה, ששי, ומוטי

שרה בת 47, 30 שנה שהתה במוסדות למפגרים. ששי בן 42, שהה 25 שנה במוסד למפגרים. מוטי בן 39, ברח אחרי 15 שנה ממוסד למפגרים. מדובר באנשים תמימים אשר בגלל מערכת רווחה אטומה ורשלנית, ואפוטרופוסים אדישים אושפזו עשרות שנים במוסדות מפגרים בעוד הם אנשים נורמליים.

מוטי וששי היו במוסד "מקים" ברמלה שם עברו התעללות קשה. ששי מספר כי ננטש ע"י הוריו בגיל 11 ונשלח למוסד מקים. בימי שני וחמישי היו מעמידים את החוסים עם תחתונים וגופיה ומכים אותם עם ענף לימון. מוטי גם ספג התעללויות קשות כולל אונס ע"י אחד החוסים במקום: "היכו אותי שם מכות רצח, .. ועשו בי מעשים מגונים" מספר מוטי. אחרי 15 שנה ברח מוטי מהמוסד מפני שאף גורם לא שמע את קריאות המצוקה שלו. ע"פ התרשמותו של ששי יש אינטרס למוסד להחזיק בחוסים כי על חוסה המוסד מקבל הרבה כסף. עו"ד עופר רון טוען למוסד למפגרים עדיפים כי דווקא חוסים נורמליים כי אפשר להשתמש בהם לעבודות שירות.

שרה שהתה ב"כפר נחמן" שם הוכתה, נזרקה לצינוק מספר פעמים, ונאנסה ע"י המדריכים. שרה מספרת: "הסבל, הכאב, והפגיעות, והאונס הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא". בזמן שהותה בכפר נחמן נכנסה להריון אולם בתה נלקחה ממנה לאימוץ יומיים לאחר הלידה. שנים לאחר מכן לאחר שהשתחררה מהמוסד רצתה ללדת בהפריה חוץ גופית אולם האפוטרופוס שלה מנע זאת ממנה.

בשנת 1984 התלוננו במשטרה שרה ומספר חוסים, כי המדריכים מכים ומתעללים בהם. תגובת המדריכים למרד היתה חסרת רחמים.

שרה מספרת: "קשרו אותי על אלונקה, עם חזיה ותחתון והתחילו להכות אותי, עם חגורה מפלסטיק .. עשו לי סימנים כחולים, …זה היה בחצר בגינה, שמו אותי שאנשים יראו אותי קשורה. היא (המדריכה) אמרה לחניכים: 'הנה מי שרוצה להתפנות יש כאן' "

שרה אמר לה: "תרחמי עלי אני אמות ככה, את חונקת אותי"

המדריכה ענתה: "ככה תיקברי, ככה אני קוברת אותך"

בכתבה נאמר כי הנהלת כפר נחמן הוחלפה, והיום מדובר במוסד ראוי.

נחום עידו ממשרד הרווחה טוען כי לא היה ידוע למשרד הרווחה על ההתעללויות. נחום עידו טוען כי הוא אישית מקבל כל דווח על כל חוסה במדינה. דבריו של נחום עידו הם זריית חול בעיני החוסים והציבור. בפרשת המטפלת המתעללת במוסד לחוסים אתגר הביע השופט בגזר הדין תמיהה כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין. בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה. מדובר אפוא בשרשרת של מחדלים וכשלים במשרד הרווחה אשר מאפשרים את מעשי הסדום וההתעללות בחוסים.

ראה סרטון מלא של תחקיר של כרמלה מנשה על אנשים נורמליים שנכלאו בילדותם ע"י משרד הרווחה במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים.
.


.

.


.
נקודות

  • במוסדות משרד הרווחה יש התעללות בחוסים גם בימים אלו, ראה פרשת המטפלת המתעללת במוסד אתגר מיולי 2008.
  • תגובתו של נחום עידו כי לא ידוע לו על התעללות, מצביעה כי משרד הרווחה טומן ראשו בחול, ואינו מטפל לתיקון המצב הקשה במוסדותיו.
  • הכאתה של שרה לעיני כל החוסים בכפר נחמן כשהיא קשורה על אלונקה מראה על ההפקרות של המדריכים, בהעדר פיקוח מינימלי של משרד הרווחה על ההתעללות הקשה במוסדות סגורים אלו. ידועה גם הפרשה במעון גיל עם משנת 2006. בוועדת חקירה שמינה אולמרט על המעון נרשם: "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה"
  • למשרד הרווחה שיקולים זרים להשמת חוסים (גם נורמליים) במוסדות למפגרים.
  • במוסדות משרד הרווחה מתייחסים בקלות דעת לפניות חוסים.
  • מדריכים נוקמים בחוסים חסרי ישע שמתלוננים עליהם ללא שום הפרעה.
  • קיים קשר שתיקה בין מדריכים בכל הנוגע להתעללות בחוסים.
  • טענתו של נחום עידו כי הילדים נשלחו למוסד מפגרים על סמך הקריטריונים דאז, מצביעה כי עבודתם של פקידי הרווחה אינה סיוע סוציאלי ללקוח, אלא הרחקתו של האזרח מהקהילה לפי קריטריוני משרד הרווחה המשתנים מעת לעת.
  • יש להיזהר מהאבחונים של משרד הרווחה, המבוססים על קריטריונים המשתנים מעת לעת. לאבחונים אלו משמעויות קשות של פגיעה נפשית ופיסית לעשרות שנים.

קישורים