אירגון בזכות, אנשים עם מוגבלויות, דנה ויילר פולק, הזנחה, התעללות, מדיניות משרד הרווחה, מעון חוסים, פשעי הרווחה

פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו – צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

הכתבה ממצאי הביקורת: מוגבלים נקשרו לשעות ובודדו בחושך , דנה ויילר-פולק , דצמבר 2011 , הארץ

במהלך ביקור פתע של עמותה למוגבלים במוסד אילנית בפרדס חנה עלו ממצאים קשים. "אין מדובר במענה מניעתי, אלא בדרך חיים שגרתית"

אנשים כבולים לכיסאות שעות ארוכות, אדם שוכב במיטתו לבד כשהוא נעול בחדר חשוך ודיירים שעל גופם ניכרים סימני אלימות. אלו הם חלק מהמראות שהתגלו לאנשי עמותת "בזכות" בביקורי פתע במוסד אילנית בפרדס חנה, שמטפל באנשים עם פיגור שכלי ובעיות פסיכיאטריות קשות. חרף הממצאים, שידועים למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה, המוסד הפרטי ממשיך לקלוט מטופלים.

אנשי העמותה טוענים כי כששאלו את אנשי הצוות במוסד מדוע יש מטופלים שכבולים לכיסא, הם לא ידעו לתת הסבר – ושחררו אותם מיד. בעמותה טוענים כי הכבילה נועדה להקל על אנשי הצוות בלבד, דבר המנוגד ללשון החוק.

עמותת בזכות היא עמותה לזכויות אדם של בעלי מוגבלויות, שמעסיקה עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים. בשנה האחרונה ערכו אנשי העמותה כמה ביקורים במוסד אילנית, שמטפל ב-140 דיירים בגילים 20-70. העמותה מבצעת את ביקורי הפתע בתיאום ובאישור משרד הרווחה.

מהעמותה נמסר כי בביקורות התגלו הפרות זכויות אדם חמורות: כבילות שלפי אנשי הצוות נמשכו שעות; נעילת מטופלים בחדרים מבודדים; דיירים עם סימני אלימות על גופם; וצואה מרוחה על הקירות. העמותה דיווחה על כך הן למשרד הבריאות והן למשרד הרווחה, ובחודש יוני עתרה לבג"ץ בבקשה שיורה על סגירת המוסד. משרד הרווחה הודיע אז על הפסקת התקשרותו עם המוסד, אולם חזר בו כעבור כחודש. משרד הבריאות הודיע כי לא יסגור את המוסד, אך יערוך ביקורות קפדניות במקום. על כן החליטו אז שופטי בג"ץ שלא להתערב, והעתירה נמחקה.

אולם בביקור שערכו נציגי העמותה במוסד בספטמבר, התברר שהמקום אמנם שופץ, אך תנאי הדיירים לא השתפרו משמעותית. בביקור נמצאו חמישה כיסאות כבילה מברזל – להם מגש הנעול מעל ירכיו של המטופל ולכן הוא אינו יכול לקום באופן עצמאי – כשבשלושה מהם מטופלים שבודדו מיתר הדיירים. יצוין כי אחד הדיירים הכבולים היה כבול לכיסא באותה תנוחה גם בשני הביקורים הקודמים של העמותה. יתרה מכך, צוות המוסד סיפר שהוא כבול לכיסא כל יום, במשך כל שעות היום. עוד התגלה כי המוסד נוהג לבודד דיירים בחדרים נעולים – ובמקום אותרו שלושה חדרי בידוד, שבאחד מהם ננעל אחד הדיירים. למבקרים נאמר כי מדובר באדם אלים ולכן הוא נעול בחדר באופן קבוע.

גם בביקורים קודמים של גורמים ממשרד הרווחה במקום עלה עניין הכיסאות המגבילים וחוקיותם. מנהלת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד, ד"ר חיה עמינדב, כתבה בדו"ח מדצמבר 2010 לאחר ביקורה באילנית כי "בביתנים ישנם כיסאות הגבלה. פגשנו בדיירת אחת ישובה בכיסא המגביל את תנועתה. לשאלה כמה זמן היא שם נאמר לנו שישנה תוכנית הגבלה כתובה. התוכנית היתה רשומה על לוח המודעות, אך לצערי התברר שהדיירת ישובה שם מספר שעות, כשבטופס הרישום היה שינוי של השעות במחיקה ידנית והאריכו כל הזמן את תקופת ההגבלה".

באוגוסט 2010 ביקר במקום ח"כ אילן גילאון (מרצ), שהזדעזע מהתנאים בהם חיים הדיירים. "ביקרתי במקום לא אחת והתרשמתי באופן קשה מאוד, וכתבתי למשרד על הממצאים", אומר גילאון, "אנשים נמצאו עם חבורות על הגוף, ואנשי הצוות טענו שהם מכים אחד את השני. לא היו בגדים בארונות וטענו שהם קורעים אותם; צואה היתה מרוחה על הקירות והיתה שם טמפרטורה של 40 מעלות. במקום בו פוגשות המשפחות את האנשים, מחוץ לשער, היה ריח חריף של שתן".

גלאון מוסיף כי "במשרד כעסו על ביקור הפתע וטענו כי ‘המקום השתפר'. אלא שביקור נוסף שלי שם הבהיר שדבר לא השתנה". פנייתו של גילאון למנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ נענתה באוקטובר 2010 כי המשרד מגבש מתווה להעברת החוסים למוסד אחר. אך דבר לא נעשה.

על פי חוק טיפול בחולי נפש ונוהל בתי חולים פסיכיאטריים – וכן על פי נוהל האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה – שימוש באמצעי כפייה ייעשה רק במידה הדרושה, לפרק זמן מוגבל וגם אז למטרות מצומצמות, בהן מתן טיפול רפואי או מניעת סכנה ברורה לאדם עצמו או לאחר, וכל זה באישור רופא. באשר לבידוד חולה בחדר נעול, דורש החוק הוראה כתובה של רופא, וגם זאת באופן מידתי. כמו כן נדרש אינטרקום דו-צדדי והשגחה מיוחדת, מה שלא קיים, לטענת העמותה, באילנית.

"קשירות הדיירים לכיסאות ונעילתם דרך קבע בחדרים סגורים נועדה לשמש ברובה לענישה, להרתעה וכדרך טיפול בדיירים שהצוות מתקשה להתמודד איתם מסיבות שונות", אמרה היועצת המשפטית של עמותת בזכות, עו"ד שרון פרימור. "אין מדובר במענה מניעתי או הגנתי נקודתי, אלא בדרך חיים שגרתית. אמצעי הכפייה אלו מהווים השפלת הדיירים, התעללות קשה בהם ופגיעה בזכותם לחיים בכבוד אנושי".

פנייה של העמותה לשר הרווחה, משה כחלון, לא נענתה ואילו פנייה לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, העלתה תגובה מפתיעה מצד ראש האגף לבריאות הנפש במשרד, ד"ר גד לובין. "כיסאות אלו דומים במבנם ובתפקודם לכיסאות האכלה ומנוחה בהם עושות שימוש אמהות רבות", כתב לובין. "על פי המדווח לי, יש בידי היושב בהם אפשרות לפתוח את החיבור של השולחן לכיסא עצמו. כיסאות מסוג זה קיימים בכל המוסדות המטפלים באנשים הזקוקים לסוג זה של גבולות, כעזרה להתארגנות במטלות פשוטות עבורנו ומורכבות עבורם, כגון אכילה. לעתים גבולות פיזיים אלו מנטרלים באבם דחפים תוקפניים. הם מצמצמים את הסיכון לתאונות של שאיפת מזון העלולות להסתיים בחנק".

מאילנית נמסר בתגובה כי "עתירה לבג"ץ של ארגון בזכות נגד מרכז אילנית נדחתה לא מכבר ולא בכדי. מרכז אילנית פועל כבר עשרות בשנים כדי להעניק טיפול מיטבי לחניכים בעלי בעיות קשות ביותר. חלק מהחניכים מגיעים למעון משום שטיפול בהם במוסדות אחרים נכשל. המרכז מעסיק את מיטב אנשי המקצוע ופועל בשיתוף צמוד עם משרדי הרווחה והבריאות ובהתאם להנחיותיהם, משדרג ומשפר באופן מתמיד את רמת השרות ואיכות הטיפול".
.


.

פשעי משרד הרווחה - מתעלל ומזניח מטופליו -  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות - מעון אילנית בפרדס חנה
פשעי משרד הרווחה – מתעלל ומזניח מטופליו –  צואה על הקירות וחוסים שכבולים לכסא במשך שעות – מעון אילנית בפרדס חנה

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, התעללות בילדים, יצחק (בוז'י) הרצוג, מעון חוסים, פיקוח, שאילתה בכנסת, שואה

עדויות על התעללות קשה במוסדות משרד הרווחה בחוסים חסרי ישע – משרד הרווחה מטייח

יצחק הרצוג מקטרג והחוסים ימשיכו לסבולאוקטובר 2010 – חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ביקרה במעון חוסים, הזדעזעה מהתנאים. במסגרת שאילתות דחופות במליאת הכנסת השוותה חה"כ לוי מעון חוסים לגטאות. מפקחים כותבים דוחות אך לקחים לא מיושמים, המוסדות מצרים צעדיהן של המשפחות.

חה"כ לוי הגישה שאילתה:
בשנים האחרונות נחשפו בתקשורת לא מעט מקרי התעללות. לאחרונה משרד הרווחה הנחה את המוסדות בארץ להגביל כניסה של פעילי זכויות אדם. ברצוני לשאול: 1. מדוע יצאה הוראה זו? 2. האם נועדה להסתיר משהו?
.

.
שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג תרץ הגבלת כניסת פעילי זכויות אדם למוסדות הרווחה: "בעקבות כמה מקרים שאירעו בעת האחרונה ונבעו מכניסה לא מקצועית, שפגעה קשות בפרטיות הדיירים ובמצבם הנפשי, הנחה המשרד את מנהלי המעונות שלא לאפשר כניסת אנשים זרים אל המעון אלא בתיאום מוקדם".

תשובת השר לא מיצתה פיקוח וטיפול במקרי ההתעללות במוסדות וחה"כ לוי הוסיפה:
כאשר נציגים של זכויות אדם נכנסים, שיכולים לראות בעין, ובאמת במשקפיים כאלו מסוננים מה נכון ומה לא נכון, אני לא יכולה שלא לקבל את התחושה שחוץ מזה שאותם מוסדות נמצאים באמת בפריפריה של הפריפריה, במין אזור תעשיה כזה – ואני ביקרתי בכמה מוסדות כאלו – מוחבאים מעין, עכשיו הם גם מוחבאים מעין ביקורתית. אני לא יכולה שלא לעשות את ההשוואה – ויסלחו לי מאוד על ההשוואה הזו – לגטאות. ראיתי שם מקרים לא קלים. חלק מהמקרים שהתפרסמו לאחרונה זה בעקבות אותם ביקורים, ביקורי פתע שהעלו למעלה והציפו את כל אותם – אני לא יודעת אם זה התרשלות, האם זה בזדון או האם זה פשוט פחות לבזבז כספים – אבל יש שם דברים שלא מתנהלים נכון ואותם חוסים לא יכולים לדבר, לא יכולים להגיד.

אני פגשתי כמה מפקחים שלכם, של משרד הרווחה, שאומרים לי: אנחנו כותבים דוחות ושום דבר לא משתנה. אז אני באמת רוצה לשאול: האם אנחנו צריכים לפקח על המפקחים? או לפקח, לראות מה עושים עם אותו דוח של המפקח? כי אם מפקח מדבר, והוא עובד שלכם, ואחר כך הוא בא ומוצא את אותה מציאות – זאת אומרת שמשהו לא נעשה עם הדוח שלו. יכול להיות שהתקשורת היא כלב השמירה של המדינה שלנו וללא אותם עיתונאים או ללא אותם פעילים לזכויות אדם לא נדע מה קורה שם, והמסכנים האלו, לא יהיה להם פה של מי שידבר. שלא לדבר על המשפחות, שהיום מצרים את צעדיהן והן לא יכולות לבקר את הילדים שלהן… אני הייתי במעון ברחובות, ושם אני אהבתי את מה שראיתי. שם ראיתי יחס אישי למטופלים, שם ראיתי מנהלת שלא פחדה להראות ולהסביר מה קורה ואיך מתנהלים, שם היה ריח נעים באף, שם לא הייתה צואה, שם לא היו נכים ומוגבלים אחד על השני, יושבים על איזה מזרן, ואני שואלת: למה זה ככה? כי יש להם פצעי לחץ. זה לא טיפול שמטפלים בפצעי לחץ, תסלחו לי. כאשר חסר כוח-אדם וכאשר קושרים בן-אדם לכיסא כמו במכשיר עינויים שמונה שעות רצוף, זה עינוי".

קישורים:

  • התעללות בחוסים במוסד הסגור אילנית בפרדס חנה – משרד הרווחה מטייח – הכתבה מי יסגור את המוסד הסגור , יואב איתיאל , מגזין המושבות , פברואר 2011 – תחקיר מגזין המושבות: ראיון בלעדי עם פז שוורץ, חוקר פרטי שהתחזה לנהג משאית, התקבל לעבודה כמטפל במוסד הסגור "אילנית" בפרדס חנה, הזדעזע, וגם חזר משם, אבל לא לפני שנעצר במשטרת חדרה, נחקר, הועבר ללילה בבית המעצר "קישון, ושוחרר בתנאים מגבילים ממעצר בית המשפט בחדרה. ארגון "בזכות" מתכוון לעתור כנגד המדינה לבג"צ, לסגירת המוסד לאלתר. "אילנית" בתגובה: "חבל שיש מי שמסיק מסקנות נחפזות על סמך ראייה שטחית ולא מקצועית של הדברים ומתוך חוסר הבנה בתחום הטיפול באדם בעל צרכים מיוחדים"…
טיפול סוציאלי, יצחק (בוז'י) הרצוג, מדיניות משרד הרווחה, מעון חוסים, מעון שלושה

תחקיר "שתולים" – התעללות בחוסים מעון השלושה לילדים אוטיסטים עם פיגור קל – קלונו של משרד הרווחה

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג מתייג חוסים מוכים ב'חוסר שקט'אפריל 2010 – תחקיר תכנית שתולים מעון "השלושה" לחוסים אוטיסטים עם פיגור קל חשף התעללות בחוסים במעון השלושה לילדים אוטיסטים עם פיגור קל. מדריכים היכו חוסים במקל מטאטא, וגילחו אותם עם סכין גילוח אחד ל- 13 אנשים. "שתולים" חקרו במעון מאחר וביוני 2009 הגישו הורים לילדה הסובלת מפיגור שכלי, תלונה נגד המדריך במעון, בטענה שגרר את בתם על הרצפה. המוסד ניסה להעביר את הילדה למעון אחר. המשטרה חוקרת את המקרה.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג הסביר את התנהגות המדריכים:

על החוסים: "הם רואים אדם עם פיגור שכלי מתנהג בחוסר שקט … ואז מה קורה"
על המדריכים: "זה לא בא מרוע"

בוז'י כביכול ניסה לאזן את התמונה ולומר כי עבודת המדריכים קשה ולכן הם נכשלים בתגובתם ומכים "מידי פעם" את החוסים.

לחוסים בוז'י גרם עוול בל ישוער כשתייג אותם ב"חוסר שקט".

אבל מתברר כי בעיית ההתעללות במוסדות הרווחה היא ארצית ולאורך שנים. החל מדחיסת חוסים רבים בחדר ללא פיקוח, סכין גילוח אחד ל- 13 חוסים, אונס ואלימות במעון מקי"ם, התנהגות מזלזלת ומשפילה כלפי הורים ע"י פקידי סעד לחוק הנוער, חוות הנוער שדה בר, כליאת עשרות בני נוער במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, שימוש בסמים פסיכיאטריים לבני נוער במוסדות, התעללות בילדים במשפחות אומנה ועוד אינספור מחדלים ומדיניות כושלת ומופקרת. לאירועים אלו בוז'י שותק ולא נותן דין וחשבון לאזרח, ואם כן רק אם עיתון מפורסם דורש זאת או גוף אחר בעל כוח.

הבעיה אם כן היא מערכתית ולמעשה בעומד בראשה שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג. משום שרוע יש בכל מערכת, השאלה היא אם העומד בראשה מגנה את הרוע, פועל בשקיפות ובזריזות, ומסלק את הרוע. בוז'י בוחר לשתוק, הוא חסר שיעור קומה לעמוד מול כוחות פוליטים במשרד הרווחה, ובוחר לשתוק או לטייח. ובכך הוא גוזר על החלשים וחסרי הישע עוול קשה צער ויגון.

זהו מסר ברור לאזרח להתרחק מרשויות הרווחה כי גורלו יהיה כמו החוסים של בוז'י.

בהיותו בעבר נער שמנת יתכן והוא אינו מודע לעומק הנזקים שהוא גורם לפרט, למשפחה, לחברה, ולמדינה,

טוב אם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ישנה גישתו או יפנה את עצמו מהכיסא ויפה שעה אחת קודם.

קישורים:

לשכת הרווחה רעננה, מעון חוסים, מעון למפגרים, מעון שקמה, מעון שקמה רעננה, נטע לי בינשטוק

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה

המאמר "השפלה והזנחה במעון החוסים" , נטע-לי בינשטוק , mynet , יולי 2009

200 החוסים במעון "שקמה" ברעננה הפכו בחודשים האחרונים קורבן למלחמה שמתנהלת בין עובדים במעון. תחקיר "ידיעות השרון" חושף מקרי הזנחה, ויחס בעייתי כלפי השוהים במקום. משרד הרווחה: "מדובר במעון הנותן טיפול ברמה גבוהה"

 להורדת התחקיר בקובץ pdf – הקלק כאן

השקט הפסטורלי שמעבר לגדרות המקיפות את מעון "שקמה", השוכן בצד המזרחי של רעננה, מטעה. "שקמה" הוא אחד המעונות הוותיקים ביותר במדינה לטיפול במפגרים. הוא נוסד ב-1956 והיום שוהים בו מעל ל-200 חוסים בגילאים שונים, מצעירים ועד קשישים. במעון מעל ל-100 עובדים, ביניהם מטפלים, עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות, אנשי חינוך, אנשי משק ואחזקה.

הבעיות החמורות במעון "שקמה" החלו, כך על פי עדויות העובדים, לפני כשנה, מיד לאחר שנפתחה חקירה מטעם נציבות שירות המדינה בעקבות תלונות עובדי המוסד. מי שהחלה לגלגל את הפרשה היא מ', מטפלת במעון מזה 32 שנים, שפנתה למשרד הרווחה לפני כשנה וחצי בטענה על התייחסות בלתי הולמת, לכאורה, לעובדים מצד אם הבית, ג'קלין גוריש, שהחלה את תפקידה במעון כעובדת ניקיון והתקדמה עד לתפקידה הנוכחי.

מ' התלוננה גם על גיבוי מלא, לכאורה, שמקבלת גוריש מצד מנהל המעון, מנחם הדרי, שמנהל את המקום בשנים האחרונות, לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת סא"ל. עיקר טענותיה של מ' סבבו סביב שינוי שעות עבודתה, לטענתה. לפי עדותה בחקירה שהחלה להתנהל בנושא, לאחר הגשת התלונה, היא החלה לסבול מהשפלות, צעקות ואיומים במקום עבודתה, בעיקר מגורמים הקשורים להנהלת המוסד.

מ' שחשדה, לטענתה, בהתנהגות בלתי הולמת, לכאורה, של גוריש כלפי עובדים, שכרה את שירותיו של חוקר פרטי, שתיעד בחודש שעבר את אחת מעובדת הניקיון של המעון מנקה את ביתה הפרטי של גוריש ברעננה.

על פי הדיווח שהעבירה מ' לנציבות שירות המדינה, מדובר בעבודה שנעשתה בזמן שעות העבודה במעון. מקורב לגוריש סיפר כי פועלת הניקיון עובדת בביתה של גוריש בקביעות בימי שישי, בהם היא לא משובצת לעבודה במעון.

למרות זאת, טוענות עובדות במעון, שהן נאלצות פעמים רבות לעסוק בניקיון בשל היעדרותן של מנקות. "אנחנו, המטפלות, צריכות פעמים רבות לנקות במקומן, לשטוף ולרחוץ, במקום שנטפל בחניכים ונדאג להם, ופשוט לעשות את העבודה שלנו כמטפלות. אנחנו מתקשרות אל פועלות הניקיון, אבל הן מצפצפות עלינו".
מוסד שקמה ברעננה - החוסים נפגעים בגלל מחלוקות
עובדים אחרים סיפרו, כי בשבוע שעבר התכנסה קבוצת עובדים במעון למעין חגיגה. לטענתם, העובדים שתו אלכוהול בלילה והרעישו באחד הביתנים של המעון, לכאורה, ממש בסמוך לחוסות הישנות. לטענתם, החניכות התעוררו מהרעש וביקשו מהם להיות בשקט, אך לכאורה, העובדים לא נענו לבקשתן. "עובדים מביאים מבחוץ חברים שלהם בלילות, ובבוקר החניכות מספרות שהן לא הצליחו לישון בגלל הרעש", סיפרה עובדת.

"האווירה במעון מאוד קשה", אישר השבוע גורם במשרד הרווחה, אך הדגיש: "מדובר בקבוצת עובדים שמנסים כנראה להתנקם בגוריש על רקע אישי". במשרד מסבירים שאחת העובדות המתלוננות נתפסה, לכאורה, בעבר, ישנה במהלך משמרת לילה, וגם נתפסה כשנעלה, לכאורה, את החניכות בחדר, מעשה אסור בתכלית האיסור".

"זהו מעון יפהפה, אבל מבפנים, הכל רקוב", הגדירו העובדים את מעון "שקמה". מי שמביע את מחאתו, סובל, לטענתם. "כל יום, שאני נכנסת למשמרת, אני מתפללת שהיא תעבור בשלום", מספרת אחת העובדות.

מנהל המעון, מנחם הדרי, אם הבית, ג'קלין גוריש ויו"ר ועד העובדים, נעיף ראדה, סירבו להגיב לטענות והפנו אותנו לדוברות משרד הרווחה.

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "מדובר במעון אשר מעניק טיפול ואיכות חיים ברמה גבוהה לדייריו בעלי הפיגור השכלי. חשוב לציין, כי לנושא זה יש צדדים נוספים. לידי מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, הגיעה עצומה שעליה חתומים כ-90 עובדים של המעון התומכים במנהל המעון ובאם הבית.

"למשרד יש קושי בנתינת מענה לתלונות אנונימיות, כפי שמצוין בכתבה בנוגע לעבודות הניקיון ולשתיית האלכוהול. אנו במשרד פתוחים לקבל את התלונות המדוברות ולבצע את הבדיקה הנדרשת תוך שמירה על חיסיון שמות העובדים המתלוננים, לכאורה.

"בנוגע לטובות הנאה בצורת עבודות ניקיון, הלוואות ומתנות ועבודות אקדמיות הקשורות לאם הבית, העניין נבדק על ידי נציבות שירות המדינה. לגבי הלחץ שלכאורה, מופעל על העובדים – על פי מיטב ידיעתנו החקירה הייתה סודית כשאם הבית והמנהל לא ידעו כלל על מה החקירה.

"גוריש הוזמנה להעיד בפעם הראשונה לפני שבועיים וזאת לאחר שהנציבות גבתה עדויות מכל הנוגעים בדבר. המנהל קיבל לידיו מהנציבות את הזימונים לעובדים, מבלי שידע במה מדובר, העביר אותם לעובדים והנחה אותם להגיע לחקירה".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אכן מתנהלת חקירה לגבי תלונות שהגיעו באשר להתנהלות במעון. מדובר בחקירה רחבת היקף, שבמהלכה נגבות עדויות רבות וננקטות פעולות חקירה רבות. החקירה נמצאת בשלבים מתקדמים".

למאמר המלא הקלק על התמונות:


 

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה


קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, התעללות פיסית, מעון חוסים, מעון למפגרים, קיבוץ עין השלושה, תוקפנות מדריכים

אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה

יוני 2009 – הורים לילדה הסובלת מפיגור שכלי, הגישו תלונה על המדריך שלה במעון חוסים בקיבוץ עין השלושה בדרום הארץ, בטענה שגרר אותה על הרצפה. המוסד ניסה להעביר את הילדה למעון אחר. המשטרה חוקרת את המקרה.
.

.
אירוע התקיפה
ד' בת 14 וחצי, חוסה במעון בקיבוץ עין השלושה, נגררה על הרצפה, בידי מדריך במעון. "הוא גרר אותי כשיצאתי לאכול", מספרת ד'.
ד' נחבלה בגבה וחולצתה נקרעה. המקרה נודע להורים רק כעבור יומיים לאחר שהוציאו את הילדה לחופשת השבת. "זה היה פשוט מראה מזעזע", מספרת האם, "הכול שפשופים, פצעים, נוצר לה איזה פצע ממש עם מוגלה".
האם דווחה על כך לפקיד סעד ארצי, וגם הגישה תלונה במשטרה. המדריך עדיין עובד במוסד וממשיך לטפל בילדים פגועים, ועכשיו מנסים להעביר את ד' למוסד אחר. "לא יתכן שאחרי שהיא הקורבן להתעללות הפיסית הזאת, ולאכזריות הזאת, היא תיענש, ויאמרו לי שהיא תעלה לוועדת השמה ולא תישאר במקום".
המעון בעין השלושה הוא היחיד באזור שיכול לתת מענה לילדה, והאם מבקשת למצות את הדין עם המדריך.
האם אומרת: "אני לא חושבת שיש לעובד כזה, מקום לעבוד במוסד כזה או אחר. מהסיבה הזאת שבעצם הילדים נחשפו לאלימות הזאת, ובעצם כל הביטחון שלהם ירד להם. אני לא חושבת שעובד כזה יכול להמשיך ולעבוד עם ילדים חוסים".
.
כשלים של משרד הרווחה
למרות החבלות הקשות בגופה של הילדה, משרד הרווחה לא דווח לאמה של הילדה על אירוע החבלה וכיצד נגרם, מה שמעלה חשש שלא הופקו לקחים מאירוע ההתעללות במוסד "אתגר" לילדים חוסים של משרד הרווחה. כידוע באותו אירוע הורשעה מטפלת באלימות על חוסים חסרי ישע, ונגזר עליה 15 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין הביע השופט שיף תמיהה לתרבות הארגונית הפגומה של אותו מעון, כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין.
בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
השופט כתב גם בגזר הדין: "מדאיגה אותי גם המשמעות האפשרית לדברי ד"ר שוורץ (פקיד הסעד הראשי בשירות לאדם המפגר), כי בעקבות האירוע הנדון ביקשו עובדים במעונות חוסים לעזוב את מקומות עבודתם מחשש להסתבך בפלילים. אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים. ראוי שנושא זה יהא לנגד עיני כל הנוגעים בדבר".
משרד הרווחה כשל גם בטיפול בילדה, ובהחלטתו להעבירה למוסד אחר מרוחק מה שיקשה על הוריה להיפגש עמה. הקירבה הגיאגרפית של המעון למגורי ההורים הנה חשובה מאוד לילדים בפנימיה, ובעיקר לחוסים חסרי ישע הסובלים מפיגור שכלי. בנוסף מאותת המשרד לשאר ההורים לא ל"שתוק" ולא להתריע על פגיעה בילדיהם.
.
פיקוח לקוי על המעונות למפגרים במשרד הרווחה
תגובת המשרד כי בדיקתו העלתה כי המדריך נהג כראוי הנה פוליטית, המונעת משיקולים כלכליים ויוקרה. הפיקוח במשרד הנו לקוי. בכתבה 6,600 מפגרים במעונות – ורק 7 מפקחים בעיתון הארץ התריעה רותי סיני על הבעיה.
.
דוח מבקר המדינה 2008 על מעונות לאנשים עם פיגור שכלי
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות:
"נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
פיקוח לקוי על נוער בסיכון ברשות לחסות הנוער של משרד הרווחההפיקוח הלקוי במעונות משרד הרווחה אינו ייחודי רק למוסדות למפגרים אלא גם לנוער בסיכון. בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף….אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח – למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
ילדה מתארת תקיפהקישורים:

בית גדי, גד הררי, התעללות, מועצה לשלום הילד, מעון חוסים

גדי הררי – עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", חתן פרס ראש הממשלה, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע

אפריל 2009: "גד הררי, מנהל כלא לשעבר שהקים מעון לבני נוער מכורים לסמים, השפיל כמה מהם בין היתר בכינוי 'נשמה של זונה', שימוש באלימות ולינה בחצר ימים ארוכים, גם בחורף. 'לא הבינו אותי', המשיך הררי למחות אחרי ההרשעה" YNET ורד לוביץ'

עובד סוציאלי מנהל מעון חוסים הורשע בהתעללות

הררי, בן 64, עובד סוציאלי בהכשרתו, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בארבע עבירות של התעללות, שתי עבירות של תקיפת חסר ישע ושתי עבירות של תקיפה רגילה. הוא זוכה מעבירת מירמה ומעבירה של ביצוע מעשה מגונה. בתאריך 15/07/2009 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב 36 חודשי מאסר, 18 מתוכן בפועל, על גד הררי.
גדי הררי נהג להעניש את החוסים במעון שהקים "בית גדי" שנקרא על שמו, בין היתר, על ידי שהייה ארוכה שנמשכה ימים ולילות בחצר, שם היה עץ שכונה "עץ חשבון הנפש". החוסים אולצו לשהות מתחת לעץ ימים ולילות, בחורף ובקיץ. באחד המקרים היכה את אחד הקטינים, בעט בו, קילל אותו, קרא לו "נרקומן מסריח" ואמר לו שיש לו "נשמה של זונה", במקרה אחר, תקף חוסה שביקש לעזוב את המוסד.
השופט קבע כי "האופן בו התייחס הנאשם לחוסים אינו יכול להיחשב לחלק לגיטימי משיטת עיצוב ההתנהגות או לשיטת חינוך המוכרת בתחום הטיפול בקטינים"
אירוע האסלה, התעללות נפשית השפלה, ביזוי, הטלת אימה ופגיעה בכבוד האדם
בהכרעת הדין הזכיר השופט אורי שהם את "אירוע האסלה", אז גרר בכוח את אחד הנערים והיטה ראש לבית השימוש, תוך הדחת המים. "הנאשם נקט ביחס ענישתי משפיל ומבזה כלפי החוסה, אשר סירב לקום באותו בוקר ממיטתו ולצאת לבית הספר".
"גם אם אין מדובר בהתעללות גופנית, הרי שאין ספק כי זוהי התעללות נפשית שיש בה יסוד בולט של השפלה, ביזוי, הטלת אימה וכל זאת תוך פגיעה בכבוד האדם, בעיקר כאשר מדובר בקטין שהוא גם חסר ישע", נכתב. כינויי הגנאי שבהם נהג לכנות הררי את החוסים "נועדו להשפיל את ולבזות, ואין מדובר באמצעי טיפולי או חינוכי לגיטימי".

אירוע בית הקברותבאחד המקרים לקח הררי חוסה לבית קברות ואמר לו שאם לא ישתנה יגיע גם הוא אל הקבר, ולקבוצת נערים הורה לקרוא קדיש על נער אחר. השופט כתב על אירוע זה כי הוא "בגדר מעשה אכזרי, משפיל ומבזה, שיש בו פוטנציאל ממשי לפגיעה נפשית בחוסה, חסר הישע". על אילוץ החוסים לקרוא קדיש קבע כי זהו "מעשה אכזרי, מביש ומעורר סלידה".

עו"ד רקפת סגל-מוהר מפרקליטות המדינה אמרה לאחר הכרעת הדין, כי "מדובר בהכרעת דין חשובה ביותר עם מסר ברור של מה מותר ומה אסור בטיפול בחסרי ישע".

החוסים הופנו למעון ע"י בתי משפט ומשרדי ממשלה, שם עברו התעללות. המעון פורק.

המעון שאותו ניהל הררי פורק בעקבות החקירה, והחוסים בו הועברו למוסדות אחרים. הררי, שהיה בעבר מנהל בית הכלא "ניצן" ברמלה בדרגת גונדר-משנה, קיבל בשנה שעברה את פרס ראש הממשלה "מגן הילד" על תרומתו לחוסים קטינים, נערים שהופנו למעון על ידי בתי משפט ומשרדים ממשלתיים. כשפורסם דבר מעצרו כתב בית המשפט שהררי "היה שם דבר אצל כל הגופים המשקמים, לא רק בגלל עברו כגונדר משנה בשב"ס וכקצין בצה"ל, אלא גם משום שפעילותו עד לתחילת החקירה היתה מבורכת".

קישורים: