אודל שולמית אמבש, חדשות, חוק הנוער, חוק הנוער טיפול והשגחה, יוסי נקר, לשכת הרווחה ירושלים, עיריית ירושלים, פייסבוק יוסי נקר, פשעים נגד האנושות

עיריית ירושלים מאיימת להפעיל סעיף חיסיון חוק הנוער נגד עו"ד גם כאשר הנער אינו בחיים

יוני 2018 – אחד ממאפייני מדיניות משרד הרווחה הוא החיסיון על דרכי פעולתם ובעיקר כאשר נדובר במחדל או רשלנות מצידם. דוגמא לכך הוא פרשת רצח הנערה בת ה- 15 באחריותם אודל שולמית אמבש.
גם לאחר מותה של אודל ז"ל מאיימים רשויות הרווחה על מי שמפרסם אודות אודל בתואנה כי חל איסור בשל חוק הנוער. אלא שחוק הנוער חל על חיים ולא על מתים.
מדובר במדיניות אלימה תוקפנית אשר אינה מוכנה לסבול ידיעת הציבור או הביקורת הציבורית על מעשיה. אודל ז"ל נרצחה עקב תקיפה מערכתית נגדה ומשפחתה באמצעות פקידות סעד, מאבחנים מטעמם ובתי משפט המוציאים צווים כחותמת גומי. גורמי הרווחה ממשיכים במדיניותם התוקפנית גם נגד עיתונאים ובאי כוחם על המשפחות החושפים את הפרשה לציבור.
להלן מכתב איומים מעיריית ירושלים נגד עו"ד יוסי נקר ב.כ. המשפחה על פרסום הפרשה.

 

א1

א2

ת1
סטטוס פייסבוק יוסי נקר 19.06.2018
הונאות משרד הרווחה, חדשות, יוסי נקר, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פייסבוק, פייסבוק יוסי נקר, פקידת סעד לחוק הנוער

כך פועלת שיטת הרשע של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.

הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.

בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.

בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".

ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.

ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.

ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.

ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה".

ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.

בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.

בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

#כן_מורן_את_יכולה_לתבוע_הכל_אמת

שיטת הרשע משרד הרווחה

 

פייסבוק יוסי נקר

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, לשכת הרווחה ירושלים, מיה איידן, משטרה, פקידת סעד, צו חירום

באישון לילה העובדת הסוציאלית בליווי משטרה לקחה התינוקת מאימה

באישון לילה – תינוקת בת שבוע נלקחה מאמה: "חטפו אותה" , ערוץ 10 , מיה איידן , 20.03.2018

רשויות הרווחה בליווי המשטרה לקחו בצו חירום את התינוקת מידי הוריה, המנהלים מאבק משפטי זה שנים על חזקת שמונת ילדיהם. "ביקשתי לפחות לתת נשיקה לילדה ולא נתנו לי "

אמש בשעת לילה מאוחרת הגיעה עובדת סוציאלית מלווה בשוטרים ולקחה תינוקת בת שבוע מידי הוריה. בני הזוג מוכרים לרשויות הרווחה כבר כמה שנים, ובמהלכן הם מנהלים מאבק משפטי סבוך בבקשה להחזיר לחזקתם את שמונת ילדיהם, זאת בזמן שלטענתם, הם משתפים פעולה עם שירותי הרווחה ומקבלים הדרכה הורית.

האם החליטה ללדת בביתה וסיפרה לחדשות עשר כי זה הדבר שהכעיס את הרשויות: "החלטתי את הלידה הזאת ללדת בבית, הם פשוט כעסו על זה שילדתי בלי להודיע איפה אני גרה". כאשר שירותי הרווחה איתרו את האם הם הפעילו נוהל חריג, כזה שמופעל כאשר נשקפת לילדים סכנת חיים מיידית. כך, על פי נוהל זה, קודם הוציאו את התינוקת בצו ורק לאחר מכן תתקיים פנייה לבית המשפט שיאשר את ההוצאה.

במהלך תיעוד המקרה שבו נלקחה התינוקת, נראתה האם צועקת "חוטפים ילדה מאמא שלה". לטענת המשפחה, הסיבה להוצאת שמונת הילדים מביתם היא מצוקה כלכלית. בין השמינייה נמצאים תאומים בני שנה שנלקחו מהאם כבר בבית החולים. עוד הוסיפה האם: "לקחנו מסוגלות הורית, הדרכה הורית, ככה שהם לא יכולים להגיד שמשהו שלא בסדר".

האם המשיכה לספר לחדשות עשר על שהתרחש אמש: "אני אמרתי לו לפחות לתת נשיקה לילדה, משהו, תנו לי לחבק אותה חיבוק אחרון. הוא אמר לי 'לא, שלא תחטפי את הילדה'".

עו"ד אתי גוהר, המייצגת את בני הזוג, אמרה: "אנחנו חושבים שזה מצב לא טבעי להוציא את הילדים, בטח לא כשאין איזשהו סיכון ממשי לחייהם. מדובר במשפחה שצריכה עזרה מהרווחה בפן הכלכלי". "היה אפשר לפנות לבית המשפט ולקיים דיון יחד עם עורכות הדין של ההורים. כל מה שנעשה בענייננו לא תקין ואנחנו נאמר את דברינו בבית המשפט", הוסיפה עו"ד תמר ברש-אבירם שמייצגת גם היא את ההורים.

תגובת שירותי הרווחה: "לאחר כמה ניסיונות לאתר את האם והתינוקת ללא הצלחה, אותרה האם ונעשה ניסיון לבצע את החלטת בית המשפט ברגישות מרבית לנוכח הנסיבות והתנאים".

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, לשכת הרווחה ירושלים, פייסבוק

מלתעות הרווחה רמות אשכול ירושלים

מתוך סטטוס פייסבוק 17.01.2018 איתמר משה
מאת: מאיר מיקי גבעתי
מלתעות הרווחה

הסיפור מאחורי התמונה הזאת הוא כואב מנשוא.

האב ובתו
האב ובתו נרדפי הרווחה רמות אשכול ירושלים

הקטינה מצד ימין, היא קטינה בת 13 עולה חדשה מארה"ב, אשר נלקחה בגיל 10 בלבד ע"י משרד הרווחה בסניף רמות אשכול ,ונשלפה יחד עם אחיה מבית הספר ע"י צוות העו"סיות ופק"ס לחוק הנוער שולי גרסון, אשר הגיעו בעקבות מספר תלונות אנונימיות על ידי אשה מעורערת בנפשה, והופרדה מאביה אשר שימש כאב חד הורי ובעל המשמורת עליה ועל שני בניו הנוספים וזאת לאחר שהאם הביולוגית נטשה אותם 5 שנים קודם לכן בארה"ב.
הקטינה ,אשר איננה דוברת את השפה ומכירה את התרבות ,מצאה את עצמה לבדה בעולם במרכזי חירום וניסתה להעביר את מצוקתה בפיתוח הפרעות אכילה.
הרווחה, אשר טובת הקטינים, זה הדבר האחרון שבאמת מעניין אותם, דאגו כי הקטינה תאושפז בכפייה במוסדות פסיכיאטריים תוך שהם מאביסים אותה בכדורים . כאשר התנהגה "לא יפה", כלאו אותה בחדר בבידוד,ביצעו בה קשירות והתיישבו עליה, הרביצו לה וככל הנראה אף נפגעה מינית.
הקטינה היטלטלה ממקום למקום מפנימייה לפנימייה, אבל למרות הכל ועל אף הכל תמיד מנסה בכוחותיה הדלים ומצליחה לעיתים לברוח.
הקטינה ברחה כבר למעלה מ-100 פעמים וכל זאת בניסיונות בלתי פוסקים לשוב אל אביה.
ב 10.12.17, בשעות הבוקר, ברחה הקטינה פעם נוספת, בפעם המי יודע כמה, עלתה על שתי אוטובוסים ורכבת והגיע סמוך לביתו של אביה בירושלים.
חוקרי משטרה צלצלו לאחיה של הקטינה בשעות הערב ודיווחו על היעדרותה משעות הבוקר וכי הוכרזה כנעדרת.
האב והבן, עזבו את עיסוקיהם והחלו לסייע במאמצים לאיתור הקטינה.
הבת נמצאה על ידי האב,קפואה מקור, רעבה,תשושה אך מאושרת שהגיעה ליעדה, אחרי 3 שנים,3 שנים מאז נחטפה, ראתה לראשונה שוב את אבא שלה.

האב התקשר אליי וביקש ממני הנחיות מכיוון שיש כנגדו צו הרחקה (הזוי וחסר כל ביסוס) מהקטינה ופחד להיעצר פן יימצא בקרבתה.

פניתי למשטרה,עדכנתי בדבר הימצאותה וקיבלתי אישור הקצין להנחותו להגיע עם הקטינה למקום מגוריי על מנת שנחזירה לפנימייה יחדיו.
בסביבות 21:00 הגיעו האב,האח והקטינה לביתי, אכלנו פיצה ונתנו לה מתנות ,ממתקים ובגדים חמים.
הקטינה לא רצתה לעזוב ורצתה להישאר עם אבא.
אבל אין ברירה-כשהרווחה מחליטה לקחת ילד/ה הם תמיד יגבו את זה בצידוק "חוקי"
נסענו בסביבות 00:00 ישירות למשטרה ואפילו דאגתי להגיש תלונה כנגד הפנימייה על חוסר האחריות המזעזע בדאגה לשלומה ודאגנו להחזירה חזרה.
הילדה בכתה ולא רצתה לחזור-אבל אין ברירה
צוות הרווחה,הפנימייה והאפוטרופא לדין נתגלו במערומיהן, ואין כמו שקרים עסיסיים וכדורים פסיכיאטריים נוספים ולסמם עוד ועוד את הקטינה כדי לחפות על מחדליהם שלהם.
בחלוף כיומיים מהבריחה יוצא דו"ח מעוות חסר הגיון ביחס למאורעות שקרו ולמעשה אף האשימו את האבא בבריחה שלה ,לאחר שהקטינה מוחזקת על ידם כשלוש שנים תמימות, בטענה שהנוכחות שלו יוצרת אצלה "תקווה".
אם זה לא אבסורד אני לא יודע מה כן..
לצערי זה לא נגמר כן, כיוון שכדי שמערכת מושחתת תעבוד על הצד הטוב ביותר גם המשטרה וגם בתי המשפט חייבים ליישר קו עם פקידות הסעד , ולא משנה כמה הזויים דוחותיה ומנותרים מהמציאות.
המשטרה נפנפה את התלונה כלא הייתה
בית המשפט אישר מתן כדורים פסיכאטריים וכעס מאוד הכיצד הואלתי לחשוף את שקריה של העו"ס וכי אני פוגע באמינותם של עובדי ציבור.
בבית המשפט של הערעור גם קיבלתי ביקורת על זה שהחזרתי את הקטינה בעצמי לפנימייה ולא קראתי ישר למשטרה שיאזקו אותה.

ילדה בת 13 למען השם,אין חמלה אין כלום
והכל בשם "טובת הקטין".

בושה למדינת ישראל ,בושה למשרד הרווחה ושר הרווחה, בושה למערכת בתי המשפט ובושה לשוטרי מדינת ישראל.

בתמונה הקטינה ואביה,לאחר 3 שנים שלא התראו ,סמוך לביתי בטרם החזרתה למלתעות הרווחה.

סטטוס איתמר משה.PNG
סטטוס פייסבוק איתמר משה על מלתעות הרווחה רמות אשכול ירושלים – 17.01.2018
אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, חטיפת ילדים, לשכת הרווחה ירושלים, מיכל גולדברג, ניתוק ילדים מהוריהם

עובדות סוציאליות בליווי משטרה חטפו הילדים בכוח

משרד הרווחה - אלימות וכוח ללא עילה פלילית
משרד הרווחה – אלימות וכוח ללא עילה פלילית

לקחו להם את הילדים , 14.12.1995 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות
מ.ז. לא תשכח כל חייה את היום ההוא, לפני חודש וחצי, שבו 3 שוטרים ו- 2 עובדות סוציאליות התדפקו על דלת ביתה בשכונת תלפיות בירושלים. השעה היתה 5 אחר הצהריים, בנה בן ה- 5 והתינוקת בת 10 חודשים ישנו במיטותיהם. "תירגעי, באנו לקחת את הילדים", אמרו לה, "קשה לך לטפל בהם".

אבל האם סירבה להירגע והתנגדה בתוקף למסור להם את שני ילדיה. חרף מחאותיה הוצאו הילדים הבוכיים ממיטותיהם ונלקחו מהבית.
בשבוע שעבר הורה בית המשפט השלום בירושלים להחזיר את הילדים בתוך 48 שעות לביתם. ביום שישי הוחזרה התינוקת לאימה כשהיא חולה עם חום גבוה, מטונפת ועל סנטרה שלושה תפרים, כתוצאה מחבלה שנגרמה לה בתקופה בה הייתה מחוץ לבית.

פרטים מזעזעים אלה נחשפו אתמול במהלך דיון התקיים בבית המשפט המחוי בירושלים בבקשת רשויות הסעד לעכב את החזרת הילד להוריו.

אבי הילדים עובד ותיק בחברה גדולה בירושלים, האם מזכירה בהכשרתה. המאבק ביניהם לבין רשויות הסעד החל לפני כמה שבועות על רקע טענת הרשויות כי יש להפריד בין הילד שהוא אוטיסט לבין אחותו התינוקת, כי הדבר מסכן את שלום הילדים.

ההורים התנגדו בתוקף. הם טענו כי מקומו של הילד אינו במוסד וכי הוא אינו מסכן את אחותו ואין מקום להוציאו מהבית ולשלוח אותו לבדיקות פסיכיאטריות בבית חולים לחולי נפש.

הם הסבירו שהילד אוהב את אחותו, אינו מזיק לה ומאז לידתה חל שיפור בהתנהגותו ובתפקודו. בין השאר הציגו בפני הרשויות את תעודת סיום השנה מהגן המיוחד בו הוא לומד, שבה מובעת הערכה גדולה לתפקודו ושיפור מצבו.

אולם פקידות הסעד עמדו על כך שיש להוציא את הילדים מהבית, והאשימו את ההורים בשקר, בהתפרצויות אלימות, ובכך שאינם משתפים פעולה עם העובדות הסוציאליות.

האם תיארה בבית המשפט, כיצד הגיעו לביתה 3 שוטרים ושתי עובדות סוציאליות, והוציאו בכוח את הילדים הישנים ממיטותיהם. בשל התנגדות האם היא נלקחה למעצר ורק בהתערבות בעלה שוחררה בערבות…

 לקחו להם את הילדים , 14.12.1995 , מיכל גולדברג , ידיעות אחרונות
התאבדות, טיפול סוציאלי, טיפול פסיכיאטרי, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה

היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות

לא לפנות לרשויות הרווחה
לא לפנות לרשויות הרווחה

ינואר 2017 – מדובר באם מטופלת בשירותי בריאות הנפש עקב בעיות דיכאון, אשר שרפה למוות עצמה וארבעת ילדיה.
התממות הרשויות נוכח האירוע מעוררות חלחלה. שירותי בריאות הנפש נוצרים פיהם נוכח העובדה הידועה כי לסמים פסיכיאטריים נגד דיכאון תופעות לוואי של נטיה להתאבדות.

המשפחה לא מוכרת ומעולם לא טופלה ע"י רשויות הרווחה? האמנם?

תמוהה תגובת עיריית ירושלים שפורסמה בעיתוני הרשת:
 "בעיריית ירושלים הבהירו כי לפני כשלושה חודשים פנתה האם בשיחה טלפונית ללשכת הרווחה באזור מגוריה לבירור פרטים בנוגע לאיתור שירותי בייביסיטר. בשיחת הטלפון הוסבר לאם כי שירותי הרווחה לא מעניקים שירותי בייביסיטר, אבל הוצע לאם, אם היא מעוניינת להגיע ללשכה ולברר על שירותים אחרים שלהם היא נזקקת. האם לא היתה מעוניינת ולא פנתה שוב ללשכה".

האומנם הוצע לאם שאם היא מעוניינת לבוא ללשכת הרווחה בעיר לברר על שירותים אחרים? הלא ברור כי  ע"פ מדיניות משרד הרווחה האגרסיבית, העובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בעיר רואות במשפחה הפונה אליהן לסיוע כדווח על ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית, במיוחד כאשר אחד ההורים מטופל בבריאות הנפש. שירותי הרווחה במצב זה לא מרפות מהמשפחה באמצעות ועדות החלטה מתישות ומשפילות, ביקורי בית פתאומיים ומזלזלים עד שמוציאים את הילדים למוסדות הרווחה ובכך מביאות להרס המשפחה כלכלית, נפשית ופיסית. האם הבינה הטעות שעשתה שפנתה ללשכת הרווחה ירושלים לבקש סיוע, ובשיקול דעת לקוי עקב הסמים הפסיכיאטרים ביצעה המעשה הנורא.

סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – האומנם רשויות הרווחה ירושלים לא הכרו את המשפחה?
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות – הקטע מתוך NRG 2.1.2017

ח"כ ניסים זאב לתושבי ישראל: "לברוח מן הרווחה" 

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

איתמר לוין, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה, נזקקות, נטאלי בן ארי, פקידת סעד לחוק הנוער

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות
ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016

דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.