איור, איור סמים פסיכיאטריים לילדים, איורים, איורים משרד הרווחה, איורים פנימיות משרד הרווחה, חדשות, טיפול סוציאלי בילדים, טיפול פסיכיאטרי לילדים

סמים פסיכיאטריים ליתומי משרד הרווחה – אילוסטרציה

הטיפול האולטימטיבי של משרד הרווחה לילדים בסיכון – סמים פסיכיאטריים

מודעות פרסומת
הוצאת ילדים מהבית, השירות לילד ונוער, חדשות, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, טיפול סוציאלי בילדים, ילדים בסיכון, לשכת הרווחה, מבקר המדינה, עו"ס המשפחה

טיפול לקוי לשכות הרווחה בחניכי פנימיות משרד הרווחה ומשפחותיהם

עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורעות הילדים מביתם ומשפחתם למוסדות בתואנת "טובת הילד" אך בפועל גורמות נזקים לילד ומשפחתו.

מבקר המדינה קבע כי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. הנזק בא לידי ביטוי באופן מובהק בשלב שבו הילד חוזר לחיק משפחתו; על פי נתוני משרד הרווחה כ- 70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. גם לגבי אחריות עו"ס המשפחה למעקב
אחר התקדמות הילד בפנימייה ציינו גורמי המטה במשרד שתדירות ביקוריו של עו"ס המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

עוד קבע מבקר המדינה כי אף שהשירות לילד ונוער במשרד הרווחה זיהה שבמתכונת הנוכחית
של עבודת עו"ס המשפחה אין הוא מצליח לטפל בכל צורכי המשפחה ולעקוב אחר התקדמות הילד כפי שנקבע בתע"ס, הוא לא גיבש מדיניות בדבר ההתמודדות עם ליקוי זה.

להלן הקטע הרלוונטי מדוח מבקר המדינה

Document-page-019Document-page-020Document-page-021

בשם אחותי, טיפול סוציאלי בילדים, מדיניות משרד הרווחה, משפחת אומנה, נפגעי משרד הרווחה, פנימיות ומעונות, תהל רן

הספר "בשם אחותי" של תהל רן – ילדים להורים שמתקשים לתפקד נמסרו לגורל הרשויות, משם יצאו לעולם פצועים ומדממים עם צלקות נפשיות וזיכרונות כואבים

יולי 2011 – הספר 'בשם אחותי' כתבה תהל רן, על ציפי אחותה ועליה. שתי האחיות ששנה בלבד מפרידה ביניהן ילידות אמצע שנות השישים, תקופה בה ילדים להורים שמתקשים לתפקד נמסרו לגורל הרשויות, משם יצאו לעולם פצועים ומדממים עם צלקות נפשיות וזיכרונות כואבים.

ראיון עם תהל רן ברשת ב – יולי 2011

.

.
היחס לילדים באותם ימים נשכחים היה רחוק מלהיות מזהיר. הוריה של תהל שנקראה רחל בילדותה היו פצועים בעצמם. אמה יוכבד בילתה שנים רבות מחייה בבית חולים לחולי נפש, האב התקשה לתפקד לבדו ודרש להוציא מהבית את שתי הבנות הקטנות ציפי ורחל וכך השאיר איתו רק את בניו שלושה במספר. הבנות הקטנות מוצאות את עצמן במשפחה אומנת שם איש לא חיבק אותן ולא אמר מילה טובה. אחר כך נמסרות הבנות למוסדות רבים שחרטו בתוכן את הכאב והמצוקה. בהמשך מתגלגלות השתיים כל אחת בנפרד לפתחו של בית חולים לחולי נפש.

הספר נפתח במכתב מרטיט לאלוהים, בו מבקשת תהל לספר את האמת ורק את האמת. כל חסכי המגע בחייה מתנקזים לתוך הכתיבה המרפאה והמעודדת."אני רוצה מגע. והכתיבה היא מגע עבורי. המקום היחיד בארץ הזאת שבו אני מרגישה אמיצה לגעת במישהו ואמיצה שייגעו בי. ולא חוששת שישפטו אותי כשאני עירומה כביום היוולדי."

במונלוג ארוך ומיוסר עצוב ופצוע הקשור בחוטים רבים לעברה הקשה, מספרת תהל רן על גורל משפחתה המפורקת ועל החולי הנפשי הרב ממנו סובלת אחותה ציפי אליה היא קשורה בנימי נפשה.

במסע אמיץ ללא פשרות לוקחת תהל את הקורא בדרך מטלטלת בנבכי זיכרונותיה מהבית הפגוע ממנו הוצאו היא ואחותה, עד הבית המאמץ שקלט אותם לשנים ספורות והקיא אותן מתוכו למוסד שבו קרעו ילדים אכזריים מתהל את הבובה היחידה שהייתה לה אי פעם, ההמשך עגום לא פחות, העצב כל כך עמוק שהדרך לבתי חולים לחולי נפש הוא קצר.

עשרות שנים תהל לא מבקרת את אמה שחזרה בינתיים לבית עם בטן שבורה ומבט של ילדה אבודה. אביה נפטר בינתיים והיא לא מוכנה להגיע להלוויה. אירוע מכונן מתרחש בחייה והיא משתכנעת לבקר את אמה אחרי הנדר הגדול שנדרה שלא תבוא לבקר מעולם. המפגש עם האם ואחיה מעורר בה המון רגשות ומצוקה ובמשך כל הזמן הזה אחותה ציפי מאושפזת בבית חולים אברבנל עם דיכאון קשה. היחסים בין השתיים יודעים עליות ומורדות. הן אוהבות אחת את השנייה עד טירוף אבל לפעמים קשה להן להכיל את העבר המשותף ששורט את הנשמה.

לשתיים אחות גדולה שנפטרה בנסיבות מסתוריות כשהייתה בת שנתיים.וזכרה מרחף באוויר כל הזמן. לתהל חיים חיצוניים לכאורה מוצלחים היא שחקנית שגרה בבית עמידר קטן וסובלת משכנים קשים ובעייתים. אולם חייה הפנימיים מרוסקים והדאגה לאחותה מלווה את ימיה כצל קודר.

מצלמה דמיונית פונה לכל עבר מצלמת את מה שהיה מעלה זיכרונות ופגעים מהעבר. תהל מדברת למצלמה ומדובבת אותה להראות לה את הסדקים. רגע מצמרר בספר מתאר אונס אכזרי שעוברת תהל בידי איש גדול ואף אחד לא רואה!

היחסים עם תהל ואמה עוברים מהפך, האם הופכת להיות הילדה הקטנה שזקוקה לחיבוק נחמה ומתנות. תהל עוברת הרבה קשיים בחייה שלפעמים אני תוהה איך היא עומדת בסבל הזה. החוויות הקשות שספגו השתיים מכות קללות ומניעת אוכל ניכרות בכל רגע בחייהן הבוגרים.

הספר הינו מסמך אישום חריף כלפי המדינה וכלפי ההורים שילדו ולא ראו את החיים שהביאו לעולם. הכתיבה הינה ללא מחיצות וללא פשרות כל מחשבה וכל חלום מתוארים כאן בצורה חדה ונוקבת. ההשלכות הקשות של ילדותן הפגועה ניכרות בחיי השתיים. תהל אינה מוכנה להינשא ולהביא חיים לעולם וציפי אחותה אינה רוצה לחיות בכלל. אולם את כישרונות השתים איש לא ייקח. למרות פגעי העבר תהל הופכת להיות שחקנית וסופרת מוכשרת בנוסף תהל גם מתנדבת למען ילדים בסיכון, היא ההוכחה לכך שאפשר להרגיש ולאהוב את עצמה ואת אחותה למרות התהומות והסבל שהנחיתו אותם החיים והאנשים שנגעו בהם בדרך בצורה קשה ומשפילה.

ספר לא קל לקריאה. ספר שמכרסם בתודעה וגורם לאמפטיה גדולה לשתי האחיות שבדרכן המיוחדת שתיהן מקסימות.

הכריכה שעוצבה בהשראתה של תהל המחברת מראה ציור גובלן של בית. החלום הפשוט והלא מציאותי של שתי האחיות. בית יציב שיכיל אותן ויידע להעניק להם את החיבוק והמגע שנחסכו מהם כל החיים

קישורים: