איתמר לוין, אלימות שוטרים, חדשות, משטרה, משטרת ישראל, תביעת נזיקין, תביעת נזיקין נגד משטרת ישראל

23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

מודעות פרסומת
אילנה דיין, גלעד טוקטלי, משטרת ישראל, רוני זינגר

משטרת ישראל תופרת תיקי רצח – עובדה עם אילנה דיין

תופר התיקים – אין דרך עדינה לומר את זה: אחד הרגעים הכי עלובים של מערכת הצדק שלנו נחשפת. צוות חוקרים משטרתי מתלבש על צעיר אחד, ומשתמש בו כדי לתפור ארבעה תיקים, לשמונה חפים מפשע שלא עשו שום דבר. צפו בכתבה המלאה של רוני זינגר וגלעד טוקטלי
רוני זינגר | גלעד טוקטלי | עובדה | 30/12/10

ירון מידן, לורי שם טוב, מעצר, מרחב מוריה, משטרת ישראל, פייסבוק, תחנת משטרה מרחב מוריה

משטרת ישראל מרחב מוריה – קצין משטרה שיקר לב.כ של עצורה כדי למנוע להיפגש עימה

יוני 2016 – קצין משטרה ממרחב מוריה ירושלים משטרת ישראל שיקר לעו"ד שייצג עצורה בשעות הראשונות של המעצר כדי למנוע מעורך הדין להיפגש עימה ובכך פגע בזכויותיה להיפגש עם עו"ד ע"פ חוק טרם החקירה.

להלן פוסט שהעלה לרשת הפייסבוק ב.כ העצורה עו"ד ירון מידן:

היום הייתה לי וללורי הרבה הרבה יותר,

חוויה מטלטלת!

הממסד הודיע לנו באופן הברור ביותר:

אני כאן! אני אלים! אני מושחת!

ואני כזה כי אני יכול לעשות הכל!

אל תתעסקו איתי ולורי תישאר עצורה למשך הלילה!

וקצין המשטרה שיקר לי ואמר לי שלורי סירבה לקבל ייצוג…

לא איפשרו לי עד ההחלטה על מעצרה לשוחח עימה.

ושופטת (כרגיל שופטת) – מנעה זכויות אדם הכי בסיסיות,

והפעם מאשה.

מלוחמת ללא חת,

מעיתונאית שהיושרה שלה שקולה לכל עיתונאי ישראל יחדיו

אין לי ספק שלורי לעולם לא תהיה אותה לורי אחרי הלילה הזה!

אני בעצמי עדיין צריך זמן לעכל את המציאות החדשה.

ולראשונה: פוחד…!

תחנת משטרת מוריה - קצין משטרה שיקר לב.כ של עצורה כדי למנוע להיפגש עימה

גזל ניצולי שואה, גנבת מים, מי אביבים, משטרת ישראל, ניצולי שואה, קשיש

משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים

פברואר 2016 – משטרת ישראל ומי אביבים מפקירים קשישים וניצולי שואה לגנבות מים , חדשות 2 "למה שאשלם על מים שגנבו לי? אני חיה על ביטוח לאומי" – מכת גנבי המים הפכה לתופעה שפוגעת למשפחות בכיס, כולל קשישים וניצולי שואה שחוסכים כל שקל. אלא שאין מי שייקח אחריות ויסייע ברגע האמת: התאגידים מתנערים, המשטרה דורשת מהדיירים עצמם לאתר את החשודים – ובמקרה שאחד מהם מנסה לנתק לגנב את הזרם, תוך זמן קצר הוא מחובר בחזרה, בדרך לעוד חשבון מנופח

אלימות שוטרים, חטיפת ילדים, משטרת ישראל, סחר בילדים

משטרת ישראל כלב השמירה למנגנון חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן

דצמבר 2015 – בימים אלו פרסמה משטרת ישראל בדף הפייסבוק שלה כי היא מחפשת אמא ש"חטפה" לכאורה את בנה. פרסומים אלו עולים מפעם לפעם ובהם מציגה משטרת ישראל בדרך רמיה כי האמא והבן נעדרים ובסיכון בעוד שהם נמלטים מפקידות הסעד הששות לפרק משפחות מוחלשות כדי לסחור בילדיהן. האכיפה הברוטלית של משטרת ישראל נגד ההורים נעשת בדרך לא שווה, לא הוגנת, וללא פרופורציה.

גם בשנות החמישים של המאה הקודמת שימשה משטרת ישראל כלב שמירה אכזרי נגד הורים יוצאי תימן המזרח והבלקן שילדיהם נחטפו בבתי חולים ומוסדות ועקבותיהם נעלמו. לא ידוע על מקרה שבו משטרת ישראל חקרה לעומק העלמות של תינוק והחזירה אותו למשפחתו. משטרת ישראל לא רק שהתעלמה מהסחר בילדים באותה העת אלא נהגה באלימות זלזול והשפלת הורים שדרשו את ילדיהם.

אוזלת יד משטרת ישראל בסיוע להורים לאתר את בנם החטוף

במאמרה ברגע שראיתי אותה ידעתי שזאת הבת שנחטפה ממני  – של  שוש מדמוני – ידיעות אחרונות – 12.9.95 מספר דוד שוקר (מיוצאי תימן) על העלמותה של בתו בנות החמישים: "יום אחד, כשהגעתי לבית התינוקות לבקר אותה כרגיל, גיליתי שהיא פשוט איננה שם", מספר שוקר. "אנשי הצוות אמרו לי שהם לא יודעים איפה היא, ושאני יכול להתלונן במשטרה. פתאום אחרי כמה ימים הם הודיעו לי שהיא נמצאת בבית חולים 'איתנים' בירושלים, בגלל מחלת מעיים. ביקרתי אותה שם כמה פעמים, עד שיום אחד לא מצאתי אותה. 'אישה אחת באה ולקחה אותה', אמרה לי אחות. 'איזה אישה?' צעקתי והתחלתי להשתולל, אבל אף אחד לא היה מוכן לעזור לי". מאותו רגע יצא שוקר למסע מפרך אחר עקבותיה של בתו. שנים התרוצץ בין בתי חולים מתחנת משטרה אחת לאחרת…

משטרת ישראל עינתה והשפילה הורים שסרבו למסור בנם לרשויות

במאמרה היצלתי את בני מגורלם של ילדי תימן  של שוש מדמוני – ידיעות אחרונות – 1.8.1995 מספר יעקב צעירי על האלימות וההשפלה שספג ממשטרת ישראל משסרב למסור את בתו התינוקת לממסד הרפואי משום שידע שילדים שנמסרו נעלמו. יעקב צעירי מספר:

"כשהגענו למחנה סירבנו להחזיר את הילד לבית התינוקות, אבל האחות לא ויתרה ואמרה שהילד לא יכול להישאר באוהל. הבנתי שאם לא אעשה משהו, ומהר, אני לא אראה את הילד יותר. ההתעקשות של הממסד הרפואי היתה חשודה בעיניי והיתה לי הרגשה מאוד לא טובה. הזמנתי מונית, ושלחתי את אשתי עם התינוק לדוד שלה, שגר בחדרה. אני חזרתי לאוהל.

למחרת בבוקר הגיעו לאוהל נציגים של הנהלת המחנה ושאלו אותי איפה התינוק. אמרתי להם שאני לא יודע, ושגם אשתי נעלמה. כשהם ראו שאני לא משתף פעולה הם הזעיקו משטרה והשוטר לקח אותי למעצר בתחנת פרדס חנה.

היחס שקיבל במשטרה, היה לדבריו, משפיל.

מייד כשהגעתי לשם, הורו לי להתפשט והשכיבו אותי על הריצפה במסדרון כשאני לובש תחתונים בלבד. הרגשתי שמתייחסים אלי כמו אל פושע. אמרו לי לשכב על הגב בלי לזוז. כל פעם הגיע שוטר אחר שניסה לחקור אותי.

במשך 48 שעות שכבתי שם על הגב בלי אוכל ובלי שתיה. הם ניסו לשבור אותי. כשהם ראו שאני לא נשבר, הזמינו את יצחק אריכא, שהיה אז מנהל מחנות העולים. הוא בא, הסתכל עלי ואמר לי לקום. עניתי לו בציטוט מהתנ"ך ואמרתי שאני מתבייש במדינה הזאת, של היהודים. אמרתי שכשחייתי עם ערבים התייחסו אלי בכבוד, ואף פעם לא התנהגו איתי כמו כאן".

משטרת ישראל טייחה במשך עשרות שנים תלונות של הורים שילדיהם נחטפו

במאמרה  המתים קמו לתחייה  של אביבה לורי – הארץ – 04.12.2001 כותבת אביבה על סעיד יוסף שבתו ציונה נחטפה מיד האמא כשרצתה להיניק אותה בבית הילדים: "סעיד יוסף, אביה של ציונה, פנה למשטרה והגיש תלונה על היעלמה של התינוקת. ב-68' הוא זכה להתייחסות ממלכתית בעניינו. מכתב קצרצר מאגף החקירות במטה הארצי סיכם את ממצאי הוועדה הראשונה שחקרה את גורל ילדי תימן שנעלמו: "הנני מצטער להודיעך כי חקירת הוועדה העלתה שבתך הנ"ל נפטרה בבית חולים איתנים בתאריך 21.11.51 והובאה לקבורה בבית העלמין בירושלים בתאריך 21.11.51 בגוש י"ב חלקה 69. המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון". זאת היתה הפעם הראשונה שהמשפחה קיבלה מסמך רשמי כתוב מטעם המדינה עם ציון העובדה שבתם מתה ובצירוף מספר תעודת פטירה".

סוף דבר

משטרת ישראל אמונה על החוק והסדר אולם קיימת במשטרה תרבות לשמש כלב שמירה kמנגנונים מערכתיים לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם במחשכים וללא ראיות למקומות אפלים.

חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל

חטיפת ילדים, טיוח פשעי משרד הרווחה, משטרת ישראל, נירית יעקובסון, סחר בילדים

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים?

דצמבר 2015 – לאחר כ- 60 שנה בהן אלפי הורים יוצאי תימן המזרח והבלקן מחפשים ילדיהם "התעוררה" משטרת ישראל ומפרסמת בדף הפייסבוק שלה על ילד חטוף שנחטף ע"י אימו (?).
מדובר בנישה חדשה או טרנד חדש במשטרה לשמש ככלי בידי רשויות הרווחה להוציא בכפייה ילדים מהוריהם בדלתיים סגורות וללא ראיות. זהו סחר בילדים כדוגמת פרשת ילדי תימן, ניסויים בילדי הגזזת, אלא בלבוש אחר.

במקרה של נירית יעקובסון מדובר באמא אשר סבלה קשות מהתעללות שופטת בית משפט לענייני משפחה שפרה גליק. גליק לא הסתירה את משוא פניה נגד נירית ואמרה לה באחד הדיונים "מקווה שתידבקו ממני" בעת שהיתה חולה. גליק גם זייפה פוטוקול באותו הדיון וננזפה על כך.

דוגמא נוספת מפברואר 2014 לדרך הרמיה של משטרת ישראל לטובת סחר בילדים היא פרסום בדף הפייסבוק על אם ובנה התינוק כביכול נעדרים בעוד שלמעשה מדובר באמא הנמלטת מרשויות הרווחה החוטפות ממנה כל תינוק שילדה מבלי לתת לה הזדמנות לגדלו.

משטרת ישראל מטייחת הימלטותה של אם ובנה התינוק מרשויות הרווחה

 קיימות גם אינספור דוגמאות בהם משטרת ישראל ורשויות הרווחה ללא בושה מילאו פיהם מים נוכח התעללות בילדים ואונס ילדות, במסגרות חוץ ביתיות כגון משפחות אומנה, פנימיות ומוסדות הרווחה. כגון ילדה שנאנסה ע"י המאמץ מגיל 6 עד 18 ועוד אינספור…

משטרת ישראל – כלי שרת לסחר בילדים ע"י רשויות הרווחה
אין ספק כי אזרחי המדינה נדרשים לכבד החלטות בית משפט, אולם מן הראוי כי משטרת ישראל ישראל תקבע סדר עדיפויות לשמירה על החוק והסדר ותטפל בפניות אליה במידה שווה, ולא תרדוף באמוק אחר אמהות אומללות הנמלטות עם ילדיהן מרשויות הרווחה.

נירית יעקובסון האמיצה המצילה את בנה מציפורני רשויות הרווחה

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים מהוריהם בלבד
משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים מהוריהם בלבד

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה במשך שנים – היכן היתה משטרת ישראל?

הוצאת ילדים מהבית, יוסי נקר, יעל דן, לשכת הרווחה פתח תקווה, משטרת ישראל, משטרת פתח תקוה

משטרת ישראל ורווחה פתח תקוה – הוצאת ילד מרשות הוריו באלימות על לא כלום

משטרת ישראל ולשכת הרווחה פתח תקוה – הוצאת ילד מרשות הוריו באלימות על לא כלום 
גלי צה"ל, יעל דן, מרץ 2015

יעל דן: הסיפור הבא הוא סיפור מטריד. הוא חושף באיזה קלות חוטפים ילד ממשפחתו, ועד כמה לא באמת נותנים למשפחות הללו הזדמנות חדשה. רק בזכות מצלמות אבטחה הילד הוחזר לרשות אימו.

עו"ד יוסי נקר המייצג את האם. תמצית הסיפור: אישה אם לפעוט בן שנתיים ושלושה חודשים. יש לה בן זוג. הבן זוג חוזר יום לפני כן מרוסיה, רוצה לצאת עם הילד לטייל איתו במדרחוב ההגנה בפתח-תקווה. איזור מוכר, אין מכוניות. ילדים והורים, סבים וסבתות משחקים שם. האבא משחק עם הילד, קונה לו נעליים, קונה לו כדור, קונה לו פיצה.

אישה עוברת אורח בשעה 19:12 בערב, מתקשרת למשטרה ואומרת "אני רואה פה ילד עם שיכור. השיכור לא מחזיק היטב את הילד".

המשטרה מגיעה, עוקבת אחרי הבן הזוג והפעוט, כמספר מטרים לפני הבית, ניידת עוצרת לפני הבית, מתנפלת עליהם, עוצרת אותם ואוזקת את האב.

המשטרה עקבה אחריהם. ידוע לנו שההודעה הייתה ברחוב מוהליבר על יד הפיצה, ואז מובל בן הזוג והילד למשטרה. אוזקים את האב כשהילד איתו. בתחנת המשטרה מופרד הילד מאביו. לא מתקשרים לאמא. האמת שזו היתה גם טעות של בן הזוג, כי הוא לא הבין מה רוצים ממנו. במשך 3 שעות לא שיתפו איתו פעולה. הוא ביקש עורך דין לא נתנו לו עורך דין, ביקש להתקשר לא נתנו לו להתקשר, לפי טענתו, רק אחרי 3 שעות הוא אומר מה השם של האמא, ואז ניידת משטרה נוסעת לבית של האמא. עוצרים את האמא וחוקרים אותה על הזנחה. משאירים אותה עד שעה 03:30 לפנות בוקר בתחנת המשטרה. היא לא ראתה כבר את הילד בתחנת המשטרה, משום שלשם הובאה פקידת סעד תורנית שאומרת: "שלוש שעות אף אחד לא בא לראות את הילד, סימן שהילד גם מוזנח, כי אף אחד לא בא לראות אותו".

זה שהאמא כבר יצאה מספר פעמים לחפש את הילד והבן זוג…

לקח עשרה ימים בזכות המאבק של עורך דין יוסי נקר, ובזכות מצלמות האבטחה הילד בסופו של דבר הוחזר להוריו. הילד הוחזר לאחר קיום דיון שני בבית המשפט, בדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט, השופט לא התרשם מהטיעונים שלנו שבסוף הוכחו כנכונים.

מה שהיה בפני בית המשפט זה תצהיר של פקידת סעד שאומרת שלוש שעות לא באו לקחת את הילד ועוד עדות עלומה של עוברת אורח, ועל סמך זה לקחו את הילד, ורק בזכות מצלמות האבטחה.

יעל דן: מה ששכנע אותם זה הסרטון ממצלמות האבטחה. אני ראיתי את התמונות של מצלמות האבטחה. הילד נראה מבלה עם גבר שמשחק איתו נחמד. משחק איתו בכדור.

עורך דין יוסי נקר: בסופו של דבר לאחר הדיון הראשון שהיה, יומיים לאחר הלקיחה, הגענו לפתח-תקווה, עברנו חנות-חנות ממדרכוב ההגנה, והצלחנו להוציא מחנות הספורט שם את הסרטון ממצלמות האבטחה. ממש, 12 דקות לפני שאותה עוברת האורח טוענת שיש שם שיכור. ניתן לראות שיש שם ילד משחק ומבלה עם אבא שלו. האיש יציב, כורע. שום שיכרות.

דוד (שם בדוי) האבא: לא הסבירו לי למה. ביקשו ממני תעודת זהות ואני אמרתי שהשארתי תעודת זהות בבית. אמרו לי "תעלה לניידת". לא אמרו לי כלום, לא הסבירו כלום. אני אומר 50 מטרים לפני הבית, אין לי תעודת זהות. כשהגענו למשטרה הם ביקשו לשחרר את הילד. לא רציתי לתת להם את הילד, אבל שלושה שוטרים לקחו את הילד בכוח מהידיים שלי.
ניקול (שם בדוי) האמא: האבא והבן טיילו כשעתיים. לא הבנתי למה הם לא חזרו. בשעה 20:00 הגיעה המשטרה ולקחו אותי ולא הסבירו לי שום דבר. אני רואה את הבן זוג שלי עם אזיקים בידיים וברגליים, וגם לי שמו אזיקים בידיים וברגליים.

עוברים עשרה ימים עד שהילד הוחזר הביתה.

עורך דין יוסי נקר: "לפי חוק הנוער טיפול והשגחה, יש סמכות לפקידת סעד לקחת כל ילד, כולל הילד שלי ושלך, בלי ביקורת שיפוטית. היא יכולה להחזיק כל ילד שבעה ימים, ורק בתוך שבעה ימים היא יכולה לפנות לבית משפט ולאשר את הצעדים, וזה מה שקרה בפועל. לקראת היום השביעי היא הגישה בקשה לבית המשפט, ובית המשפט באופן אוטומטי אישר לה את הצעדים שהיא נקטה. כעבור מספר ימים נערך דיון ובית המשפט התרשם. כשהראינו לו את הסרטונים הוא התרשם".

אני לא יכול לדעת שבגלל שהאמא הייתה מוחלשת בגלל זה לקחו לה את הילד. אני מדבר על סמכות דרקונית. אין ספק שכאשר במשטרה, האמא באה וסיפרה שהילד בעבר היה ילד נזקק, אז כמובן שלאותה פקידת סעד קל יותר להשתכנע הנה זה המקרה שצריך לקחת את הילד.

כשאני הגעתי לבני הזוג, 24 שעות לאחר שלקחו להם את הילד, הם היו במצב נוראי. אף אחד מהרווחה לא ניגש אליהם, לא ניסה להגיד להם איך אפשר לעזור לכם. זה לא חוכמה לקחת את הילד, הרי מן הסתם, אדם שלוקחים לו את הילד עובר חוויה טראומטית. לא היה שום ליווי. ואני מצאתי את עצמי די לבד, כי אני בסך הכל עורך דין ואני לא פסיכולוג ולא עובד סוציאלי, ופה הרגשתי חוסר אונים. למזלי, ביקשתי מנחמה דר, פעילה חברתית, לבוא ולעזור.

ברגע שלוקחים לאמא את הילד שלה, המרחק להידרדרות הוא קטן מאוד.

ההמלצה שלי למשרד הרווחה, זה לא חוכמה לקחת את הילד. ברגעים הללו תלוו את המשפחה ואת זה לא היה.

משרד הרווחה: אין באפשרותנו להתייחס לעניינים אלו.

צפה גם:

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה – אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה