בית סוטריה, טיפול פסיכיאטרי

"בית סוטריה"- גישה חדשנית לטיפול במצוקות הנפש

אוקטובר 2016 – "בית סוטריה", גישה חדשנית לטיפול במצוקות הנפש אשר פועלת כבר במספר מדינות.
בחודש ספטמבר 2016 נפתח בית סוטריה בירושלים, אך מאחר ומשרד הבריאות לא מתקצב אותו והמוסד הוא למעשה פרטי, משלמים המטופלים אלפי שקלים לשבוע מכיסם כדי לקבל את שירותיו.
נראה כי החלטת משרד הבריאות שלא לתקצב את המוסד מושפעת מגילדת הפסיכיאטריה הממסדית שרואה בחלופות האשפוז ובכל התפתחות אחרת בשטח של טיפול נפשי סיכון למעמדה.

אשפוז פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי, קשירות מאושפזים

תיאוריית הקשר – עדויות על הקלות קשירות מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים

יולי 2016 – תיאוריית הקשר – תחקיר יומן על קשירת מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים

אילאייל צין, אשפוז פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי, קשירות מאושפזים, רותם אליזרע

אילאייל צין מספרת על קשירות מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים

4,000 חולים פסיכיאטרים נקשרו השנה; מה ההצדקה? , ynet , רותם אליזרע  , 04.07.16

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הציג את הנתונים בדיון בנושא קשירת מטופלים פסיכיאטריים בדיון בוועדת הרווחה בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "בריאות הנפש זה תחום פחות מדי מטופל בפחות מדי אמצעים". אחת המטופלות שנקשרה: "גם 16 שנה אחרי, אני עדיין בטראומה. הדעה שלי לא נחשבת, הגוף לא נחשב"

האם יש צורך לקשור חולים באשפוז פסיכיאטרי? הבוקר (ב') נערך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנשוא קשירה ובידוד של מאושפזים פסיכיאטריים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) סיפר כי ביקר לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי. "זה היה ביקור מאוד קשה. חלק מהמאושפזים המערכת שכחה שנים רבות. בריאות הנפש זה תחום פחות מדי מטופל בפחות מדי אמצעים. יחד עם זאת אני לא מסכים לדמוניזציה של המערכת. פגשנו מטפלים שנותנים את נשמתם".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף כי, "האנשים במערך הזה עושים את המיטב שהם יכולים עם הכלים שהעמדנו לרשותם. אנחנו צריכים שינוי ואנחנו בעיצומו של שינוי, ולהוביל את המערכת להרבה פחות קשירות והגבלות, ומקום ששם את המערך הפסיכיאטרי הרבה יותר במרכז.

מיטה לקשירת מטופלים במוסד הפסיכיאטרי שער מנשה - צילום: רמי שלוש
מיטה לקשירת מטופלים במוסד הפסיכיאטרי שער מנשה – צילום: רמי שלוש

"המצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני פרק זמן לא ארוך. מפה אנחנו יכולים להמשיך ולהשתפר או לחזור אחורה. אם נהיה במצב של דמוניזציה או דה-הומניזציה הצוות ייסגר בפני שינוי. אין לנו מטפלים אחרים, ואנחנו צריכים ביחד לעבוד איתם. האחריות לתהליך השינוי היא עליי. צריך שינוי, אבל להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים".

כ-4,000 מטופלים שנקשרו בשנה האחרונה

בר סימן טוב העריך שכארבעת אלפיים מטופלים נקשרו השנה בבתי החולים הפסיכיאטרים. לדבריו, במשרד הבריאות מתכוונים להקצות משאבים להגדלת הצוות המטפל בשעות אחר הצהריים בבתי החולים הפסיכיאטרים. "אני לא מגלגל את האחריות לאוצר, האחריות שלי לדאוג שבתקציב לשנים 2017-2018 יהיה תוספת תקנים. כבר עכשיו נראה מה אפשר לעשות בשעות נוספות ומשמרות נוספות".

"מתעללים בחסרי ישע"

בן הזוג של אמו של דניאל שנמצא בבידוד עשר שנים אמר במהלך הדיון: "לפני כשנה דניאל דחף אח בבית החולים מרוב התרופות שנתנו לו. אז התנפלו עליו ארבעה אנשי צוות ונתנו לו מכות רצח, ומאז בבידוד בענישה. זה לא טיפול. הוא מושפל. זכאי לטלפון פעם אחת ביום. הוא בוכה ואומר 'אמא מה עשיתי', אין לו שיחות פסיכולוגיות, אך אחד לא בא לדבר איתו".

אנה, אמא של דניאל הוסיפה: "לא היה לו כוח להתמודד, חוקרים אותו, מפעילים עליו לחץ. הייתה רופאה שאמרה לו שהוא פושע ועבריין, כי הוא דחף האח ושהוא יישב בכלא. הוא ילד מאוד רגיש. אוסרים עליו מוסיקה, קיבל זריקות מאוד חזקות. זה גורם לו לתוקפנות, הזהרתי מזה.
מנהל בית החולים שער מנשה, פרופ' אלכסנדר גרינשפון: "חלק מהמטופלים נמצאים בתנאים קשים. אנחנו לא בעד קשירה כימית, כי היא הורסת את הגוף"

מיכל אחותה של נועה שנקשרה למיטתה 24 ימים בתל השומר : עושים דמוניזיצה לצוותים?! יש כאן בלבול. הדמוניזציה היא לחולים על בסיס יומיומי. מי שאמור לטפל, מתעלל בחסרי ישע.

"אחותי נועה תקפה אחות, ומאותו רגע נקשרה. למה לקשור בנאדם בארבע גפיים? למה לתת לו לעשות צרכים בחיתול? הם מודעים לחלוטין לנעשה סביבם. למה לתת להם לבהות בתקרה יממות שלמות, ללא טלויזיה או מוסיקה? המשפחה מורשית אותם רק לרבע שעה. היא עדיין חולת סכיזופרניה, אבל יש דרך אחרת וצורה יותר אנושית לטפל בחולים".

מטופלת: "החוויה הכי קשה שעברתי היא קשירה. עברו 16 שנה ואני עדיין בטראומה. דיברתי בטלפון ולא סיימתי לסיים את השיחה, ארבעה אחים חנקו אותי וגררו אותי בכוח לבידוד בלי לראות רופא. הייתי בת 16. אושפזתי מרצון. צעקתי ואף אחד לא דיבר איתי. השאירו אותי חצי יום קשורה. הדעה שלי לא נחשבת, הגוף לא נחשב".

טיפול פסיכיאטרי, מחלקה פסיכיאטרית בית חולים תל השומר, קשירות מאושפזים

שוברים קשירה – עצומה על קשירת מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים

אל תחשבו שזה לא נוגע לכם, כל אדם יכול למצוא את עצמו קשור באשפוז הפסיכיאטרי… המקרה של 'נועה' אשר נקשרה למשך 24 ימים איננו מקרה יחיד… ידוע על מטופלים אשר נקשרו לימים רבים… בחוסר השקיפות שבה מתנהלת המערכת הפסיכיאטרית, סביר להניח שקיימים מקרים נוספים (הטקסט הזה מיועד לכותרת בלבד)

 לחתימה על העצומה הקלק כאן
—————————————————————————————————————————

לכבוד:

מר יעקב ליצמן, שר הבריאות

מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר בעז לב, יו"ר הוועדה לצמצום הקשירות

נכבדי,

לאחרונה נחשף הציבור למקרה המזעזע של המטופלת 'נועה' אשר נקשרה באגף הפסיכיאטרי של ביה"ח תל השומר למשך 24 ימים ברציפות, ללא יכולת לזוז, כאשר היא נאלצת לעשות את צרכיה על עצמה בחיתול, מורשת להתרחץ פעם ביומיים ועוד. אף על משפחתה הוטלו מגבלות לבקרה, 3 פעמים בשבוע למשך 15 דקות כל ביקור.

המקרה של 'נועה' איננו מקרה יחיד. כבר במרץ 2016 הגיש ארגון "בזכות" דו"ח מקיף על תופעת קשירת המטופלים באשפוז הפסיכיאטרי. הדו"ח לווה בעשרות עדויות מזעזעות של מטופלים אשר נקשרו ללא כל מסוכנות מצדם, בתנאים לא אנושיים ותוך השפלתם וגרימת נזקים נפשיים וגופניים.

ידועים מקרים נוספים של מטופלים אשר נקשרו לימים רבים. רק סביר להניח שבחוסר השקיפות שבה מתנהלת המערכת הפסיכיאטרית, קיימים מקרים נוספים, לא פחות מחרידים מפרשת ההתעללות ב-'נועה' ומשפחתה.

בעקבות הרעש הציבורי מסביב לפרשה, מינה מנכ"ל משרד הבריאות ועדה שמטרתה לצמצם את קשירת המטופלים במתקנים הפסיכיאטריים. ברם, לא ייתכן כי גם ועדה זו תפעל בעלטה, ללא פיקוח ציבורי ותהיה בסופו של דבר עוד ועדת טיוח.

לאור האמור לעיל, אנו הח"מ פונים אליכם בדרישה:
להטיל פיקוח חיצוני על המתקנים והצוותים הפסיכיאטריים.
להחיל בחוק את זכויותיהם של המטופלים במע' הפסיכיאטרית, מתוך כבוד האדם וחירותו.
למנות כראש אגף ברה"נ אדם שהוא איננו פסיכיאטר, איש ציבור אשר מודע לזכויות אדם.
לאפשר ולממן הזמנת מומחים מחו"ל אשר יעידו בפני הוועדה.
לצרף לוועדה חברים מקרב מתמודדי הנפש, במספר זהה למספר הפסיכיאטרים חברי הוועדה.
לקיים את ישיבות הוועדה תוך שקיפות מלאה לציבור, ובדומה לוועדות הכנסת, לצלם ולהקליט את ישיבות הוועדה, ולשדר אותן לציבור.

אבחון פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי, נוגדי חרדה, עמותת מגן לזכויות אנוש, רשלנות רפואית, תלונה נגד פסיכיאטר

הוגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטר בגין טיפול רשלני ומזיק

מאי 2016 – וגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטר בגין טיפול רשלני ומזיק

השבוע שיגרה עמותת "מגן לזכויות אנוש" תלונה לרשויות הבריאות בשם בעלה של צעירה בת 36.

לטענתו עברה אשתו אבחון וטיפול פסיכיאטריים רשלניים שלא יכלה להתגונן מפניהם כיון שכאשר הסכימה לטיפול לא סופק לה כל מידע באשר לסיכונים ולנזקים שעלולים להתרחש.

הצעירה נטלה תרופה נוגדת חרדות. במהלך הריונה החרדות התגברו. יומיים לאחר הלידה החלה לבכות ונשלחה מיד לפסיכיאטר המדובר.

לטענת המתלונן, שהמתין מחוץ לחדר, הביקור נמשך חמש דקות בלבד, פרק זמן קצר מכדי לאפשר אבחון מעמיק או יסודי. מה שמעיד לטענתו על אבחון רשלני.

מבחינת טיפול החליט הפסיכיאטר להכפיל את מינון התרופה שנטלה ואף הוסיף לה תרופה פסיכיאטרית נוספת, מה שבדיעבד התברר כמינון יתר מופרז שלכשעצמו גרם לאשתו לנמנום ועייפות כרונית, אובדן חשק מיני, עלייה במשקל, הפסקה כמעט מוחלטת של המחזור החודשי ועוד.

נקודה חריגה נוספת הייתה היעדר מוחלט של מידע על תופעות הלוואי והסיכונים שהתרופות הללו היו יכולות לגרום לאשתו מכדי שתוכל לקבל החלטה שקולה אם ליטול את הטיפול או לא, בהתאם לסעיף ה"הסכמה מדעת" בחוק זכויות החולה.

בנוסף, כאשר המינון המוגבר התחיל להשפיע סירב הרופא לבקשה להפחית את מינון התרופות בטענה שצריך לשמור על יציבותה של המטופלת, וזאת למרות תופעות הלוואי הקשות שסבלה מהן.

בתלונה ביקשה העמותה לבדוק את התנהלותו של הפסיכיאטר בחשד לאבחון וטיפול רשלני, ובהיעדר הסכמה מדעת לטיפול שהציע למטופלת שלו.

יהודה קורן, דובר העמותה, אומר שדרך פעולה זו מאד שגורה בתחום הפסיכיאטריה, וכי הגיע העת שהאזרח יהיה מודע לכך שטיפול תרופתי פסיכיאטרי עלול להיות מבוסס על אבחון שרירותי שמתעלם מנסיבות החיים שהמטופל נמצא בהם, טיפול לא מידתי בסמים פסיכיאטריים ממכרים והיעדר מידע מלא ונאות בנודע לנזקים ולסיכוני התרופות החזקות שניתנות על ידי פסיכיאטרים. התוצאה של טיפולים כאלה הינה תלות קשה בפסיכיאטר ובתרופות שלו, ולכן נזק בלתי הפיך ברמה הגופנית וברמה הנפשית. בעקבות טיפולים פסיכיאטריים אנו מוצאים יותר ויותר מטופלים שיוצאים לחלוטין מכלל שליטה, והופכים אלימים ומסוכנים באופן שאפילו תרופות לא מצליחות להשתלט על התנהגותם.

למידע נוסף בנוגע לתלונה,
יהודה קורן טל: 052-3350928
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש

נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית

cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי, מחלקה פסיכיאטרית בית חולים תל השומר, קרן נויבך, קשירות

שוברים קשירה! – רק רציתי עוד קצת שמש

אייל נקשר באשפוז פסיכיאטרי למשך 72 שעות ו- 17 שעות ברציפות במוסדות פסיכיאטריים אברבנאל בת ים, ומחלקה פסיכיאטרית בבית חולים תל השומר.
קרן נויבך: אני באמת לא מבינה איך יכול לעזור לבן אדם אם קושרים אותו, זה סבל נוראי! זה פשוט עינוי! זה אינקויזיציה!
מתוך "סדר יום עם קרן נויבך", רשת ב', 7-12-2015.

אשפוז פסיכיאטרי, ד"ר יהודה ברוך, טיפול פסיכיאטרי, מאיה ברגר, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, פשעי הפסיכיאטריה

יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל קיים יחסי מין עם חוסה


"הוא ניצל את המצב הכי קשה שלי. רציתי למות, והוא ניצל אותי מינית"
מאיה ברגר כמעט שמה קץ לחייה – עד שנתקלה בפסיכיאטר יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים שאמור היה להציל אותה. אלא שלאחר שפיתחה בו תלות מסוכנת, הוא ניצל אותה מינית – כך לטענתה: "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי". הפסיכיאטר בתגובה: "טענות סרק"
עמליה דואק, כתבת כלכלה | יונה לייבזון, כתבת רווחה | חדשות 2 | פורסם 12/02/16 

היא ניסתה לשים קץ לחייה ואושפזה בכפייה, אלא שבמקום שאמור היה להציל אותה מעצמה – היא נפלה, לטענתה, קורבן לניצול מיני: מאיה ברגר הייתה בת 26 כשנכנסה בפעם הראשונה לבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל, אחרי שניסתה להתאבד. היא עשתה זאת לאחר שהפסיכולוגית שלה הפסיקה לטפל בה אחרי שמאיה פיתחה בה תלות.

"אני לא חושבת שכבר יש לי משהו להגיד לו", אומרת מאיה בדרך למקום שבו הכירה את הפסיכיאטר. "אני מדמיינת את השער, את השלט בכניסה, וזה מזכיר לי אותו", היא מספרת. "הייתי במשבר הכי נוראי שלי והוא ניצל את זה כדי לספק את היצר הכי בסיסי שלו".

על ההחלטה להיחשף ולהתראיין בפנים גלויות, אומרת מאיה: "אני לא עשיתי שום דבר רע והוא צריך להתבייש. אמא שלי אמרה לי שאני צריכה להתבייש רק אם עשיתי משהו רע – ואני לא עשיתי".

החוק אוסר מפורשות קיום של קשר מיני בין מטפל למטופל בתחום בריאות הנפש. בבתי המשפט אף נטו להקביל בין קשר מיני של מטפל ומטופל לגילוי עריות.
הרופא שטיפל במאיה הוא פסיכיאטר מוכר וידוע, חבר המשפחה. עקב כך, כשהתאשפזה בבית החולים "אברבנאל", הוא הוזעק מיד לסייע. אחרי ששוחררה מהאשפוז, הקשר בין מאיה לבינו החל להתהדק. "הוא המשיך לשלוח לי הודעות ושאל לשלומי. ראיתי זאת כמחווה מאוד יפה", היא מספרת.

מאיה, סטודנטית שנה חמישית לרפואה, שבה לבודפשט – שם למדה בסוף 2014. מדי פעם חזרה לחופשות בארץ, ופנתה למטפל שלה כשמצבה הנפשי הידרדר: "ניצלנו את שהייתי בארץ לפגישות, אחת ליומיים. הגענו למצב של תקשורת 3-4 פעמים ביום, בנוסף לשיחות טלפון, זה היה מאוד אינטנסיבי".

"הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שלי"
צילום: חדשות 2

"זה הגיע למצב שהייתה נגיעה בשיער ונוצר נוהל חיבוק עם כל הגוף. וחיבוק מאוד ארוך בסוף כל פגישה. פעם הוא רצה להציע לי חמלה בצורה גופנית ומאז זה היה הנוהל, וכשניסיתי לשבור את הנוהל הוא אמר לי 'מה עם החיבוק?'".

"תכננתי למות – והוא ניצל אותי. כל הגוף שלי קפא"

אלא שאז הגיעה הפגישה שלא הותירה מקום לספק – כך לטענתה של מאיה. "התיישבתי מולו, והוא אמר לי: 'אני רוצה לזיין אותך פה, על השולחן, ולא אכפת לי מי ישמע'. כל הגוף שלי קפא. ניסיתי להיות חזקה ולא התרגשתי מזה, ואז הוא חיבק אותי צמוד לשולחן, הרגשתי את הארקציה שלו. לא דיברנו על זה והלכנו כל אחד לדרכו".

זמן קצר לאחר הפגישה הזו -מאיה שוב מנסה להתאבד מול עיניו, לאחר עוד טיפול. "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי".

יותר מ-30 שנים מפרידות ביניהם – והיא הייתה מוכנה לעשות כל מה שנדרש על מנת שימשיך את הטיפול בה: "פיתחתי תלות כזו נוראית שהפחד לאבד אותו היה יותר מהכל. אמרתי לעצמי שאתן לו מה שהוא רוצה ונמשיך את הטיפול, הייתי עושה הכל. זה משהו שאי אפשר להסביר במילים".

הקשר המעוות נמשך קרוב לשנה

"אני זוכרת שישבנו בנמל תל אביב והוא אמר לי בפעם הראשונה: 'אני חושב שאני מעורב רגשית יותר מדי, שאולי כדאי שתלכי למטפל אחר' . אמרתי לו שאני לא מוכנה, אז זה נגמר באמצע היום באוטו שלו. בשלב הזה קיימנו יחסי מין על בסיס קבוע, אצלי בבית או באיזה מקום בו אפשר היה להשכיר חדר. ההורים שלי לא ידעו מה קורה בינינו".

היחסים הובילו להיריון אסור – ולהפלה

הקשר האסור והמעוות הזה נמשך כמעט שנה. היא לבד – ולא משתפת איש בסוד של שניהם. עד שבאוקטובר האחרון היא נכנסה להיריון, וחשפה בפני אמה את מה שקרה בחדר הטיפולים. אז היא החליטה לעבור הפלה.

"רשמתי לו שעשיתי הפלה והוא ענה לי: 'זה כואב'. הוא כתב שהכל כואב. רשמתי שאני פונה לוועדת האתיקה, למשרד הבריאות ולמשטרה והוא כתב שקיבל את זה בצער וכאב", היא מספרת.

זו הייתה השיחה האחרונה ביניהם. לפני ארבעה חודשים היא הגישה תלונה נגדו והתיק הועבר לפרקליטות. מה שהיה אמור להיות קשר רגיל בין מטפל ומטופלת הפך, לטענתה, לניצול מיני של מטופלת שפיתחה תלות מוחלטת במטפל שלה.

מטעמו של הפסיכיאטר המוזכר בידיעה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות סרק שהן חלק ממסע איומים שתכליתו להסב נזק. גב' ברגר הביעה את רצונה להסב נזק בפניי וגם בנוכחות אחרים. תלונתה היא ניסיון לממש את איומיה".