אפי נווה, טובה צימוקי, כללי, כתב אישום, לשכת עורכי הדין

כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג

הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018

אפי נוה
אפי נוה

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.

נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.

על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.

משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום – ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".

כתב האישום נגד אפי נוה
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
כתב אישום אפי נוהDocument-page-005
הליך פלילי, יפעת פינצ'ובר, כתב אישום, מרכז קשר, מרכז קשר נתניה, משטרת נתניה, פרוטקציה

תובעת יפעת פינצ'ובר – כתב אישום ע"פ הודעת פקס

כתב אישום על פי עדות בהודעת פקס
כתב אישום בעקבות תלונה בפקס

מרץ 2016 –  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016

המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון

ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה – במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת – בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב – בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה – יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן – עו"ד רועי לנג.

תלונה במשטרה בעזרת פקס

אורנה בן דור, הונאות פרקליטות המדינה, יוסף זוהר, כתב אישום, פרקליטות

דיני נפשות – כנופיית שלטון החוק – פרק שני

מרץ 2016 – דיני נפשות – פרק שני – בחזקת החפות – יוסף זוהר הואשם ברצח אביו כשהפרקליטות ידעה שהוא חף מפשע ולאחר 5 שנים המדינה חזרה בה מהאישום – סדרה של אורנה בן דור – דיני נפשות, פרק שני

אביגדור פלדמן: ההנחה היא, כאילו אתה יכול לבוא ולומר לעצמך, לא עשיתי כלום, אני חף מפשע. אני אגיע אחר כך לבית משפט, בית משפט יזכה אותי. אנשים שסבורים שאפר לסמוך על בית המשפט, שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק, האנשים האלה חיים בסרט.
אביגדור פלדמן מי שחושב שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק חי בסרט. כשמדברים על תיק פלילי אנחנו מדמיינים פושעים קשוחים בפינת רחוב אפלה באמצע עסקת סמים או חיסול בעיצומה של מלחמת כנופיות. אנחנו רוצים לחשוב שזה לא קשור אלינו, שזה שייך רק לעבריינים. אנחנו ישנים בשקט כי המשטרה ובית המשפט יגנו עלינו בשעת צרה. אז זהו, שבמדינת ישראל, גם סגירת מרפסת תמימה עלולה להסתיים ברישום פלילי.
בשנה האחרונה הוגשו 250 אלף כתבי אישום. זהו מספר בלתי נתפס.
בשנה האחרונה הוגשו 250 אלף כתבי אישוםעו"ד ליאור אפשטיין: 250 אלף כתבי אישום? זה מיליון בארבע שנים. מה, ב- 12 שנה כל הבגירים במדינת ישראל יחוו כתב אישום? אני כשאני נולדתי, כל הילדים בכיתה ידעו שאף פעם לא יהיה להם תיק במשטרה. אז מה, כל האזרחים פה יהיה להם כתב אישום?
האם נתון חסר תקדים זה יכול להתברר כטעות? האם הפכנו לחברה של פושעים ומפרי חוק? הייתכן שחפים מפשע יושבים בכלא?
דיני נפשות סדרה של אורנה בן דור
סיפורו של יוסף זוהר
שלום אני יוסף, בן משה ואביבה זוהר, הסיפור שאני אספר לכם הערב הוא סיפור אמיתי.
יוסף זוהר הואשם ברצח אביו כשהפרקליטות ידעה שהוא חף מפשע
היום אני כאן כיוון שברור לי, שאם ניתן היה להגיש נגדי כתב אישום על רצח שלא היה, ניתן לעצור בישראל כל אדם ולהגיש נגדו כל כתב אישום.
יוסף זוהר הועמד לדין באשמת רצח אביו. המניע, כך נטען, כספי הירושה.
כבר 5 שנים מופיע יוסף זוהר בפני קהל ומספר איך ביום אחד הפך מאזרח מהשורה, איש משפחה, סמנכ"ל כספים בחברת היי טק, לרוצח. הוא עולה על במות בקיבוצים מול ועדי עובדים, בבתי אבות. בכל מקום שמוכנים להקשיב לו. והוא אינו מתעייף מלחזור ולספר את אותו סיפור שוב ושוב.
הטרגדיה של יוסף זוהר החלה לפני 15 שנה. אביו משה, חלה במחלת ניוון שרירים ותוך זמן קצר הפך לסיעודי לחלוטין ומחובר למכונת הנשמה. יוסף טיפל בו במסירות חודשים ארוכים יחד עם מטפל סיעודי, עולה חדש מאוקראינה בשם ולנטין טוקילה.
כשאבא חלה, ידעתי שאני חייב לעמוד לצדו. המחלה תפסה אותנו בשיא האושר המשפחתי. באפריל, שנה לאחר מכן, אבא נפטר. ביום שישי, 12 באפריל 2002, בשעה 11 בלילה התקשר טוקילה ליוסף. רחל ענתה, העירה אותי ומסרה לי את השפופרת. שמעתי את המטפל צועק: קרה משהו לאבא, בוא מהר!
יוסף ממהר להתארגן ולצאת לבית האב, כשהוא מבקש מהמטפל להזמין אמבולנס. כשהגעתי, בחוץ כבר הייתה ניידת של טיפול נמרץובפנים, הצוות כבר קבע את מותו הטבעי.
מספר חודשים מאוחר יותר מוזמן יוסף לתחנת המשטרה בתואנת שווא שהיה עד לתאונת פגע וברח. בתחנת המשטרה הוא רואה את ולנטין טוקילה, המטפל הסיעודי של אביו, יושב באחד החדרים. יוסף לא חשד שמדובר בפגישה שתוכננה על ידי המשטרה. הוא לא הבין שזה אינו צירוף מקרים. שבוע לאחר מכן נעצר יוסף בחשד לרצח אביו.
אמרתי להם: יש סכסוך משפחתי עם האישה השנייה של אבא, ואתם צריכים לקחת את זה בחשבון.
יוסף נפל קורבן לסכסוך משפחתי על ירושה. גרושתו של האב ניסתה לערער על הצוואה שהאב השאיר. היא בחרה בדרך אפקטיבית. להחשיד את יוסף ברצח אביו.
בני משפחת זוהר מתייצבים דווקא לצדו של הבן החשוד ברצח ומנסים להסיט את החשדות כלפי אשתו השנייה של האב. היו שתי צוואות: צוואה אחת ראשונה, שהיא הייתה הצוואה המקורית, שבה הגרושה הייתה המוטבת וצוואה שנייה שהיא לא ידעה ממנה, צוואה שבה היא בכלל לא היתה מוזכרת.
בחוץ הם החזיקו אותי מול הכתבים והצלמים בשני הצדדים, וככה, כמו איזו חיה שהם לכדו, הם הכניסו אותי לבית המשפט.
באותו לילה נטרפו חייו של יוסף והם לעולם לא ישובו להיות כשהיו. בהבל פה הפך יוסף זוהר לרוצח מאזרח שומר חוק.
פרופ' בועז סנג'רו: על פי הלכת בית המשפט העליון, כדי להרשיע נדרש מה שנקרא "דבר מה נוסף", זו איזושהי תוספת ראייתית חוץ מההודאה, כדי שאפשר יהיה להרשיע. אבל בית המשפט העליון בעצמו אמר שהיא יכולה להיות קלה כנוצה.
עו"ד דרור ארד איילון, סניגורו של יוסף זוהר: יוסף עבר תהליך שהוא תהליך מאוד מסוכן בתהליך חקירתי, שבו, בגלל הבידוד, אתה במעצר, אתה לא רואה אנשים, עשו שם תגילים להרחיק אותו מאיתנו, אנחנו באנו לבקר אותו יום-יום. אבל הצליחו לבודד אותו לסוף שבוע אחד, ובבידוד הזה, מול העוצמה של הוודאות שמקרינים החוקרים, בראיות שלא קיימות או בראיות מסופקות, כדי לשבור את רוחו של נחקר, כי אם הוא אשם, רק שבירת רוחו תגרום לו להודות, זאת היא התזה.
[חלק מהחקירה של יוסף]
רמי זך, חוקר: אתה לא יכול לבוא לכאן…
יוסף זוהר: איזה טלפון אתם בדקתם?
רמי זך, חוקר: לאיפה אתה הולך תגיד לי עכשיו?
יוסף זוהר: סתם, פשוט עולה לי מחשבה, שולנטין לחץ על ה"נטלי", לא מן הנמנע שזה חסם את הקו הזה.
רמי זך, חוקר: כן, ואז אתה דיברת אתו.
יוסף זוהר: לא, יש שם קו שני. יש שם כמה קווים, יש שלושה קווים בבית.
רמי זך, חוקר: נכון. נו.
יוסף זוהר: את שלושתם בדקתם?
עו"ד דרור ארד איילון, סניגורו של יוסף זוהר: מול הדבר הזה, אדם מפקפק בעצמו. הוא שואל: באמת התעוררתי ב- 12 בלילה? אולי התעוררתי ב- 11?
יוסף זוהר: הם אומרים לי: אין שיחת טלפון, אתה משקר. אין שיחת טלפון כזו, וזה מטיל אימה. אני מאמין שהם אומרים לי, שאומרים לי את האמת מבחינתם, זה פשוט מזעזע אותי. אני מנסה לשבור את הראש איך יכול להיות שאין שיחת טלפון?
[המשך החקירה של יוסף זוהר]
רמי זך, חוקר: אז שתבין שאנחנו, את האמת, באיזשהו מקום, מהבחינה העובדתית למדנו לא ממך, לא מאף אחד אחר. ישבנו פה לילות כימים ולמדנו, והגענו למסקנה. ולמסקנה שהגענו אנחנו מדברים על סמך עובדות.
יוסף זוהר, זה פשוט מטיל עליי אימה. קשה לי להסביר את זה, כמו תהום שפעורה בתוכך. שרוצה לבלוע אותך.
במערכת המשפט הישראלית, ההודאה היא קיסרית הראיות והיא מספיקה כדי לשלוח אדם לכלא. זאת למרות שכל המחקרים מראים עד כמה קל לגרום לאדם, לכל אדם, להודות בפשע שלא ביצע.
פרופ' בועז סנג'רו: הודאה לא מוסיפה לי האם אדם עבר את העבירה או לא במספיק לחץ כולנו צפויים להודות. בסופו של דבר כולנו צפויים להודות, וזה שאדם יודה זה לא ילמד שהוא עבר את העבירה יותר מאשר שהוא לא עבר אותה. זה ילמד עליו האם הוא אדם חזק או חלש, האם יש לו ביטחון עצמי בעניין הזה או לא. זה ילמד על החוקרים שלו, עד כמה הם ידעו להפעיל עליו לחץ. האם זה מלמד האם הוא עבר את העבירה או לא? מעט מאוד.
עו"ד דרור ארד איילון, סנגורו של יוסף זוהר: יום אחד אני מקבל שיחת טלפון מעו"ד שעבד איתי בתיק, עו"ד שרון דניאלי, טלפון שאומר לי: "דרור לא תאמין. אתה יושב? מצאנו את שיחת הטלפון." אז אני כשבמקרה הפרטי של יוסי זוהר, עם כל הפרטים המטריחים האלה, כל הבוכלטריה הזו, אני שואל: איך לא קם פרקליט ואומר: יש לי בעיה.
הפרקליטות לא מיידעת את יוסף, על כך שהשיחה נמצאה, וזו הראייה היחידה, שהופכת אותו לחף מפשע.
רמי זך, חוקר: התקשרת אליו?
ולנטין טוקילה: לא.
כעת, משנתגלתה שיחת הטלפון, צריכים החוקרים לשנות טקטיקה. איזו הודאה הם יזמינו עכשיו מטוקילה, שתתאים לסיפור העלילה של הפרקליטות.
ולנטין טוקילה: הדבר היחיד שלא אמרתי, זה שהוא אמר להתקשר למד"א עוד חצי שעה ולהתקשר אליו.
רמי זך, חוקר: מה זאת אומרת להתקשר אליו?
ולנטין טוקילה: כדי לוודא שיהיה לו אליבי.
עו"ד דרור ארד איילון, סנגורו של יוסי זוהר: תחושות בטן של פרקליט מונחות, או של תובע או של חוקר, מונחות מהתפקיד המוסדי שלו למצוא את האשם, באופן שהוא לא מודע לו, ולכן יש לו נטייה להאשים גם במקום שאין מקום לאשמה. רק הראיות צריכות לדבר.
רמי זך, חוקר: רק שתבין שאנחנו את האמת, באיזשהו מקום, מהבחינה העובדתית למדנו.
במשפטו של זוהר, לא זו בלבד שלא היו ראיות נגדו. הראייה היחידה שנמצאה זיכתה אותו לחלוטין.
פרופ' בועז סנג'רו: המערכת הייתה צריכה לעודד את אותו תובע שיגיד: עצור, יש לנו כאן טעות, זה לא האדם הנכון. בואו נחזור בנו מכתב האישום. המערכת לא מעודדת פעולה כזאת.
אביגדור פלדמן: הפרקליטות סיגלה לעצמה הרבה שנים את הרוח של לנצח בכל מחיר. היא נשענת על איזושהי הצדקה עצמית קיצונית שאומרת כל מה שאנחנו עושים הוא נכון וצודק.
בסופו של דבר זוכה זוהר מכל אשמה. חירותו הוחזרה אליו. אבל את חמש שנות החיים שנשדדו ממנו איש לא יוכל להחזיר.
יוסי זוהר: זה מפחיד אותי מאוד שצריך לקחת כמעט חמש שנים כדי להתנקות מעלילת שווא.
זוהר חזר מהקרב על חפותו בידיעה שבכל רגע נתון, מישהו יכול בהבל פה להפוך אותו לאזרח נטול זכויות, שבוי בידי מערכת שמחפשת אשם בכל מחיר.
טובה פרי היתה התובעת בתיק של יוסף זוהר. היא זאת שידעה שיש קו טלפון נוסף אבל אז הלכו לטוקילה ושינו את הגרסה.
ראש צוות החקירה הוא עורך דין מכהן כיום. רמי זך

בית משפט מחוזי, הפרת אמונים, כתב אישום, עבריין נמלט, שוחד, שחיתות, שחיתות שופטים

כתב האישום נגד שופט לשעבר עבריין נמלט דן כהן: שוחד ושיבוש

דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
דן כהן – שופט לשעבר, עבריין נמלט

 הכתבה  כתב האישום נגד  דן כהן: שוחד ושיבוש , איתמר לוין, news1 , מרץ 2013

 על-פי כתב האישום נגד השופט לשעבר, הוא קיבל 2.8 מיליון דולר מעזרא הראל שהיה בעלי חברת רוגוזין ועוד מיליון אירו מחברת סימנס – תמורת קידום ענייניהם בדירקטוריון חברת החשמל

▪ ▪ ▪
השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר (יום א', 17.3.13) מפרו, מואשם בשורה של עבירות חמורות ובראשן לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט.

כתב האישום, שהוגש עוד בשנת 2009 כאשר כהן שהה בפרו, כולל ארבע פרשות. האישומים נגדו הם לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עשר עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עשר עבירות של גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים ושיבוש מהלכי משפט.

רוגוזין: הקרקעות באשדוד

בבעלותה של חברת תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל מו"מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין, אשר הציעה לחברת החשמל לבצע את העסקה תמורת 18 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אישר באוגוסט 1993 להיכנס מו"מ על בסיס הצעה זו.

בספטמבר 1993 רכש עזרא הראל המנוח את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין. במועד כלשהו, בשנים 1995-1994, הוסכם בין הראל לכהן, כי כהן יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו להעברת קרקעות רוגוזין במחיר מירבי. במרס 1995 חודש המו"מ ורוגוזין ביקשה 75 מיליון דולר.

בחודשים הבאים התנהל מו"מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין, ודירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו ניצל כהן את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות ומחוצה להן, על-מנת שיאשרו את העסקה במחיר גבוה. המו"מ הסתיים בספטמבר 1995 בהסכם על תשלום של 62.5 מיליון דולר.

בפברואר 1996 העביר הראל לכהן שליש ממניות חברת קובלט שהייתה בבעלותו ושוויה היה 2 מיליון דולר. עוד מואשם כהן, כי קיבל במירמה 800,000 דולר מחברת ספאנלס, חברה-נכדה של תעשיות רוגוזין, ובדיווחים כספיים כוזבים על מהותם של תשלומים אלו, כאילו מדובר על שירותי ייעוץ שהעניק לספאנלס.

סימנס: טורבינות גז

תחילתה של פרשת סימנס באפריל 1999, כאשר אישרה ועדת המכרזים להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב. בשלב ראשון קיבלה החברה הצעות מג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס. בינואר 2001 החליטה החברה לנהל מו"מ רק עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, כאשר הצעתה של האחרונה הייתה זולה ב-27% מן ההצעה המתחרה.

בחודשים ינואר-יולי 2001 שלחה ג'נרל אלקטריק לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, חשש מפני הפסד במכרז וביקש לזרז את ההחלטה של חברת החשמל. בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין כהן את אהרונסון להמשך הקשר עימו ואמר, כי אם הוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עימו – אזי דלתו פתוחה.

החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה, לפיה כהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז הטורבינות. באפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה שלוש אחוזה משווי העסקה, כמיליון אירו. כן סוכם, על-פי בקשתו של כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת כהן.

בחודשים שלאחר מכן נפגש כהן עם אהרונסון ודן עימו על קשיי סימנס במכרז ועל הדרכים לפתרונם. כהן יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון, כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז הטורבינות, וזאת על-ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר-מרס 2001 פעל כהן לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז, בישיבות הדירקטוריון ומחוצה להן. בימים הסמוכים ל-20.3.01 סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו הייתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. בימים הסמוכים ל-16.4.01 סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ, על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז.

ההחלטה על זכייתה של סימנס במכרז התקבלה ביוני 2001, שבועות אחדים לאחר פרישתו של כהן מהדירקטוריון. היקף העסקה, לאספקת הטורבינות ושירותי תחזוקה, היה 320 מיליון אירו. בפברואר ומרס 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן.

לבסוף מואשם כהן בשיבוש מהלכי משפט, בשל בריחתו מהארץ לאחר שנחקר באזהרה בנובמבר 2003 ובאוגוסט 2008 בהן שמר על זכות השתיקה. כתב האישום הוגש בידי ד"ר אילנה מודעי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

החגיגה נגמרה , מרדכי גילת , ישראל היום, מרץ 2013

עו"ד דן כהן, שופט מחוזי לשעבר, יקיר המערכת המשפטית בשעתו, התנהג שנים כאחד מאדוני הארץ. פה גדול, חוצפה שלא תיאמן, נהנתנות, רדיפת בצע כסף – והעיקר: קשרים עם שופטים, בהם נשיאים בבית המשפט העליון, שהיו איתו בקשרי חברות הדוקים. הם לא ידעו שהאיש שבביתו הם מתארחים, ושהוא מתארח אצלם, הוא רמאי ונוכל ואוכל שוחד במיליוני שקלים. מה הם כן ידעו עליו? שהוא ידען גדול, מוח משפטי אנליטי, שחצן חד לשון. שבצד ניבולי פה הוא יודע גם לספר בדיחות.
עד שבוקר אחד באוגוסט 2005, כאשר החבורה הזאת שהתה בטורקיה לרגל יום הולדת לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר, הגיעה אל עו"ד כהן שיחת טלפון מטרידה: אנשי הרשות לניירות ערך פשטו על המשרד עם צווי חיפוש, סיפרו לו עובדים ממשרדו. הם מחכים שתשוב לארץ.
כהן חזר לישראל, שידר עסקים כרגיל והתייצב לחקירה תחת אזהרה. אתה חשוד בקבלת שוחד במיליוני שקלים מחברת סימנס הגרמנית ומחברת תעשיות רוגוזין, נאמר לו, ותגובתו היתה מפתיעה: "אני שומר על זכות השתיקה". הוא התנהג כאחרון העבריינים.
היתה לו, מתברר, סיבה: הוא היה נעול כבר בראיות של ברזל. סגרו עליו מכל עבר. מנכ"ל סימנס בישראל, אורן אהרונסון, קיבל מעמד של עד מדינה.
ארבעה ימים אחרי אותה חקירה ארז השופט לשעבר ארז כהן את המזוודות, מיהר לשדה התעופה ועלה על מטוס בדרכו ללימה בירת פרו. למה דווקא פרו? כי עם פרו אין למדינת ישראל הסכם הסגרה. כי היא גן עדן לעבריינים.
ואכן, עו"ד כהן התגורר בעיר ללא פחד, אירח חברים ובני משפחה מישראל, ולא נשבר גם אחרי שנעצר בלימה בידי המשטרה ב־2009 ובית המשפט העליון הורה על הסגרתו לישראל. למה מצב רוחו נשאר מרומם? כי הנשיא המושחת של פרו, אלן גרסייה, סירב לאשר את ההסגרה.
כהן נשם לרווחה, וכאשר ראיין אותו לפני כמה חודשים גידי וייץ מ"הארץ", אמר לו בין השאר: "אני חי כאן כמו מלך… אין סיכוי שיסגירו אותי". עם זאת, כבר באותה פגישה דיבר על געגועיו לישראל, ועל כך שהוא עשוי להסכים לעיסקה שתוביל אותו לכלא לארבע שנים. ארבע שנים בלבד למי שקיבל שוחד במיליונים, ברח מהארץ וגרם נזקים אדירים לחברת חשמל ולמדינה? כן, מתנה יקרה.
הבוקר הוא כבר בישראל בלי עיסקת הטיעון ובלי המתנה החלומית. הבוקר הוא ייעצר כנראה עד גמר ההליכים המשפטיים בידיעה שיישב בכלא שנים רבות. החגיגה נגמרה.

השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל
השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל