אפוטרופסות, בית משפט לענייני משפחה, יועצת משפטית רווחה, פרזיט, רונית וינגרטן

רונית וינגרטן – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרווחה וסחר בילדים

רונית וינגרטן - לשכה משפטית משרד הרווחה - מרעילה ומעלילה נגד ילדים ומשפחות ומתנערת מאחריותיולי 2014 – בית משפט לענייני משפחה רמת גן – שופטת תמר סנונית פורר – א"פ 03-10
שופטת לענייני משפחה תמר סנונית פורר נדרשה להכריע מי ימונה אפוטרופוס לחסוי, אביו או תאגיד אפוטרופסות "אקים אפוטרופסות". תחילתו של התיק ממרץ 2010 שבו הועברה האפוטרופסות מהאב לתאגיד עקב דיווחים וטענות של לשכת הרווחה בני ברק נגד האב.

עו"ד רונית וינגרטן המשמשת יועצת משפטית משרד הרווחה ייצגה את משרד הרווחה. במהלך הדיון הועלו טענות קשות נגד תפקוד פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ. יצוין כי שוורץ הודח ממשרד הרווחה עקב ניהול עסקיו הפרטיים במהלך עבודתו במשרד הרווחה. מתברר כי אמיר שוורץ היה בעלים של מוסדות למפגרים וגם שימש פקיד סעד ראשי לענייני מפגרים. מדובר בניגוד עניינים חמור משום שכפקיד סעד ראשי יש לאמיר שוורץ סמכויות סטטוטוריות להשים ילדים בתוך מוסדות בבעלותו. ואומנם כולנו מכרים את סיפורי האימה של ילדים נורמלים שהושמו עשרות שנים במוסדות מפגרים כדוגמת דודו דהאן, אבנר שועה, מוטי אומודגין, ועוד, שם עברו התעללויות קשות לאורך עשרות שנים.

רונית וינגרטן על מנת להתנער מאחריות בשיטת הראש הקטן טענה כי אינה מכירה את פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ ומעולם לא דיברה איתו, והחלה להרעיל מפיה נגד אב החסוי כדי למנוע ממנו להיות אפוטרופוס על בנו. וינגרטן נתפסה לדברים טפלים ובטלים כגון איחור האב בהחזרת בנו למוסד, האם ראוי כי מסיבות כאלו ימנעו מאב אפוטרופסות על בנו?
להלן קטע מדברי רונית וינגרטן בפרוטוקול (עמ' 24):

סוף דבר

רונית וינגרטן מנסה להתנער מאחריותה כיועצת משפטית לניהול תקין של משרד הרווחה וטוענת כי אינה מכירה את אמיר שוורץ ולכן גם אינה מכירה את עסקיו הפרטיים המפוקפקים בענייני רווחה תוך עבודתו כפקיד סעד ראשי ומהווים ניגוד עניינים חמור.
אין פלא מדוע אנו נחשפים מעת לעת לפשעים חמורים והתעללויות קשות במוסדות למפגרים כדוגמת פרשת דודו דהאן, מעון עין השלושה, מוטי אוטמזגין, מעון מקי"מ ועוד.

התנהגותה של רונית וינגרטן הנה קרקע פוריה לשחיתות, ניצול כוח השררה למטרות אפלות התעללות והזנחת חוסים.
רונית וינגרטן מוסיפה חטא על פשע ומרעילה בפיה נגד האב המבקש אפוטרופסות על בנו בדברים בטלים המבוססים על דיווחים של דיווחים.

דוגמא נוספת להתעללויות קשות בילדים חוסים נוכח המחדלים והרשלנות של הלשכה המשפטית במשרד הרווחה: המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה


בתיה ארטמן, הונאות משרד הרווחה, ועדת סלונים נבו, יועצת משפטית רווחה, מדיניות משרד הרווחה

בתיה ארטמן – יועמ"ש משרד הרווחה: שקרים ודמגוגיה על עבודת פקידי סעד לסדרי דין

ייעוץ משפטי רווחה - הצגה מרושעת לרעת ילדים ומשפחותיהםנובמבר 2008 – בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד… חרף זאת בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים.

בתיה ארטמן המשמשת כיועצת משפטית במשרד הרווחה ישבה גם היא בוועדת סלונים וכתבה מכתב התייחסות רווי שקרים, תוך זריית חול בעיני הציבור על עבודתן הרשלנית הפושעת בענייני נפשות של פקידי הסעד. יצוין כי ישנם יועצים משפטיים לשעבר, אדריכלי מדיניות הרווחה הכושלת המשמשים בימים אלו שופטים בבתי משפט לענייני משפחה כגון שמואל בוקובסקי, יהודית שטופמן.

להלן מקצת השקרים והסילופים בהתייחסות בתיה ארטמן לדוח סלונים:

שקר 1 (סעיף 2) הליך שיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער אינם כפופים לדיני ראיות – ארטמן מסלפת: "התסקיר הוא רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט בטרם יקבל החלטתו" – אלטמן זורה חול בעיני הציבור. התסקיר אינו כפוף לדיני ראיות, פקידת הסעד אינה מגבה את התסקיר בתצהיר, למעשה כל ההליך השיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער נעשיים בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

תגובתה הלקונית של בתיה ארטמן לדוח סלונים נבו על מדלי פקידי הסעד לסדרי דיןשקר 2 (סעיף 1) התסקיר הוא אוסף דעות ודברי סלף של פקידי הסעד – אלטמן מסלפת: "התסקיר הינו אוסף של עובדות שאספה פקידת הסעד, לרבות חוות דעת מקצועיות, אם קיימות, ושמיעת הצדדים והקטינים. על סמך נתונים אלה מגבשת פקידת הסעד את המלצותיה בתסקיר המוגש לבית המשפט" – אלטמן מתעלמת ממסקנות ועדת סלונים על הליקויים החמורים בעבודת פקידי הסעד: כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט.

שקר 3 (סעיף 2) – בתי המשפט רואים בהמלצות פקידת הסעד סוף פסוק ארטמן מסלפת:"הצדדים רשאים להביא ראיות אחרות מטעמם וכן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה, לרבות על אופן עריכת התסקיר. לפיכך, מי שאינו מרוצה מן האמור בתסקיר מכל סיבה שהיא, המקום הראוי היחידי להבעת עמדה זו הוא בית המשפט בפניו מתנהל הסכסוך" – אלטמן מתעלמת מהמסקנה החשובה והחמורה של ועדת סלונים כי בתי המשפט רואים בתסקיר הסעד סוף פסוק, זוהי מדיניות ברורה של בתי המשפט ורשויות הרווחה. אלטמן מסלפת ומנסה להציג כביכול משפט צדק ע"פ ראיות בעוד אין כפיפות לראיות אלא למוצא פיה של פקידת הסעד.

שקר 4 (סעיף 3)- פקידי סעד לעולם לא עומדים לדין – אלטמן מסלפת: " במידה ובית המשפט התרשם שהתסקיר נעשה שלא בתום לב או בחוסר מקצועיות, הוא רשאי לבקש תסקיר נוסף. כמו כן רשאים הצדדים ואף בית המשפט עצמו לפנות בתלונה משמעתית כאשר קיים חשש לקיומה של עבירה אתית (חוסר תום לב)" – מסקנות דוח סלונים: פקידי סעד ועובדים סוציאליים לעולם לא עומדים לדין בבתי משפט משמעתיים או אתיים, פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מפקידי הסעד הראשיים. לא ידוע על מקרה שבו הועמד לדין פקיד סעד כלשהו.

בתיה ארטמן - שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים
בתיה ארטמן – שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים

שקר 5 (סעיף 4) אלטמן ועמיתיה מזלזלים בציבור בבדיקת תלונותיו – אלטמן מסלפת: "מאחר שהמקום המתאים לתקיפת התסקיר הוא בית המשפט, אין מקום להקמת גוף נוסף לבחינת התסקיר במקביל לדיונים בבית המשפט" – אלטמן מציגה תמונה מעוותת כביכול תפקיד האומבודסמן לתקוף את התסקיר בעוד תפקידו לבדוק תלונות על התנהלות פקידי הסעד בשל ההונאה שנוקטים פקידי הרווחה כולל בתיה אלטמן בעצמה בבדיקת תלונות על פקידי הסעד. וכך נכתב בדוח סלונים על התנהגותם הרשלנית והמזלזלת של אלטמן ועמיתיה: "הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל". לכן, אנו ממליצים על הקמת גוף עצמאי בתוך משרד הרווחה, ולמנות אומבודסמן, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוגע לתפקוד פקידות הסעד (ראו הצעה מפורטת בהמשך).

קישורים: