חדשות, יוסי נקר, מכון טריאסט – שריג, מכון שלם, מכוני מסוגלות הורית, משחק מכור, פייסבוק

לרשויות הרווחה חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה

 יולי 2014 – המשחק המכור של מכוני אבחון וטיפול ורשויות הרווחה נגד המשפחה הנקרת בדרכם.

 להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם ע"י עו"ד יוסי נקר בעניין קשרי רשויות הרווחה ופקידות הסעד עם מכוני מסוגלות הורית, אבחונים וטיפולים: "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".

קשרים אלו בין פקידת הסעד למכונים מאפשרים לפקידת הסעד לבחור מכוני אבחון כרצונה שיכתבו חוות דעת ע"פ דעתה ומהווים לחץ על המכונים לכוון את חוות הדעת לרצון פקידת הסעד.
פקידת הסעד היא גם קובעת מקום הימצאו של הקטין, הסדרי ראיה מציגה את הקטין ואת ההורים בבתי משפט הרואים המלצותיה כסוף פסוק.
קשרים אלו בין רשויות הרווחה למכוני אבחון וטיפול הינם ניגוד עניינים חמור וקרקע פוריה לרמיה ושחיתות.

להלן הסטטוס מאת עו"ד יוסי נקר מיום 28 ביולי 2014:

למי שהיה ספק על העובדה שלרווחה יש חוזה עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנת הרווחה. להלן אימייל שקיבלתי מפקידת סעד, זה עתה:
יוסי שלום רב,
קיבלנו אישור כולל המימון לאבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקת אינטראקציה לשתי הקטינות XXXX וYYYY) . XXXX כבר אובחנה לגביה צריך רק השלמת אבחון )
המכונים איתם יש לנו חוזה התקשרות הם "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".
המשפחה יכולה לבחור אחד מהם , כאמור הכל במימון שלנו.
אנא היה עימי בקשר
בברכה,
(הפעם לא נפרסם את שמה)

סוף ציטוט

לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה – סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר

  
קישורים:

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורהמכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה – יולי 2014 – ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם – סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:…

מרדכי שרי מכון שלם בראשל"צ מתמקד ביחסי ציבור במקום לתת חוות דעת מקצועית – מאי 2014 – ילדיה של האמא ל', נחטפו ממנה במהלך ועדת החלטה ב 6.1.09. מאז ועד היום, 5 שנים, האם לא רואה את בנה הבכור בן 11 שנים. את בנה אר' פוגשת האמא מזה 4 שנים במרכז קשר של משרד הרווחה, פעם בשבוע, שעה וחצי בשבוע תחת פיקוח.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה – מכון 1995 – ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור…

מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית – יולי 2014 – כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים…

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה – דצמבר 2012 – מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג. העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני…

מודעות פרסומת
אונס, אתיקה, ועדת אתיקה, מכון שלם, מעשה מגונה, מרדכי שרי, פסיכולוג קליני, רשלנות פסיכולוג

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורה1995 – ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור.
להלן קטע ממגזין "סיעוד ומשפט" – קשר מיני בין מטפל מטופל על אירוע חמור של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע בחוסר אחריות ורשלמות חמורה בעניינו של הפסיכולוג מרדכי שרי. רשיונו של מרדכי שרי נשלל ב-1996 לשלוש שנים בגלל קיום קשר מיני עם מטופלת; בתקופת ההשעיה הוא המשיך לעבוד במכון שלם, אך רק בתפקיד אדמיניסטרטיווי). 
פסק דין שרי מרדכי

ע״א 95/2602 שרי נ׳ ועדת המשמעת, פד״י מט (5), עמ׳ 177
 
ענינו של הפסיכולוג שרי מרדכי נדון לאחרונה. שופטי בית המשפט העליון שדנו בסוגיה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית השוללת כל קשר מיני בין מטפל ומטופל. מפאת חשיבותו הרבה של פסק דין זה יפורטו להלן בתמצית עובדות

המקרה ועיקרי ההלכה שנקבעה: :

פסק דין פסיכולוג מרדכי שרי

הדיון בפני ועדת המשמעת

כנגד שרי מרדכי, פסיכולוג קליני, הוגשה קובלנה לועדת המשמעת על-פי חוק הפסיכולוגים והוא הורשע בקיום ״קשר מיני״ עם אישה שהייתה מטופלת על ידו בתקופת הטיפול

ותוך כדי הטיפול. גרסת המתלוננת, אותה הכחיש הפסיכולוג, לפיה קיים עמה הפסיכולוג יחסי מין מלאים בכל אחד מביקוריה הרבים אצלו נדחתה ע״י ועדת המשמעת בהעדר סיוע. עם זאת הפסיכולוג הורשע, עפ״י גרסתו, לפיה התנהלו המפגשים בינו לבין המתלוננת באווירה ארוטית כבדה שכללה ״גירויים מיניים הדדיים, מתמשכים וחוזרים על עצמם״.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, תוך הפרה של הוראות סעיפים 33)1( ו- 33)3( לחוק הפסיכולוגים.

הערעור בפני בית המשפט העליון

ערעורו של הפסיכולוג נדחה ע״י בית המשפט המחוזי בת״א ועל פסק דין זה הגיש הפסיכולוג ערעור לבית המשפט העליון אשר דן בערעור ופסק, בין היתר: 

* ״ברגע שמרגיש פסיכולוג כי הוא נמשך אל מטופלת במשיכה מינית במידה כזו שהדבר משפיע על התנהגותו הפיזית כלפיה, אפילו אין הדברים מגיעים עד ליחסי מיו מלאים… הרי נוצר מצב של ניגוד עניינים בין תפקידו המקצועי של הפסיכולוג ותחושותיו האישיות, והדבר מחייב את הפסקת הטיפול הפסיכולוגי באותה מטופלת לאלתר.״ (שם בעמ׳ 181 מול האות ו׳). 


* ״התלות של מטופלים בפסיכולוג המטפל הינה עמוקה ביותר, ורבים המקרים בהם נוצרת מעורבות אמוציונלית מרחיקת לכת, בעיקר מצד מטופלת כלפי הפסיכולוג המטפל. אין ספק כי מצבים כאלה מביאים איתם גם קשיים עבור הפסיכולוג, ונדרשת מידה רבה של ריסון עצמי… כדי לעמוד בסטנדרטים האתיים.״ (שם בעמ׳ 183 מול האות א׳)
.

(ההדגשות של המחברים)

לאור הלכה זו דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי אין להקל בסנקציה המשמעתית וכי העונש שהוטל על הפסיכולוג ־ איסור לשמש כפסיכולוג למשך שלוש שנים – הינו סביר.

המישור הפלילי

בחוק העונשין, התשל״ז־1977 8 1 )להלן: ״חוק העונשין״(, אין איסור מפורש על קיום קשר מיני או יחסי מין בין מטפל ומטופל. תכלית הדין הפלילי בהקשר זה הינה הגנה על החלש והתלותי, מפני החזק, המנצל את מעמדו והשפעתו על המטופל התלוי בו, להשגת מאוויו או כפיית רצונו על המטופל. עבירות המין קבועות בסימן ה׳ לחוק העונשין. במקרים בהם הואשמו והורשעו מטפלים בשל קיום יחסי מין עם מטופלות נעשה שימוש בהוראות סעיפים 345 )״אינוס״( או 348 )״מעשה מגונה״( לחוק העונשין:

אינוס
סעיף 345 לחוק העונשין קובע כי ״הבועל אשה )1( שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי
לחץ… או איום… בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי לחץ… או איום
(2) בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(4) תוך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות… ך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות…

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש-עשרה שנים״.

מעשה מגונה

סעיף 348 לחוק העונשין קובע כי ״העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345 )1(־)4(, בשינויים המחוייבים, דינו ־ מאסר שבע שנים.״ נסקור בקצרה פסקי דין אחדים בהם דן בית המשפט העליון בערעור של מטפלים שהורשעו בשל קשר מיני עם מטופלות:

פסק דין פלח 
 

ע״פ 93/7024 פלח נ׳ מד׳׳י, פד״י מט (1), עמ׳ 2

המערער, פסיכולוג קליני, הורשע בביהמ״ש המחוזי, בין היתר בעשיית מעשים מגונים במרמה ובמצב אחר המונע התנגדות בשל מעשים שביצע כמטופלות שלו בשעת הטיפול המקצועי בהן. טענות ההגנה העיקריות של הפסיכולוג היו כי המעשים המיוחסים לו היו חלק משיטת טיפול מקובלת ולא נשאו אופי אירוטי)מן ההיבט הסובייקטיבי( על אף חזותם המינית )מן ההיבט האובייקטיבי(; ולחילופין – כי הסכמת המטופלות למעשים הארוטיים נוטלת מן המעשים את פליליותם.

בית המשפט העליון שלל מכל וכל את טענות ההגנה וקבע, בין היתר:

* הצגת המעשים הארוטיים כחלק משיטת טיפול פסיכולוגי מהווה מעשה מרמה.

* הסכמת המטופלות לעשיית מעשה ארוטי בגופן כחלק מטיפול פסיכולוגי לאו הסכמה היא, באשר
אין הסכמה זו מגשימה או מבטאת את רצונן החופשי.

* כאשר הסכמת המטופלות לביצוע מעשה מיני בגופן הושגה במרמה ־ הרי זה אינוס.

* המעבר מטיפול לרומן ־ אם בכלל יש מקום לקיום השניים זה לצד זה – חייב להיעשות במפורש ובאופן חד משמעי, והותרת ערפל פועלת לחובת המטפל.

* ניצול הסכמה של מטופל מאוהב למעשים ארוטיים במהלכו של טיפול יראה כביצוע המעשים במרמה, אף אם המטופל הינו היוזם.

* הנורמות החברתיות המקובלות באשר ליחסים שבינו ובינה, בפרט לגבי הבעת הסכמה או התנגדות למגע פיזי או מיני, אינן תופסות ביחסי מטפל ומטופל.

* ביחסי התלות הקיימים בין מטפל ומטופל, לדידו של המטופל קיימת ״חזקת תקינות״ לגבי כל מעשה שעושה בו המטפל, שכן מטופל עשוי להבחין במרמה רק כאשר מנתק הוא את עצמו מהמסגרת הטיפולית.

* תלות המטופל במטפל עמוקה ביותר ועל כן קיום הקשר המיני עלול לגרום למטופל לנזק חמור ביותר.

הפסיכולוג הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל.

על אף האמור לעיל, דחה כב׳ השופט קדמי את קביעת ביהמ״ש המחוזי לפיה תחושת האהבה המזויפת, תולדה של תופעת ״ההעברה״, גרמה למתלוננות להיות ״במצב שמנע את התנגדותן״, מן הטעם שלא הוכח כי הן היו במצב של העדר מוחלט של יכולת ההתנגדות למעשים הארוטיים שביצע בהן המערער.

עמדה זו ממחישה את הקושי בשימוש שנעשה כיום בסעיפי ה״אינוס״ ו״מעשה מגונה״ הקיימים בחוק העונשין, כשמדובר ביחסי מטפל-מטופל. לכן מן הראוי לקבוע בדין הפלילי איסור מוחלט על קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל, או לכל הפחות לאסור במפורש על כל מטפל לנצל את תלותו של המטופל, בכל דרגת תלות שהיא, למטרה זו, גם אם אין מדובר בתלות הגורמת לשלילה מוחלטת של יכולת ההתנגדות

פסק דין קדרון

המערער, רופא שעסק בטיפולי דיקור סיני, הורשע בעבירות אינוס בשל מעשים מיניים שביצע כמטופלות שלא בהסכמתן החופשית. הואיל ופסק הדין ניתן לאחר פרסום פ״ד פלח הנ״ל חזר בו המערער מערעורו המקורי על הרשעתו בעבירה של אינוס עפ״י הוראת סעיף 345 )א()2( לחוק העונשין – קיום יחסי מין בהסכמה שהושגה במרמה – ומיקד את ערעורו

בטענות אחרות. הגם שערעורו של הרופא לגבי חלק מהרשעותיו התקבל, החמיר בית המשפט העליון בעונשו וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

העבירות בוצעו במרפאתו של המערער, במהלך הטיפול הרפואי ובאמתלה שהמעשים מהווים חלק מהטיפול.

* הרופא הפר את אמונן של המטופלות, בז לציפיותיהן, ניצל לרעה את תמימותן ותלותן בו
ובמסווה של מתן טיפול רפואי הפן אותן לאובייקטים לסיפוק תשוקותיו.

* זולת פגיעה כמטופלות שצנעתן הופרה וכבודן נרמס פגעו מעשי הרופא גם במקצוע הרפואה המחייב אמון בלתי מסוייג מצד כל אדם כלפי רופאו.

* ראוי שהרופא ייענש במאסר כבד שיבטא את הסלידה בה יש להתייחס למעשים.

פסק דין פליישמן

ע״פ 83/616 פליישמן נ׳ מדייי, פ׳יד לט (1) , עמ׳ 44
המערער, גינקולוג שרשיונו לעסוק במקצוע הרפואה בארץ נשלל, הורשע בעשיית מעשה מגונה שלא בכפיה מאחר והמשיך לעסוק ברפואה גינקולוגית ללא רשיון, אף שהטיפולים הגינקולוגיים כמטופלות לא חרגו מהמקובל ולא

נועדו לספק את חשקו המיני. בית המשפט העליון דחה את הערעור של הרופא וקבע כי הסכמת המטופלות לכך שהמערער יפשפש באברי גופן המוצנעים הושגה בתרמית השוללת את ״כשרות״ התנהגותו של הרופא.

האמא ל', הסדרי ראיה, מכון שלם, מרדכי שרי, מרכז קשר, עלילה

מרדכי שרי מכון שלם בראשל"צ מתמקד ביחסי ציבור במקום לתת חוות דעת מקצועית

מאי 2014 – ילדיה של האמא ל', נחטפו ממנה במהלך ועדת החלטה ב 6.1.09. מאז ועד היום, 5 שנים, האם לא רואה את בנה הבכור בן 11 שנים. את בנה אר' פוגשת האמא מזה 4 שנים במרכז קשר של משרד הרווחה, פעם בשבוע, שעה וחצי בשבוע תחת פיקוח.

סיפורה של האם מתואר בכתבה: מאבק בין בלתי שווים – מדינה נגד אמא.
האם פנתה לנפתלי שילה בימ"ש לענייני משפחה ר"ג המשמש חותמת גומי של משרד הרווחה שהסמיך את פקידת הסעד לפסוק במקומו וזו פסקה: הילדים וההורים יעברו אבחון במכון שלם. האבחון יהיה חסוי ויועבר לבית המשפט בלבד. בית המשפט מינה את מכון שלם לבצע את האבחון בתאריך 3.4.14.
ביום 9/4/14 פנה דר' מרדכי שרי מנהל מכון שלם לבית המשפט במכתב:
"בתאריך 3.4.14 מינה כבוד בית המשפט את מכון שלם כמומחה בתיק הנדון.
מבדיקה שערכנו באינטרנט, עולה כי האם הגב' ל' כבר עתה מחפשת מידע אודות מכון שלם, תחת הטוענה כי המכון "מבצע אבחונים באופן לקוי הגורם נזק לקטינים ולהוריהם (מצ"ב המידע מהאינטרנט).
אנו לא נוכל למלא תפקידנו כמומחים של בית המשפט תחת איומים מסוג זה, עוד בטרם קיבלנו על עצמנו את המינוי.
אשר על כן, נבקש מכבוד בית המשפט שלא לקבל את המינוי בתיק זה."
מכון שלם - דר' שרי מרדכי רואה צל הרים כהרים על בדיקה לגיטימית שנעשית על מנת לבחון את אמינותו של המכון בביצוע אבחון

מכון שלם – דר' שרי מרדכי רואה צל הרים כהרים על בדיקה לגיטימית שנעשית על מנת לבחון את אמינותו של המכון בביצוע אבחון
כתבה של לורי שם טוב מאתר http://lory-shemtov.com

האם הגיבה לדרישת מכון שלם לבית המשפט כלהלן:
"1. פרסומי המבקשת על מכון שלם הינם מחודש מרץ 2014.
2. מכון שלם נבחר לביצוע אבחון לילדי המבקשת על ידי פקידת הסעד ביום 03/4/14 ובית המשפט נתן תוקף של החלטה על המלצות אלו.
3. הדברים הוצאו מהקשרם. לא ברור כיצד רואה דר' שרי צל הרים כהרים על בדיקה לגיטימית שנעשית על מנת לבחון את אמינותו של המכון בביצוע אבחון.
4. בכל הכבוד יש לזכור כי מדובר בעתיד ילדיי ומשפחתי, ומן הראוי שמנהל מכון שלם יראה עצמו, כמשרת ציבור וכאיש מקצוע כדי למלא את התפקיד שהטיל עליו בית המשפט.
5. אני מתחייבת כמובן למלא אחר צו בית המשפט ולשתף פעולה ככל שיידרש על מנת שיבוצע אבחון מקצועי ואמין ככל שניתן.
לורי שם טוב, המבקשת
ביום 28/4/14 פנה דר' מרדכי שרי שוב פעם לבית המשפט כשהוא כותב:
"1. פרסומי האם אודות מכון שלם הועלו אמנם לאינטרנט בסוף חודש מרץ 2014 טרם ההחלטה על מינוי המכון, אולם לא הוסרו עד לרגע זה ומהווים "הצהרת כוונות" מתמשכת מצד האם.
2. גם אם יוסר פרסום זה אין המכון יכול לבצע את עבודתו המקצועית באופן אובייקטיבי תחת התנהלות מסוג זה.
3. אשר על כן לא נוכל לקבל על עצמנו את מינוי כבוד בית המשפט".
מכון שלם דר' שרי מרדכי חוזה עתידות

מכון שלם דר' שרי מרדכי חוזה עתידות

האם דוחה את טיעוניו של מכון שלם, והעומד בראשו, דר' שרי מרדכי, המנסה, בדרך לא נאותה, לגולל על האם את האחריות להימנעותו האישית והמוזרה מביצוע אבחון לילדיה – על אף המינוי שקיבל מבית המשפט.
עצם העובדה שמכון שלם מסרב לבדוק את ילדי האם, מכוח מינוי של בית המשפט, חרף התחייבות והצהרת האם כי תפעל בהתאם לנדרש ממשרד הרווחה ובית המשפט והמכון עצמו – אומר דרשני, ומעלה תהיות האם ניתן לסמוך על מכון זה גם באבחונים אחרים.
מגישתו של דר' מרדכי, עולה כי הוא אינו מוכן לבצע אבחון כדין לילדי האם – כמבוקש על ידי בית המשפט, ולהגן על עמדותיו המקצועיות ואבחוניו, אלא מעדיף להתמקד ביחסי ציבור ולמנוע, מראש, ביקורת על חוות דעתו.
דר' שרי מרדכי מייחס לאם כוונות נסתרות, שלא היו ולא נבראו. האם דר' שרי מרדכי הוא מגיד עתידות??? מדוע דר' מרדכי אינו מפנים כי האם נאבקת קשות ומרות כדי לגונן על ילדיה? מנין לו לדעת מה הם כוונותיה של האם – בטרם פגש בה ולו למספר דקות?
והרי ממילא מדובר באבחונים חסויים שיגיעו אך ורק לידי בית המשפט,בהתאם להוראת פקידות הסעד, כך שתגובתו מעידה על כוונותיו שלו עצמו, שלא לבצע עבודה מקצועית.
למרבה הצער, על אף שחלפו חמש שנים מעת פתיחת התיק, השופט נפתלי שילה טרם קבע לאם הסדרי ראיה ראויים וקבועים עם ילדיה – כל פעם בטענות שונות ומשונות, חסרות היגיון לחלוטין, שאינם קשורות לטובת ילדיה, אף לא במרכז קשר.

גירושים, מכון שלם, מכוני אבחון ןטיפול, מכוני מסוגלות הורית, מרדכי שרי

מכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה

יולי 2014 – ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם.
סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:
"את לא יודעת מה אני עובר… באיזה גיהינום אני חי…".
כיצד מסביר ד"ר מרדכי שרי את אלימותו של האב כלפי הקטין?
"לעניין הטענה לגבי אלימות האב כלפי xxx. אנו מתרשמים כי תגובתו של האב לxxx באירוע שתואר הייתה חלק מאותו חוסר אונים בו מגיב האב להתנהגותו של xxx."

מכון שלם בע"מ – הצדקת אלימות אבא כלפי בנו ההמתקשה להתעורר בבוקר  בטענת "חוסר אונים" של האבא
כך! לקרוא ולא להאמין!
האמא פנתה לבית המשפט להוציא צו הגנה כלפי הבן, וכך נכתב בפרוטוקול בית המשפט:
[ביהמ"ש]: "לאחר תיאום עם יחידת הסיוע, יורד למפגש עם הקטין ביחידת הסיוע".
[מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "האב כעס על בנו, היכה את הילד, דחף אותו בחוזקה והכניס אותו באלימות לאוטו כשהוא משאיר סימני שטף דם על הזרוע".
עדות האם [מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "הילד כל חצי שעה מתקשרי אליי ופשוט אני לא יודעת איך להסביר את המצב שהילד נמצא בו, הוא מפחד ממנו ואומר שלא יילך אליו בכלל ואני תמיד ידעתי שהגרוש מאוד מאוד אלים, הוא תמיד היה אלים כלפיי. לא היתה הזדמנות שלא דחף אותי. לא היה סוף לאלימות מילולית מצדו. הילד תמיד אומר שהמשיב תמיד צורח או שלא מדבר עם הילד או שהוא רב איתו וקורא לו אידיוט. הילד התקשר ושאל אם הוא יכול להתרחץ בבית כשהוא חוזר ואמרתי שכמובן ולמה הוא לא יכול להתרחץ שם, הילד אמר …
[מתוך פרוטוקול בית המשפט]: "המשיב עכשיו במצב אלים ואיבד את השליטה. הוא היכה את הילד ובכוח הכניס אותו לאוטו".
החלטה
"האב מכה את הילד עד לסימנים, כאשר עיון מפורט בבקשה ובפרוטוקול מעלה כי הטענה היא כי האב תפס את הילד בידו בצורה חזקה.
הנני מורה לפקידת הסעד לחוק הנוער להגיש לבית המשפט דיווח תוך שבעה ימים מהיום, ובו דיווח ראשוני והתייחסות לטענות האלימות"…
מתוך פרוטוקול בית המשפט  יוני 2014 - הוסרו כל סימני זיהוי המשפחה

מתוך פרוטוקול בית המשפט יוני 2014 – הוסרו כל סימני זיהוי המשפחה. ל.ש.ט.
מכון שלם בע"מ, לא טרח לבקש ממשטרת ישראל את תיק החקירה הפתוח בגין אלימות האב כלפי בנו, וכך, במקום להורות על ביצוע בדיקה מעמיקה: מדוע האב מכה את בנו, ולהסיק את המסקנות המתבקשות כנגד האב – פטר ד"ר מרדכי שרי את האב מהתנהגותו האלימה בטענה הזויה והבלתי מתקבלת על הדעת: האבא "חסר אונים" ולא מצליח להתמודד עם הבן שלו.
בחוות דעת מופרכת זו נעשה ניסיון אכזרי ומקומם לגולל את האחריות לנזקו של הבן מאלימות אביו… על האם.
יאמר כאן: הקטין המוחזק במשמורת משותפת של ההורים, מוסת על ידי האב במשך תקופה ארוכה. הקטין נשלט על ידי האב פועל על פי הוראותיו של האב. האב במשך תקופה ארוכה כל פעם כשהוא נפגש עם האם , הוא קורא קריאות גנאי לעברה של האם. האמא התריעה על כך עשרות פעמים גם בפני בית המשפט. דיווחים נמסרו גם לפקידות הסעד, אך הן בחרו להימנע מביצוע חובתן על פי דין ולסכל המשך ההסתה והפגיעה בקטין ובאמא.
על פי חוות דעת מכון שלם בע"מ, ניכר כי הם מודעים לניכור ההורי שעובר הבן מאביו, וכך נרשם בחוות הדעת:
"ניתן היה לזהות את הצדדים הבעייתיים בהתנהלותו של האב אשר עלולים לדחוף את הילד לכיוון הניכור, כאשר נראה כי כלל אינו מודע לכך."

מתוך חוות הדעת של מכון שלם על האב: "ניתן היה לזהות את הצדדים הבעייתיים בהתנהלותו של האב אשר עלולים לדחוף את הילד לכיוון הניכר, כאשר נראה כי כלל אינו מודע לכך".
עוד עולה מחוות הדעת של מכון שלם בע"מ, כי במפגש נוסף אליו הוזמן האב טרם גיבוש חוות הדעת הסופית, המשיך האב באותה גישה שלילית ועוינת נגד האם, כשהוא מאשים אותה במקור כל "בעיותיו", וכך נרשם על ידי ד"ר מרדכי שרי:
"במפגש זה חוזר האב באופן כמעט מדוייק על התכנים והטענות אותם העלה בראיון הקודם. את הישגיו של xxx מייחס לעצמו ואת כשלונותיו מייחס לאם".

חוות דעת מכון שלם בע"מ – השמצות של האבא את האמא חוזרות על עצמן
האב פועל וחותר במשך חודשים רבים מאוד נגד האם, ועושה דין לעצמו. כל בקשה של האם וניסיון תקשורת עם האב – נדחים על ידו, כולל מעבר בית הספר של הקטין מעיר מרוחקת לעירם בה הם מתגוררים – נדחו.
למרבה הצער, צוות בית הספר נוקם באם, דרך בנה, עקב תלונת האם על מחדלי בית הספר בשל אי דיווח לפקידת הסעד ולמשטרה על חבלות בגופו של הקטין שהגיע לכיתה עם שטפי דם על זרועותיו.
במשך תקופה ארוכה מתריעה האמא על אלימות כלפי בנה מצד האב ומתריעה על הסתה וניכור הורי שגורם האב לבנה, כולל בתקופה האחרונה. ואולם, פקידת הסעד לא ביצעה את עבודתה, ולא דיווחה לבית המשפט על התנהלות האבא, ואף לא דיווחה לבית המשפט כי האב עושה דין לעצמו ומביא את הילד באיחור לבית הספר, כל פעם כשהילד במשמורת האב.
ד"ר מרדכי שרי המליץ בדף האחרון של חוות דעתו להעביר את משמורת הקטין לאב, תוך ציון המלצה: "מומלץ בחום על טיפול פסיכולוגי לאב".
ד"ר שרי פעל באופן זדוני ופוגעני נגד האמא ובנה, שכן כל הנסיבות מורות, כי משמורת הקטין צריכה להיות נתונה בידי האמא הטובה והכשירה ללא רבב, שלא נזקקת לשום טיפול, להבדיל מהאב ויכולת ההכלה שלה את בנה מעולה והילד קשור אליה בעבותות.
ניכר, כי המלצות חוות הדעת גובשו מראש, וד"ר מרדכי שרי, פעל באופן זדוני נגד האמא ובנה משיקולים זרים.
למרבה הצער, ד"ר מרדכי שרי שכח כנראה את חובתו: לפעול לטובת הקטין, לכתוב חוות דעת חפה מאינטרסים זרים ובהתאם לתקנות ועדת האתיקה של הפסיכולוגים.
בחקירת ד"ר מרדכי שרי, שהתנהלה לא מכבר בבית המשפט לענייני משפחה, דחה השופט את המלצותיו של ד"ר מרדכי שרי, והותיר את משמורת הקטין ללא שינוי, בתקווה כי האב יהיה מחוייב לטובת בנו.
להלן עמוד אחרון של חוות הדעת – מכון שלם:

מכון שלם בע"מ – חוות דעת מנותקת מהמציאות הגורמת לנזקים לאמא ובנה

טיפול פסיכותרפי, מכון שלם, מכוני מסוגלות הורית, מסוגלות הורית, פסיכולוגיה

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה

מכון שלם - בית משפט מחוזי קבע כי העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה

דצמבר 2012 – מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני


פסק דין מחוזי – ע"א 3670-07

לאחר 15 שנות התדיינות משפטית, קובע סופית בית המשפט העליון, כי אתי דנינו ממכון שלם העניקה טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שהינחה אותה בית הדין הרבני. מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני, כמומחה מטעמם בסכסוכים בין בני זוג בכלל וכאשר מעורבים בהם ילדים בפרט.

בית הדין הרבני הורה למכון שלם לבצע טיפול פכיסותרפי לגרושתו של עו"ד פנחס פישלר, במסגרת סכסוך משמורת ביניהם. בשורה של תביעות, שנמשכו כאמור 15 שנה, טען פישלר שדנינו לא הייתה מוסמכת להעניק טיפול שכזה, שכן אין לה הסמכה כנדרש בחוק הפסיכולוגים. התיק הוגש לבית משפט השלום, הוחזר אליו בערעור במחוזי, נפסק שוב בשלום, נפסק שוב במחוזי והסתיים (4.12.12) בהחלטת בית המשפט העליון שלא להעניק לדנינו ולמכון שלם רשות ערעור.

כיוון שכך, נותר על-כנו פסק דינו של השופט דאז זאב המר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בשנת 2010. המר אומר, כי דנינו וד"ר אליצור ברנשטיין נאלצו להודות, כי בפועל העניקה דנינו טיפול משפחתי – משום שלא הייתה מוסמכת להעניק טיפול פסיכותרפי. עדותה, קובע המר, הייתה מתחמקת ותשובותיה לא היו חד-משמעיות כאשר נשאלה לגבי השכלתה והכשרתה.

"המערער [פישלר] החל איפוא טיפול שהיה לו יסוד להניח שהוא טיפול פסיכותרפי על-ידי מי שהוסמך לכך", כתב המר. "המשיבים לא קיבלו את הסכמתו לטיפול משפחתי, גם אם לדעתם זה הטיפול הראוי, הנכון, או השווה ביעילותו לטיפול פסיכותרפי, וגם אם לדעתה של המשיבה 1 [דנינו] טיפול כזה 'כולל' פסיכותרפיה". בשולי הדברים העיר המר, כי הוא מסתייג מקביעתו של בית משפט השלום, לפיה חוק יסוד חופש העיסוק אינו מונע ממי שאינו פסיכולוג קליני לעסוק בפסיכותרפיה.

בעליון אומרים השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז, כי הם מניחים בצריך עיון את השאלה העקרונית לגבי ההסמכה הנדרשת לצורך עיסוק בפסיכותרפיה, אם כי מעירים שחבל שהמדינה לא הביעה את דעתה בנושא. לגופו של עניין קבע העליון, כי אין מקום לגלגול שלישי – שהוא למעשה גלגול שישי – בתיק זה ולכן לא העניק למכון שלם רשות ערעור.