חדשות, יואב יצחק, שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים, יואב יצחק , news1 , 24.07.2015

עו"ד שוורץ מפיץ בדותות ומפר צווים ומכפיש ומטריד שורה של גורמים, כולל עורכי דין שוורץ לא נמנע משימוש בשפת ביבים ומשיגור איומים ואף משיגור מסרונים המטילים דופי בשופט תוך התייחסות לנטיותיו המיניות של אותו שופט שוורץ זוכה מחמת הספק מכתב אישום שהוגש נגדו, שבו הואשם באיומים על רעייתו "בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו לה כי ירצח אותה…", אך השופטת קבעה לגביו: "… לא התרשמתי שהנאשם חף מכל פשע והמתלוננת לכאורה העלילה עליו עלילות בדים"

ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בהפקרות. הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים. התנהלותו מעלה שאלות בדבר כשירותו לשמש עורך דין. כך כתבנו ברשימה שפרסמנו כאן ביום 22.07.15 (שהתייחסה להתנהלותו כלפי בחורה אחת), ובאותה עת לא ידענו עד כמה חמורה וקיצונית התנהגותו של עו"ד שוורץ נגד גורמים רבים.

בעקבות זאת הובא לידיעתנו מידע חמור עוד יותר, ממנו עולה כי עו"ד שוורץ מתנהל בבריונות ובשפת ביבים ואף באלימות גם נגד לקוחות, עורכי דין ואפילו נגד שופטים. גורמים בכירים בלשכת עורכי הדין מודעים לתופעה זו, וזו תטופל, ככל הידוע, בכפוף לתלונות שיוגשו נגד עו"ד שוורץ.

הכפשות ומניפולציות סדרתיות

המדובר בסדרה ארוכה של פעולות מצד עו"ד שוורץ (חלק מהן גם נגד הח"מ, בתגובה כביכול לפרסום הכתבה), הכוללות: הטרדות חוזרות ונשנות בטלפון; שיגור הודעות SMS ו/או הודעות דוא"ל הזויות ומניפולטיביות הכוללות המצאות בעניינים שונים; איומים מפורשים המהווים עבירה פלילית לפיהם יפרסם מידע הנוגע לפרטיותם של כמה גורמים במטרה לפגוע בהם ו/או במקורביהם; פרסומים מכפישים הזויים ושיקריים ברשת הפייסבוק; איומים סדרתיים לפיהם הוא יפרסם באופן זדוני מידע שיקרי במטרה מוצהרת להכפיש ולפגוע; איומים על עורכי דין לבל ייצגו לקוח מסוים, ועוד ועוד.

כמה גורמים שפנו ל-News1 בימים האחרונים הביעו בפני הח"מ דאגה ממעשיו המתמשכים וחסרי המעצורים. בפני הח"מ הובאו כמה מקבצים מהודעותיו/פרסומיו, המעידים כי שוורץ מתנהל באופן מעוות וחסר עכבות, המחייב את לשכת עורכי הדין לבחון את כשירותו לשמש עורך דין ולייצג לקוחות. מסיבות מובנות לא נצטט כאן את לכלוכיו הרבים, כולל איומיו המטורפים הנוגעים אפילו לקטינים.

1. השמצות נגד שופט

לידי הח"מ הובא, כדוגמה, מידע בדבר מסרונים ששיגר עו"ד שוורץ נגד שופט בית משפט שלום באזור תל אביב (שמו שמור במערכת, י.י.), שהטיל עליו הוצאות אישיות כתגובה להתנהלות בלתי תקינה. מסרונים אלה בגנות אותו שופט (ראו בהמשך צילום המסרונים – מסמך 1; מסמך 1, המשך), ששוגרו לעו"ד יניב מויאל, הופצו בנוסף לכמה גורמים נוספים.

שוורץ, שניסה באופן זדוני לפגוע בדמותו של אותו שופט, הטיל דופי בהחלטת השופט נגדו ונגד לקוחו וייחס זאת להעדפותיו המיניות של אותו שופט (צילום המסרון המלא הועבר על-ידי News1 לטיפול הנהלת בית המשפט, י.י.). המדובר בהתנהלות חמורה ביותר, המלמדת כי שוורץ פועל באופן הזוי ומעוות המחייב התערבות לשכת עורכי הדין.

(עידכון – 24.07.15 שעה 20:15)
זמן קצר לאחר החשיפה דנן ב-News1, שיגר שוורץ לידי הח"מ מכתב שבו הוא מאשים את הח"מ בזיוף מסרון מטעמו, כביכול… בכוונה לסכסך, כביכול, בינו לבין השופט. הנה-כי-כן, ולמרבה הצער – אין גבול לבדותות שממציא שוורץ.

אלא שגם בדותות אלה מתמוטטות שעות ספורות לאחר מכן: לידי הח"מ הובא מסרון חדש (ראו מסמך 2), ששוגר לעו"ד יניב מויאל שעות ספורות לאחר החשיפה כאן, ובו מאיים שוורץ ומוחה על שהמסרון המקורי (מסמך 1), שבו אכן נאמרו דבריו בגנות השופט, הגיע לידי הח"מ ופורסם ב-News1. במסרון אמר שוורץ, בין היתר: "… הלכת ומסרת לגורם שלישי".

2. איומי רצח – שור מועד

עו"ד שחר שוורץ מוכר בקרב גורמי התביעה בישראל כאדם מפוקפק. בשנת 2010 הוגש נגדו כתב אישום (ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ) באשמה שאיים על אשתו, אורית שוורץ, "בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו לה כי ירצח אותה, וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה". שוורץ כפר בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, שהתברר בפני השופטת שרית זמיר.

שוורץ נחלץ בעור שיניו מהרשעה פלילית, בעיקר בגלל כשלי ומחדלי חוקרי המשטרה. השופטת זמיר קבעה, בין היתר, כי היחידה החוקרת לא גבתה עדות מעדת ראייה מרכזית. "אני רואה במחדל לחקור את עדת הראייה, מחדל משמעותי היורד לשורש החקירה". השופטת מתחה ביקורת גם על התביעה, בשל זאת שהגישה כתב אישום נגד שוורץ רק בגין מקרה אחד. כתבה השופטת (ציטוט):

בשולי הכרעת הדין אציין כי יותר מתמוהה העובדה כי למרות שהמתלוננת תיארה מספר אירועי אלימות במשטרה, בחרה התביעה להעמיד לדין את הנאשם רק על אירוע אחד – עבירת האיומים המתוארת בכתב האישום. בדיון בבית המשפט לא הובהרה הסיבה בגינה בחרה התביעה לבחור ולבודד אירוע אחד בלבד מתוך שלל האירועים אותם תיארה המתלוננת בחקירתה במשטרה, ולהעמיד לדין את הנאשם רק בגינו.

השופטת קובעת בהכרעת הדין, לאחר ששמעה את דברי בא-כוחו של הנאשם (לפיהם הדבר דווקא מעיד כי התביעה לא האמינה למתלוננת ולכן לא כללה את יתר המקרים בכתב האישום), כי העובדה שלא הוגש כתב אישום נגד הנאשם גם בגין יתר המקרים, חייבה התייחסות ומענה ענייני מצד המאשימה, אשר לא סופק. השופטת זיכתה את הנאשם מחמת הספק, אך קבעה לגביו, ואף מצאה לנכון להדגיש באותיות שמנות את הדברים שלהלן:

בסייפת הכרעת הדין אציין, כי גם גרסתו של הנאשם לא הותירה בי רושם חיובי, והיא אינה נקייה מספקות ותהיות.

בניגוד לרושם אותו ניסה ליצור הנאשם במהלך הדיון בפני, כגבר חלש וכנוע שנפל קורבן לבת-זוג אלימה וכוחנית, התרשמתי כי הנאשם הינו אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות, אשר הייתה לו תרומה מכרעת למערכת היחסים הקשה והעכורה עם המתלוננת.

במובן זה לא התרשמתי שהנאשם חף מכל פשע והמתלוננת לכאורה העלילה עליו עלילות בדים.

(ההדגשה במקור, י.י.)

ת.פ. 25241-09-10 מדינת ישראל נ' שחר שוורץ – הכרעת דין על איומים שחר שוורץ נגד אישתו

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

מסמך 1מסמך 2

נסמך 3

שחר שוורץ שפת ביבים

טיוח, יואב יצחק, נירית יעקובסון

משטרת ישראל מרחב דן מעוולים נגד נירית יעקבסון

המשטרה מעוולת נגד נירית יעקובסון , יואב יצחק , news1 , דצמבר 2015

המשטרה הפיצה את תיאורה ותמונתה כאילו היא חטפה את ילדה, מבן זוגה לשעבר. בעוד שהאמת היא: הילד, כבן 10.5, סירב לעבור לרשות אביו ועמד בסירובו גם לאחר שאביו ניסה לגרור אותו בכוח ובאלימות מחצרי בית הספר. שוטרים שהוזעקו למקום הם שהתירו לילד ללכת עם אמו

▪ ▪ ▪
המשטרה פרסמה הודעה שיקרית, שבה נטען כי נירית יעקובסון הינה מבוקשת בגלל חטיפת ילדה (כבן 10.5) מבן זוגה לשעבר והיעלמותה במשך כעשרה חודשים. תמונתה של יעקובסון הופצה ברבים על-ידי המשטרה, בקריאה לציבור לסייע באיתורה. ביום חמישי פנתה יעקובסון למשטרה ולאחר חקירה קצרה היא שוחררה.

ההודעה השיקרית נגד יעקובסון הופצה למרות שהמשטרה נהגה ברשלנות כלפיה, ועל-אף המידע הרב שהובא בפני חוקרי המשטרה:

תלונות שהגישה יעקובסון נגד בן זוגה לשעבר, לא נחקרו או טוייחו;

בידי המשטרה תלונה שהגישה האם, ממנה עולה: הילד הוא שסירב לעבור לרשות אביו, למרות שאביו ניסה לגרור אותו בכוח;

בידי המשטרה סרטון שצולם, שבו נראה האב כשהוא מנסה לגרור בכוח ובאלימות את הילד מחצרי בית הספר שבו הוא לומד. הילד עמד בסירובו, ונוכח זאת – שוטרים שהוזמנו אפשרו לילד ללכת עם אמו, על-אף צו שיפוטי שקובע כי הילד ימצא בחזקת אביו. עובדות אלה מעקרות את הטיעון כאילו האם חטפה את הילד.
ל-News1 נודע, כי בן זוגה לשעבר של יעקובסון – שהינו עורך דין במקצועו, ועבד עד לאחרונה בפרקליטות, משתמש בקשריו ובכוחו כדי להפעיל את המשטרה נגד יעקובסון. בדרך זו הוא הצליח לעצור חקירה נגדו בחשד לאלימות נגד הקטין.

 המשטרה מעוולת נגד נירית יעקובסון , יואב יצחק , news1 , דצמבר 2015
איסור פרסום, יואב יצחק, שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק , יואב יצחק , יולי 2015 , news1

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בהפקרות מוחלטת. הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים. התנהלותו מעלה שאלות בדבר כשירותו לשמש עורך דין

▪ ▪ ▪
עו"ד שחר שוורץ מתפרע: הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים, ניסיונות לסחיטה באיומים, הפצת מסמכים חסויים ועוד – הם רק חלק קטן ממעשיו החמורים העולים כדי עבירה פלילית.

שוורץ מתפרע ומפרסם ומפיץ ומחלל פרטיות של קטינים ושל אמם, בתגובה, לגישתו, לפרסומים משמיצים של אמם נגדו. גם אם נכונה טענתו, וגם אם פורסמו נגדו פרסומים מהם נפגע, לדבריו, לא ניתן להשלים עם מעשיו. שכן, פרסומיו נגדה, הן ברשת האינטרנט והן באמצעות דואר-אלקטרוני, כוללים פרטים מתוך תיקים רפואיים, חוות דעת, ועוד ועוד – דבר האסור על-פי החוק, באופן מוחלט. מטעמים מובנים, לא נוכל לפרט כאן מה בדיוק פרסם ואת זהות הנפגעת וילדיה.

מהלכיו ופרסומים של שוורץ, שאת חלקם ביצע ברשת האינטרנט, מלמדים על התנהלות מופקרת ומקוממת – המעלה שאלות לגבי כשירותו לשמש כעורך דין. ברי, כי עורך דין אמור להכיר את החוק, ולהימנע מביצוע פעולות האסורות על-פי החוק, קל וחומר כאשר מדובר בסדרה ארוכה של פעולות מופקרות ובלתי חוקיות. למעשיו יש ליחס חומרה מיוחדת, גם בשל זאת שלא פעל לתקן ולחזור בו ממעשיו החמורים והבלתי חוקיים.

שוורץ מכחיש באופן גורף כי עשה את שיוחס לו, על-אף הוא יודע היטב שמסמכים שהוא הפיץ, באופן הנוגד את החוק, מוחזקים ב-News1. "דבריה המובאים בכתבה מלאים בחצאי אמיתות, שקרים, ומגובים במסמכים מזויפים", כתב בתגובה מוקדמת קודם לפרסום הרשימה דנן. "צר לי שעיתונאי רציני כמוך, הראוי לציון לשבח על טיפולו בפרשיות רבות – בוחר לעסוק בהאשמות הזויות…", כתב בתגובתו השיקרית, שאת חלקה הלגיטימי אנו מביאים כאן.

שחר שוורץ חורג מהחוק
עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק , יואב יצחק , יולי 2015 , news1
אלימות בירוקרטית, בית משפט לענייני משפחה, יואב יצחק, נפתלי שילה, רשלנות שיפוטית

נפתלי שילה מתלבט – מאמר מאת יואב יצחק

נפתלי שילה - דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה
נפתלי שילה – דוגמא רעה להתנהלות בלתי תקינה

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015

תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה. כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

בית המשפט לענייני משפחה הוא אחד הגדולים והעיקריים במערכת המשפט. מאות אלפי בעלי דין נזקקים לערכאה זו כמעט מדי שנה. אין מדובר רק במשפטי גירושין, משמורת ילדים, מזונות וכל מה שמתלווה לכך, אלא גם במשפטים על כסף גדול באמת: סכסוכי ירושה, עימותים בין בני משפחה על רכוש עצום, כולל מניות שליטה בחברות ציבוריות וכו'.

אלא מה? מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה מתנהל על-פי חוק בדלתיים סגורות, מצליחים גורמים רבים, ובהם שופטים, לעשות בין כתליו כאוות נפשם. היכולת לחשוף ולפרסם את כל שנעשה בבית המשפט, מוגבלת מכוח החוק. המחוקק, שביקש למנוע, ובצדק, חיטוט מיותר בריבם האישי של בני זוג, המבקשים להתגרש, לשמור על פרטיותם ולהגן על קטינים, ובצדק, כאמור, לא נזהר מיצירת מסגרת משפטית חסינה יחסית מביקורת ציבורית-עיתונאית, שתאפשר ניצול לרעה של "דלתיים סגורות" כדי למנוע מידע קריטי על עוולות גדולות והליכים משפטיים המתנהלים באופן הנוגד את יסודות המשפט בישראל.

דוגמה רעה להתנהלות בלתי תקינה באה לידי ביטוי בתמ"ש 47888-11-11 "המתנהל" בפני השופט נפתלי שילה. הח"מ מכיר תיק זה מקרוב ומלווה את בעלת הדין, הזועקת בכאב גדול בדרישה לקבל את ילדיה שנגזלו ממנה. לעוולה נגדה שותפים פקידות סעד, הנהלת משרד הרווחה וגם בית המשפט.

כתבנו "מתנהל", שכן למרבה הצער, נראה כי נכון לומר שהתיק "תלוי ועומד" בפני כבודו וכי לכבודו יש המון המון זמן. כבודו שכח, כנראה, את תפקידו או שמא הוא נעדר יכולת ניהול וכושר שיפוטי: לנהל את התיק, לברר את העובדות, לשפוט ולחתוך עניינים תוך זמן סביר. שהרי לא בכדי נבצר ממנו לקבל הכרעה כדבעי.

למרבה הצער, במקום להכריע בסכסוך המובא בפניו, משמש כבודו כ"סלקטור" לבקשות, תגובות, חוות דעת וכו' וכו'. במשך כארבע שנים כבודו סוחב החלטות, מתלבט שוב ושוב ולא מקבל הכרעה בשאלה העיקרית העומדת על הפרק: דרישת בעלת הדין לקבל את ילדיה, למשמורתה. כבודו נמנע מהכרעות למרות הכזבים הרבים המובאים בפניו מצד בעל הדין, ולמרות האיומים הגלויים והסמויים מצד אותו בעל דין, ועל-אף מידע מטעה ו/או מסולף המוצג בפיו שוב ושוב מצד פקידות הסעד, שאותן הוכיחה בעל הדין ונגדן פעלה כדי להביא למיצוי הדין נגדן.

כבודו לא מגיע להחלטות, למרות חוות דעת שהוא מקבל, שוב ושוב, לפי הזמנתו. כבודו לא מתעורר לשמור אפילו על כבוד בית המשפט וכבודו הוא, כאשר הוא נוכח, שוב ושוב, כי פקידות הסעד מצפצפות עליו, פשוטו כמשמעו, ולא מקיימות צווים פשוטים שהוא מוציא. כבודו לא נוקט בהליכים של בזיון בית המשפט, למרות שפקידים בכירים במשרד הרווחה מסכלים, שוב ושוב, החלטות שיפוטיות שהוציא תחת ידיו.

כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ושוב תשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך כארבע שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים וכו' וכו' וכו' וכו'. כבודו שכח, כנראה, מה תפקידו, ו/או טרם הפנים את מחויבותו: לשפוט, לעשות צדק, לסיים את המשפט בהקדם, בטרם יאבדו הקטינים עוד ועוד שנים ויגיעו לבחרותם בלא שייזכו לאהבת אם.

נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015
נפתלי שילה מתלבט , יואב יצחק , news1 , מרץ 2015
אבות גרושים, אלימות משרד הרווחה, האמא ל', הונאות משרד הרווחה, יואב יצחק, יוסי סילמן, מאיר כהן

יוסי סילמן – ניהול כושל ותככני – מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן מנסה להפריד ולמשול – מאמר מאת יואב יצחק – news1 , יוני 2014

מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) מנסה להשתיק את ל'. בכל מחיר. לשם כך הוא עושה מאמץ להיפגש עם אבות גרושים אומללים, בניסיון לשכנעם להתנתק מ-ל' – המובילה מאבק ציבורי נגד בכירים במשרד הרווחה ונגד פקידות סעד, שעיוולו נגדה ונגד גורמים נוספים

ברשימה שפרסמו ב-News1 ביום 21.06.14 הצבענו על מעשיו המופקרים של מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן. חשפנו עבירות פליליות שביצע נגד ל' וילדיה הקטינים – כשעשה שימוש בלתי חוקי במידע לכאורה שהובא לידיעתו, מתוקף תפקידו המקצועי והניהולי, כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה בתקשורת מידע על הנהלותו הפיננסית המפוקפקת ועל עיקולים שהוצאו נגדו בגין זאת שלא שילם חובותיו.

שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן – ניהול כושל ותככני

סילמן עשה שימוש במידע לתועלתו הפרטית, למרות האיסורים בחוקים השונים: חוק בית המשפט לענייני משפחה, חוק הגנת הפרטיות וחוק הנוער.

במדינה מתוקנת היה סילמן מסולק מתפקידו, עם חשיפת מעשיו. במקום זאת, הוא זוכה לגיבוי מצד שר הרווחה, מאיר כהן, שלא מקפיד לבצע את חובותיו כשר בממשלה ולכפות, גם על הכפופים אליו, ובהם על המנכ"ל, להקפיד על שמירת החוק.

מאז החשיפות של ל' והפרסומים כאן אודותיו, מנסה סילמן להפריד ולמשול. מטרתו: למנוע סחף שלילי והצטרפות גורמים נוספים העלולים לחשוף את מעשיו המופקרים. במסגרת זו הוא מבצע "עבודת שטח" המעלה תמיהות. סילמן יוצר קשר אישי עם פעילים מקרב האבות הגרושים, שמהם נלקחו ילדים, מבטיח לחלק מהם שייפעל למענם, ובפניו "בקשה קטנטנה": להתנתק מ-ל'. סילמן נפגש עימם באופן בלתי רשמי בבתי קפה וגם בבתים פרטיים. סילמן מבטיח לאותם אבות אומללים להקים למענם גם הוסטלים לגברים, בתקווה שלא ישתפו פעולה עם ל'. חלק מאותם משתתפים הביעו, ובקול רם, את חוסר אמונם בו. ניסיון העבר מלמד, כי להבטחותיו של סילמן אין כיסוי. כפי שחשפנו כאן – האיש שקרן ומתנהל באופן נכלולי. בכל מקרה: גם אם ינסה, סילמן אינו מורשה להשתמש בתקציבים של משרד הרווחה ו/או ליתן שוחד לאחרים כדי להשתיק ביקורת נגדו.

סילמן, בחושיו הטובים, יודע היטב: ל' היא מובילת המאבק נגד פקידות סעד במשרד הרווחה ונגדו אישית, בשל מעשים בלתי חוקיים שביצעו. ל' מפעילה רשת של בלוגים, באמצעותם היא מסייעת לנפגעים רבים וחושפת מעשים בלתי תקינים מצד פקידי סעד ובכירים במשרד הרווחה. ל' לא לבד. כמה גורמים, ובהם עיתונאים ותנועת אומ"ץ, כבר מגלים עניין במעשים החמורים. ל' לא תשקוט ולא תנוח עד שתשיג את מטרתה: השבת ילדיה שהוצאו ממנה שלא כדין, כטענתה, ועד שתביא למיצוי הדין עם אותם גורמים שעיוולו נגדה, ובהם עם סילמן.

סילמן פועל כאמור לחסימתה של ל', תוך התרת דמה והוצאת דיבה חמורה נגדה. כך לדוגמה, סילמן נפגש השבוע עם קבוצה של אבות גרושים, שבראשם עומד א' ש', והפציר בהם לנתק מגע מ-ל'. סילמן ייחס לה מעשים בלתי תקינים שלא ביצעה, והכפיש את שמה. סילמן לא הפנים, למרבה הצער, כי פעולותיו המקוממות לא יעצרו חשיפת מעשיו.

גלי צה"ל – רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

יואב יצחק, יוסי סילמן, מדיניות משרד הרווחה, סימונה שטיינמץ, פשעי משרד הרווחה

יוסי סילמן בלחץ – מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן - פיו נוטף רעל נגד הורים וילדים

יוסי סילמן בלחץ , יואב יצחק , news1 , 31.05.2014

מנכ"ל משרד הרווחה החל להשתולל. בניסיון לעצור פרסומים הנוגעים למעשיו הכספיים הבעייתיים, הוא השתמש במידע חסוי הנוגע לקטינים, מידע המוחזק בידיו מתוקף תפקידו. ועוד: השר מאיר כהן הבטיח שוב ושוב לתקן עוולה נגד אם ושני קטינים, אך לא קיים את הבטחותיו

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, נקלע לקו האש. בעל כורחו. במיוחד עקב ההגנה האוטומטית והבלתי מוצדקת שהוא מספק לפקידות סעד, עליהן נמתחת ביקורת מחמת רשלנותן כלפי הורים גרושים וקטינים.

סילמן מספק להן הגנה גם כאשר בדיקה פשוטה יכולה להוכיח כי אותן פקידות סעד עיוולו, פגעו קשות באינטרסים של קטינים ולא קיימו במשך שנים צווים של בית המשפט. דוגמאות שהובאו ל-News1 מלמדות כי בחלק ניכר מהמקרים התהפכו היוצרות: במקום לגונן על הקטינים בהתאם לתפקידו של משרד הרווחה, נעשה שימוש בכוח השררה כדי לממן ולהגן על פקידות סעד (ניבה מילנר וסימונה שטיימנץ) שסרחו ועיוולו נגד אותם קטינים.

בימים האחרונים פנה סילמן לכמה גורמים, ובהם ל-ג', ל-א' ול-י', הנחשבים כאישים דומיננטיים במאבק של גרושים נגד בכירי משרד הרווחה ופקידות סעד. סילמן פצח בניסיון לעשות "הפרד ומשול" – ולהגיע עימם להבנות אישיות. סילמן הבטיח להם בין היתר תמיכה, כולל כספית, לקידום השוויון בעת הליכי גירושין. מאותן שיחות אף ניתן היה להבין כי הוא מציע לסייע להם בתיקים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.

במקביל, פעל סילמן כדי להדוף טענות שהועלו מצד ל'. אגב-כך לא נמנע סילמן מעשיית שימוש מופקר ופסול ובלתי חוקי במידע המצוי בידיו, כשפרסם פוסט מטעמו בפייסבוק, שבו התייחס מפורשות לפעילות משרד הרווחה לגבי ילדיה הקטינים של ל'. סילמן ביצע בכך עבירה פלילית ברורה – החוק אוסר לעשות זאת ולכן לא נחזור כאן על הפרסום שביצע – וניצל לרעה את מעמדו כמנהל כללי.

סילמן פועל באחרונה מתוך מניע אישי. הוא מנסה לקנות שקט כדי למנוע חשיפות הנוגעות לענייניו. בשבועות האחרונים פורסמו ברשת האינטרנט מסמכים העלולים להצריך בדיקה מצד נציבות שירות המדינה בנוגע לכספים שהגיעו לחשבונו הפרטי. כמו-כן פורסמו מסמכים המלמדים כי סילמן לא הקפיד לשלם חובותיו, ועל-כן הוטלו עיקולים על חשבונותיו הפרטיים. המסמכים שפורסמו ומסמכים נוספים הועברו גם למערכת News1. מצב מביך, לכל הדעות, גם לאחר שסילמן ניסה להדוף את הפרסומים וטען בתגובותיו כי לא נפל פגם במעשיו.

שר הרווחה מאיר כהן יודע היטב – גם מפיו של הח"מ, על חלק מהטענות נגד שתי פקידות סעד בכירות וכן נגד המנכ"ל סילמן. למרות זאת הוא לא פעל כדבעי, עד עתה, למרות שהבטיח שוב ושוב ושוב כי יטיל את כל כובד משקלו כדי לתקן את העיוותים ואת העוולות שנוצרו נגד אם ושני ילדיה הקטינים. במחדלם וברשלונתם העצימו כהן וסילמן את הנזק לאותם קטינים והאם, בהם מדובר. על-כך נרחיב הקרוב.

קישורים:

 יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה – בעל חברה מפירת חוק  – מאי 2014 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן הוא הבעלים של חברת "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" (SILMAN YOSI HOLDINGS LTD) מספר תאגיד: 513713651 חברה מפירת חוק ע"פ רישומי רשם החברות – ראה תמונה מאתר הרשם להלן.

יוסי סילמן מרעיל מפיו שקרים שקרים פתולוגים בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים – מאי 2014 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן תלוש מעוול הנגרם לאזרחים עקב מדיניות משרד הרווחה הכושלת בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם. התאבדותו של האבא אלון וולף היא פועל יוצא של המדיניות המשפילה של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן…

יוסי סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם – מרץ 2014 – שישי בחמש – ערוץ 1 – יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק…

ועדת סילמן – מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה – מרץ 2014 – מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים – התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס – דצמבר 2013 – צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהיה במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולשים ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות…

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה – דצמבר 2013 – מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור מאשפוז לאשפוז ופנימיה לפנימיה משום שרשויות הרווחה כי לא מאפשרת לה לחזור לגור עם אמא שלה. הנערה כותבת: "הרווחה לא שמה עלי, וגם האפטרופסית שלי מתעלמת מהרצון והטובה שלי,כי קל להם להחליט ולתקוע אותי במחלקות סגורות ופנימיות טיפוליות ולא לקחת עלי אחריות"…

מנכ"ל משרד הרווחה – יוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמא על אי דיווח – ספטמבר 2013 – פרשת רצח שני ילדים בידי אביהם אלי גור עקב כשל מערכתי של משרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן (חבר מפלגה שקיבל ג'וב) באכזריות ודמגוגיגה מאשימים את האמא על אי דיווח. מאיר כהן מטייח באופן שוטף דיווחים על התעללויות בחוסים ילדים וקשישים במוסדות ציבור לרבות מוסדות משרד הרווחה הרווחה. מאידך מאיר כהן מיחצן באופן שוטף ומעודד תלישת ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות ציבור אלו. הילדים נכלאים במוסדות משרד הרווחה בצו בית משפט המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. לילדים אין זכויות מאחר ומאיר כהן ויוסי סילמן משבשים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד כמקובל במדינות העולם…

יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה – התנהלות מזוהמת לסחר בילדים – ספטמבר 2013 – יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד, קיבל ג'וב מצמרת המפלגה לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה. התבטאותו בענין עוני, כי ישנם ילדים רעבים, אך לא עם בטן נפוחה… הוכיחה כי סילמן חסר תובנה, בעל בוחן מציאות לקוי ושיפוט לקוי בענייני חברה ורווחה…

יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר – המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 – העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר …

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה – המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש – אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר…

יוסי סילמן – מנותק מהמציאות החברתית בישראל – המאמר "כנראה שלהיות ראש מטה ביש עתיד לא מכשיר לניהול משרד הרווחה" , מאת: ליאור דטל, טלי חרותי-סובר , 28.07.2013 , TheMarker -כך הגיב ח"כ אילן גילאון לראיון שהעניק מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) ל-TheMarker ובו אמר כי "יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב" ■ הפורום למלחמה בעוני: "שיחשוב איך החלטותיו משפיעות על מי שנזקק לשירותי המשרד…

יוסי סילמן – נעדר כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד שאותן אמור משרדו לשרת – המאמר אין רעבים? "יש עתיד" תדאג שיהיו , מאת: יוסי יונה, מערכת וואלה! חדשות , יום שני, 29 ביולי 2013 – מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מרוצה מכך שבישראל "לא מסתובבים אנשים עם בטן נפוחה מרעב", ורוצה שהעניים יהיו עניים יותר. בסיוע המדיניות הנבזית הזו, תגיע גם הבטן הנפוחה…

עצומה – דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה – פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה – ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות! מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב…

אימוץ, הוצאת ילדים מהבית, ועדת גילת, ועדת החלטה, יואב יצחק, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה

פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת

פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002

כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" – הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה

סיכון כפול

גילויים חמורים

פרשת חטיפת ילדי תימן טרם ירדה מהפרק, וכבר אנו עדים לפרשה אחרת המאיימת להתפוצץ ברעש גדול. מתברר, כי גם בשנים אלה, מוצאים ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין על-ידי פקידי סעד, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה (ועדת גילת), בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.

יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

מערכת דורסנית

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

פלייליסט – ועדות החלטה

שופטים העידו על הליקויים

טיוטת דוח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

פקידי הסעד מבקשים חסינות

למרבה הפרדוכס, נתקלה הוועדה בחומה בצורה של שתיקה וחשדנות דווקא אצל פקידי הסעד, אותם עובדי ציבור האחראים יותר מכולם על הוצאת ילדים מבתיהם. לבד מהופעת כמה פקידי סעד בפני הוועדה, כדי לברר עימם טענות שהועלו נגדם בכמה מקרים ספציפיים, הם סירבו להופיע. אלא חוששים – והם יודעים אולי מדוע, ממסקנות הוועדה. לכן סירבו לשתף פעולה.

הסירוב הועלה רשמית, בשמו של איגוד העובדים הסוציאליים והעומדת בראשו אסתר (אתי) פרץ. בדוח הוועדה צויין כי "לטענתה אין די בהרשאת בתי המשפט, אלא יש להבטיח את חסינותם של פקידי הסעד ושל שאר אנשי שירות הרווחה מפני תביעות אזרחיות, פליליות ומשמעתיות שעלולות להתעורר עקב מתן העדות". הם נימקו זאת, בין היתר, בחובת הסודיות הקבועה בחוק לגבי דיונים שהתנהלו ב"דלתיים סגורות" בבית המשפט לענייני משפחה.

גם לאחר שהוועדה קיבלה את ההיתרים החוקיים לדון בכך בפורום הוועדה, סירבו פקידי הסעד – כאיש אחד, למסור דין וחשבון בפני הוועדה. ומדובר, כאמור, בוועדה ציבורית. אפילו פגישות שזומנו עם נציגי פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, ותואמו עימם מראש, לא התקיימו. "בחרו הם", נכתב בטיוטת דוח הוועדה, "מטעמים עקרוניים, שלא להיחשף בפני הוועדה שלנו. אי-רצונם של פקידי הסעד ואנשי שירות הרווחה שלא לבוא לוועדה, צריך אולי לעורר אצלך, אדוני השר, מחשבה נוגה מהן הסיבות הטובות שמהן חששו פקידי הסעד ואנשי שירותי הרווחה לחשוף את שיקוליהם המקצועיים, באופן כללי, בבואם לעשות את מלאכתם".

אתי פרץ, יש לומר, היתה חברת הוועדה. לפני כחודש היא התפטרה במחאה, ודרשה משר העבודה והרווחה, לפזר את הוועדה. לא פחות. היא אינה אוהבת, מן הסתם, את המסקנות, העלולות להעמיד באור שלילי את העובדים הסוציאליים בראשם היא עומדת, ולעודד הגשת תביעות אזרחיות מצד משפחות שנפגעו מהחלטות שרירותיות ובלתי חוקיות לכאורה של פקידי סעד.

ועדות החלטה – מחוץ לחוק

כיצד קורה, שמערכת שלימה עובדת באופן בלתי תקין ו/או באופן שאינו מוסדר בחוק? מתברר, כי העיוות באופן הטיפול בילדים בסיכון – עיוות ש"הוליד" את השערוריה הציבורית הזו, נובע מהמבנה הלקוי שנוצר במערכת, במהלך השנים. בישראל כ-10,000 עובדים סוציאליים, כ-500 פקידי סעד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון, ועוד כ-400-300 פקידי סעד לסדרי דין. גורמים מקצועיים אלה פועלים בנושא זה מחוץ לחוק, לכאורה. ובמילים פשוטות: ללא הסמכה מפורשת בחוק.

האבסורד הוא, כי על-אף זאת, בתי המשפט רואים בעובדים הסוציאליים בכלל ובפקידי הסעד בפרט – "זרועם הארוכה". הם מקבלים את דבריהם כזה ראה וקדש, משל מדובר בגוף מקצועי, העושה את עבודתו בדקדקנות ומכוח הרשאה בחוק. אין מדובר בגחמה של שופט זה או אחר, אלא בהתנהלות שכיחה ושוטפת של מערכת המשפט כולה. אחרי הכל, אין לשופט כלים משלו, כדי "לרדת" לשטח ולאסוף ראיות בעצמו. לכן עושים השופטים חיים קלים לעצמם: בדרך כלל, מקבלים את המלצת פקידי הסעד, ללא עוררין.

המצב הזה מנוצל לרעה. מתברר, כי פקידי הסעד שמעדיפים להימנע מ"לשים את ראשם" על החלטות מסויימות, ולהחקר אודותן בחקירה נגדית בבית המשפט, מציגים בבתי המשפט החלטות שהתקבלו ב"ועדות החלטה". מהן אותן ועדות החלטה? מדובר בוועדות המכונסות בלשכות לשירותים חברתיים אחת לפרק זמן מסויים. הן כוללות פורום של עובדים סוציאליים ופקידי סעד המועסקים בלשכה ודנות בדרכי טיפול ומעקב אחר ילדים בסיכון – כפי שמובאים על-ידי העובד הסוציאלי המטפל בילד ובמשפחתו.

הרעיון של קבלת החלטה בפורום רחב נשמע הגיוני. אלא מה? מבדיקת הוועדה הציבורית נמצא, כי לוועדות ההחלטה אין תוקף חוקי, הן אינן פועלות באופן תקין, ובכלל – מדובר בפורום אותו "המציאו" פקידי הסעד, במטרה ברורה: לחלק את האחריות המשפטית, שלא לומר להרחיקה מהם והלאה.

בלי תרשומות, בלי עקבות

גודל השערוריה מתחוור, כאשר בודקים כיצד פועלות ועדות אלה: אין תרשומת של דברי חברי הוועדה המשתתפים, אין עקבות, נציג הילד ו/או ההורים אינם תמיד מוזמנים ואינם תמיד מופיעים בפני הוועדה, ואפילו שמות חברי הוועדה חסויים, במקרים רבים, בפני ההורים. בקיצור: ההפקרות שולטת, גם במקרה רגיש זה, שבו מורחקים ילדים מהוריהם. אחד מחברי הוועדה מסר לי, כי ישנם שופטים טובים "שלא אוכלים" את זה. אך מרביתם אינם מודעים לכך שלוועדות החלטה אין תוקף חוקי. יש בזה גניבת דעת של השופט, אמר.

נושא זה, שהועלה במלוא חריפותו בפני חברי הוועדה, עורר זעם רב, וגם לא מעט תיסכול. שהרי אנו מצויים במדינה המתיימרת לשמור על כבוד האדם וחירותו, וכאן מוציאים ילדים ממשפחותיהם, בתהליך עקום, במקרה הטוב, ומופקר – במקרים רבים. אחד מחברי הוועדה אמר בכעס, כי אפילו לחשוד ברצח נותנים את כל האינפורמציה, מעניקים לו ייצוג (על-ידי הסנגוריה הציבורית), מקריאים לו את זכויותיו (במשטרה ובבית המשפט), ופותחים בפניו את כל חומר החקירה. ואילו כאן, לא מוסרים להורים דוחות (טוענים שהם סודיים), לא מזמינים אותם לדיונים (טוענים שמדובר בדיונים סגורים), ובכלל – מקיימים דיונים ומקבלים החלטות גורליות, בלא הרשאה חוקית.

המוטיבציה

מה מניע את עובד סוציאלי ו/או פקיד סעד לסטות מההרשאה בחוק? כיצד קורה שאדם שתכלית תפקידו היא מתן עזרה וסעד לחלש, הופך למעשה לחוקר-תובע-שופט? ההסבר שהובא בפני הוועדה: ההפקרות שולטת בגלל נורמות עבודה שגויות שנבנו במהלך השנים.

עובדים סוציאליים רבים אינם יודעים כי הם חורגים מהרשאתם החוקית; הם אינם יודעים, כי הם עלולים להסתבך בתביעות כספיות ענקיות. עוד מסתבר, כי פקידי הסעד המחוזיים, ופקידת הסעד הארצית-ראשית (מרים פבר), אינם טורחים להבהיר להם כי ועדת החלטה אינן פורום חוקי ומורשה על-פי חוק. "דנים בדיני נפשות. איך אישה אחת יכולה להיות אחראית על דבר כזה? הרי זו שערוריה. צריך להיות חמ"ל גדול, או חדר מערכת, שיבדקו כל דבר לגופו. הם לא בודקים עם המשפחות. הם שומעים רק את פקידי הסעד" – טוען אחד הגורמים המעורבים מאוד בבדיקת נושא זה.

ויש לו גם הסבר עמוק יותר להיווצרות תופעה זו: "הבעיה, קודם כל, אין מי שיתן את הדין. אין ביקורת. הכל במסווה של חיסיון. הכל במסווה של צינעת הפרט. אפילו אם אביו של ילד מגייס עורך דין, טוענים בפניו שזה חסוי. אין אפשרות אמיתית לערער על החלטה שלהם. ידך על התחתונה, כי פקיד סעד הוא זרועו הארוכה של בית המשפט". גם אם תתלונן, אומר אותו גורם, התלונה לא מטופלת כדבעי. "יש הרבה תלונות. שמעת שהעמידו לדין עובד סוציאלי לדין משמעתי? יש פניות הציבור, מעבירים את התלונה לארצית. מוסרים לך, בדקתי את תלונתך. מטייחים. אין דין משמעתי".

בעצם, אומר אותו גורם, עובד סוציאלי שממונה לפקיד סעד, הופך "מאוהב לאויב. על זה הוא מקבל 20% תוספת משכורת. במקום להתעסק בטיפול – לשמוע את האדם, ללוות אותו בצערו, לנסות לעזור לו, הוא שופט אותו. זו עבודה יותר קלה. אתה לא צריך להשקיע אנרגיה בטיפול. פקידי סעד מגישים חוות דעת בלא הרשאה חוקית. למשל: הם נותנים חוות דעת קליניות, למרות שאסור להם על-פי חוק הפסיכולוגים. רק פסיכולוג קליני יכול לתת. לא עובד סוציאלי, ולא פקיד סעד. הם מגישים דוחות, ובית המשפט מקבל אותם אוטומטית".

מיהו ילד בסיכון

משרד העבודה והרווחה, באמצעות עובדים סוציאליים ופקידי סעד, הוא הגורם המרכז את הטיפול בילדים בסיכון. ביטוי זה – "ילדים בסיכון", מתייחס לא רק לתינוקות ולילדים צעירים מעל גיל 7, אלא גם לנערים עד גיל 18 לפחות. המדובר, כאמור, ביותר מ-10,000 ילדים – נכון לעכשיו, העקורים מבתיהם.

במחקר שנערך (מאי 2001) על-ידי החוקרים טלל דולב, רמי בנבנישתי ואמנון טימר, נמצא כי 'ועדות ההחלטה' דנו בגורלם של ילדים מעל גיל 7. "רק אחוז קטן היו בגיל הרך – דבר המצביע על הנטייה להימנע מהבאת ילדים בגין זה לוועדות".

חלק מילדים אלה מובאים לדיון, קובעים החוקרים, בוועדות אחרות, כגון ועדת מעונות. במחקר נמצא, כי "ועדות מסוימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על כך שיותר ממחצית הילדים מובאים לוועדת החלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית, ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או דיון חוזר".

ועדות ההחלטה מטפלות בילדים בסיכון ובמשפחות בעלי צרכים בתחומים רבים. במסגרת זו, מטופלים ילדים החיים בסביבות משפחתיות העלולות להיות מסוכנות: ילדים במצוקה במשפחות חד-הוריות, ילדים הסובלים מהזנחה בגלל קשיים של המשפחות המונות ארבעה ילדים ויותר; אלימות פיזית כלפי הילד; אי-מסוגלות הורית – במקום שראש משק הבית אינו עובד; תפקוד לקוי של אחד ההורים בגלל בעיה חמורה בתפקודו המשפחתי – מחלת נפש, התמכרות לסמים ו/או משקאות חריפים, עבריינות.

ועדות החלטה הן שמחליטות למעשה על הוצאת ילד מהבית. בדרך כלל למשפחות אומנה, פנימיות, ובמקרים חריגים – לאימוץ. מכאן ניתן להבין מה רב כוחן, ומה רב ניזקן כאשר הן פועלות ללא מסגרת חוקית.

ההתנהלות של ועדות ההחלטה, בלא חוק, הינה דבר חמור ביותר. שכן עתה עלולה להיפתח תיבת פנדורה. שאלת השאלות: מה תוקפן של החלטות שהתקבלו על-ידי ועדות החלטה; האם לאור מסקנות הוועדה הציבורית, ניתן עתה לדרוש פתיחת תיקים שכבר נחתמו בבתי המשפט? האם יבוטלו כל אותן החלטות נגועות?

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

המסקנות

הוועדה הוציאה תחת ידיה 24 מסקנות. נביא כאן כמה מהעיקריון שבהן:

– הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי סעד, תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (כולל דיני ראיות, סדרי דין, דיני משפחה וכו');

– מומלץ להפסיק פעילותן של ועדות החלטה, הפועלות כאמור ללא הרשאה חוקית. במקום זאת, להקים "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: ות"ט), ולעגן זאת בחקיקה מתאימה. הדיונים בוועדה החדשה יתקיימו בנוכחות הקטין ובני משפחתו;

– הדיונים בוועדות יתקיימו תוך שקיפות. תתנהל תרשומת מדויקת של הדברים הנאמרים, זמן התכנסות, רשימת הנוכחים וכו';

– צוות קבוע הוא שיאייש את הוועדות. יהיו בו פונקציות חיוניות, כמו איש בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים), נציג מערכת החינוך, עובד סוציאלי;

– פקיד סעד שיופיע בבית המשפט, יצרף לתסקירו את פרוטוקול ישיבות הוות"ט, על נספחיו;

– כל משפחה תוכל להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית, בגובה על-ידי עובד סוציאלי מטעמה, ובלבד שיהיה נוכח בישיבותיה;

– תוקם ועדת ערר על החלטת הוות"ט, כפי שמקובל בוועדות ערר בחוקים אחרים (כמו חוק הסעד, וחוק חינוך מיוחד. בוועדה יהיו חברים, בין היתר: משפטן בכיר מתחום זה, הכשיר לכהונת שופט בית משפט שלום, או נציג ציבור במעמד מקביל; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי ומנהל מחוז. לבני המשפחה ולחברי הוועדה, תינתן הזכות לבקש לפסול מי מחברי הוועדה בטענה ל"מוטות".

– תוקם ועדת ערר עליונה, בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, פקידת סעד ראשית או ארצית, וכן אדם בעל מעמד מקצועי או אקדמיה בתחום הנדון;

– יוקם בנוסף מוסד של "ועדה מתמדת", שתהיה מורכבת מנציג השר ושני ממלאי תפקידים מהתחום הנדון. בראשה יעמוד שופט (בדימ.) של בית משפט השלום לנוער;

– עם הוצאת ילד מהבית, תוצע למשפחה "חוזה טיפולי". וכך, גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מהבית, תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית ולהזדמנות נוספת;

– דיונים לגבי הכרזת ילד כבר-אימוץ, לא יתקיימו עוד בחדרי-חדרים, אלא בדיון בוות"ט, ולא ייפתח תיק אימוץ, אלא לאחר שהוות"ט תנמק, ובכתב, את החלטתה מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ. המלצה זו טעונה אף היא חקיקה;

– תוטל מגבלה על משכם של צווי החירום מכוחם מוצאים ילדים מהבית. צו חירום יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין תוכל לראות את הקטין לאחר 48 השעות הראשונות. בנסיבות מיוחדות, יוכל פקיד סעד לפנות לבית המשפט ולמנוע ביקורים גם בטווח של 48 השעות הראשונות;

– תוקם ועדת היגוי, שתמליץ על תקינה של מערך פקידי הסעד למיניהם, מרכזי וות"ט ובעלי תפקידים אחרים בה. ועדת ההיגוי תרכז את הדיונים בתחום המתודות הטיפוליות – כך שלא כל פקיד סעד יאמץ לעצמו מתודות משלו. הוועדה תנסה לפתח "תורה" מוסכמת ומושכלת, בעיקר בתחום הטיפולי של ילדים בסיכון.

עד כאן עיקרי ההמלצות. עכשיו מונח הכדור במגרשו של שר העבודה והרווחה. סביר להניח, כי יישום מסקנות הוועדה יתעכב בגלל קריסת הממשלה. מי שימשיך לסבול, בינתיים, הם אותם ילדים בסיכון. כרגיל.

חברי הוועדה הציבורית [לפי א'-ב']

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.

2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים;

3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתמטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמנהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1967-1972);

4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן (1994-2000), בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;

5. שושנה גלס, עורכת דין, משרד עו"ד גלס תל אביב, מכהנת בתפקיד מזכ"ל לשכת עורכי הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת סגן יושב-ראש ועד מחוז תל אביב;

6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה;

7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center For Cross-Cultural Research on Wemen in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה;

8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה;

9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1994-1997); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1997-1998);

10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת גן, ועיתונאי;

11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1965-1995 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970;

12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל [פרשה מהוועדה לפני כחודש];

13. אבנר חי-שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אורח School of Law, York, University בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר כנסת במשך 19 שנים; סגן שר החינוך (1973-1969), ושר לענייני דתות (1992-1988);

14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013 – מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. – הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg – זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. – בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית – בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת….