יוצאי תימן, כללי

"השוד נחשף": המסמכים מגלים – כך נגזל הרכוש של עולי תימן

"השוד נחשף": המסמכים מגלים – כך נגזל הרכוש של עולי תימן , יאיר אלטמן , ישראל היום , 21.10.2018
חטיפת הילדים אינה העוול היחיד שנטען כי נגרם לעולי תימן • השבוע יוצגו בפני ועדה מיוחדת בכנסת מסמכים המלמדים: העולים נאלצו לשלוח בנפרד רכוש בעל ערך, ולא זכו לראותו יותר • ח"כ קורן: "הרכוש נמכר בישראל לסוחרים, נדרוש שהמדינה תפצה את הנפגעים"

פרשת ילדי תימן החטופים שבה ועולה לסדר היום בכל כמה זמן – לרבות עדויות על ניסויים שבוצעו בהם – אולם על עוול נוסף שנעשה לכאורה לעולים שהגיעו ארצה מתימן כמעט לא דובר: שדידת רכושם. מחרתיים יתקיים דיון מיוחד בוועדה המיוחדת לחקר היעלמות ילדי תימן והבלקן, ובו יוצגו מסמכים המעידים כי רכוש שהפקידו העולים בדרכם לארץ בידי אנשי הרשויות מישראל, לא נמסר להם עם נחיתתם ובמקום זאת נעשה בו שימוש על ידי המדינה.

יהודי תימן שביקשו לעלות לארץ באמצעות מטוסי הסוכנות היהודית בסוף שנות ה־50 התבקשו להשאיר מאחור את רכושם, ובו בין היתר תשמישי קדושה, תכשיטים בעלי ערך, ספרי תורה, כתבי עת עתיקים ורשומות של היסטוריית הקהילה המקומית. לעולים הובטח כי הרכוש, שעליו נרשמו שמות הבעלים לפי מספרים מסודרים, יועבר לארץ באמצעות אוניות והעולים יוכלו לקבל אותו בחזרה. לפי המסכמים שיוצגו בוועדה, הציוד אכן הועבר ארצה אך בודדים היו העולים שזכו לקבלו בחזרה (כ־200 בלבד מתוך כ־40 אלף). האחרים דרשו במשך שנים לקבל את רכושם אך לא זכו לקבלו, ולמקצתם הוסבר כי אבד ולאחרים כי נשרף במחסן של הסוכנות ביפו. המסמכים מאותן שנים, שיוצגו בוועדה בכנסת ושנחשפים כאן, מוכיחים לכאורה כי הרכוש אכן קוטלג לפי בעליו והגיע ארצה, אך הועבר לסוכנות היהודית, לארגון הג'וינט ולארכיון האוניברסיטה העברית כרכוש ציבורי – ומאז אבדו עקבותיו.

oren-ben-hakoon_4374374_0
"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, תדרוש בדיון ביום שלישי לקבל סמכויות של ועדת חקירה ולעמוד בראשה, על מנת שיתאפשר בהמשך לדרוש שהמדינה תפצה את בני המשפחות עבור הרכוש שנגזל מהם.

בין המסמכים הרבים אפשר למצוא למשל רשימת רכוש של עולים שהגיעו בשתי אוניות לפחות – "לוצה" ו"לוק" – מה שמוכיח כי הציוד הועבר לארץ והיה באחריות הסוכנות היהודית. מסמכים נוספים מעידים על ההתכתבויות בין הרשויות וגורמי הממשלה השונים ועל בני המשפחות שהגיעו למשרדי הסוכנות ודרשו חזרה את רכושם. כך למשל נכתב ב־11 בספטמבר 1950 על ידי חיים צדוק, איש מחלקת הקליטה של אגף עולי תימן בסוכנות, במכתב ליצחק רפאל ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית: "מראשית העלייה האחרונה מתימן… באים פעם בפעם עולים ומתאוננים על אובדן חפציהם, מבלי יכולת לקבוע היכן נגנבו… באותו פרק זמן, רוכזו בחאשד ובמשרדי הסוכנות בעדן חפצים רבים של עולים שלא ניתן להם לקחת אותם, מתוך הבטחה שלא יאונה לחפצים כל רע, וכי יגיעו לארץ ישראל…

no-kredit_523434632
חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת

"אלינו מופיעים עתה אנשים המודיעים שהם מוצאים במחסן ביפו את שקיהם ומזוודותיהם פתוחים, כשחפצים רבים נעלמו מתוכם. פרשה זו מחייבת לדעתי חקירה מה קרה עם החפצים בחאשד ובעדן… השבוע ביקרתי במחסן ביפו… במקום סופר לי למשל כי אנשי משרד החוץ אוספים את ספרי הקודש החשובים ובעלי הערך (גם כאשר הבעלים רשומים עליהם) לארגזים מיוחדים ומעבירים אותם מן המקום. אינני יודע אם דבר זה מוצדק, שיילקחו ספרים פרטיים".
במכתב שכתב משה שרת, אז שר החוץ, לשר הדתות ב־9 ביולי 1950, הוא מתריע כי מדובר באוצר בעל ערך היסטורי ודורש כי יטופל בהתאם: "(מדובר ב)אונייה (שהגיעה) לחוף אילת ופרקה 300 ספרי תורה מגלות תימן… אין לי ספק כי משרד הדתות הוא המוסד היחיד המוסמך לטפל באוצר זה ולהביאו אל מנוחתו ונחלתו. חזקה שיש בין ספרי התורה גווילים עתיקי ימים הראויים לשמירה מיוחדת".
הספרים וסגירת המעגל
מאיר קורח, נכדו של הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, הרב עמרם קורח, סיפר ל"ישראל היום" כי כתבי יד עתיקים שעליהם שמר הסב ונמסר למשפחתו כי נשרפו במחסן הסוכנות, מצאו את דרכם ללא פגע אל ידיו של סוחר עתיקות מירושלים. לאחר 24 שנה הצליח קורח לקבל את חלקם בחזרה, ולדיון ביום שלישי בכנסת הוא יגיע עם כתבי היד העתיקים. "אני זוכר כיצד משפחתי ארזה את הספרים שהיו לאוצר המשפחתי בשלושה ארגזים ענקיים", אמר, "הייתי אמנם בן 6 אך המחזה הזה לא מש מעיניי. כשהגענו לנמל התעופה נאמר לנו שלא ניתן לקחת את הארגזים איתנו ויש לשלוח אותם דרך הים. סבא לקח איתו כמה ספרים שהוא כתב בעצמו – אחד מהם 'סערת תימן'. כשהגענו לארץ התחלנו לבדוק עם הסוכנות איפה הספרים. בהתחלה דחו אותנו, אמרו לנו לבוא בעוד שבוע וכך הלאה, ולבסוף נאמר לנו כי פרצה שריפה במחסן של הסוכנות והספרים אבדו. הם אפילו לקחו אותנו לראות את האודים העשנים".
מתי בעצם הבנת שהספרים לא נשרפו ועשן המחסן רק היה כיסוי?
"כל הזמן ידענו, אבל לא היו לנו הוכחות. 24 שנה לאחר מכן פגשתי מכר בירושלים שאמר לי שהוא ראה ספרים ועליהם חתום בכתב יד 'משפחת קורח' אצל סוחר עתיקות בעיר. נפגשתי איתו כביכול כדי לרכוש אותם. היו שם עשרות. פתחתי את הראשון וראיתי את כתב היד של סבי – 'עמרם קורח'. אני פותח את השני ואותו הדבר. כל הספרים האבודים של משפחתי שסופר לנו שנשרפו במחסן של הסוכנות נמצאים מולי, בפעם הראשונה מאז גיל 6, ללא פגע. אספתי את כל הספרים של משפחתי ואז שאלתי אותו על המחיר".

oren-ben-hakoon_4334636374
ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון

למראה הבחור הצעיר וחסר האמצעים שביקש לרכוש ערימה של ספרים עתיקים וייחודים, גיחך הסוחר. "'מהיכן יש לך כסף, בחור צעיר?' הוא שאל אותי", נזכר מאיר, "הוא הצביע על אחד הספרים ואמר, 'זה 10,000 דולר והאחר 20 אלף'". באותו רגע הציג עצמו קורח בפני הסוחר והטיח בו כי הוא למעשה שותף לגניבה. "הסוחר התחיל לגמגם, אמר לי שהוא קנה אותם, אך סירב לספר לי מי המקור. איימתי להתלונן במשטרה, והגענו לפשרה שאני אבחר כמה ספרים ללא תשלום כעירבון עד שתתברר זהותם, וכך קיבלתי לידי בחזרה חלק קטן מהספרים שהיו שייכים לסבי".
קורח אכן פנה למשטרה, אך היומנאי הגיב בזלזול למשמע חשד לעבירה שאירעה 24 שנים מוקדם יותר וסירב אפילו לרשום אותה. קורח לא ויתר והגיע עד ליו"ר הסוכנות דאז, פנחס ספיר. "דרשתי ממנו להקים ועדת חקירה ושאני אהיה חלק ממנה. הוא הרים גבה, שאל אותי במה אני עוסק ואמרתי לו 'מנהל בית ספר'. הוא שאל אותי אם אני מרוצה מהעבודה. לא ידעתי אם להתייחס לכך כאיום או כפיתוי.

oren-ben-hakoon_433252555374
"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון

"המשכתי ואמרתי לספיר, 'אתה יודע שיש לנו פרשה נוספת של ילדים שנעלמו, ואחותי גם היא בין הנעלמות. יש פסוק שאומר, 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'. תחזיר את אחותי ואוותר לך על הספרים. ספיר עמד שם דומם במשרדו והעביר אותי למנכ"ל הסוכנות דאז משה ריבלין. הוא קרא את המכתב שכתבתי ופשוט התנפל עלי. צעק עלי ושאל אם אני יודע מה הם עשו למעננו (עולי תימן) ואיך אנו לא מתביישים. הייתי אז בחור צעיר בן 30 ופניי החווירו. הוא אמר לי, 'הרבה שנים עברו ואין מה לעשות עכשיו. תחזור הביתה בחור צעיר', וכך יצאתי משם במפח נפש. עכשיו השוד נחשף והגיע הזמן לחקור".
ח"כ קורן, יו"ר הוועדה, אמרה לקראת הדיון: "לא מספיק שחטפו מהעולים התימנים את הילדים שלהם – גם בזזו מהם את הרכוש שלהם. ספרי תורה ותשמישי קדושה עתיקים ותכשיטי זהב עבודת יד בני מאות שנים חולקו בין מוסדות המדינה דאז ונמכרו לסוחרים בטענה שאין לרכוש בעלים – ועוד הקימו ועדות שידונו איך ואם בכלל ישיבו את הרכוש לתימנים. אותם תימנים נאיביים נתנו את כל רכושם כי האמינו לאנשי הסוכנות והג'וינט שאמרו להם שהמטוס לא יכול להתרומם עם המשקל של הרכוש ושהם יקבלו הכל בארץ… היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה".
מהסוכנות היהודית נמסר: "הנושא כאוב וחשוב לברר את האמת. שיתפנו פעולה ואנו ממשיכים לשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. מסרנו את כל המידע הרלוונטי שברשותנו ונמשיך לשתף פעולה באופן מלא גם בעתיד, ככל שיידרש".
מארגון הג׳וינט נמסר כי "בתקופה המדוברת הג׳וינט העולמי היה אחראי על מחנה המעבר בעדן, שם עולי תימן המתינו לטיסותיהם לעלות ארצה לישראל. באותה העת, הארגון לא פעל בתחומי ישראל ולא היה לו תפקיד בקליטת העולים או רכושם. כל המסמכים הקשורים לנושא פתוחים לרשות הציבור, כולל חוקרים והיסטוריונים, העולים עצמם ובני משפחותיהם, כמו גם ועדות בדיקה קודמות אשר עסקו בחקר העלייה מתימן. בשנים האחרונות אף העלה ארכיון הג׳וינט העולמי אתר אינטרנט בו המסמכים השונים זמינים באופן דיגיטלי. הג׳וינט העולמי ישמח לשתף פעולה עם כל מחקר נוסף אשר ינסה לשפוך אור על שאלות לא פתורות הנוגעות לעלייה מתימן". מהאוניברסיטה העברית לא התקבלה תגובה.

מודעות פרסומת
ג'נוסייד, ועדת חקירה ממלכתית, טיוח, יוצאי תימן, עוזי משולם, פרופ. אסתר הרצוג, פרשת ילדי תימן

"עוד ועדת דמה" – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן

עוד ועדת דמה / פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 07.11.2001
 המסקנות השקריות של ועדת החקירה לילדי תימן הן המשך ישיר לפשעי המדינה נגד ההורים

השקריות של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לפרשת ילדי תימן משתקפת היטב בניסוחן המעוות. "רוב הילדים שנעלמו להוריהם בין השנים 1948 ל- ­1954 נפטרו", קובעת הוועדה במסקנותיה. איך יכולים ילדים "להיעלם"? כאשר נעלם ילד אחד, המדינה כולה עומדת על רגליה, המשטרה וכוחות הביטחון ורבים אחרים נזעקים להפוך אבן על אבן כדי למצוא אותו. איך יכולים היו להיעלם מאות או אלפי ילדים (1500 תלונות נאספו על ידי פעילי עמותת משכן אוהלים) כל­כך בשקט? האם לא היתה משטרה? ואיפה היו הרשויות המקומיות? כולם לא ידעו ורק באקראי ולאחר שנים רבות שמעו על "מקרים" שבהם "נעלמו" ילדים? השקר ממש צורח.
לשש שנים וחצי נצרך השלטון כדי לטייח הפעם את פרשת ילדי תימן. הוא כלא את הרב עוזי משולם ותומכיו לשנים ארוכות, ללא השוואה ויחס למה שעשו ­ אפילו בייחוס המעשים להם היה רב המעוות על האמיתי ­ והצליח לסרס את מנהיגו הכריזמטי והמסור של מאבק זה והפך אותו לצל אדם. משולם ותומכיו חויבו "לשבת בשקט", שאם לא כן יילקח הרב שוב לכלא, ואז, קרוב לוודאי, הוא ייצא רק לבית הקברות.אבל גם כעת, כאשר קולו של משולם אינו נשמע, צדקתו זועקת לשמים . ממש כפי שטען כך אירע: הוועדה היתה מכורה מראש. דיוניה לא הוצגו בטלוויזיה, כדרישתו, ומספר רב של עדויות נסגרו בפני הציבור הרחב ללא סיבות מספקות. תיקי מסמכים חיוניים לא נחשפו לציבור, לא השתתפו בוועדה נציגי משפחות הנחטפים, ומונו לחברים בה נאמני השלטון. כך הובטח מראש שגם הוועדה הנוכחית, כמו קודמותיה, לא תנתק את פתיל ההשתקה של השלטון וחלילה תחשוף את הקונספירציה מאחורי היעלמות הילדים. יחגגו להם שונאי הקונספירציה כרצונם, אך טרם מצאתי מלה טובה יותר היכולה להגדיר התרחשות מקיפה וזדונית כל­כך, המחייבת תיאום מקיף ושיטתי כל­כך בין זרועות השלטון השונות. ממש השתקה מאורגנת.

לא רק ההיעלמות מעידה כאלף עדים על הקשר שמאחורי השוד המאורגן של תינוקות עולי תימן וקבוצות נוספות שהיו במרכזי קליטה, מעברות ומחנות מעבר. גם האשמת הש.ג. היא מאלפת. הסוכנות, מה איכפת לה ומה איכפת ממנה? היא לא הממשלה. אנשיה יכולים בקלות להתנער מכל אחריות למה שהיה לפני 50 שנה, העיקר שהממשלה אינה מקושרת לפשע קולקטיבי נגד עולי תימן ובלקן ואחרים.אנשים שונים בממשלה עדיין קשורים לפרשה אפילו באופן ישיר. לא זו בלבד שחלק מהאנשים או ילדיהם תופשים עדיין עמדות כוח בשלטון, וחלילה להם להיות מקושרים אפילו דרך אבותיהם לפרשה המזעזעת, אלא שעד היום השלטון גוזל תינוקות של קבוצות חלשות לצורך אימוץ בקבוצות המקורבות אליו, ובוודאי שמבחינתו חיונית השתיקה באשר לשיטות בהן ניתן להשתלט על צאצאיהם של אזרחי המדינה.

מי שיקרא את ספרה החשוב של שוש זייד, "הילד איננו", על פרשת ילדי תימן, יוכל לשפוט טוב יותר מכל מסקנות ועדות הדמה לדורותיהן, של משרתי בעלי השררה בישראל, על הקונספירציה שהיתה ועוד איך היתה.

מעיון בספר הפורש את דיוני הכנסת בנושא בשנות ה- ­50 וה- ­60 ואת המסמכים והעדויות הרבות של ההורים, עולה אותו סיפור, עולים אותם שקרים וטיוח של אחיות, עובדות סוציאליות, פקידים ואירגוני נשים. בהכרח ימצא עצמו הקורא מאמין להורים ולא למנגנוני המדינה, ועדותיה ופקידיה. ישראל היא מדינת זדון ורשע כל עוד לא תודה בפשעיה נגד ההורים של אז ותחדל מפשעי גזילת ילדים היום. שום ועדה לא תמחק עובדה זו. הוועדות לדורותיהן הופכות את חבריהן לשותפים מרצון לפשעי המדינה נגד אזרחיה בפרט והאנושות בכלל.

חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל

עוד ועדת דמה מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן
ג'נוסייד, דב ברנד ברגמן, חטיפת ילדי תימן, יוצאי תימן, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה

חטיפת ילדי תימן: ציונות או סחר-מכר

שר הרווחה מאיר כהן - משרד הרווחה תולש אלפי ילדים מבתיהם כל שנה

המאמר חטיפת ילדי תימן: ציונות או סחר-מכר , נסים עוג'ר , דצמבר 2012 , 

קליטת עולי תימן, ההתייחסות לילדיהם וחטיפת ילדי העולים הם אינדיקציה שהשיקולים אשר נלקחו בחשבון על-ידי מנהיגי הישוב לא היו מלכתחילה ציונים טהורים אלא שיקולי כדאיות כלכלית והנצחת שליטה של חברה אליטסטית על קבוצת אנשים מוחלשת שרק זה עלתה מתימן

פרשת חטיפת ילדי תימן היא תופעה שיש לחקור אותה מכל הכיוונים, גם היסטורית וגם אנתרופולוגית. זאת תופעה שנראית הזויה לגמרי, וזאת שמתרחשת או התרחשה רק במדינות עולם שלישי. התופעה לא מתאימה לערכי המוסר היהודי ולערכי החינוך אותם ספגנו בארץ כילדים. כל יהודי באשר הוא יהודי בנשמתו, מכיר את המושג של ייהרג ובל יעבור, ונצח ישראל לא ישקר.

ככל שאני חוקר את פרשת חטיפת ילדי עולי תימן או אם תרצו לומר את התופעה, אני לומד שחטיפת ילדים בשלהי הקמת המדינה, ובפרט של ילדי עולי תימן היה לה יד מכוונת, בפרט למי שקורא וחוקר את פרוטוקולי הכנסת. חטיפת ילדים ומכירתם באה לספק משהו מסוים, והמשהו הזה הוא כסף.

לעניות דעתי המדינה הייתה זקוקה לנשק, ולקנות נשק צריכים כסף. על זה נאמר בבחינת "הכסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". יש לומר שלעניין זה, כולם היו קשורים ומעורבים בנושא.

בספר בראשית פרק לז נאמר:

כט: וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.
ל: וַיָּשָׁב אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא

חז"ל במדרשים, אומרים על הפסוקים הנ"ל מה חטאו בני ישראל שנשתעבדו במצריים, ותשובתם היא בעובדה, כי מכרו את אחיהם לישמעאלים ואלה העבירו אותו למצרים,משם ההיסטוריה ידועה לכולנו, בני יעקב מגיעים למצריים אחרי ששברו את הרעב,משום שהארץ לא נתנה את יבולה (בצורת).

הוצאת הילדים – טיעון אידיאולוגי

בשלהי הקמת המדינה נוצרו "שלדים" למימון הקמת המדינה ולהגנה על ביטחונה: גורמים מסוימים שפעלו ברשות ובסמכות המדינה בשוק השחור העולמי כדי לממן את המדינה המתהווה. אין לך הסבר מדוע ירצו מנהיגי הישוב המתהווה לקחת ילדים מכל ילדי התפוצות שרק עלו לישראל ולהוציא אותם מידי הוריהם, למעשה זה דבר והיפוכו . למעלה מזה, המעשה נוגד את המיתוסים עליהם צמחנו כאן, מיתוסים שככל הנראה הופרכו, ובניגוד למה שהיה בפועל "עליית הנוער " שבאו מכל ארצות הגולה וגדלו כאן במערכת החינוכית של התנועה הקיבוצית. יש לציין כי היו ניצולים של נוער יהודי ששרדו את השואה, שהוחבאו בתוך מנזרים. ושהסתתרו שם לאחר שהצליחו לברוח מציפורני הנאצים. למזלם הרע של ילדי עולי תימן אלו לא הצליחו להיחלץ מציפורני מנהיגי היישוב.

הטיעון שנשמע שהיה כאן עניין אידיאולוגי כאשר הילדים של עולי תימן גדלו במחסור, מאחר שבית ההורים היו משפחות מרובות ילדים, ולכן בסך הכול זנ סייע להם להאכיל פה נוסף. כשלעצמו טיעון זה הוא מרושע ואכזרי, מאחר שהוא מותיר את הורי הילדים ואת אחי הילדים שנחטפו סובלים לכל חייהם. חלק מהם אף לא הצליח לחזור לחיים רגילים ואף לקו נפשית מקריעת ילדיהם מחיק משפחותיהם.

עד היום שולט טיעון זה בוורסיות שונות אצל רשויות הרווחה ועובדות הסוציאלית של משרד העבודה והרווחה שנדבקו בחיידק "החטא הקדמון" של חטיפת ילדים בשלהי קום המדינה, והם ממשיכים להוציא אלפי ילדים מידי שנה מהוריהם שלא כדין ואף ללא סיבה מוצדקת., אגב הסברה אומרת, שעל כל ילד מקבלות רשויות הרווחה מהמדינה כ-15,000 שקלים לחודש עבור הילדים. המדינה משנוררת ביהדות התפוצות כספים על גב הילדים הנמצאים בפנימיות של ראשיות הרווחה . לא כאן המקום להרחיב בעניין נושא הרווחה. למי שרוצה לבדוק נושא זה, הרשת האינטרנטית מספקת לו חומר למכביר מתועד ומצולם ואפילו ממוסמך.

יד מכוונת, מאפייה שלטת

כדי להבין שהייתה כאן יד מכוונת או בלשון העם "מאפיה" בחטיפת ילדי עולי תימן , ניתן ללמוד מהתפיסה השלטת כאן בארץ, בין מנהיגי היישוב טרם הקמת המדינה, להבאת עולי תימן ארצה. למה השימוש בביטוי "מאפיה" משתי סיבות האחת: שר המשטרה לשעבר ותת-אלוף במילואים אביגדור קהלני, (הוריו אף הם עלו מתימן) דרש בכנסת את מינויה של וועדת חקירה ממלכתית לחקירת חטיפת ילדי תימן, ואמר מה הבעיה לחקור, ממה אתם פוחדים?, מכך שהייתה כאן יד מכוונת ומאפיה שלטת? שכן מה הייתה הבעיה למדינה לחשוף את תיקי האימוץ ולחקור ולהתחקות אחרי המפעילים ולהביא אותם לדין, אם חקרו את פרשת אלזורוב, חקרו את פרשת לבון, חקרו את מלחמת יום הכיפורים, חקרו את סברה ושתילה, חקרו את מלחמת לבנון, אז מה היה הקושי לחקור לעומק את פרשת חטיפת עולי ילדי תימן ולהביא את האחראים לדין?.

הסיבה השנייה, שכל מי שהתעסק בנושא זה נפגע בדרך זו או אחרת! (אגב ככל הנראה גם קהלני סומן ובסופו של יום הועמד לדין בתואנות שווא וזוכה פעמיים בשלום ובמחוזי), (על עוזי משולם עדיף להשאיר את זה לפרק אחר, שכן שם היה אחד שנהרג ,עוזי משולם נכלא ונותר נכה לכל ימי חייו).

אם תרצו לשאול אתה לא מפחד,האמת שמי לא חושש טיפש,למעלה מכך,קוראים מסוימים הסבו את תשומת ליבי לעניין, אוכל לציין שההרגשה שלי שאני בשליחות ,המדינה שלחה אותי למשימות יותר קשות ומסוכנות בצבא מהמשימונת הנ"ל.

העונש – פינוי ימית וגוש קטיף

השאלה אם כן היא מה האלטרנטיבה – אם לא לעשות צדק חברתי מוחלט כלפי המשפחות שנעשה להן עוול פרטי, ציבורי וחברתי בל יכופר, לכן יש לשאוף לעשות צדק חברתי ולו חלקי, הוגנות יש לבקש מהן סליחה (לילדים שנחטפו אז יש היום נכדים) ואולי לפצות על הנזק הנפשי ובכלל, כל עוד שלא יפוצו המשפחות על כל הנזק שנגרם להן, העננה תמשיך ותשרור לעולם על החברה הישראלית ולכן התיקון הוא קודם תיקון לחברה בבחינת "אמת מארץ תצמח", שאם לא כן אנחנו עוד נשלם על כך בריבית דריבית או אנחנו כבר משלמים על התועבה שנעשתה במדינת ישראל, חטיפת תינוקות מבית הילדים.

נעשה כאן מעשה נבלה על דרך של סחר בילדים עוד בשלהי הקמת המדינה, הכל כאמור לצורך מימון נשק או הוצאות אחרות. החטא ועונשו מבחינתי הוא פינוי ימית וגוש קטיף, גירוש מימית ומגוש קטיף הוא חלק מהתהליך של הסתלקותנו מן מהארץ עליה אנחנו יושבים ובלשון חז"ל עוד הארץ תקיא אותנו, וימים יגידו.

בספר תהילים פרק פ"ה נאמר
יב – אמת, מארץ תצמח; וצדק, משמיים נשקף.
יג – גם-יהוה, ייתן הטוב; וארצנו, תיתן יבולה.
יד – צדק, לפניו יהלך; וישם לדרך פעמיו".

תימוכין לכך , שהייתה כאן יד מכוונת בכלל ובפרט בחטיפת ילדי עולי תימן , די אם נציץ במחקרים המתפרסמים על-ידי מוסדות ומכונים שחקרו את התקופה לפני ואחרי הקמת המדינה ונראה מה היו הסיבות האמיתיות להבאת עולי תימן לארץ.

כך למשל בספר שהוצא על-ידי מרכז הנשיא לשעבר שז"ר בירושלים שתצלומו מצ"ב נאמר במפורש:"ארתור רופין ,ראש המשרד הארץ ישראלי , דרש לאפשר תחילה רק את עלייתם של בעלי ההון ובעלי מקצועות נדרשים , באשר לפועלים לא הייתה עמדתם אחידה , היו שחשבו לבסס את פיתוח הארץ על עבודת שכירים ערביים: אחרים תבעו להעדיף פועלים יהודיים ולעודד את עלייתם . ההכרה בחשיבותה של העבודה העברית הביאה ליוזמה להעלאת יהודי תימן, כדי שיעבדו במושבות."

מן המובא בספר שלעיל, ניתן להוכיח שנקודת התייחסות של מנהיגי היישוב ליהודי תימן הייתה לפועלים שיעשו עבורם את העבודה השחורה, הייתה זו תפיסה כאמור תפיסה שלטת ויותר מכל מתנשאת ואליטיסטית, ספסור בעולי תימן לא נגמר בעבודת אדמה הם הפכו את הנשים לעוזרות במשק הבית, ונתנו להם את היחס של עובדים זרים שעושים את העבודה החקלאית בארץ בימנו אנו , נשות עולי תימן הפכו לסחורה עוברת לסוחר , המניע הוא בצע כסף ותו לא של עבדה זולה וניצול לרעה של החלש והמוחלש שבא רק עתה ועובר את המשבר העלייה של מעבר מארץ לארץ והגעה לארץ זרה.

התימנים – פועלים טבעיים

השאלה הנשאלת היא מה הייתה הרמה המוסרית של מנהיגי היישוב ואלו ששלטו בהנהגה של אותם ימים, הקוראים מוזמנים לשפוט ולחוות דעה בעניין. אגב העניין נלמד מהרבה עניינים שעברו יהדות תימן בארץ לפני הקמת המדינה ולאחר הקמת המדינה ולא רק בנושא זה, שוד אדמתם ליד שפת הכינרת, ולא כאן המקום לציין זאת או להוסיף..מכאן הדרך לחטיפת ילדים ומכירתם הדרך הייתה קצרה יותר.

אם לא די באמור לעיל, בעמוד – 127 לספר הנ"ל נכתב
" ההתייחסות המיוחדת לעולי תימן נבעה מתפקיד ישובי מוגדר שנקבע להם, התימנים היו אמורים להחליף את הפועלים הערבים במושבות, התימנים שהיו בעלי ניתנות עות'מנית, שומרי מסורת, מסתפקים במועט, צייתנים ואוהבי עמל נחשבו כיסוד עבודה (Arebeitselement), 'פועלים טבעיים'ו'בעלי ערך כלכלי רב "
ואני שואל אוותכם קוראים יקרים, אתם הקשבתם למה שהם חשבו על עולי יהודי תימן ובכלל זה ילדי תימן, פועלים שבאו להחליף את הפועלים הערבים, פועלים צייתנים, ובעלי ערך כלכלי רב, מעניין למה? – ואני הוסיף את הילדים ניתן אף ניתן למכור לא?!, יש דברים שלא מדברים עליהם אלא בחדרים סגורים ואפילו נסגרים בשתיקה, תחשבו על זה, האם הייתה כאן יד מכוונת או לא? שכן אם הגעתם עד לשלב זה של הקריאה לא צריך לומר את השם המפורש.

בהמשך העמוד למטה אומר המחבר:"אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבעניין התימנים ננקטה מדיניות שונה מזו שננקטה בעניין מהעולים מאירופה: מחד-גיסא, הערכה מועטת, ומאידך-גיסא, סיוע ותמיכה נרחבים אך לא מספיקים. לדעה בקיומה של אפליה היה אפוא בסיס. ואולם, בלא הפליה ודעות קדומות, אין ספק שתוכנית העלייה לא הייתה מתבצעת. בביקורת הנוקבת כלפי מוסדות הציונים בנושא זה מסתתרת איפה "ברכת הקללה".

מחברי הספר כותבים בצורה מפורשת כי הייתה אפליה והמובן מכך אף היה ניצול לרעה והערכה מועטת של עולי תימן שהיו בעיניי למלאכי שרת ואף למי שהכיר אותם מקרוב ,יוצא אם כן , השפילו את עולי תימן לבלי סוף באמצעות עבודה שחורה ואת נשותיהם לעוזרות במשק בית והפכו אותם סחורה עוברת לסוחר, ואת ילדיהם מכרו "בנזיד עדשים", ולא לחינם מסיים כותבי הספר במשפט "בביקורת הנוקבת כלפי מוסדות הציונים בנושא זה מסתתרת איפה " ברכת הקללה " .

ולמה התכוון מחברי הספר במילים ברכת הקללה, לאלוהים פתרונים? ואולי התכוון למכירת הילדים?. לסיום המאמר אני רוצה להפנות אותכם הקוראים לכתבה שהתפרסמה בעיתון בארה"ב בניו-יורק טיימס ובקנדה על ידיעה מאוד מעניינת הפרסום של כתבה מיום 13/2/1954 בו נכתב כי אזרח קנדי נתפס עם קרוב ל-3 מיליון דולר מעסקות של מכירת ילדים יהודיים. האיש הוא נשיא הפועל המזרחי העולמי דב ברנד ברגמן.

אגב, האיש סיים את חיו בכלא לא בגלל סחר בילדים, אלא בגלל האופי המוסרי המושחת שלו , הוא הונה את הנשיונל סיקיורטי של ארה"ב כאשר הוא לקח מהכספים שעשה ממכירת הילדים בנה בתי אבות, ואת הזקנים הערירים שנפטרו הוא השאיר אותם במקררים, והמשיך לגבות את דמי הביטוח הלאומי שלהם, שנים על גבי שנים. האם זו ברכת הקללה שלו האם מנהיגי היישוב לא חשבו על ברכת הקללה שעלולה לקרות מדינת ישראל?. לכן חובת הסליחה של מדינת ישראל כלפי כל מי שנלקחו לו הילידים היא חובה מוסרית וחובת הפיצוי היא נדרשת , שאם לא כן ברכת הקללה לא תפסח גם כאן, כמאמר המקרא זעקת זכריה עוד תשוב לפתחנו.

הכותב עסק בעריכת דין למעלה מ-20 שנה וכיום לאחר לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית וגורג טאון בארה"ב. מרצה בנושאי חוק ומשפט ופעיל חברתי בכנסת.

פלייליסט – פרשת חטיפת ילדי תימן

קישורים:

בית חולים, המדור לחיפוש קרובים, חטיפת ילדי תימן, יוצאי תימן, ירון אנוש, מחנה עולים, מרבד הקסמים

המדור לחיפוש קרובים – רינה מחפשת את חנניה אחיה שנחטף ב- 1949

חטיפת ילדי תימן

פרשת היעלמות ילדי תימן הוא כינוי לפרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים 1954-1948. ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם נעלמו בלי שקיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם.

המדור לחיפוש קרובים – ירון אנוש – אוגוסט 2011 – רינה אברהם בן שוקר מחפשת את חנניה אחיה שנחטף בשנת 49' מבית חולים במחנה עולים. חנניה היה בן שנתיים שנחטף. מבית החולים נמסר למשפחה כי חנניה מת עקב חום גבוה, ואף הציגו "גופה" עטופה בסדין. רינה טוענת כי לא היתה גופה.
.


.
רינה ומשפחתה עלו ארצה בשנת 49' מתימן בעליית "מרבד הקסמים", משפחה עם 9 ילדים.

קישורים:

המדור לחיפוש קרובים – חיפוש ילדים שנחטפו מבתי חולים – דצמבר 2010 – ירון אנוש מהמדור לחיפוש קרובים קורא מכתביהן של שתי משפחות המחפשות את ילדיהן שנחטפו מהן ע"י רשויות המדינה לפני כ- 50 שנה – מדובר בילדים שנחטפו מתוך בתי חולים ולמשפחותיהן נמסר כי הילדים נפטרו עקר מחלה…

פרופ' בועז סנג'רו – ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן – באין חשד אין חקירה אמיתית – מאי 2013 – באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה…

גב' שושי זייד על השתקת פרשת ילדי תימן ע"י הממסד, התקשורת והאקדמיה – עדויות חסויות עד שנת 2066 – מאי 2013 – יום עיון שהתקיים במסגרת מרכז דהאן שבאוניברסיטת בר-אילן ביום שלישי, כ"ו בטבת תשע"ג, 8 בינואר 2013- על פרשת ילדי תימן. הגברת שושנה זייד אשת חינוך ותיקה מזה עשרות שנים (M.A. בלימודי א"י) טוענת כי בדקה את הנושא והפרשה אכן התרחשה. שושי זייד סוקרת את השיטות בהן נקטו הממסד, התקשורת והאקדמיה להשתקת פרשת ילדי תימן…

חוטפי תינוקות יועמדו לדין – ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו – אפריל 2012 – חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה  לדמוקרטיה מפאשיזם…

פרשת ילדי תימן – הקשר הישראלי – פברואר 2012 – פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית 

כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל – מבט שני פברואר 2012 – סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה…