חד הוריות, חסרי דיור, לשכת הרווחה הרצליה, מדיניות משרד הרווחה, סחר בילדים

לשכת הרווחה הרצליה מפקירה אם ושלושת ילדיה המושלכים לרחוב

ע"פ מדיניות הסחר בילדים של משרד הרווחה, במידה ומשפחה מושלכת לרחוב עקב מחסור של כ- 4,000 שקלים בחודש, יעדיפו רשויות הרווחה לכלוא שלושת ילדיה במוסדות הרווחה בצו בית משפט בעלות של כ- 30,000 שקלים בחודש. זאת כדי לספק ג'ובים לעמותות הרווחה הידועות כמשחדות פקידים ושופטים.

הכתבה אם חד הורית מהרצליה ושלושת ילדיה הקטנים עומדים להיזרק לרחוב , קרן שלהבת , לוקל הרצליה , פברואר 2013

החוזה של הדירה שבה מתגוררים ענת ושלושת ילדיה הסתיים והם אמורים לפנות את הדירה. ענת: "אין לנו לאן ללכת, כי לא הצלחתי למצוא דירה במחיר סביר. כרגע האלטרנטיבה שלנו היא הרחוב"

ענת (28), אם חד הורית לשלושה ילדים בני 7,5,2, נקלעה לקשיים כלכליים ומבקשת את עזרת הציבור. ענת: "החוזה של הדירה בה אנחנו גרים הסתיים ואני אמורה לפנות את הדירה. אין לנו לאן ללכת כי לא הצלחתי למצוא דירה במחיר סביר, שאוכל לעמוד בו. כרגע האלטרנטיבה שלנו היא הרחוב".

ענת, תושבת הרצליה, עובדת לפרנסתה כמוכרת במזנון באחד ממוסדות החינוך בעיר. המשכורת אותה היא מקבלת אינה מספיקה למחיית המשפחה וגם לשכירת דירה. המשפחה נתמכת ונעזרת ברווחה, ולטענתה של ענת משרד השיכון מתעלם ממצוקתה, ובמקום לסייע לה מטרטר אותה ללא מענה.

ענת: "אני מנסה לשרוד כבר הרבה שנים. האבא של הילדים, הגרוש שלי, לא בתמונה. כשילדיי היו קטנים לא יכולתי לעבוד, אולם לאחרונה התחלתי לעבוד כדי לנסות ולפרנס את ילדיי. השבוע נגמר לי חוזה השכירות ובעל הדירה דרש ממני שאתפנה. ביקשתי ממנו הארכה של עוד כמה ימים כי לא הצלחתי למצוא דירה אחרת במחיר סביר. מחירי הדירות להשכרה בהרצליה ובאזור מאוד גבוהים, ואני לא יכולה לעמוד בהם".

– ניסית לפנות למשרד השיכון?

"פניתי אליהם לא פעם ובכל פעם הם סוגרים לי את התיק באמתלה אחרת. אני מגישה את המסמכים מחדש והם טוענים שחסר משהו ומבקשים שאגיע לפתוח תיק. אני מוכרת ברווחה, שם עוזרים לי מעט במזון, אבל הם טוענים שמבחינת דיור זה לא התפקיד שלהם לסייע לי כי אין להם אפשרות. אני מיואשת וחסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. פניתי לעיתון כי רציתי לבקש את עזרת הציבור במציאת דירה לשכור במחיר סביר שלא יעבור את ה-2500 שקל. קשה לי מאוד גם לדאוג לשכר דירה וגם לעמוד בכל התשלומים והחובות".

תגובת משרד השיכון: "בתאריך 30/10/2012 תם תוקף תעודת הזכאות שהחזיקה. עד חודש 4/2012 מימשה סיוע בשכר דירה דרגה 36 בגובה של 774 שקל לחודש, כפי הניתן למשפחה חד הורית המתקיימת מהבטחת הכנסה.

"נציע כי תגיש בקשה לחידוש תעודת זכאות, וכן לקבלת דירה בשיכון הציבורי/סיוע בשכר דירה, בחברת מתן חן, באמצעותה מימשה את הסיוע בשכר דירה.

"נציין כי ע"פ הכללים דירה בשיכון הציבורי ניתנת בראש ובראשונה למשפחות חסרות דירה עם 3 ילדים ומעלה המתקיימות מקצבאות קיום מביטוח לאומי.

"סיוע בשכ"ד כפוף למיצוי כושר השתכרות ומבחן הכנסות. הבקשה תבחן בהתאם לכללים ובמידת הצורך תועבר לוועדת חריגים של משרדנו".

למעוניינים לסייע לענת ניתן להתקשר לטל: 050-7306930.

יעל גרמן, לשכת הרווחה הרצליה, עיריית הרצליה, פיטורין, פיצויי פיטורים

יעל גרמן ראש עיר הרצליה – מוציאה ילדים בכפיה מביתם ושולחת מכתבי פיטורין לעובדי עירייה כל קיץ

ראש העיר הרצליה יעל גרמן - התנכלות לתושבי העיראוגוסט 2011 – סיפורה של א' מתאר את האכזריות של העובדות הסוציאליות מאגף הרווחה עיריית הרצליה בראשותה של יעל גרמן. עו"סיות בליווי שוטרים חמושים באו בלילה לביתה של א' וחטפו מידיה את תינוקה מאחר והיו "סבורות" כי התינוקת בסיכון. הרווחה בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מתנכלת למשפחה מזה שנים. מתבר כי ראש העיר גרמן מתעמרת ומתנכלת בפראות גם לתושבים אחרים העובדים בעירייה.

בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מזלזלים גם בעובדי עירייה. סיפורה של שוש בראונשטיין שכל שנה בקיץ מקבלת מכתב פיטורין מראש העיר הרצליה יעל גרמן.

הכתבה תמיד ישברו אותך: לקבל מכתב פיטורים מהעירייה בכל קיץ , אורלי וילנאי , אוגוסט 2011

בכל קיץ מקבלת שוש בראונשטיין מחדש מכתב פיטורים מהעירייה, כך אין צורך לשלם לה בחודשי החופש; לדמי אבטלה היא לא זכאית. אז מה אם מנכים לה דמי ביטוח לאומי

הסיפור של שוש בראונשטיין מכיל את תמצית התסכול הקיומי של מי שמנסה להתפרנס במדינה הזאת בכבוד. במחאת האוהלים אולי לא קוראים לתחושה הזאת בשם, אבל אין ספק שהיא אחת הסיבות המרכזיות ליציאתם של אנשים לרחובות: התחושה שלא משנה כמה תתאמץ להיות חזק וחרוץ – תמיד ימצאו את הדרך לשבור אותך.

בראונשטיין היא בת 60. 22 שנה עבדה בתעשייה הצבאית עד שב-2003 נכפתה עליה יציאה לפנסיה מוקדמת בשל צמצומים. בגיל 52 היא מצאה את עצמה בחוץ, עם פנסיה של 5,275 שקל ברוטו והמון יכולת ורצון להמשיך לעבוד ולהתפרנס, אלא שמולה ניצב שוק תעסוקה שבאופן עקבי מפנה עורף לנשים בגיל הזה.

לפני חמש שנים היא מצאה סוף סוף עבודה בעיריית הרצלייה, כסייעת טיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים. חצי משרה, 25.87 שקל לשעה, אבל זה מה שיש, ועל זה, גמלה ההחלטה בלבה, היא מסתערת. אלא שלפני שלוש שנים הוחלט בעירייה, שסייעות לא תקבלנה קביעות, וכך בכל שנה ב-20 ביוני היא מפוטרת ורק כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים מודיעים לה שהיא ממשיכה. אתמול, למשל, קיבלה הודעה שהיא מתחילה את שנת הלימודים. מין ריטואל שכזה. כך מרוויחים בעירייה, המעסיק של בראונשטיין, פעמיים: גם לא מחויבים לשאת במימון זכויותיה, שכן היא "זמנית", וגם חוסכים כי לא משלמים לה שכר בקיץ.

בכל שנה פונה בראונשטיין אל הביטוח הלאומי בבקשה לקבל דמי אבטלה לחודשי הקיץ. אלא ששם היא מוגדרת כ"עשירה" – פנסיה של 5,275 שקלים, מתברר, מבטלת את הזכות לדמי אבטלה. האבסורד זועק, שכן גם מהפנסיה וגם מהשכר בעירייה מנכים לה דמי ביטוח לאומי.

"הקונץ של העירייה וההתחשבנות של הביטוח הלאומי – לאן הם מכוונים אותי?" היא שואלת, "שאלך לעבוד בשחור, כמו המטפלות? שלא אשלם מסים? הדרך היחידה להרוויח יותר היא לרמות ואני לא מסוגלת". בראונשטיין פנתה פעם אחר פעם לביטוח הלאומי בבקשה שיסבירו לה למה היא משלמת מסים כחוק, אבל החוק מונע ממנה את זכויותיה; התשובה היא שזה החוק.

בינתיים היא כלואה במלכוד הזה, מצד אחד בגיל 60 היא לא מוצאת עבודה אחרת, מצד אחר היא לא מצליחה להתקיים מהפנסיה בלבד. מלשכת שר הרווחה משה כחלון השיבו לה שהנושא בבדיקה.

בינתיים פנינו לאתר "ישראל הוגנת", שאנשיו מלווים לבתי המשפט את הנתקלים בחומות המערכת – ויש הצלחות. מייסד האתר, קובי וולך, טוען שלפי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין התנהלות העירייה לכאורה אינה חוקית. לגבי הביטוח הלאומי ספק אם אפשר לעשות משהו, לדבריו, אבל הבטיח לטפל בעניין הפיטורים החוזרים, ואנחנו מבטיחים ללוות את המהלך.

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה, כי "גברת בראונשטיין מועסקת בעירייה בתפקיד חונכת לילד בעל צרכים מיוחדים הלומד בחינוך הרגיל. בהתאם לחוקת העבודה, עובדי השלטון המקומי (הסכם קיבוצי) בתפקיד זה מועסקים רק במשך שנת הלימודים ואינם זכאים לקבל קביעות בעבודתם בעירייה. מאחר שאין הם מקבלים שכר מהעירייה בחופשת הקיץ, הם זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי. אנחנו אף ממלאים בעבורם את הטפסים הרלוונטיים".

קישורים:

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, לשכת הרווחה הרצליה, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, צו חירום

לשכת הרווחה הרצליה ובית משפט לנוער בדלתיים סגורות – מדיניות השקר והאימה: "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה"

שר הרווחה משה כחלון שותק כמו גדג נוכח פשעי משרדוהכתבה "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה" , אבישג בדש-זברו , mynet , ספטמבר 2011

לפני תשעה חודשים הוצאו שניים מארבעת ילדיה של תושבת הרצליה מביתה והועברו לפנימיות. מאז היא מנהלת מאבק עיקש להחזרתם. "עקרו לי את הלב מהמקום", היא אומרת

לפני תשעה חודשים דפקו שוטרים על דלתה של א', בת 30 מהרצליה , אם לארבעה ילדים. באותה העת א' השכיבה את התינוקת, בת החודשיים, לישון, כשהשוטרים הגיעו בליווי פקידת סעד וצו מבית משפט המורה להוציא את הילדים מהבית. התינוקת הוחזרה אליה כעבור זמן קצר, כמו גם בתה בת ה-11, אך שני ילדיה האחרים עדיין נמצאים בפנימייה. היום, חודשים אחרי, היא נאבקת להחזיר את הילדים הביתה. "פשוט מתנכלים לי. הילדים שלי רוצים וצריכים לחיות בבית", היא אומרת.

את אותו היום א' לא תשכח לעולם. "החזקתי את התינוקת שלי בחוזקה, התחננתי שלא ייקחו אותה", היא מספרת. "צרחתי, אבל הם היו חזקים ממני, משכו אותה מידיי ולקחו אותה ואת שלושת ילדיי מהבית". מאז, מספרת א', הפכו חייה לסיוט, חלום בלהות שממנו היא מתקשה להתעורר. לדבריה, היא גידלה ביחד עם בעלה את ארבעת ילדיהם, בעזרת הוריה. היא פנתה לרווחה לבקשת עזרה, מכיוון שבתה בת ה-11 חולה בסוכרת נעורים, אך במקום עזרה ילדיה נלקחו ממנה. "אמא שלי התקשרה למוקד בגלל שהיא כבר לא יכלה לסבול את האטימות של גורמי הרווחה כלפינו", מספרת א'. "אך במקום לעזור לנו, שלחו אליי שוטרים ולקחו לי את הילדים".

המשפחה מתגוררת באחד האזורים היוקרתיים בהרצליה, בדירת חמישה חדרים. לכל אחד מהילדים יש חדר, והבית מאובזר ומסודר. "אני רוצה את הילדים שלי בחזרה. מישהו חייב לעזור לי", אומרת א' בקול חנוק. לדברי האם לפני כחודש הובהלה בתה, החולה בסכרת נעורים, לטיפול נמרץ, וזאת לאחר שבפנימייה שבה שהתה לא נתנו לה לטענתה את זריקות האינסולין בזמן, מה שגרם לה להתמוטטות. "הגענו לבית חולים, והרופא אמר בעצמו שזו הזנחה פושעת, הילדה שלי יכלה למות", מספרת האם.

א' טוענת שילדיה הוצאו מהבית ללא סיבה מוצדקת. "עקרו לי את הלב מהמקום. אני לא נרקומנית ולא מפקירה את הילדים שלי. זה שאני נעזרת בהורים שלי, לא אומר שאני אמא לא טובה, ובגלל זה צריך לקחת לי את הילדים". היום שניים מילדיה של א' נמצאים בפנימייה, וזאת לאחר שא' דחתה את ההצעה לשלבם במשפחות אומנה. "אני אמא שכן גידלה את הילדים שלה", היא אומרת. "בחיים לא חשבתי לעזוב אותם. אגף הרווחה בהרצליה עושה הכל כדי להתיש אותי ולקחת את הילדים שלי. אין לילדים מה לחפש שם, יש להם חדרים של מלכים בבית, והם רוצים לחזור לכאן".

א' טוענת כי בכל פעם שהילדים באים לחופשה הביתה, הם לא רוצים לחזור, ורק לאחר שהיא מסבירה להם את ההשלכות ואת העובדה שהמשטרה תגיע ותעצור אותה, הם נעתרים וחוזרים לפנימייה בבכי. בצו בית המשפט הוחלט להוציא את הילדים מהבית בשל הזנחה. "בנו לי תיק עם טענות שרובן שקריות, ואין להן כל יסוד", אומרת א'. "אני לא ישנה בלילה, אני בנאדם מת בלי הילדים שלי. אני מתחננת שיחזירו לי אותם ויעזבו אותנו לנפשנו".

ממשרד הרווחה נמסר: "הילדים הועברו לפנימייה בצו של בית משפט. במידה והמשפחה מבקשת לשנות החלטה זו, עליה להגיש ערעור לבית המשפט. מפאת החיסיון איננו יכולים לפרט מעבר לכך".

מעיריית הרצליה: "העירייה אינה מגיבה בנושאים פרטניים בכלל מעל דפי העיתונות, במיוחד כשמדובר בקטינים. חשוב לציין כי כל נושא הטיפול בילדים שאיננו בהסכמת ההורים, נדון וכפוף להחלטות מחייבות של בית המשפט לנוער".

קישורים:

בית אבות דבורה, הזנחת קשישים, לשכת הרווחה הרצליה, משרד הבריאות, קשיש

רשויות הרווחה הפקירו קשישים בבית אבות "דבורה" בהרצליה

הכתבה משרד הבריאות הורה על סגירת בית האבות הפרטי דבורה , שרון יונתן, לוקל הרצליה, ינואר 2011

ממשרד הבריאות נמסר כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בטיפול בקשישים ובמקום נמצאו גם קשישים במצב רפואי סיעודי חמור שפונו בדחיפות לבית החולים

בית האבות הפרטי "דבורה" שנמצא ברחוב חזקיהו בהרצליה פיתוח נסגר בשבוע שעבר על פי צו סגירה מנהלי שיצא על ידי משרד הבריאות. 34 דיירי הבית קיבלו את ההודעה בהפתעה ונאלצו לחפש מקום להתאכסן בו לחודשים הקרובים.

במשרד הבריאות הסבירו כי בית האבות הוא מוסד שפועל ללא רישיון. במשרד גורסים כי עד שנת 2007 היה ברישיון משרד הרווחה ואולם הרישיון בוטל מכיוון שהמטופלים רובם סיעודיים ותשושי נפש, ובמקום ליקויים מבניים. מאז, למרות התראות רבות, המוסד לא הסדיר את רישיונו מול הרווחה ולא פינה את הסיעודיים ותשושי הנפש.
לאחרונה התקבלה החלטה משותפת של מנכ"לי משרד הבריאות ומשרד הרווחה, להגביר את התהליכים לסגירת מוסדות ללא רישוי.

בעקבות תלונה שהגיעה למשרד הבריאות, נערכה ביקורת במקום. עינב שומרון גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, מסרה כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בטיפול בקשישים ובמקום ונמצאו גם קשישים במצב רפואי סיעודי חמור (סיעוד מורכב) שפונו בדחיפות לבית החולים.

הדוברת ציינה עוד כי ביום רביעי ה-13 בינואר נערך שימוע לבעלי המקום. רופאת מחוז ת"א ראתה הדברים בחומרה והוציאה ביום שני צו סגירה מינהלי למקום. הדוברת הוסיפה כי הרופאה מאפשרת את פינוי כל הקשישים הסיעודיים ותשושי הנפש עד ה-15 ביוני.

עוד ציינה הדוברת כי, "חשוב לציין שמתן זמן לפינוי עד 6 חודשים מותנה במתן טיפול הולם, עם כוח אדם הולם, והפניה חולים מורכבים ו/או שיקומיים למסגרות מתאימות".

יצחק חן, אחד מבעלי בית האבות, סירב להתייחס בתגובתו לצו הסגירה המנהלי שהוצא למקום, ואמר: "המוסד בית 'דבורה' מפנה את דייריו מאחר ואנו נכנסים להליך של שיפוץ שימשך מספר חודשים. לאחר מכן יפתח הבית מחדש תחת רישיון ותקן משרד הרווחה לרווחת תושבים עצמאיים ותשושים"

נתן זהבי: "שר הרווחה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו – פושעים נגד האנושיות"

.
קישורים:

בית ספר, הוצאת ילדים מהבית, חד הוריות, חוק הנוער, לשכת הרווחה הרצליה, עיריית הרצליה, פנימייה, קרן שלהבת

לשכת הרווחה של עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מביתו ומרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו"

האם ובנה. לא מוכנים להיפרד צילום: אלן שיבר
הכתבה "אמא שלי היא הכי טובה בעולם" , קרן שלהבת , local , הרצליה , דצמבר 2009


עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו"

רועי (שם בדוי) בן ה-13 תושב הרצליה מתחנן בפני העירייה שלא ייקחו אותו מבית אמו אל אחת הפנימיות בארץ. סיפורו העצוב של רועי החל לפני כשנתיים, אז הוחלט על ידי אגף הרווחה בהרצליה להוציאו מביתו ולהעבירו ללמוד באחת הפנימיות בארץ.

אמו, אם חד הורית, מתגוררת בבית הוריה שנפטרו לאחרונה יחד עם אחותה. לפני כשנתיים רועי הועבר, למרות מחאתה של האם, לפנימייה, אך לא הסתדר שם והגעגועים לאמו ולסביבתו המוכרת הכריעו אותו.

רועי: "בעבר למדתי בבית ספר יסודי ולא הסתדרתי עם המורה. נכשלתי בלימודים ולא הלכתי לבית הספר. הוציאו אותי מהבית ושלחו אותי לפנימייה. לא הסתדרתי שם וילדים אלימים נתנו לי מכות. כל מה שרציתי היה לחזור לבית. באחת החופשות החלטתי שאני לא חוזר לשם יותר. אמא שלי נלחמה שאתקבל לבית ספר אחר בעיר, ואחרי הרבה מאמצים הצלחנו. אני לומד עכשיו בבית ספר אחר, וטוב לי שם מאוד. יש לי הרבה חברים שאוהבים אותי. אני מצליח בלימודים ולא מבין למה רוצים להעביר אותי לפנימייה שוב".

למה לדעתך רוצים להוציא אותך מהבית?

"הם טוענים שיש לי אמא לא טובה. אני זה שגר איתה ויכול להגיד שהיא האמא הכי טובה בעולם. היא דואגת לי לאוכל, מנקה ועושה הכל בשבילי. כשהתקשיתי בלימודים היא דאגה לי לחונך שיעזור לי, ועכשיו הציונים שלי טובים. אני לא מבין איך יכולים לקחת ילד מאמא שלו. אמא שלי היא זו שילדה וגידלה אותי ואני רוצה להיות אתה. אני לא מוכן ללכת לפנימייה, ואם ייקחו אותי לשם אברח שוב. אני רוצה להיות יחד עם המשפחה שלי והחברים שרכשתי בבית הספר".

שרית (שם בדוי) אמו של רועי מספרת בעצב: "אני לא מבינה מה רוצים ממני. אני דואגת לבן שלי ועושה ככל יכולתי ודואגת לו. זה נכון שבעבר היו לו בעיות בבית הספר, אבל עכשיו הוא לומד, יש לו חברים והכל בסדר איתו. אני מרגישה שבמקום באמת לדאוג לעתידו של הילד שלי אני צריכה להילחם בעירייה. מעמידים גם אותי ואת הילד במצב של חרדה ופחד, ללא שום סיבה".

תגובת עיריית הרצליה: "עיריית הרצליה מנועה מלהגיב מטעמי צנעת הפרט והיות ונושאי קטינים הינם חסויים".

לשכת הרווחה הרצליה רוצה להפריד אם ובנה

קישורים:

התעללות בילדים, לשכת הרווחה הרצליה, מיכל תוסייה כהן, משטרה, עיריית הרצליה

לשכת הרווחה הרצליה – העלילו על הימצאות רובה בבית משפחה מעתלית וגרמו עוול קשה לילדים

פשעי לשכת הרווחה הרצליה – ידיעות אחרונות , מיכל תוסייה – כהן – אוקטובר 2007 – בשעת בוקר מוקדמת, כשבידיהם צו חיפוש מעיריית הרצליה, נכנסו חמשה בלשים לביתו של תושב עתלית. האיש לא היה בבית, אבל מה שעברו שלושת ילדיו בשעות שלאחר מכן הם לא ישכחו הרבה זמן: השוטרים חקרו אותם בזה אחר זה, כינו אותם בשמות, וכשלא מצאו את מבוקשם – עזבו. תלונה הוגשה במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש)

שלושה ילדים מפוחדים מעתלית גילו בדרך הקשה שדווקא שוטרים, שאמורים להגן עליהם, ולפעול ע"פ החוק, הם אלו שמפרים אותו. בזמן שאביהם של השלושה נעדר מהבית, חמישה בלשים ממשטרת טירת הכרמל, שלא הזדהו כשוטרים, הפכו להם את הדירה. הם העירו אותם משנתם, חקרו אותם אחד אחרי השני, וכשלא אהבו את התשובות, קרו להם "שקרנים" ו"מטומטמים".הצו הוצא בעקבות דווח של אגף הרווחה בעיריית הרצליה, המטפל באם הילדים, לפיו האב מחזיק רובה בבית, טענה שהתגלתה בחיפוש כמוטעית.

לכתבה המלאה, הקלק/י על התמונה

עלילת לשכת הרווחה הרצליה

קישורים:

לשכת הרווחה הרצליה ובית משפט לנוער בדלתיים סגורות – מדיניות השקר והאימה: "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה" – הכתבה "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה" , אבישג בדש-זברו , mynet , ספטמבר 2011 – לפני תשעה חודשים הוצאו שניים מארבעת ילדיה של תושבת הרצליה מביתה והועברו לפנימיות. מאז היא מנהלת מאבק עיקש להחזרתם. "עקרו לי את הלב מהמקום", היא אומרת…
רשויות הרווחה הפקירו קשישים בבית אבות "דבורה" בהרצליה – הכתבה משרד הבריאות הורה על סגירת בית האבות הפרטי דבורה , שרון יונתן, לוקל הרצליה, ינואר 2011 – ממשרד הבריאות נמסר כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בטיפול בקשישים ובמקום נמצאו גם קשישים במצב רפואי סיעודי חמור שפונו בדחיפות לבית החולים…
לשכת הרווחה של עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מביתו ומרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו" – הכתבה " אמא שלי היא הכי טובה בעולם" , קרן שלהבת , local , הרצליה , דצמבר 2009 – עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו"…

"עשו ממני מפלצת" – סיפורה של אם, שעובדי לשכת הרווחה הרצליה לקחו את בנה – בגלל "התרשמות" של פקידת הסעד -זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), אם חד הורית לילד, שנפלו קורבן לעובדי הרווחה של עיריית הרצליה. המאמר "עשו ממני מפלצת" , קרן שלהבת , LOCAL הרצליה , יוני 2009 – אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות את בני, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה", כך מאיימת איילת (שם בדוי), שבנה הוצא מחזקתה, לאחר שנחשדה כי התעללה בו. איילת מכחישה כי הכתה את בנה: "אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל"…

השמה חוץ ביתית, חוק הנוער, חיסיון, לשכת הרווחה הרצליה, מרכז קשר, עלילה, פקידת סעד, קרן שלהבת, תכנית טיפול

"עשו ממני מפלצת" – סיפורה של אם, שעובדי לשכת הרווחה הרצליה לקחו את בנה – בגלל "התרשמות" של פקידת הסעד

דע/י כי בלשכת הרווחה ברשות המקומית ישנם עובדי עירייה הנקראים פקידי סעד ועובדים סוציאליים. עובדי עירייה אלו נמדדים על "מכסות" של כמויות הילדים שהם מנתקים ממשפחתם למסגרות השמה חוץ ביתית, על מנת לשמור ולהגדיל את תקציבי הרווחה.
עובדים אלו כותבים דוחות ותסקירים מסולפים לבתי המשפט לענייני משפחה ונוער, עלילות שווא כנגד בני משפחה והורים מסורים, והמלצות לקרוע את הילד מביתו ומשפחתו. פקידים אלו ממדרים את ההורים מדברי הרמייה שרשמו עליהם, כדי שלא יוכלו להתגונן.
בנוסף הם מקיימים וועדת החלטה רוויה ניגוד עניינים ושיקולים זרים המתבססת על העלילות שרשמו בדוחותיהם. ה"מומחים" הקבועים בוועדות אלו לכאורה מקיימים דיון, אך מטרת הוועדה היא לתת גיבוי לפקידי הסעד, ולשבור את רוחם של ההורים ולהכשיל אותם.
בתי המשפט לענייני משפחה וחוק הנוער הם חותמת גומי של התסקירים ודוחות אלו, משרד הרווחה מודה בכך. לאחר שהילדים מוצאים מביתם הם נשלחים למסגרות השמה חוץ ביתית ללא פיקוח ומעקב. גם על העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד אין פיקוח.
.
זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), אם חד הורית לילד, שנפלו קורבן לעובדי הרווחה של עיריית הרצליה. המאמר "עשו ממני מפלצת" , קרן שלהבת , LOCAL הרצליה , יוני 2009 – בתוספת הערות

"אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות את בני, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה", כך מאיימת איילת (שם בדוי), שבנה הוצא מחזקתה, לאחר שנחשדה כי התעללה בו. איילת מכחישה כי הכתה את בנה: "אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל" כבר חודשיים שאיילת, תושבת הרצליה, בת 34, לא ראתה את בנה בן הארבע, שהועבר מחזקתה על ידי הרשויות למשפחת קלט בטענה כי עבר התעללות.
.
העלילה – הרווחה מעלילים ולוקחים את הילד
איילת, שמאז שבנה נלקח ממנה הפכה לשבר כלי, מכחישה כי התעללה בבנה ומספרת על רצונה העז לשוב ולראות את בנה. איילת: ''מאז המקרה אני לא ישנה. לקחו לי את הבן ללא סיבה, ומאז לא אפשרו לי לראות אותו. נתתי לבני את כל מה שהיה לי ואף יותר. לפני חודשיים הגיעו מהרווחה והוציאו את הילד מהגן בטענה שהתעללתי בבני, דבר שלא היה ולא נברא''.

לפני חודשיים הגיעו גורמים מהעירייה לגן הילדים של ר' בנה של איילת והוציאו אותו מהגן לחקירה במשטרה, בחשד כי אמו הכתה אותו. מאז נלחמת איילת לטיהור שמה ולהחזרת בנה הביתה.

איילת: "הכל התחיל מזה שאנשים שמסוכסכים איתי התלוננו במשטרה שאני לא מטפלת כראוי בבני ומכה אותו. זמן קצר לאחר מכן ארעה שריפה בדירה של אמי שם התגוררתי. העירייה סדרה לנו חדר בבית מלון. במלון הילד היה מאוד משועמם. הוא התחיל להשתולל ונתקל באחד השולחנות. כתוצאה מכך הוא נשרט קלות. למחרת הגיעו מהרווחה לגן ולקחו לי את הילד. מאז לא נותנים לי לראות את הילד, למרות שבית המשפט קבע שאני ובני צריכים להיפגש".

אין תיק במשטרה אין ראיות
בכל זאת, לא מוציאים ילד מזרועות אמו כל כך מהר

"כל מי שמכיר אותי יכול להעיד איזו אמא אני. נתתי לבני כל מה שהיה לי ואף יותר. עובדה גם שהחוקרים במשטרה שחקרו אותי שחררו אותי מחוסר ראיות. נעשה לי עוול גדול. אני לא מסוגלת לישון ולפעמים לוקחת כדורי שינה. הלילות שלי מאוד ארוכים וקשים. במשטרה טענו שהיו לו חתכים, דבר שאינו נכון. עשו ממני מפלצת. זה נכון ישנן אמהות רעות, שמתעללות אבל זה לא אני. אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל".

מדוע לא מאפשרים לך לראות את בנך?
פקידי הרווחה מכשילים את הקשר בין האם לבנה
"פניתי לרווחה על מנת שיתנו לי לראות אותו, אך הם טוענים שהילד לא רוצה לראות אותי. בתאריך 22.3 זמן קצר לאחר שהוא נלקח מהגן אפשרו לי לראות אותו במרכז הקשר. הייתה לנו פגישה מדהימה, אולם מאז אף אחד לא טרח להפגיש בנינו שוב".
פקידי הרווחה אינם מכבדים את החלטות בית משפט לנוער
בדיון שנערך בבית המשפט לנוער בתל אביב קבעה השופטת כי בנה של איילת צריך לעבור אבחון, שלאחריו תגובש עבורו תוכנית טיפולית על מנת שיוכל לשוב ולהיפגש עם אמו בהקדם האפשרי. לטענת איילת, על אף קביעת השופטת, היא טרם זכתה לראות ולחבק את בנה הקטן.
פקידי הרווחה גורמים נזקים לאם ובנה
"אני יושבת כאן בחדר של בני על המיטה החדשה שקניתי לו. המיטה עליה לא ישן ולו לילה אחד. לקחו לי את הילד ואפילו לא הגיעו לכאן לראות את הבית ששכרתי, את החדר והדברים שקניתי לו. אני שבורה ולא יודעת מה לעשות. אני לא מתכוונת לוותר ואלחם עד כוחותיי האחרונים. יש לי עורכת דין שנלחמת עבורי. אני רוצה שבני יחזור הביתה, אבל בינתיים לפחות שיאפשרו לי לראות אותו. לא ייתכן שינתקו ככה ילד מאמו ויגרמו לו צלקות נפשיות בעתיד. נודע לי שהוא התחיל לעשות את צרכיו במכנסיים, דבר שלא היה בעבר".

ניסית לדבר עם הרווחה?
פקידי הרווחה מתעלמים מהאם
"פעם אחת? הם לא מתייחסים אליי וטוענים שבני לא מוכן לראות אותי. אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות אותו, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה שכולם יראו מה מעוללים לי".
עיריית הרצליה מתחמקת ממתן הסברים על מחדליה ומנצלת את החיסיון החד צדדי.
מהעירייה נמסר: "לא נוכל להגיב לגופו של עניין הנוגע לחיסיון קטין. ככלל, גורמי הרווחה בעירייה עושים את המוטל עליהם מתוך שיקולים לרווחתו ומצבו הנפשי של הילד".

קישורים: