חדשות, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, צפיפות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002

חדשות, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, רשלנות פושעת, רשלנות שירות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזוק נופל על הקרקע – אילוסטרציה
אדיר ינקו, בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, נווה תרצה, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה: במקום טיפול – אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

אפליה בשב"ס: בניגוד לאסירים גברים המועברים למרכז מקצועי לבריאות נפש, לנשים המתמודדות עם בעיות דומות אין פתרון. התוצאה: העברתן לאגף ההפרדה הקשה בנווה תרצה: "המערכת לא יודעת להתמודד איתן, מצבן מחמיר". שב"ס: "האסירות מוחזקות בנפרד, אך לא בתנאי הפרדה מבחינת הפעילות בבית הסוהר"

שעה אחת ביום מחוץ לתא הזעיר – זה הזמן הקצוב לאסירות המוחזקות בבידוד מוחלט באגף ההפרדה של כלא הנשים נווה תרצה. בשעה הזאת הן יוצאות לחצר ולא פוגשות איש. לכליאה באגף זה יש השלכות משמעותיות על מצבן הנפשי ובעיקר על סיכויי השיקום שלהן בעתיד, מה גם שמלכתחילה לא בטוח שכולן אמורות להיות שם. רבות מהן מוצאות את עצמן נשלחות לבידוד, לעיתים לפרקי זמן ארוכים, רק משום שהן מתמודדות עם בעיות נפשיות. אסירים גברים המאובחנים עם בעיות נפשיות קשות מועברים לרוב למרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) הנמצא בכלא ניצן ברמלה, שם הם לא שוהים בבידוד. מנגד, בכלא הנשים היחיד בישראל אין מב"ן, והתוצאה היא אפליה קשה: בשעה שהגברים מקבלים סיוע מקצועי מקיף, ליווי ותמיכה, האסירות מוצאות עצמן בבידוד. עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית מייצגת כבר זמן רב אסירה הלוקה בנפשה.

"ה'פאשלה' היחידה שלה היא שהיא אישה", אומרת עורקבי. האסירה שאותה היא מייצגת נשלחה לנווה תרצה ושהתה באגף רגיל. לאחר זמן מה, כשהחמיר מצבה הנפשי, היא נשלחה לבידוד. "אם היא הייתה אסיר ולא אסירה, היא הייתה מרצה את העונש שלה במב"ן או במגן, אגף הצמוד למב"ן לאסירים בתנאי השגחה יותר הדוקים", מוסיפה עו"ד עורקבי. "שב"ס מתנהג אליה כאילו היא אסירה רגילה, והיא לא. אני יודעת שגררו אותה, התיזו עליה גז פלפל ואזקו אותה. היא הייתה קשורה כמו חיה. היא נפצעה ברמה כזאת שניתנה הוראה לאשפז אותה בחוץ".

מה היא סיפרה לך על הבידוד? 

"היא סיפרה שכל הזמן מענישים אותה והיא בכלל לא מצליחה להבין למה. למערכת פשוט אין מושג איך להתמודד איתה, ומצבה מתדרדר".
בדו"ח של הסנגוריה הציבורית מ-2012 בנושא הפרדת אסירים נקבע כי "בישראל ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה". בנוסף המליצה הסנגוריה על "קביעת חריג מפורש שלפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה".

בדו"ח נוסף מ-2016 הביעה הסנגוריה הציבורית תקווה שהנושא יעוגן בחקיקה. "הבידוד הוא ממש ניתוק מכל אינטראקציה ומהעולם החיצון", אומרת המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. "זה בעצם הכוח של אגפי ההפרדה, ולכן זה עלול להיות הרסני כלפי כל אדם, אבל במיוחד עבור אנשים עם בעיות נפשיות. במקרה הזה אנחנו עדים לאפליה בוטה בין האסירים והאסירות. העובדה שנשים עם בעיות נפשיות קשות מוחזקות בהפרדה זו ממש בעיה. ברור שאי אפשר לתת למצב הזה להמשיך להתקיים".

לפני כמה שבועות קיבל ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנייה מאסירה הלוקה בנפשה שנשלחה לאגף ההפרדה בנווה תרצה. "לא היה בי ספק שמדובר במחדל", אומר ח"כ חסון. "אסירים במדינה דמוקרטית זכאים לזכויות בסיסיות. בידוד הוא אמצעי קיצוני וחריף שצריך לשמש רק במקרים שיש סכנה לאסירה עצמה או לסביבתה. לא ייתכן שהיא תושם בבידוד רק כי למערכת אין אפשרות לטפל בה. אי אפשר לגלגל את האחריות על האסירות".

לאחר התערבות גורמים שונים ולחץ שהפעיל ח"כ חסון יחד עם פעילים חברתיים, שוחררה העצורה לטיפול בבית חולים מחוץ לכותלי בית הסוהר.

נווה תרצה - אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד
במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

 

בית משפט מחוזי, בית משפט מחוזי תל אביב, בני שגיא, חדשות, לורי שם טוב, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, מוטי לייבל, פרשת הבלוגרים, צבי זר, שירות בתי הסוהר

פרשת הבלוגרים: היום ה- 195 למעצר

בתאריך 10.09.2017 הייום ה- 195 למעצר הבלוגרים ומשפטם טרם החל, התקיים דיון במשפט העיקרי בפני כבוד השופט בני שגיא. הנאשמים הוכנסו לאולם המשפט כשהם אזוקים ברגליהם, מה שהקשה עליהם פיסית ונפשית להגן על עצמם. השופט בני שגיא הורה להסיר את האזיקים מרגליהם. מדובר בהתנהלות מכוונת ורציפה של גורמי האכיפה להקשות על הנאשמים להגן על עצמם החל מהיום הראשון שבו נעצרו שבו הובלו בפרהסיה מושפלים ע"י משטרת ישראל לאולם המשפט כשהם אזוקים בידיהם ורגליהם. למרות שברור כי החשדות נגדם הם בענייני פרסומים ולא אלימות.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב אמר כי ההגנה אינה יכולה לתת מענה מחמשה טעמים.
הנימוק הראשון שטרם הספיק ללמוד את חומר החקירה שהובא אליו. מדובר בכ- 50,000 דפים וכ- 500 תקליטורים של הקלטות וסרטי וידאו.
הנימוק השני הוא כי פרקליטות המדינה ממשיכה מידי שבוע לשלוח אליו עוד חומר חקירה שעליו ללמוד. נימוק נוסף הוא כי כתב האישום אינו סופי וכי הפרקליטות אמורה להוסיף עוד עשרות סעיפים לכתב האישום. הנימוק הרביעי כי הפרקליטות עומדת להוסיף סעיפים לכתב האישום שמקורם מקובלנות. והנימוק האחרון הוא ששב"ס אינו מאפשר למרשה לעבור על חומר החקירה.
מדובר בהתנהלות לא תקינה של גורמי האכיפה שאינם מאפשרים התנהלות הוגנת של המשפט וברור כבר עכשיו כי משפט צדק לא יכול ולא יהיה במצב שנוצר.
השופט בני שגיא נאלץ לדחות את תחילת המשפט העיקרי בחודשיים נוספים לנובמבר 2017.

פרוטוקול הדיון בפני השופט בני שגיא 10.09.2017:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, מבקר המדינה, נווה תרצה, נחמה דר, שירות בתי הסוהר, תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה

תנאי כליאה תת אנושיים בבית סוהר נווה תרצה – תלונה למבקר המדינה

שלחתי מייל לאגף ביקורת ותלונות הציבור
mevaker@mops.gov.il
*ניתן גם לשלוח פקס לנוה תרצה
089193322
__________________________
להלן המכתב שכתבתי לאגף הביקורת
——————————————-
בס"ד
לכבוד אגף ביקורת ותלונות הציבור
הנידון: תנאי הכליאה של העצירות לורי שם טוב וג.י בנוה תרצה.
ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך שהאסירות לורי שם טוב וג.י נמצאות בהפרדה בניגוד לנוהל תקין.
העצירה לורי שם טוב הוענשה על ידי השב"ס בעקבות אירוע מצער שקרה. אחת העצורות הפסיקה לחוש בדופק של העובר בעקבות ריסוס גז שבוצע כלפי אסירה אחרת.
השב"ס סירב לפנותה לטיפול רפואי בטענה שמצבה אינו מחייב טיפול ופינוי דחוף.
לורי פנתה אלי ואל עורך הדין יוסי נקר בבקשה שנפנה לשב"ס ונבקש פינוי.
הידיעה דלפה לתקשורת.
ולורי הוענשה על כך על ידי השב"ס והנהלת הכלא בנוה תרצה.
לורי הוכנסה לבידוד לשבוע ימים.
כעבור שבוע הוכנסה לורי להפרדה מלאה עם שלילת כל הזכויות כאסירה לרבות מאוורר בחום המעיק וניתוק קשר מוחלט עם האנשות לרבות עורך דינה. בעצם כשבועיים לורי הייתה אסירה X כשאף אחד מחוץ לחומות הכלא לא יודע מה מצבה.
רק לאחר שבוע לורי קיבלה מאוורר וטלוויזיה אך עדיין לורי מנותקת מהעולם כולל מבן זוגה לחיים מזה כשש שנים. ועדיין לורי מוצאת לחצר !שעה! ביום לבד ואזוקה משל הייתה פושעת המסוכנת לאנושות. האם מבוצע פה ניסיון השתקה בוטה?
העצירה ג.י נמצאת בהפרדה מזה ארבעה חודשים ללא מענה למצבה הנפשי הקשה בעקבות החלטת הרווחה ובית המשפט לקחת ממנה את בתה יחידתה לאימוץ.
עוברות שמועות שמצבה הנפשי מתערער.
לא יתכן שאישה הנתונה במצב כזה לא תקבל מענה רפואי הולם למצבה הרגיש. בית הכלא לא נועד לגרום להחמרה במצב רפואי של אסיר/עציר הנתון תחת אחריותו.
על השב"ס לתת מענה רפואי הולם לכל אדם האסור בין כתליו ולמנוע הדרדרות או אובדן חיים במקרה של מצב רפואי ידוע.
כמו שזה נראה כרגע שתי האסירות הללו סובלות מהתעללות של השבס כלפיהן.
לורי בעקבות ניסיון סיוע לאסירה וחשיפת התקשורת על נהלים לא תקינים בשב"ס.
ג.י בגלל מצבה הרפואי הרגיש וללא מענה הולם למצוקתה הנפשית.
אני מקווה שתענו לבקשתי לבדוק דברים לעומקם ולהפסיק את העוולות כלפי שתי העצירות.
בתודה וברכה
נחמה דר
פעילה חברתית

פלייליסט – בית סוהר נווה תרצה

תנאי כליאה תת אנושיים נווה תרצה

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, לורי שם טוב, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, נווה תרצה, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה – התעללות באסירות

03.08.2017 – מחאה על מעצר הבלוגרים, וייצמן 1 תל אביב – בית סוהר נווה תרצה כלא את העצירה לורי שם טוב בבידוד לפני כעשרה ימים וחסם את בן זוגה וחבריה מלבוא לבקר אותה. הקשר עם לורי שם טוב אבד מאחר ואלו היחידים שבאו לבקר אותה. בית סוהר נווה תרצה חסם את לורי מלהתקשר אל מחוץ לכלא וגם חברותיה לתא אינן יודעות מה מצבה מאחר והיא הועברה מהבידוד שבו שהתה שבוע להפרדה.

ע"פ המידע שבידנו נסיבות כליאתה של לורי בידוד היא משום שסייעה לאסירה אחרת הרה שספגה גז מדמיע (שכוון לאסירה אחרת) ועוברה מת. בית סוהר נווה תרצה לא פעל מספיק מהר לפנותה לבית חולים ורצה להשאירה במצב זה יום יומיים. לורי כנראה קישרה את האסירה ההרה לעו"ד יוסי נקר שסייע לה , אולם הפרשה דלפה לחדשות ערוץ 1.
בית סוהר נווה תרצה חש פגוע כי נפגע שמו הטוב וה"הוקרה" ללורי שסייעה לאסירה הוא שבוע בבידוד וניתוקה מקרוביה ע"י חסימת ביקורים וטלפונים.

התנאים בבית סוהר נווה תרצה מחפירים ואינם ראויים למגורי אדם.
ביקורת של נציג לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה (דצמבר 2016) גילתה כשלים חמורים בתנאי הכליאה של הנשים בישראל. לפי הביקורת, אין בכלא תנאים המאפשרים לאסירה נכה לצאת מהאגף, והיא נאלצת לזחול במדרגות כדי לצאת ולהיכנס לתאה; באגף ההפרדה בכלא נמצאו התאים בלתי ראויים למגורי אדם, קטנים ביותר, חמים מאוד ובחלקם ללא אוורור של מזגן או מאוורר. עוד התברר כי אסירות בכלא סבלו מהאלימות של סוהרים כלפיהן.

מורן קבלו מלשכת עורכי הדין יולי 2009 בוועדה לקידום מעמד האישה: "הדוח מצביע על מצב מחפיר של אסירות שנשלחות בעצם לאגף הבידוד וההפרדה. מדובר בתאי הפרדה קטנים, צרים, דחוקים באופן שבהחלט לא ראוי למגורי אדם. ריח של שתן. צחנה של צואה. במו עיני ראיתי, יסלחו לי היושבים, כתמים של דם, והדמיון שלכם יחליט מאיפה. ומזרונים רטובים קרועים.
יכול להיות שאסירה אחת כשמדובר בתא של בידוד והפרדה. בעצם יכול להיות תא של חמש אסירות. אני לא ראיתי יותר מארבע או חמש אסירות בתאי ההפרדה. התאור הנורא הוא של שירותי הכריעה שזה בעצם שירותים מאוד מאוד מיושנים שהשימוש בהם בהחלט משפיל, מבזה, 50 סנטימטר מעל בור הכליאה יש ברז שבעצם אמור לשמש כברז מקלחת. על פניו בעין בלתי מזוינת אף אחד לא היה מעלה על דעתו שמדובר בברז למקלחת אלא בברז לרחיצת ידיים. אבל לא. כמובן שזה החור חשוף, זה אומר ריח של ביוב. צחנה. הקירוב של אותו תא שירותים למיטה בעצם לא יוצר הפרדה נאותה כך שהמזרון רוב הפעמים ברוב החדרים ברוב התאים שראינו הוא רטוב ומסריח.
שוב נהלי כבילה שנהוגים בכלא שעל פניו הם לא חוקיים אבל הם נהוגים בין 7 ל-12 שעות. אני פגשתי באסירה שהיתה כבולה לילה קודם ל-12 שעות. ביקשתי לבדוק את יומן הכליאה ומשום מה הפרט הזה נשמט ואותה כבילה למשך 12 שעות לא היתה מתועדת ביומן הזה וזה חמור כשלעצמו. האסירה מתארת שהיא ביקשה מספר פעמים מסוהרת וצעקה שהיא מבקשת שישחררו אותה לעשות את הצרכים שלה ופשוט היא עשתה אותם במיטה מאחר והיא לא נענתה".
ועוד…

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, האגודה לזכויות האזרח, התעללות באסירות נווה תרצה, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, עתירת אסיר, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה: עתירת אסיר לאפשר לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן

01.06.2009 – עתירת אסיר האגודה לזכויות האזרח נגד בית סוהר נווה תרצה לאסירות לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהן.

עתירת אסיר לאפשר לאסירים לקבל ולהחזיק ספרים ודיסקים בתאיהם

האגודה עתרה הבוקר (1.6.09) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות, הקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות האוסרות על אסירים לקבל ספרים או דיסקים ממבקרים, וקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה.

בעתירה, מציינת עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, כי ההגבלות אשר נכנסו לתוקף בחודשים האחרונים מאלצות את האסירות בנווה תרצה להסתמך כמעט אך ורק על אוסף הספרים המצומצם שבספריית הכלא (כ- 1000 כותרים, מתוכם כ- 80% בעברית, ורק 18% ברוסית וכ- 2% בערבית). שלטונות הכלא טוענים כי הפיתרון החלופי הוא רכישת ספרים חדשים ודיסקים באמצעות הקנטינה של הכלא על חשבון האסירות; עד כה כלל לא הובהר לאסירות כיצד ניתן לעשות זאת, אולם כך או כך, רכישת הספרים כרוכה בעלויות גבוהות מדי עבור רבות מהאסירות.

עו"ד לילה מרגלית: "ההגבלות הקשות שהטיל שב"ס על גישה לספרים ולמוסיקה פוגעות בזכויות היסוד של האסירות – הזכות לחופש הביטוי והזכות להשכיל ולרכוש ידע – ואף באינטרס הציבורי שבשיקום אסירים. ההגבלה בגישה לספרים אינה רק כמותית, אלא גם תכנית, היות שהיא מאלצת את האסירות להיחשף אך ורק למגוון המצומצם של ספרים ששב"ס בחר בשבילן. המגוון המצומצם של ספרים ברוסית, בערבית ובשפות אחרות משמעו אפליה לרעה של אסירות אשר אינן קוראות בעברית".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017