האמת על הרווחה בציורים, הסדרי ראיה, חדשות, מרכז קשר, ניתוק ילדים מהמשפחה, פייסבוק

געגוע של סבתא

12 במאי 2016 – מתוך דף פייסבוק "האמת על הרווחה בציורים":

הם שוברים גם את הלב של סבים וסבתות..
עו"סיות מנתקות ילדים מההורים שלהם, אך רבים שוכחים שהם גם מנתקים את הנכדים מסבא וסבתא ושוברים את ליבם.
הסבים והסבתות כבר לא צעירים גופם נחלש ואין הם יכולים לפעמים להתנייד ולנסוע למרכזי קשר מרוחקים כדי לראות לרגע את הנכד/ה האהוב/ה וליבם דואב ומתגעגע..הצער הזה בבגרותם לא יסלח!
ארור מי שמצער סבים וסבתות!
***הפוסט הזה מוקדש לאתי היקרה סבתא של אילי , ולכל הסבים והסבתות ♥***

געגוע של סבתא

 

מודעות פרסומת
גיל רונן, גירושים, הסדרי ראיה, יניב מויאל, מסוגלות הורית, מרכז קשר

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניהבגלל הבימבה: הילדים נלקחו למוסד סגור  , גיל רונן , 21.09.2016 , ערוץ 7

האמא החילונית מאיימת להתאבד ואינה יכולה לגדל את הילדים, בני 5 ו-7. אביהם החרדי רוצה לגדלם, אך למדינת ישראל יש תוכניות אחרות.
גיל רונן , י"ח באלול תשע"ו 21/09/16 , ערוץ 7

שני ילדים, בני חמש ושבע, מתגוררים מזה חודש וחצי במוסד סגור של משרד הרווחה, לאחר שנלקחו מידי אמם. זאת, למרות שאביהם, הגרוש מהאמא, משתוקק לגדלם.

האמא – דתיה שחזרה בשאלה – סובלת מבעיות נפשיות, ובאחרונה איימה בהתאבדות ואמרה שאינה מעוניינת לגדל את הילד הגדול. עקב כך הוצאו הילדים מידיה בצו חירום.

האב – חרדי בן 35 שעובד לפרנסתו כטבח – מעוניין מאוד לגדל את ילדיו, ואחותו אף התנדבה לסייע לו בכך, אבל העובדות הסוציאליות טענו שיש לו, לדעתן, "חוסר במיומנויות הוריות" ו"בעיה בוויסות החושי".

הן ביססו את הטענה על מספר עניינים קטנוניים, שבמרכזם עדות של עובדת סוציאלית, לפיה, כאשר שיחק עם ילדיו הפעוטים, שם את שניהם על אותה בימבה בו-זמנית.

בראיון לערוץ 7 סיפר עו"ד יניב מויאל, המייצג את האב, כי האמא סובלת מבעיות נפשיות קשות שאין לגביהן מחלוקת, ומוגדרת כעת כמי שסובלת מהפרעה דו-קוטבית. ההורים נפרדו עוד כשהיתה בהריון עם הבן הצעיר, ומאז – לאורך תקופה של כארבע שנים – נאלץ האב להיפגש עם ילדיו ב"מרכז קשר" של משרד הרווחה אחת לשבוע, תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית.

למרות העובדה שנותק מילדיו ללא סיבה ממשית ואולץ לפגוש אותם רק במרכז הקשר, האב התמיד במפגשים לאורך ארבע שנים. מעולם לא היתה נגדו כל תלונה לגבי אלימות או הזנחה של ילדיו, ולדברי עורך דינו, כפיית המפגשים במרכז הקשר נעשתה אך ורק משום שמדובר במקרה של "קונפליקט בגירושין".

מעדיפות מוסד על פני אבא

את הילד הקטן הכיר האב רק במסגרת המפגשים במרכז הקשר, ואף בלידתו לא הורשה להיות נוכח.

לדברי פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות המופקדות על מקרי גירושין), צוות מרכז הקשר דיווח כי חוץ מ"תקרית הבימבה", צפו גם באירוע בו השאיר את התינוק על השיש כשהכין לעצמו קפה. האב מכחיש את הטענה מכל וכל, וטען שהוא אפילו לא שותה קפה.

בנוסף, "סומכת" של משרד הרווחה שהשגיחה עליו כששיחק עם ילדיו בגינת משחקים טענה כי התקשה בשלב מסויים להשתלט על שניהם, ואחד מהם ברח ממנו לכיוון המגלשה. אין כל תיעוד של המקרים.

לדברי מויאל, מדיניות העובדות הסוציאליות היא להעדיף תמיד את האמא על פני האבא, ואילו כאשר האמא אינה כשירה לגדל את ילדיה – להעביר אותם לידיה של משפחת אומנה או לפנימיה. ככלל, לדבריו, העו"סיות כמעט אף פעם לא יעבירו את הילדים לידי אביהם.

מויאל הסביר שהעובדות הסוציאליות מעדיפות לקבל את הילדים במוסד, משום שהמוסד יקבל כ-17,000 ש"ח מדי חודש עבור כל ילד. בנוסף, הבהיר, מדובר במדיניות אנטי-גברית ארוכת שנים של שירותי הרווחה. לדבריו, השופטת בתיק הורתה לעו"סיות לבדוק את האפשרות להעניק לאב משמורת על ילדיו אולם העו"סיות נקטו סחבת ומנעו יישום אפשרות זו.

תגובות

משרד הרווחה הפנה אותנו לרשות המקומית. עיריית נתניה מסרה כי ללא כתב ויתור סודיות אינה יכולה להגיב.

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור

פשעי לשכת הרווחה נתניה: בגלל הבימבה הילדים נלקחו למוסד סגור
בעייה בוויסות החושי – צילום: עו"ד יניב מויאל
אבות גרושים, בית משפט לענייני משפחה, גיל רונן, הסדרי ראיה, מדיניות משרד הרווחה, מרכז קשר

משרד הרווחה משפיל הורים וילדים ומנתק ביניהם למשך שנים

מזעזע: האבות המנותקים מילדיהם , גיל רונן , 10.07.2016 , כיכר השבת

סרטון שעלה לרשת מספר ללא מילים כמעט את סיפוריהם של האבות שנותקו מילדיהם תחת משטר בתי המשפט למשפחה.

סרטון של ארגון האבות הגרושים "א' זה אבא" שעלה היום לרשת נותן הצצה מזעזעת אל מימדיה של תופעת ניתוקם של ילדי גירושין מאבותיהם.

הסרטון מתאר ללא מילים כמעט את הטרגדיה שחווים ילדי הגירושין ואבותיהם, ומסקנתו: יש לבטל את "חזקת הגיל הרך", כפי שמכונה הסעיף בחוק שמעניק לאמהות את המשמורת העיקרית על ילדי גירושין מתחת לגיל שש.

בישראל קיימת רשת של כ-70 "מרכזי קשר" בהם נאלצים יותר מ-4,000 ילדי גירושין להיפגש עם אבותיהם תחת פיקוח צמוד של עובדת סוציאלית למשך שעה או שעתיים בשבוע.

מניעת ההורות החופשית והכפייה להיפגש עם הילדים תחת פיקוח מוצדקות בדרך כלל ע"י עובדות סוציאליות בטענות לא-מוכחות לגבי "אלימות" או "מסוכנות" של האב. בתי המשפט נוטים לקבל טענות אלה בלי לערער עליהן.

לאחר תקופה של מפגשים מפוקחים, הקשר בין הילדים לאבותיהם נוטה להתרופף דווקא.

גירושים, הסדרי ראיה, טראומת מרכזי קשר, מיכל יעקב יצחקי, מרכז קשר, נעמה לנסקי, תחקיר מרכזי קשר

תחקיר מרכז קשר הוא מרכז נתק, ראיון ישראל היום עם מיכל יצחקי ונעמה לנסקי

18 בפבר׳ 2014 – אלפי ילדים בישראל פוגשים את הוריהם במרכזי קשר, על רקע של סכסוכי גירושין או חשד לאלימות במשפחה, בעקבות תחקיר "שישבת" שפורסם בסוף השבוע האחרון, מספרות העיתונאיות נעמה לנסקי ומיכל יעקב-יצחקי על אותם מבנים, אליהם מגיעים הורים שפקידי הסעד המליצו כי ייפגשו עם ילדיהם תחת פיקוח.
לטענת לנסקי ויעקב-יצחקי, לא תמיד קיימת סכנה במפגש בין אותו הורה לילד, והמקרים המתוארים בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון חושף כי גם כשיש הורים שזוכו לחלוטין מאשמה, עדיין עליהם להפגש עם ילדיהם באותו מרכז קשר, וזאת לאחר שהגיעו עם ההורה השני למצב של סכסוך גירושין, בו כל צד מנסה למשוך בחוטים ולקבל קצת יותר הטבות.

בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, ליהיא כהן דמבינסקי, לשכת הרווחה חולון, מרכז קשר, פקידת סעד לסדרי דין, רשלנות עובדים סוציאליים, תביעה נגד עובדות סוציאליות

לשכת הרווחה חולון התרשלה בקביעת הסדרי ראיה ותפצה אב ב- 15,000 שקלים

אלימות עובדות סוציאליות נגד הורים גרושים. משרד הרווחה מנצל את הגירושים ומשתמש בתופעה ליצור תעשיה של ג'ובים למומחים מאבחנים מרכזי קשר ועובדות סוציאליות. הנפגעים הם הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים ושנים.

האב שזכה לפיצוי , עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי , גלובס , 31/3/16

הסיפור על האב, הסדרי הראייה ורשויות הרווחה שתמיד קורסות תחת העומס

אבות רבים הנמצאים בהליכי גירושים חשים שפקידות הסעד ברשויות הרווחה גורמות להם עוול, בהתייחסותן לאבות כהורה משני בחשיבותו לאם, וכתוצאה מכך האבות נדרשים לנהל מלחמה של ממש על זכויות המגיעות להם על-פי חוק ודין. מרבית האבות מסתפקים בשחרור קיטור ברשתות חברתיות או באתרים העוסקים בנושא באינטרנט, אך אב אחד אזר אומץ להגיש תביעת נזיקין נגד רשויות הרווחה – ואף זכה ב-15,000 שקל.

תחילת מעורבותן של רשויות הרווחה חולון בסכסוך בין האב לגרושתו על הסדרי הראייה שלו עם הבת נבע מבקשה לצו הגנה ותלונה במשטרה שהגישה האם נגד האב, בטענה כי הוא מכה את בתם הקטנה. בית המשפט, אשר דן בעתירת האם, הורה לרשויות הרווחה לקבוע באופן מיידי הסדרי ראייה שבועיים לאב עם בתו במרכז קשר, עד לגמר בירור התלונה במשטרה, וכן להעביר לבית המשפט תסקיר דחוף על ההורים והילדה בתוך 45 יום.

בפועל רשויות הרווחה הגישו לבית המשפט תסקיר רק לאחר 8 חודשים, וגם אז, לטענת האב, נכתבו בו פרטים שגויים רבים. לגבי הוראת בית המשפט על קיום הסדרי ראייה בינתיים במרכז הקשר, רשויות הרווחה טענו בפני האב כי אין זה אפשרי בשל העומס הרב, וכך הוא נאלץ להמתין שבועות רבים למקום פנוי במרכז הקשר, במהלכם נמנע ממנו להיפגש עם בתו.

לאחר שהאב כבר החל סוף-סוף במפגשים עם בתו במרכז הקשר, הוא גילה כי לא רק שקשה להיכנס למרכז – קשה גם לצאת ממנו. למרות הוראות בית המשפט לפיהן המפגשים במרכז הקשר יימשכו רק עד לסיום בירור התלונה במשטרה – רשויות הרווחה הגבילו את מפגשיו עם הילדה למרכז הקשר למשך 3.5 שנים, כלומר זמן רב לאחר שהתלונה נגדו כבר נסגרה בהיעדר ראיות.

רשויות הרווחה לא סתרו את טענותיו העובדתיות של האב, אך הגנו על התנהלותן בטענה כי הן פועלות בתום-לב ולמען טובת הילדה בלבד. האיחור בהגשת התסקיר הוסבר בעומס המוטל על רשויות הרווחה, המאלץ אותן לתת עדיפות לפעילות בשטח לטובת הילד על פני הגשת דוחות אינטנסיבית במועדים הקבועים.

בית המשפט לא קיבל את עמדת רשויות הרווחה, וקבע כי עיכוב בהגשת תסקיר, העוסק באב אשר נמנע ממנו להפגש עם בתו, מצריך נימוק חריג, רציני ומתועד – ולא תירוצים כלליים.

בית המשפט לא קיבל גם את הסבריה של פקידת הסעד, שהחליטה על דעת עצמה להמתין עם הוצאת המפגשים ממרכז הקשר לסיום ההליך בפרקליטות, ולא רק לסיום התלונה במשטרה כפי שהורה בית המשפט, לטענתה מכיוון שהיא רואה את טובת הילד. כשבית המשפט לענייני משפחה נתן בזמנו את החלטתו, גם הוא ראה את טובת הילד, קבע כעת בית המשפט השלום, ופסיקתו גוברת על שיקולי פקידת הסעד, שמחויבת לציית להוראות בית המשפט.

עוד דחה בית המשפט את טענת רשויות הרווחה כי נבצר מהן לקיים את הוראות בית המשפט במשך מספר שבועות בשל העומס במרכז הקשר, וקבע כי כלל לא הוכח עומס, ובכל מקרה היה על רשויות הרווחה לדאוג שהאב יוכל להתראות עם בתו.

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי בשל התנהלותן הרשלנית של רשויות הרווחה, שובשו הסדרי הראייה של האב עם בתו באופן שהסב לאב עוגמת-נפש ברת-פיצוי.

אמנם הסכום שנפסק רחוק מאד מהסכום שנתבע בסך 300,000 שקל, אך לפסק הדין, אם לא ישונה בערכאת ערעור, יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת משרד הרווחה. כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע היטב כי לא מדובר במקרה חריג, ובפועל אין כל מתאם בין לוחות הזמנים הנקבעים בהחלטות בתי המשפט, לעומס המוטל על רשויות הרווחה. עקב כך, במרבית התיקים המופנים לרשויות הרווחה מוגשת מטעם פקידת הסעד הודעה כמעט אוטומטית על אי-יכולתה לעמוד בזמנים, ובקשת אורכה.

כבר לפני 10 שנים הוגש לכנסת דוח על "המחסור בפקידי סעד לסדרי דין", ובו צוין כי על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2006 נכתבו בידי פקידי סעד לסדרי דין 18,862 תסקירים, לעומת 8,867 תסקירים בלבד בשנת 1995, וכתוצאה הזמן להגשת תסקיר נע בין חצי שנה לשנה.

משרד הרווחה טען אז כי כדי לעמוד בעומס נדרשים 100 תקנים מלאים נוספים עבור פקידי סעד לסדרי דין, ומאז חלף עשור נוסף, במהלכו אין ספק כי העומס הכפיל ואולי אף שילש את עצמו. בתי המשפט למשפחה מפנים כיום כמעט כל תיק משמורת לקבלת תסקיר רשויות הרווחה, יהא מצבם הכלכלי והמשפחתי של הצדדים אשר יהא, והתוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה הן בזמינות של רשויות הרווחה והן באיכות ובעומק של התסקירים.

דוח ועדת סלונים-נבו שמינה שר הרווחה התריע כבר לפני 7 שנים על התוצאות ההרסניות של התעלמות ממצוקת כוח-האדם ברשויות הרווחה, תוך מגמה של "ייבוש" גובר של המנגנון הציבורי, באופן שעלול להביא בסוף להפרטת המנגנון והתפרקות המדינה מאחריותה למתן שירותי הרווחה.

המלצות דוח זה, כמו רבים וטובים לפניו, לא הביא לשינוי דרמטי, אך אולי הצפה של פסקי דין, שיזכו בפיצויים הורים וילדים שנפגעו מהתנהלות הרשויות, תזעזע בכל זאת משהו במערכת, כפי שקורה בדרך-כלל כשהדברים מגיעים לפגיעה בכיס.

פלייליסט – מרכזי קשר משרד הרווחה

 

הליך פלילי, יפעת פינצ'ובר, כתב אישום, מרכז קשר, מרכז קשר נתניה, משטרת נתניה, פרוטקציה

תובעת יפעת פינצ'ובר – כתב אישום ע"פ הודעת פקס

כתב אישום על פי עדות בהודעת פקס
כתב אישום בעקבות תלונה בפקס

מרץ 2016 –  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016

המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון

ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה – במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת – בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב – בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה – יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן – עו"ד רועי לנג.

תלונה במשטרה בעזרת פקס

אלונה קודנקו, הוצאת ילדים מהבית, הסדרי ראיה, ליאור שדמי שפיצר, מרכז קשר

דלתיים סגורות ללא ראיות – התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה

מה מסתתר מאחורי הדלתיים הסגורות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט חנוער המתנהלים ללא ראיות, אינם מפרסמים פסקי דין, תולשים מידי שנה שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות הרווחה המופרטים ללא פיקוח בניגוד לאמנת זכויות הילד, ומעניקים לפקידות סעד ברשויות מקומיות סמכויות סטטוטוריות לקביעת גורל הילד ומשפחתו.
 
התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה , 06.07.2014 | ליאור שדמי שפיצר , תקדין

משחק בעל אופי מיני או אמירה תמימה על מכה יכולים להביא להרחקת ילדים ממשפחות נורמטיביות, למעצר ההורה או לשלילת אפוטרופסות. עו"ד אלונה קודנקו מזהירה מפני רגישות היתר של המערכת אשר פוגשת את הסמכויות הדרקוניות של שירותי הרווחה

"התבטאויות תמימות של ילדים בבית הספר או בפני חברים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה העירוניות, בין היתר באמצעות צווי הרחקה, הפעלת מרכזי קשר והפרדת ילדים מהוריהם", כך אומרת עו"ד אלונה קודנקו, המתמחה בדיני משפחה, דיני קטינים ומאבקי משמורת ומזונות. לדבריה, העניין כבר הפך לתופעה רווחת ומדאיגה.

באחד המקרים, מספרת עו"ד קודנקו, ילדה ציירה בגן איבר מין גברי ואמרה ש"זה הפיפי של אבא". צוות הגן עירב את הרשויות, והמשטרה הוציאה צו הרחקה לאב ונפתחה נגדו חקירה בחשד לניצול מיני של בתו. האב הכחיש את החשדות מכל וכל, ותסקירי הרווחה אכן קבעו כי הקשר בינו לבין בתו הוא אמיץ, וכי קיימת סבירות גבוהה מאוד כי האיש כלל לא ביצע מעשים מגונים בבתו. גם בדיקת הפוליגרף שעבר גילתה כי האב דובר אמת, אך למרות זאת, סירבה אשתו לשעבר לאפשר לו להיפגש עם בתם והוציאה שוב ושוב צווי הרחקה נגדו בשם הילדה. רק לאחר שלוש שנים של טיפול משפטי סבוך, הצליח האב להחזיר את המצב לקדמותו.

לדברי עו"ד קודנקו, מקרה זה איננו מקרה יחיד. "מדובר על תופעה מתרחבת, לפיה רשויות הרווחה מוזעקות בכל פעם שבו מתעורר חשד קל שבקלים לפגיעה בקטינים, אך במקום לטפל במקרה בזהירות, כדי לשמור על שלומו של הילד ושלום משפחתו, נוקטות הרשויות בצעדים שרירותיים, אולי בניסיון לכסת"ח את עצמן – וכך נוצרים אבסורדים קשים ופעולות אגרסיביות של הרחקת ילדים מהוריהם לשנים תוך פגיעה חמורה באוטונומיה של תא משפחתי", אומרת עו"ד קונדקו.

האב ההמום בילה לילה במעצר

פרשה אחרת התעוררה לאחר שילדה הציעה לחברתה לשחק ב"הורדת תחתונים". החברה התלוננה על הדבר בפני מורה בבית הספר, שמיהרה לערב את העובדת הסוציאלית של בית הספר ואת רשויות הרווחה. אל עו"ד קודנקו הגיעה האם המבוהלת, אשר בסיוע וליווי משפטי הצליחה למנוע מגורמי הרווחה לשלול את זכותה לשמש כאפוטרופוס על הקטינה ולהרחיק את הילדה מבית הספר.

מקרה אחר אירע בעקבות יוזמה ברוכה של מחנכת בבית ספר יסודי בדרום הארץ, שערכה לתלמידים שיעור על אלימות במשפחה ובסופו ביקשה מהם לגשת אליה בהמשך היום ולספר לה אם הוריהם פעלו נגדם אי פעם באלימות. אחד הילדים דיווח למורה בתמימות כי אביו בעט בו פעם. המורה מיהרה לדווח העל המקרה לעובדת הסוציאלית של בית הספר, אשר גם היא לא העמיקה בחקר תלונת הילד ולא ביררה את נסיבות המקרה והאם מדובר באירוע חד פעמי או מתמשך. תחת זאת העבירה העובדת הסוציאלית מכתב דחוף לרשות הרווחה העירונית על חשד לאלימות במשפחה, וזו פנתה באופן מיידי למשטרה.

האב ההמום נקרא לבירור במשטרה ובילה לילה במעצר, אך לבסוף נזכר באירוע המדובר והצליח לשכנע את הקצין התורן כי הבעיטה האמורה לא היתה אלא הטלת חיץ בין הילד לאחיו הקטן במהלך תגרה בין האחים, שבה התערב האב כדי למנוע את מהאחים להלום באגרופיהם זה בראשו של זה.

לדברי עו"ד קודנקו, "רבות מהרשויות לא מבררות עד סופן את נסיבות המקרה, לא מתייעצות עם פסיכולוגים לפני שהן נוקטות בצעדים, ולא מבררות בצורה עדינה ומתחשבת את נסיבות המקרה עם הילדים עצמם. במקום זאת, בוחרות רשויות רווחה בערים לא מעטות לפעול במהירות ובפזיזות תוך פגיעה קשה בראש ובראשונה בילדים עצמם". לא פעם ולא פעמיים התגלה כי הצעדים שבהם נקטו רשויות הרווחה חרגו בהרבה מהסמכות הניתנת להן בחוק.

התערבות מתונה תמנע צלקות בנפש

"רגישות היתר שפיתחה המערכת והסמכויות הדרקוניות הניתנות לשירותי הרווחה העירוניים גורמים למצב שבו מופרדים בכל שנה עשרות ילדים מהוריהם, ומחויבים להיפגש עמם במרכזי קשר", אומרת עו"ד קודנקו. "מטרתם של מרכזי קשר חשובה וטובה, אך כאשר מכריחים ילדים נורמטיביים לבלות בהם את שעות האיכות שלהם עם אביהם או אמם, הדבר יוצר נזק בלתי הפיך לנפשו של הילד. הילד, על פי רוב, כלל לא מבין מדוע אביו לא יכול לשחק אתו כבעבר, ומפתח כעסים ותופעות דחק רבות, בעוד שהאבות, שהם על פי רוב המורחקים, נקרעים בסבל רב בשל האשמות חסרות בסיס על מעשים שמעולם לא ביצעו".

עו"ד קודנקו מוסיפה כי אם הילדים מבינים מדוע אין הם רואים את אביהם ומודעים לכך שתלונתם היא זו שהובילה למעשה, הדבר מצלק עוד יותר את נפשם, בייחוד אם הבסיס להרחקה היה תלונה או אמירה תמימה לחלוטין, ולא הייתה בה שום טרוניה אמיתית כלפי ההורה.

מה צריכים לעשות הורים שנודע להם כי רשויות הרווחה עורבו בעניינם בשל התבטאות או התנהגות של ילדם? עו"ד קודנקו ממליצה להורים אלה לפנות במהירות האפשרית לייעוץ משפטי אצל עורכי דין העוסקים בדיני קטינים. "פעמים רבות ההורים כלל לא מודעים לנהלים הפנימיים המחייבים את בתי הספר ורשויות הרווחה. לא פעם, לדבריה, התגלה כי בית הספר או רשויות הרווחה עיגלו פינות, הסיקו מסקנות חפוזות, ונקטו פעולות שאין בסמכותם להפעיל.

"עירוב של משפטן הבקי בתחום דיני הקטינים בשלבים הראשונים של התפתחות הפרשה עשוי למנוע מהגופים לפעול בצורה אגרסיבית, פעולות שלאחר מכן מונצחות, אם בשל ניסיונות של אותם גופים להצדיק את פעולותיהם, ואם בשל הרצון של כל המעורבים לנקוט בזהירות, ולהרחיק הורים החשודים באלימות מילדיהם, גם אם אלימות שכזו מעולם לא הוכחה", אומרת עו"ד קודנקו.

עו"ד קודנקו קוראת בנוסף למשרד הרווחה ולמשרד החינוך לחדד את הנהלים בין הגופים האחראיים על שלום הילד ולקבוע סולם דרגות התערבות מתון יותר, אשר ימנע פעולות בלתי הפיכות הקורעות משפחות נורמטיביות ופוגעות בראש ובראשונה בילדים המעורבים.

תגובת משרד החינוך ומשרד הרווחה טרם התקבלה.

דלתיים סגורות ללא ראיות - התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה
דלתיים סגורות ללא ראיות – התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה

פלייליסט – דרכי רמיה רשויות הרווחה לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם בוועדות החלטה