בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, פקידת סעד לחוק הנוער, צו הגנה

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק
השופטת טובה פרי מבית משפט לנוער תל אביב מנתקת ילדים מהוריהם בניגוד לחוק

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

מודעות פרסומת
בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, צו הגנה

שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת נוער טובה פרי - הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2013 –ענ"א 42911-05-13 – ערעור על החלטת צו הגנה של השופטת טובה פרי – מדובר בצו הגנה שהוציאה שופטת בית משפט לנוער, טובה פרי נגד אמא ובו נכתב: " אני מורה על הוצאת צו הגנה לפיו האם … לא תוכל להתקרב ברדיוס של 5 ק"מ לביתו של המשיב [ האב – י.ג.] … לא תוכל להתקשר לבית … לא תוכל להתקרב לצהרון , גנים ובתי ספר בהם נמצאים הקטינים … ".
הצו ניתן במעמד צד אחד ללא נוכחות האמא, ולמשך 30 יום, ללא מסירת הזמנה לדיון לאמא או לבא כוחה, וללא קביעת דיון תוך 7 ימים כמתחייב בחוק למניעת אלימות במשפחה סעיף 4א. באותו מעמד טובה פרי הוסיפה חטא על פשע וקבעה גם כי שהאם תעבור הערכת מסוכנות באמצעות עריכת בדיקה פסיכיאטרית, לצורך מתן הוראות בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים.

מהחלטת שופט מחוזי יהושוע גייפמן בערעור בנושא עולה התנהגות השופטת טובה פרי לוקה לא רק בפזיזות ואגרסיביות נגד המשפחה אלא גם ברמיסת החוק והכללים המקובלים בנושא:

1. מדובר בזוג הורים בהליכי גירושים שעניינם נידון בבית משפט לענייני משפחה, בעל סמכויות להוצאת צווים כבית משפט לנוער ובעל ראיה כוללת על המצב המשפחתי. מעורבותה של טובה פרי מיותרת מלכתחילה, בעלת ראיה צרה, ומעמיסה איבה והוצאות כספיות על המשפחה ובעלי הדין. טובה כהן כשלה בתפיסת מעורבותה בתיק.

2.  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – טובה פרי קבעה צו הגנה מבלי שהורתה בהחלטה על דיון במעמד הצדדים ביחס לבקשת צו ההגנה שהוגשה ע"י פקידת הסעד לחוק הנוער ב- 9.5.13, וממילא גם לא בוצעה מסירה של הזמנה לדיון למערערת או לבא כוחה מדובר ברשלנות פושעת של טובה פרי משום שענייני נפשות תלויים ועומדים בענייני צו מעין זה ומן הראוי היה לזמן כהלכה את בעלי הדין ובאי כוחם טרם מתן הצו.

3. קביעות בהחלטת טובה פרי תלושות מהמציאות –  סעיף 3 בהחלטת גייפמן – ב- 9.5.13 התקיים דיון בבית המשפט קמא בנוכחות: פקידת הסעד, האב ובא כוחו, ובהעדר האם ובאי כוחה. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו: " הדיון קבוע בפני … המשיבה [ המערערת – י.ג.] ובאי כוחה ידעו על הדיון היום, ובחרו שלא להתייצב … " . – טובה פרי הוסיפה חטא על פשע – לא רק שלא הורתה על דיון במעמד הצדדים אלא קבעה כי האמא ובא כוחה ידעו על הדיון שלא נקבע ובחרו שלא להתייצב.

4. טובה פרי הוציאה צו הגנה בניגוד לחוק  – סעיף 5 בהחלטת גייפמן: "בית המשפט קמא נתן ב- 9.5.13 צו הגנה שתוקפו למשך 30 יום, וקבע מועד להמשך דיון בחלוף 30 יום – ל- 9.6.13, ובכך נתפס לכלל טעות".
משמפעיל בית המשפט לנוער את סמכותו ליתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה כפוף הוא להוראת סעיף 4(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה המורה : " ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו ". לא כן פעלה השופטת טובה פרי., אלא בחוסר מקצועיות בניגוד לחוק.

5. זלזול במשפחה, ובבדיקה הפסיכיאטרית שכפתה טובה פרי על האמא – השופט גייפמן מעיר על התנהגותה המזלזלת של טובה פרי (סעיף 7): "בעוד צו הגנה המרחיק אם מילדיה ניתן ליתן במעמד צד אחד, ראוי ורצוי שהפנייה של האם להערכת מסוכנות, כדי לשקול את ההוראות שיש ליתן בעניין שמירת הקשר בין האם לבין הקטינים, תעשה בדיון במעמד שני הצדדים. המדובר בבדיקה פסיכיאטרית, ויש חשיבות לשמיעת עמדת האם קודם מתן ההחלטה. יש גם לאפשר לאם, כפי שנטען מטעמה בערעור, להציג מסמכים רפואיים בדבר הטיפול הפסיכיאטרי שקיבלה עד כה, והאבחונים שנעשו".

סוף דבר
השופטת טובה פרי מהרה לקבל החלטות משמעותיות בחיי הפרט והמשפחה בחוסר מקצועיות רשלנות ובחוסר סמכות. ניתן לאפיין התנהגותה של טובה פרי בעניין זה בחוסר דעת, רשעות וגסות. טובה פרי פגעה בהתנהגותה באמון הציבור במערכת המשפט.

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות

קישורים:

 שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות  – נובמבר 2013 – רע"א 6487/13 – מדובר בקטין יליד שנת 2000 שהוריו גרושים ונמצא במשמורת אימו. המחלקה לשירותיים חברתיים תל-אביב פנו לבית המשפט לנוער – השופטת גלית מור ויגוצקי בבקשה להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ביום 23.1.2012 נענתה גלית מור ויגוצקי לבקשה והכריזה על הקטין כקטין נזקק. ויגוצקי גם מינתה אפוטרופוס לקטין, והורתה על הוצאתו מהבית למרכז חירום

 גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער– מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

הוצאת ילד מהבית, טיוח, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, ערכאת ערעור, פנימייה, רונית וינגרטן, רמיה

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה של יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין



קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, טובה פרי, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, שיקולים זרים

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, ויקי היינה, טובה פרי, יהושוע גייפמן, מרכז חירום, סחר בילדים, שיקולים זרים

שופט יהושוע גייפמן ופקידת סעד ויקי היינה – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן – שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"

תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט – כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" – האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים – קרקע פוריה לשחיתות – יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" – אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.

3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה – יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד (ויקי היינה) – גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד ויקי היינה כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים…" – גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות – מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות…"- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"

קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, יהושוע גייפמן, ערכאת ערעור

יהושוע גייפמן – שופט בית משפט מחוזי

 שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון – יוני 2013 – תיק ענ"א 19883-06-13 – החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול…

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה – מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד…

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו…

הוצאת ילד מהבית, טיוח, יהושוע גייפמן, סחר בילדים, ערכאת ערעור, פנימייה, רונית וינגרטן, רמיה

שופט יהושוע גייפמן – דרכי רמיה לסחר בילדים – הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה

מאי 2013 – שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד.

הסיבה בגינה מוציא יהושוע גייפמן את הקטינה מביתה רשומה בסעיף ב: "מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה"

תפיסה מעוותת יהושוע גייפמן בניגוד לערכי המוסר המהוים בסיס לקיום חברה ומשפחה

תפיסתו של יהושוע גייפמן מעוותת בניגוד לתפיסת החובה המוסרית של הפרט למשפחה ולחברה המהווה בסיס לקיומן. יהושוע גייפמן מבזה גם את ערכי היהדות לכיבוד אב ואם, חסד צדקה כתכלית החיים.

טענתו של גייפמן נגד הקטינה הנותנת מעצמה לאביה תקפה לכל לוחם המקריב נפשו וגופו למען החברה, לפיכך האם רוצה יהושוע גייפמן כי אנשים לא ישרתו בצבא משום שזה "לא מאפשר להם להתבונן על צרכיהם ולהגשים עצמם"?

דרכי הרמיה יהושוע גייפמן למכור תפיסתו המעוותת

יהושוע גייפמן משתמש בכלים בירוקרטיים, טיוח ורמיה לשווק את תפיסתו המעוותת ותפיסת הרווחה. קשה להצביע מה עומד מאחרי התנהגותו הרשלנית של גייפמן המוציא בכפייה ילדה מבית אביה משום שנותנת מעצמה לסייע לו, האם גייפמן מנסה לטייח אוזלת היד של הקהילה לסייע לנכים, או שמא שיקולים זרים של איכלוס פנימיות, פרזיטיות או שקט תעשייתי, עומדים מאחרי החלטתו המעוותת.

1. השמטת נתונים מהותיים וחשובים – גייפמן אינו מציין בהחלטתו את גילה של הקטינה ואת עמדתה בנוגע לתלישתה מביתה ומשפחתה לפנימיה. יהושוע גייפמן מטייח עובדות חשובות אלו כשיטה לטיוח עובדות בניגוד להמלצת פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של משוא פנים לרשויות הרווחה, שיקולים זרים, ותפקוד כ"חותמת גומי" של משרד הרווחה.

2. יהושוע גייפמן משמיט את שמה של פקידת הסעד – גייפמן מצטט הבלי פיה ("דיווחים") והשמצותיה של פקידת סעד ללא הרף ומתיחס אליהם כ"תורה מסיני" כגון (סעיף 5): "מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות… הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים" – מן הראוי כי שופט יציג ראיות או לפחות יציין את שמה של פקידת הסעד כדי שבמקרה הצורך ניתן יהיה לאמת טענות כאלו ואחרות. התנהגותו של יהושוע גייפמן מצביעה על חוסר מקצועיות זלזול וטיוח בנושא החשוב של הוצאה בכפייה ילדים מביתם.

3. נוקשות התעמרות בטענות מטופשות – יהושוע גייפמן נוהג בנוקשות והתעמרות כלפי הקטינה ואביה. כן לדוגמא הוא טוען כי אינו חייב לטפל בערעור משום שחוק הנוער (סעיף 14 בחוק) מחייב אותו לטפל רק כעבור 3 חודשים מיום ההחלטה 14.1.2013 ואילו הבקשה הוגשה כעבור חודשיים ושלשה שבועות 7.4.2013 – תואנתו של יהושוע גייפמן לא רק נוקשה ומתעמרת אלא גם מטופשת משום שממילא עברו 6 חודשים עד שקיבל החלטה ב- 12.6.2103 בשל זלזול מערכת הרווחה המשפט במשפחה המוחלשת – מדוע אם כן טוען גייפמן כי לא עברו 3 חודשים?

4. דמגוגיה זולה – הצגת טענות ועלילות ללא בסיס עובדתי – יהושוע גייפמן כותב בסעיף 9 – "מצבה של הקטינה מדאיג ביותר, היא דיווחה על חיתוך ידיים, הצטלמה בלבוש תחתון והעבירה לנער אחר כמבחן אהבה והוא הפיץ אותו בבית הספר, מעשנת סיגריות ונרגילות ונראה כי אין דמות דואגת, מטפלת ושומרת עליה בבית". אם חתכה ידיה האם יש דוח רפואי והאם בוצעה חקירת משטרה, וכן אם הצטלמה בלבוש תחתון, האם מזהים אותה, מאיזה מרחק הצטלמה ומהו הלבוש וכמה מגופה רואים בצילום, ואם עישנה נרגילות, בחברת מי, האם שאר הילדים טופלו ברווחה?  – יהושוע גייפמן ממלא את פסק הדין בדברי תרעלה נגד הקטינה המדיפים ריח של דמגוגיה זולה.

5. הסתמכות על "דיווחים" (דברי בלע של פקידת סעד שאינו מציין את שמה) במקום להסתמך על ראיות – ליהושוע גייפמן אין שום בסיס ראייתי להוצאת הילדה מביתה, נהפוך הוא הראיות מצביעות לטובת הישארות הילדה כגון ציוני הילדה בלימודים, שיפוץ הדירה וחדר מיוחד לילדה. במקום זאת גייפמן מסתמך על "דיווחים" וחוות דעת סובייקטיביות המדיפות ריח מרמה ומזימה כן כותב גייפמן: "גם בדיווחים עדכניים של פקידת הסעד לחוק הנוער, אין עדכון על הטבה במצבה של הקטינה". מה ה"דיווחים" האם אובייקטיבים או סתם עלילות חסרות בסיס. התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר מקצועיות ומרמה ואינו משאיר פתח להישארות הילדה בביתה בכל מצב וכל זאת על סמך "דיווחים".

סוף דבר
הוצגו מקצת הראיות על התנהגותו חסרת המקצועיות מדיפת ריח מרמה וסחר בילדים של יהושוע גייפמן המשמש ערכאת ערעור להחלטת שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי. החלטתו של יהושע גייפמן מלמדת על התעמרות ונוקשות כלפי אוכלוסיות חלשות שיד הגורל לא היטיבה עימן ובמקום שרשויות הרווחה ובתי משפט יסייעו להן, הם מפרקים את המשפחה ומשתמשים בילדים כמשאב לאכלוס פנימיות, פרנסה למאבחנים ומטפלים בעוד שבשליש עלות יכלו לסייע בקהילה מבלי לפרק המשפחה.התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, פוגעת בחברה ובמשפחה.

כב' השופטת חנה בן עמי – תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו – המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן – מאי 2013 – שופט יהושוע גייפמן – בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 – ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות – מרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות…

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער – מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה…

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה – פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)…

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" – כשלים עיקריים – במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק….