אילנה קוריאל, התעללות באסירים, חדשות, כלא אופק, שירות בתי הסוהר

שב"ס כלא אופק: "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות"

"20 דקות מכות. כשהייתי על הרצפה קשרו אותי ותקפו מינית. אחר כך נשלחתי לבידוד". נער שעבר התעללות בכלא מדבר , אילנה קוריאל 15.07.17 , ynetהוא רוצה שתזדעזעו, שמשהו ישתנה. ל', בן 17, מתאר בשיחה מצמררת את הזוועות שעבר בכלא "אופק" – ולבקשת ynet הותר לפרסם כי הותקף אחרי ששופטים הפצירו בשב"ס להשגיח עליו במיוחד. "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות". שב"ס: התלונה בחקירה, אין בסיס לטענות על יחס הסוהרים

כאשר השתחרר ל' בן ה-17 מכלא אופק הוא החליט שלשם הוא לא חוזר יותר. הוא לא יהיה מאחורי סורג ובריח. תחת השגחת הסוהרים הוא סבל מאלימות מזעזעת, ולפי תלונתו גם מתקיפה מינית קשה. בצעד נדיר, ל' החליט להתראיין בתקווה שדבריו יוכלו לעזור לאלה שנמצאים עכשיו בתא, או בידוד, או כבולים למיטה.

בכלא אופק הוא הקפיד לנהל יומן. ל', נער מוכשר ושקט, אפילו צייר. אבל הוא נאלץ להשאיר את הזיכרונות האלה מאחור. "בשב"ס לקחו את היומן והציורים". אחד הציורים האהובים עליו היה זה של פנתר. "אני מצייר רק כשעובר עליי משהו. היום זה בעיה להחזיק עיפרון. הפנתר שציירתי באופק רץ ובורח, מאחוריו יש הרים ושמש. בצד השני גשם, רוח מסתובבת ועפר. הוא בורח כמו שאני רציתי לברוח. הפנים שלו פנו לצד של השמש אבל הוא רץ לצד האחר. אפשר היה לראות שהוא ממש נלחם".

ל', כמו אותו פנתר, מנסה להשאיר מאחוריו את הצד האפל של חייו. לפני כשנה הוא נעצר ונידון למאסר בגין גניבה. בראיון ל-ynet הוא מנסה לשחזר את הרישומים שלו בכלא אופק, שטרם הוחזרו. מתוקף היותו קטין, ההליכים המשפטיים בעניינו התנהלו בדלתיים סגורות. לבקשת ynet, באמצעות עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך מוזר, הפרשה הקשה הותרה לפרסום.

 

התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק
התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק

את קרקפתו של ל' מעטרת צלקת אדומה שהשיער הבלונדיני היפה שלו כבר מכסה, זכר לתקיפה הקשה שעבר. זו הייתה הפעם השניה בתקופת מעצרו שהותקף. בפעם עבר לדבריו תקיפה מינית קשה, ובית משפט לנוער בבאר שבע הורה מפורשות לשב"ס לשמור עליו. זה לא קרה.

התקיפה המינית שהוא מתאר, בשקט אך באופן עקבי, הייתה בתקופת המעצר. "הם היו שניים. קשרו אותי, את הידיים", הוא מספר במונולוג קשה. "זה התחיל באלימות. בערך 20 דקות של מכות עם מגב וכיסאות. זה היה אני לבד מולם עם חצי מגב ביד, אחרי ששברו לי אותו על הכתף. הסוהרים היו באותו זמן ביומן. היה אסיר אחר שעמד בדלת והסתיר הכול. כשהייתי על הרצפה הם באו וקשרו אותי, עם חוט כזה של מצעים שהם פרמו. ואז התחיל מה שהיה… התקיפה המינית.

"הם לקחו אותי הצידה, לצד של השירותים. ניסיתי להתנגד. התעלפתי כמה פעמים. הייתי על הבטן. אחד ישב עליי על העורף והשני…". ל' לא מפרט על אודות התקיפה הקשה. ניכר כי קשה לו לדבר על המקרה. "אחר כך כשהם (הסוהרים) ראו הם באו, לחצו (על לחצן) מצוקה והפרידו. כשהסוהר בא השתחררתי מהקשר וחזרתי למכות. רציתי שהוא ישים לב. ואז הכניסו אותי לבידוד.

"כשדיברתי עם עורכת הדין שלי אמרתי לה שאני לא כמו כולם פה. אני במחשבה שונה מהם. הרגשתי שהם לא כמוני. שפת הדיבור שלהם, ההתנהגות שלהם. לא הייתי מתחבר לזה", הוא נזכר. "כשהגעתי לכלא בפעם הראשונה ממש נבהלתי. כל אחד ממש מתחרה בשני. ההוא יותר גבר מזה. ההוא הרביץ לזה. אני לא אלים. אז לא הסתדרתי בכלל במקום הזה".

כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)

הסוהרים עושים מהתקיפה צחוק

האלימות שהייתה זרה לל', נער בעל בעיות התנהגות וקשיי הסתגלות, היא דרך חיים לא רק של חבריו לכלא אלא גם, לדבריו, של הסוהרים עצמם. בין אם מדובר באלימות פיזית או נפשית כלפי הנערים שבהם עליהם לטפל ועליהם נדרשו להשגיח. לאחר שהותקף מינית ובית המשפט הורה לשב"ס לשמור עליו, ל' הותקף שוב. הפעם, חתכו לו את הראש. הוא פונה לבית החולים מאיר וקרקפתו נתפרה. לאימא שלו איש לא הודיע על התקיפה. רק אחרי שכבר היה בדרך בחזרה לכלא, נזכרו לעדכן אותה.

"הסוהרים היו אוהבים להסית את האסירים אחד נגד השני. אחרי שחתכו אותי שמו אותי בתא חלון מול חלון עם זה שהתלוננתי נגדו על החתך. שתסבול. הוא דיבר איתי. בעיקר קילל, קרא לי מלשין. כל מיני דברים כאלה".

מעבר להתעללות הנפשית הזו, ל' מספר כי אסירים שהותקפו מינית זכו לזלזול במקום לתמיכה. "הסוהרים מספרים את זה חופשי. נגיד קורה משהו, הם הולכים לאגף אחר ומספרים לאסירים וצוחקים על האסיר שעבר פגיעה. ראיתי את זה מהצד. בא סוהר בספירת סורגים ואמר 'לא מספיק לך צד אחד? תרצה גם צד שני?' כשהוא מתכוון לצלקת. או שהיו צוחקים על הפגיעה המינית. אומרים קיבלת יפה? הרגשתי שאני לא יכול לעשות נגדם כלום. מה אני יכול לעשות".

על הפגיעה שחווה סיפר לסוהרים. "אבל לא עשו עם זה שום דבר. הסוהרים עושים מזה צחוק. הם צוחקים עלינו, מסתלבטים. זה הזוי. יש הרגשה שבאים לעבוד בבית סוהר של קטינים כדי שיהיה להם כוח".

לאחר התקיפה השנייה שעבר הגיש עו"ד אדיר בן לולו מהסנגוריה הציבורית בקשה דחופה לבית משפט השלום לנוער בבאר שבע לשחררו ממעצר, למסגרת שבה לא יפגעו בו. שופט בית המשפט לנוער אבו פריחה קבע כי "שוכנעתי כי החבלה אשר נגרמה לנאשם אינה חמורה כפי שצוין בבקשה". כמו כן, החליט כי אם יקיימו דיונים רבים מדי בעניינו של ל', הדבר עלול לחבל בהבאתו לראיון באחת המסגרות הטיפוליות שביקשו שייקלט בהם, "ובכך לתרום להגדלת הסיכויים להמשך שהותו במעצר".

"התרענו כי חזרתו לכלא תסכן את חייו, אך בית משפט סבר כי כליאתו עדיפה על דרך הטיפול החלופית שהוצעה", אמר עו"ד בן לולו. "על אף ההנחיה הברורה להשגחה עליו – שב"ס התרשל בשמירה על חייו, ותוך זמן קצר הוא הותקף שוב".

"ניסו להוריד אותי מתביעה"

הצלקת הכעורה עדיין מטרידה את ל', והוא לא רוצה שיבחינו בה. "כשסירבתי להסתפר שללו לי 30 יום קנטינה ונתנו לי חמישה ימי בידוד. אין לי מושג למה עשו לי את זה. אולי בגלל התביעה". ל' סבור כי בגלל שבשב"ס ניסו להניאו מנקיטת צעדים משפטיים. כיום הוא פועל באמצעות עו"ד אוהד פריאל לתבוע את שב"ס. "מפקד בית הסוהר, אין לי מושג איך הוא ידע אז, התחיל לדבר איתי ולנסות להוריד אותי מזה. הוא ניסה להחתים אותי על מסמך שהיה לי טוב בבית הסוהר ושאין לי שום תביעות נגד שב"ס, בלי לומר לי מה כתוב שם. לא חתמתי. הוא הביא עדים שיאמרו שאמרתי שהיה לי טוב ואמר שהתביעה רק תפגע בי".

יחס כזה, וניסיון לכאורה להסתיר את המתנהל מאחורי כותלי הכלא, לא היה חריג, טוען ל'. "פעם אחת רציתי ללכת ליאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים) כשתקף אותי סוהר עם אלה. בא אליי סגן מפקד הכלא ואמר שזה רק יפגע בי ולא ייצא מזה כלום, שיהיה לי קשה פה. אז לא הגשתי תלונה. פחדתי להגיש. שאלתי אותו באיזה קטע זה יפגע בי, והוא אמר שאני אפסיד בזה ושהם יותר חזקים ממני".

כבילה של 11 שעות ברצף על מיטה בלי מזרון

לפי דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016, קטינים מוחזקים בבידוד שלא לצורך בכלא אופק. שהייה בתנאי בידוד והפרדה עשויה להיות הרסנית עבור קטינים, ומחקרים מצביעים על כך שיש בה להביא להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית. החזקתו של כלוא קטין בתנאי הפרדה פוגעת אנושות ביכולת לטפל בו, לשקמו ולשלבו בפעילות חינוך או פנאי, כמתחייב על פי חוק הנוער. בנוסף, נמצא כי ביומן הכבילה תועדו שני מקרים בהם נכבלו קטינים למיטה למשך תקופות ארוכות. באירוע אחד נכבלו שני קטינים למיטה למשך 37 שעות, בעקבות אירוע הצתה.

"הייתי פעם אחת כבול למיטה בכלא 11 שעות ברציפות", מספר ל'. "איתי היה עוד אסיר כבול. אותי כבלו הצידה, ככה שלא יכולתי לזוז. נתנו לי מכות בצלעות. ארבעה חודשים אחר כך הצלעות עדיין כאבו. נרדם לי חצי מהגוף. מרוב קור זרימת הדם נעצרה. הייתי עם בגדים קצרים, על מיטה בלי מזרן. הורידו לי את הנעליים והגרביים והידקו את האזיקים ככה שזה צבט לי את העור".

הכבילה הגיעה, לדבריו, כעונש על שהצית נייר טישו עם סיגריה. "יום למחרת כשהחזירו אותי לתא שמו אותי בתא אחר, שהיה שרוף. בלי טלוויזיה, בלי כלום. נתנו לי לישון על מזרן רטוב, לא שלי. לקחו לי את המצעים והבגדים. ביקשתי מאחרים שייתנו לי. היו תקופות שגם תחתונים לא היה לי שם".

קטינים רבים ב"אופק", מסבירים בסנגוריה, מוצאים עצמם בבידוד כאמצעי ענישה לתקופה של בין יום לחמישה ימים בכל פעם. כל זה קורה בזמן שבעולם המערבי המגמה היא ביטול הליך הבידוד כאמצעי ענישה לקטינים, בשל הנזקים הנפשיים. "הבנאדם שבנה את הבידוד ידע טוב מאוד מה הוא בונה", אומר ל'. "בבידוד יש מיטת ברזל ואין חלונות. הם סגורים ככה שאתה לא יכול לפתוח אותם, עם חתיכת פלסטיק, ככה שבבוקר השמש מעירה אותך. בערב שמים לך מזרון ובספירת בוקר לוקחים לך אותו. אין שם ספר ולא מחברת. אין כלום. יש שירותים ומקלחת עם מים קפואים. מעל הניאגרה יש ברזיה, ככה שאתה ממש שותה מהאסלה. מלוכלך שם ויש ג'וקים בכל פינה".

בכלא תמיד יש מקום – אבל מה לגבי המחיר?

נערים כמו ל', שעברו בכלא אופק, לא מרבים לדבר על החוויות שלהם משם. באומץ, הוא מקווה כי מי שיקרא את הדברים יזדעזע וידרוש שינוי. "מה שמטריד במקרה של ל', זה שהוא מציף את המצוקות של רבים המוחזקים בכלא אופק", אומר עו"ד נטע פת, שייצגה אותו. "כמי שמייצגת קטינים רבים, אני מרגישה שקיים דיסוננס בין התפיסה השיפוטית לכליאה – שלפיה היא יכולה אפילו להגן על נער בשנות ההתבגרות הקשות והסוערות, ולספק מסגרת מכילה וארוחה חמה – כאשר בפועל הכליאה מחריפה ומייצרת נזק בלתי הפיך לחייהם של נערים רבים.

"דמיינו עשרות רבות של בני נוער, כולם בעלי סיפור חיים לא פשוט, ולעתים בעקבות נסיבות חיים אומללות, מוחזקים בתוך מתקן כליאה שמור ביותר, מבלי לצאת לחופשות ועם חלון צר ומסורג לחיים שבחוץ. הם לא יכולים לקחת לעצמם קערת קורנפלקס כשהם רעבים, וגם לא להתקשר לאימא כשהם עצובים. המקרה של ל' ממחיש זאת היטב. הוא נפגע במקום שהיה אמור להגן ולשמור עליו. זה מייצר משבר אמון עצום בעולם. חייבים להקים מסגרות לקטינים בעלי קשיים נפשיים, לאפשר קליטה במסגרות ראויות בלי צורך להמתין חודשים. בכלא הרי יש תמיד מקום, אבל מה לגבי המחיר"?

כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)

ל' הוא נער רזה ועדין, שאיבד יותר מ-10 ק"ג בזמן שהותו ב"אופק". לדבריו, "היום קשה לי להיות רעב. אני מרגיש שאני צריך משהו בבטן. ב'אופק' כל פעם הייתי ישן עם בטן ריקה ומקרקרת. האוכל קר. קפוא כאילו זה אבנים. זה מים למאכל. קשה ואי אפשר להסביר את זה. אכלתי המון לחם כי לא הייתה לי ברירה. וגם הלחם שאכלתי לא תמיד היה הכי טרי".

הסטטיסטיקה מראה על כ-70% חזרה לכלא לאחר השחרור, אבל ל' בטוח שלו זה לא יקרה. "זה לא המקום שלי בכלל. כשעשיתי את העבירה זו הייתה טעות. אני לא רואה את עצמי עוד כמה שנים בתוך בית כלא או עושה עבירה פלילית".

הקושי של ל' במתן אמון בעולם מוסיף ומופיע לאורך כל הריאיון, כשהוא מספר שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותו לא היה האכזריות בשב"ס, אלא האוזן הקשבת שמצא אצל עו"ד פת. "את נתת לי הרגשה שאני לא לבד", אמר. "זה היה ממש הרבה בשבילי שם. זה אפילו יותר מדי. זה כאילו שאתה מצפה שיקרו לך דברים – ודבר כזה אתה לא מצפה. אתה לא מצפה שלמישהו יהיה איכפת ממך, שמישהו יבין אותך, שתוכל לספר לו דבר ושמישהו יהיה לצידך ושלא יחשוב שאתה אומר שטויות". בנקודה הזו הוא מוחה דמעה.

"אתה יוצא מהכלא עם הרבה תובנות על החיים. חווית את החיים מהצד השני. ישבתי שם שנה, לבד. הייתה לי רק עזרה מבחוץ. זה חוסר אונים מוחלט. אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול. אבל זה גם סוג של משהו שלמדת".

– אתה כועס?

"ת'כלס אני כועס על המדינה הזו, שלא יכולה לעשות עם זה שום דבר. כלא זה מקום של מדינה. אני כועס גם על האנשים שם. זה לא דבר שיכול לעבור. מפקד בית הכלא זה דמות כזו שלא אשכח. גם כשאני אהיה סבא אזכר בכל זה. זה לא יעבור לי בחיים. אבל זה רק יחזק אותי. רק תחשבי מה קורה שם עכשיו. כל כמה שעות יש שם תקיפה".

עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי
עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי

במועצה לשלום הילד פנו לשב"ס בעקבות המקרה של ל'. ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה, הסבירה כי לרשויות יש אחריות מלאה על שלומם של הקטנים, על הבריאות שלהם וחייהם. "צריך לעשות פה בדיקה רצינית אם ואיך התרחשו הדברים. אם התרחשו כשלים כל כך קשים – לבדוק אם מדובר ברשלנות. אם אין פיקוח כמו שצריך, אם התנאים הפיזיים לא מאפשרים הגנה, זה לא משהו שאפשר לקבל אותו, לחיות איתו".

שב"ס: הוא ממציא

בשירות בתי הסוהר מכחישים את הטענות שהעלה ל'. דוברת שב"ס חנה הרבסט-שכטר אמרה: "הדברים שהוא אומר הם שקרים. הוא ממציא. הדברים לא נכונים. שב"ס דוחה את טענות האסיר המשוחרר בדבר אלימות ויחס בלתי הולם שהופעלו נגדו בעת המאסר. לדברים שהועברו אלינו אין בסיס, אינם נהוגים בשום אופן בשב"ס ותמוה כי האסיר המשוחרר לא הגיש תלונה על הדברים החמורים שהתרחשו לכאורה, אותם הוא מספר. בבדיקה שערכנו לאור פניית הכתבת לא נמצאו תימוכין כלשהם לדברים".

"לאחר אירוע התקיפה הפיזית של האסיר באגף על ידי קטין אחר, נפתח תיק פלילי בגינו נידון התוקף לארבעה חודשי מאסר מצטברים. טענות האסיר בעניין התקיפה המינית שעבר לכאורה בכלא, במעצרו הקודם, הועברו לידי משטרת ישראל ונמצאים בחקירה.

"הסוהרים המשרתים בכלא אופק הינם אנשי מקצוע שעברו הכשרות מיוחדות המותאמות לעבודה מול נוער עברייני. שיקום האסירים ושמירה על כבודם וחייהם הוא ערך עליון עבור סגל שב"ס וביטחון הכלואים עומד לנגד עיניהם תמיד", נמסר.

מהנהלת בית המשפט נמסר במענה לשאלתנו מדוע הוחלט לשלוח את הקטין בחזרה לכלא שבו הותקף מינית כי "הוא טופל על ידי גורמים בכירים ביותר במערכת בתי המשפט, גורמי הטיפול הבכירים בשרות המבחן וכן על ידי מפקד כלא אופק על מנת למצוא הפתרון המתאים ביותר במקרה פרטני זה, הן מבחינת מוגנותו המירבית במהלך מעצרו והן מבחינת בדיקת חלופות למעצר".

כלא אופק, כליאת ילדים, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה, רינו צרור, שירות בתי הסוהר

משרד הרווחה מסביר מדוע שלח ילד בן 14 לאחסון במתקן שרות בתי הסוהר

מרץ 2016 – גלי צה"ל, רינו צרור – משרד הרווחה ארגון פשע בחסות החוק והממסד שולח ילדים לאחסון במתקני שרות בתי הסוהר, למרות שהילדים אינם מתאימים למוסדות אלו. מדובר בהשחתת הגוף והנפש של הילדים. אף פקיד או עובד סוציאלי לא עלה לשידור להסביר את פשר פשעי משרד הרווחה

אילנית אימבר, בית משפט לנוער, כלא אופק, מדיניות משרד הרווחה, רשות חסות הנוער

בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס – במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום

בני ערובה של משרד הרווחה
בני ערובה של משרד הרווחה

הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ

כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אותם

ד', נער בן 17 שהורשע בתקיפת שוטרים, שהה חמישה חודשים במעצר בתנאי הפרדה בכלא "אופק" המיועד לקטינים. כמעט חצי שנה היה סגור בתאו 23 שעות ביום, ללא מגע עם אסירים אחרים – רק כי לא נמצא עבורו מקום במעון נעול.

ד' אינו היחיד. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים – בהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות – בהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל – מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות.

השבוע שוחרר ד'. עקב התנאים הקשים בהם נכלא, הקלה עמו שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, וגזרה עליו מאסר אשר חפף לתקופת המעצר שכבר ריצה. בגזר הדין מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הרשויות וקבעה כי ד', שנסיבות חייו קשות ביותר, שהה "במעצר של ממש, בתנאים קשים מנשוא, בבידוד". לדבריה, "אין שום סיבה להטיל על כתפיו את תחלואי המערכת בעניינם של קטינים בכלל ובעניינו בפרט".

מגזר דינו של ד' עולה כי באמצע השנה שעברה הוא שהה חודש במעצר בכלא "צלמון", בגין פריצה וגניבה. כבר אז הומלץ כי ישהה במעון נעול – המשמש למגורים או משמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל – אך לא נמצא עבורו מקום.

הפעם הואשם ד' בשני מקרים של תקיפת שוטרים, שבאו לעצור אותו לאחר שהפר תנאי מעצר הבית שלו. במקרה הראשון דחף שוטרת ונמלט, ובהמשך אותו היום התיז גז מדמיע בפני שוטר ואיים על שני שוטרים בסכין יפנית. שוב הוא היה אמור לשהות במעון נעול, אך שוב לא נמצאה מיטה פנויה. לפיכך, שהה מאז אוגוסט במעצר בכלא אופק, ובשל ניסיונות אובדניים בעברו הוחזק בתנאי הפרדה.

עורכת הדין לירון מלכה, שיצגה את ד' מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקשה מבית המשפט להכיר בנסיבות חייו ובצרכיו המיוחדים: נער שגדל בבית רווי אלימות, ונקלע לסכסוך מכוער בין הוריו שהתגרשו, לפני שנזנח, בין היתר, בשל מאסר אביו. גם שירות המבחן המליץ על טיפול, ולא על ענישה, אך ציין כי לעת עתה אין מקומות פנויים במוסדות המתאימים. השופטת קיבלה את טענות ההגנה, וקבעה כי מהתהליך השיקומי של ד' "עולה תמונה עגומה של מי שנפל כבר מגיל קטן בין הכסאות, מצב שיכול היה להימנע הן על ידי הוריו והן על ידי הרשויות המטפלות בעניינו".

בגזר דינה פרשה השופטת את נסיבות חייו של הנער: "חיים קשים מאוד, רוויי עצב ואלימות, הזנחה והתעללות, נדודים ושוטטות, שגרמו בסופו של דבר לקטין לסחוב על גבו עול כבד בדמות קושי רגשי ונפשי עצום. במלים פשוטות עד כדי כאב הוא טרם זכה להיות אדם שמח ומשמעותי בעיני מבוגר, כפי שמגיע לכל אדם להיות". השופטת כתבה כי "ילדותו אבדה לבלי שוב" והוסיפה כי "הוא מבין שרק על ידי מעשי אלימות קיצוניים ומחוות אובדניות יזכה לתשומת לב, לא משנה מאיזה סוג". השופטת גם לקחה בחשבון את "גילו המנטלי" של הנער. אנשי מקצוע שבחנו אותו מצאו כי הוא רחוק מאוד מגיל הבגרות ומתנהג באופן ילדותי.

מלבד עונש המאסר בפועל, הוטלו על ד' שלושה חודשי מאסר על תנאי במקרה שיעבור בשנתיים הקרובות עבירות רכוש או אלימות. עוד נקבע כי מיום שחרורו יהיה נתון בצו מבחן למשך שישה חודשים. בתקופה זו יסייע שירות המבחן לד' באיתור "ידיד בית המשפט" שיעזור לו להשתקם, לאתר מקום מגורים קבוע, למצוא עבודה ולקבל סיוע רגשי וטיפול רפואי לשיניו. "בעבודה משותפת של כל רשויות הטיפול ניתן יהיה להציל את שארית תקופת קטינותו", ציינה השופטת.

לאחר גזר הדין אמרה עורכת הדין ל"הארץ" כי "הנער זקוק לליווי, לתמיכה ולחיזוק. צריך שתהיה לו קרן אור". לדבריה "היה צורך לגבש לו 'סל שירותים' מקיף כקטין נזקק. הוא לא קיבל טיפול בזמן הנכון. אם היה זוכה לכך הוא לא היה מגיע למקום בו הוא נמצא היום".

האו"ם: הפרדת קטינים משולה לעינוי

לפי דו"ח של הסנגוריה הציבורית, שפורסם בספטמבר 2012, באותה תקופה הוחזקו 12 אסירים קטינים בהפרדה בכלא אופק. שניים מהם הוחזקו כך מעל לחצי שנה. כמו כן, שניים מהם הוחזקו בהפרדה זוגית, כלומר באותו התא, בעוד כל העשרה האחרים הוחזקו לבדם – כמו ד'. חצר הכלא, בה הותר לד' לטייל למשך שעה ביום, תוארה כ"חצר נפרדת וקטנה, המוקפת מכל צדדיה בחומות בטון גבוהות ואפורות". עוד נכתב כי "הקטינים המוחזקים באגף ההפרדה אינם משתתפים כלל בפעילויות החינוך והפנאי בבית הסוהר".

לגבי ההשלכות הנפשיות של החזקת קטינים בהפרדה, נכתב בדו"ח כי "מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך ששהייה בתנאי בידוד והפרדה היא הרסנית עבור קטינים. היא מובילה להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית". המסמך של הסנגוריה הציבורית אף מצטט דו"ח של האו"ם, בו נקבע כי "החזקת אסירים קטינים בתנאי הפרדה משולה לעינויים או ליחס אכזרי ובלתי אנושי".

בעוד קשה שלא להזדעזע מתנאי מעצרו של ד', הרי שהבעיה הרחבה יותר היא זו שבעטיה נשלח לכלא – ולא למסגרת מתאימה יותר. לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי – לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח – עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים.

שופטים: המצב לא מתקבל על הדעת

לפי דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מאפריל האחרון, בישראל יש כיום 212 מקומות בשישה מעונות. ברשימת ההמתנה יש כ־200 נערים, ובין 180 ל–190 נערות. בדיון שנערך עוד ב–2010 בוועדה לזכויות הילד, אמרה נציגת הנהלת בתי המשפט אמרה כי "בשל מצוקת ההשמה, שופטים נוטים שלא להוציא צווי מעון נעול שאי אפשר ליישמם, ונאלצים להשאיר קטינים במעצר עד תום ההליכים או לשחרר אותם ממעצר בלי לתת להם פתרון חלופי". המשמעות: ייתכן שבפועל מספר הנערים והנערות שהיו אמורים להישלח למעונות גדול בהרבה – אולם בשל המחסור במיטות פנויות, השופטים בוחרים מראש בפתרונות חלופיים.

השופטת אימבר, שכתבה את גזר דינו של ד', התייחסה בפסק הדין לבעיה. היא ציינה כי התקציבים והכלים המצויים בידיהם של המטפלים "לוקים בחסר רב". בשנים האחרונות התייחסו בתי המשפט ביותר מ־20 מקרים למחסור החמור. כך, למשל, ב–2011 כתבת שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת, ויש להצטער על כך שפתרונה מתמהמה, אף כי בית משפט זה עמד ושב ועמד בעבר על הפער הקיים בין מספר המקומות הפנויים במעונות אלה לבין צרכי ההשמה בפועל, ועל כך שמצב דברים זה חוטא לעקרונות יסוד שהתווה המחוקק בעניין ענישת קטינים".

במקרה אחר, השופטת עדנה ארבל שחררה למעצר בית נער שנחשד בעבירת שוד חמורה, עד שיימצא לו מקום במעון נעול. "עניין לנו במצב בלתי מתקבל על הדעת, שלא ניתן להשלים איתו", כתבה ארבל בהחלטתה. "מצב בו נער, שסיכוייו להשתקם ולהפוך לאזרח מן השורה עדיין נראים טובים, ומוסכם על הכל כי המקום הראוי לו לעת הזו הוא מעון נעול שיהווה עבורו מסגרת חינוכית ושיקומית מתאימה, אך האפשרות להגיע למסגרת זו נמנעת ממנו בשל מחסור במקומות פנויים במעון. בית משפט זה התריע על המצב שוב ושוב, וקרא פעמים רבות לגורמים המוסמכים לעשות כל שניתן ומבלי להתמהמה, ולהביא לשינויו של מצב מקומם זה".

גם השופט אליקים רובינשטיין, שהורה להחזיר תיק לבחינה מחודשת בהתאם לחלופות המעצר שיוצעו לנער, נקט בביקורת קשה: "עלי לחזור במפגיע על דברים שאמר בית משפט זה לא אחת ולא שתיים, כמעט בתחינה כלפי רשויות המדינה, כי יש צורך בתוספת מקומות במעונות הנעולים, בחינת הצלת נפשות".

440 מיטות בתוך שלוש שנים

מבקר המדינה כבר דן פעמיים במצוקתם של הנערים הממתינים למקום במעון נעול – ב–2000 וב–2008. הוא מצא כי המחסור במיטות "מקשה מאוד על המעונות לעצור את תהליך הידרדרותם של מתבגרים שנתונים במשבר עמוק, ומקטין את הסיכוי לשקמם".

לפני חודשיים דנה בנושא הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). בישיבה אמרה טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כי משרד האוצר כבר היקצה תקציב לתוכנית בינוי שאמורה להביא את מספר המיטות במעונות הנעולים ל–444, לעומת 212 בלבד כיום, בתוך שלוש שנים. לפי משרד הרווחה רק התוספת תהיה של 440 מיטות, כך שמספרן הכולל יגיע לכ–650.

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, העיר בדיון כי יש לתת את הדעת גם על "התנאים הבלתי נסבלים במעונות", ועל הצורך בהעסקת כוח אדם איכותי שיתוגמל כראוי. "כל עוד לא נשפר את מערך השכר ואת תנאי העבודה של המדריכים במקומות האלה", אמר קדמן, "דבר שיאפשר לקלוט אנשים ברמה טובה, נצטרך להסתמך רק על זה שחלק ניכר מהאנשים שם הם פשוט מלאכים וחצי מתנדבים".

לדברי עו"ד רחל דניאלי, הממונה על תחום נוער בסנגוריה הציבורית, "הבעיה אף חמורה יותר, משום שגם מעונות נעולים הם לא הפתרון המתבקש בחלק גדול מהמקרים. נערים כמו במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט בנצרת צריכים להיות במוסד שיקומי, אבל אין מוסד כזה בישראל. לכן המעונות הנעולים מתמלאים בקטינים צעירים מאוד עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות, שהמקום המתאים להם הוא בכלל מעון בעל אוריינטציה של שיקום נפשי ופסיכיאטרי. מעון נעול הוא לא הפתרון האידיאלי עבורם".

דניאלי הוסיפה כי "לפני כשנה נפתח מעון כזה, אך הוא נסגר אחרי 8 חודשים בלבד". כפי שעלה בדיון בוועדה לזכויות הילד, המעון נסגר בלחץ השכנים. מאז נעשים מאמצים למצוא לו מקום חדש, אולם ללא הצלחה.

בעוד על הפרק עומדים פתרונות שונים, כגון תוכנית הבינוי שתארך שלוש שנים, נערים כמו ד' ממשיכים להישלח למסגרות לא מתאימות. רק בימים האחרונים, לדברי עו"ד דניאלי, ניתנו בבתי המשפט לנוער עוד שתי החלטות בהן לא שוחררו קטינים לחלופת מעצר, בשל היעדר מקום במעונות. הם לא יוכלו להמתין שלוש שנים.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "אכן יש מחסור במעונות נעולים. לנוכח מצב זה, מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המעונות בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת־שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו תקווה כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם 3 חלופות מעצר, אליהם מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח – נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים – "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". – זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"…

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". … על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (…) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. 

עדויות ממעון גילעם – "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 – המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר… היו מקרים במקלחות… הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) – "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה… המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם)

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 – מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד …

כמו חיות בג'ונגל – הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 – בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)… הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת….

כלא אופק, מדיניות משרד הרווחה, סחר בילדים

קטינים X – בני ערובה כלואים ע"י משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציב

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים

 משרד הרווחה שולח מידי שנה מאות נערים לבתי כלא (כלא אופק) בהליכים שיפוטיים ללא ראיות ובדלתיים סגורות, ולאשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך כדי שיוכל לדרוש תוספת תקנים ותקציב לפנימיות ומוסדות מופרטים. מנגד ישנם הורים הנלחמים להשבת ילדיהם אליהם ממוסדות הכליאה של משרד הרווחה. באופן זה הרחק מעיני הציבור מחריב משרד הרווחה אלפי משפחות מידי שנה. להלן  מקצת אירועים שנחשפו על קטינים X הכלואים בבתי כלא, מאושפזים שלא לצורך ואין להם מושיע שאף משרד הרווחה טוען שמקומם אינו שם.



בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס – במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום – הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ –  כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אות…

קטינים X – בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים משרד הרווחה אינו מהסס להשתמש בנוער מצוקה ושולח אותם למוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך או לבתי כלא כגון כלא אופק. – הכתבה שני נערים נוספים נשלחו למעצר בכלא משום שאין להם מקום במעון נעול , הארץ ,  אלי אשכנזי , 16.01.2014

מדיניות משרד הרווחה – עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך – ספטמבר 2009 – רשת ב – משרד הרווחה משתמש בילדים לקבל תוספת תקציב. – משרד הרווחה מנהל מאבק פוליטי ותקציבי על גבם של ילדים – לא יאמן: עשרות ילדים מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך בגלל סכסוך בין משרד הרווחה למשרד הבריאות, שאינם מצליחים להסכים איזה משרד יממן את הטיפול בפנימיות טיפוליות בגמר האשפוז, ולכן נשארים הילדים בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך, ונגרמים להם נזקים של ממש

 פשעים נגד האנושיות – משרד הרווחה מאשפז ילדים במוסדות פסיכיאטרים שלא לצורך – פברואר 2013 – משרד הרווחה משתמש בילדים במוסדות פסיכיאטריים כבני ערובה לקבל תקציבים. – הכתבה בלי סיבה: אבי מאושפז שנים בבי"ח פסיכיאטרי , עומרי אפרים , פברואר 2013 – זה שנים מבטיחים בממשלה להקים פנימייה לנוער שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי, אך בהיעדרה נאלצים עשרות ילדים להמשיך לגור בבתי החולים, ללא צורך. "הנזק אדיר", קובעים המעורבים, אך הרשויות לא ממהרות: "כשיאושר התקציב נפרסם מכרז"…

משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק – הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet – ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"…

משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער – נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת – הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 – שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"…

השופטת הדס עובדיה שלחה ילד בן 13 לכלא אופק למרות שלא ביצע כל עבירה – דמעות התנין של השופטת הדס עובדיה ופקידי הרווחה – הכתבה אפילו השופטת בכתה: נער בכלא במקום במעון , רענן בן צור , יולי 2009 , ynet – הילד הוכנס למעון סגור בגלל בעיות התנהגות, ולפני חצי שנה שוחרר בניסיון לשלבו בקהילה. אך הוא הידרדר במהירות, ולבסוף נעצר ברכב פרוץ. מאז לא נמצא פתרון, והוא עדיין בכלא – למרות שלא ביצע כל עבירה. פרקליטתו: יש עוד מקרים כאלה…

נער בן 16 התאבד בתאו בבית הכלא אופק לנוער – הכתבה נער בן 16 התאבד בתאו בבית הכלא לנוער , רענן בן צור , דצמבר 2006 , ynet – הנער השתמש בגופיה אותה קשר לסורגי התא, ושם קץ לחייו בתליה. משירות בתי הסוהר נמסר כי לא היה בעל נטיות אובדניות, וכי לא נמצא בתאו מכתב התאבדות…

עובדת סוציאלית צפרא דוויק מרעילה מפיה נגד הציבור ונבחריו לקידום הסחר בילדים

דנה ויילר פולק, כלא אופק, כליאת ילדים, מעצר בית לילדים, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה, רשות חסות הנוער

תחלואי הסחר בילדים: בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא אופק

הכתבה בגלל תפוסה מלאה במעונות הרווחה – בן 16 נשלח לכלא , דנה ויילר-פולק, מערכת וואלה! חדשות
יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

ח', בעל נכות נפשית בשיעור 100%, שהה במעצר בית לאחר שלא נמצא לו מקום בפנימיות. כשרצתה אמו לזרז את קליטתו, הציעו לה הרשויות להפר את מעצר הבית. "עשו ממנו שעיר לעזאזל"

שר הרווחה מאיר כהן - כליאת ילדים בדרך רמיה בבתי כלא בניגוד לאמנות בינלאומיות

 רשויות הרווחה הציעו לאם להפר את מעצר הבית, והבן נשלח לכלא

נער בן 16 כלוא בשבוע האחרון בכלא אופק בשל מחסור במקום פנוי במעונות של משרד הרווחה. ח', נער שסובל מבעיות התנהגות קשות, שהה במעצר בית במשך ארבעה חודשים בשל אותו מחסור במקום פנוי. ההצעה הטובה ביותר שהעניקו הרשויות לאמו, הייתה לאפשר לבנה להפר את מעצר הבית כדי לקדם את הליך איתור המקום עבורו. לאחר ששוטט ברחובות העיר והפר המעצר – נשלח למאסר. "הוא שעיר לעזאזל של המערכת, ולי אין למי לפנות", אמרה האם.

ח', נער מקריית גת, מוכר כנכה בשיעור 100% בשל בעיות התנהגותיות, נפשיות ונטיות אובדניות. לפני כארבעה חודשים הוצא מהמסגרת שבה שבה שהה, בשל עבירות שביצע – בהן חיתוך צמיגי ניידת משטרה. מצוקת מקום במעונות סגורים של משרד הרווחה גרמה להעבירו למעצר בית. אלא שאת המעצר, כאמור, מרצה ח' בבית אימו, אישה קשת יום שמתקשה לטפל בו לבדה, בעוד שאביו סובל ממצב רפואי קשה לאחר שעבר אירוע מוחי. "הוא ילד מקסים, הוא לא עשה שום דבר בכוונה אבל בפועל הוא לא יכול לשהות בבית כי אין לי יכולת להשתלט עליו", אמרה האם.

חנה סלוצקי - גלית מור ויגוצקי - מדיניות רווחה מופקרת מחריבה ילדים ומשפחות
"שחררתי אותו למעצר בית וחשבתי שתוך שבוע ימצאו לו מקום, אך הזמן חלף וכל הזמן אומרים לי 'אין מקום, אין מכסות', וככה יצא שהוא נשאר פה. הזמן חולף והוא לא מקבל טיפול", סיפרה. האם ביקשה לדעת מה עליה לעשות כדי לזרז מציאת מקום לבנה, ונענתה בהצעה מפתיעה. "אני פונה לרשויות הרווחה, המקומית והארצית, וכל מה שהם אומרים לי זה 'נחכה שיעשה משהו, יפר תנאי מעצר בית, ואז יעבור למעצר ואולי ימצאו לו מקום'. איזו מן תשובה זו? ככה עובדים הדברים כאן? בינתיים הוא במעצר, לא מקבל טיפול ומצבו מדרדר", אמרה בכאב.

"המדינה מפנה את הגב לילדים האומללים ביותר"

ח' אינו הקטין היחיד שנכלא ללא טיפול מתאים בשל מחסור במקומות פנויים. לפי נתוני משרד הרווחה, כיום ישנם 11 קטינים שממתינים במעצר – בהם שישה שממתינים למקום במעון נעול, בעוד היתר מחכים לחלופות מעצר. עוד עולה מהנתונים, כי 180 קטינים נוספים שביצעו עבירות ממתינים בביתם ובמסגרות חוץ ביתיות. "מדינת ישראל מפנה את הגב לילדים הכי אומללים, שמסכנים עצמם ואחרים יום יום", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. "לא אחת, במקום שבו כושלים לחלוטין כל שירותי הרווחה, מתבקשת דווקא משפחתו של הקטין לטפל בו. אלה משפחות שממילא חלשות ובקושי מצליחות להתמודד עם יתר הקשיים", הוסיף.

ואכן, במהלך השהות בבית הוריו, ח' נהג להכות את אחיו הצעיר בן ה-12 ששוהה גם הוא בפנימייה. כיוון שח' לא הועבר למעון סגור ונותר במעצר בית, האח הצעיר נמנע מלבקר בבית בשל חשש האם לשלומו. האם עצמה מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה, והחל מחודש יוני עליה לשהות כל העת לצד בנה, ובשל שאינה יכולה להתייצב בלשכת התעסוקה – נשללה קצבתה. "במשך מספר חודשים ילד עם בעיות קשות, בעל נכות של 100% עם רקע נפשי קשה ונטיות אובדניות, צריך להיות באחריות אימו כאשר לא נמצא לו מקום באף אחת מהמסגרות שמיועדות לכך. העובדה הזאת היא תעודת עניות קשה ביותר לכל מי שמופקד על הנושא", אמר ד"ר קדמן. "אנחנו ערים לכך ששר הרווחה מעוניין לתקן את המצב, אך יש לזכור שלילדים האלה אין זמן לחכות. כל יום שעובר הם עלולים לפגוע בעצמם, במשפחתם ולפגוע גם באחרים בחברה", הוסיף.

משרד הרווחה: "הנער אמור להיקלט בתוך שבועיים"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הנער אמור להיקלט במסגרת של משרד הרווחה בתוך שבועיים". בעניין המצוקה הכללית של האם נמסר: "נושא המעונות הנעולים טופל באופן מידי על ידי שר הרווחה עם כניסתו לתפקיד, באמצעות תוספת תקציב של 70 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות לטובת שדרוג והרחבת מערך המעונות הנעולים. בהמשך לכך, המשרד גיבש תכנית שתכלול בינוי של מרחבים נעולים במעונות הממשלתיים שיתנו פתרון לכלל הנערים ופתרון לתור ההמתנה".

 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה - בן 16 נשלח לכלא
 בגלל תפוסה מלאה במעונות משרד הרווחה – בן 16 נשלח לכלא

 קישורים:

 משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים – קלונה של לשכת הרווחה נתניהמשרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו…

 משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער – נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה  –  יולי 2009 – הנער היה שנתיים בטיפול משרד הרווחה – הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בנתניה. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור…

 משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק  – הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet  – ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"…

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת – הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 – שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"… 

בית משפט לנוער, כלא אופק, מדיניות משרד הרווחה, שירות בתי הסוהר

משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק

הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet

ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"

עבירות מין מזעזעות, הכוללות, בין היתר, ביצוע מעשי אונס וסדום, אלימות קשה ושימוש בנשק קר, מאבקי כוח, סחיטה באיומים, מכות, גניבות, והכל כשהסוהרים נמצאים בקרבת מקום. כך מתנהלים, מדי יום, חייהם של רבים מכ-200 בני נוער העצורים ואסורים בכלא אופק, הנמצא בסמוך לכלא 'הדרים' בשרון ומיועד לכליאת קטינים.

מעדויות קשות שהגיעו ל-mynet ו"ידיעות השרון", נחשפת תמונת מצב עגומה וקשה של מעשי התעללות קשים המתרחשים, לכאורה, מאחורי הסורגים וגדרות התיל ויוצרים אווירת פחד בקרב הנערים, שנותרים מצולקים נפשית, גם לאחר שחרורם. צלקות המקשות על שיקומם ועל השתלבותם מחדש בחברה.

חנה סלוצקי - גלית מור ויגוצקי - מדיניות רווחה מופקרת מחריבה ילדים ומשפחות
מדיניות רווחה כושלת הורסת ילדים ומשפחות

"יש כאן הרבה דקירות ומכות", מספר ג', נער בן 17 הכלוא במקום. "המכות הן על בסיס יומי ואנחנו מרגישים שהסוהרים לא עושים מספיק. מה שקורה כאן זה סדום ועמורה. קשה לשרוד כאן".

יוסי וילנר, ראש תחום נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר מספר כי הוא מודע למצב החמור. "הפתרון היחיד למתרחש הוא סגירת הכלא", הוא מבהיר.


כלא אופק. "הפתרון היחיד למתרחש הוא סגירת הכלא" (צילום: מאיר פרטוש)

עיניים עצומות לרווחה

כלא אופק פועל כיחידה עצמאית החל מחודש מאי 2001 ומסוגל לקלוט כ-200 אסירים ועצורים. בכלא מתקיימות פעילויות לטיפול, חינוך ושיקום הנערים הכלואים בו, אך מהעדויות ולדברי גורמים במערכת שיקום בני הנוער, תוצאות הטיפול מתפוגגות כאשר הם נחשפים למציאות קשה של פחד ואלימות ונופלים קורבן לעבירות שונות. זאת בנוסף לעובדה כי בני הנוער, החווים התעללות ממושכת לעתים, חיים בתחושה כי אין מי שיעזור להם, מאחר שלטענתם הסוהרים אינם עושים מספיק להפסקת מעגל האלימות במקום.

על פי עדויות שהגיעו ל-mynet, מדובר הן באלימות בין הנערים עצמם והן באלימות של סוהרים כלפי הנערים. עוד עולה מהעדויות כי בחלק מהמקרים נטען כי הסוהרים ידעו, לכאורה, על המעשים ולעתים אף היו עדים להם, אך למרות זאת לא נעשה מספיק כדי להפסיקם.

"אנסו את החבר שלי בתוך התא", מספר ב', בן 17 המרצה בימים אלה עונש מאסר בכלא. "הרביצו לו, הורידו לו את המכנסיים ואנסו אותו. סוהרים לעתים מאיימים עלינו שלא נתלונן, ובחלק מהמקרים, הם אלו שגורמים לאלימות".

גורם בכיר בכלא אישר בשיחה עם "ידיעות השרון" ו-mynet את התמונה הקשה שמצטיירת מעדויות הנערים. "יש הרבה מקרי אלימות בכלא כתוצאה מחוסר מיומנות, מקצועיות או פשוט חוסר סבלנות של הסגל", הוא אומר. "זה בא לידי ביטוי גם באלימות סוהרים כלפי קטינים וגם בין הקטינים לבין עצמם. האסירים הקטינים התריעו על כך והנהלת הכלא לא עשתה דבר. זו מדיניות של אי התערבות".

וכך אכן עולה גם מעדותו של ח', נער כבן 16, שהשתחרר רק לפני מספר ימים מכלא אופק לאחר מספר חודשי מאסר. "באחד הימים נרדמתי על המיטה ופתאום התחלתי להרגיש תחושת צריבה נוראית", הוא מספר. "כשהתעוררתי גיליתי ששמו לי צמר גפן בין אצבעות הרגליים והדליקו אותו. התחלתי להישרף וזה לא נעשה כמעשה קונדס".


כלא אופק. מציאות יומיומית של אלימות (צילום: עמית שעל)

לדברי אותו גורם בכיר בכלא, בקרב הנערים קיימת תחושת פחד שמונעת את חשיפת המתרחש בכלא. "כל מידע שהאסיר מוציא, חייב לעבור דרך הסוהר", הוא מסביר. "אם הוא יפנה לעורך דין והסוהר ידע על כך, הוא עלול להתנכל לו. אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן באופן שיאפשר לו, בצורה חופשית, להתלונן ולהציל את עצמו בזמן אמת".

א', שריצה בכלא אופק עונש מאסר כשהיה כבן 15, מספר על התנכלויות לנערים החלשים. "מי ששולט, זה מי שהכי הרבה מתעלל, דוקר ואונס", אומר א'. "הם עושים את זה כדי להיות דומיננטיים. ככה הם למעשה אומרים שאסור להתעסק איתם".

דו"ח חמור של הסניגוריה הציבורית משנת 2007 הנוגע לכלא אופק, היה אמור להביא לשינוי במצב. זאת לאחר שבעקבות מסקנותיו, נקט שירות בתי הסוהר בפעולות מערכתיות שונות וכמה מבעלי התפקידים אף התחלפו. דוח נוסף שפרסמה הסניגוריה הציבורית השנה, קבע כי חל שיפור ניכר בכלא. הגורם הבכיר, עימו שוחחנו, טוען מנגד כי המצב לא השתנה כלל.

"היה אז גל חד פעמי של תלונות של נערים, אך מאז, אף אחד לא מדבר", הוא טוען. "בקרב הקטינים קיימת תופעה של פחד מוות מלהתלונן. הדו"חות, לדעתי, לא משקפים את המציאות".

עו"ד אלי בניה, המייצג קטינים שמגיעים לכלא אופק, אומר שהדרך היחידה לשרוד שם היא להפגין כוח. "זהו עולם מאוד היררכי שיש בו אדונים ועבדים", אומר בניה. "כל מה שקורה שם נגזר מזה שילד שנחשב למלשן, מתעללים בו. זו חברה אכזרית, חסרת רחמים ורק מי שחזק שורד".

"התלונות על הסגל זרות לנו"

משירות בתי הסוהר נמסר: "בבית הסוהר אופק מועסק צוות רחב של סגל ביטחוני וטיפולי, המוכשר לעבודה עם נערים והעובד בשיתוף פעולה עם גורמים רבים מהקהילה. תלונות כלליות על התנהלות לא נאותה של הסגל זרות לנו. חשד או תלונות על מקרים נקודתיים מועברים לחקירת המשטרה ומטופלים במלוא החומרה.

"כבכל בית סוהר, גם בכלא אופק ישנם אירועים חריגים של גילויי אלימות של אסירים ועצורים כלפי אסירים וסגל, אך אלה אינם מעידים על הכלל וכולם נבדקים ומטופלים בהיבט המשמעתי, הפלילי ועל פי הנהלים.

"לעניין המקרה המתואר בכתבה והחשד לתקיפה מינית של אסיר על ידי שכנו לתא, הרי שעם קבלת הידיעה על האירוע, הופרדו השניים. כנגד התוקף נפתח תיק פלילי והוא צפוי לעמוד על כך לדין. הנער שהותקף קיבל ומקבל תמיכה וליווי מקצועי טיפולי, כמתחייב. האירוע תוחקר על ידי גורמי הנציבות ונמצא כי הנער שהותקף לא התלונן בפני הסגל ולא שידר אותות מצוקה שיכלו להצביע על חשד למעשה וכך, הסגל, שלא ידע על כך לצערנו, לא יכול היה למנוע אותו.

"חשוב לציין כי מביקורות רבות של גורמים חיצוניים ופנימיים, עולה כי בשנה החולפת בבית סוהר 'אופק' ישנה ירידה במקרי האלימות וכי בית הסוהר מנוהל ומתופעל בצורה איכותית ומקצועית הנותנת מענה ביטחוני ושיקומי למגוון האסירים השוהים בו".

הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet

קישורים:

משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים – קלונה של לשכת הרווחה נתניה – משרד הרווחה נוקט מדיניות דורסנית על מנת להוציא ילדים מבתיהם ומשפחתם תוך טענה כי הם מוזנחים או בסיכון. פקידי הרווחה אינם מחויבים לראיות כדי להוכיח טענותיהם, והם זוכים לגיבוי מלא ממערכת בתי משפט לנוער, משטרה, פרקליטות, מערכת החינוך, בריאות, ועוד. מולם ניצבת משפחה לעתים גם חד הורית מוגבלת באמצעים המנסה למנוע הוצאת הילד מביתו…

 משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער – נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה

עשרות נערים פליטים מוחזקים בכלא פלילי בתנאים שאינם הולמים את גילם , הארץ , יולי 2009

 נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכתאברהם שיינפלד - פשעי הרווחה ובתי משפט לנוער נשכיםהכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 – שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"…

אברהם שיינפלד, בית משפט לנוער, התעללות בילדים, כלא אופק, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת

אברהם שיינפלד - פשעי הרווחה ובתי משפט לנוער נשכיםהכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011

שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון".

שיינפלד חוזר במדויק על אזהרות שהשמיע הוא עצמו לפני כמה שנים, ושעמיתיו אמרו כבר בתחילת שנות ה-90 – אז נראה היה שהמחסור במוסדות טיפוליים לנוער חמור, אך מסתבר שעתה הוא חמור בהרבה. רק 10% מהקטינים בסיכון זוכים לטיפול במסגרת מתאימה, ולכל היתר משמשים הכלא והמחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברירת מחדל.

חנה סלוצקי - מדיניות רווחה מופקרת משחיתה מוסדות שלטון ומשפטמדובר בהפקרה חמורה ששופטי נוער, עובדים סוציאליים, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ולפחות שלושה דו"חות של מבקרי המדינה מתריעים עליה שנים. כלא אופק מספק, אמנם, מסגרת מרשימה של טיפול והקניית כלים להשתלבות בחברה, אך הוא בית סוהר ולא מוסד טיפולי. הוא מיועד לעבריינים שנשפטו בעוון עבירות חמורות ואינו מסוגל, או אמור, לערב ביניהם לבין נערים ונערות הזקוקים לטיפול ולהשגחה. הדבר תקף פי כמה לגבי המחלקות הפסיכיאטריות, וממילא שתי המסגרות האלה כורעות תחת נטל הצפיפות.

בכנס באר שבע לילדים בסיכון 2010 הודה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, כי "יד ההפרטה בשירותים לקטינים היתה קלה על ההדק". ואכן, צמצום התקציב וההפרטה הגורפת של מוסדות החסות לנוער דווקא בשנים שבהן קלטה המדינה שתי עליות גדולות – מחבר המדינות ומאתיופיה – הביאו לעלייה חדה בשיעור הנוער בסיכון המושלך לכלא, למחלקות הסגורות או לרחוב.

שר הרווחה החדש, משה כחלון, הוכיח את יכולתו לעמוד מול לחצים ולפעול לטובת הציבור בתחום התקשורת. עתה מוטלת עליו משימה קשה וחשובה פי כמה: לדאוג לתיקון העוול המתמשך בטיפול בנוער בסיכון, לטובת הקטינים והחברה כולה.

כששופט הנוער אברהם שיינפלד ניצב מול נערים עבריינים, הוא ידע שצריך למצוא להם מסגרת סגורה שתציב להם גבולת – אך לא היה מקום במוסדות הטיפוליים. "לזרוק אותם לרחוב היה רק מוסיף לנזקים שנגרמים להם ולסביבה, ולכן העדפתי לשלוח אותם לכלא ושיקבלו שיקום לאחר מכן", הוא מודה בראיון לגל"צ

"הייתי כותב לעיתים קרובות החלטות מהבטן במקום מהראש, ושלחתי נערים עבריינים לכלא כי לא היה להם מקום במוסד טיפולי סגור", אומר שופט הנוער אברהם שיינפלד, בעברו נשיא בתי-המשפט לנוער, שפורש כעת לאחר 31 שנות פעילות.

"הייתי במצוקה: כשופט נוער, אני יודע שאפשר וצריך לשקם נערים כדי להוציא אותם ממעגל העבריינות והמצוקה – אבל אני לא יכול לממש זאת", אמר שיינפלד בראיון לתוכניתנו "עושים צהריים" עם יעל דן, "לכן העדפתי לשלוח אותם לכלא, כי להחזיר אותם לרחוב רק יוסיף לנזקים שנגרמים לו ולציבור".

"כאשר נתקלים בנער צעיר שעבר מסכת חיים קשה והגיע למעשה עבריינות, ומגיעות אלייך חוות דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שמעידות על כך שאפשר לשקם אותו, אבל אין לך לאן לשלוח אותו – אתה מרגיש חסר אונים", שיתף השופט הפורש, "הנער נכנס לכלא למספר חודשים, ובצאתו הוא מטופל על-ידי הרשות לשיקום האסיר – טיפול שהיה אמור לקבל לפני שנכנס לכלא".

לדברי שיינפלד, "מדובר במתבגרים, וידוע שלפעמים צריך להציב להם גבולות חיצוניים כדי לעזור להם ליצור גבולות פנימיים. בנוסף לגבולות הללו, יש להעניק הליך טיפולי. הכתובת לטענות היא המדינה", הדגיש, "יש אנשי מקצוע נהדרים וחדורי מוטיבציה שיודעים להעניק את הטיפל הזה, אבל אם לא נותנים להם כלים לעשות זאת הם לא יכולים לעשות דבר".

"יש מסגרות לנוער כזה, אבל פשוט אין בהן מספיק מקום", אומרת טלי יוגב מהרשות לחסות הנוער במשרד הרווחה, "אנחנו נכנסים בספטמבר להכפלה של מספר המקומות, ולאחר מכן לשילוש שלהם. אנחנו נערכים עכשיו לתת סוף-סוף את המענה לסיטואציה הזו".

הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011

קישורים: