אנשים עם מוגבלויות, ילדים עם פיגור, מדיניות משרד הרווחה, פיגור, פיקוח, פנימיות ומעונות

משרד הרווחה הפקיר ילדה חוסה לאונס והתעללות

ערוץ 10 – יוני 2012 – מאור צור – חוסה במעון הותקפה פעמיים על ידי חוסה אחר — הפרקליטות סגרה את התיק 

אוזלת היד של הרשויות הובילה לתקיפה כפולה של אישה הלוקה בפיגור שכלי, חוסה בהוסטל במרכז הארץ, שהותקפה על ידי חוסה אחר. הנהלת המקום פנתה למשרד הרווחה בבקשה להציב מצלמות, אך במשרד עיכבו את הצבתן. בזמן הזה האישה הותקפה שוב, הפעם תקיפה מינית. "הם היו צריכים להרחיק אותו ממנה, או שתהיה אתה מטפלת צמודה", אומרת אמה לאחר שהפרקליטות סגרה את התיק.

 

כאשר ר', אמה של צעירה הלוקה בפיגור שכלי, הכניסה את בתה למעון של משרד הרווחה במרכז הארץ היא חששה מאוד, אך היא לא ידעה מה צפוי לה. בתה הותקפה פעמיים על ידי חוסה אחר, באחת מהן תקיפה מינית. "מנהל הפנימייה התקשר אליי ב-11 בלילה ואמר לי: הבת שלך קיבלה מכות מחוסה אחר", מספרת האם על האירוע הראשון.

אפה של החוסה נשבר והיא נאלצה לעבור שני ניתוחים. מיד לאחר המקרה בעלי המעון התקשרו למשרד הרווחה וביקשו להתקין מצלמות. הליך אישור התקנת המצלמות במעונות חוסים לקח זמן משום שאז המשרד התנגד לכך. גם איש צוות נוסף לא אושר – וכחודשיים לאחר מכן קרה המקרה הקשה השני – אז גם הותקפה הבת תקיפה מינית.

 קישורים:

מודעות פרסומת
אנשים עם מוגבלויות, הוסטל, ילדים עם פיגור, לשכת הרווחה אילת, מדיניות משרד הרווחה

רשויות הרווחה מפקירות משפחות בפריפריה – הורים לילדים אוטיסטים באילת: "אנחנו מתמוטטים"

התחקיר הורים לילדים אוטיסטים: "אנחנו מתמוטטים" ,   ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת גיליון: 2560, 26/07/2012

אסתר מונרוש, אם לבת אוטיסטית, עייפה, תשושה, היא הגיעה למערכת העיתון וביקשה: "אנא עזור לי להעלות את הנושא לדיון ציבורי, לסדר היום". גידול ילד אוטיסט בגיל ההתבגרות הוא על גבול הבלתי אפשרי. אסתר: "אין לנו את הכלים לגדל אותם בבית, והם צריכים להיות בחברת ילדים כמוהם ועם תמיכה מקצועית". אסתר מתחננת כי הממסד יאפשר להקים באילת מעון לילדים אוטיסטים, למרות הקריטריונים של משרד הרווחה. "אנא עזרו לנו", פונים ההורים לעיריית אילת, "עייפנו"

גידול ילדים הוא עניין לא קל, יש האומרים קשה ומאתגר, אך כשמדובר בהורים המגדלים ילד אוטיסט, המצב הופך לקשה הרבה יותר. על פי הערכה, יש באילת כעשרה ילדים אוטיסטים ברמות שונות ובגילאים שונים. אסתר מונרוש היא אם לנערה מתבגרת, אוטיסטית ועם פיגור. האוטיסט סובל מאי שקט, קשה מאוד להתמודד ברמה יום יומית עם מצבי הרוח והטיפול הסיזיפי בו. כבר לפני כשנה וחצי, נפגשו אסתר והורים נוספים עם ד"ר גניאל, בעניין הקמת הוסטל לילדים האוטיסטים באילת. לדבריהם, הבטיח ד"ר גניאל טיפול, אך עד היום לא נעשה דבר. גילוי נאות, עיקר התקציב והטיפול אמור להגיע ממשרד הרווחה, לטענת ההורים, הכספים קיימים, הטיפול – לא. אסתר כבר מיואשת כשהיא אומרת לנו השבוע: "שמע, כל אחד מעביר את הכדור לאחר ומתנער, כי פשוט לאף אחד מקברניטי העיר ובמשרד הרווחה, אין ילד אוטיסט, אחרת כבר מזמן היה כאן דיור. אני מלאת כעס על הטיפול והבירוקרטיה, לא מספיק הקושי בגידול וטיפול בילדים שלנו, הרי שהממסד לא עוזר לנו. אנשים צריכים להבין כי לגדל ילד אוטיסט זו עבודה מסביב לשעון שאיננה מסתיימת אף פעם, בפרט כשהם באי שקט ובתקופות קשות. רק בחודש האחרון, ביליתי עם הבת שלי, חמש פעמים בחדר המיון בגלל אי השקט שלה. אני לא מבקשת רחמים, רק עזרה שלדעתי מגיעה לנו ולילדים, חוקית. אני מדברת בשמם של הורים נוספים מהכיתה של הבת שלי שפשוט כבר אין להם כוח להילחם בממסד, כי הם אנשים עובדים ואין להם זמן. וזה שאף אחד לא מדבר, לא אומר שאין בעיה באילת".

אך מבחינת החוק, הטיפול אמור להיות מתקציב משרד הרווחה, אז מה את רוצה מעיריית אילת?
"נכון, ברמת העיקרון אתה צודק, אך אחד תלוי בשני, ראש העירייה יודע להזיז דברים אם הוא רוצה, אני מודעת לזה שאנחנו מעטים ולא יכולים לעשות הרבה רעש, אך הקושי שלנו עצום ויום יומי".

ספרי לי על ההתמודדות בגידול בת אוטיסטית.
"שמע, אתה אף פעם לא יודע לאיזה יום אתה קם, אתה כל הזמן בהיכון לגרוע מכל. אני צריכה להיות דרוכה שלא תזיק לעצמה או לבית, כשהיא באי שקט, צריך להסתובב איתה בחוץ, לטפל כל הזמן, אם זה במקלחת, באוכל וככל שהיא גדלה, הדבר הופך לקשה יותר, כי היא מתבגרת וכך גם ההורמונים הנשיים. מאבק קשה ביותר".

מה היית רוצה שיקרה?
"שיהיה באילת מעון, דיור או הוסטל, לא משנה לי המילה ושהבת שלי תגיע לשם אחרי בית הספר ותהיה עם ילדים כמותה ותזכה לטיפול מקצועי ואוהב. כי לנו ההורים, אין את הכלים לטפל בזה. והכי חשוב, צריך ליצור להם חברה, כי הורה לא יכול להיות חברה לילד שלו, לצערי הרב. אבל את זה כבר כולם יודעים, את אותם דברים אני אומרת שנים, הם יקראו את הכתבה וישימו את העיתון בצד".

לא אופטימית בכלל?
"לצערי הרב ממש לא, אני כבר מיואשת. מה צריך לקרות שמישהו יתעורר, האם הורה צריך להתאבד, לשרוף את עצמו כמו המסכן מחיפה. אנשים מגיעים למצבי לחץ ממש ללא מוצא, אני צועקת כאן הצילו, אף אחד לא לוקח אחריות, הרי מה הבעיה באמת לפתוח הוסטל ולהפעיל מקום כזה באילת, זה גם לא תקציבי עתק, רק עניין של אכפתיות ורצון טוב".

תגובת משרד הרווחה: "פיתוח השירותים עבור אוכלוסיית האנשים על רצף אוטיזם נמצא בקדמת סדרי העדיפויות של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם. בהיותה של העיר אילת מרוחקת מאד ממרכזים קהילתיים, הקושי בפיתוח השירותים הנדרשים בה, הוא מורכב יותר. כך בנושא הקמת הוסטל: מסגרת חוץ ביתית צריכה להתאים עצמה לדיירים על פי נתונים של גיל, רמת תפקוד ואופי ההתנהגות על מנת שתוכל להעניק להם מסגרת הולמת ובטוחה. מכאן, לכל רמה שציינתי, צריכה להיות מסגרת נפרדת, ובה מספר סף של דיירים (שמונה ) עם מאפיינים דומים. המודל המקובל בארץ הוא של הוסטל בן 24 דיירים, המחולק לבתים על פי המאפיינים. מזה תקופה ארוכה שאנו ערים לצורך במענה לאוכלוסייה הזקוקה לסידור חוץ ביתי בעיר אילת ומנסים לסייע. מכיוון שלא נמצאו מספיק משפחות מבקשות לסידור חוץ ביתי לילדיהם (לפחות שמונה דיירים הנמצאים באותה רמת מאפיינים), נעשה ניסיון להצטרף למערך דיור של השירות לאדם המפגר הפועל באמצעות עמותת 'אקים' באילת. במכתב שהפנינו אל ראש עיריית אילת, מר יצחק הלוי, בתאריך 18/7/2011, נאמר כי משרדנו הביע הסכמה כחריג לאשר את שילובם של אנשים עם אוטיזם בדירות 'אקים" מתוך הבנה לצרכיהם הייחודיים ולפתוח בית עם חמישה דיירים בלבד! לצערנו, נסוגה בה העמותה מהסכמתה לצרף אליהם את אוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, אך לאחרונה, בעקבות מפגש נוסף שהתקיים עימם, הביעו נכונות לבדוק שוב את הנושא. אנו ממשיכים לעקוב אחר הבקשות לסידור חוץ ביתי של תושבי העיר אילת ולאתר פתרון אפשרי אחר במצב הקיים. במקביל לניסיונות לפיתוח מענה חוץ ביתי בעיר אילת, נעשתה פעילות של משרדנו ביחד עם הלשכה לשירותים חברתיים ועמותת אלו"ט לפתוח מסגרת מועדונית שתתן מענה לשעות אחר הצהריים. מסגרת זו אמורה להיפתח בקרוב. יש לציין, שגם מסגרת זו קיבלה אישור חריג להפעלה של שלושה ימים בשבוע מתוך הבנה לצרכים המיוחדים העולים ממיקום העיר אילת. פתיחת מסגרת המועדונית מתעכבת על רקע הקושי במציאת מבנה מתאים. המבנה שהוקצה על ידי העירייה למטרה זו, הוסב לייעוד אחר. הנושא מטופל על ידי עיריית אילת. בנוסף, משרדנו מתקצב שירות של "מטפח אישי', לפיו מגיע חונך למספר שעות בשבוע לבית המטופל לצורך חיזוק המיומנויות החברתיות וכן להקלה על המשפחה.

תגובת עיריית אילת: "בהמשך להתייחסות משרד הרווחה להלן התייחסותנו: האגף לשירותים חברתיים פועל בהתאם למדיניות היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם של משרד הרווחה. אין ספק, כי ריחוקה של העיר אילת והמספרים הקטנים יחסית של האנשים המאובחנים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות, מקשים על פיתוח שירותים, הופכים את המשימה מורכבת יותר ודורשים גמישות מצד המשרד, גמישות שלשמחתנו הצלחנו להשיג מהמשרד והנה בבחינת מקדם משמעותי בפיתוח השירותים. באגף מטופלים 60 אוטיסטים שעברו הכרה של היחידה לטיפול באוטיסטים של משרד הרווחה (56 עד גיל 21 ו-4 מבוגרים) וזכאים למגוון שירותים ותוכניות המאפשרים לאנשים עם אוטיזם למצות את יכולותיהם, ולמשפחותיהם – להישאר במעגל העבודה ולנהל אורח תקין ככל האפשר. בשנים האחרונות, חל גידול במספר המאובחנים וכבר בגיל שנה וחצי ניתן לאבחן ילדים הנמצאים על הרצף של הפרעות אוטיסטיות. האגף פועל לפיתוח מערך שירותים בקהילה כמו מעון יום שיקומי הפועל בשיתוף המכון להתפתחות הילד ומיועד לילדים עד גיל שלוש, במעון פועלת כיתה ובה כיום חמישה ילדים עם הפרעות המאובחנות על הרצף. אנו מפעילים זו הפעם השלישית באמצעות אלו"ט, קייטנה לאוטיסטים עם תפקוד נמוך (במהלך חופשת הקיץ ובפסח), הקייטנה פועלת במשך ארבעה ימים כל פעם. במרכז התעסוקה הרב נכותי מועסקים שלושה בוגרים עם אספרגר באמצעות תעסוקה נתמכת (תעסוקה בשוק החופשי עם ליווי של עובד השמה). בחודשים האחרונים, קיבלנו אישור משרד הרווחה להפעלת מועדונית שיקומית. מדובר במסגרת חינוכית טיפולית משלימה הפועלת בקהילה לאחר שעות הלימודים. בשלב ראשון המועדונית תפעל שלושה ימים בשבוע ובה יבקרו אוטיסטים בעלי תפקוד נמוך. בימים אלה, אנו פועלים להכשרת מבנה שנמצא מתאים לפעילות זו. הצורך להפעלה של מועדונית לאוטיסטים עם התפקוד הגבוה נמצא בדיון מול אלו"ט ומשרד הרווחה. לאגף גם תקציב למטפח אישי לאוטיסטים – הכוונה לעובד סמך מקצועי המסייע לאוטיסט השוהה בביתו להתמודד בחיי היום יום ומאפשר לבני המשפחה האחרים זמן פנוי לעצמם. המטפחים מועסקים על ידי חברות כוח אדם המאושרות על ידי משרד הרווחה (באילת מדובר במט"ב ותגבור), אנו מאשרים מתן השירות, אך מתקשים מאד במציאת חונכים מתאימים. האפשרות של תשלום ישיר למשפחה שהיא תקנה את השירות, לצערנו אינה אפשרית על פי מדיניות משרד הרווחה. לגבי דיור בקהילה – נעשים מאמצים רבים, על מנת לקדם דיור באילת ונעשו ניסיונות רבים ומיוחדים שלצערנו עדיין לא צלחו.
סיכומו של דבר, האגף לשירותים חברתיים הפועל תחת מינהל שח"ק בעירייה בשיתוף משרד הרווחה היחידה לטיפול באוטיזם, רואה חובה לפתח שירותים לאוכלוסיית היעד וימשיך לפעול ללא ליאות על מנת שאוכלוסייה זו תקבל את מגוון השירותים לו היא ראויה".

קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, ילדים עם פיגור, מעון מקי"ם, פיקוח, תביעות נגד הרווחה

האם תובעת את מעון החוסים "אביב" (מקי"ם) בלוד: בני מת בגלל רשלנות

הכתבה האם תובעת את מעון החוסים: בני מת בגלל רשלנות , nrg , רביטל פרקר , מאי 2011

אמו של צעיר מחולון בן 25, שהתגורר בפנימיית "אביב" (מקי"ם) בלוד ומת מחנק, תובעת את הפנימייה, מנהלת הפנימייה ואת משרד הרווחה תביעת רשלנות נזיקית בסך 2.5 מיליון שקל.

"אביב" היא פנימייה חינוכית המפעילה מעון לחוסים הלוקים בפיגור ברמת תפקוד קל עד בינוני וסובלים מהפרעות התנהגותיות קשות. לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי, הנער המנוח, שהיה נער חביב ונוח לבריות, סבל מפיגור קל מלידה לצד הפרעת אכילה קשה אשר הייתה מוכרת היטב לסובבים אותו.

הפרעה זו גרמה לנער להכניס לפיו כמויות גדולות של מזון אותו הוא נהג ללעוס במהירות ולבלוע ללא הכרה או שליטה, עד כדי מצב של חנק וסכנה ממשית לחייו. פעמים מספר בלע הנער מזון במהירות רבה בזמן הארוחות בפנימייה בה שהה, החל להיחנק וחייו ניצלו בנס. באחד המקרים אף נטל פלפלים חריפים והאביסם לפיו עד ששרפו עיניו.

בשל הפרעה זו והסכנה לחייו, נמנעה מהנער גישה למזון כלשהו, ובשעת הארוחה בפנימייה היה עליו לאכול אך ורק בחדר האוכל או תחת השגחה ובאופן מבוקר. בספטמבר 2009 אירע האירוע הטרגי שהביא למותו המיותר של הנער. הוא נמצא בשעות הצהריים המאוחרות שכוב על רצפת חדר האוכל במעון עם שיירי אוכל בתוך פיו ומחוצה לו, כשהוא מחרחר ועורו כחלחל.

אחות המעון הוזעקה באופן מיידי, אך הנער נמצא על ידה ללא רוח חיים. התובעת, אמו של הנער, שרויה במרה שחורה מאז המקרה הכאוב, וחשה זלזול מצד מנהלי המעון על כי לא נמסר לידיה תחקיר או דוח של האירוע החמור ונסיבותיו.

יוצא מחדרו כשהוא אוחז בספל

על פי תיאור הדברים אשר נמסרו לה בעל פה על ידי מנהלת המעון, כמפורט בכתב התביעה, עולה כי באותו היום בסביבות שעת צהריים נראה הנער יוצא מחדרו כשהוא אוחז בספל, נופף לשלום לכולם, בדרכו לחדר הפעילות – חדר מעש, שם היה מתקן למים קרים, וביקש לשתות. אותה עת עבדה המנקה במקום ולא ניתן למנוח להיכנס מחשש שיחליק על הרצפה הרטובה.

המנוח ניסה להיכנס לחדר מהדלת האחורית וביקש להגיע למתקן המים או לקבל מים ממנו, אך הדבר נמנע ממנו. משם
ניגש המנוח לחדר האוכל והמטבח שהיו פתוחים, מצא מזון שנותר במקום ללא השגחה, הכניסו לפיו ונחנק.

על פי כתב התביעה, הנתבעות אחראיות "למותו המיותר והסתמי של המנוח אשר חייו נגדעו באבם, עקב וכתוצאה ממעשים ומחדלים חמורים שנעשו כלפיו על ידי הנתבעים, בהפרת חובתם לדאוג לשלומו ולשמור על חייו, בהיות המנוח חסר ישע, תלוי באופן מוחלט בנתבעים ונתון לחסותם ולאחריותם".

קישורים:

  • התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה – מוסד אתגר משמש לילדים חוסים פיגור שכלי. במוסד ישנה מטפלת אשר באופן שיטתי מכה את הילדים חסרי הישע ללא אבחנה. המטפלת מכה את הילדים בראשם, גוררת אותם, שאר הילדים מפחדים ממנה ומרכינים גופם כשהיא עוברת לידם מחשש שתכה אותם. המטפל נעצרה לצורך חקירה…
אנשים עם מוגבלויות, ילדים עם פיגור, מדיניות משרד הרווחה, נחום עידו

משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים

הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום

הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"

לא פשוט להיות הורים לילדים בישראל, בטח שלא באזורי הפריפריה, אבל קשה עוד יותר להיות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה הרחוקה. קבוצת הורים מהצפון אשר ילדיהם פגועי מוחין וזקוקים לעזרה סיעודית גילו לאחרונה שכאשר ימלאו לילדיהם 21 הם ייאלצו להישאר איתם בבית, וזאת בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות לילדים סיעודיים בגליל ובגולן.

אמנם קיימים בארץ מרכזי תעסוקה שיקומיים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בני 21 ומעלה, וזאת כדי לאפשר להם להיות יצרניים ולהורים שלהם לצאת לעבוד, אבל דווקא בצפון הרחוק, מקום שבו מעטים המפעלים ומקומות התעסוקה המאפשרים לילדים פגועי מוחין להשתלב בעבודה – אין בנמצא מסגרת מתאימה.

ההורים של הילדים הללו חסרי אונים וחרדים לגורלם: "בעוד שנתיים בתי תהיה בת 21 וכבר בשנה הקרובה אני צריכה לעשות לה חפיפה ולהרגיל אותה למקום חדש", מספרת יוספה הבר, יו"ר אקים סניף קריית שמונה. "כולם יודעים על הבעיה הזאת, אבל אף אחד לא עושה דבר. אנחנו כל הזמן מדברים עם הגורמים בעירייה ומציגים בפניהם את הבעיות, אבל שום דבר לא קורה", היא ממשיכה. לדבריה, חלק מההורים נאלצו לקחת עובדת זרה צמודה עבור ילדיהם או פשוט להישאר בבית: "יש כאן בני מושבים שיכולים להרשות את זה לעצמם כלכלית, אבל הרוב לא מסוגלים. יש כאן ילד שכבר בשנה הבאה צריך להימצא במסגרת כלשהי וההורים בלחץ אטומי. הם לא יודעים מה לעשות ואני לא יכולה לעזור להם, פשוט אין פתרון. אנחנו לא יודעים מה לעשות".

הבר היא אמא לשלושה ילדים מאומצים, שניים מהם עם תסמונת דאון. לדבריה, גם המסגרות הקיימות בקריית שמונה לילדים עם פיגור קל הן מסגרות מיושנות. מספר הילדים שאין להם שום מענה נע בין חמישה לעשרה ילדים בכל אזור הצפון.
ההורים של הילדים הללו מחפשים פתרון בדחיפות וכבר נערכים למצב שבו ייאלצו להתפטר מהעבודה. הצעות לפתרונות יש בשפע. הבעיה, כרגיל, היא כלכלית וכל הפתרונות הללו עולים כסף.

ח"כ דני דנון, שגם אליו פנו ההורים, אומר כי לצערו אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נתקל במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה לזכויות הילד במקרים שבהם ילדים מאזור הפריפריה מופלים לרעה בגלל חלוקה תקציבית. "בני נוער בעלי צרכים מיוחדים נזרקים לרחוב רק בגלל מקום מגוריהם", הוא אומר, "אילו אותם בני נוער היו תושבי כפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון תקציבי לבעיה. על שר הרווחה להגדיל מיידית ובאופן משמעותי את התקציב המיועד לכך ולצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה".

ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד, בשיתוף המועצות האזוריות בצפון, מגבש תוכניות עבור אוכלוסיות עם פיגור שכלי באזור. שירותים אלו יהיו אזוריים, עם מגוון של שלוחות מקומיות, ויכללו, בין היתר, שירותי תעסוקה, שירותים לאנשים טיפוליים סיעודיים ושירותי פנאי לכל הגילים. במקרים שבהם אנשים עם פיגור שכלי לא מתקבלים למסגרות יום על ידי נותני השירותים, הם מוזמנים לפנות לפיקוח המחוזי של משרד הרווחה, אשר מבטיח למצוא למענם פתרונות וחלופות הולמים".
————— סוף כתבה

נחום עידו – מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
מדיניות כושלת במציאת דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות

נחום עידו - נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
קישורים:

אנשים עם מוגבלויות, הונאות עמותות הרווחה, ילדים עם פיגור, כפר כנא, מעון לילדים מוגבלים

העדר פיקוח של משרד הרווחה על מוסדותיו – חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים

מבוסס על הכתבה: חשד: מנהלי מעון למפגרים גזלו את כספם , ynet , נובמבר 2009 , והכתבה חשד: מנהלים של מעון גנבו מיליונים , nrg , נובמבר 2009

ארבעה בני משפחה, שניהלו מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא, נעצרו בחשד שהוציאו חשבוניות פיקטיביות לספקים – ושלשלו מיליונים לכיסם. בינתיים התלוננו ההורים כי לילדים חסר מזון, ריהוט ודלק לחימום

במשך שנים ניהלו ארבעה בני משפחה מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא שבגליל התחתון. את הכסף – 17 מיליון שקל בשנה – קיבלו ממשרד הרווחה, במטרה לאפשר חיים טובים יותר ל-170 ילדים הסובלים מפיגור, כולם מהמיגזר הערבי. אלא שהכסף הזה, בחלקו הגדול, לא הגיע לרווחתם של הילדים; לפי החשד, המנהלים שילשלו אותו לכיסם.

המעון, המנוהל על ידי עמותה ציבורית, מטופלים למעלה מ-170 ילדים מוגבלים, והוא מתוקצב על ידי משרד הרווחה בתקציב שנתי של כ-16 מיליון שקלים.

הבוקר (יום ג', 10/11/2009) הפכה חקירה בת שנה לגלויה, עם מעצרם של ארבעת בני המשפחה – בהם מנהלת המעון, מנהל המשק, מנהלת החשבונות והמחסנאי. שתי הנשים ושני הגברים, בשנות הארבעים לחייהם, נעצרו בפשיטה על בתיהם.

החשד הראשוני התגלה לאחר שהמעון, המנוהל בידי עמותה ציבורית, נקלע לגירעון של 10 מיליון שקלים. עובדת סוציאלית ראשית ממשרד הרווחה נקראה להגיע ולנהל אותו באופן זמני. מיד עם כניסתה לתפקיד בדצמבר 2008, התפטרו לפתע בו-זמנית ארבעת החשודים. במקביל פנה ועד ההורים לעובדת הסוציאלית וסיפר כי על אף הכסף הרב שהגיע למוסד, חסר לילדים מזון, ריהוט ודלק לחימום.

כל זה עורר את חשדה של העובדת הסוציאלית. כאשר גילתה בספרי החשבונות הוצאה לא מוסברת של מיליוני שקלים – פנתה למשטרה.

"קיבלנו לידינו את הספרים וגילינו שבין השנים 2008-2003 יצרו הארבעה מצג שווא, לפיו הם קונים את הנדרש מהספקים – אולם בפועל, משלשלים על פי החשד את הכסף לכיסם", סיפר ראש מפלג ההונאה של מחוז צפון במשטרה, רב-פקד אהרון גלאור. כך לדבריו הצליחו החשודים "לרפד" את חשבונותיהם, לקחו את ההמחאות שהגיעו למעון וביצעו רכישות פיקטיביות למראית עין. לעתים הם הוציאו חשבוניות מזויפות שהיו בידיהם מרכישות קודמות, ובמקרים אחרים לא הוציאו חשבוניות כלל.

מסמכים מפלילים

על פי החשד, הארבעה נהגו לדווח כי רכשו מוצרים עבור המעון לשימוש החוסים, אך בפועל הועברו הכספים לחשבונות החשודים והמוצרים כלל לא ניקנו.

המשטרה אספה במשך למעלה משנה חומרים ומסמכים שהפלילו את החשודים. הארבעה, שמכהנים בתפקידי ניהול במקום, חשודים בעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות מרמה והפרת אמונים.

עם מעצרם יילקחו הארבעה לחקירות בתחנות חיפה וטבריה ומחר יובאו לדיון בהארכות מעצר בבתי משפט שונים בצפון הארץ.

"במקום שהילדים הללו יקבלו מה שמגיע להם, האנשים שהיו אמורים לדאוג להם גזלו את כספם", אמר רב-פקד גלאור בצער, בעוד חקירת הארבעה נמשכת.

במשרד הרווחה ביקשו להדגיש כי המשרד "פעל בנחישות לגילוי אי הסדרים במעון מהרגע שעלו חשדות", בעקבות גרעון עצום במאזן המוסד. במשרד הזמינו בקרה חשבונאית באמצעות גורם חיצוני, שהעלתה חשדות לאי סדרים ואף גניבה – ובעקבות זאת הגיש המשרד תלונה במשטרה.

עוד מדגישים במשרד, כי בעקבות החקירה מינה מנכ"ל המשרד שני עובדי מדינה לעמוד בראש המעון, ו"מאז כניסת השניים לתפקידם נעשו שינויים גדולים מאוד בניהול, נקבעה תוכנית הבראה, נקבעו נהלי רכישות ויש פיקוח על כל סכום שיוצא. הגרעון הופחת בתוך שנה אחת בחצי, כך שהמעון עלה על פסים חיוביים, הן מקצועית והן ניהולית וכספית".

קישורים: