בית גאיה, הסדרי ראיה, התעללות בילדים, כליאת ילדים, לשכת הרווחה ירושלים, מוסדות משרד הרווחה, שולי גרסון

אבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר מוסד הכליאה בית גאיה

ספטמבר 2016 – האבא ציון משוחח עם בתו מעבר לגדר בית גאיה, אשקלון, לאחר שנותק ממנה לפני שנה וחצי ע"י משרד הרווחה

הבת של ציון, נחטפה ממנו לפני שנה וחצי, לאחר שבת זוג לשעבר הגישה נגדו תלונה על רקע גירושיהם במשרד הרווחה ירושלים. מאז הוא עובר טרור סוציאלי מפקידת הסעד שולי גרסון.

הבת שלו נאלצה לעבור אשפוז פסיכיאטרי כפוי בבית החולים הידוע לשימצה איתנים, ולפני שבועיים הורתה שופטת הנוער לשחררה לאלתר מהאשפוז, אולם במקום להשיב את הילדה לאביה, הועברה הקטינה להסגר ב"בית גאיה", באשקלון. שם היא מולעטת בכדורים פסיכיאטריים ועוברת הסתה על בסיס יום-יומי, שאביה לא רוצה איתה קשר.

האזינו לשיחה של האבא עם בתו. האבא ציון קורא לבתו, ואיננו יודע שמאחורי החלון המואר, נמצאת בתו. ואז, הנס מתרחש, והילדה קוראת "אבא, אבא". בהמשך הילדה אומרת לאביה שמרביצים לה במוסד, ואז היא מושתקת באלימות על ידי המדריכות.

האזינו לשיחה המרגשת בין האבא לבתו, ולהתרגשות העיתונאי מוטי לייבל, כשהאבא מבין שבתו, היא זו המשיבה לו מעבר לגדר.

צילום: לורי שם טוב.

כלא אופק, כליאת ילדים, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה, רינו צרור, שירות בתי הסוהר

משרד הרווחה מסביר מדוע שלח ילד בן 14 לאחסון במתקן שרות בתי הסוהר

מרץ 2016 – גלי צה"ל, רינו צרור – משרד הרווחה ארגון פשע בחסות החוק והממסד שולח ילדים לאחסון במתקני שרות בתי הסוהר, למרות שהילדים אינם מתאימים למוסדות אלו. מדובר בהשחתת הגוף והנפש של הילדים. אף פקיד או עובד סוציאלי לא עלה לשידור להסביר את פשר פשעי משרד הרווחה

בית משפט לנוער, כליאת ילדים, מוסדות משרד הרווחה, פשעי משרד הרווחה, קוראל יעקובי, שרה חביב

רולטת משרד הרווחה – השליך נער לכליאה בשב"ס לאונס והתעללות

רולטת משרד הרווחה
רולטת משרד הרווחה

מרץ 2016 – נער כלוא במתקן שב"ס 26 יום בגלל מחסור במקום , גלי צה"ל – קוראל יעקובי

פרסום ראשון: נער בן 14 עצור כבר 26 ימים במתקן של שב"ס מכיוון שאין מקום בחלופות המעצר של משרד הרווחה. השופט בתיק: "אתהפך על משכבי בשל עניינו של הקטין אך קצרה ידי מלהושיע"

מדובר על מקרה של נער בן 14 שהוצא מהבית כבר לפני חודשיים, שהה במסגרות חסות הנוער של משרד הרווחה ולאחרונה ברח מהמסגרת שבה שהה. לאחר הבריחה הוא הגיע לבית הוריו, איתם הוא לא בקשר, ובשל ויכוח שהתפתח הניף סכין ואיים על חייה של אימו.

האיום הזה הוביל כמובן לתלונה במשטרה ומעצר – וכאן מתחילה הבעיה. השהות במעצר היא לא נעימה לאף עצור אבל במקרים כאלה של נוער הגישה כולה היא גישה של שיקום, במיוחד כשזה מעצר ראשון, גישה שלפיה הנער אמור לשהות בחלופת מעצר של משרד הרווחה ולא במתקן שמופעל על ידי שב"ס, כיום פועלות שתי מסגרות כאלה שיטה ורותם.

במקרה הזה הנער שוהה במעצר רגיל כבר 26 ימים, בניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות שהוגשו לשופטת שרה חביב שעוסקת בעניינו. הסיבה – פשוט אין מקום בחלופות האלה וזמן ההמתנה אליהם מתחיל בחודש מרגע שהנער עובר מעין ראיון קבלה.

בדבריו לשופטת סיפר על המצב הקשה בו הוא נמצא היום וכי במעצר מתנכלים לו, גונבים את נעליו ומרביצים לו והסוהרים לא תמיד פנויים לסייע. בנוסף סיפר על הטרדה מינית שחווה לכאורה במהלך המעצר.

השופטת חביב לא נשארה אדישה ואמרה בסיכום דבריה: "דעת כל הגורמים הרלוונטיים היא שהנער מצוי בסיכון בין כתלי הכלא משום שהמסגרת לא מתאימה לצרכיו… אודה ולא אבוש, סביר להניח שאת הימים הקרובים אעביר תוך שאני מתהפכת על משכבי בשל עניינו של הקטין ומתוך דאגה לו אך קצרה ידי מלהושיע".

עוד הוסיפה השופטת כי "נראה כי הגופים האחראים אשר אמונים על שלומם של הקטינים צריכים ליטול יוזמה ולעשות מעשה אשר ייתכן ויש בו כדי להביא לשינוי הנדרש".
ממשרד הרווחה לא התקבלה תגובה בשל תקלות טכניות והם לא הספיקו להעביר אותה במלואה אך אמרו שהם בודקים את הנושא.

אחיזת הולדינג, הוצאת ילדים מהבית, כליאת ילדים, מוסדות משרד הרווחה, נעמה לנסקי

ילדים של אף אחד – פשעי משרד הרווחה נגד ילדים בסיכון ומשפחותיהם

ילדים של אף אחד , נעמה לנסקי , ישראל היום , 26.2.2016 איור: רות גווילי
מוסדות כליאה משרד הרווחה – איור רות גווילי

ילדים של אף אחד , נעמה לנסקי , ישראל היום , 26.2.2016 איור: רות גווילי

להורדת הכתבה בקובץ PDF הקלק כאן

הם באים מבתים קשים. סובלים מבעיות מורכבות. נפלטים ממערכת החינוך, מ›צאים מהבית על ידי הרווחה למסגרות לא מתאימות, אבל כושלים גם שם, ומגיעים לרחוב, לפשע – ולכלא. בישראל יש עשרות נערים ונערות כאלה, ואין שום מסגרת מתאימה שיכולה לקלוט אותם › כך קורה שבמתקן הכליאה לנוער יושבים נערים, שגם השופטים שהרשיעו אותם מודים שהם לא אמורים להיות שם

אבי הוא ילד שאף אחד לא רוצה בו. כבר כשהיה תינוק, הוריו, שהביאו אותו לעולם בגיל מבוגר אל תוך משפחה במאבק תפקודי, התקשו מאוד בגידולו. כפעוט בגן היתה הגננת חסרת אונים לנוכח התנהגותו הכפייתית. הוא נהג לקפוץ מגגות, שטף ידיים ללא הפסקה, ואט אט הפך בלתי נשלט. הפתרון המעשי היחיד היה תרופתי, ובגיל 3 החל אבי להיות מטופל בריטלין על בסיס יומי.

בגיל 6 כשעלה לכיתה א,' הוא הוצא מבית הוריו, שלא הצליחו עוד לטפל בו, והועבר לפנימייה סגורה. למרות גילו הצעיר, הוא הבין שהסביבה הקרובה הרי- מה ידיים. הוא בכה בלי הפסקה, לילות כימים, היה מלא כעס, האשים את הוריו על שנטשו אותו ואיפשרו לגורמי הרווחה להעביר אותו מהבית למוסד מרוחק.
שש שנים גדל בפנימייה. רק לעיתים רחוקות ביקר בבית. הוא התגלה כילד חרדתי, חסר אמון במבוגרים, עולה על גדותיו מרוב זעם. בגיל ,12 לאחר סידרת התפרצויות כלפי ילדים ואנשי צוות בפנימייה, נשלח למרכז לבריאות הנפש אברבנאל. דווקא שם הצליחו הרופאים, כמעט לראשונה, לראות באבי ילד שאפשר לסייע לו. אחרי חודש של אשפוז, הם היו משוכנעים שיש בו פוטנציאל לשי – פור ולהתקדמות, אם רק יקבל טיפול ארוך טווח, יציב ועקבי. הוא הוצא מהפנימייה שבה שהה, הוחזר לבית הוריו בתל אביב והחל ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד. אבל בגיל 12 כבר נפתח נגדו תיק פלילי ראשון, בגלל איומים על איש צוות בבית הספר תיק אחר נפתח בעקבות תלונה של הוריו, לאחר שאיים עליהם וירק על אביו. המערכת שוב לא הצליחה להכיל אותו. הוא הוחזר לאברבנאל לתקופה קצרה, ואז החל להיטלטל בין מוסדות. האחרון שבהם היה מעון נעול, שאינו ערוך למתן טיפול וליווי נפשי שוטפים. גרוע מזה: במשך קרוב לשנה ניתן לו טיפול תרופתי שגוי – כדורים פסיכיאטריים שהשילוב ביניהם אסור במקביל, נפתחו לו עוד ועוד תיקים במשטרה. הוא תקף פיזית את אנשי הצוות, איים, קילל, העליב. בהיעדר הליכים טיפוליים הכרחיים, פנה הצוות לריסון פיזי. כשאחד המדריכים ניסה לבצע בו "הולדינג" (טכניקה שבה המטפל אוחז בילד בחוזקה מאחור, לעיתים על ידי השכבתו על הקרקע) אבי נאבק בו ופצע אותו. כשהמשטרה הוזעקה באחד הימים למקום, אבי התנגד בכל כוחו לכבילה באזיקים. לא פעם נשלח לבידוד ב"חדר ההרגעה" – חדר נעול, קטן ומרופד. עוד לפני גיל 13 הוגש נגד אבי כתב אישום ראשון. בגיל 14 ויום, ברגע הראשון שהחוק איפשר, הוא נעצר. שורה ארוכה של תיקים פתוחים ועומדים נגדו בבתי המשפט. הקושי למצוא עבורו מסגרת מתאימה עלה ביתר שאת באותה תקופה. שופטת בית המשפט לנוער בתל אביב, טובה פרי, ציינה באחד הדיונים שכבר שנים הוא לא מקבל מענה טיפולי הולם, ודרשה מרשויות הרווחה להציע חלופות טיפוליות. אולם אלו לא הצליחו לאתר חלופה מתאימה. לפני כחודשיים, באין חלופה אחרת, נגזר דינו של אבי בבית המשפט לנוער בתל אביב, והוטלו עליו עשרה חודשי מאסר בכלא אופק בש- רון, מתקן הכליאה לבני נוער היום הוא בן .15 במאסר, ללא מענה טיפולי. ללא תקווה.

 אבי לא לבד. את הילדים שבקצה הרצף הטיפולי המדינה מעדיפה לשכוח. כשנפתחים להם תיקים פליליים המצב הופך חמור בהרבה, ואז המוצא הוא בדרך כלל מאסר כי בישראל אין מסגרת טיפולית שמתאימה לילדים כמו אבי. זה תשע שנים שמשרד הרווחה ומשרד הבריאות מנהלים ביניהם דיונים עקרים לקראת הקמתה של מסגרת מוגנת וסגורה לילדים הסובלים מפגיעות נפשיות בדרגה מורכבת, שבמקרים רבים נלוות להן מגבלות קוגניטיביות, הפרעות התנהגותיות או התמכרויות. כשלכל אלה מתווספות עבירות פליליות, חשיבותה של מסגרת כזאת גדולה פי כמה. רק שעד כה, למרות הדחיפות, הדיונים לא העלו דבר בעוד משרד הרווחה מראה נכונות ורצון להקמת המסגרת, משרד הבריאות אפילו לא כלל את הנושא בתקציבו. "מדובר בנערים ונערות שהעבירות שהם מבצעים הן פעמים רבות פועל יוצא של המצוקות הנפשיות שלהם," אומרת עו"ד רחל דניאלי, הממונה האר- צית לייצוג נוער בסנגוריה הציבורית. "כמעט תמיד מדובר בעבירות שכרוכות בפגיעה בבני המשפחה, בגורמים בקהילה, באנשי צוות במוסדות הטיפוליים או בנערים אחרים במעונות. "הם פוגעים בסביבה הקרובה, כי הם נמצאים במ – סגרות שאינן כשירות לטפל בבעיה שלהם. אנחנו לא מקלים ראש בעבירות שהם מבצעים, אבל אם היו מטפלים בילדים האלה קודם בצורה נכונה, זה כנראה לא היה מגיע בכלל לתחום הפלילי. "כל המעונות הטיפוליים הפוסט-אשפוזיים בארץ אינם שמורים ואינם ערוכים לטיפול בקטינים בעלי מוגבלויות נפשיות כל כך מורכבות. לעומת זאת, כל המסגרות השמורות והנעולות שמיועדות לנוער קצה לא מספקות מענה טיפולי הולם למצבים נפשיים קשים. "אמנם נעשים מאמצים רבים למצוא לילדים האלה פתרונות טיפוליים במעונות. חסות הנוער, שאחראית על המענים החוץ-ביתיים של נוער קצה עובר חוק, מצליחה לעיתים לכופף את הפתרונות הקיימים כך שיתאימו אפילו חלקית, בהיעדר ברירה אחרת. אבל אין בנמצא מעון שמור שבו הנערים יהיו מל›וים כל היום על ידי אנשי טיפול מתחום בריאות הנפש. כל מי שמתעסק בתחום יודע היטב שחייב לקום מעון כזה, אבל זה פשוט לא קורה. "בגלל שאין מסגרת מתאימה, יושבים בבית הסוהר ילדים שלא אמורים להיות שם. העבירות שהם מבצעים הן פועל יוצא של הקשיים שלהם, ואז הכי קל זה לשלוח אותם לכלא. זה מין פלסטר זמני שפותר את הבעיה למראית עין ומרחיק את בני הנוער האלה מהציבור, אבל ברור שזה לא פתרון. הצעירים האלה יוצאים משם הרבה יותר פגועים, ואז חוזרים לחברה או הביתה כשהם עדיין לא מטופלים. המשפחות והסביבה סובלות מזה. "במקרה של אבי, אני לא מאמינה שיש גורם טיפולי שסבור שהמקום הנכון עבורו הוא בית סוהר. אני מת – קוממת לנוכח אמירות של גורמי רווחה, וגם של בתי המשפט, במקרה שלו ובמקרים אחרים, ש'כיוון שהוא לא שרד במסגרות הטיפוליות השונות, אין ברירה אלא לכלוא אותו.' הרי אין היום מסגרת שמתאימה לנערים במצבו, והמדינה יודעת את זה, אז איך אפשר להאשים אותו שהוא לא משתלב במסגרות הקיימות? "טיפלנו, למשל, בקטין עם בעיות נפשיות, שהביאו אותו לביצוע עבירות. הוא הגיע לכלא, בהיעדר מס – גרת טיפולית מתאימה, וישב לבדו בתא בכל תקופת המאסר. כצפוי, המצוקה הנפשית שלו רק החריפה שם, עד כדי עשיית הצרכים על רצפת התא. בכלא התריעו בפני הגורמים הטיפוליים שהוא לא מתאים לבית הסוהר, אבל הנער האומלל הזה המשיך להיות כלוא שם למשך שנה שלמה."

בעוד שבועיים ידון בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעורה של הסנגוריה הציבורית על עונש המאסר שהוטל על אבי. "זה אחד המקרים המורכבים, הקשים והעצובים ביותר שבהם טיפלתי במשך כל שנותיי במקצוע," אומרת עורכת דינו, אבישג כהן בן נתן, המתמחה בייצוג נוער "כואב לי הלב על אבי, שמגיל 14 כבר מעביר את חייו בתא של בית סוהר כמעט כל הזמן הוא מופרד שם מיתר הנערים, ולא מצליחים להתמודד איתו. בכל פעם שניסו לשים אותו ליד מישהו, הוא תקף או הותקף, נערים אחרים ניסו לחתוך אותו עם קופסת שימורים, גנבו לו ציוד. "מצד שני, הוא תוקף את כל מי שמתקרב אליו. הוא מאוד מנותק, מבודד ודחוי. הוא איבד תיאבון, רזה מאוד ומסרב ליטול את התרופות שלו. "מכיוון שלגורמי הרווחה אין שום פתרון עבורו, הם מנסים להתנער ממנו בכל דרך אפשרית. לאחד הדיונים הפליליים זומנה עובדת סוציאלית לחוק הנוער, שעמדה בבית המשפט וטענה שלצערה, המקום הכי טוב עבורו הוא הכלא. "והוא יושב שם באולם, שומע את הדברים, ומבין שאף אחד לא מאמין שיש לו עתיד. אז איך ימצא כוחות להאמין בעצמו"?

מה היה אפשר לעשות אחרת? "כל החיים שלו, אבי לא קיבל את המענה המתאים. אם היה קיים עבורו מענה, הוא לא היה מגיע למקום הזה. לא רק אני אומרת את זה. שתי שופטות שונות שדנו בעניינו כתבו שהכתובת היתה על הקיר כל השנים. שכיוון שהוא מעולם לא קיבל את הטיפול הנכון, ברור שיידרדר באופן קיצוני עד לפתיחת תיקים פליליים ולמצב העצוב שבו הוא נמצא היום. "ההורים שלו היו באים לבית המשפט ומתחננים שיימצא עבורו פת – רון, כי להם אין את הכלים לסייע לו. הם הודו בפה מלא שעל אף אהבתם אליו, אין להם יכולת להתמודד עם המורכבות שלו. יש פה מצב מגוחך גורמי הרווחה מנהלים מלחמות על הוצאת אלפי ילדים מהבית. במקרה הזה מדובר בילד שההורים מבקשים שיעזרו לו, ואין פתרונות. "בית הסוהר הוא הרסני עבורו, בוודאי בגיל כל כך צעיר זה שהוא כלוא עכשיו מאחורי סורג ובריח זאת תעודת עניות למערכת. בדיון האחרון אמא שלו סיפ – רה שהיא כבר חודש מתקשרת לגורמי רווחה ושואלת, מה יהיה איתו ביום שאחרי? מה יקרה כשישתחרר מה- כלא? ההורים הודיעו שהם לא רוצים שיחזור הביתה. "זאת גם השאלה שהכי מטרידה את אבי. הוא שואל אותי, 'אבישג, לאן אני אלך אחרי הכלא'? ואני אומרת לו שאין לי תשובה בשבילו. אני יודעת שהוא יגיע לרחוב וייאלץ לנסות לשרוד, עד הפעם הבאה שייתקל ברשויות החוק. ובאמת שהכתובת על הקיר."

גיהנום משרד הרווחה – פנימיה פוסט אישפוזית בני ארזים

נדב היה בן 15 כשמונתה לו עורכת דין מהסנגוריה הציבורית, לאחר שביצע שורת עבירות פליליות, מר – ביתן בתחום הרכוש. בגיל ,16 בהיעדר פתרון מתאים, נגזר עליו מאסר. כששוחרר, שב מייד לסורו. הוא הגיע לבית של מכר, ובאיומי סכין דרש ממנו כסף. לאחר כמה ימים חזר לבית המכר והשיב לו את הכסף, אבל התיק הפלילי כבר נפתח. "הוא ילד מקסים מרקע קשה," מספרת עורכת דינו, נעמה טייב. "משפחה שבורה, הרבה ילדים, קשיים בגידול, פגיעה מינית ומה לא. כשהיה בכיתה א' הוריו התגרשו, והוא הועבר לפנימייה. הוא ניסה לפגוע בעצמו והיה במצב מאוד לא טוב. ילד פגוע מינית שהפך פוגע מינית, שסובל מקושי רגשי עמוק וממגבלה קוגניטיבית. "כל השנים הוא נדד בין מסגרות ולא מצא את מקומו. לאחר שנפתח לו התיק הוא היה מסתכל לי בעיניים ואומר: 'אני מתחנן שתמצאי לי מקום שסוף סוף יעזור לי.' היה בוכה כמו תינוק ואומר לי: 'רק אל תיתני שיחזירו אותי הביתה.' הוא ידע בעצמו, חרף כל המגבלות שלו, שישתחרר מהכלא ושום דבר לא ישתנה. הוא יחזור לדלות, לאומללות, לבדידות – ומהר מאוד גם לפשע. "במשך חודשים הוא סירב להישפט והעדיף לשבת במעצר.

ניסיתי, יחד עם שירות המבחן, למצוא לו מסגרת מתאימה שתשמור עליו ותטפל בו, וגם תגן על החברה מפניו. מקום שיכול להתמודד עם מורכבות בעיותיו של נדב, שהוא גם טיפולי וגם סגור אני לא מקלה ראש לרגע בעבירות שהוא ביצע, ומבינה שאולי קשה להזדהות איתו בגלל הקשיים שלו וההתנהגויות פורעות החוק – אבל זה ילד שלא היה יום אחד בחייו בסביבה שטובה בשבילו ויכולה לסייע לו. "לאחר ארבעה חודשים שבהם לא מצאנו לו מסגרת טיפולית מתאימה, בית המשפט החליט, בצער, ובלית ברירה בעצם, לגזור את דינו. השופטת לא התעלמה מהרצון שלו להשתקם ולקבל טיפול. גם היא, כמוני, היתה משוכנעת שהוא באמת רוצה שיעזרו לו לעלות על דרך חדשה, ושמתפקידנו לעזור לו, לבד הוא לא יכול לעשות את זה. "היא גזרה עליו חצי שנת מאסר הוא ריצה ארבעה חודשים, השתחרר, ואחרי פחות מחודש הודיעו לי שנעצר שוב, לאחר שנתפס נוטל סמי פיצוציות. הגעתי לתחנת המשטרה, והוא הסתכל לי בעיניים, בכה ובכה בלי הפסקה, אמר לי שאיכזב אותי והתחנן לעזרה. זה קרע אותי. חזרתי הביתה שבורה. "בלתי נתפס מבחינתי איך לא קיים שום פתרון בשביל הילד הזה. איך אנחנו, כחברה, נותנים לו לזלוג לנו בין הידיים. במקרה הזה לא הוגש כתב אישום, והוא שוחרר הביתה, או נכון יותר – לרחוב." לפני מספר חודשים, חששותיה הכבדים של טייב התממשו. בין נדב לצעיר אחר התפתח עימות אלים, כשנדב בילה עם כמה מחבריו ברחוב בקירבת ביתו. במהלך העימות דקר נדב את הצעיר ברגלו מספר פעמים באמצעות סכין, ואז חמק מהמקום. הצעיר נותר שכוב על הקרקע, פצוע ומדמם. כשאנשי מד"א הגיעו, לא נותר להם אלא לקבוע את מותו. על נדב נגזרו תשע שנות מאסר בגין הריגה. "לעולם לא אשכח את נדב ואת מה שקרה לו," אומרת טייב בעצב. "הסיפור הזה ירדוף אותי כל החיים. איזו החמצה איומה. אין ספק שאפשר היה להציל פה חיים. "לא הפסקתי לבכות מאוזלת היד של המדינה שלנו. נזכרתי איך שנה קודם לכן היינו מגיעים כל שבוע לדיון בבית המשפט ומתבשרים על ידי גורמי הרווחה שאין מה להציע לו. האכזבה שלי מהמערכת היתה כל כך קשה, ששקלתי להפסיק לייצג קטינים. "הידיעה שבכלא יושבים עוד ילדים כמו נדב כואבת לי. ילדים שלמרות שיש רצון של כל הגורמים ושלהם עצמם לקבל טיפול נכון, אין פתרון בשבילם. אני לא מבינה, מה עשינו פה? מגיל 16 הוא כמעט לא היה חופשי. בגיל 27 הוא ישתחרר מהכלא, ואז מה יהיה איתו? איזה עתיד יש לו"?

 על השירותים הניתנים לילדים ולבני נוער עם הפרעות נפשיות אחראים משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך, במסגרת הקהילה ובמסגרות חוץ-ביתיות, כמו מוסדות לאשפוז פסיכיאטרי של משרד הבריאות או מסגרות פנימייה פוסט-אשפוזיות של משרד הרווחה. עדית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון "בזכות," המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, מציינת כי "באופן כללי, לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים אין מענים מתאימים, למעט טיפול במרפאות על ידי פסיכיאטרים או פסיכולוגים. אין גורם שלוקח על עצמו אחריות מלאה לפיתוח מענים לילדים האלה. באשפוז פסיכיאטרי אמורים לשהות רק למשך זמן מוגבל ביותר. יש צורך בפיתוח מענים בקהילה בין היתר על מנת למנוע אשפוזים. "פנימיות פוסט-אשפוזיות ואומנות טיפוליות עשויות להיות רלוונטיות לחלק קטן מהאוכלוסייה, וגם הן נותנות מענה מוגבל וחלקי. במסגרות חינוכיות הפתרונות מעטים. והחוסר הכי עמוק הוא במסגרת הקהילה. למשל, נניח שילד עם קשיים נפשיים שורד בקושי במסגרת חינוכית. כשהוא יוצא מבית הספר בצהריים או אחר הצהריים, אין מסגרת מותאמת שהוא יכול להגיע אליה, או גורם שיכול ללוות אותו. "על אחת כמה וכמה, הקושי הוא אדיר כשמדובר בילדים שנפלטו ממערכת החינוך. זה כדור שלג, שכיוון התגלגלותו ברור וידוע מראש." ארגון "בזכות" יזם וניסח לאחרונה הצעת חוק המבקשת לעגן את זכותם של ילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים לקבל שירותי טיפול ושיקום המותאמים לצורכיהם במסגרת הקהילה. בדברי ההסבר להצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, קארין אלהרר, שולי מועלם, יעקב מרגי, אורי מקלב, חיליק בר, אבי דיכטר ומרדכי יוגב, מצוין כי יש תיאום לקוי בין משרדי הממשלה השונים, וכך נוצרים "בעיות וחסרים הן בקבלת אחריות והן במתן מענים לילדים ובני נוער אלו, ורבים מהם נופלים בין הכיסאות. בקרב ילדים רבים, מתן מענה מוקדם ימנע החמרה של מצבם." היות שהמחסור כה נרחב, פוגשים את הקטינים האלה בנקודות שונות, שאינן כוללות רק את ההליך הפלילי. עו"ד לידיה רבינוביץ,' הממונה הארצית על ייצוג קטינים באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אומרת כי מדובר באוכלוסייה מוחלשת במיוחד, לעיתים קורבנות של פגיעה מינית, אלימות או הזנחה. "אנחנו נתקלים ביתר שאת במחסור המתסכל במסגרת שהיא גם שמורה ונעולה וגם כוללת מערך טיפולי שמותאם לילדים ונוער עם קשיים נפשיים ו/או הנמכה קוגניטיבית. אנחנו מטפלים בכ- 3,500 תיקים הנוגעים לקטינים מגיל לידה עד גיל ,18 כך שהפרספקטיבה שלנו רחבה. "התסכול נובע מכך שאלה גילאים שבהם עוד ניתן לעזור לילדים האלה, שנסיבות החיים והפרעות שונות מביאות אותם למקום לא טוב. בגיל מבוגר יהיה קשה פי כמה, אם לא בלתי אפשרי. והנזק שנגרם להם בהיעדר טיפול מתאים הוא בלתי הפיך "למעשה כל עוד הילדים לא מגיעים לכדי התנהגות עבריינית, הפתרון עבורם הוא אשפוז פסיכיאטרי, גם אם אין ממש צורך באשפוז, מה שמכונה 'אשפוז סוציאלי.' אבל ברור שבית חולים פסיכיאטרי הוא לא מסגרת ארוכת טווח. מרגע שיש היבטים עברייניים, מוצעות מסגרות של חסות הנוער, שבהן אין מענה לצרכים פסיכיאטריים או למוגבלות קוגניטיבית." רבינוביץ' מספרת על מקרה שמטופל בימים אלה על ידי האגף לסיוע משפטי ונוגע לנער בן ,17 בעל הפרעת קשב וריכוז והפרעות התנהגות, שבעברו שימוש באלכוהול וכן ניסיון אובדני. הוא כבר אושפז בעבר שלוש פעמים בבית חולים פסיכיאטרי, ולאחרונה אושפז בפעם הרביעית. "גורמי הרווחה ביקשו להמשיך את אשפוזו הפסיכיאטרי, בכפייה, עד למציאת מסגרת. אבל בגלל השימוש באלכוהול ובעיות התנהגות, שלוש מסגרות פוסט- אשפוזיות לא הסכימו לקבל אותו. זה עצוב, כי הוא מסכים להשתלב במסגרת ארוכת טווח שתנסה לעזור לו. בית המשפט קבע שמדובר בנער שאם לא ישהה במסגרת בעלת גבולות, יהיה מסוכן לעצמו ולסביבתו. "על פי אבחון שנערך לו ברור שהוא זקוק למסגרת חוץ-ביתית למתבגרים, שתכיל אותו, תהיה שמורה ותתאים לצרכיו המיוחדים. אבל אין כזאת. העניין עדיין נמצא בדיון בין אגף השיקום של משרד הרווחה לבין אגף חסות הנוער ובית החולים הפסיכיאטרי."

 בסנגוריה הציבורית מעריכים כי מוסד שיספק מענה לכ- 30 בני נוער יהווה כרגע מענה מספק. "אני מניח שמוסד אחד לא יפתור את הבעיה כולה, אבל הוא צעד גדול והכרחי," אומר עו"ד שי פלד, המייצג בני נוער מטעם הסנגוריה. "אני מסתכל על המקרים האלה, ומדובר בשיברון לב. הם מטולטלים ממקום למקום, עד שמגיעים לתוצאה הצפויה מראש – שאין מקום מתאים. "גם אם מצליחים למצוא מסגרת שהיא הרע במיעוטו, לא פעם נדרשת המתנה של חודשים. לילד בן ,14 שעל פי כל חוות הדעת זקוק לטיפול וגם רוצה בטיפול, אין זמן לחכות. כל יום שהוא מבלה במעצר מדרדר את מצבו ומפחית את סיכוייו בחיים. מטופח פה מעגל של עבריינות, שרק ילך ויחמיר." אחד הנערים שאותם ייצג פלד הוא גידי, שמגיל ינקות אושפז במחלקות פסיכיאטריות, בשל קשיים נפשיים רבים שהגיעו ברבות הימים גם לפגיעות עצמיות ולפריעת חוק. "עוד כשהיה תינוק הרגשתי אצלו אי שקט גדול," מספרת אמו. "היו לו התנהגויות לא ברורות. הוא היה מנסה לאכול חומרי ניקוי. מכניס את הכלב למכונת הכביסה. כל הזמן הייתי צריכה לרדוף אחריו. "בגיל חצי שנה הוא כבר נכנס לגן ליום שלם, עד שעות הערב. שם היו איתו צרות בלי סוף. לא ידעו איך להתמודד איתו, אז היו סוגרים אותו במקלט. היו לו הפרעות התנהגות קשות, חרדות, דיכאונות, והחברה לא קיבלה אותו. "ניסו כמעט הכל. שילוב בבית ספר רגיל, אשפוז יום בבית חולים ואשפוז פסיכיאטרי סגור, וכל מיני פנימיות שלא התאימו לו. לא הצלחתי להבין איך לא מוצאים לו מקום מתאים. בבתי חולים פסיכיאטריים היו ממלאים אותו בתרופות ומרדימים אותו. במקום להרים אותו, הפילו אותו. בפנימיות הוא לא החזיק מעמד ולא הצליחו להתמודד איתו. הוא ברח מהפנימיות, התחיל לעבור על החוק, עד שמצא את עצמו במוסד סגור, ושם למד עוד דפוסים עברייניים. "בין לבין הוא היה אצלי בבית, בלי מסגרת, בלי ליווי, בלי שיהיו לי כלים להתמודד איתו. המשפט ששמעתי הכי הרבה היה שאם יש איתו בעיה – להתקשר למשטרה. ואם הוא מאיים לקפוץ מהמרפסת, מה אני אעשה עד שהמשטרה מגיעה? "אני מגדלת לבד שלושה ילדים, כל אחד עם הבעיות שלו. חיה בקושי מ- 2,500 שקלים לחודש, ותקופות ארוכות מהרבה פחות. עבדתי בשלוש עבודות ולא הצלחתי להרים את עצמי ואת הילדים שלי לשום מקום. הכל יצא מכלל שליטה. הייתי רואה ילדים משחקים בגינה ובוכה, בוכה. הייתי מבקשת עזרה מהרווחה והיו אומרים לי: אין פתרון. ידעתי שיבוא יום והוא יסתבך עם החוק." היום הזה הגיע כשגידי היה מעורב בעבירת רכוש אלימה. כצפוי, לא נמצאה לו מסגרת מתאימה, והוא נשלח לכלא לתקופת מאסר של 14 חודשים. היום הוא בן ,18 וכבר נמצא בכלא לבגירים. "הוא כל הזמן מתקשר אלי מהכלא ומספר כמה קשה לו, וכמה הוא לחוץ ומפחד. זה לא המקום בשבילו, עם כל הבעיות שלו. "לי לא היו הכוחות והכלים לעזור לו, אבל איך לא נמצאה אפילו מסגרת אחת שכן הצליחה? הוא ילד טוב, שאוהב בעלי חיים ואוהב לשיר. יכלו לעבוד עם זה. בינתיים הוא בכלא, חוטף מכות, הולך מכות, שמים אותו הרבה בבידוד. "בקרוב הוא ישתחרר, ושוב אני לא יודעת מה יהיה איתו. איבדתי מזמן אמון בכל המערכת. מה אני אעשה איתו כשהוא יחזור הביתה? איזה עתיד יש לו? מה ייצא מהמשפחה שלנו? מתי יזכרו שאנחנו קיימים ?"  naamal@israelhayom.co.il  

מתקן כליאה המיועד לבני נוער. "העבירות שהם מבצעים הן פועל יוצא של הקשיים שלהם, ואז הכי קל זה לשלוח אותם לכלא" (צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר)

עו"ד רבינוביץ.' "מתסכל"

"מגיל 16 הנער כמעט לא היה חופשי. בגיל 27 הוא ישתחרר מהכלא, ואז איזה עתיד יש לו"? (צילום ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר)

עו"ד כהן בן נתן. "כאב לב"

בית משפט לנוער, הסנגוריה הציבורית, כליאת ילדים, מירב קלמפנר־נבון, רשות חסות הנוער, שרון לבארי־בבלי

קטינים X – בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים

משרד הרווחה אינו מהסס להשתמש בנוער מצוקה ושולח אותם למוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך או לבתי כלא כגון כלא אופק.

הכתבה שני נערים נוספים נשלחו למעצר בכלא משום שאין להם מקום במעון נעול , הארץ ,  אלי אשכנזי , 16.01.2014

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"הארץ", עשרות קטינים נשלחים למעצר בשל מחסור במעונות מתאימים. השופטת: זו תוצאה עגומה, אך לא היתה ברירה

 שבוע אחרי פרסום המקרה ב"הארץ" שבו הוחזק נער בן 17 בודד בתא בכלא לנוער במשך כחצי שנה, מאחר ולא היה עבורו מקום במעון נעול, שוב נשלחו שני נערים למעצר בכלא לנוער, בניגוד להמלצת שירות המבחן, מאותה סיבה – מחסור במקומות במעונות נעולים. שני המקרים התרחשו בשבוע שעבר, וכעת בתי המשפט לנוער שבהם נידונו המקרים התירו את פרסומם.

במקרה הראשון, דן בית המשפט לנוער בירושלים בעניינו של נער בן 16, תלמיד בחינוך מיוחד המאובחן כבעל צרכים מיוחדים. הוריו של הנער אינם מכירים בו, הוא נפלט ממוסדות חינוך שונים ועבר לגור ברחוב, עד שנעצר בשל עבירות רכוש. על פי תסקיר שירות המבחן, "הוא נפל קורבן לדורשי רעתו ברחוב והידרדר לסמים ולעבירות שונות".

על פי חוות הדעת של שירות המבחן הנער צריך להימצא במוסד סגור, אולם בדיון התברר כי מקום כזה יתפנה עבורו רק בעוד שמונה חודשים, פתרון שהגדיר כ"בדיחה" סנגורו של הנער, עו"ד ארז בר־צבי מהסנגוריה הציבורית. לדבריו, "ברור שאם היה ממשפחה נורמלית בית המשפט היה משחרר אותו לביתו". השופטת שרון לבארי־בבלי כתבה בהחלטתה על מעצרו של הנער: "תוצאת החלטתי היא תוצאה עגומה. המשיב יישאר במעצר עד שיימצא לו מקום במוסד סגור. אני כואבת את כאבו של המשיב ושמחה הייתי לתוצאה אחרת".

גם במקרה השני שאירע בשבוע שעבר נאלץ בית המשפט לנוער בחיפה לשלוח נער בן 15.5 למעצר, לאחר שלא נמצא עבורו מקום במעון נעול. הנער פגע במכוניתה של אמו ואיים עליה לאחר שהתדפק על דלתה, ללא הועיל. האם אינה מכירה בו ואינה רוצה שיגור בביתה. "הנער לא זכה מעולם לחום ולאהבה. הוא משווע לקשר עם אמו", אמרה עורכת דינו לימור יצחק מהסנגוריה הציבורית. לדברי יצחק, "בית מעצר הוא ממש לא הפתרון עבורו. גם מעון נעול איננו המקום האידיאלי, אך באופן זמני גם זה יהיה טוב עבורו".

בית המשפט פנה פעמיים לשירות המבחן כדי למצוא עבור הנער אפשרות של חלופת מעצר, אולם על פי התשובה, רשימת ההמתנה ארוכה ואין עבורו מקום. לדברי השופטת מירב קלמפנר־נבון, "האלמנט השיקומי הינו בעל משקל כבד והיה מקום לשלבו במעון נעול, אך מקום במעון שכזה אין לפי שעה".

עוד ציינה השופטת כי היתה בוחנת בכובד ראש פתרון ביניים עד יימצא מקום במעון נעול, אך גם פתרון כזה לא נמצא, והיא הורתה על מעצרו של הנער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. "ראוי היה שיימצא פתרון לנער", אמרה יצחק. "הוא חי בתחושת חוסר אונים אחרי שנדחה שוב ושוב על ידי הוריו, וציפה שמוסדות הרווחה ייתנו לו תחושה שמישהו רוצה בטובתו. הוא חייב עזרה וטיפול".

מקרים אלו הם חלק מעשרות מקרים שבהם נשלחים קטינים למעצר במקום למעון נעול. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים, שבהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות – שבהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל – מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות. תוצאות מחדל זה מגיעות לפתחם של בתי המשפט וזכו לא אחת לביקורת מפי שופטי בית המשפט העליון ובערכאות נמוכות יותר. המחסור במקומות במעונות נעולים גם נידון כמה פעמים בוועדות הכנסת וספג ביקורת בדו"חות מבקר המדינה.

לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי – לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח – עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה, מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המענה בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת-שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו מקווים כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם שלוש חלופות מעצר, שאליהן מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בחלופה בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

זהירות פקידי סעד – תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים – דצמבר 2013זהירות פקידי סעד – תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה , נעמה לנסקי ומיכל יעקב  יצחקי , דצמבר 2013 – יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד • בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס התיקים, נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין • כתוצאה מכך נקרעים ילדים רבים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך – וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת • השופטת בדימוס חנה בן עמי: "תפקידם של פקידי הסעד הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית ויוכל להגיע להכרעה נכונה. נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה…

 השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

מאמר – דוח מבקר המדינה: רשות חסות הנוער – עם הפנים לפנימייה מאי 2009

רשות חסות הנוער לא הפיקה לקחים מדוח מבקר המדינה: בן ה-13 שנכלא כי אין מקום במעון יישלח להוסטל

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד …

מבקר המדינה – דוח ביקורת 2008 – משרד הרווחה – רשות חסות הנוער – בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בתחומי פעילות מרכזיים של הרשות, ובהם: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, שלא כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם. ליקויים אלה פגעו ביעילות פעילותה של הרשות ובשירותים שהיא נתנה לאוכלוסיית בני הנוער הנזקקים להם, עד כדי פגיעה ממשית בהשגת יעדיה.

דנה ויילר פולק, כלא אופק, כליאת ילדים, מעצר בית לילדים, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה, רשות חסות הנוער

תחלואי הסחר בילדים: בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא אופק

הכתבה בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא , דנה ויילר-פולק, מערכת וואלה! חדשות
יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

ח', בעל נכות נפשית בשיעור 100%, שהה במעצר בית לאחר שלא נמצא לו מקום בפנימיות. כשרצתה אמו לזרז את קליטתו, הציעו לה הרשויות להפר את מעצר הבית. "עשו ממנו שעיר לעזאזל"

שר הרווחה מאיר כהן - כליאת ילדים בדרך רמיה בבתי כלא בניגוד לאמנות בינלאומיות

 רשויות הרווחה הציעו לאם להפר את מעצר הבית, והבן נשלח לכלא

נער בן 16 כלוא בשבוע האחרון בכלא אופק בשל מחסור במקום פנוי במעונות של משרד הרווחה. ח', נער שסובל מבעיות התנהגות קשות, שהה במעצר בית במשך ארבעה חודשים בשל אותו מחסור במקום פנוי. ההצעה הטובה ביותר שהעניקו הרשויות לאמו, הייתה לאפשר לבנה להפר את מעצר הבית כדי לקדם את הליך איתור המקום עבורו. לאחר ששוטט ברחובות העיר והפר המעצר – נשלח למאסר. "הוא שעיר לעזאזל של המערכת, ולי אין למי לפנות", אמרה האם.

ח', נער מקריית גת, מוכר כנכה בשיעור 100% בשל בעיות התנהגותיות, נפשיות ונטיות אובדניות. לפני כארבעה חודשים הוצא מהמסגרת שבה שבה שהה, בשל עבירות שביצע – בהן חיתוך צמיגי ניידת משטרה. מצוקת מקום במעונות סגורים של משרד הרווחה גרמה להעבירו למעצר בית. אלא שאת המעצר, כאמור, מרצה ח' בבית אימו, אישה קשת יום שמתקשה לטפל בו לבדה, בעוד שאביו סובל ממצב רפואי קשה לאחר שעבר אירוע מוחי. "הוא ילד מקסים, הוא לא עשה שום דבר בכוונה אבל בפועל הוא לא יכול לשהות בבית כי אין לי יכולת להשתלט עליו", אמרה האם.

חנה סלוצקי - גלית מור ויגוצקי - מדיניות רווחה מופקרת מחריבה ילדים ומשפחות
"שחררתי אותו למעצר בית וחשבתי שתוך שבוע ימצאו לו מקום, אך הזמן חלף וכל הזמן אומרים לי 'אין מקום, אין מכסות', וככה יצא שהוא נשאר פה. הזמן חולף והוא לא מקבל טיפול", סיפרה. האם ביקשה לדעת מה עליה לעשות כדי לזרז מציאת מקום לבנה, ונענתה בהצעה מפתיעה. "אני פונה לרשויות הרווחה, המקומית והארצית, וכל מה שהם אומרים לי זה 'נחכה שיעשה משהו, יפר תנאי מעצר בית, ואז יעבור למעצר ואולי ימצאו לו מקום'. איזו מן תשובה זו? ככה עובדים הדברים כאן? בינתיים הוא במעצר, לא מקבל טיפול ומצבו מדרדר", אמרה בכאב.

"המדינה מפנה את הגב לילדים האומללים ביותר"

ח' אינו הקטין היחיד שנכלא ללא טיפול מתאים בשל מחסור במקומות פנויים. לפי נתוני משרד הרווחה, כיום ישנם 11 קטינים שממתינים במעצר – בהם שישה שממתינים למקום במעון נעול, בעוד היתר מחכים לחלופות מעצר. עוד עולה מהנתונים, כי 180 קטינים נוספים שביצעו עבירות ממתינים בביתם ובמסגרות חוץ ביתיות. "מדינת ישראל מפנה את הגב לילדים הכי אומללים, שמסכנים עצמם ואחרים יום יום", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. "לא אחת, במקום שבו כושלים לחלוטין כל שירותי הרווחה, מתבקשת דווקא משפחתו של הקטין לטפל בו. אלה משפחות שממילא חלשות ובקושי מצליחות להתמודד עם יתר הקשיים", הוסיף.

ואכן, במהלך השהות בבית הוריו, ח' נהג להכות את אחיו הצעיר בן ה-12 ששוהה גם הוא בפנימייה. כיוון שח' לא הועבר למעון סגור ונותר במעצר בית, האח הצעיר נמנע מלבקר בבית בשל חשש האם לשלומו. האם עצמה מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה, והחל מחודש יוני עליה לשהות כל העת לצד בנה, ובשל שאינה יכולה להתייצב בלשכת התעסוקה – נשללה קצבתה. "במשך מספר חודשים ילד עם בעיות קשות, בעל נכות של 100% עם רקע נפשי קשה ונטיות אובדניות, צריך להיות באחריות אימו כאשר לא נמצא לו מקום באף אחת מהמסגרות שמיועדות לכך. העובדה הזאת היא תעודת עניות קשה ביותר לכל מי שמופקד על הנושא", אמר ד"ר קדמן. "אנחנו ערים לכך ששר הרווחה מעוניין לתקן את המצב, אך יש לזכור שלילדים האלה אין זמן לחכות. כל יום שעובר הם עלולים לפגוע בעצמם, במשפחתם ולפגוע גם באחרים בחברה", הוסיף.

משרד הרווחה: "הנער אמור להיקלט בתוך שבועיים"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הנער אמור להיקלט במסגרת של משרד הרווחה בתוך שבועיים". בעניין המצוקה הכללית של האם נמסר: "נושא המעונות הנעולים טופל באופן מידי על ידי שר הרווחה עם כניסתו לתפקיד, באמצעות תוספת תקציב של 70 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות לטובת שדרוג והרחבת מערך המעונות הנעולים. בהמשך לכך, המשרד גיבש תכנית שתכלול בינוי של מרחבים נעולים במעונות הממשלתיים שיתנו פתרון לכלל הנערים ופתרון לתור ההמתנה".

 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה - בן 16 נשלח לכלא
 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה – בן 16 נשלח לכלא

 קישורים:

 משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים – קלונה של לשכת הרווחה נתניהמשרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו…

 משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער – נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה  –  יולי 2009 – הנער היה שנתיים בטיפול משרד הרווחה – הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בנתניה. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור…

 משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק  – הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet  – ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"…

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת – הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 – שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"… 

אמנת זכויות הילד, הפרת זכויות אדם, חוק זכויות הילד, ילדים פליטים, כליאת ילדים, מדיניות משרד הרווחה, שבס

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה

הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011

למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד

אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות.

חלק מהנערים מוחזקים במתקן במשך חודשים ארוכים, בניגוד להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין להחזיק את הקטינים יותר מחודשיים. בכך מפרה ישראל את האמנה לזכויות הילד, עליה היא חתומה. באמנה נכתב כי "לא יישלל חופש משום ילד שלא כדין, או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק אמצעי אחרון בפרק הזמן הקצר ביותר". הילדים והנערים מוחזקים תקופות ממושכות למרות שלמשרד החינוך יש 20 מקומות פנויים בפנימייה.
ילדים במתקן כליאה קציעות בניגוד לאמנת זכויות הילדשנה וחודשיים חלפו מאז פתיחתו המחודשת של מתקן הכליאה. המתקן, שנפתח בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ, נועד למנוע כליאת מבקשי מקלט קטינים שחדרו לישראל ללא ליווי בבתי סוהר לבגירים. אלא שהמתקן לא מנוהל על ידי רשויות הרווחה, ויכול לאכלס עד 60 נערים בסך הכל, מה שמביא להמשך כליאת קטינים בבתי כלא לבגירים.

על פי הגדרתו, נועד מת"ן להיות תחנת מעבר בלבד מאחורי סורג ובריח, עד להשלמת בדיקה ואבחון של הקטינים. בתום הבדיקה הם אמורים לעבור לפנימיות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, או לעבור למשמורת. אלא שלמרות שהליך האבחון אמור להימשך 60 יום לכל היותר, נתוני השב"ס מלמדים כי במתקן שוהים כעת ילדים גם תקופה של 13 חודשים. למעלה ממחצית הקטינים שוהים במתקן למעלה מחודשיים, ו-12 מהם שוהים בו למעלה מחמישה חודשים.

מת"ן כלל אינו ערוך לקליטת נערות, שאמורות לשהות באגף מופרד. לכן, חמש בנות כלואות בכלא גבעון. נוסף לכך, ועדה בין-משרדית גיבשה נהלים שלפיהם קטינים מתחת לגיל 14 לא ישהו כלל בבתי כלא.

לפי השב"ס, במת"ן שוהים ילדים מתחת לגיל 14, בניגוד להנחיית הוועדה.

האחריות על הילדים הופקדה בידי משרד החינוך ומשרד הרווחה, שטענו כבר כשנחתם הנוהל, כי מוסדותיהם בתפוסה מלאה. אולם ל"הארץ" נודע כי בפנימיית ניצנה שנפתחה לעניין זה לפני ארבעה חודשים ויכולה להכיל עד 50 בני נוער, יש מקומות פנויים לקליטת 20 ילדים. היעדר גוף מתאם בין משרדי הממשלה השונים גורם לסחבת שבעקבותיה הילדים נשארים בכלא – כך טוענים בשב"ס, ומוסיפים כי השירות נשאר חסר אונים כשהוא פונה למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. משרד החינוך טוען מנגד כי לא עודכן בעניין מספר הילדים המחכים לקליטה במוסדות.

עוד על פי השב"ס, במת"ן נמצאים כמה נערים הלוקים בשחפת, צהבת ו-HIV, אשר אינם מתקבלים לפנימיות ולכפרי הנוער. אנשי שירות בתי הסוהר מתקשים להתמודד עם המצב, שעלול לסכן את הנערים האחרים ואת אנשי הסגל.

לראשונה מאז נפתח המתקן, ביולי 2010, נכנסו אליו גורמים שאינם קשורים להפעלתו. הביקור היה יוזמה של ראש "הוועדה לבעיית העובדים הזרים", ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). רק ברגע האחרון אושרה כניסתם של ארגוני סיוע למקום, אולם עיתונאים לא הורשו להתלוות אליו.

"שירות בתי הסוהר משקיע כמיטב יכולתו בחינוך ורווחת הנערים, אך זהו עדיין מתקן של שב"ס, על כל המשתמע מכך", אמר הורוביץ. "מקומם של הנערים הללו אינו מאחורי סורגים. הם אינם עבריינים שפוטים, הם לא חטאו ולא פשעו, ואין כל עילה למאסרם או מעצרם. זו בושה לחברה הישראלית ותעודת עניות למדינה, שהרשויות השונות, ובראשן משרד הרווחה ומשרד החינוך, בורחות מאחריותן, ומניחות לאנשי שירות בתי הסוהר להתמודד עם בעיות קשות ומצבים בלתי אפשריים".

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "עושה כמיטב יכולתו כדי לתת מענה הולם לקטינים המגיעים לישראל ללא מלווים. במיתקן מת"ן אשר מופעל ע"י שב"ס, עובדת עו"ס מטעם משרד הרווחה אשר פועלת למציאת חלופות לקטינים המובאים למיתקן. גיל הקטינים הממוצע הנו מעל 16.5, מה שמקשה על השמתם בעיקר כאשר אינם מתאימים להיקלט בפנימיות ומתעקשים להשתחרר לצורך עבודה. מצב הקטינים, גילם, מורכבותם ורצונם הנם משתנים אשר נלקחים בחשבון על ידינו בבואנו למצוא חלופות עבורם, יש והם מהווים גורמים מעכבים".

ממשרד החינוך נמסר, כי "מתקני הכליאה מצויים באחריות השב"ס. בהתאם למידע המתקבל מטעם השב"ס, קולט המינהל לחינוך התיישובתי את הנערים במוסדותיו. 12 תלמידים מצויים בתהליך טיפול לקראת קליטתם במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי. ככל שהשב"ס יעביר מידע נוסף בעניינם של נערים אלה, הרי שהמינהל לחינוך התיישבותי יקלוט אותם".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "עפ"י הנוהל הבינמשרדי מעביר שב"ס באופן שוטף נתונים ודיווחים אודות הקטינים הנקלטים במתקניו אך קליטתם של הנערים במוסדות החינוך מתעכבת מעבר לנדרש. לשב"ס אין אינטרס להשאיר קטינים אלו באחריותו ונברך על כל פתרון שיוציא אותם ממתקננו למסגרות החינוך השונות".

קישורים: