איומים, איומים לרצח, חוסר עניין לציבור, כללי, לורי שם טוב, מוסר כפול, פרשת הבלוגרים

ערר על החלטה לסגירת תלונה איומים ברצח

07.08.2019 – המוסר הכפול של מערכת המשפט. כאשר מדובר בהעלבת עובדי ציבור החשוד נעצר עד תום ההליכים ועובר עינויים במשך שנים עוד בטרם החל משפטו. כאשר עיתונאית מאוימת ברצח התלונה נסגרת עקב חוסר עניין לציבור.

לורי שם טוב הגישה ערר לפרקליטות המדינה על סגירת תלונה ע"י ידי משטרת ישראל בעילה של חוסר עניין לציבור.

מדובר בתלונה שהוגשה בינואר 2019 על לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.

משטרת ישראל הודיעה ביולי 2019 כי התלונה מסגרה עקב חוסר עניין לציבור. בבדיקת במערכת התקשורת שבוצעה בימים אלו עולה כי הפרסומים הבוטים והמאיימים נמשכים וגם ישנם פרסומים חדשים.

התלונה הנה על מאות פרסומים בוטים בטוקבקים שפורסמו במערכת תקשורת אינטרנטית. להלן מקצת הפרסומים:

– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום
"

… ועוד.

שם טוב טענה בערר כי סגירת התיק הנה בניגוד לרוח מערכת המשפט. מערכת המשפט עמדה בהחלטותיה השונות על חומרת פרסומים פחותים בחומרתם מאלו וגם עצרה חשודים עד תום ההליכים על פרסומים פחות

חמורים מאלו שאינם כוללים הודעה על כוונה לרצוח. כן לדוגמא בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כתב כב' השופט אורי שהם: "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית".

השופט אורי שהם האריך מעצר החשודה ב- 90 יום בפעם השניה מעבר למעצר של 270 ימים שבהם הייתה עצורה על פרסומים מכפישים במרשתת פחות חמורים בהרבה בתיק פל"א 43940/2019 .

דוגמא נוספת היא בש"פ 1999/17 מיום ה- 03.03.2017 . כב' השופט נעם סולברג כתב בהחלטתו על הכפשות פחות בהרבה מאלו בתיק פל"א 43490/2019 : "כִּי נֹפֶת תִּ טפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָהּ. וְאַחֲרִּיתָהּ מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיּוֹת" )משלי ה, ד(. לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם. סולברג האריך מעצר חשודה על פרסומים במרשתת פחות מכפישים בהרבה בתיק פל"א 43940/2019.

עוד טענה שם טוב כי תיק פלא 43940/2019 הנו בעל עניין ציבורי רב מאוד, כך עולה מהחלטות בית המשפט העליון. סגירת תיק פל"א 43940/2019 הינה התעלמות מהחלטות ערכאת השיפוט הגבוהה ביותר במדינת ישראל, בית המשפט העליון. סגירת התיק מסכנת את העוררת ופוגעת ביכולת ההרתעה של המשטרה. מבוקש לקבל הערר ולהמשיך בהליך החקירה.

מצורף קטעים מהערר ואישור נתקבל.

Document-page-001Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010

אשר גרוניס, התנועה למשילות ודמוקרטיה, טיוח, טיוח פשעי שופטים, מוסר כפול, סחר בילדים, ציפי לבני

המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס – מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו

המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית.
אולם כאשר מדובר בשופט המכה את ילדיו נוהגות הרשויות ברופסות וצביעות ומטייחות את הפרשה. צביעות זאת אופיניות לאשר גרוניס, ציפי לבני ומאיר כהן גם בתיקים נוספים של מינוי אפוטרופסות לקשישים, עושק וגזל כספם בידי אפוטרופסים תאווי בצע, ועוד.

המאמר מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו , יובל יועז | 05/09/2013, גלובס

התנועה למשילות ודמוקרטיה: החלטת לבני וגרוניס "מותירה על כס השיפוט אדם שראשי המערכת סבורים שלא ראוי שיעסוק בענייני משפחה ופלילים"

החלטתם של שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, להחזיר לכס השיפוט את השופט שנחשד בהכאת ילדיו, מעוררת מחאה. במכתב שנשלח בימים האחרונים ללבני ולגרוניס מטעמו של גוף הנקרא "התנועה למשילות ודמוקרטיה", נטען כי מן הראוי למסור לציבור מהן הנסיבות החריגות שהובילו אותם ל"החלטה החריגה והתקדימית, המבדילה בין סוגי שפיטה שונים ומותירה על כס השיפוט אדם שראשי המערכת סבורים שלא ראוי שיעסוק בענייני משפחה ופלילים".

מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני - צביעות, מוסר כפול לסחר בילדים וגזל קשישים
מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני – צביעות, מוסר כפול לסחר בילדים וגזל קשישים

בשבוע שעבר החליטו שרת המשפטים ונשיא העליון כי שופט השלום שנחשד בהכאת ילדיו, ישוב לכס השיפוט בתחילת שנת 2014. ההחלטה התקבלה לאחר הליך בירור ממושך שנערך לשופט, המצוי בחופשה מאז זומן לחקירת משטרה בנושא. לפני שלושה חודשים החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק נגד השופט מחוסר עניין לציבור, בהמלצת צוות הפרקליטות שבחן את ממצאי החקירה. לבני וגרוניס החליטו כי השופט ישוב לכהונתו השיפוטית אך יטפל מעתה והלאה בתיקים אזרחיים בלבד, ולא ידון עוד בתיקים פליליים מכל סוג שהוא, כולל תיקי נוער ומשפחה.

בנוסף החליטו שרת המשפטים ונשיא העליון שעל מנת לא לעכב תיקים בודדים שבהם סיים השופט לדון, בתום הפגרה, בתחילת חודש ספטמבר, ייתן השופט את פסקי הדין בתיקים הללו. לאחר שובו לכס השיפוט בינואר 2014, הוא ישלים את שמיעת התיקים שבהם החל לטפל, זאת למעט תיקים העוסקים בעבירות אלימות שיועברו לטיפולם של שופטים אחרים. שמו של השופט עדיין אסור בפרסום, וכן פרטים מזהים הנוגעים לילדיו, מכוח הוראות החוק.

עורכי דינו של השופט, אלי זהר ורועי בלכר, מסרו בתגובה להחלטתם של לבני וגרוניס, כי "אנו מכבדים את החלטתם של שרת המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון, ששקלו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה על כל היבטיה, ונפגשו בעניין עם השופט. ההחלטה בעניינו של השופט היא החלטה מידתית, המאזנת נכונה בין כל השיקולים הרלוונטיים. כעת יש להניח לשופט ולמשפחתו ולאפשר להם לשוב לשגרת חייהם".

מאיר כהן, אשר גרוניס וציפי לבני - המוסר הכפול ודרכי רמיה לסחר בילדים

"השפעה גדולה על אמון הציבור"

כאמור, פנה יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, לשרה ולנשיא וציין כי "לפרשיות מעין אלה יש השפעה גדולה על אמון הציבור במערכת המשפט ככלל, ובשופטים בפרט". לטענתו, "אם הייתם מסירים כל דופי מעל השופט, היינו שמחים ומברכים על כך, ואולם מהודעתם ניכר כי אין אלה פני הדברים, שכן ההחלטה מדיחה למעשה את השופט מכס השיפוט, ככל שמדובר בנושאים הקשורים במשפחה, ומעתה הוא מוגבל לעיסוק בדין האזרחי. לכן אנו שואלים, האם לאחר שהגעתם למסקנה כי השופט כשל, היש מקום להשאירו על כס השיפוט באופן חלקי שכזה?".

יצוין כי החלטתם של לבני וגרוניס שלא להדיח את השופט מכהונתו השיפוטית, אף שספגה ביקורת, נראית על פניה מידתית וראויה. זאת, נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגדו, החלטה הנובעת מעקרון השוויון, ומהצורך לנקוט בעניינו את אותה מדיניות הננקטת במקרים אחרים של חשד לאלימות במשפחה, אגב הליכי פרידה וגירושים המלווים במחלוקות. ההחלטה שלפיה השופט לא יוסיף לעסוק בנושאי פלילים ומשפחה נובעת מהרצון להימנע מטענות כלפי השופט מצד בעלי דין עתידיים, נוכח הפרסום הרב שקיבל המקרה אף ששמו של השופט לא פורסם רשמית ולא בשל כישלון של השופט בעיסוק בתחומים אלה.

"אבא קצת מרביץ"

עדויותיהם של שלושת ילדיו של השופט, שהם כיום בני 15 עד 9, נגבו באוקטובר 2010. מעדויות אלה עולה שבמהלך תקופה מסוימת, לאחר פרידתם של הוריהם וכשאירע במשפחה משבר קשה, "אביהם איבד עשתונותיו כמה פעמים, ונתן להם את מה שתואר בלשונם : כ"סטירות / פליקות / כאפות". כן סיפרו על בעיטה בישבן לאחד מהם. לגבי כמה אירועים אמרו הילדים ביטויים כגון: "לפעמים זה מוציא עצבים שנותנים סטירות, אבל… הוא מנסה שהן יהיו חלשות יותר"; "אבא קצת מרביץ", אך לעתים לא אמרו מילות הסתייגות שכאלה. מהעדויות עולה כי מרבית האירועים הנטענים התרחשו בשנים 2008-2010.

בין הראיות בתיק מצוי סרטון וידיאו מהטלפון הנייד של אחד הילדים, שצולם על ידי אחד הילדים האחרים. בסרטון נראה השופט כשהוא מסייע לאחד מילדיו להכין שיעורי בית במתמטיקה ואגב כך מתפרץ כלפיו כאשר הילד אינו מצליח בהכנת השיעורים. השופט מצולם כשהוא כועס בלהט האירוע, בעקבות כך שהילד אינו מצליח להכין את שיעורי המתמטיקה; כשהוא צובט אגב כך בלחיו צביטה חטופה; וכשהוא תופס בזרועו. סרטון זה צולם במהלך שנת 2012. הנוסף נגבו עדויות של מחנכות ויועצת חינוכית בבית הספר של אחד הילדים. הן העידו שהילד סיפר להן על כך שאביו מתרגז ומרביץ לעתים, וכן שלא נראו על הילדים כל סימנים או חבלות.

השופט עצמו נחקר פעמיים במשטרה, בחודש מארס השנה, הכחיש את החשדות וטען שבשנת 2008 התרחש משבר משפחתי קשה לאחר שנפרד מאשתו. לדבריו, הפרידה הייתה חוויה קשה לילדים, שהגיבו באלימות זה כלפי זה, ולכן הוא נאלץ פעמים רבות להפריד ביניהם תוך שימוש בכוח. ביחס לאירועים הפרטניים הנזכרים בעדויותיהם של הילדים הסביר החשוד כי הילדים רבו באופן שסיכן את ביטחונם והוא השתמש בכוח רק על מנת להפריד ביניהם. החשוד הכחיש שהיכה את ילדיו באופן יזום, אולם הוא סבור שיתכן שבחוויה הסובייקטיבית שלהם, הם חשו כי הוכו על ידו. עוד מסר החשוד כי פנה לקבלת יעוץ מקצועי על מנת להתמודד עם המצוקה הרגשית שחשו הילדים. חוקרת הילדים שחקרה את הקטינים, התנגדה בתוקף לזימונם של הילדים להעיד בבית המשפט נגד אביהם, בשל החשש לנזק רגשי עמוק שייגרם להם. הפרקליטות המליצה לסגור את התיק, אף שגירסתו של השופט שלפיהם אירועי האלימות נבעו מרצונו להפריד בין הילדים, לא התקבלה. ההמלצה לסגור את התיק נבעה הן מקושי ראייתי, ומאחר שבחינת חומרת המעשים מעלה שהם אינם ברף הגבוה של מעשי אלימות. לדברי היועץ, "המעשים לא גרמו אף פעם לחבלות, לא היו בגדר עונשים שתוכננו בקור רוח ולא נעשו תוך שימוש בחפצים. מובן, כי אין בכל אלה כדי להפחית מחומרת מעשיו של החשוד, אך במכלול הראיות, נראה כי אין מדובר בפעולות העונות להגדרות שנקבעו בפסיקה כפעולות המהוות התעללות". וכן בשל טובת הילדים – כדי להימנע מהעדת הילדים נגד אביהם והעדת האב נגד הילדים. וינשטיין החליט כאמור לאמץ את ההחלטה בנימוק של טובת הילדים ומדיניות התביעה בתיקים שכאלה.

קישורים:

 לשכת הרווחה בת ים – דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. …. בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב…

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות … כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע…

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו – דצמבר 2009 – באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד…

לשכת הרווחה רמת גן, מדיניות משרד הרווחה, מוסר כפול, משוא פנים, ניגוד עניינים, סחר בילדים, רצח

פרשת רצח תינוק במשפחת פקידת סעד בכירה – רשויות הרווחה החזירו את התאומה להורים שהתינוק התאום נרצח תחת חסותם

המוסר הכפול של רשויות הרווחה בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה

כאשר מדובר באזרח מן השורה כגון המקרה של האמא בנצ'י טקלה שבנה נפצע קלות בתאונה בבית או סיפורה של האמא ל' ש' שילדיה נחטפו מאחר ופקידת הסעד היתה 'סבורה' שהם בסיכון, מבלי שארע ארוע פיזי כלשהו לילדים והאמא ל' ש' בריאה וטובה ללא רבב, והסיפור של משפחת חביבי בהם רשויות הרווחה פרצו לביתם עם שוטרים חמושים וחטפו את בתם א. למרכז חרום ומוסדות כליאה למשך שנים ארוכות מבלי שהסבו לבתם נזק כלשהו, רשויות הרווחה פועלות בתוקפנות ובכוחנות ומרחיקות את הילדים מהוריהם ומטילים מכשולים ביורוקרטיים לכל בקשה של ההורים לפגוש את ילדיהם.

אולם, כאשר מדובר בתינוק שנמצא שגולגלתו מרוסקת, עצמותיו שבורות והוא מחרחר בידיהם ותחת משמורתם של הורים המקורבים לעובדים סוציאליים מרשויות הרווחה רמת גן, רשויות הרווחה רוחצים בנקיון כפיהם וכפי ההורים ומשיבים את התינוקת להורים אלו.
ש. ט. עובדת סוציאלית בכירה ביותר בלשכת רווחה רמת גן שבתה ק' האמא של התאומים המטולטלים, עיכבה חקירת המשטרה שבוע ימים! החוקרים שחקרו את בתה ק' ואת בעלה מ' – הם חבריה של עו"ס ש. ט. – שוטרי מרחב דן מרמת גן.

מי שמטפל בהורים הם לשכת רווחה רמת גן. יש כאן ניגוד עניינים חמור וקשה ומשוא פנים.
כיצד פקידת רווחה בכירה בראשות מקומית מטפלת באירוע רווחה כה חמור שבו מעורבת בתה?
מדוע לא הועבר הטיפול בהורים החשודים בהריגה ללשכת רווחה בעיר אחרת סמוכה ומדוע משטרת מרחב דן מטפלת בתיק כשהקשרים ההדוקים בין עו"ס ש. ט. למשטרה ידועים וכשמדובר באותם שוטרים / חוקרים להם מעבירה ש. ט. דיווחים על הורים בתיקים בהם היא מטפלת במסגרת עיסוקה והם מעבירים אליה את דוחות החקירה.
רשויות הרווחה פועלות מתוך שיקולי סחר בילדים על גבם של משפחות חלשות.

עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי ושר הרווחה משה כחלון - מוסר כפול לסחר בילדים
עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי ושר הרווחה משה כחלון – מוסר כפול לסחר בילדים

זהו סיפורם של שני תאומים שהאחד נמצא כשראשו מרוסק ועצמותיו שבורות והוא נפטר כתוצאה מחבלות ההורים והתאומה במצב קשה עם עצמות שבורות בידי ההורים. רשויות הרווחה הפקידו את התאומה השבורה חזרה ללא שום תנאי אצל ההורים החשודים ברצח והמקורבים לרשויות הרווחה.

הכתבה: אני החשוד המיידי

תקציר מידיעות אחרונות 14.9.2014 המוסף לשבת
שני שברים בראש. דימומים פנים – גולגולתיים נרחבים. בצקת בעמוד השדרה הצווארי. שברים בדרגות שונות בשני צידי הצלעות – זה מה שהתגלה באיבריו נטוליי החיים של התינוק בן הארבעה חודשים וחצי.
לאחותו התאומה נגרמו שברים בצלעות ושטפי דם ברגליים ובזרועות. הוא נאבק על חייו במשך שבועיים, שבהם שכב מחוסר הכרה בבית החולים עד שגופו הקטן והשבור נטמן באדמה. היא הצליחה להתגבר על הפגיעות.
אז מה התחולל שם, בסלון הדירה הקטנה, בעיר העמוסה במרכז הארץ – רמת גן, בה חיו אמא – אבא – ושני תינוקות – בהשגחתו של אביהם?
אנחנו נפגשים במשרד עורכי הדין. הוא שרירי מאוד, כתפיו רחבות, זרועותיו עבות, מקועקעות, תספורת קצרה, זקן מעוצב, טבעת עם אבן שחורה ומבריקה ושרשרת חרוזי עץ סביב האמה השמאלית.
בימים אלה הוא נמצא באמצעו של הליך שימוע, לאחר שהפרקליטות הודיעה לו על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום על הריגת בנו ועל עבירות של התעללות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וגרימת חבלות בבנו ובתו.
כבר מתחילת החקירה נבדקה האפשרות שההורים טילטלו את התאומים, בהמשך התברר כי גם מכות וחבלות היו מעורבות בגרימת הנזק האיום. האם, שנחקרה כחשודה נוקתה לבסוף מכל אשמה. לפני כחודש וחצי בתה הוחזרה אליה.

יצחק קדמן - שותק כמו דג בפרשת רצח התינוק במשפחת פקידת הסעד
יצחק קדמן – שותק כמו דג בפרשת רצח התינוק במשפחת פקידת הסעד

טענות ההגנה שלו מעוררות תהיות לא מעטות: למרות שהיה לבד עם התאומים בשעתיים האחרונות שבהן היה הבן בהכרה, האב טוען שהוא לא יודע איך נגרמו לבנו הפגיעות הכל כך קשות בגופו…
17.1.2012 – לקראת השעה ארבע אחר הצהריים חזר מ' ד' מהעבודה ממחלקת פיקוח עירית רמת גן. ק' אשתו היתה בסלון ושיחקה עם הילדים. כמה דקות אחר כך אשתי אמרה שהיא הולכת לישון.
לאחר כשעתיים ק' התעוררה, היא הרגיעה את התינוק ששוב בכה, לקחה כוס קפה וירדה לכניסה לבנין לעשן סיגריה, כהרגלה.
כשק' חזרה לדירה, היא רעתה את מ' עם התינוק על הידיים. הראש של התינוק היה שמוט לאחר. אני ו-ק' רצנו למטה לקראת האמבולנס. הצוות עשה לרועי החייאה. הגענו מהר מאוד לבית החולים תל השומר. ביקשו מאיתנו לעמוד בצד ולא להפריע לטיפול.
לאחר כמה זמן יצאה אלינו רופאה ואמרו לנו 'לרועי יש דימום במוח ושברים בצלעות'. ואז הם ביקשו שנביא לבית החולים גם את התינוקת. גם עליה נמצאו סימנים של שברים ישנים בצלעות ודימומים ברגליים ובזרועות. מדי פעם נכנסנו לבקר את התינוק. הוא היה מחובר למכשירים וכיסו לו את העיניים.
בערב הגיע שוטר. הסבירו לנו שזה חלק מהנוהל. הוא לקח אותי לחדר בצד והתחיל לשאול אותי שאלות, אבל לא היה לי דבר אחר לומר לו.
למחרת בבוקר יצא אלינו רופא ואמר לנו, במפורש – "יש כאן חשד להתעללות ולטלטול".
מכאן הכל התקדם במהירות. פרופ' יהודה היס מהמכון לרפואה משפטית הגיע לבדוק את הילדים וצילם אותם.

הטעויות של אבא

החלום של מ' ד' היה להקים משפחה. הוריו התגרשו כשהיה בן 13 ואמו, פקידת בנק, גידלה לבדה אותו ואת אחיו. גם היום אין לו כמעט קשר עם אביו. היה לי חסר אבא… לקראת הגיוס נקבע לו פרופיל 97, אבל הוא החליט לנצל את היותו בן להורים גרושים והפך כהגדרתו ל"סופר ג'ובניק".
ככה לפני 5 שנים פגש את ק', גם היא בת להורים גרושים, אמא ש. ט. עובדת סוציאלית בכירה – בלשכת רווחה רמת גן. מיקו התחיל לעבוד בעירית רמת גן במחלקת פיקוח וק' עבדה שם בתחום הפרסום. החלום שלי היה להקים משפחה ולתת לילדים שלי כל מה שאבא שלי החסיר ממני, לא לחזור על הטעות שלו, אומר מ'.
כשילדיהם נולדו עברו מ' ו- ק' להתגורר אצל אמה של ק' – ש. ט. כדי שתוכל לסייע להם.
למרות שהיה חשד מיידי כי מדובר בהתעללות, המשטרה עצרה את ההורים לחקירה רק שבוע לאחר שהתאומים אושפזו.

התינוק נשאר מחובר למכשירים ללא כל שיפור במצבו והתינוקת שוחררה מבית החולים לאחר מספר ימים. היא הועברה בפיקוח הסבתא העו"ס ש. ט. לידי בנה מ' (בן 37) אחיה של ק'.
צוות החקירה של מרחב דן עשה מאמץ לקבוע מי אחראי להתעללות. ככל שהצטברו הראיות, החליט נציג הפרקליטות עו"ד איתי פרוסט (שמקורב לעו"ס ש. ט.) כי מ' יואשם בהריגת בנו ובגרימת חבלות לבנו ולבתו ואילו ק' נוקתה מכל אשמה.
אחת הראיות המרכזיות בתיק היא חוות דעת רפואית של פרופ' שלמה קונסטנטיני, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום פגיעות הראש, שקובעת כי הפגיעות שמהן סבלו התאומים יכולות להיגרם רק על ידי חבלה מגורם חיצוני, ממכות ישירות ומטלטול. קונסטנטיני גם קבע, כי פגיעות הראש שן הבן נגרמו בדקות לפני שהגיע האמבולנס – כלומר בזמן שבו היה התינוק לבדו עם אביו.
המומחה אף פסל את האפשרות כי הנזקים הגופניים האלה יכולים היו להיגרם ממחלה או מבעיה גנטית כלשהי. גם האפשרות שהדברים נגרמו כתוצאה מסיבוך רפואי לאחר חיסונים קלושה, לפי קונסטנטיני, כי החיסונים ניתנו עשרה ימים לפני האירוע. שתי חוות דעת רפואיות נוספות – של רופא טיפול נמרץ ילדים מתל השומר ושל פרופ' היס – תומכות בזו של קונסטנטיני. כשמחברים את הדברים ביחד, נוצרת מסכת ראיות נסיבתיות חזקה מאוד.

וזה לא הכל

חוקר המשטרה רפ"ק רונן חכמון הקליט את האבא כשפגש בתינוק לבדו. הוא בכה בקול רם "אבא אוהב אותך, אבא אוהב אותך, סליחה". לפי החוקר חכמון, מיד אחר כך מ' נראה כמי שנבהל ממה שיצא מפיו והפסיק לדבר. למחרת, כאשר שב לחדר החקירות, הכחיש מ' כי אמר את המילה סליחה. החוקרים השמיעו את ההקלטה לאשתו ק' והיא דווקא שמעה את המילה נאמרת. "הייתי רוצה לדעת על מה הוא מבקש סליחה", אמרה ק' לחוקרי המשטרה.
במהלך הלוויתו של התינוק, איפשרו חוקרי צוות החקירה בראשות רפ"ק אבי אוחיון, לבני הזוג להיפגש ולשוחח. רפ"ק חכמון שמע שיחה שהתנהלה בלחישות בין מ' ל- ק', מעל הקבר הטרי של בנם. לדברי החוקר אמר מ' ל- ק': "הכל יהיה בסדר. אל תגידי שום דבר. הכל יהיה בסדר. אם אני יסתום את הפה שלי הכל יהיה בסדר, מה שדיברנו מזמן."
ראיה נסיבתית נוספת נגד מ' מספקת השוטרת כרמית סיוון, שלטענתה שמעה שיחה בין בני הזוג למחרת מעצרם. שמעה את מ' אומר ל- ק' "אני מצטער". לשוטרת היה ברור שמ' מודה באשמה.
המשטרה שיחררה את ק' שבוע לאחר מעצרה. מ' שוחרר ממעצר לאחר כשבועיים.

פרשת רצח תינוק במשפחת פקידת סעד בכירה - רשויות הרווחה החזירו את התאומה להורים שהתינוק התאום נרצח תחת חסותם
פרשת רצח תינוק במשפחת פקידת סעד בכירה - רשויות הרווחה החזירו את התאומה להורים שהתינוק התאום נרצח תחת חסותם

קישורים:

בית ספר, לשכת הרווחה ראשון לציון, מוסר כפול, ראשון לציון

ראשון לציון – המוסר הכפול של מערכות החינוך והרווחה

יוני 2009 – המאמר "עכשיו הגזמת, עכשיו לא" רותם גביש, רונן דמארי , MYNET, על המוסר הכפול של פקידי האגף לשירותים חברתיים, ומערכת החינוך בעיריית ראשון לציון.

לפני שנה התלוננו הורים על אלימות מורה כלפי בנם והמנהלת לא בדקה את התלונה בנימוק שהילד מגזים בתיאוריו. לעומת זאת, כאשר סיפר הילד שבמשפחתו מתנהגים כלפיו באלימות, הגיש בית הספר תלונה במשטרה נגד אביו. מחזיקת תיק החינוך בעיריית ראשל"צ: "כל פנייה נבדקת באופן יסודי"

תלונות כפולות: תלמיד בבית ספר בראשל"צ התלונן בפני הוריו על אלימות לכאורה כלפיו מצד מורתו. בית הספר לא בדק את תלונתו בטענה שייתכן והילד הגזים בתיאוריו. אבל כאשר סיפר הילד על אלימות לכאורה של הוריו כלפיו, לא חשבו בבית הספר שאולי הוא מגזים והגישו תלונה במשטרה על כך שאביו של התלמיד מכה אותו לכאורה.

התלמיד סובל לטענת ההורים מבעיות קשב וריכוז. בתחילת כיתה א' החליטה המורה, בניגוד לבקשת ההורים, להושיב אותו רחוק מהלוח. במהלך השנה, כאשר התקשה בקריאה והמורה ציינה זאת, התרגז התלמיד והטיח את קלמרו בשולחן. לטענת הוריו תגובת המורה הייתה אלימה והיא משכה לכאורה בשיער של בנם. מנהלת בית הספר אמרה להורים שפנו אליה בעקבות המקרה כי ייתכן שהילד מגזים. ההורים החליטו למנוע מהילד עוגמת נפש ולא התלוננו במשטרה על אלימות המורה.

הוריו טוענים, שהילד הוא הנפגע העיקרי מהגשת התלונה במשטרה ושכבר אין לו מוטיבציה ללמוד. "אני אפס, המורה לא אוהבת אותי", הוא אומר. לדברי הוריו, חברים הפסיקו לבלות איתו אחר הצהריים והוא נושא בתחושת אשמה גדולה על פגיעתו כביכול במשפחתו. אם לא די בכך, הוא עדיין יושב רחוק מהלוח ובקביעות לא מספיק להעתיק את כל מה שנכתב עליו.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדיווח הגיע בעקבות תלונת הילד לגורם חינוכי. באמצעות פקידת סעד בוצעה חקירת ילדים מיוחדת, שבעקבותיה נחקר האב באזהרה, בחשד להכאת בנו. התיק עדיין בחקירה".
ממשרד החינוך נמסר: "מבדיקת הנושא עולה, כי מדובר במורה מקצועית ומוערכת בבית הספר. לא הייתה כל פנייה מצד ההורים וכן לא הועלתה כל בעיה בפני ההנהלה".

מחזיקת תיק החינוך בעיריית ראשל"צ, עו"ד ליאל אבן זוהר, מסרה: "אנחנו לא מטייחים דבר. כל פנייה נבדקת באופן יסודי מול משרד החינוך. קיבלתי פנייה מההורים והנושא טופל באופן מיידי מול משרד חינוך".
המורות סרבו להגיב לנושא. מקורב למורה שדיווחה על המקרה מסר: "הייתה חובת דיווח. המורה נאמנה לבית הספר ולתלמידים"

נקודות:

  • עיריית ראשון לציון מטילה אימה על הורים באמצעות שירותי הרווחה.
  • כאשר מורה בבית ספר של עיריית ראשון לציון מתנהג באלימות לילד, נקלה הדבר בעיני העירייה. אולם על כל דווח של אלימות לכאורה של הורים על ילדים, העירייה נוקטת מיד בהליכים פליליים תוך גרימת נזק לתלמיד ומשפחתו.
  • פקידת הסעד בחקירה כיוונה נגד ההורים, אך התעלמה מאלימות המורה.

קישורים:

לשכת רווחה, מוסר כפול, מעון יום, נתניה, תביעת נזיקין

נתניה – המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו – כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".
.
מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?
מתברר שלא הרבה.
.
להלן המאמר "התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה" , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009
פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים
.
שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה – המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.
מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני… צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה… כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

טענה נוספת: אפליה
בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
.
נקודות:

  • למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
  • עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
  • עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
  • עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

קישורים:
בית משפט, חדר רגיעה, טיפול, כפייה, מוסר כפול, סיוע, עגמת נפש, רווחה, תסקיר

פקיד הסעד – סיוע לאזרח או טיפול בכפייה

האזרח התמים הבא ללשכת הרווחה העירונית לקבלת סיוע סוציאלי מצפה לייעוץ, גישור ופישור בין צדדים, הכוונה, אבחון בעיות, הדרכה ועוד. האזרח מצפה כי הסיוע ינתן במסירות, בהגינות, בתאום ובהסכמה. המטרה היא לקבל סיוע על מנת לשפר את מצבם הסוציאלי של בני המשפחה.
בלשכת הרווחה העירונית הסיוע לעיל אינו מקובל ואינו מוכר. לפקידי הסעד והעובדים הסוציאלים בלשכת הרווחה העירונית ישנם הגדרות ואמצעים אחרים ברורים ונוקשים. פקיד הסעד רואה מולו קוקטייל של כלים שיפוטיים, מוסדות רווחה, הורים ביולוגים, ילדים, אפוטרופוסים, משמורנים, הסדרי ראייה, צווי בית משפט, פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום, אימוץ סגור ועוד. פקיד הסעד ישנה מצבם האישי כל אחד מבני המשפחה. לדוגמה: מינוי עמותה כאפוטרופוס על הילד, המשמורן תהיה פנימיה של משרד הרווחה, ויהיו הסדרי ראייה של הילד עם ההורים הביולוגים (שהיו אבא ואמא ..) אחת לחודש.
דוגמה לכך היא הסיפור שספרה חברת הכנסת מרינה סולודקין אודות סבתא אשר פנתה ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע סוציאלי, פקיד הסעד שלח את הילדה לאימוץ סגור. הסבתא לא העלתה על דעתה "סיוע" כזה ולמעשה איבדה את הנכדה.
הכלי של פקיד הסעד לקבע את השינוי ולתת לו תוקף חוקי הוא השופט בבית משפט לענייני משפחה.
פקיד הסעד יודע שקשה לאימא ולאבא לקבל את השינוי בכפייה במשפחה, לכן ישאף פקיד הסעד להוציא מחזקתם את הקטין, ויקבע הסדרי ראיה. אם ההורים יפרו את צו בית המשפט ויבקרו את בנם בפנימיה שלא כמוגדר בהסדרי ראיה, הרי יש פה הפרה של צו בית משפט, פקיד הסעד יגיש תלונה במשטרה נגד ההורים, ו/או ישלח את הילד לפנימיה סגורה יותר. אם הילד לא ישתף פעולה בפנימיה יקבל טיפול פסיכיאטרי,או ישב ב"חדר רגיעה", ו/או אחיזות ריסון מכאיבות ומשפילות מוכרות ע"י משרד הרווחה. אם ההורים לא ירצו למסור את בנם לאימוץ סגור, פקיד הסעד יבוא עם שוטרים לקחת את הילד. ידוע על אמא אשר היתה פוגשת בנה במשפחת אומנה אחת לשבוע. בעקבות החמרה במצבו הנפשי פיסי לא החזירה אותו למשפחת האומנה. פקיד הסעד התלונן במשטרה נגד האם על חטיפה. התברר לאם כי בנה קיבל טיפולים פסיכיאטריים קשים ללא ידיעתה.
פקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה, ללא הפרעה או ביקורת, בניגוד לנהלי רווחהפקיד הסעד מזיז את מצבו האישי של כל אחד מבני המשפחה כמו במשחק דמקה, באמצעות צווי בית משפט לענייני משפחה. הכל נעשה בסתר, רחוק מעיני הביקורת הציבורית מאחורי הדלתיים הסגורות של בית משפט לענייני משפחה. שופט בית משפט לענייני משפחה חסר אונים ואינו מסוגל לקבל החלטות ללא פקיד הסעד.ידוע על עשרות הורים שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.
על מנת לתת תוקף מוסרי למעשי פירוק המשפחה והפגיעה הנפשית בבני המשפחה המפורקת פקיד הסעד יכתוב תסקיר רכילותי, רווי דברי בלע, רצח אופי, שקרים, פברוקים, ועוד. בכך יצדיק פקיד הסעד את פעולותיו ויטען כי פעל ל"טובת החסוי/קטין". פקיד הסעד יכתוב את דברי הבלע והרכילות נגד בעלי הדין אשר אינם חושבים כמוהו על מנת להשחיר את פניהם כדי שלא ישמעו דעתם וכדי לשבור את רוחם. הוא יעצים עניינים פעוטים, ויקל בעניינים מהותיים. לדברי הבלע והפברוקים בתסקיר יתרון נוסף, בית המשפט רואה בפקיד הסעד דמות מקצועית ואובייקטיבית לכן חובת ההוכחה על בעלי הדין שפקיד הסעד טועה ומטעה, כמו כן לבית המשפט לא נדרשות ראיות על מנת לקבל החלטות ולהוציא בני המשפחה יוצאים מבית משפט לענייני משפחה כשהם המומים וידיהם על ראשיהםצווים. בני המשפחה יוצאים מ"הדלתיים הסגורות" של בתי משפט אלו כשהם המומים וידיהם על ראשיהם. אזרח מן השורה אשר היה רואה את הטמטום בבתי משפט בדלתיים סגורות אלו היה נשאר בפה פעור. בכתב תביעה של אזרחית עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי על לשון הרע בתסקיר נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
אם יבוא ההורה או עיתונאי חוקר ויטען כי בעצם החסוי סובל במצב החדש שיצר פקיד הסעד. פקיד הסעד ינקום ויתעלם, אך לא יתמודד עם הבעיה שנוצרה בעקבות פעולותיו, שלא יראה חלילה כי הוא גרם לבעיה. ידועה החשיפה של העיתונאי החוקר אמנון לוי על התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר", משרד הרווחה התלונן במשטרה נגד העיתונאי (תלונה שנדחתה) מתוך נקמה ואיתות אזהרה לעיתונאים אחרים. מקרה נוסף הוא הטרדות מיניות במשפחת אומנה בילדה בת 12 אשר לשכת הרווחה התעלמה מפניות הילדה. הילדה אזרה חיל צילמה את המטריד והתלוננה נגדו במשטרה.
המשפחה תופתע לגלות את המוסר הכפול של פקיד הסעד אשר היה נוקשה ומחמיר וזריז בתחילה להוציא את הילד/חסוי מהבית, ועתה לאחר החלטת בית המשפט, פקיד הסעד אדיש ורשלן למצוקת הילד/חסוי הגדולה שבעתיים בפנימיה , הכל נקלה בעיניו.
סוף דבר – ה"טיפול" של רשויות הרווחה הנו בכפייה מורכב ומסורבל, כרוך בהוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש, וסבל לאורך שנים ארוכות. ספק רב מאוד אם טיפול כפייתי זה מועיל.

קישורים:

אימוץ, אלימות, בגידה, דלתיים סגורות, טובת הילד, טיפול, מוסר כפול, שיקולים זרים

פקידת הסעד "טובת הילד/ חסוי", והמוסר הכפול

עבודתם של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים כרוכה בהוצאת ילד/חסוי מהמשפחה, כפיית טיפולים פסיכיאטריים, פסיכולוגים יקרים על חשבון האזרח, חקירות, צווי בית משפט נגד האזרח ובני משפחתו, הוצאות כספיות אדירות, עגמת נפש ועוד.. . המניע לכך לטענת פקידי רווחה היא טובת הילד/ חסוי.
.
פקידי הסעד מוציאים דיבה על המשפחה, מתוך דאגה לנזקק לכאורה.
עבודה זאת מלווה בפגישת פקיד הרווחה עם הסביבה הקרובה למשפחה המטופלת, כן ידוע על ילדה שנחקרה רבות בבית ספרה ע"י מנהלת בית הספר בדרך להוצאתה מהבית (ראה/י עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה). מהאמא של הילדה בכתבה, נמנע אישור עבודה ע"י רופא קופת חולים, בעקבות פגישתו עם פקיד הרווחה.
גם בתסקירים המובאים לבית המשפט ישנם רכילויות ופברוקים, אנשי אקדמיה שקראו תסקיר סעד רשמו כי "לא ברורה כלל מטרתו של המסמך". (ראה/י תסקיר פקידת סעד – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות). תסקירים אלו מוצגים בחיסיון וב"דלתיים סגורות", אם הציבור היה יודע על המתרחש בבתי משפט אלו, סביר שהיה בהלם, ויוצא נגד ההפקרות. (ראה בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות). ועדת סלונים נבו מצאה ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין.
.
פקידי הרווחה פוגעים רבות באזרחים נורמטיביים, הורים טובים ומסורים אשר אירועים בחייהם הביאו אותם למצוקה זמנית, קבועה כלשהי. הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא בעיקר נפשית שכן פקיד הרווחה לא פעם משאיר אחריו משפחה מפורקת ובני משפחה חרדים לגורל בן משפחתם שהוצא מהבית שאולי אפילו אינם יכולים לפגוש אותו (ראה משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין). פקידי הרווחה יטענו כי הם פועלים לטובת הילד/חסוי.
.
פקידי הרווחה מפקירים את הנזקק לאחר שהוצא מביתו
מה קורה עם הילד/חסוי לאחר שהוצא מהבית? האם פקיד הסעד מוודא שטוב לו? מתברר שלא. בפנימיית "בני ארזים" לדוגמא צולמו מדריכים צועקים על הילדים, משפילים אותם, ואוחזים בהם בתוקפנות, גם בפנימיית "בית טף" העידו ילדים על אלימות כלפיהם ממדריכים. עדות נוספת מצולמת היא של ילדה בת 12 אשר הוטרדה מינית במשפחת אומנה. הילדה פנתה קודם ללשכת הרווחה אך אלו גנזו את התיק.
דוגמה נוספת הוא סיפורה של תמר ( שם בדוי) אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. תמר מספרת על הרווחה: " אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי".
דוגמאות נוספות הם האירועים של הכוויות הקשות של פעוטה במעון יום בנתניה, או פרשת המין בבית ספר יסודי באשדוד . שירותי הרווחה לא ביצעו שום פעילות בירור או מניעה בעניין גם לאחר שנים.
.
כל מקרים אלו ועוד רבים נחשפו לא ע"י משרד הרווחה והם מעידים על התעללות בנערים במוסדות רווחה או בפיקוח משרד הרווחה הלקוי. ישנם ודאי עוד מקרים רבים שלא נחשפו של ילדים רבים שהוצאו מהבית ע"י הרווחה וסובלים.

טיפול בילד בפנימיית בני ארזים
משרד הרווחה פועל בשיטת המוסר הכפול. כלפי המשפחות במצוקה הוא פועל ביד קשה, מפרק והורס משפחות, גורם לכאב וצער להורים ולילדים, מסלף תסקירים על מנת להוציא את הילד מהמשפחה כל זאת תחת הסיסמה "טובת הילד". ואילו אם קורה אירוע כאשר הילד באחריות מוסד ציבורי כלשהו או אחר, התייחסות המשרד היא מעקב מזערי ורשלני.
מתברר שטובת הילד אינה מטרת המשרד. ישנם שיקולים זרים כגון: השלמת מכסות באימוץ בפנימיות, שמירה על תקנים של עובדי המשרד והגדלתם, ועוד.

משרד הרווחה ימשיך ככל יכולתו בשיטות לעיל כל עוד יש חיסיון על פעילותו, ודיוני בתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות. ניתן ע"י חקיקה מתאימה לפרסם את הדיונים תוך שמירת פרטיותם של בעלי הדין.

קישורים: