Liora Dikstein, כבוד האדם, ליאורה דיקשטיין, לשכת הרווחה רעננה, עובדת סוציאלית, פייסבוק

עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל בדרי רחוב – פורים 2012

מרץ 2012  – ההומור השחור במסיבת פורים בלשכת הרווחה רעננה. עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה דר רחוב (הומלס) עם שלט עליו כתוב: "אין לי קסף לטרופות אין לי קסף לעוכל תאזרו לי ולילדים שלי מי שלא שם שקל מניאק".

עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה באופן שקרי ובוטה את ההומלס כאנלפבית ומקלל

ההומור של לשכת הרווחה רעננה ועו"ס ליאורה דיקשטיין מראה את התפיסה המעוותת והעילגת של עובדות סוציאליות כדוגמתה נגד דרי רחוב. נשאלת השאלה, עם יחס כזה מזלזל לבריות כיצד יוכלו לסייע לדרי הרחוב ולבצע עבודתם עבור המשכורת שהם מקבלים.

ל2
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012
ל3
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012
בית משפט לנוער, חוק הנוער, טיפול פסיכיאטרי לילדים, לשכת הרווחה רעננה, לשכת הרווחה תל אביב, עוזי פוגלמן

השופט עוזי פוגלמן – אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

עוזי פוגלמן - אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

רע"א 2224/14 – אפריל 2014 – חוק הנוער סעיף 3.ד.2 קובע כי "בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:… בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו".

במקרה הנדון רע"א 2224/14 החליטו ערכאות שיפוטיות בית משפט לנוער, מחוזי ( השופטת ורדה פלאוט) , ובית משפט עליון – השופט עוזי פוגלמן בהמלצת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה רעננה ולשכת הרווחה תל אביב כי יוארך האשפוז למשך 3 חודשים.

ע"פ השתלשלות האירועים שמתאר עוזי פוגלמן בהחלטתו בסעיף 2 לא נעשתה בדיקת פסיכולוג מומחה לבדיקת הילד, חרף דרישת האב למסלול טיפול פסיכולוגי לבנו במקום האשפוז הפסיכיאטרי.

עוזי פוגלמן ושאר הערכאות השיפוטיות הסתמכו על סעיף 68. (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי,..."

טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער

ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:…
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

סוף דבר 


במקרה דנן עוזי פוגלמן לא התבסס על הוראות הסעיף בעת שהכריע בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

עוזי פוגלמן בהתנהגותו משתמש באמצעים דורסניים נגד הילד ומשפחתו בניגוד לחוק (שהרי שמדובר בטיפול פסיכיאטרי לילדים ברור שהמסלול הוא חוק הנוער) והוא משית נורמות פסולות של תיוגים פסיכיאטריים, אשפוזים פסיכיאטריים, ומתן תרופות פסיכיאטריות עתירי תופעות לוואי לילדים שלא לצורך.
עוזי פוגלמן נמנע מלהשזכיר שמות שופט בית משפט לנוער, פקידי הסעד, ושם המוסד הפסיכיאטרי שבו עבר הילד התעללות חרף העובדה שזהו מידע חשוב לציבור. התנהגותו של פוגלמן מדיפה ריח טיוח ורמיה.

אורנה לשם, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה רעננה, מדיניות משרד הרווחה, רצח במשפחה, תיוג

אבי הבנות שנרצחו: הרווחה זבלים, סתם משרד – קונספציית תיק ה"מטופל" שקרסה – לשכת הרווחה רעננה

10 בנובמבר 2010 – בפנים המומות הובל עמוס אלוני (55), אבי הבנות רוני בת 4 ונטלי בת 6 שנרצחו בביתם ברעננה, לתחנת המשטרה. שוטרים גבו ממנו עדות, ובה האשים את שירותי הרווחה בעיריית רעננה בטיפול לקוי. הוא כינה אותם "זבלים" וסיפר כי רק הבוקר (יום ד') התקשר אליהם, על מנת שיטפלו בילדים ובמשפחתו, לשווא. כשהוצא מהבית בליווי שוטר, סינן "זה סתם משרד", בהתייחסו לאנשי הרווחה. הוא שב וקרא "למה, למה".

מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה, אורנה לשם, סירבה להתייחס לטענות השונות. היא הסכימה לומר רק כי "המקרה מזעזע, מקרה קשה. המשפחה אכן מוכרת לרווחה, טופלה במסירות מרבית וקיבלה כל סיוע. גורמי המשרד והעירייה מלווים ותומכים כעת במשפחה".

מדוע אם כן יש פער בין עמוס אלוני והתוצאה בשטח, לבין ה"מסירות" ע"פ אורנה לשם?

קונספציית תיק המטופל – אבחון תיוג טיפול
העובדות סוציאליות ופקידות סעד בלשכות הרווחה שוקדות על תיקים עבי כרס לכל "מטופל". בתיקים אלו מתויקים "אבחונים" שונים ומשונים לכל מטופל, אבחונים פסיכיאטריים, פסיכולוגים, אבחונים של עובדים סוציאליים, תסקירים שונים, סיכומי דיונים של ועדות החלטה, החלטות שיפוטיות, צווים שיפוטיים, חוות דעת של מסגרות חוץ ביתיות, אשפוז ועוד.
יש התאמה מלאה בין האבחונים חוות הדעת ההחלטות השיפוטיות והחלטות הוועדות. ניתן לומר כי כל ה"מומחים" מדברים תמיד בשפה אחת ודברים אחדים. המטופל מאובחן תחילה אח"כ מתוייג ומקבל את ה"טיפול".
העובדים הסוציאלים ופקידי הסעד מטפחים את התיקים ושומרים עליהם היטב בלשכות בתוך ארונות סגורים. אין פלא מדוע טענה אורנה לשם כי המשפחה טופלה במסירות, התיקים עבי הכרס על המשפחה המטופלת מעידים על כך.

מה רצה עמוס אלוני?
ביום שבו בנותיו נרצחו, ביקש עמוס אלוני לדבר עם העו"סית (טרם הרצח) ולא נענה. הסיבה לכך שלא נענה מן הסתם היא משום שבתיק הטיפול בלשכת הרווחה לא היה רשום שנדרש מענה טלפוני זמין של עובדת סוציאלית למשפחה. המחויבות והאחריות של עובדי הרווחה היא לתיק, לוודא שיש בו את כל המסמכים והאבחונים שיעידו כי עבודתם נעשתה כהלכה.

הלקוח או התיק
נשאלת השאלה למי מקדישים עובדי הרווחה יותר תשומת לב, ללקוח או לתיק, למי היחס יותר רציני, והאם התיק משקף את רצון וצורכי הלקוח. אמירתו של אלוני כי "הרווחה זבלים" מעידה כי הוא סבור שלא קיבל יחס ראוי מהרווחה בלשון המעטה.
התיק לעולם לא ישקף את צורכי הלקוח ורצונותיו משום שהלקוח הוא אדם, סובייקט, מעמיד פנים, צרכיו ורצונותיו משתנים מרגע לרגע. ה"מומחים" ה"מאבחנים" גם הם סובייקטים, אבחוניהם משתנים מאחד לשני, ע"פ אינטרסים, אבחון של ה"מומחה" טוב ככל שיהיה לעולם נכון לרגע נתון אמר גדי לובין ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. או במילים אחרות תיק ה'מטופל' על כל תכולתו לא שווה כלום.
התיק משרת את פקיד הרווחה, מספק לו התנערות ממחויבות ואחריות כלפי הלקוח, מסית את תשומת הלב מהעיקר, ומעמיס על הלקוח צווים שיפוטיים, טיפולים ועוד עונשים כאלו ואחרים שאין בהם תועלת אלא רק נזק.

מוטב ששירותי הרווחה יתחילו להיות זמינים ללקוחות המפרנסים אותם ויתייחסו אליהם בכבוד במקום להסתתר מאחורי תהליכים ביורוקרטיים כאלו ואחרים.

לילך שם טוב: "צריך להקים קול זעקה ולומר 'די!'. די לעובדים הסוציאליים שלא עושים כלום, די לרווחה שמנפנפת, ודי למחיר הנורא שמשלמים הילדים"
קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, כפר נחמן, לשכת הרווחה רעננה, מעון למפגרים, נטע לי בינשטוק, פנימיות ומעונות, רעננה

מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה – חשד להתעללות קשה

הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010

אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"
חשד לפרשת התעללות קשה בכפר נחמן, מעון למוגבלים הסובלים מפיגור שכלי ברעננה. בחודש האחרון מתנהלת חקירת משטרה כנגד שני עובדים במעון, בחשד להתעללות בחניכים.

עדות קשה של עובדת אחת, אנרייט שוקרון, פתחה תיבת פנדורה בכל הקשור להתנהלות העובדים באחת המחלקות במעון, ואף הציפה תלונות ישנות של עובדים, מלפני ארבע שנים, על אלימות קשה.

מכות ובעיטות לחניכים, גרירות ומשיכות על הרצפה, עונשים מחרידים ומניעת אוכל, הם רק חלק ממקרי הזוועה שמגוללת שוקרון בעדותה שהביאה לפתיחת החקירה. יצוין כי העובדים החשודים מכחישים את המעשים.

שוקרון (30) עובדת בכפר נחמן מסוף אוגוסט האחרון כמטפלת. לאחרונה הודיעו לה שהחוזה שלה לא יוארך. את המשמרת של יום שבת, ה-30 בינואר, היא לעולם לא תשכח.

"אני בדרך כלל לא עובדת בשבתות כי אני שומרת שבת, אבל באותו היום היו חסרים עובדים, אז הסכמתי לבוא", החלה שוקרון לספר.

"אני עובדת בביתן הכי קשה שם, באזור גיל הזהב, בביתן הסיעודי. יש בו 34 חניכים, רובם משותקים, נכים ובמצב קשה. באותו היום עבדתי באחת הדירות הקלות יחסית, ביחד עם המטפל מ'".

"בשלב מסויים שמעתי שהולכות מכות באחד הדירות בהן מ' עבד. שמעתי רעשים של חבטות, אז נכנסתי פנימה לראות מה קורה. ראיתי את מ' מרביץ לאחד החניכים, אדם מבוגר בן 80, משותק, שיושב על כיסא גלגלים".

"הוא ממש פוצץ אותו במכות. צעקתי עליו: 'יא בן זונה, מה אתה עושה?'. אז ראיתי שהחניך קשור לכיסא הגלגלים בסדין, כך שהוא לא יוכל לזוז, והוא בינתיים הרג אותו במכות".

"מ' תפס את הראש שלו עם הידיים ואמר: 'אני לא יודע מה קרה לי', ואני אמרתי לו שלא יחשוב שזה יעבור לו בשתיקה. מאז המקרה הזה באמת הייתי בטראומה. הייתי בהלם ממה שראיתי. הוא ממש הלם בו באגרופים בלי לב".

שוקרון מודה שבתחילה היא לא דיווחה על מה שראתה. "פשוט הייתי בהלם. ממש התמוטטתי נפשית, בנוגע למטפל הזה. אחרי זה, היחס שלו אליי התחיל להשתנות. עד לאותו היום רק שמעתי סיפורים כאלו, אבל לא האמנתי שזה קורה".

שוקרון מספרת, שבמקרה נוסף לו הייתה עדה, העמיד המטפל מ' חניך נכה שמתנועע עם הליכון והכריח אותו לעמוד ליד הקיר על רגל אחת במשך שעה וחצי.

במקרה אחר ראתה שוקרון את מ' לוקח כפית באחת הארוחות, ומכה את החניכים על האצבעות. בנוסף, היא אומרת, הוא גם לקח פלפל חריף ושם לאחד החניכים בפה.

שוקרון מספרת גם על מקרה נוסף שלו הייתה עדה, בו היה מעורב המטפל הנוסף שהגישה נגדו תלונה, המטפל ז'. "מדובר גם במטפל שעובד בביתן הסיעודי".

"ראיתי אותו יושב ליד חניך בן 70, ופשוט מוריד לו סטירות, אחת אחרי השנייה. במקרה אחר גרר ז' חניך על הרצפה".

שוקרון החליטה בשלב מסויים שלא לעבור על כך בשתיקה ונפגשה עם מנהל המוסד, פנתה באי מייל למשרד הרווחה, ושלחה מכתבים לשר הרווחה, לכנסת ולמבקר המדינה.

אחר כך החליטה להגיש תלונה במשטרה נגד שני המטפלים ונגד המנהל. יומיים לאחר מכן קיבלו העובדים צו הרחקה זמני מהביתן בו עבדו. "האמת שהייתי בהלם שהם לא הורחקו לגמרי מהכפר", היא אומרת.

בדיקת "ידיעות השרון" מעלה כי אכן שוקרון אינה העובדת הראשונה שהייתה עדה למקרי אלימות במוסד, ואף לא הראשונה שדיווחה על כך. בידנו עדויות נוספות של עובדים הטוענים טענות דומות.

מנהל המוסד הבהיר כי הוא עובד מדינה והפנה אותנו למשרד הרווחה לקבלת תגובה. מעבר לכך אמר כי יש לתת למשטרה לחקור את המקרה.

ממשרד הרווחה נמסר: "הטיפול בנושא הועבר למשטרה ואנו פועלים רק על פי הנחיותיה. המשרד פעל על פי הנהלים, שלח למעון את פקיד הסעד הראשי שערך את הבדיקה הראשונית. נוהלי הדיווח על אירועים חריגים רועננו על ידי צוות המעון. מלבד זה אנו ממתינים להחלטת המשטרה".

מפקד משטרת כפר סבא, סנ"צ שי אזולאי, מסר בתגובה: "מתנהלת חקירה בתיק ולכשנמצה את החקירה נוכל לדווח על הממצאים".

המטפל מ' אמר השבוע בתגובה לטענות: "לא עשיתי את הדברים המיוחסים לי. אני מטפל המון שנים עם רקורד מאוד חיובי. אני הולך עם הראש למעלה ועם האמת שלי".

המטפל ז' סירב להגיב.

קישורים:

אונס, אלימות נגד קשישים, בית אבות, התעללות, התעללות בקשישים, טיפול בקשישים, לשכת הרווחה רעננה, תקיפת קשישים

כתב אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות ברעננה

מדוע עובדי רווחה למיניהם: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, מטפלים, פסיכיאטרים ורופאים מעלילים על האזרח שמתלונן עליהם או על עמיתיהם?

המאמר "אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות" , ynet , ספטמבר 2009
.
יעקב אברהם מואשם כי נהג להיכנס לחדריהן של הקשישות החולות, וניצל את מצבן כדי לאנוס אותן ולבצע בהן מעשים מגונים בכמה הזדמנויות. "הוא ניצל את היותן חסרות ישע", טענה הפרקליטות
אלימות חסרת מעצורים נגד הקשישות חסרות הישע.
לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגש הבוקר (יום ה') כתב אישום נגד יעקב אברהם, עובד לשעבר בבית אבות ברעננה, בגין אונס וביצוע מעשים מגונים בשתי קשישות שהיו תחת טיפולו.

מכתב האישום עולה כי המקרה הראשון אירע לפני כחודש: אברהם, העובד במשך שלוש שנים במחלקה לתשושי נפש בבית האבות, נכנס לחדרה של קשישה בת 75 השוהה במוסד וסובלת מפרקינסון. הוא ניגש לאישה, ששכבה במיטתה

כשפלג גופה התחתון עירום, ואז ביצע בה מעשים מגונים ואנס אותה בעודה מעורפלת. הוא מואשם כי ביצע מעשים מגונים באותה מטופלת בכמה הזדמנויות אחרות.

בכתב האישום טענה הפרקליטות כי אברהם ביצע מעשים דומים בקשישה נוספת, חולת אלצהיימר, בעת ששכבה במיטתה וקראה עיתון. בכתב האישום צויין כי המעשים בוצעו תוך ניצול מצבה הרפואי של הקשישה "המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, בהיותה חסרת ישע ובהיותו אחראי עליה".

עורכי דינו של אברהם, אורי קינן וניר זנו, אמרו כי "על פניו נראה שמדובר בכתב אישום קשה, אולם בשלב זה טרם עיינו בחומר הראיות ולכן מוקדם יהיה לחרוץ את דינו".

בתה של מטופלת: היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו

בתה של אחת הקשישות שהייתה תחת טיפולו של אברהם בבית האבות ברעננה סיפרה כי אמה הייתה מגיבה בהיסטריה כשהתקרב אליה. "אמא שלי הייתה רק רואה אותו ומיד צועקת, 'משטרה משטרה'. היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו", סיפרה.

לדבריה, מעולם לא תיארה לעצמה שנפלה קורבן להתעללות כה מזוויעה. "היא לא ידעה לבטא את עצמה, אבל הייתה יורקת עליו כשראתה אותו ואני הייתי צריכה להוציא אותה לסיבוב. לא הבנתי למה זה קורה לה", סיפרה ל-ynet.

לדבריה, עוד לפני מעצרו הבחינה בהתנהלותו החשודה של אברהם. "אני בעצמי תפסתי אותו יום אחד שיכור בעבודה והלכתי להתלונן עליו אצל האחות הראשית אז הוא הרים עליי יד ליד הבת שלי. לא הלכתי עד אז למשטרה, כי אמרו לי שאם אעשה מהומות, יסלקו אותי משם. האחות הראשית לא עשתה כלום עם זה כלום ואפילו מנעו ממני מאז אותו מקרה להיכנס לבית האבות ולבקר את אמא שלי בטענה שהעובדים פוחדים ממני ואני מהווה איום. העדפתי לספוג את זה למען אמא שלי", סיפרה. מאז המקרה ניסתה ש' לברר האם אמה הותקפה על ידי הנאשם אך ללא הועיל. "אנשים סיפרו לי שמנכ"ל בית האבות לא מוכנה שהעובדים בכלל ידברו אתי או עם בני משפחה אחרים והם מפחדים למקום העבודה שלהם אז שותקים", היא אומרת.
"כשהתפרסמו החשדות הייתי בשוק ממה שקרה בבית האבות הזה. התמוטטתי, לא האמנתי שיש דברים כאלו. אבל מצד שני שמחתי שהאמת יצאה לאור ולכן גם הגשתי תלונה נגד האיש. הלכתי גם לבית משפט להארכת המעצר שלו וכשראיתי אותו פשוט צרחתי", סיפרה.

%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%a1-%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%aa

קישורים:

לשכת הרווחה רעננה, מעון חוסים, מעון למפגרים, מעון שקמה, מעון שקמה רעננה, נטע לי בינשטוק

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה

המאמר "השפלה והזנחה במעון החוסים" , נטע-לי בינשטוק , mynet , יולי 2009

200 החוסים במעון "שקמה" ברעננה הפכו בחודשים האחרונים קורבן למלחמה שמתנהלת בין עובדים במעון. תחקיר "ידיעות השרון" חושף מקרי הזנחה, ויחס בעייתי כלפי השוהים במקום. משרד הרווחה: "מדובר במעון הנותן טיפול ברמה גבוהה"

 להורדת התחקיר בקובץ pdf – הקלק כאן

השקט הפסטורלי שמעבר לגדרות המקיפות את מעון "שקמה", השוכן בצד המזרחי של רעננה, מטעה. "שקמה" הוא אחד המעונות הוותיקים ביותר במדינה לטיפול במפגרים. הוא נוסד ב-1956 והיום שוהים בו מעל ל-200 חוסים בגילאים שונים, מצעירים ועד קשישים. במעון מעל ל-100 עובדים, ביניהם מטפלים, עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות, אנשי חינוך, אנשי משק ואחזקה.

הבעיות החמורות במעון "שקמה" החלו, כך על פי עדויות העובדים, לפני כשנה, מיד לאחר שנפתחה חקירה מטעם נציבות שירות המדינה בעקבות תלונות עובדי המוסד. מי שהחלה לגלגל את הפרשה היא מ', מטפלת במעון מזה 32 שנים, שפנתה למשרד הרווחה לפני כשנה וחצי בטענה על התייחסות בלתי הולמת, לכאורה, לעובדים מצד אם הבית, ג'קלין גוריש, שהחלה את תפקידה במעון כעובדת ניקיון והתקדמה עד לתפקידה הנוכחי.

מ' התלוננה גם על גיבוי מלא, לכאורה, שמקבלת גוריש מצד מנהל המעון, מנחם הדרי, שמנהל את המקום בשנים האחרונות, לאחר שהשתחרר מהצבא בדרגת סא"ל. עיקר טענותיה של מ' סבבו סביב שינוי שעות עבודתה, לטענתה. לפי עדותה בחקירה שהחלה להתנהל בנושא, לאחר הגשת התלונה, היא החלה לסבול מהשפלות, צעקות ואיומים במקום עבודתה, בעיקר מגורמים הקשורים להנהלת המוסד.

מ' שחשדה, לטענתה, בהתנהגות בלתי הולמת, לכאורה, של גוריש כלפי עובדים, שכרה את שירותיו של חוקר פרטי, שתיעד בחודש שעבר את אחת מעובדת הניקיון של המעון מנקה את ביתה הפרטי של גוריש ברעננה.

על פי הדיווח שהעבירה מ' לנציבות שירות המדינה, מדובר בעבודה שנעשתה בזמן שעות העבודה במעון. מקורב לגוריש סיפר כי פועלת הניקיון עובדת בביתה של גוריש בקביעות בימי שישי, בהם היא לא משובצת לעבודה במעון.

למרות זאת, טוענות עובדות במעון, שהן נאלצות פעמים רבות לעסוק בניקיון בשל היעדרותן של מנקות. "אנחנו, המטפלות, צריכות פעמים רבות לנקות במקומן, לשטוף ולרחוץ, במקום שנטפל בחניכים ונדאג להם, ופשוט לעשות את העבודה שלנו כמטפלות. אנחנו מתקשרות אל פועלות הניקיון, אבל הן מצפצפות עלינו".
מוסד שקמה ברעננה - החוסים נפגעים בגלל מחלוקות
עובדים אחרים סיפרו, כי בשבוע שעבר התכנסה קבוצת עובדים במעון למעין חגיגה. לטענתם, העובדים שתו אלכוהול בלילה והרעישו באחד הביתנים של המעון, לכאורה, ממש בסמוך לחוסות הישנות. לטענתם, החניכות התעוררו מהרעש וביקשו מהם להיות בשקט, אך לכאורה, העובדים לא נענו לבקשתן. "עובדים מביאים מבחוץ חברים שלהם בלילות, ובבוקר החניכות מספרות שהן לא הצליחו לישון בגלל הרעש", סיפרה עובדת.

"האווירה במעון מאוד קשה", אישר השבוע גורם במשרד הרווחה, אך הדגיש: "מדובר בקבוצת עובדים שמנסים כנראה להתנקם בגוריש על רקע אישי". במשרד מסבירים שאחת העובדות המתלוננות נתפסה, לכאורה, בעבר, ישנה במהלך משמרת לילה, וגם נתפסה כשנעלה, לכאורה, את החניכות בחדר, מעשה אסור בתכלית האיסור".

"זהו מעון יפהפה, אבל מבפנים, הכל רקוב", הגדירו העובדים את מעון "שקמה". מי שמביע את מחאתו, סובל, לטענתם. "כל יום, שאני נכנסת למשמרת, אני מתפללת שהיא תעבור בשלום", מספרת אחת העובדות.

מנהל המעון, מנחם הדרי, אם הבית, ג'קלין גוריש ויו"ר ועד העובדים, נעיף ראדה, סירבו להגיב לטענות והפנו אותנו לדוברות משרד הרווחה.

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "מדובר במעון אשר מעניק טיפול ואיכות חיים ברמה גבוהה לדייריו בעלי הפיגור השכלי. חשוב לציין, כי לנושא זה יש צדדים נוספים. לידי מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, הגיעה עצומה שעליה חתומים כ-90 עובדים של המעון התומכים במנהל המעון ובאם הבית.

"למשרד יש קושי בנתינת מענה לתלונות אנונימיות, כפי שמצוין בכתבה בנוגע לעבודות הניקיון ולשתיית האלכוהול. אנו במשרד פתוחים לקבל את התלונות המדוברות ולבצע את הבדיקה הנדרשת תוך שמירה על חיסיון שמות העובדים המתלוננים, לכאורה.

"בנוגע לטובות הנאה בצורת עבודות ניקיון, הלוואות ומתנות ועבודות אקדמיות הקשורות לאם הבית, העניין נבדק על ידי נציבות שירות המדינה. לגבי הלחץ שלכאורה, מופעל על העובדים – על פי מיטב ידיעתנו החקירה הייתה סודית כשאם הבית והמנהל לא ידעו כלל על מה החקירה.

"גוריש הוזמנה להעיד בפעם הראשונה לפני שבועיים וזאת לאחר שהנציבות גבתה עדויות מכל הנוגעים בדבר. המנהל קיבל לידיו מהנציבות את הזימונים לעובדים, מבלי שידע במה מדובר, העביר אותם לעובדים והנחה אותם להגיע לחקירה".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אכן מתנהלת חקירה לגבי תלונות שהגיעו באשר להתנהלות במעון. מדובר בחקירה רחבת היקף, שבמהלכה נגבות עדויות רבות וננקטות פעולות חקירה רבות. החקירה נמצאת בשלבים מתקדמים".

למאמר המלא הקלק על התמונות:


 

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה


קישורים:

לשכת הרווחה רעננה, מסוגלות, נזקקות, נטע לי בינשטוק, עיריית רעננה, רעננה, תרומות

משרד הרווחה ואגפים לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, נזקקות לתרומות, וחוסר מסוגלות לקיום חובותיהם לאזרח

במאמר על אגף הרווחה ברעננה, "האם אגף הרווחה בעירייה מתקיים מתרומות?" נטע-לי בינשטוק, מרץ 2009, נכתב על תושבים המוכרים למחלקת הרווחה העירונית, המתלוננים על יחס אטום מצד המחלקה והעובדים הסוציאליים המטפלים בהם. על פי התושבים, בתקופה האחרונה, כשהם נזקקים לתרומה, הם נענים לרוב בתשובה, כי "המחלקה מחכה לתרומות, וכרגע אין אפשרות לעזור".
"אני מנסה להשיג את העובדת הסוציאלית מספר ימים ובסוף היא אומרת לי שמחכים לתרומות", מספרים תושבים.

ע' המתגוררת בקריית שרת, היא גרושה ואם לשישה ילדים. היא גרה בדירת 'עמידר', ועובדת כל היום משעות הבוקר ועד השעה חמש אחר הצהריים. היא וילדיה מוכרים על ידי מחלקת הרווחה כבר שנים, ומקבלים סיוע מפעם לפעם.
ע' מספרת, כי מצבה הכלכלי בכי רע. "לפעמים ממש אין לי מה לאכול", היא מגלה. "אני מפגרת בכל התשלומים. הילדים שלי לומדים בבית הספר בלי ספרים. לא מזמן היה לי פיצוץ בצינור בבית, והיינו כמה ימים ללא מים. הגעתי למחלקת הרווחה ושם אמרו לי: 'אנחנו מצטערים, אין לנו תקציבים'.
"אמרתי להם: לפחות תעזרו לי לתקן את הכיור, כדי שאני והילדים נוכל לחיות בצורה נורמלית. לאחר שרדפתי אחריהם, זאב יפה, בסוף תרם לי את הכיור. הוא ממש הפך להיות המחלקה". יש לציין כי לבסוף, המחלקה סייעה לע' בתיקון הליקויים בבית.
.
נזקקות הרווחה, וחוסר מסוגלותה לקיום חובותיה לאזרח היא מגפה מערכתית של כלל הרווחה.
בפנימיית "אשלים" בנגב הודיעה הנהלת המקום, כי נוכח הקושי בגיוס תרומות ובשל חוסר היענות שירותי הרווחה הממשלתיים, היא נאלצת לקצץ בסדרה של שירותים חיוניים לחוסים בפנימיה: הפסקת הטיפולים הפסיכולוגיים הניתנים לילדים, ביטול כל תמיכה מקצועית לצוות ההדרכה, ביטול תכניות ההעשרה והחוגים לילדים, קיצוץ שעות ההדרכה, קיצוץ מספרם של המדריכים במקום, קיצוץ מספרם של המדריכים האמורים לשמור ולהשגיח על הילדים. ובכך להציב את החוסים השוהים בפנימיה ע"פ צו בית משפט בסיכון.
בעמותת "אור שלום" הוחלט על תזונה צמחונית לילדים החוסים בה ע"פ צו בית משפט. לפי הממצאים הילדים ב"אור שלום" קיבלו אוכל תעשייתי רווי שומן, ולזה יש השלכות על התפתחותם התקנית.
.
תגובות משרד הרווחה ואגפי הרווחה באי קיום חובותיהן לאזרח הינן לקוניות בד"כ, וכל גוף מציין כי הוא פועל ע"פ חוק. גופים אלו משתמשים בתירוצים סתמיים כי הם ממתינים לתרומות, או שמטילים את האחריות אחד על השני, או על הגוף התורם. בתחקיר של כרמלה מנשה על כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים, תירץ פקיד הרווחה כי האבחון של אותם אנשים נורמליים, לפי הקריטריונים של אז הראה כי הם מפגרים ולכן נשלחו למוסדות למפגרים. אלא שתפקיד הרווחה הוא לסייע לאזרח ולא לכלוא אותו במוסד ע"פ קריטריונים המשתנים מעת לעת.
.
משרד הרווחה והרשות המקומית יעדיפו לפעמים משיקוליהם הזרים (להיפטר מחובתן, אכלוס פנימיות ועוד..) להלך אימים על משפחה באמצעות פקידת הסעד אשר תקטרג, תסלף, ותטיל דופי בהורים, באמצעות תסקירים, חוות דעת, וועדות החלטה, ועוד אמצעים חסרי טעם אשר רק מעמיקים את מצוקת האזרח. בעוד שהבעיה הנה במשרד הרווחה ובשירותים החברתיים, אשר רודפים את האזרח בימי הצלחתו, ומפקירים אותו בימיו קשים.
.
שכר, ביטחון תעסוקתי, ותקנים
שכרם של עובדי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות עומד על כ- 9500 שקלים כלומר גבוה בכ-20% מהשכר הממוצע במשק שעומד על כ- 7900 שקלים, וגבוה משכרם של העובדים במוסדות החינוך (מורים, עוזרי הוראה). בנוסף נהנים עובדי הרווחה מביטחון תעסוקתי בהיותם חברי איגוד העובדים הסוציאליים השייך להסתדרות.
.
במאמר מודל ביורוקרטי לחיקוי: האימפריה הסוציאלית כותבת פרופ. אסתר הרצוג על קינותיהם של פקידי הרווחה למשאבים וכסף: "באופן חוזר ונשנה הם מקבעים את הדימוי של עומס בלתי נסבל של תיקים המוטל עליהם. על השקריות של טענה זו למדתי בעבודתי על הוסטל לנערים בראשית שנות ה-90 שהיה מיועד ל-15 נערים אך בפועל אף פעם לא היו בו יותר משמונה נערים, אך הצוות היה גדול יותר ממספר החוסים. …
המערכת הסוציאלית הייתה היחידה בשני העשורים האחרונים שהצליחה להתרחב בתוך המגזר הציבורי השכיר. סקירת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת משנת 2003 מלמדת על כך שבין 1990/1 ל-2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב-75% בתקופה שבה צומצמה דרמטית המועסקים בשירות הציבורי.
מסקנה: הגדלת תקנים למערכת הסוציאלית תשמש חולייה נוספת בהגדלת וחיזוק המנגנונים הסוציאליים, שבפועל פוגעים באוכלוסיות החלשות
."

סוף דבר
מצופה כי עובדי הרווחה הנהנים משכר גבוה, ביטחון תעסוקתי, ועלייה מתמדת במספר העובדים, יהיו מסוגלים למלא את חובתם כלפי האזרח, ולא יענו לו תשובות לקוניות בימיו הקשים על בעיות תרומות, מדיניות ועוד…

קישורים: