איגוד העובדים הסוציאליים, אתי דור, משרד הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי הרווחה

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון

בתיק 24514-10-09: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד העיתונאים לורי שם טוב, יעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדינו.

הדיון פתוח לציבור נפגעי משרד הרווחה, שיתנו עדותם נגד פשעי משרד הרווחה בראשות יצחק פרי
אתי דור דוברובינסקי, פקידת סעד לחוק הנוער, חטפה את ילדיה של לורי שם טוב, בדמי ימיהם, בהיותם בני 4 ו- 6 שנים, מבית הספר וגן הילדים ושלחה אותם בכפיה למתקן חרום ויצ"ו הדסים אבן יהודה.
ילדיה של לורי שם טוב, עברו את התופת, ובתום ששה חודשי יסורים, חילצה האמא את ילדיה בזכות פרסומיה וצילומיה את פשעי משרד הרווחה.
אתי דור דוברובינסקי פקידת הסעד, העידה עדות שקר בבית משפט שלום, בפני השופטת אגי זהבה נגד לורי שם טוב.

הציבור מוזמן !
לפרטים:
לורי שם טוב 050-8846712
יעקב בן יששכר 052-4359933

אונס, משרד הרווחה, סחר בילדים, פדופיליה, פנימיות ומעונות, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי משרד הרווחה

האחים קורידו – ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד

ערוץ 2 – פברואר 2012 – תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע.

זהו סיפורם של האחים קורידו שמשרד הרווחה הוציא אותם בכפייה מביתם ומשפחתם מגיל 5, בתואנת הזנחה ושלח אותם לפנימיות שם עברו התעללות, ואונס במשך שנים. עם השנים הפכו האחים אורן ושלומי קורידו פדופילים מסוכנים. בתום תקופת "ההכשרה" לפדופיליה השליכו פקידי הרווחה את הפדופילים לרחוב

קישורים:

אמיר שוורץ, אנשים עם מוגבלויות, דודו דהאן, משרד הרווחה, פיגור, פשעי הרווחה, תביעות נגד הרווחה

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ

אמיר שוורץ – דיוקנו של פקיד סעד ראשי – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012

תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.
בספטמבר שנה שעברה, בדיון בבית משפט המחוזי בחיפה, התיישב על דוכן העדים אמיר שוורץ, פקיד סעד ארצי באגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה. שוורץ התבקש להעיד במסגרת משפט שדן בעניינו של דודו דהאן, חוסה לשעבר במעון מקי"ם למפגרים ברמלה, שלימים התברר כי אינו לוקה בפיגור שכלי – זאת לאחר שהעביר 23 שנים מחייו כלוא במוסד בלי לעבור אפילו ועדת אבחון אחת.
"ראיתי אותו בחצר, דיברנו קצת", נזכר שוורץ על דוכן העדים כשנשאל לגבי דהאן. "ההתרשמות שלי היתה שהוא לא שונה מהחניכים האחרים במסגרת, ולכן לא הלכתי איתו לועדת אבחון. אילו היה מספר לי סיפורים של שייקספיר או מוצרט, והיה אומר 'תשמע, אתמול הייתי בקונצרט ונהניתי', הייתי מעביר אותו לועדת אבחון".
תשובתו של אמיר שוורץ פקיד הסעד, הפתיעה את נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור.
"זו דוגמא שאתה נותן?"
תהתה השופטת, תוך שהיא רוכנת קדימה לכיוון שוורץ, "איזה קונצרט? למה אתה מביא בכלל את המשוואה הזו?" אמיר שוורץ גימגם, לא מצא מה לענות. "למה אתה בתפקיד שלך נותן לי דוגמה כזו?" המשיכה להתרעם השופטת.

תכירו את אמיר שוורץ, יותר מ- 30 שנה עובד בכיר של משרד הרווחה, אדם שאחראי על חסרי ישע ואמור להנחות את עובדי משרד הרווחה בכל הנוגע לחוק המתייחס לבעלי פיגור שכלי ולשמש כאורים ותומים בתחום. בדיקה מעלה כי הוא נושא תואר דוקטור, חרף העובדה שהאוניברסיטה שבה למד אינה מוכרת. הוא אף הונחה על ידי משרד הרווחה לא לעשות שימוש בתואר זה.

עוד מתברר כי במקביל לתפקידו הציבורי החשוב, משמש אמיר שוורץ, כיועץ ברשת פרטית של מעונות לפגועי נפש, שבו שותפות אשתו והקולגה שלו לשעבר – זאת למרות שאין לו אישור לעבודה פרטית. בעבר הוא אף הורשע שניצל את שעות עבודתו במשרד העבודה והרווחה לטובת עסקיו במעונות הפרטיים.

נתן ייעוץ פרטי

בסדרת תחקירים שפורסמו ב"מוסף לשבת" לפני כשנתיים נחשף כי במעון מקי"ם ברמלה, שיועד לבעלי פיגור שכלי, הוחזקו משך שנים ארוכות אנשים שכלל לא ענו על ההגדרה הזו.

אף שהחוק קובע כי יש לבצע אבחון חוזר כל שלוש שנים, רבים לא עברו אבחונים כלל. עוד נחשפו עדויות כי במהלך אותן שנים עברו חלק מהחוסים במוסד התעללויות קשות – חלקם נכלאו בחדר חושך או נענשו באכילת פלפל חריף. אחרים עברו התעללויות פיזיות או מיניות.
דודו דהאן, אחד מאותם חוסים שהתגלה בדיעבד כי אינו בעל פיגור, החליט להגיש תביעה באמצעות עורך דינו עופר רון נגד מעון מקי"ם משרד הרווחה, משרד הבריאות ואקי"ם לאפוטרופוסות.
במהלך הדיונים המתקיימים בימים אלה בבית המשפט המחוזי בחיפה, מעידים בעלי תפקידים וחוסים שבדיעבד התברר כי אינם בעלי פיגור, חלקם נמצאו בעקבות תחקיר "המוסף לשבת". ההגנה, מצידה, קראה לדוכן את פקיד הסעד הראשי מטעם משרד הרווחה, אמיר שוורץ.
מתברר, כי אמיר שוורץ השלים את תואר הדוקטור שלו בפסיכולוגיה ארגונית בניו פורט, אוניברסיטה אמריקאית שתאריה אינם מוכרים בישראל ובארה"ב. בית הדין הארצי לעבודה ובג"ץ קבעו זה מכבר כי תאריה של ניו פורט אינם מוכרים, גם לא לצורכי שכר.
גם משרד הרווחה, מתברר, נדרש לענין. "לאמיר שוורץ אין אישור של תואר ד"ר, ולכן הונחה על ידי סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש שלא לבצע שימוש בתואר זה במסמכים", נמסר בתגובה מהמשרד. שאלנו מתי בדיוק. "לפני מספר שנים", השיבה דוברת המשרד.
ובכל זאת, כשבמהלך הדיון המשפטי לאחרונה הוטח באמיר שוורץ, כי על פי החוק אסור לו להתהדר בתואר דוקטור, השיב: "אני לא רואה שום פסול בדוקטורט שלי. יש מאות אנשים שיש להם תואר דוקטור בניו פורט ומחזיקים בו".
שוורץ עובד במשרד הרווחה משנת 1978. הוא החל את דרכו כפקיד סעד מחוזי באגף לטיפול באדם המפגר, וכיום הוא משמש כפקיד סעד ראשי באגף. מדובר בתפקיד בעל אחריות רבה.
אלא שמתברר כי לאורך השנים, אמיר שוורץ לא הסתפק בעבודתו הציבורית. בשנת 1997 הוקמה חברה פרטית בשם ק.ט.ב. – קהילה טיפולית בריאה בע"מ.
החברה מחזיקה ב- 12 הוסטלים שבהם שוהים פגועי נפש ברי שיקום, ומחזורה השנתי, על פי ההערכות עולה על עשרה מיליון שקלים בשנה.

יוזמת החברה היא מרים הלוי, ששימשה בעבר מפקחת בשירות למפגר, אבל היא אינה מחזיקה בבעלות מלאה על החברה. חדווה שוורץ, אשתו של אמיר שוורץ, שותפתה לעסק אוחזת ב- 40 אחוז ממניותיו. גם שוורץ מגויס לטובת המיזם.

במהלך השנים, מתברר נהג שוורץ לערב בין עבודתו הציבורית לזו הפרטית. בנובמבר 2005, למשל, הורשע, בענין זה ממש על ידי נציבות שירות המדינה.
"בתקופה שבין 1.1.97 – 8.8.01 או בסמוך לכך" נכתב בסעיף האישום הראשון שהוגש נגדו בנציבות, "כיהן הנאשם כדירקטור בחברת ק.ט.ב. בלי לקבל היתר כנדרש. במסגרת תפקידו בחברה נהג הנאשם לתת ייעוץ טלפוני בהיקף של שש שעות בשבוע. לעיתים עשה זאת הנאשם בשעות עבודתו בשירות המדינה.
במסגרת תפקידו בחברת ק.ט.ב. הנאשם נהג לבקר בהוסטלים של החברה בתדירות של כפעמיים בחודש, במשך כחצי שעה בכל פעם. ביקורים אלה נערכו לעיתים בשעות עבודתו בשירות המדינה".
אישום נוסף נגדו התבסס על מעקב של חודשיים אחריו, שבהם נמצא כי שוורץ "נהג למסור דיווח כוזב בדבר שעות עבודתו" וכי "דיווח לגבי ימי עבודה מחוץ למשרד ולשעות נסיעה רבות יותר מאלו שביצע בפועל".
במסגרת הסדר טיעון הודה שוורץ בדברים, ונגזרו עליו נזיפה חמורה הפקעת משכורת קובעת אחת והורדה בדרגה למשך שמונה חודשים. ואולם, בדיקת "המוסף לשבת", מגלה כי גם היום, במקביל לתפקידו במשרד הרווחה, מעורב אמיר שוורץ בנעשה בחברת ק.ט.ב.
ברשם החברות, למשל, הוא עדיין רשום כדירקטור של החברה.
זאת ועוד: כשאנחנו מתקשרים לחחברת ק.ט.ב. אומרים לנו ששוורץ הוא היועץ הראשי ומספקים את מספר הטלפון שלו. עובדת בכירה בק.ט.ב טענה בפנינו כי לאמיר שוורץ מעורבות בחברה לאורך השנים.
לפני כשנתיים, למשל, הוקם הוסטל של חברת ק.ט.ב בשכונת מגורים בתל אביב, וכמה מהדיירים הביעו התנגדות. עובדת לשעבר באותו הוסטל מספרת כי אמיר שוורץ נקרא לטפל בעניין. "כשהתחיל הבלגן עם השכנים", היא משחזרת "היועץ הראשי, ד"ר אמיר שוורץ, הגיע לישיבה עם השכנים וניסה להרגיע את הרוחות".
במשרד הרווחה מבהירים כי לשוורץ אין כלל אישור לעבודה פרטית. "לאמיר שוורץ", נמסר, "היה אישור לעבודה פרטית עד 1993. נכון להיום אין לעובד אישור. אין לו גם אישור לשמש כדירקטור".
שוורץ עצמו טוען בתגובה לפנייתנו כי כיהן כדירקטור בעבר, אך סיים את כהונתו לפני מספר שנים, ואם שמו מופיע ברישום כלשהו, הרי מדובר בחוסר עדכון ברשומות.

מי מכיר את החוק?

חוק הסעד לטיפול במפגרים משנת 1969 קובע מפורשות: "לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לשוב ולהביא את עניינו של מפגר בפני ועדת אבחון ורשאי הוא לעשות זאת בכל עת על דעת עצמו או על פי בקשת האחראי על המפגר".
במשרד הרווחה עומדים על כך שחוק זה מקוים, אלא שתגובתו הרשמית של משרד הרווחה עומדת בסתירה לעדויות בכיריו בבית המשפט.
ד"ר חיה עמינדב, ראש האגף לטיפול באדם המפגר, העידה במסגרת אותו משפט כי "בעבר היועץ המשפטי של המשרד הגיע למסקנה שכתוב בחוק… שפקיד סעד רשאי להביא את עניינו בפני ועדת אבחון. הוא פירש את המילה "רשאי".
בסביבות שנת 1992 – 1993 היועצת המשפטית החדשה של משרד הרווחה קראה את החוק ואמרה "מה פתאום?" בהמשך הודתה ד"ר עמינדב: "המדינה לא מסוגלת לעמוד בביצוע החוק כל שלוש שנים מבחינה תקציבית".
גם אמיר שוורץ עצמו העיד כי במשך שנים הוא לא ראה בחוק חובה אלא המלצה. "סעיף 15 אומר לפחות פעם בשלוש שנים, ואני התייחסתי למילה 'רשאי לעשות בכל עת'. רשאי זה אומר מתי שאני רוצה", הסביר.
בא כוחו של דודו דהאן, עו"ד עופר רון, הפנה את אמיר שוורץ לסעיף החוק, לפיו חובה לעשות אבחון חוזר למי שמאובחן כמפגר כל שנים שנים. "אינני פרשן של החוק, ואני מכיר את הסעיף הזה באופן ערטילאי", השיב שוורץ. "אני לא מכיר אותו באופן מעשי יומיומי".

עו"ד עופר רון: "מצער לדעת כי אדם אשר מתהדר בתואר ד"ר מאוניברסיטה לא מוכרת, הורשע בנציבות המדינה בדיווחים כוזבים ומעז להתבטא כפי שהתבטא בבית משפט, אחראי על שלומם של מעל 6,000 חסרי ישע".

למאמר המלא הקלק על התמונות.
בין נרקסיזם לפסיכופטיות - פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץבין נרקסיזם לפסיכופטיות - פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ
קישורים:

משרד הרווחה, ניצולי שואה, עושק, עיריית גבעתיים, קשיש, תאגידים

רשויות הרווחה מתנערות מקשישים ותאגידים מזלזלים בהם

חדשות 2 – דצמבר 2011 – קשישים רבים בישראל סופגים זלזול, התעלמות ובמקרים רבים משלמים הרבה יותר ממה שבאמת צריך. כך קרה כשחברת "הוט" חייבה את פורטונה פרימו בת ה-76 ב-24 אלף שקלים, כשכלל לא צפתה בשידורים, ותאגיד "מי גבעתיים" סירב לטפל בנזילה בביתה של רעיה לוי, ואילץ אותה לשלם חשבונות שהגיעו לסכומים של עשרות אלפי שקלים. ההתמודדות מול מנגנוני השירות של החברות הגדולות יכולה להיות מאוד מורכבת, וכשמדובר בקשישים שניצבים מול המנגנונים האלה כדי לעמוד על זכויותיהם – המשימה הופכת לעיתים לממש בלתי אפשרית.

סיפורה של פורטונה פרימו מראשון לציון מציג את אטימותן של חברות הכבלים אל מול חוסר אונם של הקשישים. פורטונה בת ה-76 חיה לבדה בחדר קטן, עיניה בקושי רואות, והיא מעבירה שעות רבות בהאזנה לערוץ הצרפתי בטלוויזיה.

לפורטונה היה מנוי בחברת "הוט", אולם בשלב מסוים היא החליטה להתנתק ולעבור ל"יס". "קודם היה לי מנוי להוט, הם אמרו שינתקו אותי, אבל בעצם לא ניתקו, והמשיכו בשקט לקחת כסף". על פי החוק, מחובתה של "יס" היה לעדכן את "הוט" על המעבר, אך משלא עשו כן, ב"הוט" המשיכו לחייב את פורטונה על המנוי.
.


.
24 אלף שקלים על שירותים שלא סופקו

בשמונה השנים האחרונות שילמה פורטונה ל"יס" עבור המנוי שלה, ובמקביל שילמה 24 אלף שקלים ל"הוט" על שידורים שלא צפתה בהם. "אני מרגישה שרימו אותי, ממש גנבו מהארנק שלי ולקחו בשקט מהחשבון. גם כשאמרנו להם, הם המשיכו לקחת כסף כאילו כלום לא קרה", מספרת הקשישה בכאב.

מאז שגילתה שנעלמו לה מחשבון הבנק עשרות אלפי שקלים, פורטונה ובנה עוברים מסע ייסורים מול חברות הכבלים. על פי הסדר מעבר בין חברות הכבלים, על "יס" לפצות את פורטונה, אך בשל החיוב החריג ובהתערבות משרד התקשורת בעניין, "הוט" החליטה לפצות אותה ב-6,000 שקלים בלבד.

בהמשך, החליטו הקשישה ובנה לצאת למסע להשבת כספן האבוד. באחת הפעמים אמרה המוקדנית של "הוט" לפורטונה: "את אשמה, גם הלקוח אשם, למה לא שמת לב לחיובים בחשבון?". כשפורטונה הסבירה לה שבשל הקושי בראייה, היא לא הבחינה בחשבוניות שנשלחו על ידי הברה, ענו לה בהוט כי יוכלו לטפל בה רק באמצעות צו שיישלח.

אחרי עשרות שיחות טלפון עם מחלקת פניות הציבור של "הוט" שלא הועילו, היא ובנה החליטו ללכת למשרדי החברה בעצמם. במשרדי "הוט" בראשון לציון תקפו אותם בטענה שלא ניתן לטפל בהם מכיוון שהם "מטופלים על ידי המחלקה הגבוהה בחברה, וכי הם לא נפגשים עם לקוחות באופן אישי".

עשרות אלפי שקלים על חשבונות מים של ניצולת שואה

סיפור אחר ולא פחות מסעיר, הוא סיפורה של רעיה לוי בת ה-86 מגבעתיים, שבשל נזילה נאלצת להתמודד עם חשבונות מים גבוהים בצורה חריגה. כבר שלושה חודשים שנכדתה מיטל בן ארי נאבקת עבור סבתה לאחר שהחשבונות שנשלחו אליה ממשיכים לצבור ריבית והגיעו לסכום הבלתי נתפס של מעל 60 אלף שקלים.

לרעיה, שמתקיימת מקצבת ניצולי שואה אין כסף כדי לשלם את הסכומים הגבוהים שדורש תאגיד "מי גבעתיים". בתאגיד המליצו לה ללכת אליהם פיזית, כיוון שקשה להגיע אליהם באמצעות הטלפון. לתאגיד המים, כמו לחברות ציבורית רבות, יש מוקד ארצי שנותן מידע כללי, ופקס שמתקבל רק לאחר 48 שעות. קשישים רבים מתקשים לצאת מבית, לחכות בתור, ולהתווכח עם נציגי שירות, ופשוט מרימים ידיים בשלב הזה.

קישורים:

הונאות משרד הרווחה, חד הורית, חסרי דיור, מדיניות משרד הרווחה, משה כחלון, משרד הרווחה, שר הרווחה

שר הרווחה משה כחלון – התנהלות תככנית חתרנית ולקויה – פרשת הבנק החברתי

יולי 2011 – מאז נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה שר רווחה שתק משה כחלון נוכח התעללויות קשות ב"מטופלי" הרווחה שנחשפו במהלך תפקידו במשרד הרווחה. מדובר באירועים קשים במוסדות בחסות משרד הרווחה: הפקרת חוסה למותו במעון מוריה בגדרה, חשד לאונס במרכז גמילה לסמים, התעללות קשה בחוסים במוסד סגור אילנית בפרדס חנה, התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים, ועוד. לשיטתו אמהות חסרות בית מאוימות כי ילדיהן ילקחו מהן. במה אם כן עוסק כחלון. להלן מאמר על גימיק "כחלוני": "בנק חברתי".

המאמר הבנק החברתי של השר כחלון , עירן פאר , יולי 2011 , גלובס

מעשה ברעיון של שר תקשורת, במחטף, בסינדול שר אוצר ובירידה מהעץ

מאחורי התדמית העממית של שר התקשורת והרווחה משה כחלון, מסתתר פוליטיקאי מתוחכם ונוקשה שיודע לאן הוא הולך ולא בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו. בסוף השבוע שעבר היעד של כחלון היה להשפיל את שר האוצר יובל שטייניץ, האיש שהוא רוצה לרשת. בתרגיל פשוט ניסה כחלון להעמיד את שטייניץ בפני דילמה: או שיוצג כאנטי חברתי ולא רגיש לאוכלוסיות חלשות או שייכנע לדרישות כחלון ויוצג כחסר חוט שדרה. כחלון ניסה, ואלמלא בנק ישראל, גם היה מצליח. זה הסיפור מאחורי תרגיל "הבנק החברתי" של חוק בנק הדואר.

1. תקציר הפרקים הקודמים – במשך יותר משנתיים מנהל משרד התקשורת משא ומתן עם משרד האוצר, לגבי תזכיר חוק בנק הדואר, חוק שירחיב משמעותית את יכולתו של בנק הדואר לתת שירותים פיננסיים ויהפוך אותו לבנק כמעט לכל דבר ועניין.

אחד הנושאים במחלוקת, היה סמכותו של שר התקשורת. משה כחלון תבע סמכות להורות לבנק הדואר לעשות מהלכים עסקיים. באוצר התפלצו. הרי אם יסכימו לתקדים, מחר בבוקר יתבע שר הביטחון לקבוע את מהלכיה העסקיים של התעשייה האווירית.

עד מארס הגיעו להבנות במרבית המחלוקות ואז התברר שגם לבנק ישראל יש התנגדויות. למשל בשאלת הפיקוח – אם בנק הדואר הופך לבנק, מי שאמור לפקח עליו הוא בנק ישראל, ולא משרד התקשורת כדרישת כחלון. ואם זה בנק, צריך הון עצמי ועמידה בכללי באזל 2. וכמובן שאם בנק ישראל אמור להעמיד לבנק הדואר נזילות, בנק הדואר צריך לעמוד בקריטריונים בסיסיים של ניהול סיכונים.

2. "הבנק החברתי" – הדגל של כחלון הוא להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי, שיפתח "אפשרויות בפני השכבות החלשות ומקבלי השכר הנמוך, ליהנות משירותים בנקאים מוזלים". זה רעיון נשגב, ראוי וצודק חברתית. אף אחד לא מתנגד לו, אבל בבנק ישראל העלו תהייה מדוע בנק כזה צריך להיות בנק ממשלתי.

גם את בעיית מחירי מוצרי החלב לא פותרים באמצעות הקמת רפת, מחלבה, או רשת שיווק ממשלתית, הסבירו בבנק ישראל. ניתן להרחיב את שירותי הבנקאות באמצעות המערכת הקיימת ולא באמצעות הקמת בנק ממשלתי. לראיה, העלות החודשית הממוצעת בפועל לניהול חשבון עו"ש בבנק יהב היא 3 שקלים, חמישית מזו של הבנקים הגדולים, ובנק יהב נמצא בבעלות פרטית.

3. המחטף – בעוד המשא ומתן מתנהל, מחליט כחלון לשבור את הכלים. ביום חמישי בערב הוא מתראיין לערוץ 2 ומודיע כי יעלה את הצעת החוק ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה. קבל עם וטלוויזיה הוא מודיע שלמרות התנגדות האוצר ובנק ישראל, הוא יפעל לקדם את האוכלוסיות החלשות. בדרך זרק כחלון רמזים על כך שההתנגדות נובעת מרצון לשמור על המונופול של הבנקים הגדולים ומהגנה על רווחי הטייקונים. ביום א' הוא מתראיין ברוח זו ל"מעריב".

באוצר ובבנק ישראל הופתעו מכחלון שלא תיאם איתם את המהלך. "זה מחטף חד צדדי", אמר לנו בכיר באוצר. זאת ועוד, להצעת החוק הכניס כחלון את כל הסעיפים השנויים במחלוקת עם האוצר, כולל אלו שכבר הושגה בהם פשרה, כגון מתן הסמכות לשר התקשורת "להורות לחברה לספק לציבור שירותים פיננסיים אשר השר החליט כי הם נדרשים", או קביעה כי הפיקוח על בנק הדואר יהיה במשרד התקשורת.

4. מסנדל את שטייניץ – המפתח לתרגיל שעשה כחלון לשטייניץ הוא המשפט הבא: "המהלך הוא המשך ישיר למדיניות החברתית של שר התקשורת". במילים אחרות – אם שטייניץ יתנגד לחוק שיקים "בנק חברתי", הוא יוצג כאנטי חברתי, שבימים אלו זהו תג של קלון. ואם שטייניץ יתמוך? "אז היינו מוציאים אותו סמרטוט", אומר מקורב לכחלון "ומראים לכולם בליכוד מי בעל הבית". כל החלטה של שטייניץ הייתה מוציאה אותו רע, אבל כחלון בכל מקרה מרוויח ומוצג כאביר השכבות החלשות.

5. כחלון יורד מהעץ – באוצר הבינו את התרגיל שעשה להם כחלון. שטייניץ רתח מזעם ופנה לראש הממשלה. גם בבנק ישראל כעסו והוחלט כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, יופיע בפני ועדת השרים ויסביר את הבעייתיות בחוק. ביום ראשון, חצי שעה לפני ישיבת ועדת השרים לחקיקה, ולאחר שהבין נתניהו כי בנק ישראל מתנגד, הוא ביקש מכחלון לדחות את הגשת הצעת החוק בשבוע.

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, מדיניות משרד הרווחה, מעון מוריה, משרד הרווחה, תביעות נגד הרווחה

תביעת ענק נגד מעון מוריה בגדרה בחסות משרד הרווחה בגין הפקרת חוסה למותו – משרד הרווחה מתנער מאחריות

הכתבה החוסה מת מהרעלה – ההורים יתבעו מיליונים , שמעון איפרגן , nrg , פברואר 2011
הוריו של ש', חוסה במעון לסובלים מפיגור שכלי בגדרה, תובעים את המוסד ועובדיו בכך שלא מנעו מבנם לשתות מרכך כביסה שגרם למותו

ש', תושב מרכז הארץ בן 23, הסובל מפיגור שכלי, שהה ב-13 השנים האחרונות במעון לחוסים מוריה מפעלי רווחה שבגדרה. לפני כשנתיים וחצי בשעות הערב המאוחרות – כשהמטפלים במעון לא הבחינו בו, הוא נכנס לחדר הכביסה במקום שהיה פתוח לרווחה, ושתה כוס שהכילה מרכך כביסה.

מעון מוריה - החוסה שנפגע טופל במשך שלושה שבועות, אך מת לבסוף. צילום: אס-אי-אקס

אחת המטפלות ראתה את ש' יוצא מחדר הכביסה ומחזיק בידו כוס. היא הבינה שהוא בלע כמות גדולה של מרכך כביסה. כעבור כמה שניות הוא איבד את ההכרה והתמוטט. אחות המעון ביצעה בו החייאה ראשונית, ובמקביל הוזעקה למקום ניידת טיפול נמרץ של מד"א. ש' הובהל במצב אנוש לבית החולים 'קפלן' ברחובות, שם נאבק על חייו במשך שלושה שבועות עד שמת.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים הקים בעקבות האסון ועדה פנימית במעון לבדוק כיצד מת ש' והאם היה ניתן להציל את חייו. מקביל פתחה המשטרה בחקירה נגד בכירי המוסד ועובדים ש-ש' היה תחת אחריותם. העובדים נחקרו באזהרה בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. לטענת העובדים, הם פעלו על פי הנהלים ולא היה ניתן למנוע את מותו של החוסה.

התיק הועבר לפרקליטות מחוז מרכז וזו הורתה לחוקרים לבצע השלמות חקירה בתיק. הפרקליטות אמורה בקרוב להחליט האם להגיש כתבי אישום נגד העובדים או לסגור נגדם את תיק החקירה.
"אין ספק, שמדובר פה במחדל חמור ביותר ושניתן היה למנוע את מותו של החוסה", טוען בכיר במשרד הרווחה, "בעקבות האירוע הורינו להנהלת המוסד לרענן את הנהלים בעניין השארת חדרי כביסה פתוחים שבהם יש חומרים מסוכנים שלחוסים יש נגישות אליהם".

מדוח החקירה הפנימי של המוסד עולה, כי חדר הכביסה נשאר פתוח באופן קבוע בלילות כשבתוכו חומצות וחומרים מסוכנים שלחוסים יש אפשרות לבוא עמם במגע ולסכן את חייהם. עובדת סוציאלית שמסרה עדות לחברי הוועדה בעניין מותו של החוסה, חשפה בין השאר: "ממה שאני יודעת זה ש-ל' (עובדת במעון) השאירה כוס עם חומרים. אני לא יודעת מאיפה ש' לקח את החומר. השער של המכבסה היה פתוח. אני רואה ש-ל' משאירה כל הזמן חומרים בכוס על מכונת הכביסה. ש', עולה על כל דבר. הוא יכול גם להגיע מעל למכונה".

ההורים תובעים כ-2.5 מיליון שקל

ממצאי הדוח לא מצאו אשמים למחדל החמור שגרם למותו של החוסה. למרות זאת, הרופא הראשי של משרד הרווחה שיגר מכתב להוריו של החוסה לפיו בעקבות האירוע הטראגי הנהלת המעון קיבלה הנחיות חדשות כיצד לטפל בהימצאותם של חומרים כימיים במקום בכדי למנוע אירוע דומה בעתיד ולהפיק לקחים כדי שחוסים לא יכלו לבוא עימם במגע.

הוריו של ש' לא התרצו מהמסקנות, והגישו באחרונה תביעה באמצעות עורכי הדין משה ורמאל בן ארצי לבית משפט השלום בבאר שבע נגד משרד הרווחה והנהלת המעון.

בכתב התביעה שהגישו ההורים הם מטיחים אשמות קשות כבדות כלפי הנתבעים בכך שהיו מעורבים בשורה של מחדלים קשים וברשלנות פושעת שגרמה למות בנם. לטענתם, הנתבעים לא נקטו בשום אמצעי זהירות כדי למנוע מבנם להגיע לחומרים הכימיים שהיו במכבסה, ולא דאגו לסלקם. עוד נטען בכתב התביעה, שהנהלת המוסד לא התריעה בפני החוסים על הסכנות הטמונות בנטילת החומרים הכימיים הנמצאים בסביבתם.
מכתב התביעה עולה, כי הנהלת המוסד לא ביצעה מעקבים וביקורות על הנעשה בחדר הכביסה, לא רעננה את הנהלים ולא פעלה לאכיפתם. ההורים תובעים כ-2.5 מיליון שקל כפיצוי על הנזקים שנגרמו להם ממות בנם. "לא יתכן שחוסים יסתובבו חופשי ברחבי המעון ויהיו חשופים לחומרים מסוכנים שנמצאים בסמוך אליהם מבלי שאף עובד לא טרח להרחיקם מהמקום", קובלים ההורים.

ממוריה מפעלי רווחה נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בטיפול משפטי".

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה כי מממצאי החקירה עולה שהמעון פעל כשורה וכי אף המשטרה החליטה בתחילה על סגירת התיק. "חשוב לציין, כי נהלי משרד העבודה והרווחה ברורים מאוד. הם מחייבים הקפדה על ביטחונם האישי של הדיירים במעון. המשרד מבצע פעולות רבות על מנת להבטיח את שלומם ורווחתם של הדיירים. מתוקף כך המשרד גם מפעיל צוות מפקחים הפועל באופן ושוטף בפיקוח מסגרות הדיור".

קישורים:

ארגונים פילנטרופים, ג'וינט, משרד הרווחה, קלמן ליבסקינד, שוחד, שחיתות, שיקולים זרים

ארגון הג'וינט מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה בוחש במשכורות עתק למנהלים ו"הענקת תמריצים" לפקידי ממשל ושופטים במזרח אירופה

פקידת סעד מוציאה בכפייה ילדה מביתה ומשפחתה
פקידת סעד לוקחת בכפייה ילדה מהוריה – אילוסרטציה

אוגוסט 2010 – מדיניות משרד הרווחה ל"טיפול" ב- 350,000 "ילדים בסיכון" (1 לכל 6) לטענתם, היא נגזרת בין השאר של ארגון הג'וינט. מדיניות הוצאת ילדים מבתיהם, רדיפת קשישים מתוך "דאגה לבטחונם", משכורות עתק, כנסי התרמה נוצצים עם משכורות עתק למארגנים ולמתווכים.
ג'וינט ישראל מצהיר על עצמו כגוף יוזם, מתכנן ומפתח תכניות, במטרה לחזק את מערך השירותים החברתיים בישראל. הג'וינט עובד בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי.

ואולם מתברר כי ארגון הפילנטרופיה אינו נקי כפיים, בעל שיקולים זרים משלו, ומושחת עד העצם. החל ממשכורות עתק למנהלים ועד שוחד שופטים ובעלי תפקידים בממשל (מזרח אירופה).

הכתבה הראש היהודי ממציא לנו פטנטים , קלמן ליבסקינד , מעריב סופשבוע , 20.08.2010

מאחורי הפעילות הפילנטרופית של הג'וינט היהודי מסתתרות כמה נורמות בעייתיות. בכירים שמסכמים על העברת שוחד לשופט. תרבות "הענקת תמריצים" לבעלי תפקידי מפתח במזרח אירופה כדי לקבל פרויקטים. משכורות עתק לבכירים. הג'וינט: "אנו משקיעים משאבים רבים על מנת לעמוד בכל החוקים והכללים הרלוונטים.

בג'וינט, מהחשובים שבארגונים היהודיים בעולם, לא רגילים לככב בתקשורת בסיפורים בעלי הקשרים שליליים. בארגון רגילים ואוהבים יותר, מטבע הדברים, להציג בגאווה את הפרוייקטים החברתיים ולספר על הסיוע ליהודים באזורים נידחים ועל העזרה לעולים חדשים. דווקא על הרקע הזה היה משהו חריג בהודעה שנאלץ לפני כמה חודשים מנכ"ל הארגון בארצות הברית, סטיב שוואגר, על בדיקה פנימית שחשפה מה שכינה, בלשונו הזהירה, "פעילות שלא תואמת את הסטנדרטים שהג'וינט מצפה מעובדיו". האמת, בלשון ברורה מעט יותר הייתה שמדובר בפרשת שוחד חמורה. לא שוחד לפקיד במשרד ממשלתי, אלא שוחד לשופט, מאחורי היוזמה לשלם אותו עמדו בכירים במחלקת חבר העמים של הארגון.

… כך מנתוני השכר לשנת 2008, השנה המדווחת האחרונה, עולה כי אלן גיל, מנהל אגף קשרי חוץ בארגון, משתכר 113 אלף שקל בחודש. פרופ. ג'ק חביב מנכ"ל מכון ברוקדייל – המכון למחקר יישומי של הג'וינט – משתכר כ- 80 אלף שקל בחודש. יוסי תמיר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי והיום מנהל העמותה של הג'וינט שעוסקת בעידוד התעסוקה – משתכר כ- 60 אלף שקלים בחודש. סמנכ"ל הארגון, חיים פקטור, מקבל 58 אלף שקל, שכרו של אשר אוסטרין, מנהל מחלקת חבר העמים, עומד על 55 אלף שקלים. רמי סולימני, מנהל העמותה לפיתוח שירותים לנוער בסיכון, מקבל 50 אלף שקל ומנכ"ל הג'וינט בישראל, ארנון מנטבר, 51 אלף שקל בחודש….

לכתבה המלאה הקלק על התמונות
ג'וינט - שחיתות ופילנטרופיהג'וינט - שחיתות ופילנטרופיהתויות: ג'ק חביב, יוסי תמיר, ארנון מנטבר, יאיר שילה, יורי גרינשפון

קישורים: