דוד מינץ, כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

מעצר הבלוגרית לורי שם טוב מעל שנתיים: שופט העליון דוד מינץ האריך המעצר בעוד 150 יום, השופט הימן הזמין תסקיר

מרץ 2019 – המשך רמיסת הזכות לחירות, חזקת החפות, ההליך הפלילי ומה לא. מערכת המשפט החליטה להאריך מעצרה של הבלוגרית שם טוב העצורה מזה כשנתיים על עבירות "שיימינג" בעוד 150 יום. כך קבע שופט העליון מינץ.

השופט מינץ לא התייחס בהחלטתו לטיעוני העצירה לורי שם טוב באשר למעצר הממושך ביחס לעונש הצפוי, לאכיפה הבררנית, וליכולתה הסוציואקונומית של שם טוב למימוש חלופות המעצר. מינץ קבע כי יש להכין תסקיר מבחן לחלופת מעצר בדירה שאינה מקום מגוריה טרם המעצר ומפקח ואיזוק אלקטרוני, וערובות והפקדות.

שופט המעצרים במחוזי אברהם הימן זימן דיון בהתשתתפות באי כוחה של שם טוב שלא ייצגו אותה בדיון בעליון כי אינם מייצגים אותה בהליך המעצר מזה כחצי שנה.

הימן הזמין תסקיר מבחן לבחינת חלופת המעצר המוצעת למרות שכתב בהחלטתו שאין כזו כרגע.

מצורפים:

– החלטת השופט העליון מינץ על הארכת מעצרה של שלורי שם טוה בעוד 150 יום מעבר לשנתיים – בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019.

– החלטת השופט אברהם הימן על זימון דיון ותסקיר – מ"ת 14280-04-17 מה- 05.03.2019

 

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-002

 

מודעות פרסומת
כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים, פשעים נגד האנושות

לורי שם טוב נרדפת על ידי מערכת המשפט

מרץ 2019 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מה- 27.02.2017 מזה כשנתיים על עבירות שיימינג במרשתת נגד מערכת המשפט. ב- 04.03.2019 מערכת המשפט האריכה את מעצרה של שם טוב ב- 150 יום נוספים. משפטה של לורי שם טוב טרם החל.

מדוע מערכת המשפט מחמירה עם שם טוב ופוגעת קשות בזכותה לחירות, בחזקת החפות ובהליך הפלילי?

מתברר ששם טוב אינה הקורבן היחידי של מערכת המשפט בהיותה אמא שרשויות הרווחה לקחו ממנה ילדיה. ישנן אמהות נוספות שנרדפו על ידי מערכת המשפט… עד יומן האחרון בצעירותן.

הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן מערים מכשולים ללורי שם טוב לפנות לערכאות לשחרורה ממעצרה כשנתיים

הימן28.01.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים עקב "עבירות מקלדת" על פי הוראת השופט אברהם הימן הגישה בקשה שיחדול להערים קשיים בירוקרטיים לשחרורה.
בדצמבר 2018 החליט לפתע השופט הימן כי הוא מפסיק לטפל בבקשות שמגישה לורי שם טוב לשחרורה וזאת לאחר חודשים של עיכובים בטיפול בבקשותיה.
העילה של הימן היא כי כי שם טוב אך ורק הסנגוריה (שאינה מייצגת אותה בפועל מזה מספר חודשים יכולה להגיש בקשות עבורה).
שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי הוראת השופט הימן עקב "עבירות מקלדת" דהיינו העלבת שופטי במרשתת.

בבקשה כתבה שם טוב: "בית משפט נכבד זה מערים מכשולים שלא לצורך בפני המבקשת ופוגע בזכותה לפנות לערכאות בכך שפעם אחר פעם הוא דורש שהמבקשת תמתין לחסדי הסנגוריות, שלא מעוניינות לפעול או לנקוף אצבע, ועקב כך פעם אחר פעם המבקשת נאלצת לערער לבית המשפט עליון".

השופט אברהם הימן השיב לבקשה ביום ה- 28.01.2019 ובה כתב: "אני שב וחוזר על חלטותי הקודמות. ככל שהמבקשת מבקשת להגיש בקשה עליה לעשות כן באמצעות באות כוחה מטעם הסניגוריה הציבורית".

מצורפים:
הבקשה מספר 273 שהגישה שם טוב לשופט הימן , מ"ת 14280-04-17 מה- 27.01.2019.
אחת ההחלטות של השופט הימן על שלילת זכאותה של לורי שם טוב לטעון לשחרורה ממעצרה כשנתיים אלא באישור הסנגוריה שאינה מייצגת אותה בפועל. החלטה זו ניתנה בתום דיון שהסנגוריה לא הופיע בו כמו שאר הדיונים מיוני 2018 בפני הימן.
תמונת השופט מחוזי תל אביב אברהם הימן.
החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 28.01.2019 שלא לאפשר ללורי שם טוב להגיש בקשות לבית משפט.

document-page-001

document-page-002

החלטה 2החלטה1

בית המשפט העליון, יעל וילנר, כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב שנתיים במעצר על "עבירות מקלדת" ואינה מיוצגת

ב- 22.02.2019 התקיים דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופטת וילנר על בקשות לעיון בחומרי חקירה שנדחו על ידי שופו המעצרים אברהם הימן.

לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי החלטת שופט המעצרים אברהם הימן בגין "עבירות מקלדת". כלומר עבירות של העלבת עובדי ציבור, עובדים סוציאליים ושופטים.

במהלך הדיון בפני השופטת וילנר טענה שם טוב כי הסנגורים שלה מהסנגוריה הציבורית אינם מייצגים אותה כלל, אינם פוגשים אותה ולא נקבע כלל קו הגנה למשפט הקרב ובא. הסנגורים אף טינם עושים אומה על מנת לשחרר אותה מהמעצר.

מצורף צילום פרוטוקול הדיון בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019


לצפיה / הורדת הפרוטוקול בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019 בפורמט pdf הקלק כאן

document-page-001document-page-002document-page-003document-page-004document-page-005document-page-006document-page-007document-page-008document-page-009

 

כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים

20.09.2018 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני שופט המעצרים אברהם הימן – מתוך נאומה של לורי שם טוב על בקשתה לעיון חוזר בראיות לכאורה:

"ראיות לכאורה
אני טוענת שכל הראיות שהושגו על סמך צווי חיפוש, מחקרי תקשורת והאזנות סתר הם לקויים גם מהותית וגם פרוצדורלית. בראיות האלה אין פוטנציאל להרשעה כי כולם מחוררים כמו גבינה שוויצרית.

ליקוים מהותיים בצווים
 
אני טוענת שלא היה יסוד להוצאת הצווים השונים, כי לא היה חשד סביר, או שבכלל לא היו מתלוננים, או שהמציאו חשדות סתמיים, או שבכלל לא טרחו לטעון שיש חשד סביר והשופטים חתמו על הצווים כחותמת גומי.
המציאו חשדות פיקטיבים לחלוטין של הלבנת הון, ובית המשפט השלום חתם להם על צווים בלי לבדוק כלום.
המציאו חשדות שאני עומדת בראש כנופיה שסוחטת את עו"ד שחר שוורץ ועל סמך זה הוציאו צווים להאזנות סתר בטלפון, במחשב, באיכונים, ומסתבר שהכל היה בלוף, לא הייתה סחיטה, ולא נעליים. שום דבר. שחר שוורץ לא נסחט.
המשטרה הלכה לבית המשפט כתבה בחשדות שיש עשרות ומאות מתלוננים, בסוף מתברר שפתחו עשרות תיקים בלי שמתלוננים בכלל התלוננו, סתם כי השוטרים הדפיסו כתבות ופתחו עשרות תיקים במשטרה בלי מתלוננים.
עכשיו מספרים לבית המשפט שהשיגו מארצות הברית נתונים דיגיטליים. אם השיגו נתונים דיגיטליים למה הם לא מראים מה כתבו לאמריקאים? מה סיפרו לשופט באמריקה? איפה בכלל הבקשה שהגישו לשופט באמריקה?
העובדה ששופטים חתמו על צווים להאזנות סתר בגלל העלבת עובדים סוציאליים או שופטים נגד חופש הביטוי וחופש הביקורת מראה שהשופטים היו חלק מצוות החקירה.
ליקויים פרוצדורליים בצווים
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט.
באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר ליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, צנעת הפרט, קנייני, ופרטיותו תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.
איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.
חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודי, חירותי, צנעתי, קנייני ופרטיותי לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן לחשוד לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבוד האדם, קנייני, צנעתי, ופרטיותי. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחותי וללא ידיעתי ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר שלי ומשפחתי שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותי ומשפחתי בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודי, חירותי, קנייני, צנעתי ופרטיותי העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו. לאור האמור לעיל והאמור בבקשה 182 איני מסכימה לראיות לכאורה.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות
 
כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות בחשודים. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות המשיבה באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים שנמצאו במחשבו של נאשם כזה או אחר אין בה משום לומר מה כתב בעל הרשאת האדמין באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת כי לאותו בעל הרשאה יכולת ליצור פלטפורמה או לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר וביכולתו לכתוב בכל אתר ואתר שמאוחסן אצלו, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך בעל ההרשאה יכול ליצור לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או לבקר שינויים שנעשים בהם מעת לעת.
באופן דומה טענות המשיבה באשר לכאורה לאמצעי התשלום של כ- 20 שקל לדומיין, וכתובות ip שהפנו אל נאשם כזה או אחר הן ראיות נסיבתיות חלשות ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי כתב תכנים מכפישים ברשת.
כל האזנות הסתר למיניהן, תכתובות וואטאפ ואימייל נתונים לפרשנויות אינספור ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי פרסם מה.
לשיטתה של המשיבה ניתן לעצור כל אדם שנמצא במחשבו, או בסמרטפון שלו רסיס מידע ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח לאורך שנים עד תום ההליכים.
אילו היה בידי המשיבה ראייה לכאורה אפקטיבית תקינה אחת לא היה מנהלת חקירה פסולה ופוגענית לאורך שנים כפי שציינתי לעיל ובבקשה 182 הנדונה, והייתה מגישה חומר ראיות מסודר בזמן.

מסוכנות
 
חוק המעצרים סע' 21 (א) (ג) מאוד ברור. קיימת עילת מעצר רק ב 5 נסיבות: 1. עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, 2. עבירת בטחון, 3. פקודת הסמים המסוכנים, 4. אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, 5. עבירת אלימות בבן משפחה. אף אחד מאלה לא רלבנטי. אלו עבירות שמגבילות את חופש הביטוי. אי אפשר להגיד מקלדת זה נשק קר או נשק חם.
בית המשפט העליון בדיונים הקודמים בעניין שלי המציאו עבורי עילת מעצר חדשה, מסוכנות על בסיס שימוש במקלדת. אני סבורה שזה נעשה כתוצאה מגיבוש דעה מוקדמת נגדי, ומעצם העובדה שלא היו בפניהם הראיות לכאורה, והראיות לכאורה לא עברו סינון רציני של פוטנציאל ההרשעה.
השופטים בעליון רצו להראות יד חזקה כלפי השיימינג, בגלל פרסומים שהשיימינג הוא מכת מדינה. אני מפנה לפס"ד גנימאת, גם אם העבירה היא מכת מדינה אי אפשר להמציא עילת מעצר חדשה למכת מדינה.
אם מישהו החליט ששיימינג זה מכת מדינה, זו לא סיבה לעצור אזרחים בכלא למשך שנים, כי אין עילת מעצר בחוק המעצרים.
כדי לנמק למה אני מסוכנת, בית המשפט העליון השתמש בציטוטים מהתנ"ך בפרשנות לקויה, ולא מחוק המעצרים. בתיק מ"ת 14280-04-17 גולת הכותרת למסוכנות היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט עליי בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017).
בית המשפט העליון המשיל אותי לאישה "זרה" מספר משלי המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראו גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלתי ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתי במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראיתי חומר ראיות כלשהו נגדי ולא היה ביכולתי להגיב לדברים אלו. ובהמשך נמשך השימוש בערכאות שונות במשל זה כאמירה פתטית מבלי להציג דוגמא אחת לזנות, אפיקורסיות, או דקירת חרב.

אין מדובר בניתוח מסוכנות, אלא בתעמולה זולה, שימוש נלוז בפסוקי התנ"ך להסתה, נאצה, עלילת דם, ורצח אופי שהופעלו נגדי. השימוש הנלוז במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר המסוכנות, וראיות לכאורה נגדי ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל. …"

20180920_0001_TX_court_protocol-page-004‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-005 - עותק‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-006 - עותק

כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים

פרקליטות המדינה הגישה בקשת הארכת מעצר 150 יום לעיתונאית לורי שם טוב

ספטמבר 2018 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנה ושבעה חודשים על פרסומי ביקורת בוטים לטענת הפרקליטות על עובדים סוציאלים ושופטים העוסקים בהוצאת ילדים מהבית ע"פ חוק הנוער וחוק האימוץ, וניתוק ילדים מהוריהם על פי חוות דעת של מומחים מטעמם.
פרקליטות המדינה הגישה בקשת הארכת מעצר ב- 150 יום נוספים עקב המשכןת בירוקרטית של המשפט בעניינה של שם טוב העלול להימשך מספר שנים ולדעת הפרקליטות יש מסוכנות של העיתונאית שם טוב .

מצורף העמוד הראשון של בקשת פרקליטות המדינה להארכת המעצר ב- 150 יום נוספים העיתונאית לורי שם טוב

הארכת מעצר
בקשת הארכת מעצר 150 יום לעיתונאית לורי שם טוב – 13.09.2018

 

איור ניצוץ ראייתי, איור פרקליטות המדינה, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – הלכת הניצוץ הראייתי

הלכת ניצוץ ראייתי.pngיוני 2018 – הלכה קיימת בבתי המשפט במדינת ישראל שאין לה שום תוקף בחוק המעצרים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמה "הלכת הניצוץ הראייתי". ע"פ הלכה זאת ניתן לעצור אדם לזמן לא מוגבל ע"פ אמירה של הפרקליט כי ברשותו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם". הפרקליט אינו מחויב להציג שום ראיה אלא די שיאמר זאת בפני השופט או יכתוב זאת בבקשת מעצר עד תום ההליכים.
הלכה זאת נותנת בפני הפרקליט לשלוט במשפט במעמד צד אחד משום שהנאשם ובא כוחו אינם יודעים מהן הראיות.
במצב זה המעצר נקרא "מעצר עד לקבלת החלטה" מונח שאין לו אחיזה משפטית. הנאשם יכול להיקלע לסוג זה של מעצר לתקופה לא מוגבלת וזה מאפשר לפרקליט לקבוע מצב מדומה כאילו יש ראיות מוצקות ולכן בית המשפט קבע תקופת מעצר כה ארוכה בעוד לא הוצגה אף ראיה.
בשלב הבא יבקש הפרקליט מעצר עד תום ההליכים על סמך "ראיות לכאורה" גם במצב זה לא ידונו בשום ראיה לגופה אלא האם קיימות ראיות לכאורה, אולם עובדה זאת כבר נקבעה על סמך "הלכת הניצוץ הראייתי" ולכן הנאשם ישאר במעצר עד תום ההליכים.
וכך יוצא כי נאשם יכול להיות שנים במעצר מבלי שנדונה שום ראיה לגופה.