אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, חטיפת ילדים, לשכת הרווחה ירושלים, מיכל גולדברג, ניתוק ילדים מהוריהם

עובדות סוציאליות בליווי משטרה חטפו הילדים בכוח

משרד הרווחה - אלימות וכוח ללא עילה פלילית
משרד הרווחה – אלימות וכוח ללא עילה פלילית

לקחו להם את הילדים , 14.12.1995 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות
מ.ז. לא תשכח כל חייה את היום ההוא, לפני חודש וחצי, שבו 3 שוטרים ו- 2 עובדות סוציאליות התדפקו על דלת ביתה בשכונת תלפיות בירושלים. השעה היתה 5 אחר הצהריים, בנה בן ה- 5 והתינוקת בת 10 חודשים ישנו במיטותיהם. "תירגעי, באנו לקחת את הילדים", אמרו לה, "קשה לך לטפל בהם".

אבל האם סירבה להירגע והתנגדה בתוקף למסור להם את שני ילדיה. חרף מחאותיה הוצאו הילדים הבוכיים ממיטותיהם ונלקחו מהבית.
בשבוע שעבר הורה בית המשפט השלום בירושלים להחזיר את הילדים בתוך 48 שעות לביתם. ביום שישי הוחזרה התינוקת לאימה כשהיא חולה עם חום גבוה, מטונפת ועל סנטרה שלושה תפרים, כתוצאה מחבלה שנגרמה לה בתקופה בה הייתה מחוץ לבית.

פרטים מזעזעים אלה נחשפו אתמול במהלך דיון התקיים בבית המשפט המחוי בירושלים בבקשת רשויות הסעד לעכב את החזרת הילד להוריו.

אבי הילדים עובד ותיק בחברה גדולה בירושלים, האם מזכירה בהכשרתה. המאבק ביניהם לבין רשויות הסעד החל לפני כמה שבועות על רקע טענת הרשויות כי יש להפריד בין הילד שהוא אוטיסט לבין אחותו התינוקת, כי הדבר מסכן את שלום הילדים.

ההורים התנגדו בתוקף. הם טענו כי מקומו של הילד אינו במוסד וכי הוא אינו מסכן את אחותו ואין מקום להוציאו מהבית ולשלוח אותו לבדיקות פסיכיאטריות בבית חולים לחולי נפש.

הם הסבירו שהילד אוהב את אחותו, אינו מזיק לה ומאז לידתה חל שיפור בהתנהגותו ובתפקודו. בין השאר הציגו בפני הרשויות את תעודת סיום השנה מהגן המיוחד בו הוא לומד, שבה מובעת הערכה גדולה לתפקודו ושיפור מצבו.

אולם פקידות הסעד עמדו על כך שיש להוציא את הילדים מהבית, והאשימו את ההורים בשקר, בהתפרצויות אלימות, ובכך שאינם משתפים פעולה עם העובדות הסוציאליות.

האם תיארה בבית המשפט, כיצד הגיעו לביתה 3 שוטרים ושתי עובדות סוציאליות, והוציאו בכוח את הילדים הישנים ממיטותיהם. בשל התנגדות האם היא נלקחה למעצר ורק בהתערבות בעלה שוחררה בערבות…

 לקחו להם את הילדים , 14.12.1995 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות
מודעות פרסומת
אימוץ, אימוץ סגור, מיכל גולדברג

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

סיפור על ילד בן ארבע שנתלש ע"י רשויות הרווחה מביתו ומשפחתו ונמסר לאימוץ.
 
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

הוא נמסר לאימוץ כשהיה בן ארבע והתקשה להתגבר על הניתוק מהוריו הביולוגים ומאחיו. הוא הסתבך בפלילים וקיווה יום אחד לשוב ולהתאחד איתם. לפני כחצי שנה הם נפגשו בדרך נס, אבל אז איים הכלא להפריד ביניהם. השופטת החליטה לתת לו עוד צ'אנס.

כשהוא נולד, לפני 21 שנה, נתנו לו הוריו את השם פלא, גם בגלל ששרד אשפוז ממושך וגם בשל חיבתו של אביו לכדורגלן האגדי פלה.

באחרונה התרחש פלא נוסף שהצדיק את בחירת השם המיוחד: 16 שנה אחרי שנמסר לאימוץ וחשב שהוריו מתו, התאחד פלא עם משפחתו הביולוגית.

כשהיה פלא בן 4 הוצאו הוא ושלושת אחיו מבית הוריהם, על ידי רשויות הרווחה שטענו כי ההורים לא יכולים לגדלם. פלא ואחותו הקטנה, שהייתה אז בת פחות משנה, נמסרו לאימוץ, ואילו שני האחים הגדולים יוני-מרדונה וענבל, שהיו בני 6 ו- 5, הוחזרו להוריהם.

פלא, שקיבל מהוריו המאמצים את השם אסף, התקשה להשלים עם הניתוק מהוריו הביולוגיים והמשיך לחפשם.

"הייתי ילד קטן וחסר אונים שלא הכיר אף אחד חוץ מאחותי הקטנה", סיפר.

"היינו שנינו מול עולם חדש ולא מוכר, ורציתי לחזור למקום שממנו באתי, למשפחה שלי, אבל אף אחד לא הקשיב לי".

בגיל 10 פגש פלא עובדת סוציאלית שטיפלה בו לפני שנמסר לאימוץ. היא נתנה לו תמונה ישנה שלו עם אחיו שצולמה לפני שהופרדו.

"מאז הלכתי עם התמונה הזאת לכל מקום", הוא מספר.

נפלה עלי פצצה

כשגדל מעט החל פלא להסתבך בצרות. "הייתי בורח לרחוב, ואז התחלתי עם השטויות", נזכר.

"חשבתי בתור ילד שאם אני אעשה צרות אז לא ירצו אותי יותר, ויחזירו אותי למקום שממנו באתי. אני לא כועס על המשפחה המאמצת שלי. להיפך. הם אנשים טובים שניסו לעזור לי. זה אני שהייתי בעייתי".

בגיל 15 עזב פלא – אסף את בית הוריו המאמצים ועבר לחיות לבד. עד מהרה הידרדר לשימוש בסמים ולחיים עברייניים. כל הזמן הזה לא שכח את הוריו הביולוגיים, וכשהיה בן 18 ביקש לפתוח את תיק האימוץ.

"כשהגעתי למשרד הרווחה לא ידעו לומר לי אם הם חיים או מתים", הוא נזכר. "הרגשתי כאילו נפלה עלי פצצה. הייתי בטוח שהם מתים. כבר לא היה לי בית, לא היה לי איפה לישון. ישנתי בבתים נטושים ולפעמים ברחוב עד שפלשתי לדירה. אבל הייתי צריך כסף לאכול אז התחלתי לגנוב, ודבר גרר דבר".

לפני כשנה הוא נעצר והואשם בשוד נהגי מוניות, בהתפצות ובתקיפה. מאחר שהשתמש בסמים הוא נשלח לגמילה בכפר השיקומי "מלכישוע", אך לא הצליח להשתלב וסולק בשל התנהגות פרועה.

בייאושו החליט להסגיר את עצמו למשטרה, אבל ממש כשעמד לעשות זאת הגיעה הידיעה ששינתה את חייו.

יום אחד במארס, יום לפני שעמד להסגיר את עצמו, שוחח פלא עם חבר שידע שהוא מאומץ ומחפש את הוריו הביולוגיים. לתדהמתו, החבר סיפר לו שהוריו בחיים. פלא ביקש מהחבר להעביר לאביו את מספר הטלפון שלו והמתין במתח לשיחה.

ואז זה קרה.
"פתאום אני מקבל טלפון, והאיש מעבר לקו אומר לי 'מדבר עמוס, אבא שלך'", משחזר פלא.
האב, עמוס חג'ג' (60) מבאר שבע, מצטרף בשלב הזה לשיחה ומתאר בהתרגשות את האיחוד המשפחתי: "כשהוא אמר לי 'אני הבן שלך', אמרתי לו 'אני רוצה שתענה על שתי שאלות כדי לוודא שאתה לא עובד עלי: מה תאריך הלידה שלך, והאם יש לך צלקת על הגוף'".
"יש לי צלקת לרוחב הבטן בצד שמאל, השיב הבן, ותאריך הלידה שלי 21.12.1989. היום קוראים לי אסף, אבל אני זוכר שפעם קראו לי פלא ולאח שלי קראו מרדונה".
חג'ג' הנסער הבין שהצעיר מעבר לקו הוא אכן בנו שנלקח ממנו לפני 16 שנה.
הוא עזב הכל, ועוד באותו לילה נסע לפגוש אותו יחד עם יוני-מרדונה.
"נסענו במהירות מטורפת", משחזר עמוס. "התפללתי לאלוהים שלא נמות בתאונת דרכים לפני שאני רואה אותו. כשהגענו לנקודת המפגש יצאתי מהאוטו, ופתאום הגיע רכב מסחרי ויצא ממנו בחור צעיר שנופף לי עם היד ואמר 'זה אני'".
"איך שראיתי אותו קיבלתי סחרחורת. יוני-מרדונה התחיל לבכות ואמר לי 'אבא, תראה איך הוא דומה לי'.
ניגשתי אל הבחור ואמרתי לו 'אל תתבאס, אבל לפני שאני מנשק אותך אני מבקש שתרים את החולצה שלך'.
הוא הרים את החולצה, וכשחשף את הצלקת התעלפתי.
זכרתי את הצלקת הזאת מהתקופה שהוא היה בבית החולים ועבר ניתוחים. כשהתאוששתי חיבקתי אותו חזק ואמרתי לו 'מעכשיו אתה לא יוצא לי מהידיים'".

מצאתי את פלא

עוד באותו לילה נסע פלא-אסף עם אביו ואחיו לביתם בבאר שבע. "בדרך התקשרתי לבתי ענבל, שגרה עם אמא שלה באשדוד, ושגם היא חיפשה את האח שלה כל החיים. אמרתי לה בקול חנוק מדמעות 'אני לא יודע איך להגיד לך, אבל מצאתי את פלא'".

ענבל ואמה מיהרו לתפוס מונית והגיעו גם הן לבאר שבע. שם הכירו בני המשפחה את אשתו השנייה של עמוס ואת בנו הקטן. "שבוע לא כיביתי את המנגל. רק אכלנו, שתינו וחגגנו", מתאר עמוס את האיחוד המרגש. "אמרתי לעצמי שעכשיו לא איכפת לי למות".

אחרי הפגישה המרגשת עם פלא נפגשו בני המשפחה גם עם אחותו, שכיום היא בת 17 ומתגוררת עדיין עם ההורים המאמצים. "אסף הציע לי לחכות עד שהיא תהיה בת 18", מספר האב, "אבל אני אמרתי שאני לא מחכה דקה. קבענו בבית קפה והגעתי עם יוני מרקדונה ועם ענבל, שגם הם רצו להכיר את אחותם.

סיכמתי עם אסף שהוא יכין אותה לפגישה כדי שלא תהיה בהלם. כשהם הגיעו ענבל ויוני יצאו אליה, חיבקו ונישקו אותה. אחר כך היא ניגשה לשולחן, הסתכלה עלי ושאלה 'זה אבא?' ביקשתי ממנה רשות לחבק אותה והתחלתי לבכות".

חגיגות האיחוד המשפחתיות נמשכו שלושה חודשים תמימים, אבל ביוני השנה המסיבה נגמרה. פלא נעצר באילת בחשד שהיה מעורב בתקיפת שוטרים ומאבטחים במועדון. הפרקליטות ביקשה לעצור אותו, אולם פרקליטו של פלא, עו"ד אברהם כהן מהסנגוריה הציבורית, סיפר את הסיפור המשפחתי המסובך וביקש ממנו הזדמנות להשתקם. "הפעם יש לי מה להפסיד", אמר.

הוריו ואחיו הביולוגיים של פלא הגיעו לדיונים והצטרפו לבקשה. פלא עצמו הגיש לשופטת מכתב שבו כתב: "עד שסוף סוף התאחדתי עם המשפחה האמיתית שלי, אני מבקש הזדמנות בחיים להתחיל חיים חדשים איתם. אני לא אאכזב אותך".

השופטת מרים מזרחי מבית המשפט המחוזי לא נותרה אדישה. היא נעתרה לבקשה, לא לעצור את פלא עד תום ההליכים ושלחה אותו למוסד גמילה שאליו ייכנס. לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות קבעה. "הרצון שלו להיגמל הוא אמיתי".

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי - מיכל גולדברג - ידיעות אחרונות - 21.11.2010
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010