Adderall, ADHD, אדרל, טיפול תרופתי, נרקולפסיה, תופעות לוואי

אדרל – Adderall – תופעות לוואי

אדרל - Adderall - תופעות לוואיAdderall היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ונרקולפסיה (narcolepsy). זהו סם ממריץ, אבל כאשר נעשה שימוש במינון ל-ADHD, יש לו השפעה מרגיעה. כאשר נעשה שימוש עבור נרקולפסיה, משתמשים במינונים גבוהים יותר ומגרים יותר. הסם מגיע בטבליות ונלקח בדרך כלל פעמיים ביום. כמו בכל תרופה, יש תופעות לוואי, כוללות אובדן תיאבון, יובש בפה, נדודי שינה.

תופעות לוואי נפוצות של אדרל Adderall
Adderall נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, עם נבדקים רבים.
במחקרים אלה, נחקרו תופעות לוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה לעומת אלו שלא נטלו. בהתבסס על מחקרים של Adderall , תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו:

חוסר תיאבון (אנורקסיה)
יובש בפה
קשיי שינה (אינסומניה)
כאבי ראש
כאבי בטן (או כאב בטן)
עלייה זמנית בלחץ הדם
ירידה במשקל
שינויים רגשיים
בחילות, כאבי בטן, הקאות או סחרחורת
שלשול
תחושה של חולשה (asthenia)
קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
זיהום, כולל זיהום בדרכי השתן (UTI)
חום
צרבת.


תופעות לוואי של אדרל Adderall שיש לדווח עליהן
ישנם מספר תופעות לוואי של אדראל, שיש לדווח עליהן לרופא המטפל. תופעות אלו כוללות, אך לא רק:
 

     מחשבות אובדניות
     בלבול
     לחץ בחזה
     כאב בחזה או דפיקות לב
     קוצר נשימה
     דיכאון
     התנהגות שונה או אגרסיבית מהרגיל
     הזיות (ראייה, שמיעה, או להרגיש דברים שהם לא באמת שם)
     אי שקט
     התעלפות
     התקפים
     פריחה לא מוסברת
     כוורות
     תנועות בלתי מבוקרת של הראש, הצוואר, הפה, הידיים או הרגליים (המכונה טיקים).

טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, סמים פסיכיאטריים, פסיכולוגיה

פסיכיאטריה: כדור בראש לפסיכולוגיה – מאמר מאת אדם פורת

בשנים האחרונות אנו עדים לדומיננטיות גוברת והולכת של שיטות טיפול פסיכיאטריות – תרופתיות לטיפול בקשיים נפשיים. האם פסיכולוגיה תהפוך להיות נחלת העבר?
מקור – עמותת מגן לזכויות אנוש

ענף הפסיכולוגיה מורכב מזרמים רבים, וניתן להתווכח על יעילות זרם זה או אחר. אולם הבסיס לפסיכולוגיה, החידוש החשוב של אבי הפסיכואנליזה זיגמוינד פרויד, הינו זה: ניתן לעזור לאדם בעזרת שיחה, ע"י כך שגורמים לו להתבונן במאורעות משמעותיים בחייו. באופן זה האדם יכול לפתור קונפליקטים בעברו, וכך להגדיל את יכולתו בהווה לחיות חיים מאושרים יותר, מלאים יותר, עם ביטחון עצמי רב יותר.
בזכות זימוינד פרויד והעוסקים בפסיכולוגיה, רעיון זה הינו כמעט מובן מאליו כיום. זהו רעיון הומאני, המניח כי האדם רוצה ויכול להשתפר; ובעזרת תקשורת עם אדם אחר, הוא מסוגל לפתור קונפליקטים רגשיים וליצור לעצמו חיים טובים יותר.
אולם כיום, עם הדומיננטיות ההולכת וגוברת של שיטות טיפול פסיכיאטריות-תרופתיות, רעיון זה הולך ונהיה נחלת העבר.
מה למעשה אומרים לנו הפסיכיאטרים? שהאדם הינו תוצאה של תהליכים כימיים בלבד. "אתה חולה. קח כדור שישפיע לך על המוח, ומצבך ישתפר" (כמובן הם לא יגידו שהכדורים לא ירפאו. ושיש להם תופעות לוואי חריפות ביותר. ושלמעשה אין מדובר במחלה גופנית).
כיום טיפולים תרופתיים נמצאים בתחרות מול טיפולים פסיכולוגיים. אך האם זו תחרות הוגנת? ממש לא. טיפול תרופתי הוא הרבה יותר זול. וחברות התרופות המרוויחות ממנו מבטיחות, בעזרת לוביסטים והטבות כספיות, שזו תהיה האופציה המועדפת.
מי יממן שעות טיפול כאשר אפשר לתת כדור?
בימים אלו משרד הבריאות מקדם את הרפורמה בבריאות הנפש, לפיה האחריות לבריאות הנפש תועבר מהמדינה לקופות החולים. הפסיכולוגים מתנגדים למהלך זה, ובצדק. קופות החולים, משיקולים כלכליים, יעדיפו טיפול תרופתי על פני טיפול פסיכולוגי. זו תהיה מכת מחץ נוספת לעוסקים בפסיכולוגיה.
ואולי זה מגיע לפסיכולוגים. כמה מהם ראית שיוצאים בגלוי נגד השימוש ההולך וגובר בכדורים פסיכיאטריים? כמה מהם מיידעים אותנו על תופעות הלוואי של הכדורים? שהשימוש בכדורים רק מסתיר את הבעיות האמיתיות?
ניתן למצוא דעות הגורסות כי שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי הוא המועיל ביותר. האומנם? האם אדם הנמצא תחת השפעה כימית על מחשבותיו ורגשותיו נמצא בעמדה טובה לבחון את חייו וכיצד חש והרגיש בעברו? האם הוא יוכל להזדהות עם רגשותיו בעבר – לפני שהתחיל לקחת את הכדורים? האם יוכל להתמודד עם רגשותיו בהווה?
לאחר תקופה ארוכה של צריכת תרופות פסיכיאטריות, גוף האדם מסתגל אליהן, והאדם מתנתק מרגשותיו האמיתיים במידה כה רבה עד כי טיפול פסיכולוגי נהיה בלתי אפשרי בעליל.
למעשה טיפול פסיכיאטרי לא רק מתחרה בטיפול פסיכולוגי, אלא למעשה מנוגד לו ומונע את הצלחתו.
על פסיכולוגים להשמיע את קולם באופן ברור ולהילחם על מקצועם, לפני שייעלמו מן העולם.

מאת אדם פורת, מתנדב בעמותת מגן לזכויות אנוש – החוקרת וחושפת הפרות זכויות אדם בידי פסיכיאטרים.

האח הגדול, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, כדור הרגעה, סמים פסיכיאטריים, תרופות מאזנות

עדות מבפנים – שיטות טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ'

מרץ 2012 – הטיפול הפסיכיאטרי מבוסס על סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים, המסבים נזק לגוף ולנפש. סמים אלו אינם מספקים תובנות שכליות או רגשיות, להיפך, הטיפול הפסיכיאטרי הופך את המטופל לתלותי, חלש בגוף ובנפש ומוביל אותו אל תהומות השחת של הפסיכיאטריה. השאלה הנשאלת האם למרות הסכנות והנזקים שבטיפול הפסיכיאטרי, יש ישועה בסוף הדרך? התשובה שלילית. אין תועלת בטיפול הפסיכיאטרי, אולי הקלה זמנית בלבד אך אין ריפוי כלל. הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי רווי בתופעות לוואי קשות, הוא ממכר, ומסיט את תשומת הלב מפתרון הבעיה. בסמים הפסיכיאטריים: אנטי פסיכוטיים, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון, או קשב ריכוז – ADHD, אין שום ריפוי או תובנה מסוימת או חוכמה. אלו הם חומרים כימיים מדכאים את החשיבה, הרגשות, ומסבים נזקים קשים לאורך שנים.
.
מתוך תחקיר ידיעות אחרונות על פרשת "האח הגדול" – עדות מבפנים , מרץ 2012


.
"אז באמת יצאתי מהחדר של האח הגדול. אחרי כמה דקות קראו לי עוד פעם, אילן יושב בחדר. זה היה ממש כמה ימים לפני ההדחה. אילן יושב בחדר. הוא מנשק אותי, מחבק אותי, הוא אומר לי, אני מעריץ שלך. את לא מבינה איך אני אוהב אותך, איך התמודדת עם XXX. את בחורה נדירה ומרעיף עלי מחמאות ומחבק אותי. תשמע, יושב בנאדם זר שפתאום מחבק אותך, זה עולם אחר. אתה יודע, אתה אומר, זה אבא שלי, זה אמא שלי, אני נותנת בו את כל האמון שלי.

הוא אומר לי — אבל תקשיבי XXX, את בוכה יותר מדי ומצד שני את צוחקת יותר מדי. יש לך את האפס אנד דאונס. את בקצה. את מגיעה למצב שאת חייבת להתאפס על עצמך. אז אמרתי לו — תשמע, קשה לי, אני נורא מתגעגעת XXX וכל זה. אז הוא אמר — תקשיבי, אני נותן לך, אני מציע לך כדור על מנת שיאזן אותך, ואת תקשיבי לי, תאמיני לי XXX, אני יודע, אני יודע מה אני אומר לך, את אהודה בחוץ, אוהבים אותך, חולים — ככה, נשבעת לך XXX, במלים האלה — חולים עליך, אבל את חייבת – חייבת להירגע. את חייבת כאילו להיות בבלנס. אמרתי לו — או-קיי, מה אני צריכה לעשות? הוא אמר לי — אני אביא לך כל ערב. האח הגדול יקרא לך ואת תיקחי כדור. אמרתי לו — מה זה הכדור הזה. הוא אמר לי — כדור הרגעה.

אני, את האמת, ישר ככה נכנסתי לחרדות. אמרתי לו — תקשיב, אני לא יודעת מה זה הכדור הזה, אני בחיים לא לקחתי כדורים. אני לא יודעת. אני לא מושפעת מהדברים האלה. הוא אמר לי — אין לך מה לדאוג. זה משהו שרק יעשה לך טוב. ואם את תקשיבי לי, את מגיעה לגמר.
הוא אמר לי ב—, אני נשבעת לך עכשיו, אם את מקשיבה לי, את מגיעה לחמישייה של הגמר. כן. באלו המלים. אז אמרתי לו — תקשיב, אני צריכה לחשוב על זה. טוב. ביי, ביי, תודה שבאת. אוהב אותך. אוהבת אותך. חולה עליך. טה-טה-טה. יצאתי מהחדר. הוא יצא. לא זוכרת בדיוק מבחינת זמנים, אבל אחר כך כן נכנסתי לאח הגדול ודיברתי עם יורם. ויורם מבחינתי שם באח הגדול, היו שם חמישה, הוא היה מבחינתי, אין, באמת, האלוהים של הבית.
.
אני ממש כאילו, כן, אני יודעת. בקיצור, אמרתי לו, תקשיב יורם, כאילו האח הגדול, ככה וככה אילן אמר. הייתי בשיחה, כאילו הוא שמע את השיחה. הוא אמר — תקשיבי, הוא הפסיכיאטר, הוא יודע מה הוא אומר. אמרתי — אבל מה זה הכדור הזה? מה זה? הוא אומר לי — זה משהו שיעשה לך רק טוב. זה משהו שיאזן אותך וזה משהו שכן ירגיע אותך ואת צריכה את זה בבית. את נורא מתגעגעת XXX וזה יכניס אותך לבלנס. זה יכניס אותך לאיזון."

קישורים:

  • תוכנית ריאליטי תחת השפעת סמים פסיכיאטריים – הסודות האפלים של האח הגדול – הכתבה הסודות האפלים של האח הגדול , 7 לילות , ידיעות אחרונות, רז שכניק , 09.03.2012 -הםטוענים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים קשים, ואז כשהם תחת ההשפעה, חלשים פיסית ומנטלית, התבקשו לבגוד, לשקר, לבכות. חלק ירקו את הכדור בסתר, או החביאו אותו, "כמו בבית משוגעים". סער שיינפיין ומתמודדים מהאח הגדול חושפים לראשונה את האמת על אחורי הקלעים של הריאליטי הכי מצליח במדינה...
  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט – יוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין – מאי 2010 – "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת…
  • נלחמים על שפיותם – מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולהמבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" – מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו…
בידור, האח הגדול, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, סמים פסיכיאטריים, תביעה נגד פסיכיאטר

סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" – הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'

פסיכיאטר אילן רבינוביץ' - תביעה על טיפול פסיכיאטרי רשלני וזדוניהכתבה סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" , ynet , מרץ 2012

"ידיעות אחרונות" יחשוף בשישי הקרוב כיצד קיבלו מתמודדים בתוכנית "האח הגדול" כדורים פסיכיאטריים. "אנשים סימסו במיליונים למועמדים מהונדסים", אומר סער שיינפיין, שמתכוון להגיש תביעת ענק נגד חברת ההפקות. הזכיינית "קשת", הפקת התוכנית וד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר שנתן את הכדורים, מכחישים את הטענות

"האח הגדול" היא לכאורה תוכנית המציאות השקופה ביותר. המתמודדים נחשפים למצלמות 24 שעות ביממה, ואלה מתעדות כל צעד שלהם ומעבירות אותם אליכם, הצופים בבית. אבל רק נדמה לכם שאתם רואים הכול.

במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", שיתפרסם ביום שישי הקרוב, חושפים משתתפים בתוכנית הריאליטי את המציאות המטרידה שמאחורי המצלמות. לפי עדויות של שישה מתמודדים ב"האח הגדול", שאותן חושף העיתונאי רז שכניק, הם קיבלו כדורים פסיכיאטריים על ידי הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ', וזאת בידיעתה של ההפקה, ששכרה את שירותיו.

בחלק מהמקרים החל הטיפול התרופתי עוד לפני שהמתמודדים נכנסו לבית "האח הגדול", והשתתפותם בתוכנית הותנתה בהסכמתם לטיפול זה. במקרים אחרים, במהלך השהות בבית, זומנו המתמודדים לחדר האח הגדול, שם המתין להם רבינוביץ' ושכנע אותם לקחת כדורים, בהם כאלה המשמשים לטיפול בחולי סכיזופרניה. במקרים רבים לא הוסבר מהן תופעות הלוואי של התרופות שנדרשו לקחת, אלא נאמר להם שזה ירגיע, ישפר את כוחותיהם, יסייע להם לישון וכדומה. רובם מספרים על תופעות לוואי דומות כמו סיוטים בלילה, בלבול, בכי ועייפות מוגברת. יותר מכך, לפי העדויות, ד"ר רבינוביץ' לא עצר במתן טיפול תרופתי אלא אף הנחה את המתמודדים איך להתנהג בבית, כולל הוראות מפורשות למהלכים מול מתמודדים אחרים ומול המצלמה בחדר "האח הגדול".

"ראיתם אדם שמכר את נשמתו לשטן"

"אנשים סימסו במיליוני שקלים למועמדים מהונדסים", אומר סער שיינפיין, שהגיע לגמר העונה השנייה, ל"7 לילות". "ראיתם אדם מסומם, מובל וכלוא. ראיתם אדם שמכר את הנשמה שלו לשטן, בובה מפורקת בדיכאון". שיינפיין מגלה בכתבה שכשביקש לעזוב את בית "האח הגדול" הופגש עם ד"ר רבינוביץ', וזה נתן לו כדורים פסיכיאטריים. שיינפיין גם מתאר איך ד"ר רבינוביץ' הנחה אותו לגבי התנהגותו בבית ודחף אותו לנהל רומן עם אחת הדיירות, דירבן אותו לקיים איתה יחסי מין, וכן נתן לו מידע על דיירים אחרים בבית.

מעדויותיהם של חמישה דיירים נוספים עולות טענות דומות מאוד. "פגשתי את רבינוביץ' לפני הכניסה לבית", מספר דייר אחר, "הוא התנה את הכניסה שלי בהסכמתי לקחת את התרופות. הוא אמר לי 'תיקח את זה, אני רוצה לראות שנכנס לך לגרון'. כבר לפני הכניסה לבית סבלתי מתופעות לוואי. הייתי בדיכאונות. כל אחד קיבל תרופות עם הקופסה הכחולה הזו. הרגשתי כמו בבית משוגעים".

דיירת אחרת מעידה: "ראיתי את ד"ר רבינוביץ' שבוע לפני הכניסה שלנו לבית. הוא אמר לי שהוא מסמן אותי בחמישיית הגמר. בהמשך, בבית, הציע לי כדור. שאלתי, 'מה הכדור הזה?' הוא אמר לי: 'זה יעשה לך טוב, אם תקשיבי לי, את מגיעה לגמר'. כששאלתי את יורם זק (העורך) על הכדור, הוא אמר לי: 'תקשיבי, הוא הפסיכיאטר, זה יעשה לך טוב'".

"רוצה להיכנס? אתה חייב לקחת כדורים"

מתמודד נוסף מספר: "נפגשתי עם אילן לפני שנכנסתי לבית. הוא אמר לי: 'אם אתה רוצה להיכנס, אתה חייב לקחת כדורים. הם ישלשו את הכוח שלך. אתה תהיה יותר רגוע'. הקהל חושב שזה ריאליטי. חלק מהדיירים מסוממים, מנווטים".

ואילו מתמודד אחר מתאר כיצד ד"ר רבינוביץ' ביקש ממנו לגעת באחת המשתתפות. "הוא אמר לי 'תקשיב, תיגע בה, אתם זוג יפה'. עניתי: 'מה פתאום, יש לי חברה'. אמר לי: 'זה טבעי. תיגע בה'. בהתחלה, בבית, הוא הוציא לי כדור ואמר לי: 'תיקח עכשיו'. שאלתי: 'מה אתה נותן לי?' ואילן אמר: 'זה ייתן לך כוחות'. אילן כיוון אותי בבית".

שיינפיין מגבש בימים אלה תביעת ענק בסך 2.5 מיליון שקל נגד חברת "קופרמן הפקות", המפיקה את תוכנית הריאליטי, ונגד ד"ר אילן רבינוביץ'. התביעה תוגש על בסיס ראיות שיציג שיינפיין ושייחשפו בכתבה במוסף "7 לילות". פרקליטו, עו"ד רון טורקלטאוב, טוען כי "קופרמן הפקות" ורבינוביץ' אחראים ישירים לנזקים שנגרמו לו "באמצעות טיפול פסיכיאטרי רשלני וזדוני. הכול כדי להאדיר, להאביס ולהאכיל את חיית הרייטינג ולצורך עשיית הון".

זכיינית ערוץ 2 "קשת", הפקת התוכנית וד"ר אילן רבינוביץ' מכחישים את הטענות. מ"קשת" ומהפקת "האח הגדול" נמסר בתגובה: "הטענות חסרות שחר. הפקת 'האח הגדול', מתוך מקצועיות ואחריות לרווחתם ולשלומם של המשתתפים בתוכנית, מעמידה לרשות הדיירים ליווי רפואי, במידת הצורך ובהסכמת הדיירים, בכל התחומים – לרבות בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. ד"ר רבינוביץ', פסיכיאטר בעל מוניטין וניסיון רב, דרש וקיבל אוטונומיה מקצועית מלאה והיה הסמכות המקצועית הבלעדית לעניין מצבם הנפשי של הדיירים. שיינפיין מנסה כעת להתפרסם באמצעות הפרחת טענות משוללות כל יסוד".


.


.
ד"ר אילן רבינוביץ' מסר בתגובה: "הטענות שקריות ומופרכות. מטרת שיינפיין היא הפעלת אמצעי סחיטה ואיומים לשם התעשרות. מתן הטיפול לשיינפיין נעשה תוך מתן אוטונומיה מלאה לעריכת הטיפול המקצועי ביותר, תוך שמירת סודיות מלאה של תוכנו. נוכח הבעיות האישיות הקשות של שיינפיין, סברתי כי טובתו הרפואית היא השארתו בבית 'האח הגדול'".

כתב תביעה נזיקית 2.5 מיליון שקל נגד הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' אי שמירת סודיות, מניפולציות, ואי התרעה על תופעות לוואי סמים פסיכיאטריים שנתן (פורסם בוואלה, וב- ynet)
בכתב תביעה שהגיש סער שיינפיין נגד הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' טען שייפיין כי ד"ר רבינוביץ' פעל מולו באופן מניפולטיבי, דחף אותו לקיים קשר עם הדיירת איילה רשף, לא התריע בפניו על תופעות הלוואי שעלולות להתרחש עם נטילת הכדורים ואף לא הזהיר אותו, למשל, כי ישנה סכנה בשתיית אלכוהול בזמן נטילת כדורים (סעיף 96): "בכוונת תחילת סיפקה לתובע וליתר הדיירים בבית כמויות אדירות של משקאות אלכוהוליים וכדבר שבשגרה היה מצוי בקבוק ויסקי במטבח בבית 'האח הגדול' ממנו שתו המשתתפים, לרבות התובע, תוך שהנתבעים מודעים לכך".

"הנתבע (ד"ר רבינוביץ' – ע.ש) רמס ברגל גסה גם את זכותו של התובע לפרטיות, תוך שהוא מועל בחובת הסודיות המהווה אבן יסוד בכל יחסי מטפל-מטופל", נכתב בסעיף 98 לתביעה. "בידי התובע הוכחות חד משמעיות לפיהן הנתבע סיפר למטופליו השונים אודות התובע, ניתח את אופייו בפניהם, הנחה את המתמודדים כיצד להתנהג עם התובע".

בכתב התביעה נטען כי רבינוביץ' הבהיר לו שעליו לקבל כדורי ציפרלקס ואילו שיינייפן השיב כי הוא אינו מעוניין בכדורים. אלא שרבינוביץ' לא הרפה, ואף הוציא כדור מכיסו, נתן לשינייפין, וצפה בו מנסה לבלוע אותו. שיינפיין טוען כי לא נותרה לו ברירה, אלא לציית לרבינוביץ' ולקחת כדור אחד ביום. ימים ספורים אחר כך, נטען בתביעה, המינון הוכפל, ומאוחר יותר מסר רבינוביץ לשיינפיין כדור נוסף – ריספרדל, מבלי להסביר לו במה מדובר.

מכתב התביעה עולה כי כתוצאה מהתנהלות האח הגדול והטיפול התרופתי, לקה שיינפיין בבעיות שונות, בהן התקפי חרדה, קושי להירדם, דיכאון ואף פגיעה בפרנסתו.

קישורים:

איזון כימי במוח, הונאות חברות התרופות, חברות התרופות, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, נוגדי דיכאון

תחלואי הפסיכיאטריה – המצאת מחלות לשווק תרופות חסרות תועלת וקטלניות

אפריל 2011

צפו בפסיכיאטר ד"ר ברגין מסביר: "הרעיון שלאנשים יש חוסר איזון כימי במוח הוא תוצאה של יחסי ציבור של חברות התרופות. אנחנו לא יכולים אפילו למדוד את פעילות המוח האנושי. אין לנו שום דרך להוכיח שקיים חוסר איזון ביוכימי. אני חושב שזוהי טעות לנסות לטפל בבעיה פסיכולוגית ורוחנית בבסיסה של הרגשת חוסר תקווה בחיים באמצעות עריכת שינויים במוח. אתה אף פעם לא תשפר את המוח שלך עם חומר פסיכו-אקטיבי… המוח הוא יותר מדי מורכב לדבר הזה. אנשים צריכים להתחיל להתמודד עם החיים שלהם. ואנחנו מונעים מהם את זה כאשר אנו מעמידים פנים שיש דבר כזה שנקרא חוסר איזון ביוכימי."

.



.

קישורים:

טיפול תרופתי, מדיניות משרד הבריאות, קופת חולים כללית, קשישים, שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות פי 5 – מסקנות מבקר המדינה דו"ח שנתי 61ב

מאי 2011 – ברופאים ללא גבולותפרק טיפול מרובה תרופות לקשישים מדו"ח ביקורת 61ב (פורסם במאי 2011) חשף מבקר המדינה כי הרופאים בקופת חולים כללית "מתפרעים" משיקולים תמוהים במתן 8 תרופות או יותר לקשישים.

שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות

בחודשים ינואר-יוני 2010, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול הרפואי בקשישים הנוטלים תרופות רבות – שמונה תרופות או יותר. משרד מבקר המדינה בחן את שיעור הצריכה של שמונה תרופות או יותר (תרופות כרוניות ללא תרופות למצבי חולי חריפים) בקרב המבוטחים מעל גיל 75 לפי נתוני הקופות שהועברו אליו: בעוד שבמאוחדת רק 7.3% מן הקשישים מעל לגיל 75 צורכים שמונה תרופות או יותר, הרי שבכללית 34.3% מן הקשישים צורכים שמונה תרופות או יותר – פי כחמישה. פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה. אין זה סביר שהוא תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים או פערי פריפריה מול מרכז. גם אם באלה טמון הסבר מסוים להבדל בשונות, היא מעוררת סימני שאלה מהותיים, נוכח העובדה שהפערים יכולים להצביע על שימוש יָתר או חָסר בתרופות. מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מיטבי.

משרד הבריאות מפקיר קשישים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי

קופות חולים ומוסדות סיעודיית, בתי אבות וכדומה מלעיטות קשישים בסמים פסיכיאטריים שונים לרבות משפחת הבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כגון קלונקס) על מנת שיהיו נוחים לטיפול. כתוצאה מהטיפול התרופתי הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות ופיסיות כגון יכולת חשיבה, דיבור, הליכה ועוד.

הרופאים הפסיכיאטריים במוסדות הסיעודיים "מתפרעים" במתן סמים פסיכיאטרים ואין מפקח.

רופאים מומחים שמשרד מבקר המדינה נועץ בהם, מסרו כי בנזודיאזפינים כלולים ברשימת התרופות שרצוי מאוד להימנע לתִתן לקשישים. במחקרים שנעשו בארה"ב על ידי שירותי בריאות המטמיעים אי-שימוש בבנזודיאזפינים התברר כי שיעור השימוש בהם פוחת מדי שנה.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות יבדוק בכל הקופות אצל קשישים את הצריכה של התרופות הפסיכוטרופיות בכלל, ואת צריכת הבנזודיאזפינים בפרט. ראוי שהמשרד יבחן את הצריכה בארץ לעומת מדינות מתקדמות בעולם, ואם יתברר לו שבארץ יש צריכת יתר, יהיה עליו לגבש המלצות טיפוליות לצמצומה.

קישורים:

ביקור אצל הפסיכיאטר, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, תופעות לוואי

ביקור אצל הפסיכיאטר – הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי

המאמר הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי , nrg , תמר , יולי 2010

בכל פעם שניסיתי לעסוק בנושא הזה, חרדת הפסיכיאטרים שבה ותקפה אותי. ובכל זאת, אני רוצה להציג כמה דוגמאות מהעבר: כמו פסיכיאטרית שביקשה שאסדר לבן שלה מקום עבודה, או אחר שהייתי בטיפולו זמן רב והוא סירב לקבל אותי ברגע של משבר חריף. למה? כיוון שהכל קרה ביום שישי

הייתי יושבת מולם קטנה ומכווצת, מנסה לצמצם את עצמי כמעט עד היעלמות. הייתי יושבת מולם חלשה, אילמת ודיכאונית, מתאימה את עצמי לציפיות. הייתי מדווחת להם בתמציתיות ובהשטחה, כדי שלא להאריך ולא להעיק יותר מדי. הלא אין להם זמן, הם עסוקים, מוטרדים ועייפים, עייפים מלשמוע אנשים כמוני.

הם רוצים רק לאבחן, לרשום את המרשם וללכת הביתה. הם לא צריכים בעיות כמו: חולים שלא מתרפאים, מחשבות על מוות, או חס וחלילה התאבדויות.

תוך כדי שרבוט המרשם הם מנפיקים בנדיבות רבה גם מילות עידוד (את חזקה… את מתמודדת… את אדם נפלא…), שמציינות כי הפגישה קרובה לסיום. בזריזות אני שולפת מהתיק את פנקס הצ'קים (שלא יחששו שאולי שכחתי), משלמת, קמה, יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת. זהו, המגע ניתק. עד שאקבע שוב פגישה. כי אסור להטריד אותם מחוץ לשעות העבודה, יש להם חיים משלהם.

לא קל לי לעסוק בנושא הזה. אני מתמלאת חששות, "חרדת פסיכיאטרים" תוקפת אותי. ובכל זאת, אני רוצה להמשיך, לרדת לפרטים, לתת כמה דוגמאות מהתנסויות עבר. קודם המקרים הקלים יותר, למשל: הפסיכיאטרית רושמת לי מרשם לתרופה שעדיין לא לקחתי אותה.

אני שואלת: "ומה תופעות הלוואי של התרופה?".
הפסיכיאטרית: "אין לה שום תופעות לוואי" (אין תרופה בלי תופעות לוואי, ובמיוחד התרופות מהסוג הזה. יותר מהשקר עצמו – כואב העלבון של איך שאני נתפסת בעיניה).

לא ביום שישי

או הטלפונים שהיא עונה להם ללא הרף, תוך כדי שאני יושבת מולה, בקליניקה הפרטית שלה: "מה את אומרת? זה באמת עזר? אני כל כך שמחה. טוב, תתקשרי אליי שוב מחר כדי לספר מה קורה" (שיחה לא קצרה. הלוואי שאני, היושבת עכשיו מולה, הייתי זוכה ליחסי קירבה כאלו, לתשומת לב שכזו).

או "כן, תראה, מר לוי, אם עד מחר לא יהיה שיפור אצל אשתך כדאי שתאשפז אותה" (ואני מתחלחלת. כבר רואה את עצמי הבאה בתור).

אני עוברת למקרים הקשים יותר: פסיכיאטרית שביקשה ממני להפעיל פרוטקציה אצל קרובי משפחה שלי כדי לסדר מקום עבודה לבן שלה.

פסיכיאטר שחייב אותי לבוא שוב ושוב כדי לחדש את המרשם תוך תשלום מלא על ביקור פרטי, ולא יידע אותי על כך שאני יכולה לחדש דרך רופא המשפחה, ללא תשלום.

פסיכיאטר שהייתי בטיפולו הפרטי זמן רב והוא סירב לקבל אותי כשהייתי במשבר חריף ועמדתי לפני אשפוז מיידי, כיוון שזה היה ביום שישי.

על סף התאבדות

פסיכיאטר אחר, ראש מחלקה פסיכיאטרית בבי"ח, שקבע כי הבראתי ושחרר אותי מאשפוז בזמן שהייתי בעיצומו של דיכאון עמוק, על סף התאבדות.

אך מה שנורא באמת הוא שגם לאחר מקרים מסוג זה ואחרים, לא עזבתי מיד את אותם פסיכיאטרים. מבלי לתת בהם כל אמון, שמרתי להם אמונים תקופות ארוכות. כמו בעל חיים מבוהל שקופא על עומדו במקום לברוח, כך גם אני נשארתי אצלם, המומה וחסרת אונים, מגיעה שוב ושוב, חלשה מכדי לעזוב, מבועתת מעצם המחשבה של להתחיל לחפש מישהו אחר, לספר שוב את הכל מההתחלה, להתרגל שוב לפסיכיאטר חדש.

עברו שנים עד שקיבלתי החלטה על דעת עצמי, לעזוב פסיכיאטרית משום שההתנהגות שלה לא נראתה לי נאותה. והפעם הייתי נחושה – אחפש ואשאל ואברר ואנסה, ומבין כל הפסיכיאטרים, אני זו שאחליט, שאבחר. כי ישנם גם אחרים, מסוג שונה.

וגם אם עדיין לא נפטרתי לחלוטין מ"חרדת הפסיכיאטרים" שלי, הרי שמצאתי אותו, מצאתי פסיכיאטר מהסוג שחיפשתי: כזה שאינו פטרוני, שאינו בגדר פקיד מרשמים בלבד. הוא מקשיב ומגיב ומבין גם מצבים מורכבים ומסובכים.

כזה שמסביר ומציע פתרונות תוך כדי דיון משותף בין שנינו, שהבטחותיו מדויקות יותר ומילותיו אינן שקריות. כזה שאני יכולה לדבר איתו, לספר לו, שאני מעיזה לעתים אפילו להעביר עליו ביקורת והוא מוכן לשמוע. ובעיקר כזה שבאמת אני יכולה לפנות אליו בעת משבר, גם כשהמשבר מגיע לא בדיוק בזמני העבודה.

קישורים: