אילה חסון, הלומי קרב, טיפול פסיכיאטרי לחיילים, פנטוטל, רומי נוימרק

טיפול פסיכיאטרי לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום כיפור

חדשות 10 – תיעוד מיוחד: הטיפול השנוי במחלוקת שניתן לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים , 5/11/2016 , רומי נוימרק
חיילים רבים שחזרו בהלם קרב ממלחמת יום הכיפורים טופלו על ידי הזרקת חומר כימי בשם "פנטוטל", ובאמצעות הרופאים שטיפלו בהם הם "הוחזרו" לזירת הקרב. "השמיעו לי בטייפ קולות וצרחות של אנשים. הפכנו להיות שפני ניסיון, לא תפקדתי", סיפר הלום הקרב סיני באומן שטופל בשיטה הזו

מאות ואלפי לוחמי צה"ל סבלו מהלם קרב במלחמת יום כיפור, חלקם גם הלכו לקבל טיפול – ולחלקם הוזרק פנטוטל, חומר שנוי במחלוקת שנועד להחזיר אותם למראות הקרב כדי לנסות להתגבר על הטראומה, אך כך נוצרה להם טראומה נוספת.

המדינה לא ידעה אז כיצד להתמודד עם אלפי הנפגעים שהציפו את בתי החולים. באחד המתקנים הצבאיים המאולתרים שבהם רוכזו הלומי הרב שאיש לא ידע איך לטפל בהם, החליטו הרופאים ליישם עליהם טיפול ניסיוני שמבוסס על מחקר אמריקני מימי מלחמת העולם השנייה, ואפשרו לבמאית סוזן סונטאג להיכנס לחדר הטיפול כדי לתעד את הטיפול – והתוצאה הסופית הייתה הסרט התיעודי "הארצות המובטחות".

חייל שעובר טיפול בשיטת "פנטוטל" צילום: חדשות 10

במהלך הטיפול משתמשים בחומרים כימיים שמוזרקים לתוך הוורידים של המטופלים, וכך הם מוכנים למצב מתון של טרנס. המטופלים חוזרים לשדה הקרב, הם "מדברים" עם חבריהם, רואים את הנשקים שסביבם ואנשים נהרגים, וכך הם מסוגלים לבטא באופן מלא את התחושות שהרגישו בזמן אמת בלי שדעתם תוסח, וכל זאת תחת השפעת הטיפול שאורך בין 10 דקות לשעה וחצי.

פרופסור רפי קרסו, שבזמן המלחמה היה רופא צעיר שגויס לאחד מאותם מתקנים צבאיים מאולתרים, אמר שכדי להכניס את המטופלים לסיטואציה המתבקשת, הרופאים היו יוצרים רעשי רקע מסביבם סדרכים שונות, למשל על ידי טלטול חוזר של מגירות או נתינת מכות לשולחנות סמוכים. "הצוות עצמו היה בסוג של בהלם קרב, אני בלילה הייתי חולם שמיגים מפציצים אותי", סיפר.

"היינו בשר תותחים ונשארנו בשר תותחים, הפכנו להיות שפני ניסיון בעזרתה האדיבה של זריקת הפנטוטל", מספר סיני באומן, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים שטופל בשיטה הזו. בזמן המלחמה היה באומן נשוי ואב טרי שישב בתוך נגמ"ש שספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט, כשארבעה מחבריו נהרגו בפיצוץ. "לא חזרתי הביתה, לא זיהיתי אף אחד. הייתי זומבי, הרגשתי שאני בגיהינום, לא תפקדתי. השמיעו לי בטייפ קולות, צרחות של אנשים. הרגשתי שאני הולך להישבר אבל אמרתי לעצמי שאם אשבר – אני אבוד".

הרופאים האמינו שעל המטופלים לחוות את הטראומה שוב כמה שיותר מהר כדי שיוכלו להחלים ממנה, אך לפי עדויות הנפגעים שטופלו בשיטה הזו בבית חולים שדה "פאיד" בסיני הוחזרו אחר כך ליחידתם, היישר לשטח. אחד מאותם מטופלים היה אריה ברק, שאלמנתו נאורה סיפרה כי הוא לא הצליח להשתקם, היה נכנס לקטטוניה ומאבד את הכרתו וגופו היה מתעוות כמו אצל חולה אפילפסיה, ובכל פעם שמישהו סביבו היה מדבר על מלחמה או שהוא היה רואה מדהים הוא היה משליך דברים בביתם ואפילו מרביץ. ברק הלך לעולמו ב-1997.

"גופו היה מתעוות" אריה ברק, שטופל בשיטה השנויה במחלוקת צילום: חדשות 10

"להגיד שזה היה ניסוי ואנחנו היינו כמו מנגלה… אני אמרתי עברנו את זה, אני עברתי את זה מאוד קשה וזה היה הכל, זה היה הטיפול הטוב ביותר בזמנו אבל הזמנים השתנו", אמר רופא בכיר בצוות שהזריק פנטוטל. "זה לא עניין אם זה היה ניסוי או אם יכולנו לעשות משהו אחר, לא. כי לא ידענו משהו אחר".

"משפחות של הלומי קרב נהרסות ומתמוטטות יחד איתם, מי יודעת כמה כמוני לא מדברים על זה? יש הרבה מתים מהלכים כאלה בינינו", אומרת ברק. "חייבים לומר למשפחות שדי כבר, הם כבר לא לבד. לרכז את כל הרשימות של מי שהוזרק ולהתעניין, זו לא בושה להתעניין אחרי 43 שנים". סיני באומן רוצה לבקש דבר אחד בלבד מהרופאים המטפלים: "תבקשו סליחה".

  רק רוצה שיבקשו ממנו סליחה. סיני באומן   צילום: חדשות 10
  רק רוצה שיבקשו ממנו סליחה. סיני באומן   צילום: חדשות 10 

חדשות 10 - תיעוד מיוחד: הטיפול השנוי במחלוקת שניתן לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים , 5/11/2016 , רומי נוימרק

מודעות פרסומת
התאבדויות בצבא, התאבדות, טיפול פסיכיאטרי לחיילים, סיכוני התאבדות

התאבדויות בצבא – תרופות פסיכיאטריות הן הפתרון, או חלק מהבעיה?

אוגוסט 2016 – בצבא ארה"ב, כמות ההתאבדויות מרקיעה שחקים, וגם בישראל מתמודדים עם תופעה עגומה זו. אך האם טיפול בתרופות פסיכיאטריות הוא הפתרון – או אולי למעשה חלק מהבעיה? צפה בפרק 7 מתוך הסרט התיעודי "האויב הסמוי – חשיפת האינטרס הכמוס של הפסיכיאטריה"

טיפול פסיכיאטרי לחיילים, סמים פסיכיאטריים, תופעות לוואי סמים פסיכיאטריים

מתוקפנות ועד רצח המונים – השפעות של תרופות פסיכיאטריות

יולי 2016 – תרופות פסיכיאטריות מניעות חיילים, כמו גם אנשים מכל אורחות החיים, לבצע מסעות ירי קטלניים – בתוך המשפחה, בבתי ספר ובמקומות בילוי. צפה בפרק 6 מתוך הסרט התיעודי "האויב הסמוי – חשיפת האינטרס הכמוס של הפסיכיאטריה"

טיפול פסיכיאטרי לחיילים, טיפול פסיכיאטרי לטייסים, עמרי נחמיאס, תופעות לוואי סמים פסיכיאטריים

בתוך עשור: מספר החיילים בצה"ל המטופלים נפשית זינק פי שלושה

חייו של החייל הם תובעניים במיוחד. החיילים מאומנים להיות ערניים, מכריעים וממוקדים – ובעל כושר גופני ונפשי עליון. זהו הכרח. הסמים הפסיכיאטריים עלולים להפוך את החייל ללא אפקטיבי. אף אחד לא יודע איזה סוג של תופעות לוואי – פיסיות או רגשיות – החייל עומד לחטוף עם סם פסיכיאטרי. אבל הפסיכיאטרים וחברות התרופות בהחלט יודעים את הסיכונים הרציניים. לכל סוג של סם פסיכיאטרי יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי. הפסיכיאטרים יגידו לך שהיתרונות של התרופות שלהם עולים על הסיכונים. זה לא נכון. נעשו מחקרים נרחבים שהוכיחו כי סמים פסיכיאטריים כמו נוגדי דיכאון וסמים אנטי-פסיכוטיים לא יעילים יותר מגלולת סוכר פלסיבו. וכמה מתופעות הלוואי לא רק מזיקות, אלא קטלניות.

בתוך עשור: מספר החיילים בצה"ל המטופלים נפשית זינק פי שלושה , עמרי נחמיאס, 22 במרץ 2016 , וואלה
ראשת המערך לבריאות הנפש בצה"ל ציינה בדיון בוועדה בכנסת כי אלפי לוחמים נמצאים בטיפול: "יש גם טייסים שנוטלים תרופות נגד דיכאון". להערכתה, יציאה עם נשק מחוץ לבסיס יוצרת סיכון לאובדנות:



"המערכת הצבאית יודעים לאתר מצוקה ולטפל בה" (צילום ארכיון: מאיר וקנין)

"הצבא נותן טיפול נפשי לפי שלושה חיילים יותר מאשר לפני עשור" – כך אמרה אתמול (שלישי) ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, אלוף משנה קרן גינת, בדיון שהתקיים בוועדת המשנה בכנסת לעניין הרפורמה בבריאות הנפש, ועסק בחיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצה"ל. לדברי גינת, "מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפויטי הוא ארבע-ספרתי". גינת ציינה כי "זה יכול להיות גם טייס. יש גם טייסים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון".

היא הוסיפה כי הזמינות לנשק יוצרת סיכון לאובדנות. "התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הוא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות", אמרה בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע לריענון הנהלים על חובת חיילי צה"ל לשאת נשק ביציאתם הביתה.

ד"ר גדי לובין מההסתדרות הרפואית קרא לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון. "יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה". רכז תחום מדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, הוסיף: "אני חושש שבשל אי-שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם לא תדעו מזה".

ד"ר גינת אמרה בתגובה כי "זה באמת נורא מסוכן". "נתקלתי בארבעה מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה חמורה (קושי נפשי חמור – ע"נ)", סיפרה. גינת הסבירה כי גורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקצין בריאות הנפש (קב"ן) והוא רושם זאת.