הוצאת ילדים מהבית, השירות לילד ונוער, חדשות, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, טיפול סוציאלי בילדים, ילדים בסיכון, לשכת הרווחה, מבקר המדינה, עו"ס המשפחה

טיפול לקוי לשכות הרווחה בחניכי פנימיות משרד הרווחה ומשפחותיהם

עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורעות הילדים מביתם ומשפחתם למוסדות בתואנת "טובת הילד" אך בפועל גורמות נזקים לילד ומשפחתו.

מבקר המדינה קבע כי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. הנזק בא לידי ביטוי באופן מובהק בשלב שבו הילד חוזר לחיק משפחתו; על פי נתוני משרד הרווחה כ- 70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. גם לגבי אחריות עו"ס המשפחה למעקב
אחר התקדמות הילד בפנימייה ציינו גורמי המטה במשרד שתדירות ביקוריו של עו"ס המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

עוד קבע מבקר המדינה כי אף שהשירות לילד ונוער במשרד הרווחה זיהה שבמתכונת הנוכחית
של עבודת עו"ס המשפחה אין הוא מצליח לטפל בכל צורכי המשפחה ולעקוב אחר התקדמות הילד כפי שנקבע בתע"ס, הוא לא גיבש מדיניות בדבר ההתמודדות עם ליקוי זה.

להלן הקטע הרלוונטי מדוח מבקר המדינה

Document-page-019Document-page-020Document-page-021

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, טיפול סוציאלי, יעל אריאל, מדיניות משרד הרווחה

יעל אריאל מסבירה מדוע מסוכן לפנות לרשויות הרווחה

ערוץ 1 – פברואר 2017 – עובדת סוציאלית יעל אריאל שעבדה בעבר ברשויות הרווחה מסבירה על קריטריונים להוצאת הילדים מהבית: התעללות והזנחה, כאשר קריטריון ההזנחה אינו מצדיק במקרים מסוימים לדעתה הוצאת הילדים מהבית.

יעל אריאל מציינת כי אין ביכולתה של עובדת סוציאלית ברשויות הרווחה לסייע כלכלית או סיוע אחר מלבד הוצאת הילדים מהבית.

התאבדות, טיפול סוציאלי, טיפול פסיכיאטרי, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה

היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות

לא לפנות לרשויות הרווחה
לא לפנות לרשויות הרווחה

ינואר 2017 – מדובר באם מטופלת בשירותי בריאות הנפש עקב בעיות דיכאון, אשר שרפה למוות עצמה וארבעת ילדיה.
התממות הרשויות נוכח האירוע מעוררות חלחלה. שירותי בריאות הנפש נוצרים פיהם נוכח העובדה הידועה כי לסמים פסיכיאטריים נגד דיכאון תופעות לוואי של נטיה להתאבדות.

המשפחה לא מוכרת ומעולם לא טופלה ע"י רשויות הרווחה? האמנם?

תמוהה תגובת עיריית ירושלים שפורסמה בעיתוני הרשת:
 "בעיריית ירושלים הבהירו כי לפני כשלושה חודשים פנתה האם בשיחה טלפונית ללשכת הרווחה באזור מגוריה לבירור פרטים בנוגע לאיתור שירותי בייביסיטר. בשיחת הטלפון הוסבר לאם כי שירותי הרווחה לא מעניקים שירותי בייביסיטר, אבל הוצע לאם, אם היא מעוניינת להגיע ללשכה ולברר על שירותים אחרים שלהם היא נזקקת. האם לא היתה מעוניינת ולא פנתה שוב ללשכה".

האומנם הוצע לאם שאם היא מעוניינת לבוא ללשכת הרווחה בעיר לברר על שירותים אחרים? הלא ברור כי  ע"פ מדיניות משרד הרווחה האגרסיבית, העובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה בעיר רואות במשפחה הפונה אליהן לסיוע כדווח על ילדים בסיכון שיש להוציאם מהבית, במיוחד כאשר אחד ההורים מטופל בבריאות הנפש. שירותי הרווחה במצב זה לא מרפות מהמשפחה באמצעות ועדות החלטה מתישות ומשפילות, ביקורי בית פתאומיים ומזלזלים עד שמוציאים את הילדים למוסדות הרווחה ובכך מביאות להרס המשפחה כלכלית, נפשית ופיסית. האם הבינה הטעות שעשתה שפנתה ללשכת הרווחה ירושלים לבקש סיוע, ובשיקול דעת לקוי עקב הסמים הפסיכיאטרים ביצעה המעשה הנורא.

סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר – האומנם רשויות הרווחה ירושלים לא הכרו את המשפחה?
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות
היתממות שירותי הרווחה ירושלים נוכח האמא שהציתה עצמה וארבעת ילדיה למוות – הקטע מתוך NRG 2.1.2017

ח"כ ניסים זאב לתושבי ישראל: "לברוח מן הרווחה" 

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

אבחון דידקטי, הפרעת קשב ריכוז, טיפול סוציאלי, סמים פסיכיאטריים לילדים, עמותת מגן לזכויות אנוש, פקידת סעד

מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!

מקור – אתר עמותת מגן זכויות אנוש
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי!  ,   5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?

לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.

מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').

כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).

אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.

טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.

נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).

ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.

אונס קטינים, אורית ניר קסטרו, אלימות עובדים סוציאליים, זיוה כהן פורת, טובה פרי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה חולון

לשכת הרווחה חולון רודפת אחר קטינה שנאנסה על ידי מטפל בכפייה מטעמם

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכלליםהקלות הבלתי נסבלת של העלמת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה משיקולים שונים ומשונים.
15.10.2016 – "העובד הסוציאלי אמר לי שהוא בשבילי ואז אנס אותי" עדותה של קטינה בת 13 שנים

ילדה בת 13 שנים (ילידת ינואר 2002), נאנסה במשך שנה על ידי עו"ס איתן בידגליק, שהיה גורם טיפולי בחייה בכפייה מטעם לשכת הרווחה חולון ע"פ צו בית משפט לנוער שופטת טובה פרי: "הוא היה אומר לי שהוא בשבילי". סמכתי עליו כי הוא איש מערכת ועובד מדינה.

לשכת רווחה חולון הרווחה (עובדות סוציאליות אורית ניר קסטרו וזיוה כהן פורת)  טייחה את האונס, ולא דיווחה למשטרה ולבית המשפט כי האנס הינו עובד סוציאלי מלשכת רווחה תל-אביב (כתב אישום הוגש נגדו ב- 29/9/16 והוא עצור עד תום ההליכים), והציגה מצג שקרי, כביכול שהאנס אינו ידוע.

"בשנה שחלפה הרווחה לא רצתה לתת לי עזרה. בכלל לא. ביקשתי לפני חצי שנה טיפול באל"י, ולא אישרו לי. הם סירבו לתת לי טיפול. הייתי אמורה לעלות לכתה ח', אבל מתחילת השנה לא הלכתי ללמוד. בכלל לא. העובדת הסוציאלית לא נתנה לי אישור להירשם לבית הספר. היא אמרה לי תלכי לפנימייה או שתישארי בבית. אני רוצה להגיד לציבור שלא יתקרבו למשרד הרווחה. הם לא עוזרים. כמה שבבית קשה, תנסו להסתדר עם ההורים".

אורית ניר קסטרו - לשכת הרווחה חולון
אורית ניר קסטרו – לשכת הרווחה חולון

 

זיוה כהן פורת - לשכת הרווחה חולון
זיוה כהן פורת – לשכת הרווחה חולון

לשכת רווחה חולון, סירבה לשקם את הקטינה בתוך הקהילה ולתת לילדה תמיכה במרכז אל"י לנפגעות תקיפה מינית.
במקום טיפול, החליטה הרווחה, ללא שיתוף הורי הקטינה או הקשבה לרצון הילדה, כי מקום הילדה שנפגעה מינית צריך להיות במוסד לנערות עברייניות "צופיה".

כלומר, להעניש את הילדה שנפגעה פעמיים: פעם אחת להעניש אותה על האונס שעברה ופעם שנייה לגרום לה טראומה בניתוקה ממשפחתה האוהבת והתומכת ומחבריה המסייעים לה להתגבר על המשבר.

למה הרווחה פועלת בצורה פוגענית? התשובה היא, כי הילדה נפגעה על ידי עובד סוציאלי פדופיל, משלהם, והרווחה עשתה ותעשה הכל להמשיך לטייח את העבירות הפליליות של הפדופיל הסוציאלי.

עובדה היא, כי התקשורת לא טרחה לציין שהפדופיל שנתפס הוא עובד סוציאלי שהיה הגורם הטיפולי בקטינה.

הקטינה, שלא רוצה להיקרע מהוריה, מסתתרת, ומסרבת בתוקף להיכלא במוסד "צופיה" לנערות עברייניות, כשידוע לה שהיא לא תקבל שם שום טיפול, ורק תולעט בכדורים פסיכיאטריים ותקבל עונשים על כל צעד ושעל.

אביה של הקטינה נעצר בטענה שהוא מסייע להסתיר את הקטינה.

האזינו לעדות הילדה.

צילום: לורי שם טוב, מראיין: מוטי לייבל.

אלימות עובדים סוציאליים, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, שושי קירשנברג

שושי קירשנברג – דיוקנה של עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה

נובמבר 2015 – שושי קירשנברג פקידת סעד לחוק הנוער בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחת במחשכים ללא ראיות וקביעת מקום הימצאת והסדרי ראיה עם ההורים.
שופטים בבתי משפט לנוער רואים בהבלי פיה סוף פסוק. רשויות הרוווחה החליטו להיטפל אליכם? שושי קירשנברג – דיוקנה של פקידת הסעד בלשכת הרווחה שתנהל את חייכם.

שושי קירשנברג פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה גבעתיים – "טיפולים" בלשכת הרווחה.
קירשנברג חטפה לאמא נ"י את בנה מבית הספר, וכשהאמא הגיעה למשרד הרווחה לברר היכן בנה נמצא, קירשנברג השתוללה על האם.
שימו לב להופעה המוזנחת של פקידת הסעד, למבט הקפוא מזרה האימה, הנפת ידיים ואצבעות, הבעת פטרוניזם.
פקידת הסעד פתחה את אצבעות ידיה וחשפה ציפורניה, אחר כך קימצה את כף היד לאגרוף תוך הנפתו מול האם.
תופעת בלעם – הנפת יד לשמיים, כביכול יודעת עליונים.
שושי קירשנברג פקידת סעד מופרעת חולת נפש.
איזה עורך דין או הורה יכול לשבת מולה?
שושי קירשנברג חולת הנפש היא זו שמחליטה על עתיד ילדי גבעתיים.
בתי המשפט רואים את הבלי פיה ורעל שפתיה כסוף פסוק.
היזהרו מרשויות הרווחה!

הוצאת ילדים מהבית, טיפול סוציאלי, מכון חרוב, נפגעי משרד הרווחה

דו"ח מכון חרוב: משרד הרווחה – מתכון להיכשל בבגרות

אפריל 2011 – דו"ח מכון חרוב – סיכוי ילדים מטופלי משרד הרווחה להיות זכאים לתעודת בגרות פחותים בין 50% ל- 90%

ממצאי דו"ח מכון חרוב: ילדים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה הצביעו על שיעורי הצלחה בבגרות הנמוכים באופן משמעותי משל אלו שלא הוצאו מביתם.

בעוד שסה"כ ילידי 89 היו זכאים כ- 47% לבגרות הרי שלילדים באומנה היה סיכוי  נמוך להשיג תעודת בגרות 22.5%,  לילדי הפנימיות נמוך עוד יותר 11.9% , ולחסות הנוער נמוך מאוד 4.3%, ילדים שטופלו ע"י הרווחה בקהילה כ- 15% זכאים לתעודת בגרות.

המסקנה היא שאם הילד נהיה מטופל של משרד הרווחה סיכויו לקבל תעודת בגרות פוחתים בין 50% ל- 90%

זכאות לבגרות בקרב ילידי 1989
זכאות לבגרות בקרב ילידי 1989 (מדו"ח מכון חרוב אפריל 2011)