ועדת אתיקה, חדשות, חוק חופש המידע, לשכה משפטית רווחה, עובדת סוציאלית, תלונה נגד עובדת סוציאלית

משרד הרווחה מטייח תלונות נגד עובדים סוציאליים

מה מסתיר משרד הרווחה? 60 תלונות נגד עובדים סוציאליים – רק 4 הועמדו לדין, ליאור דטל , 29.06.2015  , הארץ

במשך שנים מסרב משרד הרווחה לפרסם פרטים על התלונות המוגשות כנגד עובדים סוציאליים ועל הטיפול בהם, למרות הביקורות המוטחות ■ חלק מהתלונות טופלו רק לאחר הרשעות בבתי משפט

 בחמש השנים האחרונות (2010-2015) התקבלו במשרד הרווחה כ-60 תלונות בתחום המשמעת נגד עובדים סוציאליים, מתוכם הועמדו 4 עובדים סוציאלים לדין משמעית (כ-6% מהתלונות). בחלק מבין ארבעת המקרים בהם הועמדו עובדים סוציאליים לדין משמעתי, משרד הרווחה נאלץ לעשות זאת רק לאחר פסק דין שהרשיע את העובדים – כך עולה ממידע שהתקבל ממשרד הרווחה לאחר שנאלץ לחשוף זאת במסגרת חוק חופש המידע.

ממשרד הרווחה נמסר כי מחצית מהתלונות לא היו בסמכות ועדת המשמעת, האחראית על בירור תלונות נגד עובדים סוציאלים, ולכן הועברו לטיפול של גורמים אחרים במשרד.

במשך שנים משרד הרווחה מסרב לפרסם באופן שוטף פרטים על התלונות שהוגשו נגד עובדים סוציאלים ועל הטיפול בהם, גם ללא פרסום שמות המתלוננים והעובדים שהוגשו נגדם קובלונות. זאת, למרות ביקורת שהוטחה נגד בנושא ולמרות דרישת המועצה לעבודה סוציאלית, המייעצת לשר הרווחה.

המידע על מספר כתבי האישום שהוגשו נגד עובדים סוציאליים התקבל לבסוף אצל התנועה לחופש המידע, שפנתה למשרד הרווחה בשם אדם שהתלונן נגד עובדת סוציאלית ותלונתו נסגרה ללא העמדה לדין. כשניסה לקבל בעצמו מהמשרד נתונים על שיעור ההעמדות לדין של עובדים סוציאליים – המשרד סירב לעשות זאת.

לפי חוק העובדים הסוציאליים, משרד הרווחה אחראי על הטיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאלים. התלונות על העובדים הסוציאלים מתקבלות בלשכה המשפטית במשרד הרווחה ומטופלות על ידי ועדת המשמעת.

לפי המידע שהתקבל מהמשרד בתנועה לחופש המידע בין השנים 2012 ועד למאי 2015, הוגשו 33 תלונות ללשכה המשפטית של המשרד, המבקשות להגיש קובלנות נגד עובדים סוציאלים לוועדת המשמעת במשרד. בתקופה זו, הגישו תובעים מהלשכה המשפטית של המשרד 3 קובלנות לוועדת המשמעת – חלקם רק לאחר שהוגשו פסקי דין פלילי מרשיעים של בתי המשפט שלא הותירו למשרד ברירה אחרת.

במשרד הרווחה מסרו לתנועה לחופש המידע כי 4 תלונות עדיין נמצאות בבדיקות של התובעים במשרד, 17 עדיין בבירור משפטי, והיתר נסגרו מסיבות שונות של מחסור בראיות, התיישנות, או חוסר אשמה.

משרד הרווחה מסרב לפעול בשקיפות בכל הקשור לתלונות המוגשות נגד העובדים הסוציאליים. ב-2008 נדרש מהמשרד לפרסם באופן שוטף מידע על התלונות שנגד העובדים הסוציאליים, התפלגותן ותוצאות הטיפול בהם תוך ביקורת הוועדה הממונה על התנהלות הלשכה המשפטית במשרד הרווחה.

בדיון שקיימה המועצה לעבודה סוציאלית, המייעצת לשר הרווחה, באפריל 2008 הדגישה כי תשובות הלשכה המשפטית בתגובה לדרישתם לחשוף את הנתונים "אינה מקובלת על הוועדה", וכי "מדובר בניסיון התחמקות".

יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי שהורשע ב-2012 בביצוע מעשים מגונים בנער. צילום: עבדוללה שאמה
יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי שהורשע ב-2012 בביצוע מעשים מגונים בנער. צילום: עבדוללה שאמה

 "צר לוועדה שהלשכה המשפטית אינה מבינה את החשיבות המהותית העומדת מאחורי דרישות המועצה. העובדים הסוציאליים, לקוחותיהם והציבור הרחב צריכים לדעת כי עובדים הסורחים בעבודתם נענשים על כך ובאותה מידה חשוב שציבורים אלה ידעו על היקף התופעה והתפלגויות השונות על מנת להטמיע נורמות והתנהגות מקצועית ראויה", נכתב בפרוטוקול הישיבה. "לפי הוועדה, היא לא תסתפק במיתן מידע חד פעמי אלא בפרסום דו"חות תקופתיים באופן שוטף על היקף התלונות, מהותן, והטיפול בהן".

גם בספטמבר 2007 קבעה וועדה נוספת שמינה המשרד כי "קיימת חשיבות רבה לפרסום החלטות ועדת המשמשת שהרי זאת הדרך הבלעדית כמעט להביא דבר מורא החוק לידיעת ציבור העובדים הסוציאליים. מוצע להבחין בין פרסום עם שם הנקבל לפרסום בלי. פרסום ההחלטות יתרום גם להגברת מודעות הציבור והעובדים הסוציאליים בנושאי המשמעת ופעילות ועדת המשמעת".

מ' (השם המלא שמור במערכת) שפנה לתנועה לחופש המידע לאחר שלא הצליח להשיג את הנתונים בעצמו אמר "מאז חלפו 8 שנים ושום דבר לא השתנה. עד היום משרד הרווחה לא מפרסם דו"חות תקופתיים באופן יזום, רציף ופומבי. אם אין ללשכה המשפטית במשרד מה להסתיר והכל תקין אז מדוע היא מונעת לפרסם דו"חות באופן פומבי? מספר התלונות שמגיעות לדין משמעתי גם תמוה עד מאוד. הלשכה מיוזמתה כמעט ולא מעמידה לדין עובדות סוציאליות, הנתונים מדברים בעד עצמם".

ממשרד הרווחה נמסר כי "הלשכה המשפטית מפרסמת מידע לפי חוק חופש המידע. בין השנים 2010-2015 הועמדו 4 עובדים סוציאליים לדין משמעתי על ידי תובעים מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה. בשנים אלו התקבלו כ-60 תלונות בתחום המשמעת ללשכה המשפטית. כמחציתן לא היו מלכתחילה בתחום סמכותה העניינית של ועדת המשמת של הלשכה המשפטית והועברו לטיפול משמעתי של גורמים אחרים במשרד".

בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, לשכה משפטית רווחה, מדיניות משרד הרווחה, רונית וינגרטן

עו"ד רונית וינגרטן – בקשה חוזרת עילגת ומזלזלת לפטור רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה

רונית וינגרטן - לשכה משפטית משרד הרווחה - מרעילה ומעלילה נגד ילדים ומשפחות ומתנערת מאחריות
רונית וינגרטן – מרעילה נגד ילדים ומשפחות

יוני 2012 – מדובר בבקשה חוזרת של עו"ד רונית וינגרטן מלשכה משפטית משרד הרווחה לפטור רשויות הרווחה מטיפול בהסדרי ראיה בין האמא ל' לילדיה אשר הרווחה מונעת ממנה מזה 4 שנים לראותם ומעלילה נגדה עלילות ובדיות. בקשתה הראשונה של רונית וינגרטן לנער את רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה הדיף ריח מזוהם של שנאה, שיקולים זרים, להטלת מכשולים ביורוקרטיים ותו לא. השופטת יהודית שטופמן דחתה על הסף את בקשתה של עו"ד רונית וינגרטן.

עו"ד רונית וינגרטן משקרת בנימוק הבקשה ומטעה
 בסעיף 2 לבקשה (להלן) כותבת רונית וינגרטן: "המערערת (האמא המבקשת לראות את ילדיה) … ציינה את משרד הרווחה, עיריית רמת גן, והעו"ס לסדרי דין….. אינם צד כלל להליכים מסוג זה"
רונית וינגרטן משקרת ומטעה בהצגת כתבי האמא ל', יתרה מכך חובתם של רשויות הרווחה לטפל בהסדרי ראיה ע"פ חוק, ולא ע"פ טענות כאלו ואחרות של בעלי דין.

עו"ד רונית וינגרטן יורקת בפרצופם של אזרחי המדינה ושופטי משפחה ונוער על ערכאותיהן

רשויות הרווחה מחויבות להסדרי ראיה בין ילדים להוריהם ע"פ חוק ולשם כך מקבלים תקציבי עתק מהמדינה ומתרומות לכ"א מרכזי קשר, אלפי פקידי סעד לסדרי דין מטפלים ומאבחנים.
רונית וינגרטן יורקת בפרצופו של האזרח בכך שמנסה ליצור נורמה פסולה הפוגעת בנפשות של אזרחים הרוצים לראות את ילדיהם ורשויות הרווחה מונעות זאת מהם.
רונית וינגרטן יורקת בפרצופם של שופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער על ערכאותיהם השונות הפועלים ע"פ מוצא פיהם של רשויות הרווחה ומתן לפקידיהם סמכויות סטטוטוריות. ללא פקידי הרווחה כיצד יחליטו שופטים אלו שהורגלו לשמש להם כחותמת גומי?

רונית וינגרטן פועלת משיקולים זרים
יעוץ משפטי משרד הרווחה - משמיצים מעלילים ומתחמקים מאחריותרונית וינגרטן אינה פועלת משיקולי טובת הילדים שיראו את אימם, טובת החברה, ומילוי הוראות החוק. אלא מנסה לשבש את ההליך השיפוטי בהטלת מכשולים ביורוקרטיים. רונית וינגרטן יודעת כי רשויות הרווחה פשעו נגד האמא ל' וילדיה שמנעו מהם מפגשים שנים כה רבות גרמו להם עוגמת נפש והוצאות עתק. ולכן היא פועלת לטיוח פשעי משרד הרווחה אשר תולשים ילדים ממשפחותיהם בחיסיון ללא סדרי דין או ראיות, למסגרות רווחה מופרטות, שם הם חווים התעללות והזנחה, תוך שהם מעלילים נגד הורים עלילות דם, משתמשים בחוות דעת "תפורות" מראש ושופטים המשמשים להם חותמת גומי.

סוף דבר
רונית וינגרטן מנסה לטייח פשעי משרד הרווחה, ליצור נורמות פסולות ומרושעות נגד משפחות וילדים, ומגישה בקשות תמוהות לבתי משפט תוך שהיא מעלילה נגד האמא ל'. רונית וינגרטן יורקת בפרצופו של האזרח המשלם את משכורתה ומקצה לה לשכה במשרד הרווחה בירושלים, ויורקת בפרצופם של בתי המשפט שהתרגלו לשמש חותמת גומי להבלי פיהם של רשויות הרווחה.

 להלן בקשתה השניה של רונית וינגרטן לנער רשויות הרווחה מחובתם ע"פ חוק לטפל בהסדרי ראיה

עו'ד רונית וינגרטן - בקשה חוזרת עילגת ומזלזלת לפטור רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה - נדחתה על הסף
עו'ד רונית וינגרטן – בקשה חוזרת עילגת ומזלזלת לפטור רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה – נדחתה על הסף

  קישורים:

חנה נויברגר, לשכה משפטית רווחה, סחבת, סחר בילדים, פקידת סעד, תלונה, תשובה מתחמקת

בתיה ארטמן – לשכה משפטית משרד הרווחה: דרכי רמיה לסחר בילדים

יועץ משפטי משרד הרווחה בבית משפט - אילוסטרציה

היועצת משפטית של משרד הרווחה היא בתיה ארטמן מספר טלפון: 02-6752898 , פקס: 02-6752363 דוא"ל: batiaa@molsa.gov.il. כתובת למשלוח דואר: רחוב קפלן 2, קרית הממשלה, ירושלים, מיקוד: 91008.

חנה נויברגר דוא"ל: hanan@molsa.gov.il ,בלשכה המשפטית אחראית על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים.

רונית וינגרטן היא גם עו"ד המשמשת בלשכה המשפטית.
.
העדר טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים

הלשכה המשפטית אמונה על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים מתוקף חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34ג: "תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (בסעיף זה – חוקרים), אלא אם כן החליט תובע, לעניין תלונה על עבירת משמעת מסוימת, כולה או מקצתה, לבצע חקירה בעצמו; החוקרים שמונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות התובע."

הלשכה אינה מפרסמת תוצאות חקירות ובירורים על עובדים סוציאלים וסביר להניח שאין כאלה ולא היו מיום חקיקת החוק ב-1996.
.
תשובות לקוניות

תשובות גופים אלו הן בד"כ לקוניות ומתחמקות. כן לדוגמא לפניית שופט מדוע לא התייצבה פקידת סעד לדיון בבית משפט, לא נמסרה תשובה עניינית. וכך כתב השופט פאול שטרק תמש (ת"א) 49841/06 ‏מה- 30/07/2008 : "למרות הזמנה כדין ,ביום הדיון פקידת הסעד לא התייצבה לדיון. בהחלטתי מיום 16.6.08 הוזמן הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. ביום 25.6.08 הועברה לעיוני תגובת היועמ"ש בצירוף עמדת פקידת הסעד. יש לציין שאין המכתבים מתייחסים להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון"
.

ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים

 דוגמא נוספת לאזלת הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא אי אכיפת צווים שיפוטיים להגשת התסקירים במועדם. ידוע על עשרות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים בבאר שבע שפורסם ב- 12/08. תגובת משרד הרווחה לפניית השופט טישלר לאותו אירוע חמור הנה לקונית ובה נאמר: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".
.
דוגמא נוספת לאי ביצוע צווים שיפוטיים 

ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוערדוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט – סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים: "אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
ייעוץ ופיקוח לקויים

מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.

פרשיות שחיתות במשרד הרווחה
ספטמבר 2011 – עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות. חרף הפרסום הגלוי של פרשיית השוחד לפקידים בחו"ל על מנת לקבל ילדים לאימוץ, עורכי הדין בלשכה המשפטית רווחה בראשות בתיה ארטמן מילאו פיהם מים.
.
תשובה מתחמקת אופיינית של הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא כי התלונה הנה על מה שנדון או בדיון בבית משפט ואין זה מתפקידם לטפל. וזאת למרות כשהתלונה היא על התנהגותה של פקידת הסעד. סחבת היא אמצעי נוסף. אם המכתב התלונה לא נשלח בדואר רשום הלשכה עלולה לטעון כי לא קיבלה אותו. תגובות אלו מגיעות בעיכוב של חודשים.

נקודות:

  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה אמונה ע"פ חוק לאכוף משמעת על העובדים הסוציאלים, אך אינה מפרסמת על עברות המשמעת מאחר ואינה אוכפת משמעת על העובדים הסוציאלים.
  • הלשכה המשפטית אינה אוכפת עברות של ביזיון בית משפט ע"י פקידי סעד.
  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה "מנפנפת" את הפונים אליה בתשובות לקוניות ולא ענייניות.

קישורים: